Jump to content

נושא הפגנות מאוחד


Recommended Posts

5 hours ago, nimrodem said:

לפני שאני אענה לך, חלאס עם הקשקוש על תושבי רחביה מעדיפים שטחים סמוכים. אני מרחביה גילוי נאות, אל תלמד אותי לאן ירושלמים הולכים .

 

מכעיס אותי החוסר הבנה שלך שמדובר בבנייה במקום מסוים שהערך שלו גבוה במיוחד, כמו שניו יורקי לא ירצה שיבנו בסנטרל פארק. מכעיס אותי כי ההתייחסות הזו למשאבי טבע של הארץ נהיתה כל כך שולית יחסית לדברים אחרים כאילו אין להם שום משמעות. זיקה לארץ זה מושג שאין לו נתונים סימוכין וסטטיסטיקות, אבל זה הסיבה שבגינה כולם עלו לכאן, והפיתוח החסר בלמים מראה כמה הערך הזה שווה היום לתחת בעיני החברה, וגם היחס המקל שלך. 

 

ירושלים צריכה התחדשות עירונית. צר לי שאני לא יכול לכתוב פה טקסטים ארוכים ובעלי סימוכין אני עסוק מדי בשביל זה.

 

הנה דוח של החברה להגנת הטבע בנושא מקיף לדעתי רק דפדפתי בו בינתיים אתה מוזמן לקרוא

https://www.teva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/atudotupdated.pdf

 

להביא דו"ח של החברה להגנת הטבע על פיתוח בנייה זה כמו לבקש משויימר לכתוב נייר עמדה על טיב טעם. בכל זאת אשמח להתייחס לפתרונות שהם מעלים כפי שמופיעה החל מעמוד 26 לדו"ח - מימון ממשלתי ישיר לפרויקטים של פינוי בינוי, מתן מענקים ליזמי נדל"ן המעוניינים לבצע פרויקטים של התחדשות עירונית, הגדלת התקציב של המנהלת להתחדשות עירונית ומתן תמריצים כספיים אחרים ליזמים. בגדול ובקיצור - יותר התערבות ממשלתית ויותר תקציבים, ושוק שמכוון מלמעלה למטה ומתעלם משאלות של היצע וביקוש. 

 

אני לא יודע מה תושבי רחביה מעדיפים וזה גם לא מעניין אותי יותר מדי למען האמת. גם מעולם לא טענתי או התיימרתי להגיד מה הם מעדיפים אלא מה נמצא קרוב יותר גאוגרפית מאזור השכונה וחלקי העיר הצפוניים יותר. גן סאקר, גן העצמאות ואזור משכנות שאננים מצויים במרחק הליכה מהשכונה בעוד אזור רכס לבן מצריך נסיעה. 

 

הערך של אזור רכס לבן הוא בעיקר גבוה ברמה הרגשית והסנטימנטלית, של שטח שנמצא בשולי ירושלים ומשמש כנקודת פנאי מסוימת לתושבי העיר, בעוד ששטחו של סנטרל פארק שווה מאות מיליארדי דולרים והוא ריאה ירוקה על אמת בעיר ה8 הצפופה והעמוסה ביותר בעולם וה1 בעולם שלא נמצאת ביבשת אסיה. בנייה בו תהיה חיסול של העיר ניו יורק והפיכה שלה למפלצת בטון גבוהה במיוחד עם אוויר כלוא. אותו הדבר תקף גם להייד פארק בלונדון או לשינג'וקו גיואן בטוקיו שנמצאים בלב הקרקעות היקרות בעולם ומאזנים בין הצורך במגורים לבין הצורך בשטחים ירוקים. לא מרימים גורדי שחקים בגן סאקר. 

Link to post
Share on other sites

הפגנת הבורגנים תופסת תאוצה ונהפכת לאט לאט להפגנת הגזענים.

אלו שיש להם מפעל לחמים יוצאים להפגין למען אלו שאין להם לחם, ועל הדרך קוראים להם בורים מטומטמים כי הם מצביעים לביבי.

 

האליטה הלבנה מתחילה לאבד אחיזה וכנראה שהמחאה הזו זה אחד האקטים הנואשים שלה כי כרגע הוא מותקפת במעוז הכוח האחרון שנותר לה- בית המשפט.

אלו שסללו את דרכם של העולים מארצות ערב לעבר עיירות פיתוח חסרות תקווה להיות פועלים כל חייהם וגזרו עליהם ועל ילדיהם עתיד של מאבק יום יומי, בוכים היום שאותן עיירות פיתוח מחזיקות את ביבי בשלטון. צחוק הגורל.

 

Link to post
Share on other sites
4 דקות לפני, Echoes said:

הפגנת הבורגנים תופסת תאוצה ונהפכת לאט לאט להפגנת הגזענים.

אלו שיש להם מפעל לחמים יוצאים להפגין למען אלו שאין להם לחם, ועל הדרך קוראים להם בורים מטומטמים כי הם מצביעים לביבי.

 

האליטה הלבנה מתחילה לאבד אחיזה וכנראה שהמחאה הזו זה אחד האקטים הנואשים שלה כי כרגע הוא מותקפת במעוז הכוח האחרון שנותר לה- בית המשפט.

אלו שסללו את דרכם של העולים מארצות ערב לעבר עיירות פיתוח חסרות תקווה להיות פועלים כל חייהם וגזרו עליהם ועל ילדיהם עתיד של מאבק יום יומי, בוכים היום שאותן עיירות פיתוח מחזיקות את ביבי בשלטון. צחוק הגורל.

 

 

סיכמת את זה יפה. זה באמת מרגיש ונראה ככה. 

ואני אומר את זה כתומך שמאל שמתעב את ביבי והימין הדתי.

 

Just now, החתול הצהוב said:

לא יודע מה איתך, אבל אבא שלי לא עלה מארצות ערב, והוא ומשפחתו נשלחו אחר כבוד לעיירת פיתוח עם צריף ושירותים בחצר....

 

השאלה כמה שנים הוא היה שם ? ולעיירת פיתוח או מעברה ? אלו שני דברים שונים. 

 

Link to post
Share on other sites
57 דקות לפני, החתול הצהוב said:

לא יודע מה איתך, אבל אבא שלי לא עלה מארצות ערב, והוא ומשפחתו נשלחו אחר כבוד לעיירת פיתוח עם צריף ושירותים בחצר....

 

חתול

איזו עיירת פיתוח?

עיירת פיתוח עם צריף או מעברה? זה הבדל שמיים וארץ.

אני לא יודע מאיזה מוצא אביך, אבל באופן כללי חוץ מיוצאי ארצות המזרח, הגזענות מהאירופאים הייתה ניכרת גם כלפי רומנים.

'האליטה' המיוחסת התבססה בעיקר על יוצאי - גרמניה, פולין ואוסטריה.

Link to post
Share on other sites

אכן רומניה. מבוקרשט.

 

נשלחו אחר כבוד לבית שאן. לאחר מכן הצליחו למצוא חדר וחצי במקום עלוב בגבעת עלייה ביפו, אח"כ מצאו עוד איזה חדר וחצי במנשיה בת"א (אזור מוזנח מאוד וענק, בין יפו לת"א, שחוסל בשנות ה-60 ותחילת ה-70 ולמעט כמה מבנים אין לו זכר כיום) ולבסוף הצליחו לגור בדיור ציבורי עד סוף ימיהם/כמעט סוף ימיהם באזור אחר ביפו שהיה אזור של אנשים די קשיי יום (והיום הפך להיות אזור יקר בצורה מופרכת).

גם במשך כמה וכמה שנים הם עוד שילמו דמי החזר לסוכנות בגין הקליטה כמובן. רק בשנות ה-90', כשחוקקו את החוק שאנשים שגרים שנים רבות באותה דירה בדיור ציבורי יכולים לקנות את דירתם, אבא שלי קנה את הדירה שלהם ובשנותיה האחרונות סבתא שלי סוף סוף לא גרה בדיור ציבורי. כל המקומות שציינתי , הקודמים, היו אכן בדיור ציבורי.

 

לגביי תקופת העלייה לארץ, מאחר והם חששו לגורל החינוך של אבא שלי ואחיו, שהיו אז בגילאי 15 ו-13, הם רשמו אותם לקיבוצים להיות ילדי חוץ. אבא שלי ואח שלו הופרדו ולא נשלחו לאותו מקום מאחר וזו הייתה המדיניות אז.

Link to post
Share on other sites

בדיוק. זה נגמר מהר מאוד ברגע שיהודי ארצות ערב הגיעו לישראל. עד אז הרומנים נחשבו לסוג הנחות ביותר של האשכנזים וזה בא לידי ביטוי בכל מיני צורות - ממתן פתרונות מגורים גרועים עבורם במקומות ספר כמו ירוחם ודומיהם ועד לפגיעה בשמם של הרומנים מה שגרם לפי התיאורים ללא מעט הסתייגויות בהקשר של נישואי תערובת בינם לבין הגרמנים, אוסטרים, פולנים והונגרים. חשוב לומר שתופעת 'רומני גנב' התפוגגה לה ב51', ברגע שהחלה העלייה הגדולה, ולשם נכנסו המרוקאים שהחליפו אותם בעל כורחם בשרשרת המזון האנושית היהודית.

Link to post
Share on other sites
38 דקות לפני, ת"א שלנו said:

מאוד הגיוני. הרומנים היו קצת מעל למזרחים בשרשרת המזון אבל ללא ספק גם הם סבלו מגזענות עצומה שהגיעה מהאליטה האשכנזית. 

הרומנים לא סבלו מגזענות איומה מהאליטה, הרומנים ככלל לא התלוננו בפני המדינה והחברה על המצב שהם היו בו ועבדו קשה בשביל להצליח וזה הלך להם מצוין. כל גל עליה שהיה פה סבל מגזענות ממי שמסביב וכולם גזענים כלפי כולם גם היום, ואני מבטיח שמי שסופג הכי הרבה גזענות עממית היום זה האהשאלה היא אם אתה נותן לזה לעצור אותך ומתרץ את הכשלונות שלך באחרים. זה כלל לחיים של לקחת אחריות על עצמך. יש אנשים כאלה מכל העליות, ויש עליות שכקבוצה ידעו לקחת על עצמם יותר אחריות, כמו הרוסים היום, דוגמא קלאסית, כי הדחייה שהם ספגו מהחברה הישראלית היא לא קטנה, ילדים רוסים בפריפריה ספגו השפלות בבתי ספר וההורים שלהם מאנשים מכובדים מאוד ברוסיה הפכו למנקים ומאבטחים, והם לא מתלוננים ומטפסים למעלה בקצב מהיר. כולם יכולים להצליח, כולם שווים ביכולותיהם,המדינה הזאת היא מתנה לכולם בסוף, השאלה היא מה אתה עושה עם מה שקיבלת, גם אם ההזדמנויות שקיבלת בדרך פחותות ביחס לאחרים, אם אתה בוחר לעבוד קשה או להתלונן ולהנציח את המצב שלך. 

Link to post
Share on other sites
7 דקות לפני, nimrodem said:

הרומנים לא סבלו מגזענות איומה מהאליטה, הרומנים ככלל לא התלוננו בפני המדינה והחברה על המצב שהם היו בו ועבדו קשה בשביל להצליח וזה הלך להם מצוין. כל גל עליה שהיה פה סבל מגזענות ממי שמסביב וכולם גזענים כלפי כולם גם היום, ואני מבטיח שמי שסופג הכי הרבה גזענות עממית היום זה האהשאלה היא אם אתה נותן לזה לעצור אותך ומתרץ את הכשלונות שלך באחרים. זה כלל לחיים של לקחת אחריות על עצמך. יש אנשים כאלה מכל העליות, ויש עליות שכקבוצה ידעו לקחת על עצמם יותר אחריות, כמו הרוסים היום, דוגמא קלאסית, כי הדחייה שהם ספגו מהחברה הישראלית היא לא קטנה, ילדים רוסים בפריפריה ספגו השפלות בבתי ספר וההורים שלהם מאנשים מכובדים מאוד ברוסיה הפכו למנקים ומאבטחים, והם לא מתלוננים ומטפסים למעלה בקצב מהיר. כולם יכולים להצליח, כולם שווים ביכולותיהם,המדינה הזאת היא מתנה לכולם בסוף, השאלה היא מה אתה עושה עם מה שקיבלת, גם אם ההזדמנויות שקיבלת בדרך פחותות ביחס לאחרים, אם אתה בוחר לעבוד קשה או להתלונן ולהנציח את המצב שלך. 

אתה כל כך חסר מושג ביחס לנחרצות שלך והביטחון שאתה משדר, ולא רק בנושא הזה.

Link to post
Share on other sites
25 דקות לפני, ת"א שלנו said:

בדיוק. זה נגמר מהר מאוד ברגע שיהודי ארצות ערב הגיעו לישראל. עד אז הרומנים נחשבו לסוג הנחות ביותר של האשכנזים וזה בא לידי ביטוי בכל מיני צורות - ממתן פתרונות מגורים גרועים עבורם במקומות ספר כמו ירוחם ודומיהם ועד לפגיעה בשמם של הרומנים מה שגרם לפי התיאורים ללא מעט הסתייגויות בהקשר של נישואי תערובת בינם לבין הגרמנים, אוסטרים, פולנים והונגרים. חשוב לומר שתופעת 'רומני גנב' התפוגגה לה ב51', ברגע שהחלה העלייה הגדולה, ולשם נכנסו המרוקאים שהחליפו אותם בעל כורחם בשרשרת המזון האנושית היהודית.

 

הכל טוב ויפה, אבל המשפחה של אבא שלי הגיעה בכלל ב-1959....

Link to post
Share on other sites
28 דקות לפני, nimrodem said:

הרומנים לא סבלו מגזענות איומה מהאליטה, הרומנים ככלל לא התלוננו בפני המדינה והחברה על המצב שהם היו בו ועבדו קשה בשביל להצליח וזה הלך להם מצוין. כל גל עליה שהיה פה סבל מגזענות ממי שמסביב וכולם גזענים כלפי כולם גם היום, ואני מבטיח שמי שסופג הכי הרבה גזענות עממית היום זה האהשאלה היא אם אתה נותן לזה לעצור אותך ומתרץ את הכשלונות שלך באחרים. זה כלל לחיים של לקחת אחריות על עצמך. יש אנשים כאלה מכל העליות, ויש עליות שכקבוצה ידעו לקחת על עצמם יותר אחריות, כמו הרוסים היום, דוגמא קלאסית, כי הדחייה שהם ספגו מהחברה הישראלית היא לא קטנה, ילדים רוסים בפריפריה ספגו השפלות בבתי ספר וההורים שלהם מאנשים מכובדים מאוד ברוסיה הפכו למנקים ומאבטחים, והם לא מתלוננים ומטפסים למעלה בקצב מהיר. כולם יכולים להצליח, כולם שווים ביכולותיהם,המדינה הזאת היא מתנה לכולם בסוף, השאלה היא מה אתה עושה עם מה שקיבלת, גם אם ההזדמנויות שקיבלת בדרך פחותות ביחס לאחרים, אם אתה בוחר לעבוד קשה או להתלונן ולהנציח את המצב שלך. 

 

אוהב מאוד את הגישה שלך. זו גישה מאוד פרואקטיבית וחשובה להצלחה בחיים. אי אפשר שלא להעריך אנשים שפועלים בגישה הזאת. 

יחד עם זאת - במבחן המציאות הזה זה לא מחזיק מעמד. אפילו לא לשנייה. לסביבה יש השפעה עצומה על ההתפתחות של האדם. עצומה. לא פחות. בטח ובטח לסביבה שדואגת להכשיל ולהסליל אוכלוסיות אחרות. או במילים אחרות: קח אותי עשרות שנים לאחור וזה תקף מאוד גם להיום - תגיד לי איפה אתה גר ואני אגיד לך מי אתה, איזו השכלה תרכוש, איפה תשרת בצה"ל, כמה שווי תהיה הדירה שלך (ובהמשך לזה כמה תוכל למכור ולשפר את מעמדך) ומי תוכל להיות. כל אחד שפורץ דרך שנראת בלתי אפשרית רק מוכיח כמה המערכת לא הוגנת. 

 

יוסי יונה אמר את זה טוב ממני:

נולדתי בקרית-אתא בתחילת שנות החמישים, להורים ממוצא עיראקי. בילדותי גרנו במעברה ולמדתי בבית-הספר היסודי "סוקולוב". רוב התלמידים שלמדו בבית ספר זה גרו במעברות. לאחר סיום היסודי הפנו אותי, יחד עם כל חבריי, ללמוד בבית-ספר תיכון מקצועי, במגמת מסגרות מכאנית. הועידו אותי לצאת עם מקצוע ביד: מסגר מכאני. לא בחרתי בזה, זו היתה המלצתה של היועצת החינוכית, למרות שעברתי את מבחני הסקר בהצלחה ולמרות שהייתי טוב במקצועות העיוניים ולא רציתי להיות מסגר. מבחינת הניכור העצום שחוויתי שם, זה היה איום ונורא. בקושי סיימתי 12 שנות לימוד בבית הספר המקצועי. עם חלוף השנים הבנתי שאני מעוניין בהשכלה עיונית. אז התחלתי ללמוד במסלול לבגרות בבית ספר אקסטרני. עבדתי ב"סולל בונה" ובערב למדתי. היה קשה לצאת מוקדם בבוקר ולהגיע הביתה בלילה. אחרי שהשתחררתי מהצבא, המשכתי את לימודי הערב באותו בית-ספר אקסטרני בחיפה. בשעות היום עבדתי, כמו כל עיראקי טוב, בניהול חשבונות. תוך שנה וחצי סיימתי את הבגרות ומיד אחר-כך התחלתי את לימודי האקדמאיים באוניברסיטת חיפה. המשכתי בארצות-הברית, שם למדתי לתואר שני ושלישי. אחי, הצעיר ממני, עבר מסלול דומה, בבית-חרושת ליציקה בוולקן, לאחר מכן למד בבית-ספר אקסטרני, וסיים תואר ראשון במזרח התיכון. בן-דודי עבר איתי את אותו מסלול מהיסודי עד לאוניברסיטה והיום הוא בעל תואר שני בפילוסופיה. חברי מהשכונה למד עמי בבית-ספר מקצועי, נסע לארה"ב, והיום הוא מהנדס ובעל מפעל. עוד חברים אחרים מהשכונה עברו תהליך דומה. חלק מחברי "המנותבים", בעלי תעצומות הנפש, בטחון עצמי והערכה עצמית ביכולתם, באמת התעשתו, קראו תיגר על הניתוב ועל תפיסתה של מערכת החינוך, ואם אפשר לומר "מרדו בגורלם", למדו והצליחו. צר לי על האחרים שקיבלו את הדימוי הנחות שהמערכת הדביקה להם ורבים - אינטליגנטים, בעלי יכולת אינטלקטואלית לא מבוטלת - לא הצליחו. מישהו אחר החליט עבורם כיצד ייראה עתידם. אני השקעתי הרבה כדי להחליט בעצמי כיצד ייראה העתיד שלי. בוודאי שיש לאנשים, כמוני, תחושת סיפוק הנובעת מהצלחה בפרויקט של "כנגד כל הסיכויים". במקרה כמו שלי תחושת הסיפוק מתעצמת, משום שהמאמץ הוא גדול, אבל הייתי מוכן לוותר על המאמץ הגדול. במצב אידיאלי זה לא אמור להיות הישג, אלא דבר טבעי.

Link to post
Share on other sites
4 hours ago, החתול הצהוב said:

לא יודע מה איתך, אבל אבא שלי לא עלה מארצות ערב, והוא ומשפחתו נשלחו אחר כבוד לעיירת פיתוח עם צריף ושירותים בחצר....

 

צריף זה פינוק.

ההורים של אבא שלי חיו באוהל קטן משפחה שלמה. בלי מקלחות מסודרות. בגשם ובבוץ.

הרומנים גם קופחו אבל אי אפשר לזלזל בתחושות של אנשים. לבטח כשיש ציטוטים מאוד בוטים וברורים מצד השלטון כלפי העולים המרוקאים הנחותים שכלית.

Link to post
Share on other sites
29 דקות לפני, avi atias said:

 

צריף זה פינוק.

ההורים של אבא שלי חיו באוהל קטן משפחה שלמה. בלי מקלחות מסודרות. בגשם ובבוץ.

הרומנים גם קופחו אבל אי אפשר לזלזל בתחושות של אנשים. לבטח כשיש ציטוטים מאוד בוטים וברורים מצד השלטון כלפי העולים המרוקאים הנחותים שכלית.

אם עושים תחרות מי היה יותר מסכן תגיד לי אני גם רוצה להשתתף.

אם לא אז בוא נשחרר מזה.

Link to post
Share on other sites
2 hours ago, ת"א שלנו said:

 

אוהב מאוד את הגישה שלך. זו גישה מאוד פרואקטיבית וחשובה להצלחה בחיים. אי אפשר שלא להעריך אנשים שפועלים בגישה הזאת. 

יחד עם זאת - במבחן המציאות הזה זה לא מחזיק מעמד. אפילו לא לשנייה. לסביבה יש השפעה עצומה על ההתפתחות של האדם. עצומה. לא פחות. בטח ובטח לסביבה שדואגת להכשיל ולהסליל אוכלוסיות אחרות. או במילים אחרות: קח אותי עשרות שנים לאחור וזה תקף מאוד גם להיום - תגיד לי איפה אתה גר ואני אגיד לך מי אתה, איזו השכלה תרכוש, איפה תשרת בצה"ל, כמה שווי תהיה הדירה שלך (ובהמשך לזה כמה תוכל למכור ולשפר את מעמדך) ומי תוכל להיות. כל אחד שפורץ דרך שנראת בלתי אפשרית רק מוכיח כמה המערכת לא הוגנת. 

אתה אומר שהגישה לא מחזיקה מעמד, אבל נתתי לך דוגמא אחת לכך שכן, עם הרוסים, ואני יכול לתת עוד הרבה. מלבד האנגלו סקסים והייקים, אני לא מכיר עדה אחת שליקקה פה דבש מההתחלה, ברור שיש כאלה שאכלו יותר חרא בהתחלה, ויש כאלה שפחות, אבל לקולקטיב יש המון השפעה על עתידו, גם אם יש השפעות מחלישות ומקשות מבחוץ. להגיד שהכל בחיים מוסלל על ידי אחרים, זה נכון חלקית, כי אמנם באמת יש אנשים/אוכלוסיות שהנקודת זינוק שלהם נמוכה עקב סיבות שלא בשליטתם, ונכון שחלק ארי מהם ממשיל עם החיים שהוסללו לו, אבל יש כאלה שאימצו לחייהם מנטליות של ווינרים וניצחו נגד כל הסיכויים. ברמת הפרט זה יכול להיות בנאדם שהיה בכלא עקב עבריינות פלילית, היה מכור לסמים, וכיום הוא קצין ביחידה מיוחדת, או לדוגמא אבי גבאי שכולם יודעים מאיפה הוא הגיע ואיפה הוא היום ובטוח שאתה מכיר מהחיים האישיים שלך אנשים כאלה ואולי גם אתה כזה אני לא מכיר אותך... אבל לדעתי קולקטיב מתנהג פחות או יותר כמו פרט, לכל אוכלוסיה יש דפוסי התנהגות ותרבות משלה, ויש אוכלוסיות שככלל קידשו את האמונה שמי שעובד קשה ולוקח על עצמו אחריות מצליח. לכן אני חושב שלמרות שהרבה מהמצב שלנו לא תלוי בנו, והסביבה שלנו הכתיבה לנו נקודת פתיחה מסוימת, גם לקולקטיב יש יכולת להתגבר על זה. בשביל זה צריך או מראש תרבות שמקדשת עבודה או שקל לה יותר להסתגל (ברור לי שלעולים עם דוקטורט מרוסיה יותר קל להסתגל מאשר לעולים מכפר בגונדר, וזה לא הופך אך אחד לטוב יותר או פחות), או במידה והסביבה לא כזאת, נדרש דור של מנהיגים שיזניקו את הסביבה שלהם קדימה, דרך קידום של הסביבה שלהם ולהתוות דרך. הייתי פעם במתנס בירוחם וראיתי את הנוער הצעיר הפעיל שלהם, שעושה מעל ומעבר כדי לקדם את עצמם ואת הקהילה שלהם, והם דוגמא ישירה לדור של מנהיגים שבעתיד יכולים להטיס את כלל המדינה קדימה, אם ישימו בצד את פוליטיקת הזהויות וימצאו את המשותף יחד עם מקביליהם מאוכלוסיות אחרות בארץ.

בסוף אני מאמין שרובנו עמוק בפנים רוצים לחיות פה יחד בארץ חיים מאושרים ולמצוא פה עתיד טוב לנו וליקרים לנו, בלי קשר למאיפה סבא שלנו הגיע וכמה חרא הוא אכל(בלי לזלזל בחרא שאנשים אכלו פה).

אני חושב שהנצחה של קיפוח לא תעזור, לא כי אני רוצה להכחיש פה אירוע היסטורי, חובה לדעת שזה קרה, אבל להשתמש בקלף הזה כדי להתנגח אחד בשני רק יעצים את הקרעים העדתיים בחברה שלנו. אני כבר ממזמן הפסקתי לשפוט אנשים ואת הכאב שלהם, יש לי מליון ביקורת מצד הנרטיב שלי לעניין כלפי עדות המזרח וכלפי ההסתדרות וכלפי כל מי שדפק את המשפחה שלי בעיניי, אבל אני שם את האגו בצד כי מבחינתי אנחנו כולנו בעלי אינטרס משותף, וכדי להצליח יחד כולנו צריכים להרגיע עם האגו. 

 

דבר אחרון, השיח לדעתי צריך להיות קיים, להחזיק בבטן זה לא בריא לאף אחד, אבל השיח על הפערים בין העדות פה צריך לקרות רק אחרי שנגיע כולנו למסקנה שאנחנו קודם כל אחים, וכמו שבבית אחים שרבו יושבים יחד בספא בסלון ושופכים תלב עם קבלה והבנה אחד של השני, ללא ציניות ועם רצון אמיתי להתפייס, ככה גם בתוך עם ישראל.

 

 

 

יוסי יונה אמר את זה טוב ממני:

נולדתי בקרית-אתא בתחילת שנות החמישים, להורים ממוצא עיראקי. בילדותי גרנו במעברה ולמדתי בבית-הספר היסודי "סוקולוב". רוב התלמידים שלמדו בבית ספר זה גרו במעברות. לאחר סיום היסודי הפנו אותי, יחד עם כל חבריי, ללמוד בבית-ספר תיכון מקצועי, במגמת מסגרות מכאנית. הועידו אותי לצאת עם מקצוע ביד: מסגר מכאני. לא בחרתי בזה, זו היתה המלצתה של היועצת החינוכית, למרות שעברתי את מבחני הסקר בהצלחה ולמרות שהייתי טוב במקצועות העיוניים ולא רציתי להיות מסגר. מבחינת הניכור העצום שחוויתי שם, זה היה איום ונורא. בקושי סיימתי 12 שנות לימוד בבית הספר המקצועי. עם חלוף השנים הבנתי שאני מעוניין בהשכלה עיונית. אז התחלתי ללמוד במסלול לבגרות בבית ספר אקסטרני. עבדתי ב"סולל בונה" ובערב למדתי. היה קשה לצאת מוקדם בבוקר ולהגיע הביתה בלילה. אחרי שהשתחררתי מהצבא, המשכתי את לימודי הערב באותו בית-ספר אקסטרני בחיפה. בשעות היום עבדתי, כמו כל עיראקי טוב, בניהול חשבונות. תוך שנה וחצי סיימתי את הבגרות ומיד אחר-כך התחלתי את לימודי האקדמאיים באוניברסיטת חיפה. המשכתי בארצות-הברית, שם למדתי לתואר שני ושלישי. אחי, הצעיר ממני, עבר מסלול דומה, בבית-חרושת ליציקה בוולקן, לאחר מכן למד בבית-ספר אקסטרני, וסיים תואר ראשון במזרח התיכון. בן-דודי עבר איתי את אותו מסלול מהיסודי עד לאוניברסיטה והיום הוא בעל תואר שני בפילוסופיה. חברי מהשכונה למד עמי בבית-ספר מקצועי, נסע לארה"ב, והיום הוא מהנדס ובעל מפעל. עוד חברים אחרים מהשכונה עברו תהליך דומה. חלק מחברי "המנותבים", בעלי תעצומות הנפש, בטחון עצמי והערכה עצמית ביכולתם, באמת התעשתו, קראו תיגר על הניתוב ועל תפיסתה של מערכת החינוך, ואם אפשר לומר "מרדו בגורלם", למדו והצליחו. צר לי על האחרים שקיבלו את הדימוי הנחות שהמערכת הדביקה להם ורבים - אינטליגנטים, בעלי יכולת אינטלקטואלית לא מבוטלת - לא הצליחו. מישהו אחר החליט עבורם כיצד ייראה עתידם. אני השקעתי הרבה כדי להחליט בעצמי כיצד ייראה העתיד שלי. בוודאי שיש לאנשים, כמוני, תחושת סיפוק הנובעת מהצלחה בפרויקט של "כנגד כל הסיכויים". במקרה כמו שלי תחושת הסיפוק מתעצמת, משום שהמאמץ הוא גדול, אבל הייתי מוכן לוותר על המאמץ הגדול. במצב אידיאלי זה לא אמור להיות הישג, אלא דבר טבעי.

 

Link to post
Share on other sites
1 hour ago, nimrodem said:

אם עושים תחרות מי היה יותר מסכן תגיד לי אני גם רוצה להשתתף.

אם לא אז בוא נשחרר מזה.

 

4 hours ago, nimrodem said:

הרומנים לא סבלו מגזענות איומה מהאליטה, הרומנים ככלל לא התלוננו בפני המדינה והחברה על המצב שהם היו בו ועבדו קשה בשביל להצליח וזה הלך להם מצוין. כל גל עליה שהיה פה סבל מגזענות ממי שמסביב וכולם גזענים כלפי כולם גם היום, ואני מבטיח שמי שסופג הכי הרבה גזענות עממית היום זה האהשאלה היא אם אתה נותן לזה לעצור אותך ומתרץ את הכשלונות שלך באחרים. זה כלל לחיים של לקחת אחריות על עצמך. יש אנשים כאלה מכל העליות, ויש עליות שכקבוצה ידעו לקחת על עצמם יותר אחריות, כמו הרוסים היום, דוגמא קלאסית, כי הדחייה שהם ספגו מהחברה הישראלית היא לא קטנה, ילדים רוסים בפריפריה ספגו השפלות בבתי ספר וההורים שלהם מאנשים מכובדים מאוד ברוסיה הפכו למנקים ומאבטחים, והם לא מתלוננים ומטפסים למעלה בקצב מהיר. כולם יכולים להצליח, כולם שווים ביכולותיהם,המדינה הזאת היא מתנה לכולם בסוף, השאלה היא מה אתה עושה עם מה שקיבלת, גם אם ההזדמנויות שקיבלת בדרך פחותות ביחס לאחרים, אם אתה בוחר לעבוד קשה או להתלונן ולהנציח את המצב שלך. 

 

חשוב לי לדייק איתך בעובדות כי אתה מתכחש למציאות ומזלזל בתחושות של אנשים ובעיקר משקר לעצמך.

אתה מצייר מצג שווא כאילו העולים ממדינות ערב התמסכנו והתלוננו במקום לנסות לשנות את מצבם, זו התעלמות בוטה מההיסטוריה של המדינה.

 

הרוסים, בלי לזלזל בתחושות שלהם גם כן, זו העליה שהכי דאגו לה אולי. בנו מיליוני דירות בזול, מכרו רכבים בחצי מחיר, נתנו סל קליטה מכובד ותנאים סוציאלים מפליגים שאף עליה לא קיבלה עד היום.

ברור שגם הם סבלו מגזענות, אבל לא גזענות ממסדית. להיפך, אני זוכר שביסודי עשו לנו שיעורים שלמים על איך לקבל יפה את העליה הרוסית הרבה לפני שהם באו.

לעליה האתיופית לא עשו שיעורים דומים על איך לקבל אותם יפה. מעניין.

אז קצת קשה לי להשוות לאנשים שזרקו אותם ממשאית של זבל בשום מקום.

 

אבל עזוב את הקליטה הקשה, מדברים איתך גם על דור ההמשך שסבל מהתנכלות ממסדית במסגרת הלימודים.

ומה זה השטות הזאת לגבי אנשים מכובדים? גם מארצות ערב עלו אנשים מכובדים מאוד.

 

כיום, המצב בהחלט שונה ממה שהיה עד שנות ה80. ובהחלט כולם יכולים להצליח עם כוכבית על פריפריה מרוחקת.

Link to post
Share on other sites
1 hour ago, avi atias said:

 

צריף זה פינוק.

ההורים של אבא שלי חיו באוהל קטן משפחה שלמה. בלי מקלחות מסודרות. בגשם ובבוץ.

הרומנים גם קופחו אבל אי אפשר לזלזל בתחושות של אנשים. לבטח כשיש ציטוטים מאוד בוטים וברורים מצד השלטון כלפי העולים המרוקאים הנחותים שכלית.

ב59 לא היו אוהלים. זה חוסל בתחילת שנות ה50

Link to post
Share on other sites
3 דקות לפני, avi atias said:

הרוסים, בלי לזלזל בתחושות שלהם גם כן, זו העליה שהכי דאגו לה אולי. בנו מיליוני דירות בזול, מכרו רכבים בחצי מחיר, נתנו סל קליטה מכובד ותנאים סוציאלים מפליגים שאף עליה לא קיבלה עד היום.

 

כי הם באו למדינה עשירה פי כמה משנות ה50 שגם קיבלה סיוע אמריקאי כספי

Link to post
Share on other sites
6 דקות לפני, החתול הצהוב said:

 

כי הם באו למדינה עשירה פי כמה משנות ה50 שגם קיבלה סיוע אמריקאי כספי

 

אין ספק שהם באו למדינה עשירה יותר ולמודת עליות. אני רק טענתי שאין מה להשוות בין העליות.

שוב, לא אני יצרתי את ההשוואה, אני רק עניתי להשוואה.

Link to post
Share on other sites

נמרוד זה נראה שאתה חסיד של הגישה האינדיווידואלית שבה יש השפעה אפסית של הקולקטיב על הפרט והכל תלוי נטו באדם הפשוט. אני אומר שדברים כאלה הם נדירים ועל סף הבלתי קיימים.

 

האשכנזים מול המזרחים זה מאבק שהוא לא PC. היום נהוג לומר הפריפריה(מזרחים) מול המרכז(אשכנזים). לצורך העניין תל אביב - דרום תל אביב זה אזור שמוגדר פריפריה חברתית לעומת מרכז-צפון תל אביב שמוגדר מרכז. נשמע כמו קונפליקט אחר, אבל זה אותו אחד. רק במילים אחרות.

 

ומתנצל מראש שאין לי זמן להשקיע בדיון הזה אבל מה שחשוב בעיניי זה להגדיר קודם כל מהי הצלחה בעינייך והאם כל אדם בישראל יכול להגיע להצלחה שהגדרת. 

הצלחה בעיניי זה שוויון הזדמנויות לכל ישראלי שממלא את זכויותיו לחברה ולמדינה.

 

ואם אני לצורך העניין נער ששמו בוריס

ואותו בוריס בחור חכם לכל הדעות. יש לו חוש טכנולוגי וקליטה מהירה. בוריס רוצה להגיע ל8200 או לסייבר. זה החלום שלו מגיל צעיר אחרי שהוא ראה סרטון ביוטיוב שמדבר על היחידה הזאת. הוא רוצה להיות משמעותי שם ובסוגריים אנחנו מבינים שאם יעשה ב8200 שירות משמעותי ומלא בתפקיד הנכון, הוא כנראה ישתחרר עם משכורת מאוד גבוהה באזרחות - נגיד יתחיל עם משכורת של מעל 25k ויזכה להיות חלק מקליקה ונטוורקינג חזק מאוד שיעזור לו בהמשך החיים ובעיקר ישתפר את המעמד החברתי-כלכלי שלו. אבל מה הבעיה של בוריס? בוריס אכל אותה כי הוא גר בנתיבות. ובנתיבות לצורך העניין אין מספיק תקציב כדי לפתוח מגמות מוגברות של 5 יחידות מתמטיקה, פיזיקה, אנגלית או תכנות - שכנראה יעלו לו את ההסתברות להגיע לאותה היחידה. ומבחינתו הסיכוי שיגיע לשם הוא קלוש עד לא קיים. אולי יעשו לו טובה ובמקום זה הוא יהיה טכנאי בחייל האוויר. 

 

ולהבדיל מבוריס, 

יש את איציק. ואותו איציק כבר מגיל צעיר לומד בבית ספר שיכול להרשות לעצמו לפתוח כל מגמה אפשרית - אז הוא עושה 5 יחידות מתמטיקה, פיזיקה, אנגלית. והוא מקבל זימון לחייל המודיעין.

בסוף הוא ניגש לזימון, לא עובר אותו. אבל בוריס בכלל לא קיבל את אותו הזימון. 

- מה קורה עם כל מי שגר במרכז וכן עובר? מה יהיה המשך חייו? 

- מאיפה מגיעים רובם המוחלט של המתכנתים, אנשי הסייבר, 8200 והיחידות המיוחדות בצה"ל? ולמה? 

 

כמובן כל הסיפור הזה הוא תיאורטי לחלוטין, אבל תראה איך אנשים בעלי פוטנציאל מתפספסים לא בגלל שהם בוכים על מה שהיה או לא היה עם סבא רבא שלהם אלא בגלל שהם עדיין סובלים מחוסר שוויון וחוסר בהזדמנויות. והסיפור הזה הוא על קצה המזלג של החברה הישראלית. ממש על קצה המזלג.

 

 

Link to post
Share on other sites

הבעיה בשנות ה 50-60 בקליטת עולים לא היתה רק אם זה צריף או אוהל, עיירת פיתוח או שכונת עוני, רומנים או עירקים. 

כל מזרחי שרצה להיות משהו מעבר לפועל פשוט שעובד עם הידיים היה צריך להשתלב במנגנון של ההסתדרות מפא"י והפנקס האדום שכולו נשלט ע"י אשכנזים. 

Link to post
Share on other sites

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.