Jump to content

פרשת השבוע: פרשת שמות: המלך החדש במצרים, ומשה רבינו נולד - להצלחת כוחות הביטחון ולהבדיל לעילוי נשמת הנרצחים וההרוגים


נועם שוהם

Recommended Posts

היום עד כניסת שבת זה היום השמיני והאחרון של חנוכה, יום שמסוגל לברכות.

מומלץ לנצל את הזמן ולבקש בקשות ולהתפלל על דברים אישיים ועל עם ישראל בכלל.

 

פרשת מקץ

 

יוסף נמק בכלא שנתיים ימים, עד שפרעה חולם בלילה אחד שני חלומות מוזרים: בחלום הראשון שבע פרות רזות וצנומות אוכלות שבע פרות יפות ובריאות; בחלום השני, שבע שיבולים דקות ושדופות בולעות את שבעת השיבולים היפות והמלאות.

 

בבוקר פרעה קורא לכל חרטומי מצרים וחכמיה אך איש לא יודע לפתור את החלומות. שר המשקים נזכר ביוסף, הנער העברי היושב בבית-הכלא, ומספר לפרעה כיצד פתר יוסף את חלומותיו – ואת חלומות שר האופים – בהצלחה. פרעה מתפעל ומזמין את יוסף לפתור את חלומותיו.

 

לאחר שהסתפר והחליף את בגדיו, יוסף פותר את החלום:

 

שבע שנות שובע עומדות להגיע אל הארץ אך מיד לאחריהם יגיעו שבע שנות רעב. הרעב יהיה גדול כל-כך, עד שהוא "יבלע" את השובע הגדול ששרר קודם לכן. אני מציע – ממשיך יוסף – שתמנה פקידים מיוחדים שיאגרו תבואה לקראת הרעב הגדול.

 

"אחרי הודיע אלוקים אותך את כל זאת, אין חכם ונבון ממך"! קורא פרעה בהתפעלות, וממנה את יוסף למשנה למלך, מעניק לו את טבעתו ונותן לו את אסנת, בתו של פוטיפר (אדונו לשעבר) לאישה.

 

יוסף ממהר ליישם את התכנית ואוגר מזון רב לקראת שנות הרעב. בשנות הרווחה נולדים לו שני בנים: מנשה ("כי נשני (השכיחני) אלוקים את כל עמלי ואת בית אבי") ואפרים ("כי הפרני אלוקים בארץ עניי").

 

שנות השובע מסתיימות במהירות, ורעב שורר בעולם כולו. המצרים הרעבים נאלצים לבקש מיוסף תבואה מן המחסנים, ורבים נוהרים מרחבי תבל כדי לרכוש מזון בכסף מלא.

 

בין הבאים: עשרת אחי יוסף, שנשלחו על-ידי אביהם. בנימין נשאר בבית מחשש יעקב "פן יקראנו אסון".

 

יוסף מזהה את אחיו אך הם לא מזהים אותו. הוא מאשים אותם שהם מרגלים וכי באו לתכנן כיצד לכבוש את מצרים. האחים, בניסיון התגוננות, גוללים את סיפור חייהם. באנו מארץ כנען, הם מספרים. יש לנו עוד שני אחים – האחד (יוסף) נעלם, והשני (בנימין) נשאר בבית. יוסף לא משתכנע ומציע להם לאמת את דבריהם: כולם ישארו במאסר, ואח אחד ישוב לארץ כנען כדי להביא את בנימין.

 

בבית הכלא הם יושבים במשך שלושה ימים, ולבסוף יוסף משחרר את כל האחים חוץ משמעון, אותו הוא עוצר כבן ערובה עד שהם ישובו עם בנימין.

 

כשהם משוחחים בינם לבין עצמם בלשון הקודש (בהנחה שיוסף, ה"מצרי", לא מבין את השפה) הם מכים על חטא. "נענשנו בעונש כזה מכיוון שלא שמענו לתחנוני יוסף כאשר מכרנו אותו". יוסף שומע, מתרגש ובוכה בחשאי.

 

בדרך הביתה הם מגלים שבדרך מסתורית הכסף ששילמו עבור המזון שרכשו הושב לשקם. הם חוששים כי מישהו רוקם להם עלילת שווא, מחוסר ברירה הם שבים הביתה, אל יעקב היושב בארץ כנען.

 

לאחר שהוא שומע את הסיפור יעקב לא מאפשר להם לקחת את בנימין. "יוסף איננו, שמעון איננו, ואת בנימין תקחו"? הוא שואל במר נפשו. אך כשהרעב גובר ולא נותרת ברירה, יהודה מתחייב להשיב את בנימין בשלום ויעקב מסכים באי-רצון.

 

הם שבים למצרים, הפעם עם בנימין. יוסף מסביר להם פנים וכשהוא פוגש את בנימין – אחיו מאמו – נכמרים רחמיו והוא יוצא אל חדר אחר כדי לבכות. לאחר-מכן הוא עורך סעודה עבורם, מחלק להם מנות ולבנימין מעניק מנה גדולה יותר.

 

לפני שהם יוצאים יוסף מצווה שוב להשיב את הממון אל שקיהם, ולהטמין את גביע הכסף שלו בשק בנימין. לאחר הליכה קצרה רודף הממונה על בית יוסף אחרי האחים וגוער בהם: מדוע גנבתם את גביע הכסף של אדוני? הם מכחישים בתוקף, ואחרי חיפוש קצר הגביע נמצא בשק בנימין. הם שבים אל יוסף בבושת פנים, ויוסף מציע: הגנב יענש ויהיה עבד שלי, ואתם תוכלו לשוב בשלום הביתה, אל אביכם.

 

https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/456512

 

שבת שלום חנוכה שמח לכולם! (:

 

*התוכן בדף זה מיוצר על-ידי Chabad.org, והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי המחבר ו / או "בית חב"ד". אם אתם נהנים ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קרדיט למחבר, וקישור ל www.he.chabad.org. אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל

Link to comment
Share on other sites

מחר ביום שישי יחול צום עשרה בטבת. 

הצום הוא לזכר חורבן בית המקדש ולזכר המצור שהטיל נבוכדנצר על ירושלים שהוביל לחורבן בית ראשון.

הצום מתחיל בבוקר ומסתיים בצאת הכוכבים שאוכלים אחרי הקידוש. אסור לאכול ולשתות, מותר להתקלח ולשטוף את הגוף רגיל.

 

להרחבה:

 

https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/460584

 

פרשת ויגש

 

לאחר המפגש המרגש של יוסף ואחיו, משפחת יעקב מהגרת למצרים

 

עשרים ושתים שנה לאחר המריבה ההיסטורית, שוב עומדת נאמנות האחים במבחן: יוסף, שליט מצרים מבקש לקחת את בנימין לעבד. אך הפעם, האחים מגינים עליו ומסרבים בכל תוקף.

 

יהודה ניגש ליוסף ומפציר בו לקחת אותו כעבד במקום אחיו בנימין. הוא מגולל את השתלשלות הדברים – כיצד הוא הבטיח שישמור היטב על בנימין, וכיצד הוא, באופן אישי, התחייב לאביו להשיב אותו בשלום.

 

יוסף לא יכול להתאפק. הוא מבקש מכל המצרים הנוכחים לצאת מן החדר, ומכריז: "אני יוסף! העוד אבי חי"?

 

האחים נבוכים עד עמקי נפשם לפגוש את האח שמכרו לעבד בעמדה חשובה כל-כך. יוסף מרגיע אותם, ומסביר להם כי היתה זו תוכנית אלוקית שהוא ירד למצרים על-מנת להציל אותם מהרעב השורר בעולם. הוא מבקש מהם לשוב לארץ כנען ולהביא עמם את יעקב הזקן כדי שיתיישבו בארץ מצרים, שם יפרנס אותם יוסף בימי הרעב הקשה.

 

בהוראת מלך מצרים, מעניק יוסף לאחיו עגלות ומתנות לקראת המסע לארץ כנען. הוא אף מוסר להם סימן על-פיו ידע יעקב כי יוסף, בנו חביבו, אכן חי.

 

יעקב, בניו וכל משפחתו יורדים למצרים. בדרך, בבאר שבע, מעלה יעקב זבחים לבורא העולם. בחלום הלילה מתגלה אליו האלוקים ואומר לו: "אנוכי הא-ל.. אל תירא מרדה מצרימה, כי לגוי גדול אשימך שם. אנכי ארד עמך מצרימה, ואנכי אעלך גם עלה".

 

כשהם באים למצרים, שולח יוסף כמה מאחיו להיפגש עם פרעה. הם מספרים לו שהם רועי צאן – מקצוע שנוא במצרים, שם נחשבים הצאן והבקר כאלילים – והוא מעניק להם את ארץ גושן להתיישב בה.

 

יעקב נפגש עם פרעה ומברך אותו.

 

הרעב הולך וגובר בארץ מצרים. תושבי מצרים הרעבים רוכשים מיוסף מזון. בתחילה הם משלמים בכסף, כשהממון אוזל, הם משתמשים בבהמות, בסוסים ובחמורים כאמצעי תשלום, כשגם הללו אוזלים הם מוכרים עצמם לעבדים. יוסף מושיב אותם בערים שונות, ומעניק להם זרע כדי לזרוע את האדמה. "ארבעה חלקים מן התבואה תוכלו לקחת לעצמכם, ואילו חמישית מן התבואה תתנו לפרעה" הוא מורה.

 

הסכם זה חל על כל המצריים, חוץ מכמרי מצרים המקבלים לחם חינם מבית המלך.

 

בני-ישראל מתיישבים בארץ גושן, נאחזים בה ופרים ורבים.

 

https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/458352

 

שבת שלום לכולם! (:

Link to comment
Share on other sites

  • נועם שוהם changed the title to פרשת השבוע: פרשת ויגש: יורדים למצרים - להצלחת כוחות הביטחון ולהבדיל לעילוי נשמת הנרצחים וההרוגים

פרשת ויחי

 

שנות חייו של יעקב: מאה ארבעים ושבע. מתוכם, הוא בילה את שבע-עשרה שנותיו האחרונות בארץ מצרים ליד יוסף בנו האבוד והאהוב. בטרם מותו, חושש יעקב שהמצרים עובדי האלילים יהפכו את קברו למקום פולחן, והוא משביע את יוסף שיעלה את ארונו לקבורה בארץ כנען. יוסף נשבע לעשות זאת.

 

יעקב נופל למשכב, ויוסף ממהר לקחת את בניו מנשה ואפרים להתברך מפיו של יעקב. "אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי" אומר לו יעקב.

 

לאחר שהוא מנשק ומחבק את נכדיו, מניח יעקב את ידו הימנית על אפרים הבן הצעיר, ואת ידו השמאלית על מנשה הבן הבכור. הוא מברך אותם, ובין היתר אומר: "המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים, ויקרא בהם שמי ושם אבותי, אברהם ויצחק, וידגו לרוב בקרב הארץ".

 

יוסף, שחושש שאביו כבד הראיה התבלבל בין האחים, מנסה "לתקן" את הטעות ולהניח את ידו הימנית של אביו על מנשה הבכור. אך יעקב מבהיר לו כי הוא עשה זאת בכוונה תחילה. גם מנשה יגדל ויהיה לעם, אך אפרים הצעיר יגדל ממנו, הוא מסביר ליוסף.

 

בטרם מותו קורא יעקב לבניו, מברך אותם, מוכיחם על מעשיהם ומציין את תכונות הנפש שלהם. דברי ברכה אלו עוד יתגלו כנבואה שחזתה היטב את העתיד.

 

לראובן, בנו בכורו, מזכיר יעקב את חטאיו ואת מידת הכעס שלו;

 

שמעון ולוי היו אלו שהרגו את תושבי שכם ב"מעשה דינה", ואף ביקשו להרוג את יוסף;

 

יהודה נמשל לאריה וללביא, ומבניו יעמדו מלכים לישראל עד המלך המשיח;

 

שבט זבולון ישכון לחוף הים ויעסוק במסחר;

 

בני-בניו של יששכר יעסקו בתורה;

 

מדן יעמוד השופט שמשון, שיושיע את העם היהודי;

 

שבט גד יהיו חלוצים במלחמות ישראל;

 

אשר יתברך בזיתים משובחים ובשמן;

 

השטח שיקבל שבט נפתלי יתברך בפירות שימהרו להבשיל;

 

ליוסף מעניק יעקב ברכות רבות, "בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין", ומפרט את היסורים שהיו מנת חלקו;

 

והבן הצעיר, בנימין, נמשל לזאב ומצאצאיו יקומו מנהיגים שיושיעו את ישראל בעת צרה.

 

לאחר-מכן שב יעקב ומברך את כל בניו כאחד, מצווה אותם לקבור אותו במערת המכפלה – שם נקברו אבותיו, אמהותיו ואשתו לאה, אוסף רגליו אל המיטה ונאסף אל עמיו.

 

יוסף בוכה ומנשק את אביו; לאחר שחונטים את גופתו של יעקב, מבקש יוסף מפרעה רשות לעלות לארץ כנען ולקבור את אביו. פרעה מעניק את הרשות המיוחלת.

 

בטקס רב-רושם יוצאים האחים עם כל עבדי פרעה וזקני ארץ מצרים לקבור את יעקב. מלכי כנען והאומות הסמוכות אף הם מצטרפים לטקס הלויה ולאבל הכבד.

 

כששבים אחי יוסף למצרים, הם חוששים שכעת, לאחר שאביהם נפטר, יחליט יוסף להתנקם בהם על כך שמכרו אותו לעבד. הם מתחננים לפני יוסף שימחל להם, והוא אומר "התחת אלוקים אני"? הוא מציין כי העובדה שנמכר היתה מאת האלוקים, על-מנת שיוכל לפרנס את אחיו בשנות הרעב הכבד.

 

בטרם נפטר, מצווה יוסף לאחיו שכאשר יגאל אותם האלוקים והם יצאו ממצרים, יקחו עמם את עצמותיו.

 

יוסף מת בן מאה ועשר שנים.

 

https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/460585

 

שבת שלום לכולם! (:

Link to comment
Share on other sites

  • נועם שוהם changed the title to פרשת השבוע: פרשת ויחי: הברכות לשבטים, פטירת יעקב ויוסף - להצלחת כוחות הביטחון ולהבדיל לעילוי נשמת הנרצחים וההרוגים

השבת מתחילים לקרוא את הספר השני מתוך חמשת חומשי תורה, ספר שמות.

 

פרשת שמות

 

פרשת שמות היא הפרשה הראשונה בספר שמות. היא פותחת פרק חדש בהיסטוריה של עם ישראל: יעקב, יוסף ואחיו נפטרו מהעולם, והמלך החדש שקם על מצרים מחליט לשעבד ולענות את עם ישראל, מתוך חשש שהם יהפכו לכוח צבאי וימרדו בו.

 

זו הפרשה בה אנו נחשפים לדמותו של משה רבינו, האיש שיהפוך למנהיג העם, יוציא אותם ממצרים ויתן להם את התורה.

 

הנה סיכום קצר ויפה של פרשת שמות:

בני ישראל פרים ורבים

כשיעקב ירד למצרימה יחד עם משפחתו מנתה המשלחת שבעים נפש. כעת, לאחר פטירת יעקב ויוסף, בני ישראל שהתגוררו בארץ גושן פרו ורבו ומילאו את כל הארץ.

 

· מאמר מומלץ לקריאה: בשבעים נפש ירדו אבותינו מצרימה – מה מיוחד במספר שבעים

 

מלך חדש שלא הכיר את יוסף קם על מצרים. הוא חושש כי היהודים המתגוררים בארצו יהוו גייס חמישי בעת מלחמה ולפיכך הוא מטיל עליהם עבודת פרך, אך "כאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ".

 

האסטרולוגים חוזים בכוכבים כי עומד להיוולד ילד יהודי שיושיע את ישראל. פרעה ממהר לנקוט בצעדים חריפים: הוא קורא למילדות העבריות (שפרה ופועה) ומצוה עליהם להמית את הבנים הזכרים שיוולדו ליהודים. המילדות היראות את האלוקים לא מצייתות לדבריו, וכאשר הן נשאלות על-ידי פרעה מדוע הן משיבות שהנשים העבריות יולדות בעצמן ללא סיוע.

 

שוב באים האסטרולוגים לפרעה ומדווחים לו כי מושיע ישראל כבר נולד, אך הם לא מצליחים לפענח האם הוא יהודי או מצרי. בתגובה פרעה מצווה על בני עמו להשליך כל בן זכר שנולד במצרים – גם את הזכרים המצריים – אל היאור.

משה רבינו נולד

עמרם, שגירש את אשתו לאחר גזירת פרעה בתואנה כי אין ברצונו ללדת ילדים שיושלכו אל היאור, שב ונושא את אשתו. לזוג נולד ילד נוסף והם מטמינים אותו שלושה חדשים מחשש גזירת המלך. לאחר שלושה חודשים האם, יוכבד, מכינה תיבה קטנה ומניחה בו את התינוק. את התיבה היא מניחה ביאור, ומרים אחות משה נותרה על שפת היאור לראות מה יתרחש עם אחיה הקטן.

 

בת פרעה יורדת לרחוץ ביאור ומגלה את התיבה. כשהיא פותחת אותה ורואה תינוק בתוכה, היא קוראת "מילדי העברים זה"! מרים ניגשת אליה ומציעה לה להביא מינקת עבריה שתניק ותגדל את הילד. כשבת פרעה מסכימה להצעה, קוראת מרים לאמה יוכבד שמניקה את הילד ומגדלת אותו בביתה. לאחר שגדל משה מובא אל בת פרעה והיא מעניקה לילד את השם 'משה', על שם "כי מן המים משיתיהו".

 

· מאמר מומלץ לקריאה: כל מה שרציתם לדעת על משה רבינו

משה נמלט למדין

כאשר גדל משה הוא יוצא מן הארמון כדי לראות את אחיו הסובלים. הוא רואה מצרי המכה יהודי, מביט כה וכה וכשהוא רואה שאין איש הוא הורג את המצרי וטומן את גופתו בחול.

 

למחרת הוא פוגש בשני יהודים נצים, וכשהוא מוכיח אותם הם מתריסים לעברו: האם אתה עומד להרוג אותנו כפי שהרגת את המצרי? משה מבין שהרג המצרי התפרסם ומחשש לחייו הוא נמלט למדין.

 

במדין הוא מגיע אל הבאר, שם הוא רועה את הרועים מגרשים את בנות הכוהן המקומי, רעואל (יתרו). הוא נלחם ברועים ומסייע להן להשקות את צאנן. יתרו מתרשם ממעשיו האציליים ומזמין אותו לאכול לחם בביתו. הוא גם נותן לו את בתו צפורה לאישה. לזוג הצעיר נולד בן ומשה מעניק לו את השם 'גרשום', "כי אמר גר הייתי בארץ נכריה".

ההתגלות בסנה

מלך מצרים מת, ובני ישראל נאנחים בשל עבודת הפרך המוטלת עליהם. נאקתם עולה אל האלוקים והוא מחליט להושיע את עמו.

 

משה רועה את צאן חותנו יתרו, ובאחד הימים הוא מוביל את הצאן למרגלות הר חורב (הר סיני). שם הוא מבחין במחזה מופלא: סנה הבוער באש אך האש לא אוכלת אותו. הוא מבקש להתקרב כדי לראות את המחזה המרתק, אך אז קורא אליו האלוקים מתוך האש ומצוה עליו להסיר את נעליו, "כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא".

 

· מאמר מומלץ לקריאה: הסנה הבוער, על השיח הקוצני שנכנס להיסטוריה

אלוקים אומר לו כי הוא ראה את צרותיהם של ישראל, וכי הוא בחר בו, במשה, להושיע את ישראל.

 

"מי אנוכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים"? שואל משה את האלוקים שמשיב לו: "כי אהיה עמך". הוא אף מעניק לו סימן על כך: כאשר הם יצאו ממצרים, הם יעבדו את האלוקים בהר סיני.

 

האלוקים ממשיך ומצוה עליו לשוב למצרים, לכנס את כל זקני ישראל ולספר להם על ההתגלות האלוקית וכי גאולתם קרובה לבוא. לאחר-מכן, יחד עם זקני ישראל הוא יגש אל פרעה ויבקש ממנו ללכת לעבוד את האלוקים במשך שלושה ימים במדבר. אני יודע, ממשיך האלוקים, כי הוא לא יאפשר לכם ללכת; בסופו של דבר אכה את מצרים, ובני ישראל יצאו ברכוש גדול.

הסימנים

משה עדיין חושש לקבל על עצמו את המשימה הגורלית. "מה אעשה אם הם יטילו ספק בכך שהתגלה אליי האלוקים"? אלוקים מעניק לו 3 ניסים שיאשרו את השליחות האלוקית. בראשון הוא משליך את מטהו על הארץ והמטה הופך לנחש, וכאשר משה תופס בזנב הנחש הוא הופך שוב למטה. בשני הוא מכניס את ידו אל חיקו והיא הופכת מצורעת, וכשמשה מכניס אותה שוב לחיקו היא שבה למצבה הרגיל. בשלישי הוא יקח מים מן היאור ויניח אותם ביבשה, והם ייהפכו לדם.

 

אך חששותיו של משה עדיין לא נפתרו כל צרכן. "אני מגמגם, וכיצד אוכל לגשת אל פרעה"? "מי שם פה לאדם"? שואל אותו האלוקים בתגובה. הוא גם מציין כי אהרון אחיו יסייע לו לדבר עם פרעה.

משה שב למצרים

"ברצוני לשוב אל אחי במצרים" אומר משה לחותנו יתרו המסכים ונותן לו את ברכת הדרך. גם אלוקים מתגלה אליו ואומר לו כי האנשים שביקשו להרוג אותו כבר מתו, וכי אין לו לחשוש לשוב מצרימה. יחד עם אשתו ובניו הרוכבים על החמור ועם מטה האלוקים בידו הוא יוצא לדרך.

 

בדרך מלאך האלוקים מבקש להרוג אותו על כך שלא מל את בנו, אך צפורה ממהרת למול את בנה ולהציל את חיי בעלה.

 

בינתיים מתגלה האלוקים אל אהרון, אח משה הנמצא במצרים, ואומר לו לצאת אל המדבר ולפגוש את אחיו. משה מכנס את העם, מראה להם את האותות והעם מאמין לשליחות האלוקית וכי גאולתם קרובה. כאות תודה, הם קדים ומשתחווים.

הפגישה עם פרעה

יחד עם זקני ישראל ואהרן ניגש משה אל פרעה ומוסר לו את השליחות האלוקית: "כה אמר ה' אלוקי ישראל – שלח את עמי ויחוגו לי במדבר". הם מבקשים ממנו שלושה ימים כדי לצאת ולעבוד את האלוקים.

 

"מי ה' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל"? מתריס פרעה. "לא ידעתי את ה', וגם את ישראל לא אשלח". הוא מניח שהדרישה לצאת אל המדבר נובעת מעצלנות, ולפיכך הוא גוזר כי על היהודים לאסוף את התבן ללבנים וכי הם לא יקבלו את התבן מידי המצרים, כפי שהיו עושים עד אז.

עד מתי?

שוטרי ישראל האחראים על אספקת מכסת העבודה הנדרשת, גוערים במשה על כך שבשל פנייתו אל פרעה מצבם של היהודים הוחמר.

 

משה מתלונן בפני האלוקים: למה הרעותה לעם הזה? למה זה שלחתני? השליחות שלי לפרעה לא הועילה מאום ואף הרעה את מצב אחיי!

 

אלוקים משיב לו: עוד תראה כי ביד חזקה יגרש פרעה את היהודים מארצו.

 

המשך דבריו של בורא העולם למשה רבינו מופיעים בפרשה הבאה, פרשת וארא.

קישורים מומלצים לפרשת שמות

· קריאת התורה לפרשת שמות עם פירוש רש"י וההפטרה

 

· רמזים וגימטריאות לפרשת שמות

 

· מדור לפרשת שמות עם מאמרים, סיפורים וסרטוני וידאו

 

https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/462279

 

שבת שלום לכולם! (:

Link to comment
Share on other sites

  • נועם שוהם changed the title to פרשת השבוע: פרשת שמות: המלך החדש במצרים, ומשה רבינו נולד - להצלחת כוחות הביטחון ולהבדיל לעילוי נשמת הנרצחים וההרוגים

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.