Jump to content
Sign in to follow this  
דקסטר

היום לפני 7 שנים

Recommended Posts

10 שנים קשות וארוכות אחרי הפעם האחרונה, שוב באיצטדיון רמת-גן, מכבי חוזרת לקדמת הבמה של הכדורגל הישראלי ומניפה את הצלחת מספר 20 בתולדות המועדון בדרך לשושלת מפוארת.

 

איזה יום של כיף:yellow_cool1:

MTA__1366666751__IR_9770-1024x519.jpg

MTA__1366710734__MG_9567-e1434097203208-
 

 

 

Share this post


Link to post
Share on other sites

טירונות מקוללת הייתי בשבוע שטח 

בדיוק ראיתי את הוידאו ששמת כאן חודש שעבר

פריצה זר מרגש, כבר בסוף העונה הייתי עם החולצה שלו

Share this post


Link to post
Share on other sites

חןחן עיצבה בכשרון רב. מכבי ויונייטד זכו באליפות ה20 שלהן באותו היום, כמעט באותה השעה

FB_IMG_1587554987371.jpg

Share this post


Link to post
Share on other sites

היו עוד הרבה רגעים מאושרים מאז, אבל הם לא התעלו על עוצמת הרגשות שחוויתי ביום הזה.

 

Share this post


Link to post
Share on other sites

40 אלף צהובים חוגגים אליפות. איזה יום מרגש. 

למרות הכל אווירה יותר חלשה ממשחק גביע טוטו. האצטדיון הכי מסריח שקיים.

Share this post


Link to post
Share on other sites
1 דקה לפני, מכביסט לעד said:

40 אלף צהובים חוגגים אליפות. איזה יום מרגש. 

למרות הכל אווירה יותר חלשה ממשחק גביע טוטו. האצטדיון הכי מסריח שקיים.

 

כי בסופו של דבר זה היה להגיע למסיבה כיפית. ידענו שהעסק סגור כבר לגמריי.

ההכתרה בב"ש ב-95' למשל הייתה משחק מרגש הרבה יותר מאשר רמה"ש 2003 בעיניי. 

Share this post


Link to post
Share on other sites

אחרי המשחק יצאתי החוצה והסתובבנו מסביב לאצטדיון רג בדרך להמשך חגיגות ופשוט מלא אנשים שאת רובם אני לא מכיר בשם וחלקם אפילו לא מזהה קפצו עליי חיבקו אותי וחגגו איתי, הרגשתי כמו חתן ביום חתונתו, איזה רחוק זה נראה עכשיו...

Share this post


Link to post
Share on other sites

היה ערב מרגש ברמות, בכיתי כמה פעמים בגלל מכבי אבל שם היה השיא

Share this post


Link to post
Share on other sites

אין סם בעולם שיעשה את מה שמכבי עושה לי איזה יום של אושר. היום שחזרנו למקום האמיתי שלנו המועדון היחיד בכל הביצה החובבנית הזאת שבאמת חייב להיות כל הזמן מקום ראשון ולהתמודד על תארים עד הסוף, מועדון אחד לפני כולם.

תודה לך מיץ'.

 

Share this post


Link to post
Share on other sites
1 hour ago, מכביסט לעד said:

40 אלף צהובים חוגגים אליפות. איזה יום מרגש. 

למרות הכל אווירה יותר חלשה ממשחק גביע טוטו. האצטדיון הכי מסריח שקיים.

האגדות נרקמות הכי מרגש אי פעם

 

Share this post


Link to post
Share on other sites

עכשיו אחרי 7 שנים אני אומר שיצא לנו את המשחק הכי אפור בעולם עם מיליון אוהדי הצלחות אבל באותם רגעים, וואו איזה אופוריה.

כמה רגעים גדולים קיבלנו מאז והסינים מנסים כבר בפעם השנייה לגמור אותנו.

Share this post


Link to post
Share on other sites
1 hour ago, הנדון said:

האגדות נרקמות הכי מרגש אי פעם

 

נכון כי פה ממש כל 40 אלף שרו. בדרבי האחרון ששרנו את זה העוצמות היו אותו דבר פחות או יותר והיינו פחות 20 אלף איש ובפחות טירוף.

Share this post


Link to post
Share on other sites
5 hours ago, מכביסט לעד said:

40 אלף צהובים חוגגים אליפות. איזה יום מרגש. 

למרות הכל אווירה יותר חלשה ממשחק גביע טוטו. האצטדיון הכי מסריח שקיים.

האווירה עצמה הייתה גרועה.

אבל עדיין זה היה מאוד מיוחד, אף אחד לא באמת היה מורגל בחגיגות, אנשים יצאו עם הכסאות בתור מזכרת..

Share this post


Link to post
Share on other sites
7 דקות לפני, kutomer said:

האווירה עצמה הייתה גרועה.

אבל עדיין זה היה מאוד מיוחד, אף אחד לא באמת היה מורגל בחגיגות, אנשים יצאו עם הכסאות בתור מזכרת..

ברור. יום מאוד מרגש שהאצטדיון הזה לא הצליח להרוס.

Share this post


Link to post
Share on other sites
10 hours ago, החתול הצהוב said:

דווקא הייתה אחלה אווירה, מה אתם רוצים.

 

זה תמיד היה כיף ומגניב לאנשים להגיד "אווירה מסריחה" ברמת גן.

ב2 המקרים גם ב2003 שהייתי ילדון בן 15 וגם עשור לאחר  מכן כבוגר  הרגשתי וחוויתי  אווירה מדהימה ותחושת האופוריה הזו זה  משהו שאי אפשר להסביר.

מבחינתי יש איזשהו קסם באיצטדיון הזה, אף פעם לא באמת שנאתי אותו כמו רבים מהפורום.

Share this post


Link to post
Share on other sites

היו שני משחקים שגרמו לי לדמעות- משחק העלייה לצ'מפיונס והמשחק הזה. איזה רגע מרגש. כבר חשבתי שלעולם לא אזכה לראות אליפות של מכבי ואז זה הגיע.. הגשמת חלום 

והייתה אווירה מדהימה לא יודעת על מה אתם מדברים 

Share this post


Link to post
Share on other sites
1 hour ago, רן יעקובי said:

 

זה תמיד היה כיף ומגניב לאנשים להגיד "אווירה מסריחה" ברמת גן.

ב2 המקרים גם ב2003 שהייתי ילדון בן 15 וגם עשור לאחר  מכן כבוגר  הרגשתי וחוויתי  אווירה מדהימה ותחושת האופוריה הזו זה  משהו שאי אפשר להסביר.

מבחינתי יש איזשהו קסם באיצטדיון הזה, אף פעם לא באמת שנאתי אותו כמו רבים מהפורום.

לא כיף ולא מגניב זאת המציאות. להפך תמיד כיף ומגניב להגיד עליו שיש קסם רק כי הוא נוסטלגי.

במשחק אליפות לא הייתה אווירה של בית קברות כי היינו 40 אלף בטירוף של אליפות אחרי עשור, אבל בכל אצטדיון אחר עם כמות כזאת של טירוף ומספרים הייתה אווירה מחשמלת.

Share this post


Link to post
Share on other sites

באמצע העונה הזאת טסתי לדרום אמריקה. 

הייתה התלבטות קשה בתחילת אפריל לחזור לארץ ולהפסיק את הטיול רק כדי להיות ברגע שלוקחים אליפות ראשונה אחרי עשור והרצון לסגור מעגל (באליפות הקודמת הייתי ברמת גן כתלמיד חטיבת ביניים והרגיש לי סמלי לחגוג שם שוב).

בסוף עם חרטה המשכתי בטיול, תוך שאני מקפיד כל משחק של מכבי להיות בקפה אינטרנט ולצפות בשידור.

את המשחק הזה ראיתי בלה-פאס בירת בוליביה, עם עוד שני אוהדי מכבי שמצאתי שם.

כמובן שלטיול לקחתי איתי דגל גדול של מכבי כדי להצטלם איתו בכל מיני לוקיישנים יפים. באותו יום שמתי אותו עלי (ידח עם חולצת בוקה ג'וניורס שקניתי בארגנטינה).

בסוף המשחק היינו עם דמעות בעיניים.. הלכתי משם ישירות לבר של ההוסטל (הלוקי. מי שהיה בדרום אמריקה בטוח מכיר) ולא הורדתי את הדגל מעלי כמה שעות. 

ישבתי שם ושתיתי בטירוף עם עוד כמה ישראלים אוהדי מכבי.

כל מיני אירופאים, בעיקר בריטים, התסכלו עלי ולא הבינו בהתחלה על מה החגיגה ועל מה אנחנו שרים, עד שהסברנו להם שהקבוצה שלנו זכתה באליפות ראשונה אחרי 10 שנים.

איך שהם שמעו את זה ישר הם באו להרים איתנו בירה והצטרפו לחגיגה!

עדין יש בי רגשות אשם קטנים שלא הייתי שם במשחק פיזית, אבל אני מרגיש שזכיתי בכל זאת לחגוג את האליפות!

התמונות שלנו חוגגים אליפות בצד השני של העולם הם כנראה הכי מרגשות שיש לי מהטיול הזה.

 

 

Share this post


Link to post
Share on other sites
10 hours ago, שחר צהוב said:

באמצע העונה הזאת טסתי לדרום אמריקה. 

הייתה התלבטות קשה בתחילת אפריל לחזור לארץ ולהפסיק את הטיול רק כדי להיות ברגע שלוקחים אליפות ראשונה אחרי עשור והרצון לסגור מעגל (באליפות הקודמת הייתי ברמת גן כתלמיד חטיבת ביניים והרגיש לי סמלי לחגוג שם שוב).

בסוף עם חרטה המשכתי בטיול, תוך שאני מקפיד כל משחק של מכבי להיות בקפה אינטרנט ולצפות בשידור.

את המשחק הזה ראיתי בלה-פאס בירת בוליביה, עם עוד שני אוהדי מכבי שמצאתי שם.

כמובן שלטיול לקחתי איתי דגל גדול של מכבי כדי להצטלם איתו בכל מיני לוקיישנים יפים. באותו יום שמתי אותו עלי (ידח עם חולצת בוקה ג'וניורס שקניתי בארגנטינה).

בסוף המשחק היינו עם דמעות בעיניים.. הלכתי משם ישירות לבר של ההוסטל (הלוקי. מי שהיה בדרום אמריקה בטוח מכיר) ולא הורדתי את הדגל מעלי כמה שעות. 

ישבתי שם ושתיתי בטירוף עם עוד כמה ישראלים אוהדי מכבי.

כל מיני אירופאים, בעיקר בריטים, התסכלו עלי ולא הבינו בהתחלה על מה החגיגה ועל מה אנחנו שרים, עד שהסברנו להם שהקבוצה שלנו זכתה באליפות ראשונה אחרי 10 שנים.

איך שהם שמעו את זה ישר הם באו להרים איתנו בירה והצטרפו לחגיגה!

עדין יש בי רגשות אשם קטנים שלא הייתי שם במשחק פיזית, אבל אני מרגיש שזכיתי בכל זאת לחגוג את האליפות!

התמונות שלנו חוגגים אליפות בצד השני של העולם הם כנראה הכי מרגשות שיש לי מהטיול הזה.

 

 

יש לי סיפור דומה עם הירידה של הפועל, אבל זה לא להיום. 

 

Share this post


Link to post
Share on other sites
1 דקה לפני, לא לגרור מי גורר said:

יש לי סיפור דומה עם הירידה של הפועל, אבל זה לא להיום. 

 

חחחח

Share this post


Link to post
Share on other sites

בסופו של יום, רמת גן סיפק את הסחורה, בטח ב2003. ולנצח יהיה בזכרונות שלנו.

Share this post


Link to post
Share on other sites

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
Sign in to follow this  

×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.