Jump to content

אנשים שלא עומדים בצפירה


סוקראטס

Recommended Posts

כן, יש הרבה כאלה.

שנה שעברה הראו שבאמצע הצפירה, חרדים מבני ברק, ובירושלים לא עמדו בצפירה.

הם אומרים שלא מאמינים שהיה דבר כזה

יש לזה כמה טיעונים

 

למשל חבר שלי שהיה איתי בבצפר שלומד בישיבה בבני ברק לא עומד בצפירה

בגלל שזה מנהג של הגויים הצפירה הזאת

(זאת הטענה שלו לפחות) אין לי מושג מה האחרות

 

וזה באמת מבייש כל הקטע הזה שלא לעמוד בצפירה

Link to comment
Share on other sites

החרדים ברובם לא עומדים כי הם טוענים שזה הגיע ליהודים שהושמדו כי הם התבוללו ולא שמרו מסורת.

מה אתה מזיין תמח יא טמבל זה בגלל שזה מנהג גוים והדתיים אומרים שעדיף לקרוא מזמור תהילים לעילוי הנשמה למשל מאשר לעמוד

Link to comment
Share on other sites

שמעו דקה עם ישנתי בצפירה אבל זה לא בכוונה ישנתי ולא שמעתי את זה לא שמתי לב שהיה בכלל אז פדיחה? זה לא בכוונה אבל עדיין אני מרגיש פדיחה כזה

Link to comment
Share on other sites

מכתב של חרדי כפי הוא פירסם בפורום רוטר- (בבקשה לקרוא עד הסוף!)

 

היום עם ישראל מציין את זכרם של 6,000,000 קדושי השואה, בצפירה ובעמידת דום, יום זה וטקסו במשך שנים ארוכות מעורר שוב ושוב גלים מעורבים של רגשות זעם ותסכול על התנהגותם של החרדים ויחסם ליום זה, כאשר כלל לא בטוח מה באמת חושב האדם החרדי ואיך היום הזה נראה בעיניו מזוית הראיה שלו, כאשר גם התקשורת "עוזרת" ביצירת תדמית שכלל לא נבדק אף פעם על ידי אף אחד מאתנו מה באמת אנחנו חושבים.

 

כאדם הנמנה על החברה החרדית ואשר חי על פיה, ובעצמו כבן לניצולת שואה שאיבדה את סבתא ושתי הוריה, אחיה ואחיותיה שרובם היו נשואים עם ילדים, כואב וצורם כל פעם מחדש לראות את הניצול הציני של דם ודמע לעורר מדנים וקיטוב מיותר בין שני חלקי אותו עם שחלק אותו גורל עצוב וטראגי, ועל כן ברשותכם אני מנצל במה זו להציג בפניכם את ראייתו של אדם חרדי כמוני שגם אם אמנם אין לי ספק שלפחות רוב רובם של חברי לחברה החרדית מסכימים אם דעתי שיובא כאן, לא אתיימר לדבר בשמו אלא בנימה אישית לחלוטין וכך ראוי לראות את הדברים, אשמח אם למען אחדותנו תהיו סובלניים לקרוא את הקטע הבא וגם להביע את דעתכם לאור האמור בו.

 

ואסיים בברכה שנזכה כבר לקיום הפסוק (ישעיה כה ח) ב??ל??ע ה?מ??ו?ת ל?נ?צ?ח ו?מ?ח?ה ה' אלקים ד??מ?ע?ה מ?ע?ל כ??ל פ??נ?ים ו?ח?ר?פ??ת ע?מ?ו? י?ס?יר מ?ע?ל כ??ל ה?א?ר?ץ וגו'. עם ביאת משיח צדקינו ובבנין בית המקדש במהרה בימינו אמן.

 

 

**

 

 

זכרון דמים!!!

 

רבים הם החשים שכאילו אין החרדים משתתפים ביום השואה ואולי גם מזלזלים בה ובמה שהיא מסמלת, בזה שהם לא עומדים דום בעת הצפירה, אבל דומני שלאלה שיהיה להם את הסבלנות לקרוא את המאמר הבא בלי דעות קדומות ובתשומת לב הראוי, מצפה הפתעה מוחלטת, תוך כדי גילוי נתונים לא כל כך ברורים וידועים שאולי יתנו מבט שונה לכל מה שהיום הזה מסמל לכולנו.

 

 

ונתחיל בסיפור:

 

צלם חובב הלך ברחוב וראה אדם רץ בריצת אמוק, מיד נדרח וכיוון את מצלמתו לעבר האיש ועקב אחריו במצלמה, ואכן ראה איך שהוא רץ לכיון חלון של בית מסוים דוחף את החלון פנימה חוטף שקית ורץ הלאה.

 

הצלם כאזרח נאמן וישר, שמח על הסקופ שהעלה במצלמתו, ומיד שכפל שתי עותקים, אחד העביר למשטרה והשני למערכת העיתון, המשטרה יצאה מיד בעקבות הקלטת לצוד את ה"גנב" וכעבור זמן קצר עצרו אותו, ואמרו לו: "אתה עצור על גניבה" העצור שואל בתמיה: אני גנב? הצחקתם אותי" ענו לו השוטרים צוחק מי שצוחק אחרון נגיע לתחנה וניווכח. טוב אומר העצור.

 

מגיעים לתחנה ואומרים לו הנה יש לנו סרט איך שאתה גונב, תראה את זה ונראה מה יש לך לומר על זה, הוא צוחק שוב, "הצחקתם אותי" נו נו אמרו לו תראה את הסרט ואז נשמע אותך, הוא רואה את הסרט ואומר "צדקתם! צוחק מי שצוחק אחרון וזה אני" ראיתם את הסרט מצולם שם בית, כתוב עליו שם רחוב ומספר, האם לא ראיתם במחשב שזאת ביתי?!, שכחתי חבילה בבית, וחששתי לאחר את האוטובוס, רצתי חזרה לבית, ובמקום לחפש את המפתח להיכנס ולנעול שוב וכך אולי לאחר את האוטובוס, מה יותר פשוט מאשר לפתוח את החלון ולקחת את החבילה שאני זוכר איפה השארתי אותה.

 

כמובן שהוא שוחרר מיד כשנוכחו במבוכה בטעות המרה שלהם, אבל הידיעה לא הגיע למערכת העיתון, ולמחרת הופיע תמונה ענקית תחת הכותרת "גנב בפעולה" וכעת השאלה האם התמונה נכונה? בהחלט שכן, מה שלא נכון זה הכותרת, הוי אומר שנכון שתמונה שוה אלף מילים אבל לא תמיד בהכרח אלף המילים הנכונות........!!!

 

ומכאן לגישה החרדית:

 

א. כבר עכשיו יאמר ברורות שכל הרבנים פוסקים שכאשר עומדים ברשות הרבים יש לעמוד דום אם לא לכבוד הנפטרים אז לכבוד החיים שלא מבינים את דרכינו ועלולים להיפגע מזה.

 

ב. זכרון החרדים אינטנסיבי יותר מכל מגזר אחר בעולם. ואני יסביר.

 

ג. ונתחיל בזכרון החיים: מידי יום שני וחמישי אחר קריאת התורה החזן אומר ארבע קטעי תפלה קצרות שהם בקשות שונות, הקטע החמישי נאמר ע"י החזן וכל הקהל ביחד, התפלה אומרת כך: אחינו כל בית ישראל, הנתונים בצרה ובשביה, העומדים בין בים ובין ביבשה, המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרוחה, ומאפלה לאורה, ומשעבוד לגאולה, השתא בעגלא ובזמן קריב, ונאמר אמן.

 

ד. מידי שבת בשבתו אחרי קריאת ההפטרה אומרים תפלה: אב הרחמים שוכן מרומים, ברחמיו העצומים, הוא יפקד ברחמים החסידים והישרים והתמימים, קהילות הקודש שמסרו נפשם על קדושת השם, הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו, מנשרים קלו ומאריות גברו, לעשות רצון קונם וחפץ צורם. יזכרם אלקינו לטובה עם שאר צדיקי עולם, וינקום בימינו לעינינו נקמת דם עבדיו השפוך: ככתוב בתורת משה איש האלקים וגו'.

 

ה. ארבע פעמים בשנה פסח, שבועות, סוכות, יום כפור, אנו אומרים יזכור.

 

ו. מידי יום ביומו נהוג ללמוד משניות, ובלשון יחיד משנה שהם אותיות נשמה.

 

ז. מידי יום ביומו מחויב האדם לתת צדקה לפני התפלה ונהוג לתת לזכות החיים ולעילוי נשמת הנפטרים.

 

ח. תשעה באב יום האבל הלאומי היהודי, היום שבו הוציאו המרגלים דבת הארץ רעה, היום שבו נחרבו שני בתי המקדש, היום שבו נחתם גזירת הגירוש בספרד וכעבור שנה באותו יום נכנס לתוקף, היום שבו פרץ מלחמת העולם הראשונה, וצרות רבות נוספות שקרהו ביום זה המיועד לפורענות, ביום זה אנו אומרים מגילת איכה וסדר הקינות הכוללים בתוכם כל הצרות שעבר על עם ישראל לדורותיו וגם בדור האחרון הזה נוספו קינות על השואה ע"י גדולי ישראל ניצולי השואה.

 

ט. חמשה מתוך ילדי קרואים על שמות נספים בשואה.

 

י. עד כאן מניתי שבעה דרכי זיכרון שכלל הציבור עושה, בנוסף לזה יש לכל אחד דרכי הנצחה אישים ע"י תרומות של חפצי קודש לבית הכנסת הדפסת והפצת ספרי קודש וכו'.

 

יא. זה דרכו של היהדות לזכור את קדושיו ויקיריו מזה 3,317 שנה, כך זכר סבי הקדוש את הקדושים שלפניו וכך אנו זוכרים אותו.

 

יב. האם צפירת בת דקותיים יותר מכובד מכל הנ"ל?, מי שבחר בזה שיבוסם לו, אבל האם בגלל זה להאשים אחרים בחוסר כבוד או פגיעה בכבוד החיים ו/או המתים?

 

יג. הצפירה מקורה בכנסי'ה הנוצרית בגרמני' לפני כמאה שנה, ועמידת דום מהחייל האלמוני, האם עלי לזכור את סבי הקדוש באמצעות אותו טקס שרוצחי נפשו מנציחים זכר נופליהם?

 

יד. יום השואה נקבע כיום זיכרון חילוני במוצהר, הרי יום הקדיש הכללי לזכר קרבנות השואה נקבע ע"י הרבנות הראשית, בן-גוריון סירב לקבל את התאריך הזה ומסיבות שלו העדיף את יום פרוץ מרד גטו ווארשא, למרות שהרבנים הסבירו לו הבעייה של יום אבל בחודש ניסן, ומן הראוי לצטט את דברי תום שגב ביחס ליד ושם וזיכרון השואה:

 

טו. תום שגב "אוהל יזכור" איננו בית כנסת: אין מפרידים בין גברים לנשים, באחד מאגפי המוזיאון יש בית כנסת, אך הוא אינו משמש לתפילה, כי אם להנצחות בתי הכנסת שחרבו באירופה. יד ושם אינו מעסיק רב.

 

טז. אין זה מקרה: תרבות הזיכרון לשואה אמורה היתה מלכתחילה להשתלב במערכת הסמלים הלאומיים החילוניים של התנועה הציונית.

 

בספטמבר 1946 ביקשה החברה קדישא שליד הרבנות הראשית מחברי הנהלת הסוכנות לכבד בנוכחותם את קבורתה של קופסה ובה אפרם של יהודים שנרצחו וגופותיהם נשרפו במחנה המוות חלמנו, חברי הנהלת הסוכנות נתבקשו לבוא אל הטקס "בתור באי כוחה של היהדות" (מה? מי מינה אותם ליצג אותי?).

 

ההלוויה נערכה ברוב עם, בתל אביב, עם הזמן נערכו עוד הלוויות כאלה ואז התעוררו חברי הנהלת הסוכנות להזהיר את עצמם שהרבנות משתלטת על הנצחת השואה וכי אין להתיר לה לכפות עליה צביון דתי.

 

ב-1949 הזהיר אחד מראשי הסוכנות שהלוויית אפרם של קרבנות השואה שתכננה הרבנות עלולה להתחרות בטקס קבורת ארונו של תיאודור הרצל, שהובא לירושלים ממקום קבורתו הראשון בווינה.בתקופה הראשונה עוד הרבו להתווכח על כך, אולם בסיכומו של דבר היה יד ושם למוסד ממלכתי חילוני: .....

(המיליון השביעי עמ' 417)

 

יז. אני יודע גם יודע שיהיו כאלה שיגידו אבל צריך לאחד את העם, ואם זה יום כל כך טעון למה לא לתת את הכבוד? אז א, כבר אמרנו שברשות הרבים יש לכבד את החיים בדיוק מסיבה זו.

 

ב, הלבוש שלנו שונה אחד מהשני, השפה שלנו שונה גם (מדברים אידיש), החינוך שלנו שונה והתרבות שלנו שונה, כל זה לא מפריע לא לכם ולא לנו, אז באמת כל כך קשה להבין שגם הזכרון של אותו דבר הוא שונה?

 

ג, הובהר שבן גוריון עשה הכל שזה לא יהיה יום בעל אופי דתי, אז למה מצפים מאתנו?

 

ד, אם באמת רוצים לאחד את העם למה לא לעשות את זה מסביב למשהו שיש לו קונצנזוס רחבה? נגיד יום כיפור למשל שרוב העם צם ורבים מביניהם גם הולכים לבית הכנסת, למה דוקא להתעקש על יום כל כך זר לתרבות היהודית, האין כאן ריח של כפיה חילונית שכל כך אוהבים להאשים את החרדים בזה?

 

ה, זכרון זה דבר רגשי, וכפי שצוין שרגשית לפחות לי אישית יש בעיה עם זה, קשה לי להנציח את זכרו של סבי וסבתי וכל בני משפחתם הענפה בטקס שמרצחיו עשו את זה, אז גם רגש רוצים לכפות עלינו, איזה דבר יפריע לנו ואיזה לא?

Link to comment
Share on other sites

אה היום כתבו ברוטר או משו שצלם של איזה עיתון שילם מאה שקל לכל ילד חרדי שהוא מצא כדי שהוא יצלם אותם הולכים בזמן צפירה :|

והם הסכימו רק לקראת הסוף שלה

Link to comment
Share on other sites

יש לי שאלה רגע..

 

אני עומד בצפירה ועמדתי ואני גם יעמוד .ואני מכבד את היום הזה מאוד.

 

אבל מה זה עוזר כאילו שאנחנו עומדים מה זה כבר יכוול לעשות?

Link to comment
Share on other sites

קודם כל, אני בכלל לא בטוח שזה מנהג שמקורו בגויים. קודם שיוכיחו את מה שהם אומרים.

 

דבר שני - כל כך הרבה דיבורים, כל כך הרבה הסברים, כל כך הרבה נימוקים. ומה בסה"כ מבקשים? לעמוד 2 דקות בשקט.

 

לא רוצים לא צריך. בשביל מה הוויכוח פה? לא מכריחים אף אחד, זה עניין של כבוד.

Link to comment
Share on other sites

גיא. בד"כ אני מתרשם מהתגובות שלך לטובה. קראת את התגובה שלי לפני שהגבת?

והמקור של זה לעמוד דקת דומיה מול הקבר של החייל האלמוני.

 

עמוס, איפה ההתפלספות? בזה שהוא אומר שהוא זוכר בדרך אחרת את השואה? אם תשים לב שהוא עומד בצפירה לא כדי לכבד את המתים אלא לכבד את החיים! אני גם חושב שצריך לעמוד, לא משנה מאיפה המנהג הזה לקוח!

Link to comment
Share on other sites

כן, זאת הודעת הצטדקות וזה מגעיל.

ביום כיפור אומרים לי לא לנסוע, אז אני אסע ואחפש לזה תירוצים?

פאקינג 2 דקות, מינימום של כבוד וגם את זה אי אפשר לקבל בשקט?

Link to comment
Share on other sites

צודק, אסור להצתדק. הרי בשביל מה להקשיב לדעה השניה?

הבנאדם בא אומר לך שמדי יום ביומו הוא זוכר את משפחתו בדרכים שונות והוא לא מרגיש מזוהה עם העמידה הזאת. למרות זאת הוא עומד כדי לכבד אותך. כדי שלא תכתוב שטויות כאלה בפורום רק בגלל זה הוא עומד לא בגלל השישה מיליונים!

Link to comment
Share on other sites

צודק, אסור להצתדק. הרי בשביל מה להקשיב לדעה השניה?

הבנאדם בא אומר לך שמדי יום ביומו הוא זוכר את משפחתו בדרכים שונות והוא לא מרגיש מזוהה עם העמידה הזאת. למרות זאת הוא עומד כדי לכבד אותך. כדי שלא תכתוב שטויות כאלה בפורום רק בגלל זה הוא עומד לא בגלל השישה מיליונים!

אם זה היה בקטע של "להקשיב לדעה שניה" אז הם היו עומדים 2 דקות.

Link to comment
Share on other sites

גיא. בד"כ אני מתרשם מהתגובות שלך לטובה. קראת את התגובה שלי לפני שהגבת?

והמקור של זה לעמוד דקת דומיה מול הקבר של החייל האלמוני.

קראתי את הרוב, הבנתי את העיקרון. לא העברתי ביקורת כאן, מבחינתי שלא יעמדו, כמו שאמרתי - הצפירה זה עניין של כבוד, מי שרוצה שיכבד, מי שלא - אף אחד לא מכריח אותו. תסכים איתי שעדיף שזה יהיה ככה, שכל אחד יעשה את בחירתו מאשר ש"יכריחו"(כמובן זה מצב דמיוני) את כולם לעמוד.

 

בנוגע ל - "יג. הצפירה מקורה בכנסי'ה הנוצרית בגרמני' לפני כמאה שנה, ועמידת דום מהחייל האלמוני, האם עלי לזכור את סבי הקדוש באמצעות אותו טקס שרוצחי נפשו מנציחים זכר נופליהם?" - אני חייב להבין, מאיפה הוא מביא את זה? יש לו הוכחות לדבר הזה? הוא היה שם? ואם זה מנהג של הגויים אז מה? אם זה מנהג מיוחד שמייחד את כל המדינה לכמה רגעים, אז זה משנה מאיפה הוא הגיע? השאלה היא מה יותר חשוב כאן, העיקרון של "לא נהוג כמו הגויים" או הכבוד ל-6 מיליון יהודים כמוהם שנרצחו.

 

עוד פעם אני אומר, אני לא מעביר ביקורת. פשוט קצת מעצבן אותי שצריך לנמק ולהסביר. מי שלא רוצה לא חייב. הוא לא צריך להתחיל להביא הסברים למה הוא לא עושה את זה, ובטח שלא להגיד שזה בגלל שהגויים עושים את זה. זה סתם מעצבן.

Link to comment
Share on other sites

סתם תירוץ של החרדים כדי להתבדל בארצם שלהם.

 

היהדות אימצה הרבה מאוד מנהגים מהגויים. רוצים דוגמא? השימוש בטבעת לקידוש מתחת לחופה. בתכ'לס של התכ'לס אפשר לקדש אשה בחפץ או בביאה (לקיים איתה יחסי מין) או בשטר או בכסף. מה עושים היום כמעט 100% מהאוכלוסיה (ובכללם החרדים)? מקדשים בטבעת, שזהו מנהג שהגיע בוודאות מהגויים.

 

בקיצור, הם עושים מה שבא להם, איפה שבא להם ומתי שבא להם. שיפסיקו לתרץ את חוסר הכבוד שהם "רוחשים" לששת המליונים ולמי ששרדו את התופת.

Link to comment
Share on other sites

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.