Jump to content

סמ"ר יונתן עברון ז"ל


amilov

Recommended Posts

  • מנהלים ראשיים

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/002/540.html

 

yoni.jpg

"יונתן היה מורעל על הצבא"

 

ביום שישי הוזעק סמל יונתן עברון מביתו לפעילות מעצרים באזור ג'נין. הלילה הוא נהרג מאש מחבל. חברתו אפרת: הוא שמח סוף סוף לעשות משהו חשוב. המחנך שלו: הוא היה חדור מוטיבציה

 

דפדף בחדשות

אבי אשכנזי

2/11/2005 11:44

 

בשעה שלוש לפנות בוקר נשמעה דפיקה בדלת בבית משפחת עברון בראשון-לציון. אנשי קצין העיר נאלצו לבשר להורים אבי וטלילה כי בנם יונתן נהרג

הלילה בחילופי אש עם מחבלים במהלך פעילות מבצעית בכפר מרכה, מזרחית לג'נין.

 

ביום חמישי הבא עברון, בן ה-20, היה אמור לסיים את מסלול ההכשרה בסיירת מגלן. ביום שישי הוא הגיע לחופשת סוף שבוע בבית. אלא ששיחת טלפון מהיחידה הזעיקה אותו לחזור לבסיס כדי להשתתף בפעילות ללכידת במבוקשים בג'נין.

 

"הוא היה מורעל על הצבא, מלח הארץ", סיפרה אפרת רוטלוי, חברתו של עברון בשלוש השנים האחרונות. "במשך שלושת הימים בהם היה בפעילות הוא סיפר עד כמה הוא מאושר שסוף סוף הוא עושה משהו חשוב". עברון שימש כחובש קרבי ביחידה. בשבוע שעבר נבחר לחייל המצטיין של הצוות.

 

עברון למד בבית הספר "מקווה ישראל" בחולון. הוא הגיע לבית הספר בכיתה ט', לאחר שבילדותו שהה עם הוריו בשליחות בקניה. "הוא הצטרף אלינו בתשיעית" סיפר המחנך שלו, יאיר גנטון. "למרות קשיי השפה הוא התעקש ללמוד כמו כולם במסלול לבגרות מלאה ואף נבחן בעברית ובלשון. הוא היה חדור מוטיבציה. הוא מסוג התלמידים שנשארים איתך גם אחרי שמפסיקים ללמוד".

 

סמל יונתן עברון יובא למנוחות היום ב-15:30 בבית העלמין הצבאי בראשון-לציון. הוא הותיר אחריו זוג הורים ואח צעיר.

 

 

מת בדרך לבית החולים

עברון, הגיע במהלך הלילה עם חבריו ליחידה לכפר מרכה כדי לבצע מעצר של מבוקש. במהלך הפעילות זיהה כוח שאיבטח את המעצר דמות חשודה. החיילים ביקשו ממנו להזדהות, ואז הוא פתח לעברם באש. עברון נפצע קשה בראשו מקליע שחדר לראשו ופונה במסוק לבית החולים. בדרך הוא מפצעיו.

 

למרות התקרית הצליח הכוח לבצע את המעצר המתוכנן. בסריקות שנערכו הבוקר במקום נמצא רובה מסוג קלאצ'ניקוב כשעליו כתמי דם. ההערכה היא שהמחבל נפצע מירי של החיילים.

 

"אבד הלילה אחד מטובי הלוחמים", סיפר מפקד אוגדת איו"ש, תת אלוף יאיר גולן, וסיפר כי הכוח עצר את המבוקש אחרי שזה ניסה להימלט, ובדרכם להתקפל מהמקום נתקלו החיילים באש. "הכוח השיב לעבר מקור האש, וכנראה שהיורה נפצע", אמר גולן, "נגיע גם אליו". "הכוח ביצע את משימתו היטב אך לצערנו בלחימה יש נפגעים", הוסיף גולן.

 

אחד מחיילי היחידה סיפר על האירוע: "בהתחלה ראינו רק את הצללית של המחבל, ולא ראינו נשק. אחרת על פי הנוהל היינו פותחים לעברו באש, וכך הוא הספיק לירות לעברנו".

 

 

יש לי רק דבר אחד להגיד, אני גאה בך ומתבייש בעצמי.

 

 

1046787216ak9.gif

Link to comment
Share on other sites

ואי כמה שהתלבטתי אם לכתוב את זה או לא. אני לא ממש אוהב לספר את הסיפור הזה. אבל אחרי היום הזה, שבו עמדתי מול המון אנשים וסיפרתי אותו, את הלקח האישי שלי לחיים שלמדתי ממנו, הגעתי למסקנה שמה שאני למדתי בדרך הקשה רצוי שגם אחרים ידעו.

 

סמ"ר יונתן עברון, היום בפעם הראשונה, אחרי שנה וחצי, אמרתי זכרונו לברכה. אולי לשם ההשלמה עם זה אחרי הרבה זמן.

נפל ב 2.11.2005 בכפר מירכא שבפאתי ג'נין. בן 20 במותו.

יונתן נולד בגבעתיים, ובגיל 6 עזב את מדינת ישראל בשליחות עם הוריו לקניה. במשך 8 שנים הוא היה שם ובגיל 14 חזר לארץ, ללמוד בבית הספר החקלאי "מקווה ישראל" בחולון.

שם בעצם נפגשנו בפעם הראשונה, ואני לא ישכח את הפעם הראשונה שראיתי אותו. ילד יפה, גבוה, חזק, ראו שהוא לא ישראלי. שהוא לא בא מכאן.

המנטליות, הוא היה תמים כל כך, מה שלא מאפיין אנשים במדינה שלנו. הוא היה אדיב, הוא היה החבר שתמיד עוזר, הוא היה מצחיק, הוא היה חייכן, הבחור הכי חייכן שיש.

הוא היה חבר אמת. הוא היה מיוחד. אבל באמת מיוחד.

 

סיימנו תיכון, והלכנו לצבא, בחודש מרץ 2004 יונתן התגייס ליחידת העילית מגלן של משפחת הצנחנים. הוא יצא לקורס חובשים, דבר שרק מעטים ומצטינים בלבד יוצאים אליו תוך כדי מסלול הכשרה שכן זה דורש הדבק פעריים עצומים לאחר מכן. הוא היה חייל מצטיין לדברי מפקדיו. שנה ושמונה חודשים הוא אורך מסלול ההכשרה של יחידת מגלן. אחרי שנה שבעה חודשים ושבועיים, יונתן נהרג.

"ההיתקלות אירעה סמוך לשעה 3 לפנות בוקר, בכפר מירכא מדרום מערב לג'נין. חיילי "מגלן" הגיעו לכפר במטרה לעצור פעיל חמאס, במסגרת מבצע המעצרים הגדול שבו החל צה"ל באזור בעקבות הפיגוע בחדרה לפני כשבוע. המעצר התנהל ללא תקלות. החיילים הגיעו לבית המבוקש והוא הסגיר עצמו. מקורות פלשתיניים מסרו שהכוחות ביקשו לעצור שני אחים המשתייכים לחמאס.

 

עברון וחייל נוסף מוקמו באחת מחוליות האבטחה מסביב לבית. בשעה שלווה המבוקש הכפות לג'יפ סמוך, הבחינו עברון ובן זוגו בתנועה חשודה בקרבת מטע זיתים. עברון המשיך באבטחת הכוח המרכזי ובן זוגו שלא זיהה את המיקום המדויק של התנועה, קרא קריאת "עצור" בערבית. אז נורה לעברם צרור של כ-15 קליעים.

 

במכת האש פגע אחד הקליעים בעורפו של עברון. הוא נפצע אנושות. צוות רפואי טיפל בו ולכפר הוזעק מסוק שפינה את החייל לבית החולים. עברון מת מפצעיו עוד כשהיה המסוק באוויר. עברון חבש קסדה ולבש אפוד ממוגן ירי, אך הקליע חדר ברווח ביניהם."

 

ילד בן 20 שקם בשעה 7 בבוקר ופותח את הרדיו, שומע את השם של חברו שנהרג, וחושב לעצמו שזה לא הגיוני.מתקשר לחברים לברר, נכנס לאינטרנט ורואה את התמונה של החבר שלו. ילדים בני 20 איך צריכם להתמודד עם זה? בוקר בהיר אחד הוא כבר איננו. 9 שעות אחר כך אתה מוצא את עצמך בהלוויה.

 

אבא של יונתן אמר בשבעה, שיונתן הגיע לעולם בשביל המשימה שלו. לעשות טוב לאנשים. לחייך. וכנראה שבגיל 20 המשימה שלו הסתימה. יש כל כך הרבה אמת במשפט הזה. וכל כך הרבה עצב. אלוהים בוחר את הטובים.

 

יונתן אהב מאוד את הארץ וטייל בה הרבה בזמן שהיה בצבא. בתור אחד שלא גדל פה, הוא החזיק בדעות של שלום, הוא היה הולך לכיכר רבין בכל נובמבר, להיות שם בעצרת השלום. הוא היה בעד שלום.

 

היינו חבורה מאוד מגובשת שסיימה תיכון. ילדים נערים שהולכים לצבא. חברים טובים כולם. הכי טובים. חברים שסומכים אחד על השני בעיניים עצומות. חבורה מגובשת שהחליטה לפרק הכל, ולהיכנס לטלנובלה שאף אחד לא ידע איך לצאת ממנה. ובשביל מה?

ילדים מטומטמים שאומרים מתנהגים ועושים דברים ולא מבינים את ההשלכות שלהם לעתיד. את מה שזה עלול לגרום. מהחברים הכי טובים ומחבורה מגובשת מאוד, התפצלנו כאשר כל אחד בוחר בצד שלו. אף אחד לא מדבר עם השני, לא רואה את השני, לא מתקרב לשני, וכך נגמרת לה תקופה. חבל שהיה צריך מוות של חבר, בשביל להבין את גודל הטעות.

 

כמה הייתי משלם היום ומה לא הייתי נותן בשביל להחזיר את הגלגל חזרה. אפילו רק בשביל להגיד לו שני משפטים שרק אלוהים יודע אם הוא ידע או לא ידע. רק בשביל להגיד לו איזה בן אדם מדהים ומיוחד אני חושב שהוא היה. ולא בגלל שהוא איננו. רק בשביל להגיד לו כמה אהבתי והערצתי אותו. כמה חשבתי שאני והוא זה חצי בן אדם.

 

אחרי המקרה הזה, המוות נכנס לי לתודעה והשתדלתי לעבור בין האנשים הקרובים אלי שידעו מה אני מרגיש כלפיהם. השתדלתי לשנות את הגישה שלי לחיים. אני שוקל מילים היום פי מיליון מפעם. אני שוקל התנהגויות ומעשים הרבה יותר מפעם. אל תתנו לדבר כזה לקרות לכם בשביל להבין את זה.

שום דבר בחיים, שום דבר, לא שווה את זה. לא שווה לריב, ולא שווה לשנוא. ולא שווה לנטור טינה, ולא שווה להרוס חברויות של שנים בשביל דברים רגעים. לא כדאי להגיד משהו שתצטער עליו. אף פעם לא תוכל להחזיר את הגלגל חזרה. אתם לא יודעים מה יהיה מחר. אף אחד לא יודע איפה הוא יהיה מחר. וזה לא רק בין חברים, זה בין הורים ושכנים ומכרים ומשפחה והכל. תחצינו רגשות, תשתפו במה שאתם מרגישים. לא שווה להיכנס לדברים שלא יודעים איך לצאת מהם. שנו את הגישה שלכם בחיים. עוד דקה בכביש, עוד מישהו עובר, עוד אחד התגרה בכם, עוד דקה בחיים. כל החיים מתגמדים ברגעים האלה. רק כשאתה בסיטואציה הזו אתה באמת מבין את זה כי זה טבע האדם!! אבל אל תתנו לעצמכם להגיע לסיטואציה הזו בשביל להבין את זה. אל תתנו. תפנימו. זה כל המטרה של הדף הזה. זה מה שאני למדתי מיונתן לחיים. זה אחד הדברים שהוא נתן לי. וחבל שלומדים דברים בדרך הכי קשה וכואבת...

 

זה קורה לטובים ביותר, ככה מסתבר...

 

http://www.pmo.gov.il/PMO/Communication/Is...ictim021105.htm

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/002/540.html

Link to comment
Share on other sites

מוות סוגר עיניים לאחד ופותח עיניים לעולם שלם שנשאר אחריו...

 

ואני כל כך מזדהה ומקבלת ומצטרפת למסר שלך...

וכל כך כואבת איתך את הכאב על האובדן של יונתן (למרות שאני יודעת בוודאות שזה לא מקל עליך)...

 

אני בטוחה שיונתן ידע להעריך וגם כיום, ממשכנו למעלה בגן-עדן, הוא רואה ויודע להעריך...

 

אלוהים אוהב אנשים טובים לידו...

 

יהי זכרו ברוך.

Link to comment
Share on other sites

בחיים אני לא ישכח את היום הזה..

אני זוכר את עצמי מצחצח שיניים שהחבר מלמעלה מתקשר ואומר לי יוני עברון נהרג כנס לוואי נט

 

חמש דקות ישבתי בהלם הסתכלתי על צג המחשב להבין אם אני באמת במציאות או עדיין בחלום...

 

עד היום שמגיע האזכרה או שסתם נזכר בו אני לא מעקל את זה..

לא הייתי מהחברים הכי טובים , אבל הייינו חברים.. מעבר לזה הערכתי והערצתי את הבן אדם כי זה היה בן אדם גדול שאפשר היה לקחת ממנו הרבה

 

 

 

אני לא מאחל לאף אחד לחוות מוות של חברים או של כל אחד שקשור אליו, אבל עד שאתה לא חווה את זה אתה לא יודע בעצם מה זה המוות ולא מבין כמה זה בא חזק,בזמן הכי לא ידוע ופוגע

 

 

היום שוב עולים לקבר לדבר איתך, כל פעם מזכירה לי את ההלוויה שהייתה הראשונה בחיים שלי, גאה בך חייל תותח במה שעשית בשביל להגן על המדינה

 

אוהב אותך

Link to comment
Share on other sites

  • 1 year later...

קראתי את זה הבוקר והדמעות פשוט ירדו...

עברו שנתיים וחצי וזה לא נתפס.

 

זה קורה לטובים ביותר, ככה מסתבר.

Link to comment
Share on other sites

לא אשכח את היום הזה,

 

הייתי בחפ"ק של המבצע הזה מתוקף התפקיד שלי בצבא, והודיעו לנו כבר שהכל נגמר והלוחמים מתקפלים ויוצאים... והיעד נתפס..

 

ואז, פתאום, דיווחו בקשר על יריות, ועל פצוע , ואז בדרכו לבית החולים נפטר מפצעיו.. וכל הזמן הזה - לא ידעתי שיונתן שלמד איתי בביה"ס היה במבצע..

 

ופתאום הגיע השם, ואני חושב, מה הסיכוי שזה "יונתן ממקווה"..

 

ואז אני מתקשר לחבר שלי לבדוק אם יש מצב שזה הוא, והוא חוזר אליי ואומר כן, זה יונתן שהכרנו כ"כ טוב..

 

וככה, לאנשים אחרים - זה עוד שם, עוד הרוג, ולי, כאחד שהכיר אותו, זה שם שאומר עולם ומלואו..

 

יהיו זכרו ברוך,

 

שלא נדע עוד צער,

Link to comment
Share on other sites

  • 11 months later...

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.