Jump to content

סמ"ר בן כובאני


Recommended Posts

לא יכול לשכוח בחיים את הדקות האחרונות של אחד האנשים

שבאותם זמנים היה בין האנשים שהכי הייתי מחובר אליהם בפלוגה

 

את היריות הקרובות לבית שבגללם יצאת החוצה למצוא את המחבל

ואת הצעקות של גל הנגביסט כובאני נפל כובאני נפל תנו אש תנו אש

את הטנק שנכנס לחלץ אותך ובנתיים כולנו בחלונות של הבית מנסים למצוא את הבן זונה שעשה את זה

 

נשבע שלא עובר לילה בלי שאני חושב על כובאני ועל איך שהוא היה עם כל כך הרבה בעיות גם בבית וגם בצבא

ובכל זאת הוא תמיד היה מחייך תמיד עם שמחת חיים

 

אף פעם לא שוכחים אותך

ותמיד מתגעגעים

רובאית 51

"אחרוני האפצ'ים"

 

 

1046787216ak9.gif

Link to comment
Share on other sites

החייל הכי גבר שיצא לי לפקד עליו

קיבלתי אותו לידיים איפשהו בתחילת אימון מתקדם של נוב' 05 כסמל מחלקה

הייתי כמו מ"כ אישי וישיר שלו, כל הבעיות בבית, הסידורים לעבודה אצל הקצב מחדרה כדי לעזור למשפחה

השבתות שביטלנו, העונשים שקיצרנו, הפינות שעיגלנו, השמירות שהוא שבר ועבר עליהם לילות של קדרים על קדרים בלי שינה רק כדי שיצא הביתה עם כולם

 

לא אשכח אותך לעולם

לא איך היית מנקה את הנשק שלך פי 2 זמן מכולם, חייל שב-3 בלילה מעיר אותך כי הוא רוצה פלנלית ושמן כדי להעביר עוד ניגוב על המכלול ומשתגע למה אסור לפרק אותו כשהוא

בשמירת מאזין בבא"ח (וצודק ב-100%, ולך תסביר לתימני עצבני שהעיר אותך ב-3 בלילה בשביל מקצועיות שהמכלול צריך להישאר סגור - " אז לפחות תטען לי מחסנית ")

איך היית נקרע באימונים וממשיך הלאה, כמה קשה היה לך ועדיין היית החייל היחידי שלא יצא מהאנלוקה כל המסע מכין והמסע כומתה, אם לא היה מקדים אותי בן דוד שלך ששירת בשלהי שנות ה-90

בגולני כבר מזמן הייתי שם לך ת'חומה על הראש כנראה

 

אני אוהב אותך, אתה איתי בליבי ואת הזכרונות אני אשא ממך לכל מקום שאני אהיה ואצעד בו

את החיוך שלך את הריקודים, את השמחת חיים, את הצעקות, הויכוחים, ואת הבאסה שהיית אוכל מהמ"מ הסמרטוט שלך

הלוואי והיית שומע את המילים האלה, קורא אותם

מבחינתי, שלומי צוברי (בן דוד שלך, וחבר לכיתה ולמחלקה) נשאר בקרבי רק בגללך, רק בשביל להמשיך את הדרך שלך

 

אתמול העברתי סוג של מור"ק לכיתות יא', יב' בכפר בן שמן על הלחימה בעזה, על ההמשך בלבנון 06', על המקרה של אריאל בן שאנן, של עוזי פרץ

וכמובן את המקרה שלך, 17 לחודש, לפנות בוקר יום ד' - תהא נשמתך צרורה בצרור האחים אח יקר, אוהב וגאה בך כמו שלא הייתי גאה בשום חייל בחיים שלי

Link to comment
Share on other sites

  • מנהלים ראשיים

מהנושאים שלנו (הגולשים הפחות קשורים) קשה מאוד להגיב בהתאם אחרי שניכם.

החשיבות שבקריאת הדברים שכתבתם כאן משמעותית הרבה יותר מהתמונות בטלויזיה או בעיתונים ביממה שכזו,

כי אתכם אנחנו מכירים אישית, וזה גורם לסוג של רגש וכאב מצמרר אחר.

 

תהיו חזקים ואל תשכחו.

 

יהי זכרו ברוך.

Link to comment
Share on other sites

  • 11 months later...

לא הכרתי אותו

אבל מסיפורים באמת שהוא בן אדם גדול שלמרות כל הבעיות הענקיות שהיו לו בבית נשאר לוחם

הלוואי שהיו לנו עוד חיילים כמוהו

 

ברובאית 51 תמיד יזכרו אותו

יהי זכרו ברוך.

Link to comment
Share on other sites

וואי בדיוק היום ראיתי מישהו בעפולה עם "חולצה שלו

לעולם לא נצעד לבד וקראתי מה שהיה רשום למטה

 

יהיה זכרו ברוך

Link to comment
Share on other sites

  • 3 years later...
  • 1 year later...
  • 3 years later...

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.