Jump to content

זיו בלאלי ז"ל. הסיפור שלי. הידיעה בזמן אמת פה בפורום.


YossiNew

Recommended Posts

איזה הלם זה היה לראות את הנושא הזה.. פשוט צמרמורת.

יהי זכרו ברוך.

 

והיום בבית ספר הגיע לנו איזה בחור דתי שהיה אחראי על החילוצים של הגופות והפצועים במלחמה וסיפר לנו גם על המקרה הזה בכפר גלעדי ואמר שזה המראה הכי קשה שהוא ראה בחיים שלו..

Link to comment
Share on other sites

  • 11 months later...

אני הייתי בצבא במלחמת לבנון (אמנם בבור בקריה אבל בהחלט מעורב בלחימה בצורה אינטימית שקשה לתאר)

לא הייתי מודע לנושא הזה ולכל ההתנהלות, לאחדות ולתמיכה שהלכו בפורום במקביל למאמץ המלחמתי. עד היום.

 

את יום הזיכרון הראשון שלי אחרי שהשתחררתי העברתי בחו"ל, באוסטרליה, כך שהוא עבר "לידי".

את יום הזיכרון השני, שהיה לפני שנה בדיוק, הדחקתי.

כל אחד ואחד מההרוגים כתוצאה מפגיעות רקטות במלחמת לבנון השנייה, הוא חתיכה שחסרה לי בלב, חור שאי אפשר לסגור.

לא הצלחתי להתמודד עם התחושה שלא עשיתי מספיק, שלא צעקתי מספיק,

שלא התאמצתי מספיק (כי יכולתי עוד יותר, כי תמיד אפשר) כדי לוודא שההיערכות תהייה אופטימלית וייהרגו פחות אזרחים וחיילים בעורף.

 

יום הזיכרון השלישי מאז אותה מלחמה הוא היום, ורגשות האשם והכאב מציפים אותי גלים גלים.

 

את הטרגדיה האישית שאתה ומשפחתך עברתם לא אוכל להבין לעולם,

את ההזדהות עם הכאב, ספק אם יוכל מישהו להבין טוב ממני.

 

רק בעוד מספר שנים נוכל כולנו לעכל ולהבין, ואולי להשלים במובן מסוים ולהתקדם הלאה,

כי לפחות לגביי באופן אישי, הצל של מלחמת לבנון השנייה ליווה אותי, מלווה אותי וימשיך ללוות אותי עד יומי האחרון.

 

 

"במותם ציוו לנו את החיים"

תהיו חזקים ואל תשכחו זאת

Link to comment
Share on other sites

ואו, בדיוק ראיתי בערוץ 10 את התוכנית "לזכרם 2009", ואחד מן הקטעים ששודרו, נגע במפקד הגדוד שנפל באותו אירוע ואני מניח שיחד עם בן דודך.

משתתף בצערך, תהיה חזק.

Link to comment
Share on other sites

  • 11 months later...

אי אפשר לשכוח את הנושא הזה.

מצמרר.

 

יוסי ויוסי, משתתף בצערכם.

תהיו חזקים, שלא תדעו עוד צער.

יהי זכרו ברוך.

 

):

Link to comment
Share on other sites

פאק , קראתי תנושא לפני שקראתי בכלל שזה הולך להיות בזמן אמת , קיבלתי צמרמורת..

משתתף בצערך , שיעבור בקלות - הוא שומר עליך מלמעלה .

Link to comment
Share on other sites

הנושא הזה חרוט אצלי בזיכרון, אחרי שפתחת את הנושא ולפני שעידכנת שהוא נהרג אני קיבלתי את הטלפון הגרוע מכל שבו נאמר לי : "מתן, שמוליק, אבא של רון נהרג בכפר גלעדי, כולם שם מתו, אין אף אחד חיי" לא ידעתי מה לעשות, האם לכתוב את זה בנושא ולעדכן אותך, או לשתוק.

בסופו של דבר שתקתי, ואתה עדכנת את הדבר הנורא מכל.

 

השם יקום דמם.

Link to comment
Share on other sites

  • 2 years later...

אי אפשר לשכוח את אותו נושא.

לקרוא אותו שוב ולהצטמרר כאילו נכתב היום.

 

משתתף בצערך יוסי.

יהי זכרו ברוך.

נקודת המבט הייחודית של הנושא ההוא מעצימה את התחושה, כל שנה מחדש, שלא תדעו עוד צער

Link to comment
Share on other sites

בכל שנה ביום הזיכרון אני ישר קופץ לי הראש לנושא הזה. ההוא. גם עכשיו חיפשתי אותו ישר. אני זוכר שהייתי מחובר לפורום ועקבתי בדאגה, עד לבשורה המרה. הכל מתגמד מסביב, הכל. יהיה זכרו ברוך, ותמשיך להיות חזק.

Link to comment
Share on other sites

לגמרי בלתי אפשרי לשכוח. אני לא מכיר אותך אישית, אבל אני יכול לספר לך שכל פעם מחדש אני רץ לנושא הזה ונזכר בתחושות. יהי זכרו ברוך.

Link to comment
Share on other sites

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.