Jump to content

פרשת השבוע: פרשת כי תשא: בני ישראל יוצרים את עגל הזהב - להצלחת כוחות הביטחון ולהבדיל לעילוי נשמת הנרצחים וההרוגים


נועם שוהם

Recommended Posts

מי שנכנס אדר מרבין בשמחה!! :clap::israel::wubyellow3:B):hooligan::flowers::book::crazy:

 

היום ומחר זה ראש חודש אדר א'. השנה זאת שנה מעוברת מה שאומר שיש שני חודשי אדר. פורים יחול באדר ב'.

 

פרשת משפטים

 

לאחר הסיפור העוצמתי של מתן תורה שמופיע בפרשת יתרו, פרשת משפטים כוללת דווקא ציווים ורשימת דינים העוסקים בהתנהלות שבין אדם לחברו. עם זאת, בסוף הפרשה מובאים פרטים נוספים בסיפור מתן תורה - מאורעות שקרו לפני ואחרי המעמד בהר סיני.

 

הנה סיכום קצר של פרשת משפטים:.

 

"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" אומר בורא העולמים למשה ומצווה אותו להעביר לבני-ישראל רשימת דינים ארוכה העוסקים במצוות שבין אדם לחברו. במאמר זה נביא את רשימת הדינים כשהם מחולקים לפי נושאים, ולא לפי סדר הפרשה.

דיני עבדים

מותר לבית-דין למכור לעבד יהודיט שנתפס בגניבתו ואין באפשרותו לשלם את הגניבה. תקופת העבדות תהיה שש שנים לכל היותר. מותר לאדון להעניק לו שפחה כדי שתוליד ממנו בנים אך כשהוא משתחרר השפחה לא משתחררת. במידה והעבד אוהב את אשתו ומסרב להשתחרר, ירצע אדונו את אוזניו במרצע והוא ישאר עבד עד לשנת היובל.

 

מותר לאב למכור את בתו הקטנה לשפחה. היא תשתחרר לאחר שש שנים, בשנת היובל או כשתתבגר (המוקדם מביניהם).

 

אדם שהיכה את עבדו הכנעני ובתוך 24 שעות מת העבד חייב מיתה. אם העבד מת לאחר-מכן הוא פטור. במידה והוא פצע איבר של עבדו או שפחתו, הם ישתחררו לחופשי.

רצח, פציעה

הרוצח את חברו בכוונה תחילה חייב מיתה. אם הוא עשה זאת בשגגה, עליו להימלט ל"עיר מקלט" שם לא יוכל גואל הדם המבקש נקמה לפגוע בו.

 

הפוצע את חברו ישלם לו תשלומים שונים על הפציעה: דמי אבטלה על כך שלא יכל לעבוד כשנפצע, כסף עבור הטיפולים הרפואיים, תשלום על הכאב והבושה שנגרמו לו וכן תשלום על הפיחות בשוויו שאירע כתוצאה מן הפציעה.

 

הפוצע – או מקלל – את אביו או אמו, חייב מיתה.

 

המכה אישה בהריון וגרם לה להפיל את עוברה, ישלם על הנזק כפי שיקבע בית-הדין. (אם גם היא נפצעה כתוצאה מן המכה, יחולו על המכה גם דיני הפציעה הרגילים).

שמירת רכוש (ושור)

על האדם לשמור את שורו ולוודא כי לא יזיק אחרים. במידה ושור הרג אדם: אם אין לו עבר של שלוש נגיחות הוא מכונה 'שור תם', יש לסקול אותו אך בעל השור פטור. אם יש לו עבר כזה, הוא מכונה 'שור מועד' ובנוסף לסקילת השור בעליו חייב מיתה בידי שמים על כך שלא שמר עליו שלא יזיק ועליו לשלם כופר.

 

שור 'תם' שנגח שור אחר, בעל השור הנוגח ישלם חצי מהנזק. שור 'מועד' שנגח אחר, בעל השור ישלם את מלוא הנזק.

 

שור שנגח עבד, בעל השור ישלם קנס של שלושים שקלים (במטבע של אותם הימים) לבעל העבד.

גנבים ומזיקים

דיני הגנב: במידה והוא נתפס בגניבתו, עליו לשלם כפול משווי הגניבה. אם הוא גנב שור או שה ושחט אותם ומכרם, עליו לשלם כפול ארבע בגניבת שה, וכפול חמש בגניבת שור.

 

כאשר בעל הבית הנגנב חשש לחייו וכהגנה עצמית הרג את הגנב פטור.

 

דיני המזיק: אדם שכרה, או הסיר, כיסוי של בור ונפל שם שור או חמור, עליו לשלם לבעל הבהמה את שוויה לאחר חישוב שווי הנבילה.

 

אדם שלקח את צאנו לרעות בשדה חברו, או שילח אש שהזיקה את שדה חברו, ישלם את מלוא הנזק.

שומרים

ישנם ארבעה סוגי שומרים, כאשר לכל אחד דין שונה. שומר חינם (המקבל על עצמו לשמור חפץ ללא כל תשלום), שומר שכר (המקבל שכר על שמירתו), שוכר (המשתמש בחפץ תמורת תשלום) ושואל (המשתמש בחפץ ללא כל תשלום).

 

השומר בחינם פטור מנזקים שאירעו לחפץ שלא באשמתו, אך במידה והתרשל בשמירה או שגנב את החפץ בעצמו, עליו לשלם כפל.

 

השומר בשכר חייב אם החפץ נאבד או נגנב, אך פטור אם אירע נזק לחפץ בדרכים לא טבעיות.

 

בדין השוכר נחלקו החכמים. יש הסוברים שהוא כשומר בחינם, ואחרים סוברים שהוא כשומר בשכר.

 

השואל חייב בכל נזק, מלבד נזק שנבע משימוש תקין בחפץ.

 

(קיראו עוד על השומרים לאור תורת הנסתר, כאן)

יחס הוגן

אין להונות או לגזול אדם שהחליף מקום מגורים, כי גם בני ישראל היו 'גרים' בארץ מצרים.

 

אין לענות אף אדם ובמיוחד אלמנה ויתום שקול תפילתם נשמע תמיד לפני האלוקים.

 

אין להלוות בריבית. כאשר תמורת ההלוואה נלקח משכון והוא חיוני לחיי הלווה, יש לאפשר לו להשתמש בו בשעת הצורך.

 

אין לשמוע ללשון הרע.

 

על אדם המוצא אבידה להשיב אותה לבעליה, גם אם הוא שונא אותו. כך גם אדם הפוגש את בהמת שונאו רובצת בדרך תחת משאה, אסור לו להתעלם ועליו לסייע לו. (לקריאה נוספת על מצוות השבת אבידה, לחצו כאן)

בבתי-הדין ועוד

אסור לקלל את האלוקים או את הדיין.

 

אין לדיין לשמוע תלונת צד אחד ללא נוכחות הצד השני. בנוסף, אין לו להטות את הדין או להעניק יחס מכובד יותר לעני ולמסכן מתוך רגש של רחמים.

 

אסור לדיין לקחת שוחד.

 

כאשר בית-הדין עוסק בדיני נפשות, ניתן לחייב אדם מיתה רק אם הדיינים הפוסקים את הדין לחובה רבים בשניים על אלו הפוסקים לזכות. אם הנאשם יצא זכאי אין להשיב אותו גם אם מתעוררת טענה שעלולה לחייב אותו; אם הוא יצא חייב והתעוררה טענה לזכותו, יש להשיב אותו לבית-הדין לדיון מחודש בענינו.

עוד דינים

אדם שפיתה בתולה ושכב עמה, חייב לשאתה לאישה. במידה ואביה מסרב לתיתה לו, עליו לתת קנס לאביה.

 

* העוסק בכשפים, השוכב עם בהמה והזובח לעבודת אלילים חייב מיתה.

 

* יש להפריש מן יבול השדה את התרומות והמעשרות הקבועים לפי הסדר ולא לשנות ממנו. יש להפריש את הבכור לאחר שלושים יום.

 

* אין לאכול בשר טריפה.

 

* יש להיזהר בכבוד הגר.

 

* במשך שש שנים יש לזרוע את הארץ, ובשנה השביעית היא שנת השמיטה בה יש לנוח מן העבודה. בשנה זו היבול הוא הפקר וכל החפץ יכול לקחתו.

 

* יש לעבוד ששה ימים, וביום השביעי – שבת בו ינוח האדם, בהמתו ורכושו.

 

* יש להיזהר לקיים את כל מצוות התורה.

 

* אין להזכיר את שמה של עבודת אלילים.

 

* יש לעלות לרגל בשלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות.

 

* מותר לשחוט את הפסח רק לאחר ביעור החמץ.

 

* אין להותיר מן הקורבן עד הבוקר.

 

* יש להביא ביכורים לבית המקדש.

 

* אין לבשל, להנות או לאכול בשר בחלב.

הארץ המובטחת

אלוקים מבטיח כי הם יכנסו לארץ המובטחת. "הנה אנוכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך" אומר האלוקים, ובכך רומז כי בני-ישראל עתידים לחטוא ורק המלאך יתלווה אליהם ולא השכינה עצמה. הישמרו שלא ללמוד ממעשיהם הרעים של יושבי הארץ, מזהיר אותם בורא העולם. הוא מציין כי הוא לא ישמיד את יושבי הארץ בבת-אחת כדי שהארץ לא תהפוך לשממה, אלא בשלבים.

הכנות למתן תורה

למרות שמתן תורה תואר בפרשה הקודמת, בסוף פרשת משפטים התורה מתארת את ההכנות לקראת המעמד הגדול. יחד עם אהרון, נדב ואביהוא ושבעים זקני ישראל ניגש משה אל ההר אך רק הוא ניגש אל הענן. כשהוא שב הוא מוסר לעם את דברי האלוקים והם משיבים לו בפה אחד "כל הדברים אשר דיבר ה' נעשה".

 

משה רבינו מעלה על כתב את כל דברי התורה מסיפור בריאת העולם ועד ליום הכתיבה. למחרת הוא מקריב קורבנות ובונה ומצבה לכל שבט. מדם הקורבנות הוא מזה על המזבח ועל העם ובני ישראל אומרים "נעשה ונשמע".

שני לוחות הברית

לאחר-מתן תורה משה עולה אל הר סיני לקבל את הלוחות ומפקיד את הזקנים יחד עם אהרון וחור לדון את העם כאשר הוא ישהה בהר. הוא שוהה בהר ארבעים יום וארבעים לילה.

 

(לקריאה נוספת: כל מה שרציתם לדעת על שני לוחות הברית)

קישורים נוספים לפרשת משפטים

רמזים וגימטריאות לפרשת משפטים

 

קריאת התורה לפרשת משפטים עם פירוש רש"י

 

תקציר הפטרת פרשת משפטים

 

https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/475545

 

שבת שלום וחודש טוב לכולם! (:

 

*התוכן בדף זה מיוצר על-ידי Chabad.org, והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי המחבר ו / או "בית חב"ד". אם אתם נהנים ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קרדיט למחבר, וקישור ל www.he.chabad.org. אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל

Link to comment
Share on other sites

  • נועם שוהם changed the title to פרשת השבוע: פרשת משפטים: דינים שבין אדם לחברו, לאלוקיו - להצלחת כוחות הביטחון ולהבדיל לעילוי נשמת הנרצחים וההרוגים

פרשת תרומה

 

בפרשת תרומה, אנו קוראים על הציווי האלוקי להכנת המשכן וכליו. ציווי זה נמשך גם בפרשת תצווה וביצועו מופיע בפרשיות ויקהל ופקודי.

בורא העולם מבקש: הכינו לי משכן

"בני ישראל יעשו לשמי מקדש" אומר בורא העולמים למשה רבינו, "ואז אשכון בתוכם".

 

בפרשת השבוע מפורטים הכלים אותם יש להכין עבור ה'משכן', אותו מקדש עראי שינדוד עם בני-ישראל במדבר ובו יעבדו את האלוקים.

 

ראשית יש לגייס תרומות מבני-ישראל. התרומות יורכבו מחומרים שונים שישמשו לבניית המשכן: מתכות יקרות (זהב כסף ונחושת); בדים מצמר ומפשתן, חלקם צבועים בצבעים מיוחדים (תכלת, ארגמן, תולעת שני, שש ועיזים); עורות אילים ותחשים; עצי שטים; שמן זית זך; בשמים; ואבנים טובות.

 

עם חומרים אלו יש לייצר את הכלים הבאים עבור המשכן הנוכחי (וכן יש לעשות בעתיד, בהקמת בית המקדש בירושלים):

ארון הברית

ארון הברית, בו מונחות שני לוחות הברית, יהיה עשוי עץ אך מצופה מזהב. כדי לעשות זאת יקים האמן שייצור את הארון שלושה ארונות העשויים כמו ארגזים פתוחים: הארון האמצעי עשוי עץ, ואילו החיצוני והפנימי עשויים זהב כך שהארון האמצעי מכוסה מבפנים ומבחוץ בזהב.

 

בארבע זוויות הארון ייצקו טבעות זהב – טבעת בכל זווית, ובטבעות אלו ישחילו מוטות שיעמדו שם דרך קבע. באמצעות מוטות אלו ניתן יהיה לשנע את הארון ממקום למקום.

 

מגוש זהב אחד יצרו את ה"כפורת", מכסה לארון, ועליו את הכרובים – שתי דמויות עם פרצוף של תינוק וכנפיים פרושות – שיעמדו זה מול זה.

 

מבין שני כרובים אלו ידבר האלוקים עם משה וימסור לו את כל ציוויו לבני ישראל.

השולחן

השולחן, עליו יניחו לחם בעל צורה מיוחדת ("לחם הפנים"), ייעשה אף הוא מעצי שיטים ויצופה בזהב. לשולחן תהיה מסגרת, קישוט מיוחד מזהב ('זר'), וגם לו ארבע טבעות בהם יהיו מוטות עץ המצופים זהב שיאפשרו לשנע אותו בעת הנדודים במדבר.

 

כלי השולחן השונים יהיו עשויים זהב.

המנורה

מנורת הזהב תשמש להדלקת הנרות במשכן. יש להכין אותה מגוש זהב טהור ויהיו בה שבעה קנים: קנה מרכזי, ושלושה קנים היוצאים באלכסון משני צידי הקנה המרכזי. בקנים וכן בבסיס המנורה יעוצבו צורות כוסות, כפתורים ופרחים.

 

(קיראו עוד במאמר הבא: מדוע היו שבעה קנים למנורה בבית המקדש?)

בניית המשכן

כך יקימו בני-ישראל את המשכן: מעצי שיטים הם יצרו קרשים ויצפו אותם בזהב. מידות כל קרש יהיו עשר אמות גובה (אמה = בערך חצי מטר, עשר אמות = כ-5 מטר), ואמה וחצי רוחב (כ-0.75 מטר). הקרשים יחוברו זה אל זה באמצעות מוטות עץ וייקבעו בתחתיתם באדני (לבנות) כסף. בסך-הכול, רוחב המשכן יהיה עשר אמות ואורכו שלושים אמה.

 

על המשכן ומסביבו יונחו יריעות העשויות מבדים ומעורות. יריעות אלו יחוברו זו לזו באמצעות חמישים קרסי זהב.

 

(קיראו על בצלאל ואהליאב, האמנים שהופקדו לבנות את המשכן)

הקודש וקודש הקודשים

המשכן יורכב משני חלקים: קודש הקודשים (בו יהיה ארון הברית), והקודש (בו יונחו רוב כלי המשכן האחרים). בכניסה למשכן, וכן בכניסה לקודש הקודשים, יעמדו עמודי עץ המצופים זהב. על עמודים אלו יתלו פרוכות העשויות מיריעות ארוגות בצורות שונות משני צידיהן.

 

בתוך הקודש יעמדו המנורה בצד הדרומי (שמאל) והשולחן בצד הצפוני (ימין).

מזבח החיצון

בחצר המשכן יוקם מזבח חלול עשוי עצי שיטים, אשר לו ארבע 'קרנות', פינות בולטות. המזבח יהיה מצופה נחושת, וכלי המזבח השונים יהיו עשויים אף הם נחושת. באמצעות ארבע טבעות ומוטות עץ מצופים נחושת שיושחלו בהם, ניתן יהיה לשנע את המזבח ממקום למקום.

חצר המשכן

המשכן ימוקם בשטח גדול יותר, חצר המשכן, שיהיה מוקף בקרשים המונחים באדני (לבנות) נחושת, ועליהם רשת קלועה. מידות חצר המשכן: מאה אמות אורך, וחמישים אמה רוחב.

 

גם על שער החצר יש לתלות פרוכת רקומה ומעוטרת.

קישורים נוספים לפרשת תרומה

ההיסטוריה של עם ישראל מסתתרת בפרשת תרומה! ועוד רמזים וגימטריאות לפרשת תרומה

 

קריאת התורה עם פירוש רש"י לפרשת תרומה

 

מדור לפרשת תרומה עם מאמרים, סיפורים וסרטוני וידאו

שאלות ותשובות לפרשת תרומה

 

https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/478169

 

שבת שלום לכולם! (:

Link to comment
Share on other sites

היום זה י"ד באדר א', ויום זה נקרא פורים קטן.

מכיוון שהשנה יש שני אדר, התאריך של פורים (י"ד) שחל באדר א' נקרא "פורים קטן". ביום זה לא אומרים תחנון בתפילה ויש עניין להרבות בסעודה.

פורים עצמו השנה יהיה בי"ד אדר ב'.

 

להרחבה:

 

https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1436509/jewish/-.htm

 

פרשת תצוה

 

 

בפרשה הקודמת, פרשת תרומה, קראנו על הציווי האלוקי על הכנת המשכן – המקדש העראי שינדוד עם עם ישראל במהלך נדודיהם במדבר. בפרשת תצוה האלוקים ממשיך ומפרט למשה ציווים שונים העוסקים בבניית המשכן ובהקמתו.

הדלקת המנורה

בכל לילה ידליק אהרן את המנורה עם שמן זית זך. המנורה תדלק מערב עד בוקר.

 

(קיראו: מדוע היו שבעה קנים למנורה בבית המקדש?)

הכהנים ובגדי הכהונה

משה יקרב את אהרון אחיו ואת בניו – נדב ואביהוא, אלעזר ואיתמר – כדי שישמשו ככהנים במשכן. אומנים יתפרו עבורם בגדים מיוחדים אותם ילבשו בעת העבודה במשכן. לאהרן, שישמש ככהן הגדול, הם יכינו שמונה בגדים ואילו לבניו ארבעה בגדים בלבד.

 

עבור אהרן הכהן שישמש ככהן הגדול יכינו האומנים את הבגדים המיוחדים הבאים:

 

אפוד: בגד עשוי כמין סינר מן החזה ועד לעקביים, על כתפי האפוד יהיו קבועות שתי אבנים ועליהם שמות בני ישראל;

 

החושן הוא בד ארוג ובו קבועות שתים עשרה אבנים יקרות, על כל אבן חקוק שם של שבט משבטי ישראל;

 

מתחת לאפוד, ילבש הכהן את המעיל אשר בשוליו ייקבעו פעמונים ורימונים שישמיעו קול תוך כדי הליכה ותנועה;

 

על מצחו הוא יענוד את הציץ, רצועת זהב עליה נחקק "קודש לה'" (לחצו כאן לכתבה נרחבת על הציץ).

 

ואת הבגדים הבאים יכינו האומנים גם עבור בניו של אהרון:

 

כותנת – חלוק אותה ילבשו על בשרם;

 

מגבעת – רצועת בד שלופפה על ראשם של הכוהנים (הכהן הגדול חבש אותה על ראשו בצורה שונה

מעט);

 

אבנט – חגורה ארוגה מרכיבים שונים אותה היו הכוהנים חוגרים סביב לגופם,

 

ומכנסיים שאורכם נמשך עד לברכיים.

טקס קידוש הכהנים והמזבח

על משה יהיה לקדש את הכהנים בטקס שיימשך שבעה ימים, ויכלול העלאת קורבנות ומנחות שונות על גבי המזבח, הזיית דם הקורבנות, יציקת שמן ("שמן המשחה") עליהם והלבשתם בבגדי הכהונה המיוחדים.

 

גם בעתיד, לאחר פטירת אהרן, יהיה על הכהן הגדול שימלא את מקומו לשרת שבעה ימים עם מינויו לתפקיד הרם.

 

במשך שבעת הימים יעלו קורבנות על-גבי המזבח וימשחו גם אותו בשמן המשחה. כשיסתיימו פעולות אלו, הבטיח האלוקים למשה, אשרה את שכינתי על המשכן ושם גם אדבר עמך.

מזבח הקטורת

פריט נוסף אותו יש להקים במשכן הוא: מזבח הקטורת, הוא יצופה זהב, ייקבעו בו שתי טבעות לצרכי שינוע, ועליו יקטיר הכהן פעמיים ביום את "קטורת הסמים" (בה תעסוק התורה בהזדמנות אחרת).

 

לקריאה נוספת על הקטורת וממה היא הייתה עשויה, לחצו כאן.

קישורים נוספים לפרשת תצוה

מדור מיוחד לפרשת תצוה כולל מאמרים ושיעורי תורה לפרשת השבוע

 

משה מסתתר, הגימטריאות מופיעות: גימטריאות ורמזים בפרשת תצוה

 

קריאת התורה עם פירוש רש"י של פרשת תצוה

 

סיכום קצר של ההפטרה לפרשת תצוה

 

https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/480851

 

שבת שלום לכולם! (:

Link to comment
Share on other sites

  • נועם שוהם changed the title to פרשת השבוע: פרשת תצוה: הבגדים המיוחדים שהוכנו עבור הכוהנים, ועוד - להצלחת כוחות הביטחון ולהבדיל לעילוי נשמת הנרצחים וההרוגים

פרשת כי תשא

 

פרשת כי תשא מכילה גם את סיפור חטא העגל, שאירע בהמשך למתן תורה (עליו קראנו בפרשת יתרו), וכן ציווים נוספים שקשורים למשכן (עליו למדנו בפרשת תרומה ותצוה).

 

הנה סיכום של פרשת כי תשא:

 

39 יום לאחר המעמד רווי ההוד של מתן תורה ממתינים בני-ישראל לשובו של משה רבינו וכשהוא מתמהמה לשוב הם יוצרים עגל זהב אליו הם משתחווים.

 

סיפור חטא העגל מופיע באמצע הפרשה, אך עוד קודם לכן, בתחילת הפרשה, מופיע ציווי האלוקים למשה לאסוף מכל יהודי מגיל עשרים ומעלה מחצית שקל.

 

מחצית זו תשמש ליציקת אדני המשכן, ותכפר על בני-ישראל.

 

(לחצו כאן כדי לקרוא עוד על מצוות מחצית השקל)

הכיור, שמן המשחה והקטורת

הוראות נוספות הקשורות להקמת המשכן:

 

יש להקים כיור מנחושת שישב על בסיס נחושת.

 

ממימי הכיור יטלו הכהנים את ידיהם ואת רגליהם לפני העבודה במשכן;

 

משה ירקח מרקחת עשבים ושמן מיוחדת בשם "שמן המשחה". בשמן זה הוא ימשח את המשכן, את כליו ואת הכהנים. אין להשתמש בשמן המשחה לצרכים אחרים, ואין לרקוח מרקחת דומה למטרות חולין;

 

מרקחת עשבים נוספת היא "הקטורת", המורכבת מ-11 רכיבים, אותה מקטירים פעמיים ביום על "מזבח הקטורת". אין להכין קטורת דומה למטרות חולין;

 

(לחצו כאן כדי ללמוד עוד על "פיטום הקטורת" וכיצד היו מכינים אותה)

 

האחראים על בניית המשכן יהיו: בצלאל בן אורי בן חור משבט יהודה, ויחד עמו אהליאב בן אחיסמך משבט דן;

 

אין לבנות את המשכן ביום השבת, אשר מוקדש למנוחה. יש לשמור את השבת כי היא האות בין בורא העולם ובין ישראל.

 

חטא העגל

לאחר מתן תורה מעניק האלוקים למשה שני לוחות, עליהם נחרטו עשרת הדיברות באצבע אלוקים.

 

39 יום לאחר שעלה להר סיני, בני-ישראל טועים בחישוביהם ומסיקים כי על משה לשוב באותו יום.

 

כששקעה החמה והוא לא הופיע, הם פונים אל אהרן בדרישה "עשה לנו אלוקים אשר ילכו לפנינו, כי זה משה האיש לא ידענו מה היה לו"!

 

בניסיון להרוויח זמן פוקד עליהם אהרן לתת לו את תכשיטי הזהב שלהם אותם הוא משליך אל האש;

 

קבוצת ה"ערב-רב", קבוצת גויים שהסתפחה אל עם ישראל ביציאת מצרים, יוצרים בכשפיהם עגל זהב.

 

"הבה נחגוג מחר לעגל" מבקש אהרן בתקווה כי עד אז ישוב משה, אך העם השכים קום לעבוד את עגל הזהב, לזבוח לו קרבנות ולערוך חגיגה פרועה.

ובהר סיני...

"לך רד" אומר האלוקים למשה, "כי שיחת עמך אשר העלית מארץ מצרים; סרו מהר מן הדרך אשר ציויתים, עשו להם עגל מסכה". כעונש על החטא הגדול מבקש האלוקים להשמיד, חלילה, את עם ישראל ולהקים עם חדש מצאצאיו של משה.

 

משה מתחנן לפני האלוקים לבטל את הגזירה.

 

"המצרים יאמרו" הוא טוען, "כי הוצאת את בני-ישראל ממצרים כדי להשמיד אותם בהרים". בנוסף הוא מזכיר את זכות אברהם, יצחק ויעקב אשר כרת עמם האלוקים ברית והבטיח לתת את ארץ ישראל לזרעם.

 

תחנוניו של משה ממתיקים את הגזירה ואלוקים חוזר בו.

משה שובר את הלוחות

כאשר יורד משה מן ההר ולוחות הברית בידו, הוא פוגש במשרתו יהושע הממתין לו ליד ההר. לקול רעש המסיבה הפרועה אומר יהושע "אני שומע קול מלחמה במחנה", אך משה מתקן אותו "אין זה רעש של מלחמה, אלא קול של חירופים וגידופים". כשהוא רואה את עגל הזהב, הוא משליך את הלוחות על הארץ ושובר אותם.

 

הוא תובע הסברים מאחיו אהרן על המתרחש המספר לו על התרחשות הדברים שאירעה בהיעדרו.

 

על החוטאים בעגל נגזר עונש מוות: בני שבט לוי, שלא עבדו את העגל, מסתובבים במחנה והורגים את החוטאים; מגיפה פורצת בעם; בנוסף לכך, משה שורף וטוחן את עגל הזהב ומערבב את האפר במים ומשקה את העם, כאשר שתיית המשקה הורגת את החוטאים.

 

מאז חטא העגל, מעביר משה את אוהלו אל מחוץ למחנה שם נגלה אליו האלוקים כאשר בני ישראל עומדים ומביטים במתרחש ביראת כבוד עמוקה.

 

אל ההר, בפעם השניה

לאחר-מכן הוא שב ועולה אל הר סיני כדי להתחנן לבורא העולם למחול לעמו על חטאיהם. "אם לא תרצה למחול להם" הוא מבקש, "מחוק את שמי מספר התורה, שלא יאמרו עליי שלא ביקשתי עליהם רחמים"!

 

אלוקים נעתר לדברי משה וסולח לעמו. עם זאת, הוא מציין כי מלאך – ולא השכינה בעצמה – יוביל אותם לארץ ישראל, וגם על כך מבקש משה: "אם אין פניך הולכים עמנו, אל נא תעלנו מזה".

 

לבסוף בורא העולם מבטיח כי הוא עצמו יוביל את העם אל הארץ המובטחת. כאות להבטחה זו הוא יתגלה אל משה ויראה לו את כבודו, אך, הוא מבהיר, "תראה רק אחורי ולא את פני". באותה הזדמנות אף יקרא האלוקים בפניו של "שלוש עשרה מידות הרחמים" אותם משה ובני-ישראל יוכלו לומר בעת צרה כדי לעורר את רחמי האלוקים.

אל ההר, בפעם השלישית

"פסול לך לוחות שניות" אומר האלוקים למשה ופוקד עליו לעלות שוב אל ההר בפעם השלישית, שם הוא מתגלה אליו וקורא את שלוש עשרה מידות רחמיו.

הוא כורת עמו ברית מיוחדת, מצווה אותו שלא ללכת בדרכי יושבי ארץ כנען או לעבוד את אליליהם, לשמור את חג הפסח, לפדות את הבכורות, לשמור את השבת, לחגוג את חג השבועות, לעלות לרגל בשלושת הרגלים, להביא ביכורים אל בית המקדש ושלא לבשל גדי בחלב אמו.

 

גם בפעם השלישית שוהה משה בהר סיני ארבעים יום וארבעים לילה. כשהוא יורד ובידו הלוחות, חוששים בני ישראל ואהרן לגשת אליו כי במשך שהותו בהר סיני זרח אור פניו. הוא מרגיע אותם ומלמד אותם את דברי האלוקים, ולאחר-מכן מכסה את פניו.

 

מאותו יום ואילך לובש משה את הבגד המיוחד על פניו, אותו הוא מסיר רק בעת הדיבור עם האלוקים ובעת מסירת דברי האלוקים לעם.

 

לחצו כאן כדי לקרוא עוד על סיפור חטא העגל לפי המדרשים.

קישורים נוספים לפרשת כי תשא

לחצו כאן למדור על פרשת כי תשא, כולל מאמרים, סיפורים ושיעורי תורה בוידאו

 

לקריאת התורה של פרשת

כי תשא עם פירוש רש"י, לחצו כאן

 

לסיכום הפטרת פרשת כי תשא, לחצו כאן

 

לרמזים וגימטריאות לפרשת כי תשא, לחצו כאן

 

https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/483404

 

שבת שלום לכולם! (:

Link to comment
Share on other sites

  • נועם שוהם changed the title to פרשת השבוע: פרשת כי תשא: בני ישראל יוצרים את עגל הזהב - להצלחת כוחות הביטחון ולהבדיל לעילוי נשמת הנרצחים וההרוגים

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.