מאוחדים לנצח

[Mad Guy]

אתמול כבר ראינו את הכל, האנשים ששוללים את דרך המחאה החדשה,

 

האנשים שתומכים רק בנמני, והאנשים שמנצלים ת'מצב לקלל(אם היינו מפסידים היה יותר משמעותי).

 

רוב האנשים הנ"ל - מתוסכלים, מעוצבנים, ואפילו עצובים מהמצב המביש שהגיע אליו הקהל אתמול.

 

 

נכון, לא הזכרתי למעלה את האנשים שכן תמכו במחאה, ואלה ישבו ושתקו לאורך כל 90 דקות, בלי לתמוך בשום דיעה מהוויכוחים בין השערים, האוהדים, האחים.

 

רק ישבו, ושתקו.

 

אבל, שימו לב - שתיקה, כן רק שתיקה גורמת לכל כך הרבה אוהדים להפנות אצבע מאשימה אל האנשים האלה, ששתקו, שלא הביאו דיעה כלשהיא, ואותם מאשימים בפילוג הקהל.

 

 

אז למה בעצם מפנים אצבע מאשימה, וכועסים על אנשים ששותקים ?

 

כנראה שהאנשים האלה שמפנים אליהם ת'אצבע, לא כאלה זבלים ואפסים, כנראה שאנשים רוצים מהם את העידוד הזה שכל כך גורם להם נחת.

 

וכמו כן, כנראה שהם לא סתם מוחאים, הם לא סתם יפסיקו את הדבר שהם כל כך אוהבים - לעודד ת'קבוצהה עד המוות.

 

 

אז כן אוהדים יקרים, אני מדבר בעיקר לאנשים שמעוצבנים על כל המהלך שהתחיל אתמול, כמו שאתם סומכים וסמכתם עלינו בעבר שהעידוד כל כך חשוב, תסמכו עלינו שהמחאה הזאת כל כך חשובה.

 

קהל מאוחד - לעולם ועד.

[אורי בלוקים]

כולם חושבים שהמחאה היא רק בגלל נימני כי היא התחילה ישר אחרי שהעיפו את נימני..

אנשים יכולים לנסות ואני חוזר רק לנסות לעודד את נימני או את כל הקבוצה...כולנו ראינו מה קורה כשאין את השחקן ה12...פשוט אין עידוד.. משחק הבא בבית אני חותם אולי פעם או פעמיים ישירו נימני יותר מזה כלום..

[זיגפלד]

צודק...

שיש עידוד לא טוב ביום מסוים אז מאשימים את השחקן

ושיש עידוד מצוין אז שואלים למה לא היה ככה ולמה לא היה ככה

אנשים רק יחפשו את האשמים כל הזמן

אז קל להפנות את האצבע אל מי ששתק.

גם זה יעלם עם הזמן - שאנשים יבינו וילכו בדרך המחאה.

[merchavia]

השחקן השחקן השחקן...

 

כל כך הרבה נאמר ונכתב על קבוצת חברים הזו, הארגון הנפלא הזה, האנשים שמהווים את החלק החסר בקבוצה, החלק הנוסף, האנשים שמחזירים לה את הנשמה, הרצון והכח לשחק, ועם זאת, משום מה, עדיין תחושה קשה מלווה אותי כי חברי השחקן אינם מודעים כלל עד כמה מעריכים אותם, את פועלם, את השינוי שהביאו, את המהפכה.

אולי פרספקטיבה שונה של צופה מן הצד תעזור להם להבין שכן יש מי שמעריך אותם, שאוהב אותם, שגאה בהם, שהולך איתם עד הסוף עם כל החלטה, אך מה לעשות, אין לו את האמצעים והיכולת להציב עובדות בשטח ולהוכיח זאת. מנטלית כן, פיזית, עדיין לא. אז כן חבריי, יש פה אחד שניים שלושה כאלו (אולי ארבעה, תלוי אם סופרים גם את ארציאלי הבן).

 

 

מהו השחקן ה-12 בשבילי?

מכבי. שחקן נוסף, תוסף (וזו לא חזרה על מה שאמרתי קודם!), אנרגיה, חמצן, אוויר, הנאה, עידוד, צבע, אושר, גאווה, תמיכה, א-ה-ב-ה בלתי נגמרת, עידוד בלתי פוסק, אליפות.

השחקן החזיר לי את תחושת המכביזם.

המשחק מת, ולמרות זאת, העידוד, אחח העידוד הזה. ללא הפסקה, כל דקה, שנייה, לא נותן מנוחה, לא עוזב אותי. 90 דקות, כל משחק, לא משנה התוצאה, נשמה נטו, לחימה, מ-כ-ב-י-ז-ם!

כמה שהרגשתי גאווה עמוקה כלפיכם, כמה שרציתי להיות שותף/ה למהפכת העידוד הזאת, יצירת המופת הזאת, כמה שהרגשתי תחושת שייכות והזדהות, חרף העובדה כי כלל לא היה לי קשר לארגון (ולו במעט), לא הכרתי אף חבר (או חברה) אחד (או אחת) השייך ופעיל בו, ולמרות זאת, הרגשתי כלפיו כפי שאני מרגיש/ה כלפי כל שחקן ושחקן מסגל השחקנים (?) של קבוצתי האהובה, והייתי איתו, מהבית (מרפסת), 90 דקות, ללא הפסקה, בלי שלטים, בלי דגלים, רק חולצה אחת יחידה (וצהובה, כמובן), אך עם המון אהבה ונשמה בלב.

 

כמה שאני אוהב/ת אתכם, אין לכם מושג. תודה, תודה על הכל. היו בטוחים שחלק כבד משקל מהאליפות הזאת הוא אך ורק בזכותכם. כן, מאמציכם נשאו פרי. העידוד, הביא למהפכה לא רק בקהל אוהדינו שלנו, אלא בכל קהל אוהדי הכדורגל בישראל (והכדורסל, הכדורעף, טניס השולחן, כדורת הדשא וכד'). בקיצור ולעניין, מכבי תל אביב בשלוש העונות האחרונות לא היתה בנויה אך ורק מ-11 שחקני הרכב, אלא גם משחקן הרכב נוסף, שחקן שתמיד (תמיד!!!!!!!!!) סיפק את הסחורה, הביא עמו המון נשמה והקרבה (והרי זה מה שאנו מחפשים מכל בעל 2 רגליים מוכשרות המפגין ביצועים וירטואוזים וזוכה ללבוש את מדי קבוצתנו, הלא כך?), חיי את המשחק 90 דקות (פלוס דקה פה, דקה שם, טקס פה, טקס שם), שחקן ששאף תמיד למצות את המירב שביכולתו, לתת את כולו (וקולו), לעמוד מאחורי 11 שחקני הקבוצה ולהראות להם שהוא (הם כמובן) איתם תמיד, ללא תנאים, כי חבר'ה, א-י-ן ת-נ-א-י-ם ל-א-ה-ב-ה, וכשאוהבים, נותנים את הכל, תמיד, בכל מקום, בכל זמן, עד המוות (לא?).

 

 

המחאה, המחאה הגדולה, השחורה, מרד הצרכנים הראשון בארץ! אתם מבינים איזו הזדמנות נפלה בחלקכם להיות שותפים בה, לקחת חלק משמעותי בשינוי ההסטוריה של הכדורגל הישראלי? לשנות סדרי עולם בכדורגל הגמלוני וחסר הצבע שלנו (מבחינת יכולת השחקנים על המגרש, כמובן, ע"ע נבחרת)?

אולי הנכם בטוחים עתה כי כמו רבים אחרים (ולא פחות טובים), גם אני בטוח/ה כי המחאה הינה אך ורק עקב העפת הסמל היחידי שעוד נותר, שריד המכביזם, אחד משלנו, לא אחר מאשר אביו של עילאי (נו אבי, למתקשים). ובכן, אתם טועים! אני לא חושב/ת שכאן המקום והזמן לציין את אופי המחאה, מהותה, מטרותיה ואופן יישומה בשטח, שהרי זהו מכתב הבעת תמיכה נטו (אם אתם רוצים, ברוטו פלוס סוכרייה, שניים. מה לעשות, אני חוסך/ת לקולה במחצית, ואני גם קמצן/ית). אך היו בטוחים, שעל אף שאיני לובש/ת חולצה של השחקן (שחורה או צהובה כאחד), ועל אף שאיני נמצא/ת עמכם בכל משחק ומשחק על מנת לעזור ולתת את קולי (וכולי) למען הצלחת המאבק (והצלחת הקבוצה), תומך/ת אני בלב שלם, מביתי הקט, ישובי הצנוע, יושב/ת, צופה בכם, מתעניין/ת לפני, אחרי, ובזמן כל משחק מה קורה בשטח, וכמה שהקנאה אוכלת אותי.

חברים, אני גאה בכם! אני אוהב/ת כל אחד ואחת מכם (ואז מה אם חזרתי על עצמי?). רוצה להיות שותף/ה בשטח, אך בינתיים, אוכל לעזור רק מנטלית (ואולי גם בכביסה, אם תבקשו יפה ותשלמו כראוי).

 

בתקווה שאולי כאשר המחאה תשא פרי (קצת יותר גדול ומשמעותי), ותצליח באמת לשנות סדרי עולם בדרכי ניהול הכדורגל הישראלי (למה אולי? היא תצליח!!), אולי אז אוכל לפנק את עצמי בצפייה בקבוצתי האהובה כל כך מהאצטדיון עצמו, לעזור לה, לתמוך בה, להוכיר לה תודה על כל הרגעים הנפלאים שחוויתי בזכותה, להצהיר "אני כאן" ולא אלך לעולם, ולהראות כי "אין תנאים לאהבה, אבל יש תנאים לעידוד". וכן, גם לעזור לכם, להיות שותף/ה פיזית לדרככם ופועלכם, לתמוך בכם, להוכיר גם לכם תודה ענקית.

 

אתכם, לאורך כל הדרך (ולא, אין פה מספר טלפון או גימיק של איזו חברה), עד המוות, בשחור, בגדול, שחקן/ית הכורסא (כסא, אגב, ולמרות ששחקן/ית ספסל שם יותר קליט, עדיין אין בביתי מקום לאכסן ספסל שלם. עמכם הסליחה על ההפרעה).

[אורי רחימא]

אחי ממש בא לי לקרוא את מה שכתבת אבל אתה יכול לצמצם אני באמצע המחצית חיפה ביתר ואני לא אספיק לקרוא הכל עד שהמחצית תתחיל אחי תצמצם!!

[TipTip]

בונא אורי אל תהיה טמבל אתה עושה בושות...

 

מרחביה אני רוצה להגיד לך שממש כיף לקרוא מה שאתה כותב, לא בדיוק הבנתי אם אתה מגיע למשחקים

או שאתה צופה בטלויזיה ("שחקן כורסא"?) אבל הבעת אמון הזו שווה עשרה אוהדים שיושבים במגרש

ואוכלים כל מה שלוני זורק להם...

אנשים כמוך נותנים לנו את הדלק להמשיך ולפעול כדי שהעתיד של הספורט הזה יהיה כמה שיותר ורוד ( או צהוב )

[שומר האימפריה]

מרחביה אתה איש מרגש

ואני מודה לך על ההודעה הזאת

[Mad Guy]

ההודעה של מרחביה שווה קריאה.

[Weizman]

אתמול כמעט רצחתי במשחק מישהו!!!!

כלכך עצבן אותי כשהשחקן עבר לשער 10 לפינה ובדרך כולם ירדו על השחקן...

אמרו שהם אפסים וצחקו והסתלבטו...אותם אלו שהיו על המעקה ...

 

מה הם צוחקים על השחקן ומשחקים אותה לא רואים בעיניים???

אם הם מזלזלים כל כך וחושבים שהם יותר טובים והם האוהדים האמיתיים אז למה לא היה תופים?

למה לא היו כרזות? למה לא היה עידוד?!

מי הם חושבים שהם??? מזלזלים באחרים כשבעצם הם לא מסוגלים הרי לגרום לאוהדים לעודד???

חוץ מ-"צהוב עולה עולה" אחרי הגולים ל-10 שניות בדיוק,

או לאדורנו-"אדורנו אדורנו עולה עולה עולה".........

 

שילכו קיבינימטטטטטטטטטטטטט

חארותתתתתתתתת

[ניסו]

מרחביה(רקון)

איש גדול

[ULTRAS_maccabi]

"מרחביה"... ענק!

שווה קריאה...

[ענבר]

אויייייייייייי איזה יופי!

תודה על המילים שמתארות הכל!!!

 

מצטרפת לכל מילה ומילה...

 

"מרחביה" את/ה אכן איש/ה מרגש/ת

 

[Guest dary1]

עדיין אין בביתי מקום לאכסן ספסל שלם.

 

מרחביה, למרות הצפיפות, יש אולי מקום לשרפרף נוסף ליד הכסא שלך?

 

אני בטוחה שאני לא היחידה שארצה לחלוק את אותו חלל איתך....

[איציק קוסמן]

תודה...

[ניסו]

ידעתי

שקוף ביותר

[Guy]

לא לא לא... "מרחביה" זה/זאת לא "נושא המגבעת"!

 

לי אישית יש זכות גדולה להכיר אותו/ה... ואני מאוד שמח שהוא/היא בוחר/ת להגיב בפורום הזה

 

כל מילה זהב.. כמוך... אוהב אותךךךךךךך

 

ואני מבקש בלי תגובות של ניחושים כרגע כי אתם מפספסים את העיקר... שזה התוכן של הנושא הזה.

[fanatic]

אח אח אח מרגש.

 

מונית או אוטובוס ?(המבין יבין )

[אורי פלקו]

נערך.

[merchavia]

תודה,

תודה ענקית לכל מי שטרח וקרא, תודה לכל מי שהגיב, תודה שהפתעתם, ריגשתם, ואם הייתי צריך/ה הוכחה אחרונה (וחביבה, ראוי לציין) עד כמה כל אחד ואחת מכם אנשים גדולים, נפלאים ומדהימים, הרי שקיבלתי אותה, ובענק.

אין לכם מושג כמה התגובות האלו חשובות ויקרות לי, עד כמה אני מעריך/ה אותן ומודה לכם, עד כמה הן עוזרות לי כן להרגיש שייך/ת או קשור/ה (והמבין יבין).

 

חשוב לי להבהיר כי איני "נושא המגבעת" (והלוואי והייתי), ובאמת שאין אתם מכירים אותי באופן אישי (מלבד כמה בודדים ויקרים).

חלק ממטרת ההודעה היתה לאפשר לכם לקרוא את התוכן ולשפוט אותו בלבד, ולא לעסוק בזהות הכותב/ת. שמחתי לראות כי רוב התגובות אכן מימשו מטרה זו, ושוב, תודה!

 

כמו כן, בל נשכח כי איני איש/ה גדול/ה, מרגש/ת, זהב/ה (ושלושת הדובים), אלא כל אחד ואחת מכם! למרות זאת, תודה, אך שוב, זוהי אינה מטרת ההודעה והרבה יותר חשוב לי שתחושו גאים בעצמכם, בצדקת דרכיכם, בהחלטותיכם, במחאה.

 

סמדר, וכל אחד/אחת אחר/ת, תמיד יש מקום בביתי (אה ו..צר לי אך אין ברשותי שרפרף). מי שרוצה לבוא, מוזמן בשמחה (ולא, אין צורך להביא עמכם "מתנות נימוס", במיוחד לא מאכלים למיניהם. רק את עצמכם).

 

שוב (ושימו לב, פעם אחרונה בהודעה הזאת), המון המון תודה על התגובות התומכות והמרגשות!

אוהב/ת אתכם מאוד, אתכם יחד לאורך כל הדרך, עד המוות.

 

מוות לכותב/ת ההודעה.

נא להפסיק לברר מי זה/זאת. תודה.

[ענבר]

את/ה יכול/ה להמשיך להתכחש לעובדת היותך איש/ה ענק/ית אבל זה לא יעזור לך...

 

נפל בחלקי המזל הגדול והכבוד האדיר להכיר אותך בתור בנאדם ואת/ה באמת בנאדם מקסים ואני אוהבת אותך מאודדדדדדדדדדדדד

 

דבר שני... כתבת ממש יפה וחשוב שאנשים באמת יקראו את זה!!!

כל הכבוד! פשוט כל מילה במקומה...

 

ודבר אחרון... אני לוקחת את הכבוד על הפיכתך מסמוי/ה לפעיל/ה

 

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח והמבין יבין...

מה הסיכוי שרק את/ה, גיא (הסנוב) ואנוכי?!? גדול!

אבל לא איכפת לי ממש

[ניסו]

הגיעו אלי שמועות שזה בועז קלדרון

[TipTip]

זה לא קלדרון... הוא מסיים שורה באנטר

[הגברת הזקנה]

יש לי ניחוש פרועעעעעעע

 

בכל מקרה, פשוט בן אדם מרגש/ת