Jump to content

שרן ייני


duss21

Recommended Posts

הקפטן שלנו, שנתן אולי את העונה הטובה בקריירה שלו בגיל 34, בעונה קשה שכללה המון משחקים, בארבע עמדות שונות, מסכם את המשחק עם נאום ענק ומשפט שמסכם את הקריירה המדהימה שלו עד כה.

 

צטט

”לא גדלתי כמכביסט, הוריי לא אהבו כדורגל. הגעתי למועדון שהתקדמתי בו שנה אחרי שנה והבנתי מה הרעיונות שלו, לנצח כל הזמן, להיות הכי טוב, תיקו זה גרוע וכל זה. הגעתי לבוגרים, רציתי להיות הכי טוב שאפשר. לפעמים הלך לי, לפעמים לא, לפעמים אהבו אותי ולפעמים פחות. עם הזמן מצאתי את הרגש שלי למועדון והוא מצא כלפיי. זה משהו שמתפתח. זה כמו שאני לא יודע אם נולדתי מנהיג, אבל פיתחתי את זה עם השנים כי היה חור וצריך מישהו שימלא אותו.

היום הרגשות שלי כלפיי מכבי הם בית, לכל דבר, ואם עכשיו יש לי איזה ויכוח כזה או אחר ואני לא מרוצה אני נעלב ברמות, כי אני נעלב מהבית. אם אני מקבל תמיכה אתפוצץ כי זאת תמיכה מהבית, מהמשפחה שלי. טוב לי. אני לא מחפש להשוות את עצמי, אלא לסחוט את הלימון ולהוציא מעצמי הכי טוב שאפשר. אני שמח שמדברים אליי בגיל 34 ויש וייב טוב, זה נותן לי הרגשה מצויינת. מרגיש טוב גופנית ויכול להביא ניסיון, מקווה שרק אלך ואשתבח אבל אי אפשר להבטיח את זה. אני רוצה לשחק במשחקים הכי מלחיצים, זה מה שנזכור מכל הקריירה. עשיתי לא מזמן סדר בארון והילדים שלי התלהבו מכל הדברים שזכיתי בהם. יש רדיפה אחרי הניסיון להוציא את המקסימום כל הזמן, נהנים מזה. אני אוהב לשחק בכל עמדה שיתנו לי. אם בסוף לא אוכל לרוץ ואכנס לשער אהיה שוער במכבי תל אביב. רק רוצה לשחק”.

 

תמונה

Link to comment
Share on other sites

הכוכב הכי לא כוכב 

:)

 

לחשוב שעד 2012 בערך הרבה התייחסו אליו כאל "שירנית" וכאלה. את הפריחה שלו התחיל בגיל 25 בערך אצל איווניר אם אני זוכר נכון.

הוא למעשה השריד האחרון של הימים הרעים בקבוצה. 

Link to comment
Share on other sites

לפני1 שעה , החתול הצהוב said:

הכוכב הכי לא כוכב 

:)

 

לחשוב שעד 2012 בערך הרבה התייחסו אליו כאל "שירנית" וכאלה. את הפריחה שלו התחיל בגיל 25 בערך אצל איווניר אם אני זוכר נכון.

הוא למעשה השריד האחרון של הימים הרעים בקבוצה. 

חייב את שרן במערכת מעבר לסיבות החיוביות שכולנו מכירים,אלא גם בתור אחד שיבהיר לשחקנים שלנו(גם הנוכחיים וגם אלו שעתידים לבוא) ששום דבר הוא לא נצחי והם צריכים לעבוד בשביל התואר כל עונה מחדש.

Link to comment
Share on other sites

https://www.israelhayom.co.il/magazine/shishabat/article/2053661/

צטט

"אם הייתי חי כמו זהבי, הייתי אדם לא מאושר"

"אני יכול להבין את ההתנהגות של קלינגר בגמר הגביע, למרות שהוא טעה. גם אני מרגיש לפעמים שיכול להתפוצץ לי הפיוז" • "חיפה היתה אטרקטיבית העונה, לאצילי היתה תרומה ענקית לאליפות" • "במכבי, אם יחשבו שאתה מדליף, בסוף לא תהיה שם" • בשקט־בשקט, עם עוד גביע בארון, שרן ייני סגר 496 הופעות במכבי, שבע יותר מאבי נמני • בגיל 35, הוא לא חושב לתלות את הנעליים: "מעניין אם באיטליה עודדו את טוטי או מאלדיני לפרוש"

זו היתה שעת צהריים באצטדיון רמת גן, מארס 2013. שרן ייני בן ה־26 עלה למשחק הראשון שלו במדי נבחרת ישראל מול פורטוגל, במסגרת מוקדמות מונדיאל 2014, כשעל כתפיו משימה לא פשוטה שהטיל עליו המאמן אלי גוטמן - להצר באופן אישי את צעדיו של אחד, כריסטיאנו רונאלדו.

"40 אלף צופים, ואנחנו משחקים את המשחק הרגיל שלנו, בטח מול נבחרת כזאת, שזה אומר הגנתי עם התקפות מתפרצות. באיזשהו שלב רונאלדו פונה אלי ואומר: 'למה אתם לא באים לשחק כדורגל? אתם כל הזמן מעיפים את הכדורים ומשחקים סגור'.

"הסתכלתי עליו מלמטה למעלה, כי הוא ממש ענק (גבוה מייני ב־10 סנטימטרים; א"פ), ואמרתי לו: 'אתה יותר מהיר ויותר חזק מאיתנו, ואם ניתן לך שטחים, אתה תהרוג אותנו'. הוא הסתכל עלי ואמר: 'אתה צודק'. רציתי להגיד לו שהוא גם יותר יפה מאיתנו, אבל עצרתי.

 

"למרות הכל, למרות הפערים, הובלנו עליהם 3:2 כמעט עד הרגע האחרון. הם השוו רק בזמן פציעות, זה נגמר בתיקו 3:3".

מבאס אותך שלא שיחקת עכשיו בפורטוגל?

"פרשתי בול בזמן, וזה טוב לנבחרת שפרשתי. נותן מקום לצעירים - עופרי ארד, מתן בלטקסה, שחר פיבן. אני כבר יותר עבר מעתיד. עכשיו אני במכבי ת"א על חוזה שנתי, לא טווח ארוך.

"השיקול שלי היה שאם אני מוסיף עכשיו משחקים ונפצע, זה לא חכם עבורי, כי אני רוצה לתת למכבי את המקסימום. תראה שגם גולסה וטיבי נפצעו בנבחרת ונאלצו להפסיד הרבה משחקים בקבוצה".

הנבחרת ממשיכה להיות שק החבטות הכי גדול של התקשורת.

"יש אנטי כלפי הנבחרת, מהציבור ומהתקשורת, למרות שאני בטוח שהם רוצים שישראל תצליח, אבל אני חושב שאנשים צריכים לשנות דיסקט ולדחוף בכל מחיר את הנבחרת כדי שהשחקנים יצמחו מתוך שקט למשהו שאנחנו רוצים להיות. יום אחד, כשכבר נגיע ליעד - בבקשה, תקטלו. אבל לא עכשיו.

 

"כשרק התחלתי במכבי ת"א, כל הזמן צעקו וקיללו סביבנו. ואז הגיע ג'ורדי קרויף, סגר את המתחם לאוהדים והרחיק את התקשורת, והשינוי שהתרחש במועדון היה עניין של שמיים וארץ".

"הגנטיקה שלי טובה"

הקפטן של מכבי ת"א יהיה בדצמבר בן 35. השנה האחרונה היתה מטלטלת עבורו ברמה המקצועית, אחרי שהוצא מההרכב הפותח והפסיד את האליפות; ובעיקר ברמה האישית, כשאיבד את אביו ליאור, מאצולת המוזיקה הישראלית. כבר שנתיים שאני מנסה לראיין אותו, אבל ייני מתחמק, ממש בורח מתקשורת. בניגוד לרוב הכדורגלנים, חשיפה תקשורתית אינה חלק מסדר היום שלו. כשהוא כבר מדבר - לרוב לפני משחקים חשובים בארץ או באירופה - ייני הוא חוויה גדולה מבחינת העומק והבנת הדברים. לא סתם הוא שומר בג'ונגל של הכדורגל הישראלי על סוג של מעמד־על, גם ברמת הקונצנזוס סביבו וגם בעובדה שהוא תמיד יהיה השחקן של המאמן, ולא חשוב מי יהיה המאמן.

קבענו להיפגש בשלישי בצהריים. בשני בלילה הוא סימס לי שלבת שלו יש חום, ויש מצב שייאלץ לדחות את הראיון, אבל יעדכן מוקדם בבוקר. מוקדם בבוקר הוא עדכן שהילדה בסדר, ושהוא יגיע ב־12. ב־12 בדיוק הוא התייצב. אחרי כל השנים שאני כותב על כדורגל ישראלי, אני נדהם שכדורגלן ישראלי בכיר נשאר אחרי כל השנים האלה נטול מניירות ואגו, וכל כך מדויק ודייקן - מה שמסביר מצוין איך הגיע לאן שהגיע.

42 משחקים הוא שיחק בעונה האחרונה במועדון, מה שהביא אותו כבר ל־496 הופעות במדים הצהובים - שבע יותר מאבי נמני, למשל, וקרוב מאוד לאלי דריקס ולבני טבק. אם לא תהיה תקלה גדולה, יישאר רק קיר אחד בלבד שייני יתקשה לעבור - מיקו בלו, שחצה 600 משחקים.

אני מסתכל עליך, ואתה נראה לי אותו הדבר כל השנים. במראה, במשקל.

"יש לי גנטיקה טובה, התזונה שלי טובה, אני שומר, אבל לא מגזים בשום דבר. אוהב לאכול שוקולד. כל המשפחה שלי אוהבת שוקולד, אנחנו דור רביעי לאוהבי שוקולד. אני עושה הכנה טובה לקראת אימון, המון תרגילים, בודק מה כואב לי ואם אני צריך טיפול. אין אימון בלי חדר כושר".

איך אתה מרגיש בסוף אימון?

"אני מביא את עצמי לקצה ומנסה לסחוט את הלימון. גם לפני עשר שנים היה לי קשה. אף פעם לא הייתי איש של מהירות וכוח, אלא יותר של קריאת משחק ומהלכים, מיקומים טובים. זה קשור לשכל שלי יותר מאשר לפיזיות. ויש כמובן את הניסיון".

יש פה חוסר סובלנות כללי כלפי שחקנים מבוגרים. כולם, כולל התקשורת, מאיצים בהם לפרוש, חותכים אותם בלי מעצורים.

"החלטה לפרוש צריכה להיות רק של השחקן, בטח אם בנבחרת המאמן ממשיך לרצות אותו. מעניין אותי אם גם באיטליה, למשל, אנשים עודדו את טוטי או את מאלדיני לפרוש. ברור שזה קשור גם לתרבות של ספורט. צריך להבין ששחקן, גם אם הוא לא בשיאו, יכול לתרום הרבה מהניסיון שלו ולהיות שם במצבים של לחץ, או ללמד את השחקנים הצעירים. שחקן מבוגר יכול להיות לא מספיק טוב להרכב ראשון, ועדיין לתרום דרך עלייה מהספסל".

אבל יש מילה אחת שמנהלת שחקנים: אגו.

"אני תמיד מחכה לרגע שצריכים אותי, כי אני רוצה לשחק ואני יודע שהכל נזיל. אני לא מוותר, ואני רוצה להיות כל הזמן אלוף ולנצח את הפועל בדרבי, אבל יש את ההפנמה הזאת שאתה במצב חדש - מלהיות שחקן הרכב קבוע, לכזה שיושב על הספסל ומחכה. ואז יש מאני טיים, ודברים קורים.

"למשל, לצערנו אבא של איתן טיבי נפטר, או ששחקן נפצע ואתה מוצא את עצמך משחק כל הפלייאוף. אני יודע שדברים משתנים ברגע, ולכן אני כל הזמן מכין את עצמי להיות מוכן".

במצבך אתה יכול לשחק עד גיל 40.

"שאלו אותי כמה הייתי מוכן לשלם כדי לחזור עכשיו לגיל 18. עניתי: תשלמו לי ואני לא חוזר לגיל 18, כי אני רעב למה שנשאר לי. אני לא רוצה לעבור את הדרך הזאת שוב. דרך של ספורטאי היא קשה, והיא עוד יותר קשה בישראל, כי הכל פה מאוד קטן והכל מסוקר ולכל אחד יש דעה.

"טיפשי מבחינתי לנבא עד מתי אשחק. גם אם אשב על הספסל, יהיו לי מטרות של הכוונה של הצעירים ברמה הפיזית והרגשית, ואביא את הדקות שלי. אני אדע לבד מה אני יכול לתת, ומתי לפרוש".

"בכדורגל אין מגיע"

אתה קורא מה כותבים עליך?
"לא. היום חדר ההלבשה של מכבי ת"א לא פוחד ממה אומרים עליו. לשחקני מכבי ת"א אין צורך בעיתונאים. יכול להיות ששחקנים בקבוצות קטנות יותר צריכים קשר עם התקשורת, כי זו אולי דרך מבחינתם להתקדם אם יכתבו עליהם טוב, אבל כשאני במכבי, גם אם יכתבו עלי טוב, זה לא יכניס אותי לפורטו או לוויטסה ארנהיים".

אני זוכר שנים שבהן העיתונים היו מלאים בסיפורים על מה שקורה אצלכם בחדר ההלבשה, ומי אמר על מי דברים רעים.

"מכבי ת"א זה היום מועדון שבו אם יחשבו שאתה מדליף - בטוח שתמצא את עצמך משחק פחות, ובסוף גם לא תהיה. כשהייתי ממש צעיר, אולי בן 17, היה עיתונאי שפנה אלי כל הזמן, ולא ידעתי מה לעשות. ממש פחדתי שאם לא אענה - הוא יפגע בי בכתבות. ואז דיברתי עם אבי יחיאל, שהיה מנטור שלי אז, והוא דיבר עם הכתב, עד שהכתב שחרר".

אחרי שנתיים רצופות של אליפות, הפעם פספסתם. חיפה זכתה באליפות בצדק?

"אני לא אוהב להיות במקום שני, ובכדורגל אין מגיע. חיפה היתה אטרקטיבית, עם התקפה חזקה".

אפשר להגיד שעומר אצילי היה ההבדל? הדבר־מה הנוסף שהביא למכבי חיפה אליפות?

"אצילי הגיע לחיפה עם המון דרייב, והיה מצוין. יש לו תרומה ענקית לאליפות שלהם. חיפה היתה צריכה שחקן כזה, שיודע לדחוף בכל מחיר".

אחרי שהתפוצצה הפרשה עם אצילי ומיכה, אמרת ששחקני כדורגל צריכים להיות מודל לחיקוי, ושהסיטואציה היתה קשה.

"אני לא רוצה לדבר על זה יותר".

אתם מדברים? מסתמסים?

"אני מסתמס עם כולם, אבל אין בינינו קשר מיוחד היום".

הקהל שלכם אומר שאם ואן לוון היה מאמן מתחילת העונה, ולא דוניס, היתה לכם אליפות.

"אני לא אוהב להאשים מאמנים. לדוניס היה סגנון משחק מאוד התקפי, תקרא לזה הרפתקני, ואנחנו כשחקנים אוהבים להיות חזקים ושיהיה קשה נגדנו. נתנו בתחילת העונה מלא מתנות ליריבות.

"אני תמיד אני שומע ביקורת מכל מקום על סגנון המשחק שלנו, אצל כל מאמן. פאקו, יוקאנוביץ', איביץ'. אז נכון שהיו לנו בעבר משחקי ראווה יוצאי דופן, אבל היו גם הרבה משחקים שהלך קשה. פעם אבי כהן ז"ל אמר שלהיות מכביסט זה לשאוף להיות הכי יפה והכי מוצלח. אני מבקש ממנו סליחה, מכבי ת"א אולי לא הכי יפה, אבל יעילה ותכליתית, עם שחקנים גברים שמחפשים לנצח בכל מחיר בגבולות הספורטיביים".

מכביזם?

"מכביזם זה לפתוח לא טוב את העונה, אבל לסיים עם שלושה תארים (גביע המדינה, גביע הטוטו ואלוף האלופים; א"פ), ולהיות בין 32 האחרונות באירופה. אנחנו היחידים בהיסטוריה פה שהגיעו פעמיים ל־32 האחרונות, ואם היינו משיגים אליפות - וזה לא היה רחוק - זו היתה עונה שהיינו משחזרים אולי בעוד 100 שנה. בתקשורת יכולים לא לאהוב את סגנון המשחק שלנו ולהגיד שאנחנו לא מעניינים, אבל כל הקבוצות רצו למות כששיחקו מולנו".

 

"לא ווינר כמו זהבי"

לפני שש שנים נסע ייני לשחק בוויטסה ארנהיים שבליגה ההולנדית, ונשאר שם שנתיים. הוא חזר עם דיבור בסיסי בהולנדית, מה שעוזר לו להיות ייחודי בתקשורת שלו עם פטריק ואן לוון. "אני מדבר צולע, אבל אנחנו מקשקשים. הוא קורא לי 'אופה', סבא בהולנדית".

מה עשתה לך התקופה בהולנד?

"שלווה נפשית. אנשים לא ממהרים שם לאף מקום. כשאתה יושב במסעדה, ההזמנה מגיעה לאט. ובכביש נוסעים לאט. בהתחלה, כישראלי, אתה מתעצבן. הרבה אנשים עובדים שם רק שלושה ימים בשבוע, אבל מוסר העבודה גבוה. לא מדברים בטלפון בזמן העבודה, ואין שעה וחצי ארוחת צהריים, אלא אוכלים סנדוויץ' במשרד.

"זה הביא אותי למצב שהיום אני יכול ללכת עם הילדים לגינה, ואם הילד החליט לסטות מהשביל הקבוע כדי לחקור צמח שראה, ולא מגיעים לגינה - אז הכל טוב. רוסטוח, בהולנדית - ברגוע".

אני רוצה להחזיר אותך רגע לדקות האחרונות של גמר הגביע. אתה רואה את המאמן של הפועל, ניר קלינגר, ברגעים קשים מאוד אחרי השער שנפסל להפועל ת"א. הוא הביא את מכבי כמאמן לשלב הבתים של ליגת האלופות, והוא איבד את הראש כשהקהל שלכם התגרה בו. מה חשבת?

"ניר הוא בן אדם שאני מאוד אוהב. הוא העלה אותי לבוגרים ונתן לי צ'אנס ראשון במכבי. הוא בן אדם אמוציונלי הרבה יותר ממני, וגם אני כבר עברתי רגעים שהרגשתי שתכף משתחרר לי הפיוז. אין מה לעשות. לקלל ולהעליב זה חלק מהעולם הזה של הכדורגל.

"התגובה של ניר היתה קשה. אני יכול להבין מה הוא עבר, אבל גם הוא יודע שטעה. אנחנו חווים בכדורגל דברים לא נעימים. כשאני הולך עם הילדה ומישהו מזהה אותי ומקלל אותנו ומאחל לה ולי את הדברים הכי גרועים, אני, הרגוע, מאבד את הפיוז ובא לי להתפוצץ עליו".

אתה מעיד על עצמך כל הזמן שאתה לא כוכב כדורגל, אבל היית הרבה ליד ערן זהבי, למשל. מה המנוע שם?

"כמו אצל רונאלדו. מדובר בגנטיקה מוחית. זה מטורף איך שערן מתנהל. אם הייתי חי כמוהו, הייתי אדם לא מאושר. אני יכול להיות שחקן רעב, ועדיין יש לי סדרי עדיפויות, כמו המשפחה שלי, למשל. רונאלדו, או ערן, אם הם צריכים לישון עכשיו, הם יהיו רובוטים, ושום דבר לא יפריע להם ללכת לישון, כי צריך.

"כשאני מסתכל על ערן אני אומר על עצמי שאני לא ווינר בהשוואה אליו. הוא ייתקל במכשול או בקושי, ויפרק אותו".

 

ראית שחקן מסוגו בארץ?

"לא. כל הזמן יש אצלו כיוון חדש. אחרי שהוא שיחק בסין, אמרו שהולנד לא בשבילו. בישראל גם מזלזלים בליגה ההולנדית, זה הזוי. שחקנים שם נמכרים לגרמניה ולהולנד. הוא הגיע לאיינדהובן והבקיע 17 שערים. ראית מה הוא עשה בנבחרת מול בלמים אוסטרים שמשחקים בבונדסליגה".
עכשיו דור פרץ ויונתן כהן מועמדים לעזוב אתכם לאירופה.

"וגם דן גלזר עשה פריצה ויכול לשחק בחו"ל. אני מאחל להם לצאת, כי אלה חלומות שיש לכדורגלן מגיל צעיר. כשעזבתי להולנד בגיל 28, ידעתי שזאת ההזדמנות האחרונה".

"האדם החשוב בחיי"

על אשתו, שלי אביב ייני (32), הוא אומר שהיא 'הבן אדם הכי חשוב בחיים שלי'. הם ביחד כבר 14 שנה, ומגדלים שני ילדים - אריאל בת ה־5 וברק בן ה־3. שלי היא דוקטור למשפטים (בנושא דיני עבודה של שחקני כדורגל), עם פוסט־דוקטורט מאוניברסיטת NYU היוקרתית ופוסט־דוקטורט נוסף במשפט בינלאומי. את התואר השני עשתה באוקספורד. ביום שנפגשנו היא היתה במבחן קבלה כמרצה מן המניין במכללה למנהל.

"אני בעד שהיא תממש את כל מה שהיא רוצה כי אני מרגיש שאני פוגע בה. אני במקצוע מקובע, שלא מאפשר לי לצאת לחופשה ממושכת. אם אחרי שאפרוש ממשחק היא תקבל הצעה לעבודה בהרווארד, נעזוב הכל כדי שהיא תוכל להגשים את זה. היא היתה שם בשבילי לאורך הקריירה שלי, וחשוב לי שהיא תהיה מרוצה. אולי יהיה לי זמן לדברים שאני ממש רוצה לעשות - לעשות קיר טיפוס ולחתור בקיאק, אפילו בירקון".

החיבור בין שלי לשרן מעורר השראה. ייני שילם מחיר מקצועי לא פשוט לפני שלוש שנים, כשהיא עמדה ללדת בדיוק כשהקבוצה עמדה לצאת למחנה אימונים בפולין עם המאמן החדש - ולדימיר איביץ'.

"באתי אליו ואמרתי לו שאשתי עומדת ללדת, ושאני רוצה להיות איתה כל הזמן, עד הלידה. הוא לא ממש הבין, שאל מה קורה, ולא קלט שאני לא יוצא למחנה ונשאר עם שלי. התאמנתי עשרה ימים עם הקבוצה־הבת, בית"ר ת"א/רמלה, וקיבלתי רצועת אימון אישית ששלח לי מאמן הכושר, יוסי זיגדון.
"שלי היתה כל כך לחוצה שאני לא נוסע, שהלידה לא קרתה. מנהל הקבוצה יואב זיו, שהיה שחקן אמוציונלי ועכשיו הוא מנהל אמוציונלי שעושה עבודה של ארבעה אנשים, שלח אליה רפלקסולוגית ומדקרת שיעזרו בזירוז, אבל כלום. רק יום אחרי שמכבי חזרה מפולין, היא ילדה. זה היה בדיוק בתאריך הלידה של הסבתא שלה והסבתא שלי".

על ההיעדרות הזאת ממחנה האימונים שילם ייני באובדן מקומו בהרכב במשך כחודשיים, עד שחזר להרכב מול מכבי חיפה.

הוא נותן לשלי מקום מכריע בהתפתחות שלו כשחקן. "בשנים הראשונות שלי בבוגרים הייתי בטוח שאני עושה כל נכון, ופתאום שלי באה ואמרה לי שחברים שלנו אומרים שאני לא מספיק טוב, שהדעה הכללית עלי לא משהו. אמרתי לה שהם לא באמת מבינים, אבל היא נכנסה לזה ואמרה שיש בעיה בדימוי הציבורי שלי וברמת הבולטות. התחלנו לבדוק מה צריך לשנות, מה חשוב מבחינת הקהל ומבחינת הקבוצה. למשל - לשחק יותר אגרסיבי, למסור מסירות יותר מורכבות. חשבתי אפילו לקחת קורס במשחק, גידלתי זקן כדי לא להיראות יותר מדי ילד. דיברתי עם נועם אייל, פסיכולוג הספורט, על דמות של מנהיג. היום אני לומד פסיכולוגיה בבינתחומי, ויש לי עוד סמסטר אחד כדי לסיים את התואר".

אולי לא עשית את הדבר הבסיסי שמייצר בולטות אצל ספורטאים: קעקועים.

"קעקועים זה יפה, ואני אוהב. שאלתי אותה, והיא גם אוהבת, אבל אמרה שעלי זה ייראה פחות טוב".

בינתיים מסתמנת במשפחה יורשת לייני, וזו דווקא הבת אריאל שמשחקת כדורגל בחוג שמנהל מיקי כהן, אביו של יונתן ושחקן עבר של המועדון. ייני מראה לי סרטון שבו נראה בנו של הקומיקאי קובי מימון מנסה לחלוף על פניה של השוערת אריאל, אבל נבלם על ידיה בקשיחות שמזכירה את שורה אובארוב.

"כשצריך, גולדהאר ישנו"

בתחילת ינואר נפטר אביו ליאור, בגיל 84. הוא היה נשוי שלוש פעמים, הפעם השלישית לרותי, אמו של שרן. "לא שאני מאמין בנומרולוגיה, אבל אבא שלי מת ב־2.1.21, והמספר שלי בקבוצה הוא 21. סתם אנקדוטה.

"הוא היה פיגורה, חמוד אמיתי. מאוד אהבתי לשמוע אותו שר, ואני שומע הקלטות שלו. אני מאוד אוהב את 'השמלה הסגולה', 'בדומייה', 'בואי לאילת', 'עמיחי' ו'אגדה יפנית'".

איזה מין אבא הוא היה?

"הוא לא ניסה לחנך מדי. שקט, נחבא אל הכלים. אני מאוד הוא. גם בעולם המוזיקלי הוא לא דחף את עצמו מדי, לא עמד על שלו. איש מקסים. הוא אהב להיות בבית, לא באמת אהב להסתובב, אבל מה שכן - הוא תמיד לקח אותי לאימונים במכבי".

היו לו שלוש נשים. אצלך אין סיכוי שזה יקרה.

"הוא היה שובב. אנחנו לא דומים בכל".

אתה משמיע לילדים את השירים שלו?

"ברור, זה מרגיע אותם. אריאל אוהבת את המילים 'בחמש קם צייד'. לברק אין עוד שיר פייבוריט".

 

ואמא שלך, רותי?

"מאוד עוזרת לנו כל הזמן. היא רוצה את הנוכחות של הנכדים שלה בלי מגבלת זמן".

תגיד, איפה מיטש גולדהאר? למה הוא לא מגיע? לא ראינו אותו בגמר הגביע.

"בשנים הראשונות הוא היה פה הרבה, כשבנו את המועדון. היום הוא סומך ובא פחות. זו היתה שנת קורונה, ואנשים דואגים למשפחות שלהם. אני לא מכיר כל כך את המצב בקנדה. אבל כשצריך אותו, הוא ישנו.

"לפני משחק העונה האחרון בליגה מול מכבי חיפה, בבלומפילד, הוא צלצל ביום שישי לכל שחקן ודיבר על חשיבות המשחק, על מי זאת מכבי ת"א ועל זה שאנחנו לא מוותרים. במשך ארבע שעות עשה שיחות עם כולם. היו לנו איתו גם שיחות זום במשך העונה, אכפת לו איך אנחנו נראים".

אתה מסכים שכדורגלנים הם אנשים שחיים בבועה? גם בפוליטיקה אין רצון להיות מעורבים או להביע דעה. באמריקה הכוכבים הגדולים לא חוששים לדבר, להגיב.

"אנחנו לא ארה"ב, ובטח לא אירופה. ישראל זו מדינה מורכבת, דעתנית ואגרסיבית, עם אנשים קשים שיודעים הכל וצודקים בכל, ולא מצליחים להגיע לעמק השווה בשום דבר. אני באופי שלי חותר להגיע להבנות. אני אנסה להביא דברים לכיוון שלי, אבל אבין את הצרכים של הצד השני. אנחנו מנוהלים על ידי נרטיב קיצוני, ואנחנו צריכים כל הזמן לסנן מה שאנחנו חושבים.

"עכשיו, כשירו טילים מעזה למרכז, התייעצו איתי בקבוצה מה לעשות עם הזרים שלנו. אמרתי שאני בעד שהזרים יחזרו למדינות שלהם. עבורנו זו מציאות, אבל עבור אלו שבאים לשחק מבחוץ, זו מציאות הזויה. כשקרלוס גרסיה שיחק פה בזמן מבצע צוק איתן, ולמרות שעל פניו כולם היו שמורים ובטוחים, הוא אמר לי שהוא לא חושב שהבת שלו צריכה להיות חשופה לקולות של אזעקה".

בב"ש ובאשדוד הזרים נשארו בתקופת הטילים.

"נו, אז? מבחינתי, העובדה שמכבי ת"א שחררה את הזרים מראה שאנחנו מועדון מדהים ששם את האינטרס של השחקן לפני הכל, כולל לפני האינטרס של המועדון. לא משנה שבסוף הם חזרו מהר מאוד.

"אם הייתי משחק בליגה הסרבית והיו יורים על בלגרד, ובקבוצה היו אומרים לי שזה קורה פעם בכמה שנים, זה היה מעניין אותי? הייתי לוקח את המשפחה ועף משם קיבינימט".

איך זה שמאז עזיבתו של מהרן ראדי, לפני שש שנים, אין בסגל שלכם שחקנים ערבים?

"צריך להפנות את השאלה למי שבונה את הסגל. אין לי מושג אם היו פניות או לא, אבל מכבי ת"א לא בוחרת שחקנים לפי הלאום או הדת שלהם. מי שמתאים, וולקאם. אם מואנס דאבור ירצה לבוא, נראה לך שלא יביאו אותו?"

איפה אתה שם את עצמך על המפה הפוליטית?

"אני איש של מרכז. ימנים יגידו עלי שאני שמאלני, אבל גם נפתלי בנט הוא שמאלני כרגע. אולי תהיה עכשיו ממשלה שמכילה יותר דעות? בואו נבדוק את זה.

"בעיניי אין טעם לקטלג אנשים לימין או שמאל, כי זה מאוד מפלג וצר אופקים. יש לנו סטיגמה על כל אחד, וזאת בעיה, כי אנשים הם יותר מורכבים מהסטיגמה. בגלל שיטת הממשל פה הכוח של הקיצונים גדול מדי, וזה מושך אותנו לקטבים. חבל, אנחנו מפספסים, כי יכולנו לחיות פה הרבה יותר טוב". 

 

Link to comment
Share on other sites

אני חושב שהתרומה שלו למועדון גדולה יותר מכל שחקן שהיה פה בעשור האחרון, כולל המוזהב. השקט שהוא משרה על הקבוצה והיכולת לשחק בכל תפקיד במגרש (לפחות הגנתי, מעניין אותי מתי ננסה אותו חלוץ) שווה הרבה. וזה גם גורם לעוד שחקנים ללכת בדרכו - שזה הדבר הכי טוב לעתיד של המועדון. 

ההגדרה למכביסט

Link to comment
Share on other sites

On 3.6.2021 at 17:21, החתול הצהוב said:

לחשוב שעד 2012 בערך הרבה התייחסו אליו כאל "שירנית"

מה הקטע לשנות את השם?

זה כמו לקרוא לשיר צדק שירה

Link to comment
Share on other sites

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.