Jump to content

פיגוע ירי במתחם שרונה תל אביב


Armagedon

Recommended Posts

וכמובן הדף החשוב הזה

 

https://www.facebook.com/%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99-%D7%A8%D7%95%D7%97-%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-283093675212943/

 

אנשי רוח מטרידים

הכל על האוניברסיטה העברית, תל אביב וכו'

 

מרצים, כולם אנשי שמאל רדיקלי, תקשורת ומשפט.

Link to comment
Share on other sites

 

חיים דעואל לוסקי,

 

מאת: איציק מגרפתה

הכירו את חיים דעואל לוסקי מבכירי השמאל הרדיקלי

וממייסדי ארגון הבי.די.אס להחרמת ישראל בעולם.

חיים דעואל לוסקי נחשב למאסטר הגדול בארץ בתחום אמנות הצילום והוא ראש מדור ב 5 מוסדות לימוד בהם בית הספר לאמנות 'בצלאל', אוניברסיטת תל אביב,בית ברל,האוניברסיטה העברית ו'מנשר..

חיים דעואל לוסקי אנס באכזריות ביזארית משך 30 השנים האחרונות מאה נשים תוך התעללויות נפשיות ופיזיות כדוגמת עשיית צרכים על קורבנותיו ושבירת נפשן כשהוא מקלל 'אני הנאצי ואת כלבתי היהודיה', את הנאנסות היה שולח לטיפול נפשי שכלל מתן כדורים פסיכאטרים אצל אשתו רמה דעואל לוסקי שייסדה וניהלה את המרכז לנפגעות מין בתל אביב.

רמה דעואל לוסקי כחלק מהטיפול בקורבנות נהגה לשכנע אותן 'לתעל את זעמן לאפיקים קונסטרוקטיביים ומועילים',כדבריה ושלחה אותן להפגין בבילעין ונעלין נגד הכיבוש הציוני ,קרי ,נגד חיילי צה'ל שלא ממש הבינו מהיכן הזעם הנורא שמתפרץ לעברן מבחורות ישראליות אינטילגנטיות שצורחות ומשליכות אבנים עליהם על הג'בלאות.

662139759.jpg
image001.jpg
received_10153828006235559-223x300.jpeg

במקרה מזעזע במיוחד אנס חיים דעואל לוסקי תינוקת בת 3 משך 5 שנים בזמן שאשתו רמה שמשה כשמרטפית שלה ,והמשיך לאנוס אותה בזמן שהיתה תלמידתו בבית הספר לאמנות 'קמרה אובסקורה' וכתוצאה מכך היא ניסתה להתאבד מס פעמים.

חיים לוסקי הנחשב לאחת הדמויות החשובות ביותר של השמאל הרדיקלי בישראל אינו מוכר לכלל הציבור אלא לפעילי השמאל והאליטה המשפטית והתקשורתית המגנה עליו בחירוף נפש כיוון שהוא נחשב לאדם המחזיק בסודות מפלילים רבים על אנשיה.

לפני כשנה החלה תחקירנית ערוץ 10 אלן מור גודס בתחקיר מעמיק בפרשה ונפגשה אישית עם 8 נאנסות שסיפרו לה על הזוועות שעברו ,את התחקיר היא ביצעה יחד איתי משך כחודשיים בהם היינו בקשר רציף ויומיומי ,לאחר פגישה עם כל נאנסת היא היתה מצלצלת אלי ומספרת לי שהיא בוכה למשמע הזוועות.

2 נאנסות שהסכימו להתלונן חזרו בהן ברגע האחרון מכוונתן עקב חשש לחייהן.

פרשת לוסקי היא פרשת האונס הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל.

חיים דעואל לוסקי ,מעבר להיותו אנס ופדופיל אכזרי הוא גם האיש שעומד בראש הפירמידה הגדולה של ארגוני השמאל הקיצוני הפועלים להשמדתכם.

זוהי תמונתו,זו תמונתה של אשתו,וזוהי תגובתה של אלן מור גודס המאשררת את הנכתב לעיל.

כעת, כשאתם יודעים מי מכה אתכם במחשכים תוכלו להתמודד מולו באור.

המשך יבוא….

טור דעה נכתב על ידי איציק מגרפתה וכל האחריות המשפטית שייכת לו על הכתוב בטור זה.

רק נציין, וזה אני מציין כמובן, שאני עוקב אחרי איציק המון זמן, הוא עושה הכל כדי שחיים דעואל לוסקי יתבע אותו בגין הוצאת דיבה ובכך המשטרה תוכל להתחיל לחקור את הנושא, אף כלי תקשורתי (הוא הביא עשרות עדויות כאלו) אינו מעוניין לחקור את הנושא והמון כתבים קיבלו הוראות מלמעלה לא להתעסק עם הנושא.

חיים דעואל לוסקי לא הגיב עד היום נגד האשמות אלו, אשתו לא הגיבה בנושא (שותפה לפשע בצורה מזעזעת בדיוק כמוהו), לדברי איציק מגרפתה האיש הנ"ל הוא המייסד של מה שנקרא היום השמאל הרדיקלי ומיישם הרעיונות הראשוניים נגד ההתנחלויות, חרמות כאלו ואחרות נגד ישראל שהיום תופסות תאוצה וכו'.

בקיצור, מקים הBDS זה האיש הזה.

מאוד מחשיד שהוא עד היום לא פצה פה בנושא, איציק מגרפתה מפרסם את הסיפור כמעט בכל כתבה שעולה בכל דף פייסבוק של אתר חדשות גדול, כולם מתעלמים, משהו מאוד מסריח בסיפור הזה.

אני נתקל בו די הרבה בגילמן בת"א, עושה רושם של איש מבחיל, רק מבט אחד בפרצוף שלו ואתה מבין מי זה האיש לבוש השחורים.

אני חייב לציין שהוא מאוד חסר סבלנות והפרסומים של איציק עליו מאוד משפיעים.

הנה פוסט שהוא העלה לפני חודש

mldzytklz4yk.jpg

Link to comment
Share on other sites

אני נתקל בו די הרבה בגילמן בת"א, עושה רושם של איש מבחיל, רק מבט אחד בפרצוף שלו ואתה מבין מי זה האיש לבוש השחורים.

אני חייב לציין שהוא מאוד חסר סבלנות והפרסומים של איציק עליו מאוד משפיעים.

הנה פוסט שהוא העלה לפני חודש

mldzytklz4yk.jpg

 

אני אגיד לך את האמת? ממש לא מזיזות לי הדעות שלו, אני לא חובב פוליטיקה גדול ובאופן כללי כל נושא הקשור ב-"זה שלנו, זה שלהם" הוא ילדותי ומראה על חוסר הבגרות האנושי

 

מה שכן מדאיג, הוא כיסוי התחת שהוא מקבל מהתקשורת ומחברי כנסת שמשתייכים לאג'נדה שלו, יש כלפיו האשמות חמורות ביותר, מה זה השטויות האלה?

דיברתי עם ידידה שלומדת אצלו, היא אומרת שהבן אדם מקובע בצורה מזעזעת והוא רואה רק את עצמו, הוא אחד המרצים הגרועים שנתקלה בהם, זה סיפור הזוי ביותר.

Link to comment
Share on other sites

 

אני אגיד לך את האמת? ממש לא מזיזות לי הדעות שלו, אני לא חובב פוליטיקה גדול ובאופן כללי כל נושא הקשור ב-"זה שלנו, זה שלהם" הוא ילדותי ומראה על חוסר הבגרות האנושי

 

מה שכן מדאיג, הוא כיסוי התחת שהוא מקבל מהתקשורת ומחברי כנסת שמשתייכים לאג'נדה שלו, יש כלפיו האשמות חמורות ביותר, מה זה השטויות האלה?

דיברתי עם ידידה שלומדת אצלו, היא אומרת שהבן אדם מקובע בצורה מזעזעת והוא רואה רק את עצמו, הוא אחד המרצים הגרועים שנתקלה בהם, זה סיפור הזוי ביותר.

אתה חייב אבל להבין שמה שמניע אותו זה האידיאולגיה ה"פוליטית". האליטה עדיין לא נפלה והיא זו שמכתיבה את סדר היום.

ומה שמטריד אותך הוא נכון והוא גם נובע מאידיאולוגיה של גופי תקשורת, קח לדוגמא את העמוד של הצל איך נכנסים בו על כך שמביא עדכונים שלא תמצא בשום אתר חדשות.

כולם מנגחים אותו, מימין ומשמאל על גופו של אדם ולא על גופו של עניין ויש בו הרבה עניין.

Link to comment
Share on other sites

ועוד סיבה למה זה לא מקבל חשיפה: נרא לך שהוא יפול לבד? יש לו המון סיפורים שיכולים להפיל עוד מלא אנשים ולפתוח תיבת פנדורה שכמותה לא נראתה בארץ.

Link to comment
Share on other sites

ועוד סיבה למה זה לא מקבל חשיפה: נרא לך שהוא יפול לבד? יש לו המון סיפורים שיכולים להפיל עוד מלא אנשים ולפתוח תיבת פנדורה שכמותה לא נראתה בארץ.

 

זו בדיוק הסיבה.

Link to comment
Share on other sites

טוני חרגת מהנושא לגמרי.

אותה תמונה לא פורסמה ע"י השמאל הישראלי, ולא כל סטטוס חרטא בפייסבוק באמת שקול לאווירת ההסתה ששררה בתקופת רבין.

 

השמאל הקיצוני-החלאתי בישראל הוא זניח וחסר השפעה, ומשום מנפחים ומאדירים אותו כל הזמן כאילו מדובר בקהילה ענקית. כל פעם מביאים מישהו אחר ואומרים "המייסד של ה-BDS". רוב רובה של התנועה הזאת (שהיא בינתיים כישלון גדול) מקורה בקהילות ערביות ומוסלמיות במערב עם תמיכה של השמאל והימין הקיצוני (כל צד מסיבותיו) המקומי. השפעת היהודים והישראלים שם היא זניחה אבל כל הזמן דוחפים אותם כי ישראלי אנטי-ישראלי מוכר יותר.

Link to comment
Share on other sites

 

חיים דעואל לוסקי,

 

מאת: איציק מגרפתה

הכירו את חיים דעואל לוסקי מבכירי השמאל הרדיקלי

וממייסדי ארגון הבי.די.אס להחרמת ישראל בעולם.

חיים דעואל לוסקי נחשב למאסטר הגדול בארץ בתחום אמנות הצילום והוא ראש מדור ב 5 מוסדות לימוד בהם בית הספר לאמנות 'בצלאל', אוניברסיטת תל אביב,בית ברל,האוניברסיטה העברית ו'מנשר..

חיים דעואל לוסקי אנס באכזריות ביזארית משך 30 השנים האחרונות מאה נשים תוך התעללויות נפשיות ופיזיות כדוגמת עשיית צרכים על קורבנותיו ושבירת נפשן כשהוא מקלל 'אני הנאצי ואת כלבתי היהודיה', את הנאנסות היה שולח לטיפול נפשי שכלל מתן כדורים פסיכאטרים אצל אשתו רמה דעואל לוסקי שייסדה וניהלה את המרכז לנפגעות מין בתל אביב.

רמה דעואל לוסקי כחלק מהטיפול בקורבנות נהגה לשכנע אותן 'לתעל את זעמן לאפיקים קונסטרוקטיביים ומועילים',כדבריה ושלחה אותן להפגין בבילעין ונעלין נגד הכיבוש הציוני ,קרי ,נגד חיילי צה'ל שלא ממש הבינו מהיכן הזעם הנורא שמתפרץ לעברן מבחורות ישראליות אינטילגנטיות שצורחות ומשליכות אבנים עליהם על הג'בלאות.

בא לי להקיא

איך לא נעשה שום דבר? מגיע לנו הירושימה, איכס

Link to comment
Share on other sites

טוני חרגת מהנושא לגמרי.

אותה תמונה לא פורסמה ע"י השמאל הישראלי, ולא כל סטטוס חרטא בפייסבוק באמת שקול לאווירת ההסתה ששררה בתקופת רבין.

 

השמאל הקיצוני-החלאתי בישראל הוא זניח וחסר השפעה, ומשום מנפחים ומאדירים אותו כל הזמן כאילו מדובר בקהילה ענקית. כל פעם מביאים מישהו אחר ואומרים "המייסד של ה-BDS". רוב רובה של התנועה הזאת (שהיא בינתיים כישלון גדול) מקורה בקהילות ערביות ומוסלמיות במערב עם תמיכה של השמאל והימין הקיצוני (כל צד מסיבותיו) המקומי. השפעת היהודים והישראלים שם היא זניחה אבל כל הזמן דוחפים אותם כי ישראלי אנטי-ישראלי מוכר יותר.

זניח מבחינת מספרים

הם עושים הרבה רעש וגורמים להסתה ושנאה כלפי יהודים בכל העולם

קהילות ערביות כבר מזמן לא סגורות במזרח התיכון, והם מצליחים לשכנע גם נוצרים וגם כמה יהודים לא ישראלים שגרים בגולה

Link to comment
Share on other sites

 

אני לא הולך להתווכח על זוטות עם ההיסטוריון של הפורום כמו אם היה או לא היה שם ארון מתים, אבל צפה בסרטון מההפגנה ההיא:

 

 

אי אפשר לפרש את התמונות האלה אחרת מאשר הסתה מפורשת לרצח.

 

לגבי ערפאת, אני מסכים איתך לגבי היותו אדם בעייתי מאד ולא פרטנר אידיאלי לשלום כמו סעדאת או המלך חוסיין. אבל אי אפשר לזרוק את האחריות עליהם אחרי רצח רבין ועליית נתניהו שהשמיד את תהליך השלום, במצלמה נסתרת הוא אפילו הודה בכך:

 

 

פרס הכריז על בחירות חדשות בערך חודשיים אחרי הרצח אם אני זוכר נכון, הסקרים אז היו מאד ורודים עבורו וכולם היו בטוחים שהוא ראש הממשלה הבא, עד שהגיע המפחידן הלאומי עם "פרס יחלק את ירושלים" שהיה הפריקוול של "הערבים נוהרים לקלפיות". גם בפרס לא ניתן לתלות את האשם לקריסת התהליך אלא רק על כך שהוא גדול הלוזרים :).

אבל בעיניי כל זה פחות חשוב כמו מה קורה היום ובעתיד הקרוב, צריך לשים את הדגש על כך שהממשלה הנוכחית מונעת בתוקפנות כל צוהר של הידברות והגעה להסדר קבע.

 

ראשית, לא טענתי שלא הייתה הסתה. הייתה, ועוד איך הייתה. רק שעניין הארון מתים הוא ארון שעליו נכתב "רבין קובר הציונות" בצומת רעננה, לא ארון מתים עבור רבין.....

 

לגביי ביבי והשיחה שלו ב- 2001- ביבי אלוף בדיבורים. למעשה, אין אלוף ממנו בדיבורים. מדבר הרבה, והרבה פעמים עושה מעט או עושה הפוך. בסופו של דבר, הוא אכן לא היה נלהב במיוחד לאוסלו, ובפועל המשיך בו: השלים את פינוי חברון בינואר 97', וחתם על הפעימה בהסכם וואי בסוף 98'. גם התיאום הבטחוני המשיך בתקופה ההיא.

 

נחזור לערפאת: שוב, לומר שרצח רבין גרם לערפאת לשנות דרכיו זה עיוות היסטורי מוחלט. ערפאת שיקר מהיום הראשון בנאומים פנימיים שלו (ע"ע הנאום מ-94' בו השווה בין אוסלו להסכם חודייבה, ושיחות מפורשות שלו עם פלסטינים שונים בהם אמר ש"הם (הישראלים) יצטערו על הרגע הזה, נאכיל אותם ברעל". תוסיף לזה את ו הפרצופיות שלו (מדבר על שלום כשבפועל לא מבצע את מה שהתחייב עליו) ותקבל את התחושות המפקפקות והולכות של רבין בסוף 95'. מעבר לזה, שוב פעם - העובדה שפרס הכריז על בחירות איננה משנה. ראשית, הסקרים צפו ניצחון מוחץ לפרס. שנית, פרס הסכים להמשיך כמובן בתהליך והמשיך אותו הן מבחינה ביצועית (פינוי ערים בגדה בסוף 95') והן מבחינה "אווירה" נלהבת ויחסים טובים. להגיד שמול פרס ערפאת לא רצה שלום ומול רבין כן זה להקטין את פרס ולבטל אותו לחלוטין. הבעיה היא שערפאת היה כ"כ טיפש שהוא המשיך לחפף במכוון בהסכם, ולמעשה סייע מאוד בחיפוף הזה ובעצימת העיניים שלו לגל הפיגועים של 96' לצאת לפועל. גל פיגועים שגרם לפרס לאבד את הבחירות במאי. אגב, לגביי ההפחדות של "פרס יחלק את י-ם" וכו: נו, מילא. זה לא קמפיין ההפחדה הראשון שעושים בבחירות. הימין עשה את זה לשמאל, והשמאל עשה קמפיינים חוזי שחורות ומלחמות גם לימין.

 

נחזור לערפאת: כן, קשה לומר שהליכוד של נתניהו היה נלהב לבצע את אוסלו מסוף 96' עד אמצע 99'. כמו שאמרתי - בפועל? ביצע אותו כמו נמר. למעשה, באופן פרדוקסלי, דווקא אחרי משבר מנהרת הכותל של ספטמבר 96' נוצרו שנתיים וחצי שקטות יחסית מבחינת פיגועים (יותר שקטות ממה שהיה לפני כן). בסופו של דבר, התהליך אגב גם לא התפוצץ בימים של נתניהו, אלא שנה וארבעה חודשים אחרי שהוא הלך הביתה.

Link to comment
Share on other sites

באמת נראה לכם סביר והגיוני שהצלם הזה, ש-80% פחות או יותר מהעולם הפוליטי ישמחו לגזור הון פוליטי מלזמבר לו ת'צורה, אנס 100 נשים ותינוקות בצורה אכזרית וכל המדינה, כל הצמרת הפוליטית, כל התקשורת וכל ציבור קובעי הדעה באינטרנט מחליק לו את זה כי יש לו משהו על כולם? ולמה? כי איזה תימהוני לא מוכר כתב עליו באינטרנט?

Link to comment
Share on other sites

באמת נראה לכם סביר והגיוני שהצלם הזה, ש-80% פחות או יותר מהעולם הפוליטי ישמחו לגזור הון פוליטי מלזמבר לו ת'צורה, אנס 100 נשים ותינוקות בצורה אכזרית וכל המדינה, כל הצמרת הפוליטית, כל התקשורת וכל ציבור קובעי הדעה באינטרנט מחליק לו את זה כי יש לו משהו על כולם? ולמה? כי איזה תימהוני לא מוכר כתב עליו באינטרנט?

אני מסכים שלא צריך לגזור את דינו על פי פוסט בפייסבוק. עם זאת יש את השרשור הזה של התחקירנית הזאת של ערוץ 10 שגורם לתהות אם יש דברים בגו.

Link to comment
Share on other sites

 

ראשית, לא טענתי שלא הייתה הסתה. הייתה, ועוד איך הייתה. רק שעניין הארון מתים הוא ארון שעליו נכתב "רבין קובר הציונות" בצומת רעננה, לא ארון מתים עבור רבין.....

 

לגביי ביבי והשיחה שלו ב- 2001- ביבי אלוף בדיבורים. למעשה, אין אלוף ממנו בדיבורים. מדבר הרבה, והרבה פעמים עושה מעט או עושה הפוך. בסופו של דבר, הוא אכן לא היה נלהב במיוחד לאוסלו, ובפועל המשיך בו: השלים את פינוי חברון בינואר 97', וחתם על הפעימה בהסכם וואי בסוף 98'. גם התיאום הבטחוני המשיך בתקופה ההיא.

 

נחזור לערפאת: שוב, לומר שרצח רבין גרם לערפאת לשנות דרכיו זה עיוות היסטורי מוחלט. ערפאת שיקר מהיום הראשון בנאומים פנימיים שלו (ע"ע הנאום מ-94' בו השווה בין אוסלו להסכם חודייבה, ושיחות מפורשות שלו עם פלסטינים שונים בהם אמר ש"הם (הישראלים) יצטערו על הרגע הזה, נאכיל אותם ברעל". תוסיף לזה את ו הפרצופיות שלו (מדבר על שלום כשבפועל לא מבצע את מה שהתחייב עליו) ותקבל את התחושות המפקפקות והולכות של רבין בסוף 95'. מעבר לזה, שוב פעם - העובדה שפרס הכריז על בחירות איננה משנה. ראשית, הסקרים צפו ניצחון מוחץ לפרס. שנית, פרס הסכים להמשיך כמובן בתהליך והמשיך אותו הן מבחינה ביצועית (פינוי ערים בגדה בסוף 95') והן מבחינה "אווירה" נלהבת ויחסים טובים. להגיד שמול פרס ערפאת לא רצה שלום ומול רבין כן זה להקטין את פרס ולבטל אותו לחלוטין. הבעיה היא שערפאת היה כ"כ טיפש שהוא המשיך לחפף במכוון בהסכם, ולמעשה סייע מאוד בחיפוף הזה ובעצימת העיניים שלו לגל הפיגועים של 96' לצאת לפועל. גל פיגועים שגרם לפרס לאבד את הבחירות במאי. אגב, לגביי ההפחדות של "פרס יחלק את י-ם" וכו: נו, מילא. זה לא קמפיין ההפחדה הראשון שעושים בבחירות. הימין עשה את זה לשמאל, והשמאל עשה קמפיינים חוזי שחורות ומלחמות גם לימין.

 

נחזור לערפאת: כן, קשה לומר שהליכוד של נתניהו היה נלהב לבצע את אוסלו מסוף 96' עד אמצע 99'. כמו שאמרתי - בפועל? ביצע אותו כמו נמר. למעשה, באופן פרדוקסלי, דווקא אחרי משבר מנהרת הכותל של ספטמבר 96' נוצרו שנתיים וחצי שקטות יחסית מבחינת פיגועים (יותר שקטות ממה שהיה לפני כן). בסופו של דבר, התהליך אגב גם לא התפוצץ בימים של נתניהו, אלא שנה וארבעה חודשים אחרי שהוא הלך הביתה.

 

תשמע, על הכל כמעט אנחנו מסכימים. ערפאת לא היה פרטנר אידיאלי, ביבי לא מיהר לסגת , אגב ממש לא כמו נמר, הוא התמהמה ומשך זמן ככל שיכל, וכשהוא סוף כל סוף נסוג מחברון הימין הקיצוני הפיל את הקואליציה והלכו לבחירות.

עם פרס לא הייתה התקדמות מכיוון שהוא היה רה"מ בסה"כ חצי שנה ברוטו אם אני לא טועה, כשבתחילתן המדינה הייתה עוד שרויה בתדהמה ואבל על רצח רבין ובחודשים האחרונים כולם התעסקו בקמפיין הבחירות. אילו פרס היה ממשיך כראש ממשלה, ניתן להעריך שהתהליך היה מושלם במלואו.

לא אני ולא אתה, ולמעשה אף אחד לא יודע באמת מה היו כוונותיו האמיתיות של ערפאת, כל אחד יכול לקחת את זה לכיוון שלו, מה הוא באמת חשב ומה היה קורה אם, אבל זה נראה לי מופרך להפיל את כל התיק עליו, כשהרצח הפוליטי התרחש דווקא כאן. בדומה להשתלחות של גלעד ארדן והפייסבוק, זה מאד נוח לנקות את עצמך מכל אשמה ולהפיל את כל התיק על כל מי שרק אפשר...

.

Link to comment
Share on other sites

 

ג. ציטטתי את ההודעה בכוונה בלי התמונות, זה באמת קשה לעיכול. התמונות דוחות בשני המקרים אבל אני מזכיר שוב לא לשכוח את הקונטקסט - איילת שקד בציטוט שלה שם מזכירה מאד ציטוט ידוע של הימלר שאמר שאסור לחוס על הנשים והילדים. היא גם מחקה את הפוסט הזה כשלא במפתיע, כמה ימים אחרי זה נשרף למוות ילד פלסטיני תמים בירושלים.

אבל עם זאת, אני איתך לגמרי בביקורת על ההתבהמות של השיח, בעיקר באינטרנט. זה הפך לבלתי נסבל - דו-שיח של חירשים שרק מגדפים אחד את השני ומלבים שנאה. ממשלה אחראית הייתה פועלת למגר את התופעה.

 

ב. הכיבוש הוא לא המקור לרוע בעיניי ולא שורש הסכסוך. אך הוא מיצה את תפקידו בתור מנוף ללחץ על הפלסטינים והעולם הערבי להגיע לשולחן המשא ומתן, וכעת הגולם קם על יוצרו ומהווה דווקא מכשול להגעה לפתרון הוגן. בעיניי ההתנתקות הייתה אחד מהמהלכים המוצלחים והמבריקים ביותר של מדינת ישראל במישור המדיני. בזכות ההתנתקות נוצר הבסיס ללגיטימציה של צה"ל להפציץ בעזה בצורה כמעט חופשית לגמרי - בתי ספר, מסגדים, מבני אוניברסיטה. חוץ מביה"ח שיפא, כל מטרה היא לגיטימית וישראל לא נשפטת על כך בחומרה כמו פעם. זו הצלחה כבירה.

אל תשתמש במילה המביכה כיבוש כשארץ ישראל הייתה שייכת לנו מלפני 2000 שננה..

זה שהערבים המטונפים המכונים בשם השקר "פלשתינאים" התחילו להתגורר פה לפני 100 200 שנה לא עושה את החזרת השטח שלנווו ואני מדגיש שלנו לכלומניקים המטונפים האלה אז אל תגיד לי כיבוש כי כל שנייה שהזבלים האלה במדינה שלנו זה גזל שלהם על מקום שלא שייך להם

Link to comment
Share on other sites

 

תשמע, על הכל כמעט אנחנו מסכימים. ערפאת לא היה פרטנר אידיאלי, ביבי לא מיהר לסגת , אגב ממש לא כמו נמר, הוא התמהמה ומשך זמן ככל שיכל, וכשהוא סוף כל סוף נסוג מחברון הימין הקיצוני הפיל את הקואליציה והלכו לבחירות.

עם פרס לא הייתה התקדמות מכיוון שהוא היה רה"מ בסה"כ חצי שנה ברוטו אם אני לא טועה, כשבתחילתן המדינה הייתה עוד שרויה בתדהמה ואבל על רצח רבין ובחודשים האחרונים כולם התעסקו בקמפיין הבחירות. אילו פרס היה ממשיך כראש ממשלה, ניתן להעריך שהתהליך היה מושלם במלואו.

לא אני ולא אתה, ולמעשה אף אחד לא יודע באמת מה היו כוונותיו האמיתיות של ערפאת, כל אחד יכול לקחת את זה לכיוון שלו, מה הוא באמת חשב ומה היה קורה אם, אבל זה נראה לי מופרך להפיל את כל התיק עליו, כשהרצח הפוליטי התרחש דווקא כאן. בדומה להשתלחות של גלעד ארדן והפייסבוק, זה מאד נוח לנקות את עצמך מכל אשמה ולהפיל את כל התיק על כל מי שרק אפשר...

.

 

הקואליציה ממש לא נפלה אחרי חברון. ביבי החזיר את חברון בתחילת 97'. הקואליציה של ביבי התפוררה בתחילת 99', כשבין היתר העסק התפרק לו בין הידיים בגלל שיותר מידי לא האמינו לו וחוסר תפקוד ברמה האישית, ע"ע למשל יצחק מרדכי שהיה שר הבטחון שלו עד הפיצוץ ביניהם בסוף 98'.

 

עם פרס הייתה בהחלט התקדמות. שוב פעם - ההסכם של אוסלו ב' שנחתם לפני הרצח התקיים כמתוכנן והערים הפלסטיניות בגדה למעט חברון הועברו לפלסטינים. למעשה, הרצח לא הסית את התקדמות התהליך כמתוכנן. יותר מזה, הקשרים בין הממשל הישראלי לצמרת אש"פ נמשכו בדיוק כמו שהיו לפני ה-4/11. אגב, ברמה האישית, פרס היה מחוברת לערפאת ובקשר טוב איתו הרבה יותר מאשר רבין, שדי סלד ממנו בהתחלה וגם לאחר מכן לא בדיוק הפך את ערפאת לחבר טוב שלו.

 

כאמור, בתקופ של נתניהו התהליך בפועל המשיך. הן פינוי חברון, הן השת"פ ברמ השטח והן הסכם וואי והנסיגה הנוספת שהגדילה את שטחי A ביו"ש.

 

לגביי תפקוד ערפאת, אתה מסמן את המטרה אחרי שירית; אילו ערפאת היה מקפיד על ההסכם ולא קורץ עין לפני ה-4/11/95 או לפני ה-29/5/96 - ניחא. אבל גם אז, ערפאת לא הקפיד על ההסכמים וקרץ לחמאס פעם אחר פעם. את העדויות הללו כבר טפטפו עוד בלייב, וביתר שאת בשנים שלאחר מכן (ווודאי וודאי שלאחר שנת 2000 אז הוא הפך להיות מוקצה גם אצל חלק מהעוסקים במלאכה למעלה שהיו בקשרים איתו מאז 93/94).

למעשה, ערפאת תפס את הראש והתחיל לתפקד באמת במישור הבטחוני רק אחרי פיגועי 96', כש:

א- קלט את הברוך שהוא נכנס אליו מול ישראל לאור הבחירות המתקרבות.

ב- לאור לחצים חסרי תקדים שהופעלו עליו גם ע"י ישראל וגם במישור הבינ"ל.

 

ולגביי הפלת התיק: בחייאת. אנחנו מדברים על ערפאת, שקרן מקצועי לכל אורך הדרך שלו. שקרן שנכנס כסוס טרויאני (אגב, מונח שהשתמשו בו בצמרת אש"פ לאוסלו באחד הדיונים שלהם ב-94') לירדן תחת חסותו של חוסיין וכמעט הפיל לו את הממלכה. שקרן מקצועי ששיקר לרבים אחרים לאורך השנים.

Link to comment
Share on other sites

בוא נדבר קצת על נאום יוהנסבורג של ערפאת ממאי 94':

 

ההסכם הזה אינו נחשב בעיניי יותר מההסכם שנחתם בין הנביא מוחמד לשבט קורייש, ואתם זוכרים שהח'ליף עומר התנגד להסכם הזה וראה בו "סולחה דוניא". אינני יודע איך אומרים את זה באנגלית, אני חושב שזה הסכם בעל המעמד הנמוך ביותר, כן, "סולחה דוניא". אבל כמו שמוחמד קיבל את ההסכם ההוא אנחנו מקבלים את ההסכם הזה. אבל להמשיך את הדרך עד ירושלים, עלינו להמשיך ביחד, ולא לבד. ועלינו לומר בבירור ובכנות שהנסיבות הן מאוד-מאוד-מאוד קשות.

 

 

ההסכם שערפאת מזכיר (בין מוחמד לשבט קורייש) הוא הסכם בעל משמעות סמלית עצומה בטרמינולוגיה המוסלמית. מדובר בהסכם שנחתם מעמדת נחיתות של מוחמד אל מול שבט קורייש כאשר המטרה מראש היא לאגור כח ולהפר אותו ברגע שאפשר. זו המשמעות הסמלית שלו, מעבר למשמעות האופטרטיבית. אדם שחפץ בשלום לא משווה הסכם שלום היסטורי עם הסכם זה (סאדאת למשל לא ערך השוואה כזו, כנ"ל חוסיין). למעשה, שימוש בהסכם מסוים והפיכתו למעין הסכם מוחמד-קורייש הוא שימוש מושכל מראש שבו מותר להפר הסכמים מראש, במחשבה תחילה, עם לא מוסלמים.

 

בנוסף, ערפאת הבהיר כי הוא קשור ל"הסכם עומאר", הסכם משנת 638 בנוגע לי-ם שהגביל במפורש את שהייתה היהודים בי-ם ואף גירוש חלק מהם. בהחלט, נשמע כמו מישהו שדבר בשלום מראש...

 

בנוסף, דיבר ערפאת על ג'יהאד לשחרור י-ם. האם אדם שמתחיל תהליך שלום מדבר על מלחמה ? חשבתי שאם הולכים לתהליך שלום זונחים את דרך המלחמה....

 

 

 

בוא נזכיר את פייסל חוסייני, חבר ותיק של לא מעט מאנשי השמאל בימים היפים ההם, בכיר באש"פ ואחד משושביני אוסלו. חוסייני, קצת לפני מותו ב-2001, העניק ראיון לעיתון מצרי ובו אמר במפורש כי אוסלו היה סוס טרויאני והאינתיפדה השנייה היא בבחינת ה"יציאה מן הסוס" (הראיון ניתן כמה חודשים לאחר פרוץ האינתיפאדה ה-2).

עוד קצת מהראיון ההוא:

 

שאלה: על איזו פלסטין אתה מדבר ואיזו "ירושלים" תסכימו לקבל כבירת מדינתכם?

חוסיני: בשאלתך זו אתה גורר אותי לדבר על מה שאנו מכנים המטרות "האסטרטגיות" והמטרות "הפוליטיות", או המטרות השלביות. המטרות האסטרטגיות, הן "מטרות העל", "המטרות לטווח ארוך", או המטרות הבלתי משתנות, המבוססות על זכויות ועקרונות פאן-ערביים, היסטוריים מוצקים. לעומת זאת, המטרות "הפוליטיות", הן מטרות לשלב זמני שנקבעות בהתאם למערכת הבינלאומית הקיימת, מאזן הכוחות, יכולתך העצמית, ושיקולים וגורמים אחרים "המשתנים" מעת לעת.

...
אנו מבקשים מכל הכוחות והפלגים הפלסטיניים להתייחס להסכם אוסלו ולהסכמים האחרים כאל הליכים "זמניים", או מטרות שלביות
,
משמעות הדבר שאנו אורבים לישראלים או מרמים אותם
.

אנחנו בדיוק כמוהם [הישראלים]. הם הסכימו בשנת 1947, בהתאם להחלטת החלוקה, להכריז על מדינה על 55% מאדמת פלסטין, ולאחר מכן הגדילו אותה לשבעים ושמונה אחוזים במלחמת 1948, ועוד פעם למאה אחוזים במלחמת 1967. למרות זאת, אין הם מסתירים מאיש שמטרתם ארוכת הטווח היא "ישראל הגדולה" מהנילוס ועד לפרת.
גם אנחנו, אם נסכים להכריז על מדינתנו נכון לעכשיו על 22% בלבד מפלסטין, כלומר על הגדה המערבית ורצועת עזה - הרי שמטרתנו הסופית היא שחרור כל פלסטין ההיסטורית מן הנהר ועד לים, גם אם הסכסוך יימשך אלף שנים נוספות, או דורות רבים נוספים.

 

 

 

אם אתה שואל אותי בתור מי שמשתייך לאמונה האסלאמית, תשובתי היא גם כן "מן הנהר ועד לים", כולה וקף אסלאמי שאין למוכרו ואין לקנותו ולא ניתן לעבור בשתיקה על כך שמישהו גוזל אותו...אם אתה שואל אותי בתור פלסטיני "פשוט" מן ה'פנים' או מן הגלות, תשמע את אותה התשובה וללא כל היסוס. אלא שמה שאני יכול להשיג עכשיו ולחיות עליו, לאור המערכת הבינלאומית, איננו, כמובן, פלסטין "מן הנהר ועד לים".

כפי שאמרתי בעבר: עינינו צריכות להמשיך להיות נשואות אל מטרת העל. הסכנה האמיתית היא שאני אשכח [זאת] ובשעה שאני מתקדם לעבר מטרתי קצרת הטווח, אפנה את גבי למטרתי ארוכת הטווח, שהיא שחרור כל פלסטין מן הנהר ועד לים..

Link to comment
Share on other sites

אנחנו בדיוק כמוהם [הישראלים]. הם הסכימו בשנת 1947, בהתאם להחלטת החלוקה, להכריז על מדינה על 55% מאדמת פלסטין, ולאחר מכן הגדילו אותה לשבעים ושמונה אחוזים במלחמת 1948, ועוד פעם למאה אחוזים במלחמת 1967. למרות זאת, אין הם מסתירים מאיש שמטרתם ארוכת הטווח היא "ישראל הגדולה" מהנילוס ועד לפרת.

 

דווקא החלק שלא הדגשת מדהים אותי.

הגדילו את השטח מרצון, ישראל השלמה מהנילוס ועד הפרט.

כמה בולשיט, מישהו אשכרה מאמין לשטויות האלה??

Link to comment
Share on other sites

אגב, אוסיף את הציטוט של חוסייני לגביי הסוס הטרויאני:

 

"חוסייני: אנחנו היהודים של תחילת המאה העשרים ואחת. כלומר, אנו הפלסטינים נהיה היהודים של תחילת המאה [הקודמת]. הם הסתננו לארצנו בדרכים שונות... עלינו לפעול כמוהם. לחזור, להיכנס, להתיישב, ולהכות שורשים חדשים באדמתנו ממנה גורשנו, יהא המחיר אשר יהא.

הסוס הטרויאני

הצבא היווני, כאשר פשו בו חילוקי דעות ומחלות, לא הצליח לפרוץ לטרויה. הגייסות האלו החלו לסגת בזה אחר זה עד שמול חומות טרויה, נותר צבא המלך היווני לבדו וגם הוא סבל ממחלות וממחלוקות וכשל בפריצה לטרויה.
אלא שאז, טפסו אנשי טרויה על חומות עירם ולא מצאו מולם כל זכר לצבא היוונים, פרט לסוס עץ ענק. הם שמחו והתהוללו בחושבם שהגייסות היווניים הובסו ונסוגו והותירו מאחוריהם שלל תמים עשוי עץ. הם פתחו את החומות והכניסו אותו לעירם. אחר כך קרה מה שקרה.


לו ארה"ב וישראל לא היו סבורות, בימים בהם נחתם הסכם אוסלו, שכל שנותר מן התנועה הלאומית הפלסטינית והתנועה הלאומית הערבית הוא סוס העץ המכונה יאסר ערפאת או אש"ף, הם לא היו פותחים בפניו את שעריהם המבוצרים ולא היו מכניסים אותו לתוככי חומותיהם.

... הרי שאני אומר לכולכם, כלומר לכל אותם אנשים שבאותם ימים [של חתימת הסכם אוסלו]דברתי אליהם בחשאי: היכנסו אל בטן הסוס... היכנסו אל בטן הסוס, ואנו נהפוך את הכניסה הזו לבטן הסוס לראשית הבניה, במקום לסוף התקווה... אמרתי לכולם: לפני שלוש שנים, אמרתי "היכנסו אל בטן הסוס", וכולנו נכנסנו לבטן הסוס והסוס עצמו נכנס אל החומות. כעת, הגיעה השעה שנאמר: "רדו מבטן הסוס" והתחילו לעבוד... האינתיפאדה מהווה, לדעתי, את הירידה מבטן הסוס. זוהי תחילת העבודה האמיתית שלשמה נכנסנו לבטן הסוס...

הסכם אוסלו, או כל הסכם אחר, הוא בסך הכל הליך זמני, או צעד לקראת משהו רחב יותר... סיסמתנו מעתה והלאה צריכה להיות "האינתיפאדה תמיד צודקת"...

Link to comment
Share on other sites

 

הקואליציה ממש לא נפלה אחרי חברון. ביבי החזיר את חברון בתחילת 97'. הקואליציה של ביבי התפוררה בתחילת 99', כשבין היתר העסק התפרק לו בין הידיים בגלל שיותר מידי לא האמינו לו וחוסר תפקוד ברמה האישית, ע"ע למשל יצחק מרדכי שהיה שר הבטחון שלו עד הפיצוץ ביניהם בסוף 98'.

 

עם פרס הייתה בהחלט התקדמות. שוב פעם - ההסכם של אוסלו ב' שנחתם לפני הרצח התקיים כמתוכנן והערים הפלסטיניות בגדה למעט חברון הועברו לפלסטינים. למעשה, הרצח לא הסית את התקדמות התהליך כמתוכנן. יותר מזה, הקשרים בין הממשל הישראלי לצמרת אש"פ נמשכו בדיוק כמו שהיו לפני ה-4/11. אגב, ברמה האישית, פרס היה מחוברת לערפאת ובקשר טוב איתו הרבה יותר מאשר רבין, שדי סלד ממנו בהתחלה וגם לאחר מכן לא בדיוק הפך את ערפאת לחבר טוב שלו.

 

כאמור, בתקופ של נתניהו התהליך בפועל המשיך. הן פינוי חברון, הן השת"פ ברמ השטח והן הסכם וואי והנסיגה הנוספת שהגדילה את שטחי A ביו"ש.

 

לגביי תפקוד ערפאת, אתה מסמן את המטרה אחרי שירית; אילו ערפאת היה מקפיד על ההסכם ולא קורץ עין לפני ה-4/11/95 או לפני ה-29/5/96 - ניחא. אבל גם אז, ערפאת לא הקפיד על ההסכמים וקרץ לחמאס פעם אחר פעם. את העדויות הללו כבר טפטפו עוד בלייב, וביתר שאת בשנים שלאחר מכן (ווודאי וודאי שלאחר שנת 2000 אז הוא הפך להיות מוקצה גם אצל חלק מהעוסקים במלאכה למעלה שהיו בקשרים איתו מאז 93/94).

למעשה, ערפאת תפס את הראש והתחיל לתפקד באמת במישור הבטחוני רק אחרי פיגועי 96', כש:

א- קלט את הברוך שהוא נכנס אליו מול ישראל לאור הבחירות המתקרבות.

ב- לאור לחצים חסרי תקדים שהופעלו עליו גם ע"י ישראל וגם במישור הבינ"ל.

 

ולגביי הפלת התיק: בחייאת. אנחנו מדברים על ערפאת, שקרן מקצועי לכל אורך הדרך שלו. שקרן שנכנס כסוס טרויאני (אגב, מונח שהשתמשו בו בצמרת אש"פ לאוסלו באחד הדיונים שלהם ב-94') לירדן תחת חסותו של חוסיין וכמעט הפיל לו את הממלכה. שקרן מקצועי ששיקר לרבים אחרים לאורך השנים.

 

קודם כל, שאפו על כל הידע והשליטה בחומר, אין ספק שאתה בקיא ממני בנושא.

שמתי לב גם לכמה אי-דיוקים, אבל אני לא רוצה לתפוס אותך בקטנות.

בגדול, אני פורש מהדיון ההיסטורי, לא כי אין לי מה לומר, אלא כי אני מרגיש שזה לא הדבר החשוב וכי התעייפתי.

 

בסופו של דבר, אני מאמין בפתרון 2 המדינות, ולא ראיתי עד היום פיתרון טוב יותר. אני חושב שהתהליך צריך להיעשות בהדרגה, בזהירות, תוך שמירה על האינטרסים הבטחוניים של ישראל.

מצד ישראל בשנים האחרונות אין נכונות להגיע לפתרון הזה, בגלל מפלגתו של בנט שלא מוכנה לשמוע על אף פשרה טריטוריאלית ובגלל ביבי שמעדיף לשבת עם בנט מאשר עם השמאל.

לצערי אני צופה עתיד רע מאד לישראל אם פתרון 2 המדינות ירד סופית מהפרק, אני לא רואה דרך אחרת לצאת מהפלונטר הזה וממעגל הדמים שיימשך בעקבותיו.

לא שמעתי ממך עדיין תובנה אישית בנושא, אשמח לשמוע.

Link to comment
Share on other sites

יאללה, אני בשוונג. הנה מה שאמר ערפאת בקיץ 94' לעבדול בארי אטוואן, שהיה העורך הראשי של אל-קודס על עראביה:

 

"לאחר החתימה על הסכם אוסלו, ביקרתי את ערפאת בתוניס, זה היה בסביבות יולי, לפני שחזר לעזה. אמרתי לו: אין ביננו הסכמה, אני לא תומך בהסכם הזה, זה יפגע בנו, הפלסטינים, יעוות את תדמיתנו וינתק אותנו מהשורשים הערבים שלנו. ההסכם הזה לא ישיג לנו את מה שאנחנו רוצים, כי הישראלים האלה רמאים.
הוא לקח אותי החוצה ואמר לי:

בעזרת אללה, אני אוציא אותם מדעתם. בעזרת אללה, אני אהפוך את ההסכם הזה לקללה עבורם. בעזרת אללה, אולי לא בימי חיי, אבל אתה תחיה ותזכה לראות את הישראלים עפים מפלסטין. קצת סבלנות.

אני מגלה לך את זה, ואל תזכיר את זה באוזני אף אחד. זכור את זה תמיד.

לפעמים כאשר ביקרתי אותו קשות, הוא היה אומר לי: אתה זוכר את ההבטחה שהבטחתי לך, עבד אל-בארי?

Link to comment
Share on other sites

 

קודם כל, שאפו על כל הידע והשליטה בחומר, אין ספק שאתה בקיא ממני בנושא.

שמתי לב גם לכמה אי-דיוקים, אבל אני לא רוצה לתפוס אותך בקטנות.

בגדול, אני פורש מהדיון ההיסטורי, לא כי אין לי מה לומר, אלא כי אני מרגיש שזה לא הדבר החשוב וכי התעייפתי.

 

בסופו של דבר, אני מאמין בפתרון 2 המדינות, ולא ראיתי עד היום פיתרון טוב יותר. אני חושב שהתהליך צריך להיעשות בהדרגה, בזהירות, תוך שמירה על האינטרסים הבטחוניים של ישראל.

מצד ישראל בשנים האחרונות אין נכונות להגיע לפתרון הזה, בגלל מפלגתו של בנט שלא מוכנה לשמוע על אף פשרה טריטוריאלית ובגלל ביבי שמעדיף לשבת עם בנט מאשר עם השמאל.

לצערי אני צופה עתיד רע מאד לישראל אם פתרון 2 המדינות ירד סופית מהפרק, אני לא רואה דרך אחרת לצאת מהפלונטר הזה וממעגל הדמים שיימשך בעקבותיו.

לא שמעתי ממך עדיין תובנה אישית בנושא, אשמח לשמוע.

 

אני גם חושב שאין מנוס מפתרון 2 המדינות, לא מאהבה גדולה שלי את הפלסטינים (אני חושב שהם אומה עם אמות מוסר מחורבנות כמו כל הערבים מסביב) אלא כי פשוט לאורך זמן כנראה שיהיה בלתי אפשרי להשאר במצב הקיים. אני לא חושב שהרעיון של אוסלו היה רע, אני חושב אבל שהפרטנר היה איום ונורא . למעשה, אני לא חושב שאפשרי כרגע שלום. יכול מאוד להיות שנאלץ בעתיד פשוט לבצע נסיגות חד צדדיות מחלק מהגדה אם המצב הדפלומטי הבינ"ל יכריח אותנו. אני חושב שכל עוד אין ברירה, ואין דרך להסדר סביר (והסדר סביר זה שקט בטחוני. חלומות המזרח התיכון החדש של שמעון פרס יפים בתיאוריה, איש מאיתנו לא יזכה לראות אותם. זה יקרה אולי בעוד 100 שנה, אם בכלל), המצב הקיים יימשך.

יותר מזה, יש חשש אחר: נניח שמחר בבוקר יוצאים חד צדדית מיו"ש, עוזבים את ההתנחלויות וכו'. מדבר תיאורטית. ונניח שהפת"ח מהסיבות שלו ירצה לשמור על השקט הבטחוני היחסי. האם הוא יכול? לא בטוח. הפת"ח מחזיק בגדה לא רק בזכות התמיכה בו והנשק שיש לו ברשיון, אלא בין היתר כי גם צה"ל שם. מה יהיה אם חמאס יבצע הפיכה ביו"ש כמו שעשה ברצועה ב-2007? נמצא את עצמנו עם רצועת עזה גדולה פי כמה ששולטת על כל מרכז המדינה ומרוחקת ממרכז המדינה בטווח של 15-20 ק"מ, כולל נתב"ג.

 

במילים אחרות - אני חושב שאוטופית אם היה לי פרטנר להסכם אפילו של שלום קר, ניחא. אבל חוששני שהמצב כרגע פשוט לא מאפשר לנו לצאת מכל השטחים בבת אחת. נניח שנגיע להסדר כלשהו עם הרש"פ, אני חושב שהדרך היחידה שלנו להבטיח בטחון היא לעשות זאת בשלביות איטית (והערבים לא יסכימו לכך), קרי: נסיגות הדרגתיות אחת לכמה וכמה שנים ע"מ לייצב את המצב ולראות איך העסק מתפתח, בשביל לא לקבל מדינת חמאס בגדה.

צריך לזכור נק' נוספת: ביום שתהיה מדינה פלסטינית תהיה אליה גם הגירה כנראה לא קטנה של פליטים פלסטינים ממדינות ערב שיושבים עד היום במחנות פליטים. מדובר באוכלוסיה במעמד סוציואקונומי מחורבן, שונאת ישראל כמובן. מסה של אוכלוסיה כזו יכולה להוביל תסיסה שלא תהיה בריאה לנו, וצריך לקחת זאת בחשבון מבחינת היכולת של השלטון הפלסטיני לשלוט ולהשליט סדר.

 

עוד נק' נוספת שעלולה להוות לנו בעיה (והיוותה לנו בעיה בבחירות הפלסטיניות של 2006) היא השחיתות של אש"פ. כמו כל שלטון ערבי מצוי, הם מושחתים מאוד. למעשה, ערפאת היה מהמנהיגים העשירים בתבל. אין ספור כספים נשפכו לשם, והרבה הלך לצמרת השלטונית ולא לעם הפלסטיני ולשיקומו. אפשר להגיד על מפא"י ההיסטורית המון דברים, אבל את הכספים בשנות ה-50 הם השקיעו במדינה ופיתחו אותה. אש"פ לא ממש עשה את זה, ואחת הסיבות לנצחון חמאס בבחירות 2006 הוא השחיתות שלו.

 

במילים אחרות - מבחינה אוטופית הפתרון לסכסוך קל, יחסית. בפועל? קשה מאוד, בהנחה שרובנו לא מוכנים לקחת סיכון מטורף של לצאת מהשטחים חד צדדית מחר בבוקר ולקוות שהממש הפלסטיני ישמור על שקט יחסי בגבול. הרי הגבול לא יהיה, בטח לא בדור הראשון, אפילו לא כמו היה הגבול המצרי עד לפני כמה שנים. הוא ישאר גבול מבוצר. לא נהפוך כאן לאירופה.

Link to comment
Share on other sites

 

אני גם חושב שאין מנוס מפתרון 2 המדינות, לא מאהבה גדולה שלי את הפלסטינים (אני חושב שהם אומה עם אמות מוסר מחורבנות כמו כל הערבים מסביב) אלא כי פשוט לאורך זמן כנראה שיהיה בלתי אפשרי להשאר במצב הקיים. אני לא חושב שהרעיון של אוסלו היה רע, אני חושב אבל שהפרטנר היה איום ונורא . למעשה, אני לא חושב שאפשרי כרגע שלום. יכול מאוד להיות שנאלץ בעתיד פשוט לבצע נסיגות חד צדדיות מחלק מהגדה אם המצב הדפלומטי הבינ"ל יכריח אותנו. אני חושב שכל עוד אין ברירה, ואין דרך להסדר סביר (והסדר סביר זה שקט בטחוני. חלומות המזרח התיכון החדש של שמעון פרס יפים בתיאוריה, איש מאיתנו לא יזכה לראות אותם. זה יקרה אולי בעוד 100 שנה, אם בכלל), המצב הקיים יימשך.

יותר מזה, יש חשש אחר: נניח שמחר בבוקר יוצאים חד צדדית מיו"ש, עוזבים את ההתנחלויות וכו'. מדבר תיאורטית. ונניח שהפת"ח מהסיבות שלו ירצה לשמור על השקט הבטחוני היחסי. האם הוא יכול? לא בטוח. הפת"ח מחזיק בגדה לא רק בזכות התמיכה בו והנשק שיש לו ברשיון, אלא בין היתר כי גם צה"ל שם. מה יהיה אם חמאס יבצע הפיכה ביו"ש כמו שעשה ברצועה ב-2007? נמצא את עצמנו עם רצועת עזה גדולה פי כמה ששולטת על כל מרכז המדינה ומרוחקת ממרכז המדינה בטווח של 15-20 ק"מ, כולל נתב"ג.

 

במילים אחרות - אני חושב שאוטופית אם היה לי פרטנר להסכם אפילו של שלום קר, ניחא. אבל חוששני שהמצב כרגע פשוט לא מאפשר לנו לצאת מכל השטחים בבת אחת. נניח שנגיע להסדר כלשהו עם הרש"פ, אני חושב שהדרך היחידה שלנו להבטיח בטחון היא לעשות זאת בשלביות איטית (והערבים לא יסכימו לכך), קרי: נסיגות הדרגתיות אחת לכמה וכמה שנים ע"מ לייצב את המצב ולראות איך העסק מתפתח, בשביל לא לקבל מדינת חמאס בגדה.

צריך לזכור נק' נוספת: ביום שתהיה מדינה פלסטינית תהיה אליה גם הגירה כנראה לא קטנה של פליטים פלסטינים ממדינות ערב שיושבים עד היום במחנות פליטים. מדובר באוכלוסיה במעמד סוציואקונומי מחורבן, שונאת ישראל כמובן. מסה של אוכלוסיה כזו יכולה להוביל תסיסה שלא תהיה בריאה לנו, וצריך לקחת זאת בחשבון מבחינת היכולת של השלטון הפלסטיני לשלוט ולהשליט סדר.

 

עוד נק' נוספת שעלולה להוות לנו בעיה (והיוותה לנו בעיה בבחירות הפלסטיניות של 2006) היא השחיתות של אש"פ. כמו כל שלטון ערבי מצוי, הם מושחתים מאוד. למעשה, ערפאת היה מהמנהיגים העשירים בתבל. אין ספור כספים נשפכו לשם, והרבה הלך לצמרת השלטונית ולא לעם הפלסטיני ולשיקומו. אפשר להגיד על מפא"י ההיסטורית המון דברים, אבל את הכספים בשנות ה-50 הם השקיעו במדינה ופיתחו אותה. אש"פ לא ממש עשה את זה, ואחת הסיבות לנצחון חמאס בבחירות 2006 הוא השחיתות שלו.

 

במילים אחרות - מבחינה אוטופית הפתרון לסכסוך קל, יחסית. בפועל? קשה מאוד, בהנחה שרובנו לא מוכנים לקחת סיכון מטורף של לצאת מהשטחים חד צדדית מחר בבוקר ולקוות שהממש הפלסטיני ישמור על שקט יחסי בגבול. הרי הגבול לא יהיה, בטח לא בדור הראשון, אפילו לא כמו היה הגבול המצרי עד לפני כמה שנים. הוא ישאר גבול מבוצר. לא נהפוך כאן לאירופה.

 

מסכים עם מה שאתה אומר, זה מסובך יותר מכפי שזה נראה, ודורש התערבות, פיקוח וסיוע כלכלי בינלאומי מסיבי כדי שיהיה למהלך הזה סיכוי, אבל אני בוחר שלא לאבד תקווה עדיין.

אני בטוח שגם אתה תסכים שהמדיניות של ממשלת ישראל, של הבנייה בשטחים וההתחמקות ממשא ומתן רק מרחיקה עוד יותר את הפתרון המיוחל, ולא תורמת לאמון ההדדי הרעוע גם כך בין שני העמים.

Link to comment
Share on other sites

 

מסכים עם מה שאתה אומר, זה מסובך יותר מכפי שזה נראה, ודורש התערבות, פיקוח וסיוע כלכלי בינלאומי מסיבי כדי שיהיה למהלך הזה סיכוי, אבל אני בוחר שלא לאבד תקווה עדיין.

אני בטוח שגם אתה תסכים שהמדיניות של ממשלת ישראל, של הבנייה בשטחים וההתחמקות ממשא ומתן רק מרחיקה עוד יותר את הפתרון המיוחל, ולא תורמת לאמון ההדדי הרעוע גם כך בין שני העמים.

איזה פתרון מיוחל תגיד אתה אמיתי?

איזה פתרון עם השרמוטות האלו שהמטרה היחידה שלהם זה להרוג כמה שיותר יהודים

יאללה סע הביתה לפורום של השדים

Link to comment
Share on other sites

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.