Jump to content
Sign in to follow this  
nirc2

בת דודה של אבא שלי

Recommended Posts

ספטמבר 1939, פולין.
פלישת הצבא הנאצי לפולין הבינו סבא שלי, אבא של אבא שלי, ואחיו שהם מוכרחים לעזוב את ורשה ולהימלט מפולין, כשהיעד שנבחר היתה החזקה במדינות היבשת, שבילדותם לחמה בעוז עד טיפת דמם האחרונה נגד הגרמנים ואפילו הביסה אותם וכך יהיה גם הפעם - לצרפת.

סבא שלי התעקש שהם עושים טעות, ועליהם לפנות מזרחה דווקא, לברית המועצות. הוא היה בדעת מיעוט, שהרי הסובייטים משתפים פעולה עם היטלר וגם הם פלשו לפולין, וזה טירוף לברוח לשם, רק צרפת!
אחרי דין ודברים הם החליטו להתפצל. כל האחים, בנות זוגם וילדיהם נמלטו מערב לצרפת, וסובא שלי ברח לבדו לבריה"מ.


שנות החמישים, מדינת ישראל.
סבתא שלי, אשתו, חיפשה את משפחתו של בעלה ויצאה לחפש בארכיונים של יד ושם, שם גילתה שכולם במשפחתו נשלחו למחנה הריכוז הצרפתי דרסי ומשם נשלחו לאושוויץ, ושכולם, עד האחרון בהם, כולל נשותיהם וילדיהם נרצחו.
סבא שלי הבין שהוא נשאר האחרון ממשפחתו.

2 בספטמבר 2019, מדינת ישראל.
אח שלי מחפש את השם שלו באנגלית בגוגל כי הוא מחפש איזו תוצאה ישנה שלו מתחרות בינלאומית שהשתתף בה.
פתאום הוא נתקל בעבודת שורשים בה מצויין השם משפחה היחודי שלנו, ותנחשו מה? ילד כותב על סבתא שלו שהייתה בדרסי והוריה הגיעו מורשה.
אח שלי הראה את העבודה לאבא שלי, שקרא אותה והיה בהלם - כל השמות שמצויינים שם הם השמות של אחים של אביו שנרצחו באושוויץ, המקום ממנו ברחו בורשה זו שכונת המגורים בה גר אביו! אבל רגע, לפי הרשומות הגרמניות ודפי היזכור של יד ושם כולם נרצחו  באושוויץ, ואילו האישה הזו חיה וקיימת וגם יש לה נכדים שאחד מהם כתב עליה עבודת שורשים, כאמור.
הוא פתח את הפנקס הקטן שלו עם השמות, חיפש את אותה אישה ולא מצא את השם, אבל הסקרנות שלו גברה.
אח שלי הצליח ליצור קשר עם אביו של אותו ילד שכתב את העבודה, סיפר את הסיפור, והוא בשמחה דיבר עם אבא שלי.

אבא שלי סיפר לו את כל קורות המשפחה, וכשהבינו שיש פה משהו מיוחד, הם קבעו להיפגש אצלם בבית בשישי, והבטיחו גם שיש להם אלבום תמונות מהתקופה.

יום שישי, שבוע לאחר מכן.
אבא שלי מגיע אליהם הביתה, הם פותחים את האלבום הישן, ואבא שלי כמעט נופל מהרגליים - תמונות של אבא שלו ואחיו. והרי, איך זה יתכן? הם הרי מתו בשואה, מה קורה פה?
האיש, בנה של אותה אישה, שלא יכלה להגיע כי היא בבית החולים, מספר את סיפורה.
לאחד מהאחים של סבי נולדה בצרפת תינוקת. בהגיעם למחנה דרסי הם הצליחו להבריח אותה באמבולנס לבית חולים צרפתי, שם גדלה כיתומה.
אחרי המלחמה היא נאספה על ידי דודה שלה מהצד של האמא שסיפרה לה על הוריה ועל משפחתה ועל שמה האמיתי, שכאמור מעולם לא נכנס לרישומים הגרמנים כי היא הוברחה מהמחנה לפני שנקלטה.

וכך פתאום, משום מקום, מעל ל70 שנים אחרי אותה מלחמה, גילה אבא שלי שיש לו בת דודה, ודודנים, והם אפילו גרים 10 דקות מהם.

 

 

Share this post


Link to post
Share on other sites

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
Sign in to follow this  

×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.