סמ"ר עידן כהן ז"ל (חודשיים לפני השיחרור) ו-נופר הורוביץ ז"ל (בת 16 במותה)

[פושטק]

עידן, שכן, חייל גולני שלחם במלחמת לבנון ה-2, עמד להשתחרר, ואז קרה הנורא מכל.

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleI...606&sid=126

 

ת.נ.צ.ב.ה

 

 

נופר הורוביץ, חברה לכיתה, נרצחה בפיגוע התאבדות בקניון שבנתניה ב-2005 כשהיא רק בן 16.

http://www.pmo.gov.il/PMO/Communication/Is...ictim1+1307.htm

 

ת.נ.צ.ב.ה

 

 

כואב.

יהי זכרם ברוך.

 

[seanop]

אוי נופר הייתה חברה טובה של חברה של אחות שלי...פשוט עצוב

[Moran MTA]

נופר היתה שנתיים מתחתיי בבית הספר

 

יהי זכרם ברוך

[~MEK~]

עצוב, כואב, לא מובן, בלתי נתפס...

 

יהי זיכרם ברוך..

[פושטק]

.

[YossiNew]

עידן, שכן, חייל גולני שלחם במלחמת לבנון ה-2, עמד להשתחרר, ואז קרה הנורא מכל.

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleI...606&sid=126

 

ת.נ.צ.ב.ה

נופר הורוביץ, חברה לכיתה, נרצחה בפיגוע התאבדות בקניון שבנתניה ב-2005 כשהיא רק בן 16.

http://www.pmo.gov.il/PMO/Communication/Is...ictim1+1307.htm

 

ת.נ.צ.ב.ה

כואב.

יהי זכרם ברוך.

היום הייתי בקבר של עידן כהן בחולון.

יהי זכרו ברוך

[MosheMTA]

יהיה זכרם ברוך

[Itay_gate_11]

עידן נזכור אותך לעד !!!!!

[פושטק]

הזכרונות.

הכל חוזר.

מוות קשה לעכל.

[פושטק]

ושוב

[פושטק]

יום כואב.

[פושטק]

[החולצה עם הפינגווין]

הקישורים לא תקינים,

להלן קישורים חדשים, בנוסף אני מעתיק את התוכן לשנים הבאות שייתכן וגם הקישורים האלו יאבדו.

 

סמ"ר עידן כהן ז"ל:

http://gal-ed.raanana.muni.il/Web/He/WarsVictims/Page/Default.aspx?id=40959

 

 

עידן למד בתיכון עירוני ז' ביפו לפני גיוסו לצה"ל. כשהגיע לבקו"ם באוגוסט 2003, יועד להתגייס לשריון, אך עידן התעקש לשרת אך ורק בגולני. לאחר מאמצים רבים הצליח לדחות את שירותו בשלושה חודשים. משהגיע לבקו"ם בשנית, שוב נתקל בקשיים לגבי ייעודו הצבאי, אך הוא לא ויתר, ולבסוף השיג את מבוקשו - לשרת בחטיבת גולני. ולא היה מאושר ממנו.

בעוד כחודשיים היה אמור עידן להשתחרר מצה"ל. "היה לו מאוד חשוב להיות בקרבי. מהרגע הראשון הוא דיבר רק על גולני." מספר חברו, עובד ישראל, "עכשיו, לקראת השחרור, הוא התחיל לחשוב על הטיול שלו לדרום-אמריקה."

עידן נכנס לעיירה בינת ג'ביל יחד עם פלוגתו, פלוגה ג' הוותיקה מגדוד 51, משימתם הייתה הצבת מארב באחד הבתים בעיירה. ביום רביעי, ה-26.7.06, א' באב תשס"ו, בדרך ליעד, נתקלו הכוחות במארב שכלל כ-50 מחבלים שירו משמונה מוקדים שונים ומכלי נשק רבים ומגוונים. למרות המצב הנחות וגורם ההפתעה הצליחו הכוחות להתעשת, להשיב אש ואף לחלץ את חבריהם תחת אש. קצינים בחטיבת גולני אמרו: "הלוחמים נלחמו כמו אריות!"

עידן נפצע במכת האש הראשונה. אך למרות פציעתו ולמרות המהומה וההמולה ששררה בקרב החיילים במקום, עידן לא איבד את עשתונותיו לרגע. מפקד הפלוגה, סרן אלון חכימה, שגם כן נפצע, פונה לבית במקום והיה ליד עידן בשעותיו האחרונות. אלון סיפר כי גם אז, ברגעים הקשים, עידן הרגיע ועודד את חבריו הפצועים, וגם את ידו של אלון ואמר: "אל תדאג אחי, אנחנו נצא מכאן".

מאות קרובי המשפחה, החברים והשכנים שהגיעו לבית משפחת כהן סיפרו כי עידן היה ילד אדיב וצנוע למרות מעלותיו הבולטות שלא ניתן היה לפספסן. "הוא היה הילד הכי מקסים שאפשר לתאר" מספרת שכנתו "ילד טוב שעמד לסיים צבא וכל העתיד שלו לפניו."

"כבר כשהיה ילד קטן, היה ילד שקט. מעולם לא התלונן, ותמיד דאג לאחיותיו", אמרה אימו של עידן, "כשהיה בצבא, מעולם לא אמר שקשה לו. תמיד אמר שטוב לו ושהוא נהנה".

עידן הותיר אחריו זוג הורים, איציק וגרציה, ושתי אחיות, מור (18) וספיר (13).

 

 

נופר הורוביץ' ז"ל:

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3112111,00.html#77753

 

נופר הורוביץ וחברתה רחלי בן אבו הכירו זו את זו בגן הילדים. הן למדו יחד שנים רבות עד שנפרדו דרכיהן. אבל בכל הזדמנות, ובמיוחד בחופשת הקיץ, הן בילו יחד. הן גם נהרגו יחד בצומת הסמוך לקניון "השרון".

 

נופר הייתה תלמידה מצטיינת בבית הספר עירוני ה' בתל אביב. היא חלמה לשרת בחיל המודיעין בצבא ולאחר מכן להיות עורכת דין. אתמול בילתה אצל אביה, שגר בכפר יונה סמוך לנתניה, ואז הלכה עם חברתה רחלי לקניות בקניון.

ענבל, אימה של נופר, מספרת כי כבר מיום שישי הייתה לה תחושה רעה והיא הפצירה בנופר שלא ללכת לקניון ולהשאר בבית. "התחננתי שתשאר בבית. השתגעתי מעצמי כי הייתה לי תחושה רעה, אפילו הדלקתי פינת זיכרון בבית עם נרות כבר ביום שישי. היא הלכה עם חברתה רחלי. הן רצו לעשות יום כיף אבל שתיהן מתו".

רעות, אחותה הגדולה של נופר, סיפרה גם היא על תחושה רעה שליוותה אותה זה כמה ימים. היא סיפרה על אחותה שהייתה חכמה ומצליחנית ובעיקר חייכנית. "רק לפני חודש היא חגגה יום הולדת 16. אתמול, כששמענו על הפיגוע ישר נלחצנו. הפלאפון שלה צלצל וצלצל אבל נופר לא ענתה".

"נודע לנו שנופר חצתה את הכביש עם המחבל במעבר החצייה. אילו רק הייתה נכנסת לקניון חמש דקות קודם הכל היה נמנע. היא חטפה את עוצמת הפיצוץ ונפצעה אנושות. אי אפשר היה לעזור לה. הדפים לא יכולים להכיל 16 שנות חיים של בן אדם. זה עולם ומלואו. ביום הולדת היא מעולם לא ביקשה מתנות ותמיד דאגה לשמח אחרים. היא רק החלה את חייה. זה פשוט סרט אימים - הצורה שבה הכל נגמר".

מאז נודעה לה הבשורה המרה, יושבת אימה של נופר בחדרה ובעזרת ספר שירים מנסה לנסח הספד. "זה כל כך מוזר לי שאחרי כל-כך הרבה שנים ושלושה ילדים פתאום יש לי רק שתי ילדות. שום דבר לא מכין אותך לזה. כל דף בספר השירים הזה יכול היה להתאים לה".

 

 

 

יהי זכרם ברוך.