Jump to content

פרשת השבוע: פרשת ראה: ברכות על הר גריזים, קללות על הר עיבל


נועם שוהם

Recommended Posts

היום זה ראש חודש אב ואנחנו נכנסים לתקופה השניה בימי בין המצרים, תשעת הימים שמראש חודש אב ועד לתשעה באב.

בתקופה זאת מתווספים מנהגי אבלות לזכר חורבן בית המקדש.

 

צטט

מי"ז בתמוז מתחילים ימי בן המצרים הנמשכים עד תשעה באב ונוהגים בהם מנהגי אבלות לזכר חורבן בית המקדש.
מנהגי האבלות הולכים ומחמירים ככל שמתקרבים לתשעה באב לפי החלוקה הבאה:
א. שלושת השבועות שמי"ז בתמוז עד תשעה באב.
ב. תשעת הימים שמראש חודש אב עד תשעה באב.
ג. השבוע שחל בו תשעה באב.

דברים האסורים מי"ז בתמוז עד תשעה באב (=שלושת השבועות, סעיף א' בחלוקה שלמעלה)

1. אין לערוך טיולים או ללכת למקומות בילוי בכל ימי בין המצרים.
פה גם נכנס העניין ששלושת השבועות אלה תאריכים מסוכנים לעם ישראל (כאגב, אם אנני טועה מלחמת לבנון השניה פרצה בשלושת השבועות וארעו עוד אסונות לעם ישראל בתאריכים האלו), ולא מומלץ ללכת יחידי במקומות מסוימים או בכלל ללכת למקומות שבהם יש חשש לסכנה (ים למשל, שאסור גם מתוקף היותו מקום בילוי וגם עקב הסכנה שבו).

2. שמיעת מוזיקה

3. לפי האשכנזים (וחלק מהספרדים) נוהגים שלא להתגלח או להסתפר החל מי"ז בתמוז ועד לתשעה באב.

דברים האסורים מראש חודש אב ועד לתשעה באב (=תשעת הימים. סעיף ב' שלמעלה - שנכנס לחלק הזה נעדכן בלי נדר)

1. איסור אכילת בשר ושתיית יין מר"ח אב עד לתשעה באב.
האשכנזים נוהגים כבר מיום ראש חודש, ואילו הספרדים מליל ב' בחודש.

2. לפי האשכנזים החל מראש חודש אב עד לתשעה באב אסור ללבוש בגדים מכובסים (גם כאלה שכובסו לפני זמן רב).
מה עושים? מכיוון שמדובר בימים חמים שמזיעים בהם הרבה התירו חכמים להכין את הבגדים מבעוד מועד.
דהיינו, האשכנזים שפה לפני ראש חודש אב צריכים לקחת את כל הבגדים שהם יצטרכו ללבוש ושיספיקו להם לתשעה ימים, ילבשו כל בגד חצי שעה ואח"כ בזמן האיסור ילבשו את אותם בגדים שלבשו במשך חצי שעה לפני תחילת האיסור.

3. מראש חודש אב אסור לבנות ולנטוע, ולכן אסור לבצע כל בניה שהיא ליופי והרווחה, אבל מותר לבנות כל דבר לצורך מניעת סכנה (מעקה, סתימת חורים בדירה, דלת וכדומה).

4. איסור רחיצה (בריכה, ג'קוזי ועוד) - לפי האשכנזים הדבר אסור כבר מראש חודש אב.

5. לפי האשכנזים אסור מראש חודש אב ועד לתשעה באב לכבס ולגהץ, גם אם זה לבגדים שבכוונתו ללבוש אחרי תשעה באב.

 

ייבנה המקדש וגאולה שלמה בקרוב בע"ה!

 

שאלות ועוד אתם מוזמנים לעלות פה.

Link to comment
Share on other sites

השבת יתחילו לקרוא את הספר החמישי מבין חמשת חומשי תורה, ספר דברים.

 

בהודעה הבאה פירוט מנהגי האבלות בשבוע שחל בו תשעה באב.

 

פרשת דברים

 

בשנה הארבעים לצאתם מארץ מצרים ושבועות ספורים לפני פטירתו, פתח משה בשיחזור ארוך של תולדות עם ישראל בנדודיהם במדבר ומכין אותם לקראת הכניסה הקרבה אל הארץ המובטחת.

 

השיחזור החל בא' בשבט, "בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף, בין פארן ובין תפל, ולבן וחצרות ודי זהב". שמות מקומות אלו מהווים איזכור ברמז למקומות בהם חטאו בני-ישראל במדבר.

 

הפקודה: לצאת לדרך

 

"כאשר היינו בהר חורב" מפרט משה, "ציווה אותנו האלוקים לצאת לכיוון ארץ ישראל אשר הוא נשבע לתת לאבותינו.

 

"בנקודה זו כבר בירך אתכם האלוקים והתרביתם ככוכבי השמים. חשתי כי לא אוכל לנהל לבדי את עניני העם, ולפיכך ביקשתי מכם לברור אנשים חכמים ונבונים שיסייעו לי בהנהגה.

 

"מאנשים אלו מיניתי שרים הממונים על אלף איש (שרי אלפים), על מאה (שרי מאות) ועל עשרה (שרי עשרות). הזהרתי את השופטים לשפוט בצדק, וכשהם יתקשו בפסיקת הדין הם יביאו את השאלה להכרעתי.

 

המרגלים

 

"המשכנו במסע דרך המדבר הגדול והנורא והגענו לקדש ברנע. שם ביקשתם ממני לשלוח מרגלים שיבדקו מהי הדרך הטובה לכבוש את הארץ. הסכמתי לדבריכם, בחרתי איש מכל שבט שנשלחו כמרגלים.

 

"כשהם שבו הם הביאו עמם מפרות הארץ ואמרו 'טובה הארץ אשר ה' אלוקינו נותן לנו'. אך הם גם דיווחו על בני הענקים ועל הערים המבוצרות הנמצאות שם. 'איננו רוצים לעלות' קראתם, 'אחינו המסו את לבבנו. לא נצליח לכבוש את הארץ'. השבתי לכם: 'אין לכם ממה לחשוש! כפי שהאלוקים נלחם במצרים כך הוא יכניס אתכם אל הארץ המובטחת. הלא ראיתם כי הוא נשא אותנו במדבר כאדם הנושא את בנו!'

 

"כעונש על דבריכם גזר האלוקים כי איש מן המבוגרים שיצאו מארץ מצרים לא ייכנס לארץ. רק כלב בן יפונה, אחד מן המרגלים שלא הוציא את דיבת הארץ רעה, יזכה להיכנס אליה.

 

"גם עלי כעס האלוקים וגזר כי לא אכנס לארץ, וכי תלמידי יהושע בן נון יקבל את עול ההנהגה ויכניס את עם ישראל לארצו.

 

"כששמעתם את העונש החמור התחרטתם על מעשיכם וביקשתם לעלות אל הארץ תיכף ומיד. 'אל תעלו אל הארץ כי האלוקים לא איתכם' הזהרתי אתכם ולשווא. כמה מכם ניסו להילחם ביושבי הארץ ונחלו כשלון חרוץ..

 

בני אדום, בני מואב, בני עמון – וסוף סוף מלחמה

 

חלפו 38 שנים. "דרכנו חלפה ליד ארץ אדום, שם יושבים בני עשו. בורא העולם הזהיר אותנו שלא להתגרות בהם. הוא גם הזהיר אותנו שלא להכריז מלחמה על ארץ מואב.

 

"כשמתו כל בני הדור הבוגר שיצאו ממצרים ציווה עלינו האלוקים להתקדם לכיוון הארץ המובטחת כשהוא אוסר עלינו להכריז מלחמה גם על ארץ עמון.

 

"לאחר ששלחנו שליחים אל סיחון מלך חשבון והצענו לו לעבור בארצו ואף לרכוש ממנו צידה לדרך ונענינו בשלילה, יצאנו למלחמה וכבשנו את ארצו. כן עשינו גם לארצו של עוג מלך הבשן שיצא להילחם עמנו.

 

"את ארצותיהם הענקתי לשבט ראובן, שבט גד וחצי שבט המנשה. הם קיבלו זאת בתנאי שהם עצמם יבואו יחד עם אחיהם לכיבוש ארץ כנען ואף יעברו כחלוצים בחזית.

 

"ליהושע אמרתי: עיניך רואות את כל אשר עשה האלוקים לשני המלכים האלה. כך הוא יעשה לכל המלכים שתפגוש. לא תיראום! כי ה' אלוקיכם הוא הנלחם לכם."

 

https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/946757

 

שבת שלום לכולם! (:

 

*התוכן בדף זה מיוצר על-ידי Chabad.org, והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי המחבר ו / או "בית חב"ד". אם אתם נהנים ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קרדיט למחבר, וקישור ל www.he.chabad.org. אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל

 

 

Link to comment
Share on other sites

  • נועם שוהם changed the title to פרשת השבוע: פרשת דברים: אז מה היה לנו כאן ועל תקופת שבוע שחל בו תשעה באב

החל ממוצ"ש נכנס לתקופה השלישית בימי בין המצרים, השבוע שחל בו תשעה באב, בו נוהגים להוסיף במנהגי אבלות לזכר חורבן בתי המקדש.

 

צטט

מי"ז בתמוז מתחילים ימי בן המצרים הנמשכים עד תשעה באב ונוהגים בהם מנהגי אבלות לזכר חורבן בית המקדש.
מנהגי האבלות הולכים ומחמירים ככל שמתקרבים לתשעה באב לפי החלוקה הבאה:
א. שלושת השבועות שמי"ז בתמוז עד תשעה באב.
ב. תשעת הימים שמראש חודש אב עד תשעה באב.
ג. השבוע שחל בו תשעה באב.

דברים האסורים מי"ז בתמוז עד תשעה באב (=שלושת השבועות, סעיף א' בחלוקה שלמעלה)

1. אין לערוך טיולים או ללכת למקומות בילוי בכל ימי בין המצרים.
פה גם נכנס העניין ששלושת השבועות אלה תאריכים מסוכנים לעם ישראל (כאגב, אם אנני טועה מלחמת לבנון השניה פרצה בשלושת השבועות וארעו עוד אסונות לעם ישראל בתאריכים האלו), ולא מומלץ ללכת יחידי במקומות מסוימים או בכלל ללכת למקומות שבהם יש חשש לסכנה (ים למשל, שאסור גם מתוקף היותו מקום בילוי וגם עקב הסכנה שבו).

2. שמיעת מוזיקה

3. לפי האשכנזים (וחלק מהספרדים) נוהגים שלא להתגלח או להסתפר החל מי"ז בתמוז ועד לתשעה באב.

דברים האסורים מראש חודש אב ועד לתשעה באב (=תשעת הימים. סעיף ב' שלמעלה - שנכנס לחלק הזה נעדכן בלי נדר)

1. איסור אכילת בשר ושתיית יין מר"ח אב עד לתשעה באב.
האשכנזים נוהגים כבר מיום ראש חודש, ואילו הספרדים מליל ב' בחודש.

2. לפי האשכנזים החל מראש חודש אב עד לתשעה באב אסור ללבוש בגדים מכובסים (גם כאלה שכובסו לפני זמן רב).
מה עושים? מכיוון שמדובר בימים חמים שמזיעים בהם הרבה התירו חכמים להכין את הבגדים מבעוד מועד.
דהיינו, האשכנזים שפה לפני ראש חודש אב צריכים לקחת את כל הבגדים שהם יצטרכו ללבוש ושיספיקו להם לתשעה ימים, ילבשו כל בגד חצי שעה ואח"כ בזמן האיסור ילבשו את אותם בגדים שלבשו במשך חצי שעה לפני תחילת האיסור.

3. מראש חודש אב אסור לבנות ולנטוע, ולכן אסור לבצע כל בניה שהיא ליופי והרווחה, אבל מותר לבנות כל דבר לצורך מניעת סכנה (מעקה, סתימת חורים בדירה, דלת וכדומה).

4. איסור רחיצה (בריכה, ג'קוזי ועוד) - לפי האשכנזים הדבר אסור כבר מראש חודש אב.

5. לפי האשכנזים אסור מראש חודש אב ועד לתשעה באב לכבס ולגהץ, גם אם זה לבגדים שבכוונתו ללבוש אחרי תשעה באב.

דברים האסורים בשבוע שחל בו תשעה באב (סעיף ג' שלמעלה - שנכנס לחלק הזה נעדכן בלי נדר)

1. לפי הספרדים החל מהשבוע שחל בו תשעה באב עד לתשעה באב אסור ללבוש בגדים מכובסים (גם כאלה שכובסו לפני זמן רב).
מה עושים? מכיוון שמדובר בימים חמים שמזיעים בהם הרבה התירו חכמים להכין את הבגדים מבעוד מועד.
דהיינו, הספרדים שפה לפני השבוע שיום תשעה באב יוצא בו צריכים לקחת את כל הבגדים שהם יצטרכו ללבוש ושיספיקו להם לאותם ימים, ילבשו כל בגד חצי שעה ואח"כ בזמן האיסור ילבשו את אותם בגדים שלבשו במשך חצי שעה לפני תחילת האיסור

2. לפי הספרדים אסור בשבוע שחל בו תשעה באב לכבס ולגהץ, גם אם זה לבגדים שבכוונתו ללבוש אחרי תשעה באב.

3. איסור רחיצה (בריכה, ג'קוזי ועוד) - לפי הספרדים הדבר אסור בשבוע שחל בו תשעה באב.

4. לפי חלק מהספרדים אסור להסתפר ולהתגלח החל מהשבוע שחל בו תשעה באב (שזה אומר שאותם ספרדים מתירים להסתפר ולהתגלח עד השבוע שחל בו תשעה באב).

 

ייבנה המקדש וגאולה שלמה בקרוב בע"ה!

 

שאלות ועוד אתם מוזמנים לעלות פה.

Link to comment
Share on other sites

פרשת ואתחנן

 

פרשת ואתחנן היא הפרשה השניה בספר דברים. במהלכה אנו קוראים כיצד משה רבינו ממשיך בדרשתו לפני בני ישראל, ומשחזר את המאורעות שהם עברו במדבר. פרשה זו כוללת גם את שיחזור מתן תורה ועשרת הדיברות.

 

לפניכם סיכום קצר ויפה של פרשת ואתחנן.

משה מתחנן לבורא העולם שירשה לו להיכנס לארץ

"אחרי שהאלוקים גזר עליי שלא אוכל להיכנס לארץ, התחננתי לפניו: אנא, הרשה לי להיכנס לארץ המובטחת! אך בורא העולם השיב כי עליי לחזק את תלמידי יהושע, שכן הוא זה שיכניס אתכם לארץ. הוא ציווה עלי לעלות אל ראש הפסגה משם אוכל לראות את הארץ."

 

(לחצו על הקישור הבא להרחבה: למה משה רבינו התחנן, ובורא העולם סירב)

 

משה מנצל את ההזדמנות להזהיר את העם על קיום המצוות:

 

"אל תוסיפו אל המצוות ואל תגרעו מהם" הוא מזהיר אותם. "אתם ראיתם כי האלוקים הכרית את כל מי שעבד לפעור.

 

שימרו את המצוות ואת התורה כי היא חכמתם ובינתכם לעיני העמים. כאשר הגויים ישמעו על התורה והמצוות הם יאמרו עליכם כי אתם עם חכם ונבון!

ההרגל עלול להשחית

"אל תשכחו כי כאשר עמדתם ליד הר סיני שבער באש עד לב השמים, דיבר אליכם האלוקים מתוך ההר; את קולו שמעתם אך לא ראיתם כל תמונה.

 

לאלוקים אין דמות גוף: היזהרו שלא ליצור לכם אלילים בדמות בהמות, ציפורים, שמש, ירח או כוכבים.

 

"אם תתרגלו לחיים בארץ המובטחת ובניכם יתחילו לעבוד עבודת אלילים, יעניש אתכם בורא העולם ויגלה אתכם מארצו. כאשר דברים אלו יקרו, תחזרו בתשובה ותתחרטו על מעשיכם.

 

"שאלו בכל העולם" קורא משה, "השמע עם אחר את קולו של האלוקים מתוך האש ונותר בחיים, כפי ששמעתם אתם? האם אי פעם הוציא האלוקים עם באותות, מופתים ויד חזקה כפי שעשה לכם האלוקים במצרים?

 

"אתם ראיתם ונוכחתם לדעת כי ה' הוא האלוקים – אין עוד מלבדו! כאשר תשמרו את מצוותיו ייטב לכם ולבניכם, ותאריכו ימים בארץ המובטחת" מסיים משה את דבריו הנוקבים.

 

ערי המקלט

כפי שהורה האלוקים, בוחר משה שלוש ערים בעבר הירדן שישמשו למקלט לרוצחים בשגגה. שמות ערי המקלט: בצר, ראמות וגולן.

 

(להרחבה: מהי עיר מקלט, ומי צריך לברוח אליה?)

שיחזור אירועי מתן תורה

שוב מקבץ משה את בני-ישראל והפעם הוא משחזר בפניהם את עשרת הדיברות שאמר האלוקים על הר סיני.

 

הוא מתאר כיצד האלוקים כתב את הדיברות על לוחות אבנים, וכי ראשי וזקני ישראל פנו אליו בבקשה שהוא יעביר לעם את דברי האלוקים שכן הם חוששים כי ימותו אם ימשיכו לשמוע את המצוות ישירות מפי האלוקים.

 

על בקשה זו השיב הבורא: היטיבו לבקש בני-ישראל. מי יתן ויראה זו תמשיך ותלווה אותם כל הזמן.

שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד!

משה ממשיך באמירת הפרשה המפורסמת "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". הוא מצווה על בני-ישראל לעבוד את האלוקים "בכל לבבך, בכל נפשך ובכל מאודך", ללמד זאת לבניהם, לקשור זאת על זרועותיהם ועל ראשיהם (בתפילין) ולקבוע זאת על פתח בתיהם (במזוזות).

 

(עוד על מצוות קריאת שמע, קיראו כאן)

 

"כאשר תגיעו לארץ ישראל ותמצאו כל טוב שתבזזו מאויביכם" אומר להם משה, "היזהרו שלא לנטות מן הדרך הטובה ושלא להתחתן בגויים." הוא גם מצווה אותם להעביר את סיפורי ניסי יציאת מצרים לדור הבא.

קישורים נוספים לפרשת ואתחנן

קריאת התורה לפרשת ואתחנן עם פירוש רש"י וההפטרה

 

רמזים וגימטריאות לפרשת ואתחנן

 

דפי צביעה לפרשת השבוע (ילדים)

 

מדור מיוחד לפרשת ואתחנן עם מאמרים, סיפורים וסרטוני וידאו

 

https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/951382

 

שבת שלום לכולם! (:

Link to comment
Share on other sites

  • נועם שוהם changed the title to פרשת השבוע: פרשת ואתחנן: משה רבינו אומר את עשרת הדברות ו"שמע ישראל"

היידה בודירוגה!
 

פרשת עקב

 

פרשת השבוע היא המשך דבריו של משה, המשלב בין דברי תוכחה, איזכור החטאים שביצעו במדבר, דברי עידוד לקראת הכניסה לארץ המובטחת ותיאור מרנין לב על אופיה המיוחד של הארץ.

 

את דבריו הוא פותח כי כאשר בני-ישראל יקיימו את מצוות האלוקים, הם יבורכו בכל טוב: בנים, יבול מבורך, צאן ובקר ובריאות.

 

לאחר מכן הוא עוסק בנושאים הבאים:

 

הכיבוש הצפוי: אין לכם לחשוש מהמלחמה הצפויה בכנען, שכן במו עיניכם ראיתם את אשר עשה האלוקים לפרעה ולמצרים. אלוקים ישמיד את העמים היושבים בארץ כנען בצורה הדרגתית כדי להבטיח התיישבות בטוחה ללא חשש מחיות פרא השורצים במקומות שוממים. לאחר הכיבוש עליכם להשמיד את עבודת האלילים המקומית.

 

טוב במדבר, טוב בארץ: ארבעים שנה הוליך אתכם האלוקים במדבר כדי לבדוק האם אכן תאמינו בו. הוא העניק לכם את המן; בגדיכם לא בלו ורגליכם לא התנפחו מן ההליכה הממושכת. גם כאשר ייסר אתכם האלוקים הוא עשה זאת כאב המייסר את בנו מתוך אהבה.

 

ארץ ישראל אליה תבואו תוך זמן קצר היא ארץ מבורכת: "ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית-שמן ודבש." זו ארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה, מראשית השנה ועד אחרית שנה.

 

לא בזכותכם: אל תחשבו לרגע כי בכשרונותיכם או בכוחכם השגתם את טוב הארץ: האלוקים הוא זה שמעניק לכם את כל הטוב. לו תשכחו זאת ותעבדו אלוקים אחרים, יעניש אתכם האלוקים.

 

מהיום שיצאתם ממצרים ועד היום הזה המריתם נגד האלוקים. כבר בהר סיני, כאשר נתן לי האלוקים את לוחות הברית, חטאתם בעגל ולפיכך שברתי את הלוחות; רק לאחר שהתחננתי לפניו חזר בו בורא העולם מרצונו להשמידכם והעניק לי לוחות שניות. כך חטאתם לפניו בתבערה, במסה, וכן כאשר המרגלים נשלחו לרגל את ארץ ישראל. לא בזכותכם אלוקים מוריש לכם את הארץ אלא כדי לקיים את הבטחתו לאבותיכם: אברהם, יצחק ויעקב.

 

לפחד, לאהוב: מה ה' אלוקיך שואל מעמך? ליראה אותו, ללכת בכל דרכיו, לאהוב אותו ולעבדו בכל לבבך ובכל נפשך. עליכם ללכת בדרכיו של האלוקים ולאהוב את הגר – שכן גם אתם הייתם גרים בארץ מצרים – ולהישבע רק בשמו.

 

פרשת והיה אם שמוע: בפרשה זו מובאת הפרשה השניה של קריאת שמע, והיה אם שמוע, העוסקת בחובה לאהוב את האלוקים ולעבדו, בשכר הצפוי לעובדי ה' ובעונש הצפוי לאלו שלא; במצוות התפילין, לימוד הבנים תורה וקביעת מזוזות על דלתות הבתים.

 

הפרשה מסתיימת בהבטחת משה כי אם בני-ישראל ישמרו את המצוות בורא העולם יתן בלב כל פחד מפני בני-ישראל, והם יוכלו לכבוש את הארץ בקלות.

 

https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/957514

 

שבת שלום לכולם! (:

Link to comment
Share on other sites

  • נועם שוהם changed the title to פרשת השבוע: פרשת עקב: מה ה' אלוקיך שואל מעמך

פרשת ראה

 

"ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" פותח משה ומעביר לבני ישראל את הצו האלוקי הבא: לאחר הכניסה לארץ, יעבירו הכהנים לבני ישראל את הברכות לאלו שיקיימו את המצוות כשפניהם מופנות להר גריזים, ואת הקללות הצפויות לחוטאים הם יאמרו כשפניהם מופנות להר עיבל.

 

המקום אשר יבחר ה'

 

עם הכניסה לארץ על היהודים להשמיד את הפסלים, המזבחות והמצבות ששימשו את המקומיים לעבודת אלילים. לאחר שיבחר האלוקים במשכן קבע, יש לעבוד אותו רק במקום זה ולשם יש להביא את הקורבנות השונים.

 

כאשר שוחטים בהמה ואוכלים את בשרה אסור לאכול את דמה; בקורבנות המובאים לפני האלוקים, יש להזות מן הדם על המזבח.

 

עבודת אלילים

 

אל לכם לסור אחרי האלילים אותם עובדים הכנענים יושבי הארץ, מזהיר משה את היהודים ומוסר להם את הדינים הבאים העוסקים בעבודת אלילים:

 

· אסור לשמוע בקול נביא שציווה לעבוד אלילים גם אם הוא חולל נס; זהו ניסיון מאת האלוקים. יש להרוג את נביא השקר.

 

· יש להרוג אדם שמסית אחרים לעבוד עבודה זרה. אסור לאהוב את המסית או לכסות על פשעיו.

 

· כאשר עיר שלימה נכשלה בעבודה זרה, היא נחשבת ל"עיר הנידחת". יש להרוג את החוטאים ולשרוף את רכושה.

 

· עובדי האלילים היו נוהגים לשרוט את עצמם כשהיו מתאבלים על מת וכן לגלח את כל ראשם, אל להם ליהודים לנהוג במנהגים אלו.

 

מה מותר – ומה אסור – לאכול

 

משה מפרט את החיות והבהמות המותרות באכילה. סימני הבהמות הכשרות: העלאת גרה והפרסת פרסה. סימני הדגים הכשרים: סנפיר וקשקשת.

 

בנוסף הוא מפרט את הציפורים הלא כשרות האסורות באכילה, ושב על האיסור לאכול גדי בחלב אמו.

 

מצוות התלויות בארץ

 

עם הכניסה לארץ המובטחת יהיה על היהודים לשמור על מצוות שונות שקשורות בארץ ובעבודת האדמה.

 

· מעשר שני: לאחר שמפרישים מן היבול חלק לכוהנים וללויים, יש להפריש חלק נוסף המכונה מעשר שני. מעשר זה מותר באכילה גם לאלו שאינם לויים או כוהנים, אך עליהם לעלות לירושלים ולאכלו שם בטהרה. לחילופין, ניתן להמיר את המעשר בסכום כסף, להעלות את הכסף לירושלים ולרכוש שם תמורתו כל מזון שיחפצו.

 

· אם המעשרות המיועדים ללויים ולעניים לא חולקו כיאות, יש לבער אותם מן הבית מדי שלוש שנים.

 

· בשנה השביעית – הנקראת "שנת שמיטה" – כל החובות הכספיים בטלים.

 

עוד דינים

 

· יש לסייע לעניים, לתת להם צדקה ולהעניק להם הלוואות. גם כאשר שנת השמיטה קרבה (בה בטלים כל החובות), אסור להעלים עין מן העניים ויש להלוות להם, וכשכר על כך יברך האלוקים את בני-ישראל.

 

· יש לשחרר עבד או שפחה עבריים לאחר שש שנים. בשעת השחרור יש להעניק לו/ה מן הצאן, הגורן והיקב. אם העבד לא רוצה להשתחרר יש לרצוע את אוזנו במרצע והוא הופך לעבד עד לשנת היובל.

 

· יש להעניק את בכור הצאן והבקר לכוהנים המקריבים אותו – כל עוד ואין בו מום.

 

שלוש רגלים

 

· יש לשמור את חג הפסח בהקרבת קורבן מיוחד לפסח ובאי-אכילת חמץ במשך שבעה ימים.

 

· יש לספור שבעה שבועות מחג הפסח, ובתומם לחגוג את חג השבועות.

 

· בחג הסוכות חוגגים ושמחים במשך שבעה ימים.

 

· יש לבוא למקום בו בחר ה' בשלושת רגלים אלו ולהביא קורבנות.

 

https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/960564

 

שבת שלום לכולם! (:

Link to comment
Share on other sites

  • נועם שוהם changed the title to פרשת השבוע: פרשת ראה: ברכות על הר גריזים, קללות על הר עיבל

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.