Jump to content

פרשת השבוע: פרשת יתרו: יתרו מגיע לבקר, בני ישראל מקבלים את עשרת הדברות


נועם שוהם

Recommended Posts

השבת יתחילו לקרוא את הספר השני בחמשת חומשי תורה, ספר שמות.

 

פרשת שמות

 

 

צטט

 

פרשת שמות היא הפרשה הראשונה בספר שמות. היא פותחת פרק חדש בהיסטוריה של עם ישראל: יעקב, יוסף ואחיו נפטרו מהעולם, והמלך החדש שקם על מצרים מחליט לשעבד ולענות את עם ישראל, מתוך חשש שהם יהפכו לכוח צבאי וימרדו בו.

 

זו הפרשה בה אנו נחשפים לדמותו של משה רבינו, האיש שיהפוך למנהיג העם, יוציא אותם ממצרים ויתן להם את התורה.

 

הנה סיכום קצר ויפה של פרשת שמות:

בני ישראל פרים ורבים

כשיעקב ירד למצרימה יחד עם משפחתו מנתה המשלחת שבעים נפש. כעת, לאחר פטירת יעקב ויוסף, בני ישראל שהתגוררו בארץ גושן פרו ורבו ומילאו את כל הארץ.

 

· מאמר מומלץ לקריאה: בשבעים נפש ירדו אבותינו מצרימה – מה מיוחד במספר שבעים

 

מלך חדש שלא הכיר את יוסף קם על מצרים. הוא חושש כי היהודים המתגוררים בארצו יהוו גייס חמישי בעת מלחמה ולפיכך הוא מטיל עליהם עבודת פרך, אך "כאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ".

 

האסטרולוגים חוזים בכוכבים כי עומד להיוולד ילד יהודי שיושיע את ישראל. פרעה ממהר לנקוט בצעדים חריפים: הוא קורא למילדות העבריות (שפרה ופועה) ומצוה עליהם להמית את הבנים הזכרים שיוולדו ליהודים. המילדות היראות את האלוקים לא מצייתות לדבריו, וכאשר הן נשאלות על-ידי פרעה מדוע הן משיבות שהנשים העבריות יולדות בעצמן ללא סיוע.

 

שוב באים האסטרולוגים לפרעה ומדווחים לו כי מושיע ישראל כבר נולד, אך הם לא מצליחים לפענח האם הוא יהודי או מצרי. בתגובה פרעה מצווה על בני עמו להשליך כל בן זכר שנולד במצרים – גם את הזכרים המצריים – אל היאור.

משה רבינו נולד

עמרם, שגירש את אשתו לאחר גזירת פרעה בתואנה כי אין ברצונו ללדת ילדים שיושלכו אל היאור, שב ונושא את אשתו. לזוג נולד ילד נוסף והם מטמינים אותו שלושה חדשים מחשש גזירת המלך. לאחר שלושה חודשים האם, יוכבד, מכינה תיבה קטנה ומניחה בו את התינוק. את התיבה היא מניחה ביאור, ומרים אחות משה נותרה על שפת היאור לראות מה יתרחש עם אחיה הקטן.

 

בת פרעה יורדת לרחוץ ביאור ומגלה את התיבה. כשהיא פותחת אותה ורואה תינוק בתוכה, היא קוראת "מילדי העברים זה"! מרים ניגשת אליה ומציעה לה להביא מינקת עבריה שתניק ותגדל את הילד. כשבת פרעה מסכימה להצעה, קוראת מרים לאמה יוכבד שמניקה את הילד ומגדלת אותו בביתה. לאחר שגדל משה מובא אל בת פרעה והיא מעניקה לילד את השם 'משה', על שם "כי מן המים משיתיהו".

 

· מאמר מומלץ לקריאה: כל מה שרציתם לדעת על משה רבינו

משה נמלט למדין

כאשר גדל משה הוא יוצא מן הארמון כדי לראות את אחיו הסובלים. הוא רואה מצרי המכה יהודי, מביט כה וכה וכשהוא רואה שאין איש הוא הורג את המצרי וטומן את גופתו בחול.

 

למחרת הוא פוגש בשני יהודים נצים, וכשהוא מוכיח אותם הם מתריסים לעברו: האם אתה עומד להרוג אותנו כפי שהרגת את המצרי? משה מבין שהרג המצרי התפרסם ומחשש לחייו הוא נמלט למדין.

 

במדין הוא מגיע אל הבאר, שם הוא רועה את הרועים מגרשים את בנות הכוהן המקומי, רעואל (יתרו). הוא נלחם ברועים ומסייע להן להשקות את צאנן. יתרו מתרשם ממעשיו האציליים ומזמין אותו לאכול לחם בביתו. הוא גם נותן לו את בתו צפורה לאישה. לזוג הצעיר נולד בן ומשה מעניק לו את השם 'גרשום', "כי אמר גר הייתי בארץ נכריה".

ההתגלות בסנה

מלך מצרים מת, ובני ישראל נאנחים בשל עבודת הפרך המוטלת עליהם. נאקתם עולה אל האלוקים והוא מחליט להושיע את עמו.

 

משה רועה את צאן חותנו יתרו, ובאחד הימים הוא מוביל את הצאן למרגלות הר חורב (הר סיני). שם הוא מבחין במחזה מופלא: סנה הבוער באש אך האש לא אוכלת אותו. הוא מבקש להתקרב כדי לראות את המחזה המרתק, אך אז קורא אליו האלוקים מתוך האש ומצוה עליו להסיר את נעליו, "כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא".

 

· מאמר מומלץ לקריאה: הסנה הבוער, על השיח הקוצני שנכנס להיסטוריה

 

אלוקים אומר לו כי הוא ראה את צרותיהם של ישראל, וכי הוא בחר בו, במשה, להושיע את ישראל.

 

"מי אנוכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים"? שואל משה את האלוקים שמשיב לו: "כי אהיה עמך". הוא אף מעניק לו סימן על כך: כאשר הם יצאו ממצרים, הם יעבדו את האלוקים בהר סיני.

 

האלוקים ממשיך ומצוה עליו לשוב למצרים, לכנס את כל זקני ישראל ולספר להם על ההתגלות האלוקית וכי גאולתם קרובה לבוא. לאחר-מכן, יחד עם זקני ישראל הוא יגש אל פרעה ויבקש ממנו ללכת לעבוד את האלוקים במשך שלושה ימים במדבר. אני יודע, ממשיך האלוקים, כי הוא לא יאפשר לכם ללכת; בסופו של דבר אכה את מצרים, ובני ישראל יצאו ברכוש גדול.

הסימנים

משה עדיין חושש לקבל על עצמו את המשימה הגורלית. "מה אעשה אם הם יטילו ספק בכך שהתגלה אליי האלוקים"? אלוקים מעניק לו 3 ניסים שיאשרו את השליחות האלוקית. בראשון הוא משליך את מטהו על הארץ והמטה הופך לנחש, וכאשר משה תופס בזנב הנחש הוא הופך שוב למטה. בשני הוא מכניס את ידו אל חיקו והיא הופכת מצורעת, וכשמשה מכניס אותה שוב לחיקו היא שבה למצבה הרגיל. בשלישי הוא יקח מים מן היאור ויניח אותם ביבשה, והם ייהפכו לדם.

 

אך חששותיו של משה עדיין לא נפתרו כל צרכן. "אני מגמגם, וכיצד אוכל לגשת אל פרעה"? "מי שם פה לאדם"? שואל אותו האלוקים בתגובה. הוא גם מציין כי אהרון אחיו יסייע לו לדבר עם פרעה.

משה שב למצרים

"ברצוני לשוב אל אחי במצרים" אומר משה לחותנו יתרו המסכים ונותן לו את ברכת הדרך. גם אלוקים מתגלה אליו ואומר לו כי האנשים שביקשו להרוג אותו כבר מתו, וכי אין לו לחשוש לשוב מצרימה. יחד עם אשתו ובניו הרוכבים על החמור ועם מטה האלוקים בידו הוא יוצא לדרך.

 

בדרך מלאך האלוקים מבקש להרוג אותו על כך שלא מל את בנו, אך צפורה ממהרת למול את בנה ולהציל את חיי בעלה.

 

בינתיים מתגלה האלוקים אל אהרון, אח משה הנמצא במצרים, ואומר לו לצאת אל המדבר ולפגוש את אחיו. משה מכנס את העם, מראה להם את האותות והעם מאמין לשליחות האלוקית וכי גאולתם קרובה. כאות תודה, הם קדים ומשתחווים.

הפגישה עם פרעה

יחד עם זקני ישראל ואהרן ניגש משה אל פרעה ומוסר לו את השליחות האלוקית: "כה אמר ה' אלוקי ישראל – שלח את עמי ויחוגו לי במדבר". הם מבקשים ממנו שלושה ימים כדי לצאת ולעבוד את האלוקים.

 

"מי ה' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל"? מתריס פרעה. "לא ידעתי את ה', וגם את ישראל לא אשלח". הוא מניח שהדרישה לצאת אל המדבר נובעת מעצלנות, ולפיכך הוא גוזר כי על היהודים לאסוף את התבן ללבנים וכי הם לא יקבלו את התבן מידי המצרים, כפי שהיו עושים עד אז.

עד מתי?

שוטרי ישראל האחראים על אספקת מכסת העבודה הנדרשת, גוערים במשה על כך שבשל פנייתו אל פרעה מצבם של היהודים הוחמר.

 

משה מתלונן בפני האלוקים: למה הרעותה לעם הזה? למה זה שלחתני? השליחות שלי לפרעה לא הועילה מאום ואף הרעה את מצב אחיי!

 

אלוקים משיב לו: עוד תראה כי ביד חזקה יגרש פרעה את היהודים מארצו.

 

המשך דבריו של בורא העולם למשה רבינו מופיעים בפרשה הבאה, פרשת וארא.

קישורים מומלצים לפרשת שמות

· קריאת התורה לפרשת שמות עם פירוש רש"י וההפטרה

 

· רמזים וגימטריאות לפרשת שמות

 

· מדור לפרשת שמות עם מאמרים, סיפורים וסרטוני וידאו

 

 

https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/462279

 

שבת שלום לכולם! (:

Link to comment
Share on other sites

פרשת וארא

 

 

צטט

 

פרשת וארא מכילה פרק נוסף בסיפור המרתק של יציאת מצרים. היא כוללת את תחילת עשרת המכות שניתכו על מצרים כדי לגרום לפרעה לשחרר את העם.

משה רבינו נשלח לעם ישראל, אך הם לא שומעים אל דבריו

לאחר שמשה התלונן בפני האלוקים (בסוף פרשת שמות) "למה הרעותה לעם הזה, למה זה שלחתני"? מבטיח לו האלוקים כי הוא עומד להוציא את בני ישראל ממצרים. הוא אף מוכיח את משה: "אל האבות נגליתי רק בשם ש-ד-י, ואילו אליך אני נגלה במידת האמת שלי: הבטחתי להוציאם ממצרים ואכן אקיים זאת".

 

הוא שב ומצווה את משה לגשת אל בני ישראל ולבשר להם כי הוא עומד להוציאם ממצרים, להפוך אותם לעם הנבחר ולהביא אותם אל הארץ המובטחת, ארץ ישראל.

 

משה מקיים את ציווי האלוקים, אך בני ישראל לא שומעים אל דבריו מקוצר רוח ומעבודה קשה.

 

בהזדמנות זו מפרטת פרשת השבוע את הבנים, הנכדים, הנינים ובני הנינים של לוי בן יעקב. עמרם, נכדו של לוי, היה אבי אהרן ומשה, אותם אלה העומדים להוציא את בני ישראל ממצרים.

השליחות השניה לפרעה

שוב בורא העולם מצווה את משה לגשת אל פרעה ולצוות עליו להוציא את בני ישראל ממצרים, ושוב שוטח משה את תמיהתו בפני האלוקים: "כיצד ישמע פרעה לדבריי בעוד אני מגמגם"? ואלוקים משיב לו: "קח עמך את אחיך אהרן והוא יהווה לך דובר".

 

אלוקים ממשיך ומפרט את השתלשלות האירועים העתידים לבוא: פרעה יסרב להוציא את בני ישראל, אך לאחר אותות ומופתים ידעו מצרים כי אני ה' ובני ישראל יצאו מן הארץ בשפטים גדולים.

 

אם פרעה יבקש מופת שיוכיח שהם נשלחו על-ידי האלוקים, יהיה על אהרן להשליך את מטהו על הארץ והוא יהפוך לנחש.

 

כפי שתיאר האלוקים כך היה: משה ואהרן ניגשו לפרעה, מסרו לו את השליחות האלוקית והשליכו את המטה על הארץ והוא הפך לנחש; פרעה לא התרשם מכך וקרא לחרטומי (מכשפי) מצרים שבכשפיהם הפכו אף הם מטות לנחשים; אהרן הפך את הנחש למטה, והמטה בלע את מטות החרטומים. אך פרעה ממאן לשלח את העם.

 

(לקריאה על ההסבר הפנימי של המטה שהפך לנחש, לחצו כאן)

מכת דם

על-פי ציווי האלוקים משה ניגש בבוקר אל פרעה על שפת היאור ומתרה בו לשלח את העם. לאחר שפרעה ממאן, אהרן מכה במטהו על היאור, כל מי מצרים – היאור, הנהרות והאגמים – הופכים לדם, והדגים ביאור מתים.

 

חרטומי מצרים מחוללים מעשה דומה בכשפיהם, ופרעה ממאן להתפעל מהנס.

 

מכת דם נמשכת שבוע, בשמונה המכות לאחר-מכן, היה מתרה משה בפרעה ובמצרים במשך שלושה שבועות על המכה העתידה לבוא והמכה עצמה היתה נמשכת שבוע.

מכת צפרדע

לאחר אזהרה נוספת מכה אהרן במטהו על היאור ורבבות צפרדעים שורצים ומכסים את כל הארץ מצרים. גם הפעם החרטומים מבצעים מעשה זה בכשפיהם, אך ליבו של פרעה מתחיל להתרכך: הוא קורא למשה ואהרן, מבקש מהם להתפלל לאלוקים על מצרים ומבטיח לאפשר לעם לצאת אל המדבר ולזבוח לבורא העולם.

 

"מתי תרצה שמכת הצפרדע תסור ממצרים"? שואל אותו משה, ופרעה משיב: "מחר". משה מתפלל אל האלוקים והצפרדעים בכל רחבי ארץ מצרים מתים. הצפרדעים המתים מביאים עמם סירחון בכל ארץ מצרים, אך כעת כשרווח לו לפרעה הוא ממאן לקיים את הבטחתו ולשלח את עם ישראל ממצרים.

 

(מאמר מומלץ בנושא מכת הצפרדע "הצפרדע האדישה")

מכת כינים

אהרן מטה במכהו על עפר הארץ וכינים רוחשות בכל ארץ מצרים. מכת הכינים מתפשטת במצריים, בבהמות ובעפר הארץ. הפעם, למרות נסיונותיהם, החרטומים לא מצליחים לבצע מעשה דומה והם מודים כי "אצבע אלוקים היא". אך פרעה מקשה את ליבו ולמרות סבל בני עמו הוא מתעקש שלא לתת לעם לצאת.

מכת ערוב

האזהרה הבאה לפרעה היא כי אם הוא לא ישלח את בני-ישראל, אלוקים ישלח 'ערוב', חיות רעות, נחשים ועקרבים במצרים, בעוד בארץ גושן, בה מתגוררים בני-ישראל, לא תפגע המכה.

 

כשהחיות והנחשים גובים קורבנות במצרים, קורא פרעה למשה ואהרן ומנסה להגיע לפשרה: הוא יאפשר לבני ישראל לזבוח לאלוקיהם, אך יהיה עליהם לעשות זאת במצרים.

 

"לא נעשה כך" משיב משה, "כי הקורבנות שלנו לבורא העולם יהיו מורכבים מבהמות אליהם תושבי מצרים סוגדים; אנו נלך שלושה ימים במדבר ושם נזבח לאלוקים". ביאושו פרעה מסכים לדברי משה, "אל תוסיף להתל בנו ולא לשלח את העם" אומר לו משה, אך לשווא: רק סרה מכת הערוב מעל מצרים, ולב פרעה קשה כבראשונה.

מכת דבר

מחלת דבר פוקדת את הסוסים, החמורים, הגמלים, הבקר והצאן שבשדות אנשי מצרים, אך למקנה ישראל לא אירע דבר. פרעה שהוזהר מראש מברר ומגלה כי אכן במקנה ישראל לא מתה ולו בהמה אחת, אך הוא עדיין נותר בעקשנותו.

מכת שחין

משה ואהרן, על פי ציווי האלוקים, נושאים בכפיהם פיח ומשליכים אותו השמימה לעיני פרעה. הפיח הופך לשחין באדם ובבהמות הבית ששרדו את מכת הדבר, ואפילו חרטומי פרעה סובלים קשות מהשחין ולא מסוגלים לעמוד בפני משה.

מכת ברד

"שלח את עמי ויעבדוני"! מוסר משה לפרעה את הציווי האלוקי על שפת היאור בהשכמת הבוקר. "אם לא תעשה זאת, אמטיר מחר ברד כבד על הארץ. הכנס את מקנך אל הבית, כי האדם והבהמה אשר ישהו בשדות בעת הברד ימותו".

 

בין תושבי מצרים היו יראי אלוקים שחששו מהאזהרה האלוקית והניסו את בהמותיהם אל הבית. הברד הכבד פסח עליהם, אך הרג את כל מי שהיה בשדה, האדם והבהמה והצמחים.

 

"חטאתי הפעם" מצהיר פרעה לפני משה ואהרן, "אשלח אתכם ממצרים, רק התפללו לאלוקים כי הברד יחדל".

 

"אעשה זאת" משיב לו משה, "אך אני יודע היטב כי עדיין אינך ירא מפני האלוקים".

 

משה מתפלל לאלוקים, הברד פוסק, וכצפוי פרעה חוזר לסורו וממאן לשלח את העם. בורא העולם מביא על פרעה מכות נוספות, עליהם מסופר בפרשה הבאה - פרשת בא.

 

(על מכת ברד, על פי משנתו של הרבי, לחצו כאן)

קישורים מומלצים לפרשת וארא

רמזים, אותיות וגימטריאות לפרשת וארא

 

קריאת התורה של פרשת וארא עם פירוש רש"י

 

עשר המכות: 10 דרכים שיהרסו לך את החיים

 

 

 

https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/466332

 

שבת שלום לכולם! (:

Link to comment
Share on other sites

  • נועם שוהם changed the title to פרשת השבוע: פרשת וארא: ה' מביא מכות על מצרים

פרשת בא

 

בפרשת בא אנו קוראים על המכות האחרונות שמביא בורא העולם על מצרים, ולאחר-מכן על הרגע הגדול בו עם ישראל יוצא ממצרים אחרי שנים ארוכות של שעבוד וגלות.

מכת ארבה

"בא אל פרעה" מצוה האלוקים על משה ופוקד עליו לשוב אל פרעה ולהתרות בו לשלח את העבריים. אם לא תעשה זאת, מעביר משה לפרעה את דברי האלוקים, מכת ארבה תכסה את הארץ ותאכל את הצמחים שנותרו ממכת הברד.

 

עבדי פרעה למודי הניסיון מנסים לשכנע את אדונם להאזין לדברי משה. "הטרם תדע כי אבדה מצרים"? הם שואלים אותו, ומבקשים ממנו להרשות ליהודים לצאת כדי לזבוח לאלוקיהם. פרעה נעתר ושב וקורא למשה ולאהרן. "מי ומי ההולכים" הוא שואל אותם, כשהם משיבים לו כי הם ילכו "בנערינו ובזקנינו, בבנינו ובבנותינו, בצאננו ובבקרנו נלך כי חג ה' לנו" הוא כועס. קורבנות וזבחים הם ענין לגברים בלבד! הוא קורא ומגרש אותם.

 

האזהרה מתקיימת, מכת הארבה מכה בפירות, בירקות ובצמחי מצרים ופרעה ממהר לקרוא למשה ולאהרן ולהתנצל בפניהם: "חטאתי הפעם" הוא מתוודה ומבקש מהם להתפלל לאלוקים ולהסיר את מכת הארבה. כתוצאה מתפילת משה רוח חזקה נושאת את כל הארבה אל הים והמכה סרה מעל מצרים. פרעה, כצפוי, חוזר לסורו.

 

כדי לקרוא עוד על מכת הארבה על-פי המדרשים, לחצו כאן.

מכת חושך

משה נוטה את ידו על השמים וחושך מתפשט בכל ארץ מצרים. בשלושת הימים הראשונים המצרים לא יכולים לראות איש את רעהו; בשלושת הימים לאחר-מכן, החושך סמיך כל-כך עד שהם לא יכולים לזוז.

 

בעוד המצרים סובלים מהחושך, לבני ישראל, היושבים בארץ גושן, יש אור.

 

שוב קורא פרעה למשה ומבטיח לשחרר את בני-ישראל בתנאי אחד: עליהם להשאיר את הצאן והבקר במצרים.

 

משה משיב בגאון: לא רק שנלך עם צאננו ובקרנו, גם אתה תתן לנו זבחים ועולות שנקריב לבורא העולם.

 

הדברים מכעיסים את פרעה: "לך מעלי! הישמר לך אל תוסף ראות פני, כי ביום ראות פני תמות"! הוא אומר למשה, שמשיב לו בנחת: כדבריך כן אעשה – לא אוסיף לראות עוד את פניך.

מכת בכורות, המכה האחרונה

תוך כדי שיחה עם פרעה, מתגלה האלוקים למשה ואומר לו על המכה האחרונה בה הוא עומד להכות את מצרים, לאחריה בני-ישראל יצאו ממצרים. משה ממהר להעביר את הנבואה לפרעה: "כה אמר ה', כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים, ומת כל בכור בארץ מצרים", כאשר עם ישראל יצא ממצרים, אפילו כלב לא יחרץ את לשונו! לבסוף, אומר משה, אתה עוד תבוא להתחנן בפני שנצא ממצרים.

 

אלוקים מצווה על משה לומר לעם ישראל לשאול כלי כסף וכלי זהב ממצרים, למען יצאו ברכוש גדול.

 

(לחצו כאן למאמר שמסביר את נס "לא יחרץ כלב לשונו")

עם ישראל מתכונן לצאת ממצרים

בראש חודש בניסן, 14 יום לפני היציאה ממצרים, מוסר האלוקים למשה את מצוות קידוש החודש. מעתה ואילך לוח השנה היהודי יחושב לפי התחדשות הירח ולא לפי סיבוב השמש כפי שנוהגים אומות העולם.

 

לאחר-מכן הוא מצווה אותו על מצוות קורבן הפסח. המצווה כוללת פרטים שונים, ביניהם: א) על כל משפחה לקחת שה ביום יו"ד בניסן ולהכין אותו לקורבן פסח, שנקרא כך על שם שהאלוקים יפסח וידלג על בתי היהודים. ג) כמה משפחות קטנות יכולות להצטרף יחד לקורבן. ד) ביום י"ד בניסן הם ישחטו את השה, יקחו מן הדם וימשחו את מזוזות ומשקוף הבית. ה) את הבשר הם יאכלו צלי אש יחד עם מצה ומרור, כשהם נעולים בנעליים, חגורים, מקליהם בידיהם ומוכנים לצאת לדרך. ו) הנותר מן הבשר עד הבוקר יישרף באש. ז) רק אדם שנימול יכול להשתתף בקורבן. ח) אין לשבור בו עצם.

 

הדם אשר תמשחו על המשקופים יהווה סימן עבורי כי זהו בית בו מתגוררים יהודים. כאשר אכה את בכורות מצרים, אפסח ואדלג על בתים אלו, אומר האלוקים.

 

משה מוסר לבני-ישראל את דברי האלוקים והם קדים ומשתחווים מתוך שמחה על הבשורה המשמחת: הנה הם עומדים לצאת ממצרים. הם ממהרים לבצע את ההוראות.

 

(כדי ללמוד עוד על קורבן פסח על פי הקבלה, לחצו כאן)

זה קרה בחצות הלילה

בחצות הלילה מכה האלוקים כל בכור בארץ מצרים, ובדיוק כפי שניבא משה פרעה ממהר לקרוא לו ולאהרן ולומר להם לצאת ממצרים. ברכוש גדול – בדיוק כפי שהבטיח האלוקים לאביהם אברהם שנים רבות קודם לכן.

 

בסך-הכול שהו בני ישראל במצרים 210 שנה. התורה מחשבת זאת כ-430 שנה, מספר השנים שחלפו מאז כרת האלוקים את ברית בין הבתרים עם אברהם בה הבטיח לו את גאולת מצרים.

 

גברים, נשים וטף עם צאן ובקר רב יצאו יחדיו מארץ מצרים. אליהם התלוו ה'ערב רב', תערובת גרים מאומות העולם.

 

בני ישראל יצאו ט"ו בניסן, בעצם היום. עמם הם הוציאו בצק אותו לא הספיקו לאפות שהפך למצה.

מצוות לזכר הנס

כדי לזכור את ניסי יציאת מצרים, מצווה האלוקים על בני ישראל את המצוות הבאות:

 

חג הפסח: בכל שנה יהיה עליהם לחגוג חג בן שבעה ימים, בו יאכלו מצות ולא חמץ.

 

מצוות תפילין: את סיפור יציאת מצרים יכתבו בני ישראל על פרשיות קלף, אותם ישימו ב'בתים' שיניחו על הראש ועל הזרוע.

 

מצוות בכורות: כאות תודה לאלוקים על שהציל את בכורות ישראל במכת בכורות, יפרישו בני ישראל את בכורות בקרם וצאנם לאלוקים. את בכור החמור הם יפדו בשה.

 

כעת בני ישראל יוצאים אל המסע, לדרך חדשה שתוביל אותם אל הר סיני שם הם יקבלו את התורה. הפרק הבא בסיפור מופיע בפרשה הבאה, פרשת בשלח.

קישורים נוספים לפרשת בא

רמזים וגימטריאות לפרשת בא

 

קריאת התורה לפרשת בא עם פירוש רש"י

 

https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/468336

 

שבת שלום לכולם! (:

 

*התוכן בדף זה מיוצר על-ידי Chabad.org, והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי המחבר ו / או "בית חב"ד". אם אתם נהנים ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קרדיט למחבר, וקישור ל www.he.chabad.org. אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: permissions@chabad.org.

 

Link to comment
Share on other sites

  • נועם שוהם changed the title to פרשת השבוע: פרשת בא: בני ישראל יוצאים ממצרים!

פרשת בשלח

 

הפרשות הקודמות, פרשת שמות, וארא ובא, הביאו לנו את הסיפור המרתק של גלות מצרים ועשרת המכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצרים. פרשת בשלח מספרת את היציאה ממצרים, המרדף של פרעה ונס קריעת ים סוף, לצד מאורעות נוספים שאירעו באותה תקופה.

עם ישראל יוצא, פרעה מתחרט

ביציאה ממצרים עומדות בפני היהודים שתי אפשרויות: מסע דרך ארץ פלשתים הקרובה יותר, ומסע דרך המדבר. מחשש כי מלחמות עתידיות עלולות לגרום לעם לרצות לשוב מצרימה, אלוקים מוביל אותם דרך המדבר כך שאפשרות החזרה למצרים תהיה נגישה פחות.

 

את ארונו של יוסף, שהשביע את אחיו לפני פטירתו "כאשר יפקוד אתכם האלוקים, תעלו את עצמותי ממצרים", נוטל משה יחד עמם.

 

ביום השלישי ליציאתם מורה האלוקים לבני-ישראל להטעות את המצריים ולצעוד לכיוון מצרים. מעשה זה יגרום לפרעה לחשוב כי בני-ישראל טועים במדבר, הוא ירדוף אחריהם כדי להשיבם למצרים ואז יתנקם האלוקים בפרעה ובכל חילו.

 

כאשר פרעה מבין כי בני-ישראל ברחו ממצרים והם לא מתכננים לשוב ליבו נהפך והוא ועבדיו אומרים לעצמם: "מה זאת עשינו? כיצד איפשרנו לבני-ישראל לצאת ממצרים"? הם רודפים אחרי בני-ישראל, ומוצאים אותם כשהם חונים על פני הים.

בני-ישראל חוששים מהמפגש הצפוי

היהודים המבחינים שפרעה רודף אחריהם יראים מהמפגש הצפוי. הם צועקים אל בורא העולם ומתלוננים למשה: מדוע הוצאת אותנו ממצרים? האם אין קברים במצרים, ולפיכך ביקשת להפוך את המדבר למקום קבורתנו לאחר שנמות במערכה עם פרעה? עדיפה עלינו עבדות במצרים ממוות במדבר.

 

אל תיראו! מרגיע אותם משה. התיצבו וראו את ישועת ה'. לא עליכם יהיה להילחם במצרים, כי האלוקים ילחם עבורכם.

 

האלוקים מורה למשה להרים את מטהו על הים והים יבקע, אזי בני-ישראל ילכו בתוך הים ביבשה.

לילה דרמטי

במשך כל הלילה עמדו מחנה ישראל ומחנה מצרים זה לצד זה כשרק עמוד ענן מפריד ביניהם. משה נוטה את ידו על המים, הים נקרע ובני-ישראל עוברים בתוך הים ביבשה.

 

המצרים ממהרים לרדוף אחריהם ולהיכנס אל הים; האלוקים מטיל מהומה במחנה מצרים, כשהוא מוריד עמוד אש השורף את אופני העגלות. המצרים מבינים כי האלוקים נלחם בהם ומבקשים לשוב על עקבותיהם, אך אז מורה האלוקים למשה לשוב ולנטות את ידו על הים והמים שבים ומכסים את כל חיל מצרים עד האחרון שבהם.

 

בני ישראל הצופים בנס המתרחש מול עיניהם מתמלאים ביראת אלוקים ובאמונה בו ובמשה עבד ה'.

שירת הים

משה ובני-ישראל שרים את מה שלאחר-מכן מקבל את הכינוי "שירת הים". השירה כוללת הודאה לאלוקים על הניסים שחולל מול עיניהם, היא מזכירה את הפחד והאימה הנופלים על כל האומות ששמע הנס מגיע לאזניהם, ומדברת על הארץ המובטחת ועל בית המקדש שיבנה בה.

 

גם מרים הנביאה שרה יחד עם נשי ישראל שירה בתופים ובמחולות.

 

לחצו כאן כדי לקרוא על סיפור קריעת ים סוף לאור המדרשים.

המים המרים

לאחר הליכה בת שלושה ימים במדבר במהלכה לא מצאו מים, מגיעים היהודים אל מרה שם הם מוצאים מים. אך השמחה מוקדמת מדאי: המים מרים ולא ניתנים לשתיה. העם מתלונן למשה, הוא צועק אל בורא העולם שמורה לו להשליך עץ מסויים אל המים. העץ ממתיק את המים המרים ואלוקים אומר לעם כי אם הם ישמעו בקולו הוא יסיר מהם כל מחלה.

 

בתחנתם הבאה, אילים, מוצאים היהודים שתים עשרה מעיינות מים ושבעים תמרים.

המן

שוב מתלוננים היהודים למשה ולאהרן מדוע הוא הוציא אותם ממצרים. הפעם הם עושים זאת לאחר שהלחם שהוציאו ממצרים כצידה לדרך תם מכליהם. "אנו זוכרים את סיר הבשר עליו ישבנו במצרים" הם קובלים, "ואילו כעת אנו עומדים למות ברעב במדבר". משה משיב להם את דברי האלוקים: "שמעתי את תלונות בני ישראל. בערב תאכלו את בשר השליו ובבוקר אמטיר לכם לחם מן השמים".

 

כאשר בני-ישראל מגלים את שכבת הלחם בבוקר הם שואלים זה את זה "מן הוא"? "מה זה"? כך מקבל הלחם את השם: 'מן'.

 

האלוקים מצווה: יש ללקוט מן ה'מן' עומר (מידה מסויימת) לכל בן משפחה. אסור להותיר ממנו עד בוקר (כמה אנשים עוברים על הציווי והמן שהותירו מעלה תולעים); ביום שישי יש ללקוט מנה כפולה, שכן בשבת לא ירד 'מן' מהשמיים (גם כאן, קבוצת אנשים יוצאת ללקוט ביום השבת אך לא מוצאת מאום בשדה). בהזדמנות זו מצווה אותם האלוקים על שמירת השבת.

 

כדי לזכור את הנס בדורות הבאים, מניח אהרן בפקודת האלוקים מן בצנצנת. בסך הכול אכלו היהודים את המן במשך ארבעים שנה, עד שנכנסו לארץ ישראל.

 

(להרחבה נוספת לחצו על הקישור הבא: ה'מן', הלחם שירד מהשמיים)

מים מן הסלע

ברפידים שוב צמא העם למים, ובורא העולם מצווה את משה לקחת את מטהו ולהכות את הצור ממנו יצאו מים. משה עושה זאת, והמקום מקבל את השם 'מסה ומריבה', על שם שבני ישראל רבו וניסו את ה'.

מלחמת עמלק

בחנייתם ברפידים מגיע העם העמלקי ונלחם בישראל. משה מצווה את יהושע תלמידו לבחור לו אנשים ולצאת להילחם בעמלק. הוא עצמו יושב על ראש הגבעה יחד עם אהרון וחור, ומטה האלוקים בידו. בכל פעם שמשה מרים את ידו השמימה גוברים ישראל, ובכל פעם שהניח אותה גובר עמלק; ידיו של משה כבדות, והוא ישב על אבן כאשר אהרון וחור תומכים בידיו עד לשקיעת החמה, אז הוכרע עמלק.

 

האלוקים אומר למשה לכתוב את סיפור מלחמת עמלק בספר, "כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים".

 

משה בונה מזבח במקום כתודה על נס הניצחון. הוא מציין כי האלוקים נשבע בכסאו להילחם בעמלק לנצח.

 

(לקריאה נוספת: עמלק, קווים לדמותו על-פי הקבלה)

קישורים נוספים לפרשת בשלח

קריאת התורה לפרשת בשלח עם פירוש רש"י

 

רמזים וגימטריאות לפרשת בשלח

 

https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/470950

 

שבת שלום לכולם! (:

Link to comment
Share on other sites

  • נועם שוהם changed the title to פרשת השבוע: פרשת בשלח: הים נקרע לגזרים, ה'מן' יורד מהשמיים ועמלק נוחל מפלה

פרשת יתרו

 

הפרשה הקודמת, פרשת בשלח, סיפרה על המכשולים שעמדו בפני עם ישראל ביציאה ממצרים ועל נס קריעת ים סוף. פרשת יתרו מספרת על המשך המסע ועל ההגעה אל היעד המובטח: קבלת התורה על הר סיני.

יתרו מגיע אל המדבר

יתרו, חותנו של משה, שומע על הניסים שחולל האלוקים לבני-ישראל ביציאת מצרים. הוא לוקח עמו את ציפורה אשת משה ואת שני בניהם גרשום (שאביו העניק לו את שמו כי "גר הייתי בארץ נכריה") ואליעזר ("כי אלוקי אבי בעזרי", ויוצא אל המדבר שם משה מקבל את פניו ומספר לו בפרוטרוט את כל הקורות אותם.

 

הניסים והנפלאות שעשה האלוקים משמחים את לב יתרו. הוא מקריב קורבן לאלוקים, ויחד עם אהרון וכל זקני ישראל הם עורכים סעודה משותפת.

שרי העשרות, החמישים, המאות והאלפים

למחרת מבחין יתרו כי משה בעצמו יושב ושופט את העם. "מדוע אתה עושה זאת" הוא שואל את חתנו שמסביר לו: כאשר יש להם סכסוך הם באים אליי כדי שיפסוק עם מי הצדק.

 

"אם תמשיך לעשות זאת" קורא יתרו, "לא תוכל להחזיק מעמד! כיצד תוכל לשפוט את העם הגדול הזה לבדך"? הוא מציע למנות היררכיה של דיינים ושופטים. לדיינים אלו יהיו התכונות הבאות: הם יהיו אנשי חיל, יראי אלוקים, אנשי אמת ושונאי בצע.

 

לכל עשרה יהודים ימונה שופט מיוחד הנקרא שר עשרות. על כל חמישים יהודים – שר חמישים. על כל מאה שר מאה ועל כל אלף שר אלפים. במידה ותתעורר שאלה ששרי העשרות לא ידעו לפתור היא תועבר לערכאה הגבוהה יותר – שרי החמישים וכך הלאה. רק במקרים קשים במיוחד תגיע השאלה לפני משה.

 

משה מקבל את עצת חותנו ומבצע אותה.

 

(עוד על הנושא, קיראו במאמר הבא: "78,000 שופטים? על המערכת המשפטית שהציע יתרו")

 

לקריאה נוספת על יתרו לאור תורת החסידות, לחצו כאן.

אל הר סיני

בתחילת חודש סיון מגיעים בני-ישראל אל מדבר סיני וחונים מול הר סיני כאיש אחד בלב אחד.

 

משה עולה אל האלוקים שם הוא מצטווה לומר לבני ישראל: "אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים... אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי, והייתם לי סגולה מכל העמים". בכך הופך עם ישראל להיות העם הנבחר.

 

לאחר שהוא מעביר לעם את דברי האלוקים והם משיבים לו כי יעשו את כל אשר דיבר ה', מצווה האלוקים את משה להכין את העם לקראת מתן תורה. יהיה עליהם לכבס את שמלותם ולהתנזר מיחסי אישות במשך שלושה ימים. בנוסף, אסור יהיה עליהם להתקרב או לעלות להר סיני.

מתן תורה

בבוקר יום השלישי מתעוררים בני-ישראל למחזה מיוחד במינו: קולות וברקים, ענן כבד וקול שופר חזק מאוד הנשמע על הר סיני. משה מוביל את העם אל תחתית ההר וקול השופר רק הולך ומתחזק. לאחר שמשה שוב מזהיר את העם במצוות האלוקים לא להתקרב אל הר סיני מתרחש המעמד רווי ההוד של מתן תורה.

 

אלוקים אומר את עשרת הדיברות, וזו תמציתם:

 

א) אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים;

 

ב) לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני;

 

ג) לא תישבע לשווא בשמי;

 

ד) זכור את יום השבת לקדשו. בו אתה, משפחתך ורכושך ינוחו;

 

ה) כבד את אביך ואת אמך;

 

ו) לא תרצח;

 

ז) לא תנאף;

 

ח) לא תגנוב;

 

ט) לא תענה ברעך עד שקר;

 

י) לא תחמוד במה שיש לרעך: באשתו, עבדו ואמתו, שורו וחמורו.

 

העם שרואה את הקולות ואת הלפידים מפחד ומתרחק אחורנית. בני-ישראל מבקשים ממשה "דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלוקים פן נמות".

 

משה מרגיע אותם שלא יחששו כי התגלותו של האלוקים נעשתה כדי לגדל את שמם בעולם ועל-מנת להטיל את יראתו עליהם.

 

לסיפור מתן תורה בקצרה, לחצו כאן.

 

לכניסה למדור מיוחד על עשרת הדברות, לחצו כאן.

עוד מצוות

העם נשאר לעמוד מרחוק, ומשה ניגש אל הערפל שם מצווה אותו האלוקים שלא לעשות פסלים מכסף ומזהב; לבנות מזבח אדמה שם יעלו את קורבנותיהם, וכאשר בונים מזבח אבנים לא להשתמש בכלי ברזל לצורך הבניה. כמו-כן, אין להשתמש במדריגות כדי לעלות אל המזבח.

קישורים לפרשת יתרו

טקסט של קריאת התורה לפרשת יתרו עם פירוש רש"י

 

רמזים וגימטריאות לפרשת יתרו

 

מאמרים ופירושים לפרשת יתרו

 

https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/473008

 

שבת שלום לכולם! (:

 

 

Link to comment
Share on other sites

  • נועם שוהם changed the title to פרשת השבוע: פרשת יתרו: יתרו מגיע לבקר, בני ישראל מקבלים את עשרת הדברות

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.