Jump to content

פרשת שבוע: פרשת חוקת: משה מכה בסלע, אהרון נפטר לבית עולמו


Recommended Posts

היום ראש חודש תמוז, חודש טוב לכולם!

 

פרשת קורח

 

קורח, בן דודו של משה קורא תיגר על מנהיגותו של משה רבינו ויחד עם דתן, אבירם, און בן פלת ומאתיים וחמישים דיינים מכובדים הוא טוען על משה ועל אהרון: "כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה'! מדוע אתם, משה ואהרון, לקחתם לעצמכם את שרביט המלוכה והכהונה הגדולה?"

 

משה שומע את הטענות ונופל על פניו ביודעו שהפעם יקשה עליו לסנגר על מעשיהם של בני-ישראל.

 

"מחר בבוקר" אומר משה לקורח ולעדתו, "תראו כי לא ביוזמתנו קיבלנו את עול ההנהגה. הייתה זו הוראה מפורשת של האלוקים.

 

"קחו לכם מחתות בהם תתנו קטורת, כפי שעושים הכוהנים" המשיך משה, "והיו מוכנים לפני ה' מחר. והאיש אשר יבחר ה' הוא יהיה הקדוש" סיים את דבריו.

 

לעיני כל השבטים הוא מנסה לשכנע את קורח לחזור בו ממרדו. "הלא גם לכם העניק האלוקים תפקיד מיוחד, לעבוד במשכן העדות. מדוע אתם לא מסתפקים בכך ומבקשים להיות גם כוהנים?" הוא גם מנסה לקרוא לדתן ואבירם כדי לשוחח עמם אך הם מסרבים להופיע בפניו בקריאות מרדניות. "לא נעלה!" הם קוראים. "הלא משה רבינו הבטיח להביא אותנו לארץ זבת חלב ודבש ולא קיים. גם אם תנקר את עינינו לא נופיע בפניך!"

 

בלילה... ובבוקר

 

בבוקרו של יום הקהיל קורח את כל כל בני-ישראל אל אוהל מועד כאשר עמוד הענן של השכינה הופיע לעיני כל.

 

"הבדלו מתוך העדה הזאת" אמר האלוקים למשה ואהרון, "ואכלה אותם ברגע אחד!". אך משה ואהרון נופלים על פניהם ומבקשים מבורא העולם לא להעניש את כל בני-ישראל בשל חטא של אדם אחד, קורח.

 

לאחר שבני-ישראל מתרחקים מאוהלי קורח ועדתו על פי צו האלוקים מכריז משה:

 

"בזאת תדעון כי ה' שלחני לעשות את כל המעשים האלה. אם קורח ועדתו ימותו מיתה טבעית תדעו כי ה' לא שלח אותי. אך אם ה' יברא בריאה חדשה והאדמה תפצה את פיה ותבלע אותם ואת כל אשר להם, אז תדעו כי הם ניאצו את שם ה'."

 

כדברי משה, האדמה פצתה את פיה ובלעה את קורח, עדתו ואת משפחתם ורכושם. בני-ישראל ברחו בבהלה מזירת האירוע, ואש שרפה את 250 הדיינים שעמדו ובידיהם מחתות הקטורת.

 

המחתות בהם הם השתמשו הוקדשו לאלוקים ולפיכך אלעזר בן אהרון הכוהן אוסף את המחתות מן השריפה ומשתמשים בהם כציפוי למזבח. ציפוי זה יהווה תזכורת תמידית לבני-ישראל שרק הכוהנים יכולים להקטיר את הקטורת.

 

שוב מתלוננים בני-ישראל

 

למרבה הפלא בני-ישראל עדיין לא למדו את הלקח והם שוב מתלוננים על משה ועל אהרון, והפעם "אתם גרמתם לעם ה' למות!"

 

האלוקים מתגלה למשה ולאהרון ואומר להם "צאו מן העדה הזאת ואכלה אותם כרגע!". משה מבין כי יצא הקצף מלפני ה' וכי מגיפה מכה בבני ישראל והוא פוקד על אהרון אחיו לתת קטורת במחתה ולרוץ בתוך הקהל. ריצתו של אהרון עם מחתת הקטורת אכן עוצרת את המגיפה. בסך הכול מתו במגיפה 14,700 איש.

 

המטה הפורח

 

כדי להסיר את תלונות בני-ישראל על הכהונה, מצווה האלוקים כי נשיא מכל שבט יכניס מטה – מקל – אל המשכן, והמטה אשר יבחר בו האלוקים יפרח. בני-ישראל עושים זאת ובבוקר הם מגלים שמטהו של אהרון פרח, הוציא ציץ ושקדים. מטה אהרון נשאר בתוך המשכן למשמרת ולזכרון לבני-ישראל.

 

דיני הכוהנים

 

בורא העולם מטיל על הכוהנים את המשימה לשמור על המשכן ולוודא שבני-ישראל לא ייכנסו למקומות הקדושים.

 

כמו-כן הכוהנים יקבלו מתנות כהונה, חלקים מיוחדים אותם יתנו להם בני ישראל, כדלהלן:

 

· חלק מן הקורבנות ומן המנחות שיקריבו בני ישראל;

 

· 'תרומה', חלק מן היבול;

 

· 'ביכורים', הפירות הראשונים של היבול;

 

· דמי 'פדיון הבן' (בסכום של חמשת שקלים);

 

· דמי פדיון בכור בהמה טמאה (גם הוא בסכום של חמשת שקלים);

 

· בכור הבהמה הטהורה יוקרב על המזבח, והכוהנים יקבלו את בשרו.

 

הלויים

 

גם הלויים יקבלו חלק מן היבול וגם עליהם יהיה להפריש חלק ולהעניק אותו לכוהנים.

 

https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/925221

 

שבת שלום וחודש טוב לכולם! (:

 

*התוכן בדף זה מיוצר על-ידי Chabad.org, והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי המחבר ו / או "בית חב"ד". אם אתם נהנים ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קרדיט למחבר, וקישור ל www.he.chabad.org. אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: permissions@chabad.org.

 

 

Link to post
Share on other sites

 

 

שהייתם בגן הילדים שרו את השיר הזה אצלכם או רק אצלי? (: 

בכל מקרה, הוא נלקח מפרשת השבוע (:

 

פרשת חוקת

 

 

"זאת חוקת התורה" אומר האלוקים למשה רבינו ולאהרון הכוהן ומוסר להם את דיני ה'פרה האדומה'. מן הפרה האדומה מפיקים תערובת מיוחדת (הכוללת אפר משריפת הפרה, עץ ארז, איזוב ושני תולעת) שתשמש לטהר אנשים או חפצים שנטמאו למת.

 

משה מכה בסלע

 

בני ישראל חונים בקדש שם מתה ונקברת מרים, אחות אהרון ומשה.

 

כאשר היהודים צמאים למים הם שוב מתלוננים: "מדוע הוצאתם אותנו ממצרים והבאתם אותנו אל המקום הרע הזה?"

 

בתגובה לתלונתם מצווה הבורא למשה ולאהרון להקהיל את העדה ולדבר אל הסלע כדי שיצא ממנו מים. משה מקהיל את העם אך מכה בסלע פעמיים. המים יוצאים מן הסלע ומשקים את העדה, אך בשל העובדה שמשה ואהרון לא דיברו אל הסלע אלא היכו בו נגזר עליהם שלא להיכנס לארץ המובטחת.

 

בדרך לארץ-ישראל

 

ממקום חנייתם בקדש שולח משה מלאכים אל מלך אדום, הוא מזכיר לו את הקירבה המשפחתית (אדום הוא עשו, אחיו של יעקב) ומתאר בפניו את הטלטולים שעברו ישראל במצרים עד שבורא העולם גאל אותם. "אנו נמצאים כעת ליד גבולך, בקדש" מסיים משה את דבריו, "וברצוננו לעבור דרך ארצך אל ארץ ישראל. נלך בדרך המלך ולא ניטה ימין ושמאל".

 

מלך אדום מסרב לבקשה וכשבני-ישראל מפצירים בו הוא יוצא לקראתם עם צבא גדול; הם לא מעוניינים להילחם בו ועוזבים את קדש.

 

פטירת אהרון

 

בתחנה הבאה, הור ההר, נאמר לאהרון כי הוא עומד למות. על פי ציווי האלוקים הוא עולה יחד עם אלעזר בנו ומשה אל הור ההר שם מפשיט משה את בגדי הכהונה של אהרון ומלביש את בנו אלעזר שימלא את מקומו. אהרון נפטר בהור ההר ושם קבורתו.

 

בני-ישראל מתאבלים במשך שלושים יום על פטירתו.

 

מלחמה (1)

 

הכנעני בא להילחם בישראל ואף הצליח לשבות ממנו שבי. היהודים נודרים לבורא העולם ומבקשים ממנו לנצח במלחמה. לאחר תפילתם הם משיבים מלחמה שערה – ומנצחים.

 

נחש הנחושת

 

מכיוון שמלך אדום לא הרשה ליהודים לעבור דרך ארצו היה עליהם לנקוט בדרך עקיפה הארוכה יותר. היהודים מתעייפים בשל טורח הדרך ומתלוננים על האלוקים ועל משה. כעונש על תלונתם שולח האלוקים נחשים הנושכים והורגים רבים מבני-ישראל.

 

לאחר שהם מתחרטים על מעשיהם ומבקשים ממשה לבקש מהאלוקים להסיר את הנחשים מהם, יוצר משה בפקודת האלוקים נחש נחושת ומניח אותו במקום גבוה. כאשר אדם ננשך על-ידי הנחשים הוא מביט למעלה אל נחש הנחושת, נזכר בבורא העולם ומתרפא.

 

מלחמה (2)

 

מסע הכניסה אל הארץ המובטחת נמשך, והפעם שמים בני-ישראל את פניהם דרך ארץ האמורי. בדרכם הם עוברים בנחל ארנון שם נהרגים באורח ניסי אויביהם שביקשו לטמון להם מארב.

 

שוב שולח משה שליחים, הפעם אל סיחון מלך האמורי בבקשה לעבור דרך ארצו. סיחון מסרב ואף יוצא להילחם בישראל. המלחמה מסתיימת במפלה מוחצת של סיחון: בני-ישראל כובשים את ארצו ומתיישבים בה.

 

מארץ האמורי שולח משה מרגלים לעיר יעזר, הם לוכדים את העיר והיהודים מתיישבים גם בה.

 

מלחמה (3)

 

צעדיהם של היהודים מובילים אותם לארץ הבשן, שם ממתין להם עוג מלך הבשן יחד עם כל עמו. בורא העולם אומר למשה לא לחשוש ממנו ואחרי מלחמה הם מכים בעוג ובכל עמו.

 

משם נוסעים בני-ישראל וחונים בערבות מואב אשר על ירדן ירחו. זו התחנה האחרונה לפני הכניסה לארץ המובטחת.

 

https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/929704

 

שבת שלום לכולם! (:

Link to post
Share on other sites
  • נועם שוהם changed the title to פרשת שבוע: פרשת חוקת: משה מכה בסלע, אהרון נפטר לבית עולמו

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.