חתימה על שטר פרוזבול לפני ראש השנה - לעילוי נשמת כליל קמחי ז"ל

[נועם שוהם]

מהערב ועד יום ראשון בערב זה ראש חודש אלול! עדות המזרח יתחילו באמירת הסליחות החל מיום ראשון בלילה.

 

פרשת ראה

 

ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" פותח משה ומעביר לבני ישראל את הצו האלוקי הבא: לאחר הכניסה לארץ, יעבירו הכהנים לבני ישראל את הברכות לאלו שיקיימו את המצוות כשפניהם מופנות להר גריזים, ואת הקללות הצפויות לחוטאים הם יאמרו כשפניהם מופנות להר עיבל.

 

המקום אשר יבחר ה'

 

עם הכניסה לארץ על היהודים להשמיד את הפסלים, המזבחות והמצבות ששימשו את המקומיים לעבודת אלילים. לאחר שיבחר האלוקים במשכן קבע, יש לעבוד אותו רק במקום זה ולשם יש להביא את הקורבנות השונים.

כאשר שוחטים בהמה ואוכלים את בשרה אסור לאכול את דמה; בקורבנות המובאים לפני האלוקים, יש להזות מן הדם על המזבח.

 

עבודת אלילים

 

אל לכם לסור אחרי האלילים אותם עובדים הכנענים יושבי הארץ, מזהיר משה את היהודים ומוסר להם את הדינים הבאים העוסקים בעבודת אלילים:

 

· אסור לשמוע בקול נביא שציווה לעבוד אלילים גם אם הוא חולל נס; זהו ניסיון מאת האלוקים. יש להרוג את נביא השקר.

 

· יש להרוג אדם שמסית אחרים לעבוד עבודה זרה. אסור לאהוב את המסית או לכסות על פשעיו.

 

· כאשר עיר שלימה נכשלה בעבודה זרה, היא נחשבת ל"עיר הנידחת". יש להרוג את החוטאים ולשרוף את רכושה.

 

· עובדי האלילים היו נוהגים לשרוט את עצמם כשהיו מתאבלים על מת וכן לגלח את כל ראשם, אל להם ליהודים לנהוג במנהגים אלו.

 

מה מותר – ומה אסור – לאכול

 

משה מפרט את החיות והבהמות המותרות באכילה. סימני הבהמות הכשרות: העלאת גרה והפרסת פרסה. סימני הדגים הכשרים: סנפיר וקשקשת.

 

בנוסף הוא מפרט את הציפורים הלא כשרות האסורות באכילה, ושב על האיסור לאכול גדי בחלב אמו.

 

מצוות התלויות בארץ

 

עם הכניסה לארץ המובטחת יהיה על היהודים לשמור על מצוות שונות שקשורות בארץ ובעבודת האדמה.

 

· מעשר שני: לאחר שמפרישים מן היבול חלק לכוהנים וללויים, יש להפריש חלק נוסף המכונה מעשר שני. מעשר זה מותר באכילה גם לאלו שאינם לויים או כוהנים, אך עליהם לעלות לירושלים ולאכלו שם בטהרה. לחילופין, ניתן להמיר את המעשר בסכום כסף, להעלות את הכסף לירושלים ולרכוש שם תמורתו כל מזון שיחפצו.

 

· אם המעשרות המיועדים ללויים ולעניים לא חולקו כיאות, יש לבער אותם מן הבית מדי שלוש שנים.

 

· בשנה השביעית – הנקראת "שנת שמיטה" – כל החובות הכספיים בטלים.

 

עוד דינים

 

· יש לסייע לעניים, לתת להם צדקה ולהעניק להם הלוואות. גם כאשר שנת השמיטה קרבה (בה בטלים כל החובות), אסור להעלים עין מן העניים ויש להלוות להם, וכשכר על כך יברך האלוקים את בני-ישראל.

 

· יש לשחרר עבד או שפחה עבריים לאחר שש שנים. בשעת השחרור יש להעניק לו/ה מן הצאן, הגורן והיקב. אם העבד לא רוצה להשתחרר יש לרצוע את אוזנו במרצע והוא הופך לעבד עד לשנת היובל.

 

· יש להעניק את בכור הצאן והבקר לכוהנים המקריבים אותו – כל עוד ואין בו מום.

 

שלוש רגלים

 

· יש לשמור את חג הפסח בהקרבת קורבן מיוחד לפסח ובאי-אכילת חמץ במשך שבעה ימים.

 

· יש לספור שבעה שבועות מחג הפסח, ובתומם לחגוג את חג השבועות.

 

· בחג הסוכות חוגגים ושמחים במשך שבעה ימים.

 

· יש לבוא למקום בו בחר ה' בשלושת רגלים אלו ולהביא קורבנות.

 

https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/960564

 

שבת שלום וחודש טוב לכולם! (:

 

*התוכן בדף זה מיוצר על-ידי Chabad.org, והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי המחבר ו / או "בית חב"ד". אם אתם נהנים ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קרדיט למחבר, וקישור ל www.he.chabad.org. אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל

[BODIROGA10]

שבת שלום =]

[נועם שוהם]

פרשת שופטים

 

פרשת שופטים היא הפרשה החמישית בספר דברים. היא עוסקת במצוות ובדינים שונים.

 

הנה המצוות והדינים עליהם נלמד בפרשת שופטים. שימו לב: המופיעים כאן אינם בסדר הופעתם בפרשה.

מערכת משפטית

יש להקים מערכת משפטית הכוללת שופטים וכן שוטרים לביצוע פסקי השופטים. על השופטים לשפוט בצדק, לא להכיר פנים ולא לקחת שוחד. כאשר בית הדין המקומי לא מצליח להגיע להכרעה, יש להביא את הנידון לדיון בבית הדין הגדול בירושלים ולציית לפסקיהם. בכך גם מורה התורה לציית לפסקי החכמים שבכל דור.

 

עדות הבאה לחייב אדם אחר בכסף או בעונש חייבת להימסר לפחות על-ידי שני עדים. במידה והעדים נמצאו שקרנים (כשבאים עדים אחרים ומעידים שהם לא היו במקום הפשע בזמן בו הם טענו שראו את המקרה) הם יקבלו את העונש שביקשו להטיל על הנאשם החף מפשע.

עבודת אלילים

איסור עבודת אלילים כולל נטיעת עץ לעבודת אלילים המכונה 'עץ אשרה', וכן הקמת מזבחות לאלילים. דין עובד אלילים – מיתה, אך רק לאחר חקירה מעמיקה.

 

עובדי האלילים היושבים בארץ כנען היו נוהגים במנהגים אליליים שונים, כשאלה באוב, דרישה אל המתים, העברת הילדים באש ועוד. על היהודים להיזהר שלא לטעות אחר מעשים אליליים אלו, אלא להיות תמים עם בורא העולם.

 

(לקריאת הלכות עבודה זרה בספרו של הרמב"ם, לחצו כאן)

המלכת מלך

בארץ המובטחת על היהודים להמליך להם מלך מזרע ישראל. למלך זה אסור להתחתן עם נשים רבות. כמו-כן, אסורה עליו החזקת סוסים רבים או רכוש רב שלא לצורך.

 

המלך יכתוב ספר תורה מיוחד אשר ישהה עמו ובו יקרא כל ימי חייו, כדי שהוא לא יתגאה ולא יסור ממצוות האלוקים.

 

(מאמר מומלץ לקריאה: למה עם ישראל צריך מלך)

בני שבט לוי

מכיוון שבני שבט לוי לא מקבלים חלק בארץ המובטחת, על בני-ישראל להעניק להם חלקים מן הקורבנות שיעלו בבית המקדש וכן את ראשית היבול והגז.

 

למרות שהעבודה בבית המקדש נחלקת למשמרות קבועים, בשלושת הרגלים מותר לכל כוהן להצטרף לעבודה ולהקריב את קורבנו.

נביא אמת ונביא שקר

המעמד הנשגב של מתן תורה על הר סיני גרם לבני-ישראל לומר: אם נוסיף לשמוע את קול האלוקים, אנו עלולים למות.

 

לפיכך, בורא העולם יקים נביאים מתוך בני-ישראל שימסרו לעם את דברי האלוקים ויש למלא אחר דבריו. כאשר יקום נביא שקר ויאמר לעם דברי כזב, או יסית אותם לעבודת אלילים, דינו מיתה. המבחן שיקבע האם הוא נביא אמת או שקר: כאשר יאמר דבר שעומד לקרות אך בסופו של דבר הוא לא אירע.

 

(מאמר מומלץ: מהי הנבואה, והאם יש נביאים כיום?)

ערי מקלט

בנוסף על שלושת "ערי המקלט" שהם הקצו בעבר הירדן, על היהודים להקצות שלוש ערים נוספות בארץ ישראל אליהן יוכלו להימלט רוצחים בשגגה. כאשר ירחיב האלוקים את גבול היהודים, יהיה עליהם לקבוע שלוש ערים נוספות. רוצחים במזיד דינם מוות.

 

אסור להסיג גבול.

 

(מאמר מומלץ: כל מה שרציתם לדעת על עיר המקלט)

ביציאה למלחמה

אין לחשוש לצאת למלחמה על האויבים שכן בורא העולם נמצא לצד בניו.

 

לפני היציאה למלחמה כהן יחזק את לב העם שלא יפחדו במערכה. לאחר-מכן יצוו לשוב לביתם אלו שלאחרונה אירסו אישה, בנו בית, נטעו כרם או אלו המפחדים מהקרב הצפוי.

 

כאשר קרבים להילחם עם עיר, יש להציע לה לכרות ברית של שלום. במידה והיא לא מוכנה מותר להטיל עליה מצור ולהילחם בה. את האומות הכנעניות יש להשמיד ולא לכרות עמהם ברית.

 

בעת המצור מותר לכרות עצי סרק אך לא עצי פרי.

העגלה הערופה

כאשר מוצאים אדם מת בשדה ולא ידוע מי הרגו, זקני העיר הקרובה ביותר למקום בו נמצא ההרוג יקחו עגלת בקר שלא נעשתה בה כל עבודה, יערפו את ראשה בנחל וירחצו את ידיהם עליה. הם יאמרו: "ידינו לא שפכו את הדם הזה, ועינינו לא ראו", ואז יכופר להם עוון זה.

 

(מאמר מומלץ: כל מה שרציתם לדעת על העגלה הערופה)

קישורים מומלצים לפרשת שופטים

· קריאת התורה של פרשת שופטים עם ההפטרה ופירוש רש"י

 

· רמזים וגימטריאות לפרשת שופטים

 

· מדור מיוחד לפרשת שופטים כולל מאמרים וסרטונים

 

· שיעור תורה לפרשת שופטים עם הרב שניאור אשכנזי

 

https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/964646

 

שבת שלום לכולם! (:

[נועם שוהם]

פרשת כי תצא

 

פרשת כי תצא (או: פרשת תצא) היא פרשה מיוחדת בכך שהיא כוללת את מספר המצוות הגדול ביותר מכל חמשת חומשי התורה (74 מצוות!1). המצוות המופיעות בפרשה עוסקות בקשת רחבה של החיים היהודיים - דינים הקשורים למלחמה, מסחר הוגן, דיני פסולי חיתון ועוד.

 

הנה סיכום פרשת כי תצא והמצוות המובאות בה. שימו לב כי המצוות לא מופיעות לפי הסדר בו הן מופיעות בפרשה.

 

דיני המלחמה

 

* על מחנה הצבא לשמור על טהרתו. במידה ואדם נטמא, עליו לטבול במקווה טהרה ולשהות מחוץ למחנה עד הערב.

 

* דבר נוסף הנעשה כדי לשמור על טהרת החיילים: בנוסף לכלי הנשק, הם יצויידו ביתדות עמם יוכלו לחפור בור כשיצטרכו לעשות את צרכיהם.

 

* אדם שראה אישה יפת תואר במלחמה וחפץ לשאת אותה לאישה רשאי לעשות זאת, אך קודם לכן עליה לגלח את שערותיה, לגדל את ציפורניה ולשבת בביתו שלושים יום תוך שהיא בוכה ומתאבלת על משפחתה. במידה והוא לא ירצה להתחתן עמה עליו לשלחה לחופשי ולא למכרה לאחר או להתעלל בה.

 

דיני העריות ופסולי החיתון

 

* חתונה יהודית כהלכה מתבצעת בשני שלבים: השלב הראשון הוא הקידושין, אחריו נקראת האישה מאורסת, והשלב השני הוא הנישואין לאחריו היא נחשבת נשואה (בימינו שני השלבים מבוצעים ברציפות תחת החופה).

 

)עוד על משמעות טקס החתונה תוכלו לקרוא כאן(

 

* בשנה הראשונה לנישואיהם על האדם לשמח את אשתו. אל לו להתגייס לצבא או לכל מינוי שלא יאפשר לו לשמח את אשתו.

 

* גירושין חייבים להתבצע בהליך הכולל נתינת גט. במידה והגרושה התחתנה עם אדם אחר, אסור לה לשוב ולהתחתן עם הבעל הראשון גם לאחר שהיא מתגרשת או מתאלמנת מבעלה השני.

 

* דין האונס: אדם שאנס בחורה פנויה, חייב לשלם לאביה חמשים שקלי כסף. בנוסף לכך, אם היא חפצה להתחתן עמו הוא מוכרח לעשות זאת. אם הוא אנס בחורה מאורסה, דינו מוות.

 

* בהסכמה: אדם שקיים יחסים עם נערה מאורסה או עם אישה נשואה בהסכמתם, דין שניהם מוות.

 

* מוציא שם רע: אם לאחר החתונה טען הבעל כי אשתו בגדה בו לאחר האירוסין, הדבר יובא לפני בית הדין שיבדוק את הנושא היטב. אם טענתו צודקת, דין אשתו מוות. אם הייתה זו עלילה, על הבעל לשלם מאה שקלים כקנס וכן אסור לו לגרשה כל חייו אם היא לא חפצה בכך.

 

* פסולי חיתון: בנוסף לפסולי החיתון שהוזכרו בפרשות הקודמות, הנישואין הבאים אסורים: בן עם אמו החורגת; אדם מסורס, ממזר (ילד שנולד מנישואין אסורים מסויימים), עמונים ומואבים ממין זכר אסורים להתחתן עם יהודיות, ומצריים ואדומיים (גם זכרים וגם נקבות) אסורים לבוא בקהל עד דור שלישי.

 

* איסור זנות: אסור לגבר או לאישה לעסוק בזנות, ואסור להביא אל בית המקדש תשלום ששולם לזונה.

 

* אל לו לגבר ללבוש בגדי אישה, ואל לה לאישה ללבוש בגדי גבר. איסור זה נועד כדי למנוע ממתחזים לבצע מעשים מגונים.

 

דיני משפחה

 

* האח הבכור יורש פי שניים מחלק אחיו. האב לא יכול לשנות זאת, גם אם הבן הבכור נולד מאישה השנואה עליו.

 

* בן שסר מן הדרך ועושה מעשים קיצוניים מסויימים מכונה "בן סורר ומורה" ודינו מוות (לפי דיעות בתלמוד דבר זה לא אירע מעולם).

 

* כאשר אדם מת ללא בנים, על אחיו להתחתן עם אשתו כדי להקים שם לאחיו הנפטר. מעשה זו נקרא בשם ייבום והאישה נקראת יבמה. במידה והוא לא מעוניין להתחתן עמה, היא תחלוץ את נעלו ותירוק בפניו ותהיה מותרת להתחתן עם מי שתחפוץ. לאישה זו קוראים "חלוצה".

 

דינים שבין אדם לחברו

 

* דיני שדות: יש להותיר חלקים מסויימים מן השדה לעניים, כ'שכחה' - אלומה שנשכחה בשדה, ופאה - חלק שיש להקצות מן השדה ומן האילן כדי שהעניים יוכלו ללקוט ממנו. אין לזרוע בשדה חיטה או שעורה עם גפן, וכן אין לחרוש בשור ובחמור יחדיו. יש לאפשר לבהמה לאכול מן התבואה כשהיא דשה אותה.

 

(עוד על מצוות אלו ראו במאמר הבא: המצוות המיוחדות לארץ ישראל)

 

* דיני שכיר: אין להשהות את שכר השכיר אלא לשלם את משכורתו בזמן. פועל העובד בשדה רשאי לאכול מפירות השדה, אך לא לאסוף מהם לתוך כליו.

 

* דיני הלוואות ומשכונות: אין להלוות בריבית ליהודי או ללוות ממנו. כאשר נוטלים משכון על הלוואה, אין להיכנס אל הבית כדי לקחת את המשכון. בנוסף לכך, אם המשכון הוא בגד המשמש את האדם (כגון שמיכה), יש להשיב אותו כל לילה כדי לאפשר לו להשתמש בו. אין לקחת כמשכון כלים בהם תלויה פרנסת הלווה. אין לקחת משכון מאלמנה.

 

* דיני משפטים: אסור לעוות את הדין, גם לטובת המסכן; אסור להפליל בן בעדות אביו וכן להיפך; כאשר מלקים אדם, יש להיזהר שלא להלקות אותו יותר מהמלקות הקצובות לו; כאשר סוקלים אדם, יש לתלות את גופתו על העץ אך אסור להותיר אותה לאחר שקיעת החמה.

 

דינים נוספים המופיעים בפרשת כי תצא

 

* יש להשיב את האבידה, ולסייע לאדם אשר חמורו או שורו כרעו תחת משאם - אסור להתעלם מן האבידה או מבהמת החבר הזקוק לעזרה. (לחצו כאן לקריאה נוספת על מצוות השבת אבידה.(

 

* על גג בית יש להקים מעקה כדי שלא יפלו ממנו.

 

* אין להסגיר עבד שברח אל אדוניו.

 

* יהודי שגנב יהודי והשתמש בו - דינו מיתה.

 

* יש לזכור את העונש שקיבלה מרים לאחר שדיברה לשון הרע, ולפיכך להימנע מסיפור לשון הרע.

 

* יש להטיל ציצית על כנפות הבגדים. (לקריאה נוספת: מהי מצוות הציצית וכיצד מקיימים אותה?)

מחיית עמלק

 

פרשת השבוע מסתיימת בתזכורת את אשר עשה עמלק לבני-ישראל כשיצאו ממצרים, ובציווי להכרית את זכרם.

 

קישורים שימושיים לפרשת כי תצא

 

* טקסט של פרשת כי תצא עם ההפטרה ופירוש רש"י

 

* רמזים וגימטריאות לפרשת כי תצא

 

* מדור לפרשת כי תצא עם מאמרים וסרטוני וידאו

 

* שיעור תורה לפרשת כי תצא עם הרב שניאור אשכנזי

 

https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/969574

 

שבת שלום לכולם! (:

[נועם שוהם]

עוד שבוע וחצי ראש השנה.

במוצ"ש יתחילו האשכנזים לומר סליחות (הספרדים התחילו לומר ב-ב' אלול).

 

פרשת כי תבוא

 

פרשת כי תבוא מופיעה לקראת סיום חומש דברים. היא מפורסמת בשל חלקים מסויימים המופיעים בה בשם "פרשת התוכחה".

 

הנה סיכום קצר של פרשת כי תבוא:

מצוות הביכורים

בפתיחת פרשת כי תבוא מופיעה מצוות הבאת הביכורים, הלא הם ראשית היבול. בארץ המובטחת יהיה על-בני ישראל להביא את הביכורים אל בית המקדש, להודות לאלוקים על החסדים שגמל עמם כשהוציאם ממצרים, להשתחוות לפני האלוקים ולהניח את הביכורים במקדש.

 

(לקריאה נוספת על טקס הביכורים לחצו כאן)

מצוות ביעור מעשר

מצווה נוספת היא מצוות ביעור המעשר. בשנה הרביעית והשביעית למחזור שנת השמיטה, יש לבער מן הבית את שארית המעשרות שלא ניתנו ללויים ולעניים. בטקס הביעור אומרים נוסח מיוחד המפרט כיצד שמרו בני-ישראל על קדושת המעשרות, ומסיים "שמעתי בקול ה' אלוקי עשיתי ככל אשר ציויתני; השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו, כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש."

ברכות על הר גריזים, קללות על הר עיבל

משה רבינו מזכיר לבני-ישראל כי האלוקים בחר בהם להיות לו עם סגולה. הוא מצווה אותם כי ביום שיעברו את הירדן ויכנסו לארץ המובטחת, עליהם להקים שנים עשר אבנים בירדן ולכתוב עליהם את דברי התורה. כשיגיעו להר עיבל, עליהם להקים מזבח אבנים ולהקריב שם קורבנות לפני האלוקים.

 

לאחר בניית המזבח יתקיים טקס של קללות וברכות:

 

השבטים שמעון, לוי, יהודה, יששכר, יוסף ובנימין יעמדו על הר גריזים. ראובן, גד, אשר, זבולון, דן ונפתלי יעמדו על הר עיבל. הכהנים והלויים יעמדו בין שני ההרים, וכאשר הם יברכו את העם הם יפנו אל הר גריזים, ובעת אמירת הקללות יפנו אל הר עיבל.

 

מי שישמור את האיסורים הבאים ברכה תבוא על ראשו. מי שיעבור עליהם, יקולל.

 

אלו הם האיסורים:

 

עבודת אלילים, בזיון ההורים, הסגת גבול, הטעיית עיור בדרך, הטיית משפט גרים יתומים ואלמנות, איסורי עריות שונים, הכאת רע בסתר, נטילת שוחד ומי שלא ישמור את כל מצוות האלוקים הכתובות בתורה.

ברכות ותוכחה

הפרשה ממשיכה לברך את מי שיאזין לדבר האלוקים. הוא יהיה ברוך בשדה ובעיר; משפחתו ורכושו יתברכו, והוא יהיה ברוך בבואו ובצאתו.

 

לעומת זאת, אדם שיעבור על מצוות התורה ייענש בעונשים רבים. החלק המפרט את העונשים הצפויים לעוברי המצוות, מכונה 'תוכחה'.

 

לאחר-מכן קורא משה לזקני ישראל ואומר להם: אתם ראיתם את הניסים שחולל האלוקים ביציאת מצרים ואת הניסים שאירעו לכם במדבר. בגדיכם ונעליכם לא בלו; האלוקים הביס את אויביכם מפניכם. זכרו לשמור את דברי הברית אשר כרת עמכם האלוקים.

קישורים חשובים לפרשת כי תבוא

· טקסט של פרשת כי תבוא עם פירוש רש"י וההפטרה

 

· רמזים וגימטריאות לפרשת כי תבוא

 

· מדור לפרשת כי תבוא עם מאמרים וסיפורים

 

https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/974067

 

שבת שלום לכולם! (:

[נועם שוהם]

פרשת ניצבים

 

ביום פטירתו, מכנס משה רבינו את עם ישראל כדי להכניסם בברית מיוחדת עם בורא העולם כדי שיקיימו את מצוותיו. הוא פותח בהכרזה כי "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם: ראשיכם, שבטיכם, זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל, טפכם, נשיכם וגרך אשר בקרב מחנך, מחוטב עציך עד שואב מימיך."

 

הברית בה נכנסו בני-ישראל מזהירה אותם שלא לחשוב שהם יוכלו לעשות עבירות מבלי להיענש על-כך. ה' לא יסלח לחוטאים אלא יגרש אותם מארץ ישראל, וכאשר בני החוטאים יראו את ארץ ישראל החרבה, הם יבינו כי היה זה עונש מאת בורא העולם. הם ישובו אליו בכל לבבם ובכל נפשם, והוא יחמול עליהם, יקבץ אותם מבין העמים ויביא אותם אל הארץ המובטחת. בנוסף לכך, הוא יברך אותם בכל מעשי ידיהם ובנכסיהם.

 

"המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום" אומר משה, "לא רחוקה היא. לא בשמים היא שעליכם לחפש אדם שיעלה השמימה כדי להביא אותה; והיא אף לא במדינה רחוקה מעבר לים, שיש צורך לחפש אחר אדם שיסע למרחקים. כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו.

 

"אני מעיד בכם את השמים ואת הארץ כי נתתי לפניכם את החיים והמוות, את הברכה והקללה – עליכם לבחור בחיים." מסיים משה את דברי הברית.

 

https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/1871995

 

שבת שלום לכולם! (:

 

 

[נועם שוהם]

מחר בערב עד יום שלישי בערב זה ראש השנה תשפ"ג.

 

היום בלילה בחלק מבתי הכנסת יגידו סליחות אחרונות לפני ראש השנה באזור השעה 00:00 עם התרת נדרים וקללות ובחלק מבתי הכנסת יגידו מחר בבוקר.

מי שרוצה לראות ביוטיוב, יהיו שידורים ישירם הלילה.

 

ראש השנה תשפ"ג הוא גם סוף שנת השמיטה שהיתה בשנה האחרונה בתשפ"ב.

 

בסוף שנת שמיטה נוהגים לחתום על שטר פרוזבול:

 

צטט

 

השנה, שנת תשפ"ב, היא שנת שמיטה. בסוף שנת השמיטה מגיעה 'שמיטת כספים' המוחקת את כל החובות שנוצרו כתוצאה מהלוואות פרטיות.

 

כדי להגן על הכספים שהלוויתם לאחרים מפני מחיקה ולאפשר לכם לגבות את התשלומים גם לאחר שנת השמיטה, יש לערוך "פרוזבול". באמצעות הפרוזבול הנכם מעניקים לבית הדין את הסמכות לטפל בגביית החובות שחייבים לכם ובכך אתם משחררים את הכספים שחייבים לכם משמיטת הכספים.

 

בחשבון משק בית משותף, מספיק שאחד מבני הזוג יערוך את הפרוזבול.

 

מעוניינים לדעת יותר על שמיטת כספים ותקנת הפרוזבול? לחצו כאן

 

 

לחתימה על השטר:

 

https://he.chabad.org/tools/feedback_cdo/aid/2710429

 

ניתן לחתום עד לפני כניסת ראש השנה.

 

שנה טובה ומתוקה לכולם! (: