Jump to content

הריקוד האחרון


תחיית המתים

Recommended Posts

15 דקות לפני, antonio_margheriti2 said:

משחקי האולסטאר היו מגניבים פעם.

כל שחקן עם מדים של הקבוצה שלו, למה ביטלו את זה?

 

זה היה לכמה שנים בסה"כ. במקור היו תלבושות ייעודיות למזרח ולמערב.

Link to comment
Share on other sites

2 hours ago, ravid said:

יש לך קטע כזה שאם מישהו מעלה טענה עובדתית אתה תיתן איזו תגובה אמורפית טיפשית כזאת שלחלוטין לא מבוססת על כלום על מנת לסתור אותה:

מג'יק ובירד שיתפו פעולה עם שורה של כוכבים? זה לא נכון כי האולסטאר זו תחרות פופולריות

קוקוץ' לא בהיכל התהילה? כי הוא אירופאי

סטיב קר מעולם לא היה שחקן משמעותי באף קבוצה? בוא נקבע ללא שום בסיס שהמאמן היה סומך עליו במאני טיים

ועוד כהנה וכהנה.

 

בשורה התחתונה בוא נדמיין טורניר משולש בין הלייקרס, הסלטיקס והבולס ללא מג'יק, מייקל ובירד. מה לדעתך יהיו התוצאות?

רביד, הנחת הבסיס שלך לגבי האול סטאר ומה שזה אומר לא נכונה. הרחבתי עם כמה וכמה סיבות למה.

 

בוא נעשה את זה יותר ברור: אתה אומר שהיו רק שני שחקנים מהבולס של 95-96 באול סטאר. האוהדים הצביעו ונכנסו שני גארדים, שני פורוורדים, וסנטר. ג׳ורדן ופיפן נכנסו. רודמן היה הבא בתור כפורוורד, אבל לא היה יכול להיבחר כי פיל ג'קסון אימן ואסור למאמן לבחור שחקן מהקבוצה שלו. לעומת זאת הוא בחר את טרל ברנדון שלא היה בטופ 10 של ההצבעות בעמדה. מי כן היה בטופ 10? קוקוץ׳, בשנתיים הבאות, זה שהמצאתי שטוב. אני גם המצאתי את הכתבה הזאת, את הטענה של פיפן שהוא היה חייב להיכנס כבר כי שחקנים הרבה פחות טובים ממנו נכנסו, ואת זה שפיפן טוען שרק בגלל שג׳ורדן והוא כבר היו בשיא הוא לא זכה להכרה שהגיעה לו באמת.

https://www.nba.com/bulls/features/overlooked-star-toni-kukoc

 

אם תחפשו בגוגל רשימות של השחקנים הכי טובים שלא היו אול סטאר, שכמובן סובייקטיביות, קוקוץ׳ יופיע יותר מפעם אחת. אבל אני משכתב את ההיסטוריה ואף אחד לא חשב ככה אף פעם.

 

יש ביוטיוב קטע ששתלתי תחת כמה יוזרים פיקטיביים, לפני שנים, שנקרא "גמר 1997". יש ציטוטים של ג׳ורדן ששתלתי ברשת על זה שהסל של קר היה מתוכנן, כי ידעו שכולם יחשבו שהוא יזרוק בעצמו, וקר יהיה פנוי. עד כדי כך רחוק הולך השלשול שלי על המקלדת, אני שותל ציטוטים של מייקל ג'ורדן בכלי תקשורת אמריקאים של לפני 22 שנה. אה, ויש גם משחק אחד לפחות שברבע הרביעי קר הוביל קאמבק, סיים עם משהו כמו 20 נקודות, וג׳ורדן ופיפן היו על הספסל רוב הרבע. כמה כאלה אתה רוצה שלו ושל קוקוץ׳ כדי שזה לא יהיה סתם "מקרה בודד ולא מייצג", לעומת הטענות הנחרצות שלך שאני ממציא דברים?

 

הבולס ידרסו לפני שאני נכנס להבדלי הרמות בגלל העובדה הפשוטה שהם שיחקו מאוחר יותר, כשהמשחק התקדם. זה לא אומר כלום על הרמה שלהם ביחס לשחקנים אחרים בתקופתם ועל איך עבדו כקבוצה. 

 

Link to comment
Share on other sites

קצת קונטקסט על היחס לשחקנים אירופים:

קלע 44 במשחק הזה.

 

נבחר בסיבוב השלישי בשנות השמונים. עד שהגיע לנבא לא קיבל דקות במשך כמה שנים. בגיל 29 פרץ, כיכב, לא נבחר לאול סטאר. גם ג׳ורדן, אחד משחקני ההגנה הטובים בהיסטוריה, הודה שהתקשה מולו:

 

 

הוא לא נבחר לאול סטאר. לא הוזמן כמחליף. הנטס לא האריכו לו חוזה בסוף העונה. לפני שנהרג בקיץ בתאונת דרכים הוא אמר לתקשורת האמריקאית שהוא שוקל ברצינות לוותר על הנבא בכלל, כי לא משנה מה הוא עושה הוא לא יכול להצליח שם. כולם היו נגדו. מה עוד הוא היה צריך לעשות כדי לקבל הכרה? השמועות היו שסגור בפאו.

 

עזוב את זה שדאלאס שבחרה חמישית השיגה את המניה הכי בטוחה מזה עשורים בדראפט (דונצ׳יץ׳) כי הוא אירופי - רק כדי שתקבל מושג על כמה זה היה חמור יותר אז, ותזכור שקוקוץ׳ הצטרף לבולס שנה אחרי זה. ההבדל בין איך שכל מי ששיחק איתו מדבר עליו לבין התגובות בקרב מי שלא עקב מקרוב או שלא זוכר הן בדיוק מה שאני מדבר עליו. וזאת הסיבה שעד היום אוברדוביץ׳ מסרב לאמן בנבא, הוא לא רוצה שיעשו לו מה שעשו לפטרוביץ׳, או לבלאט. הוא דיבר על זה שלא מחפש לאמן שם בגלל חוסר כבוד לאירופים. תיזכר ששאראס התעצבן כי הוצב כשוטינג גארד. שבודירוגה לא טרח לנסות. קוקוץ׳ נחשב בעיני רבים כפורץ דרך, מהראשונים שהתחילו את ההבנה של האמריקאים שיש כדורסל באירופה. בראיינט דיבר על זה הרבה אחרי הפרישה, שבאירופה השחקנים פשוט יותר טובים מבחינת הבנה ויסודות, כי מאמנים אותם טוב יותר. פופוביץ׳ גאון כי הבין שהמאמנים ביורוליג גדולים בכמה רמות על אלה של הנבא, ומתייעץ איתם ומאמץ רעיונות מהם. כמה ציטוטים ספציפיים של שחקנים ומאמנים שמפרטים את הגדולה של קוקוץ׳ אתם רוצים? תנו מספר, מבטיח למצוא לכם.

 

לכל אמירה או כוונה שאני מייחס לאנשים תרגישו חופשי לבקש ממני סימוכין.

Link to comment
Share on other sites

עומר, זה שסטיב קר קלע 20 נק' באיזה משחק אחד לא אומר שהוא היה חלק אינטגרלי בשיקגו ההיא, או שהיה שחקן גדול באופן כללי.

גם נוריס קול נתן לפעמים משחקים גדולים במיאמי עם וויד לברון ובוש. זה אומר שהוא שחקן? שהיה לו חלק באליפויות בראי ההיסטוריה? לא

 

סטיב קר לא היה יותר משחקן משלים בינוני בכל הקריירה שלו, כאשר בשיקגו הוא היה בשיא. טוני קוקוץ' היה שחקן שישי לא רע בכלל, לא חסרים שחקנים בתפקיד הזה כדי להפוך אותו למשהו שהוא לא.

בכל קבוצת ספורט יש היררכיה מסויימת. לטעון שהם סחבו את שיקגו, או הצילו את ג'ורדן.. זה פשוט לא נכון.

Link to comment
Share on other sites

19 hours ago, החתול הצהוב said:

דטרויט ההיא הציגה הגנה (מעבר לפיצוצים המלוכלכים) שה-NBA לא ראה עד אז.

הסלטיקס הגדולה של אמצע שנות ה-80' היא קבוצה מהגדולות אי פעם (שהתמודדה מול הלייקרס של אז- גם היא מהגדולות אי פעם), לחלוטין באותה שורה כמו גולדן סטייט. 

רק לחדד: דטרויט הציגה הגנה, נקודה. המאמן שלהם היה הראשון שבאמת ניסה לעצור את הלייקרס ואת הסלטיקס, ובהמשך היחיד ששיחק הגנה נגד ג׳ורדן. כולם בזמן אמת טענו שזה הורס את המשחק, הרי באים לראות התקפה. מזכיר קצת את הבכי של גוארדיולה על מוריניו.

 

באמצע שנות השמונים המאמן שלהם קלט שבפלייאוף קבוצות טורחות לרדת להגנה אחרי סלים, ושאף אחד לא עושה את זה בעונה הסדירה. אז עשה את זה בעונה הסדירה. לא סכמה מתוחכמת מדי בסטנדרטים של היום, למעשה לא סכמה בכלל. מבחינתם זאת היתה גישה של "כל משחק הוא כמו פלייאוף", שהתבטאה גם ברוח הלחימה המפורסמת שלהם. הם שמרו רכזים לפני שהם עברו את קשת השלוש. הם נצמדו לשחקנים ששמרו עליהם. הם עשו עבירות בסוף המשחק גם אם לא היה הרבה סיכוי. הם התאבדו על כדורים אבודים. הם עשו דאבל טים על ג׳ורדן כדי להכריח אותו למסור.

 

האגרסיביות פשוט היתה תגובה למה שהם תפסו כבכי של בוסטון, שיקגו ולוס אנג׳לס, הטייה תקשורתית נגדם, ונקמה על גמר 1988 שבו הם טוענים שהלייקרס השוו במשחק 6 את הסדרה בזכות זריקות חופשיות על עבירה שלא היתה, ואז במשחק 7 שחקנים וקהל פרצו למגרש כשעדיין נשארו שתי שניות, והפריעו למהלך. מבחינתם הלייקרס גנבו מהם אליפות, ושיקגו חיזקו את הנראטיב עם הבכי של ג׳ורדן. הם גם אמרו שלא שנאו את שיקגו, רק את ג׳ורדן, ושהם בכלל לא התכוננו לאפשרות ששחקן אחר יקלע נקודות, כי לא האמינו שג׳ורדן יכול או רוצה למסור.

 

עכשיו בדיעבד מדברים על "ההגנה של שנות השמונים", אבל בדיעבד זאת פשוט היתה הגנה, נקודה, יחד עם אגרסיביות שנבעה מהרגשה שרק ככה יזכו למשחק הוגן כי יאזנו את ההטיה נגדם, יחד עם הידיעה שכל העולם שונא אותם. הם אחת הסיבות לריכוך החוקים. המשחק שלהם נתפס כדבר שלילי. מצחיק שהיום משבחים את זה, בזמן אמת מי שלא אהד את דטרויט שנא אותה, הם אימצו את תדמית ה"ילדים הרעים" כתגובה.

Link to comment
Share on other sites

דיבאץ' האירופי שיחק בלייקרס כשחקן די מרכזי, כולל בחמישייה, כולל בגמר NBA, במקביל לפטרוביץ' ולפני קוקוץ'.

עומר, מספיק להגזים. לא קוקוץ' הוא פורץ הדרך, אפילו לא קרוב.

 

Link to comment
Share on other sites

41 דקות לפני, DoW said:

עומר, זה שסטיב קר קלע 20 נק' באיזה משחק אחד לא אומר שהוא היה חלק אינטגרלי בשיקגו ההיא, או שהיה שחקן גדול באופן כללי.

גם נוריס קול נתן לפעמים משחקים גדולים במיאמי עם וויד לברון ובוש. זה אומר שהוא שחקן? שהיה לו חלק באליפויות בראי ההיסטוריה? לא

 

סטיב קר לא היה יותר משחקן משלים בינוני בכל הקריירה שלו, כאשר בשיקגו הוא היה בשיא. טוני קוקוץ' היה שחקן שישי לא רע בכלל, לא חסרים שחקנים בתפקיד הזה כדי להפוך אותו למשהו שהוא לא.

בכל קבוצת ספורט יש היררכיה מסויימת. לטעון שהם סחבו את שיקגו, או הצילו את ג'ורדן.. זה פשוט לא נכון.

אמרתי שהוא היה רול פלייר שמילא מושלם תפקיד ספציפי, לא שנשענו עליו. זאת המטרה של צוות מסייע, שיהיה מוכן לכל סיטואציה. אתם מכניסים לי מילים לפה.

 

ב-1996 אלו לא היו המילים שלי.

Link to comment
Share on other sites

24 דקות לפני, סלבה said:

דיבאץ' האירופי שיחק בלייקרס כשחקן די מרכזי, כולל בחמישייה, כולל בגמר NBA, במקביל לפטרוביץ' ולפני קוקוץ'.

עומר, מספיק להגזים. לא קוקוץ' הוא פורץ הדרך, אפילו לא קרוב.

ולאדה לא היה באמת כוכב בתחילת דרכו, למרות שהיה שחקן מעולה. נבחר לאול סטאר רק ב-2001. אתה זוכר את הקדנציה השנייה שלו בלוס אנג'לס, אחרי שהתחילו להעריך אותו בסקרמנטו. הוא הועבר בטרייד לשארלוט תמורת בראיינט אחרי שהיה הסנטר שלהם במשך שנים רעות. והמספרים שלו פחות טובים משל קוקוץ׳...

 

אגב, אם האמריקאים היו יודעים להשתמש בו הוא היה הרבה יותר טוב כבר מההתחלה. הם רצו שישחק סנטר קלאסי ועבדו איתו על זה. הבן אדם היה קלע ופליימייקר בתור סנטר ביורוליג בשנות השמונים. משהו שבנבא נחשב לחילול הקודש עד מאוד לא מזמן. עשור אחרי זה אנשים היו בשוק שנוביצקי רצה לשחק ככה. ולא בקטע של לשפוט מישהו, אבל ולאדה הקשיב למה שאמרו לו, וטוני סתם את הפה. מה שעזר לאירופים להיראות פחות "מאיימים". אבל דראז׳ן היה סופרסטאר מטבעו, וזה לא התאים להם. גם קוקוץ׳ היה סופרסטאר באירופה, ובגלל זה פיפן פחד ממנו, כולל הפעם שסירב לשחק כי פיל ג׳קסון שירטט לקוקוץ׳ מהלך לזריקה אחרונה.

 

אני די בטוח שמבחינת פופולריות לא היה שחקן אירופי שנכנס לטופ 10 של הקטגוריה שלו בהצבעות לאול סטאר עד קוקוץ׳ של האליפויות של הבולס, למרות שיש מצב שאני טועה.

Link to comment
Share on other sites

24 דקות לפני, Omer said:

רק לחדד: דטרויט הציגה הגנה, נקודה. המאמן שלהם היה הראשון שבאמת ניסה לעצור את הלייקרס ואת הסלטיקס, ובהמשך היחיד ששיחק הגנה נגד ג׳ורדן. כולם בזמן אמת טענו שזה הורס את המשחק, הרי באים לראות התקפה. מזכיר קצת את הבכי של גוארדיולה על מוריניו.

 

באמצע שנות השמונים המאמן שלהם קלט שבפלייאוף קבוצות טורחות לרדת להגנה אחרי סלים, ושאף אחד לא עושה את זה בעונה הסדירה. אז עשה את זה בעונה הסדירה. לא סכמה מתוחכמת מדי בסטנדרטים של היום, למעשה לא סכמה בכלל. מבחינתם זאת היתה גישה של "כל משחק הוא כמו פלייאוף", שהתבטאה גם ברוח הלחימה המפורסמת שלהם. הם שמרו רכזים לפני שהם עברו את קשת השלוש. הם נצמדו לשחקנים ששמרו עליהם. הם עשו עבירות בסוף המשחק גם אם לא היה הרבה סיכוי. הם התאבדו על כדורים אבודים. הם עשו דאבל טים על ג׳ורדן כדי להכריח אותו למסור.

 

האגרסיביות פשוט היתה תגובה למה שהם תפסו כבכי של בוסטון, שיקגו ולוס אנג׳לס, הטייה תקשורתית נגדם, ונקמה על גמר 1988 שבו הם טוענים שהלייקרס השוו במשחק 6 את הסדרה בזכות זריקות חופשיות על עבירה שלא היתה, ואז במשחק 7 שחקנים וקהל פרצו למגרש כשעדיין נשארו שתי שניות, והפריעו למהלך. מבחינתם הלייקרס גנבו מהם אליפות, ושיקגו חיזקו את הנראטיב עם הבכי של ג׳ורדן. הם גם אמרו שלא שנאו את שיקגו, רק את ג׳ורדן, ושהם בכלל לא התכוננו לאפשרות ששחקן אחר יקלע נקודות, כי לא האמינו שג׳ורדן יכול או רוצה למסור.

 

עכשיו בדיעבד מדברים על "ההגנה של שנות השמונים", אבל בדיעבד זאת פשוט היתה הגנה, נקודה, יחד עם אגרסיביות שנבעה מהרגשה שרק ככה יזכו למשחק הוגן כי יאזנו את ההטיה נגדם, יחד עם הידיעה שכל העולם שונא אותם. הם אחת הסיבות לריכוך החוקים. המשחק שלהם נתפס כדבר שלילי. מצחיק שהיום משבחים את זה, בזמן אמת מי שלא אהד את דטרויט שנא אותה, הם אימצו את תדמית ה"ילדים הרעים" כתגובה.

 

לא מדויק כ"כ.

הפיסטונס הציגו הגנה אדירה בקטע של הורדת הנק' של היריבות גם בפלייאוף, גם בהשוואה לאחרות.

את הפיסטונס שנאו לא בגלל ההגנה. את הפיסטונס שנאו כי הם שיחקו מלוכלך ואלים, כאשר השנוא מכולם היה כמובן גם המלוכלך מכולם: ביל ליימבייר. 

Link to comment
Share on other sites

18 דקות לפני, Omer said:

ולאדה לא היה באמת כוכב בתחילת דרכו, למרות שהיה שחקן מעולה. נבחר לאול סטאר רק ב-2001. אתה זוכר את הקדנציה השנייה שלו בלוס אנג'לס, אחרי שהתחילו להעריך אותו בסקרמנטו. הוא הועבר בטרייד לשארלוט תמורת בראיינט אחרי שהיה הסנטר שלהם במשך שנים רעות. והמספרים שלו פחות טובים משל קוקוץ׳...

 

הם שיחקו בעמדות שונות, ובגדול לדיבאץ' מהרגע הראשון היו מספרים טובים יותר. הוא שיחק יותר (היה שחקן חמישייה בעונה השנייה שלו, כשהלייקרס הגיעו לגמר), הוא אמנם קלע פחות אבל חילק כמות די דומה של אסיסטים כסנטר, והוא היה שחקן הגנה טוב וריבאונדר טוב שסיים כמה עונות עם דאבל פיגרס בתחום.

להגיד שהוא לא הוערך בלייקרס בהתחלה זה פשוט לא נכון. הם קפצו על קובי בראיינט, מי שיתפתח להיות אחד הגדולים בהיסטוריה, והיו צריכים לוותר על שחקן משמעותי בשביל זה. הוא היה שחקן טוב ומוערך בכל שנותיו בליגה, גם אם לא הגיע לאולסטאר (בוא נחשוב למה. אתה זוכר אילו סנטרים שיחקו בליגה בשנות ה-90?).

 

אגב, אלה גם היו שנים רעות ביחס ללייקרס, לא באופן כללי. בכל השנים שלו שם פעם אחת הם לא הגיעו לפלייאוף, בשתי העונות האחרונות איתו בחמישייה הם סיימו רביעיים והודחו בחצי הגמר האיזורי.

Link to comment
Share on other sites

Just now, החתול הצהוב said:

לא מדויק כ"כ.

הפיסטונס הציגו הגנה אדירה בקטע של הורדת הנק' של היריבות גם בפלייאוף, גם בהשוואה לאחרות.

את הפיסטונס שנאו לא בגלל ההגנה. את הפיסטונס שנאו כי הם שיחקו מלוכלך ואלים, כאשר השנוא מכולם היה כמובן גם המלוכלך מכולם: ביל ליימבייר. 

לא חולק על זה. הם הציגו הגנה אדירה, אבל זה היה פחות עניין של סכמה מתוחכמת, כמו זה שעשו דברים בסיסיים שמדגישים עד כמה לא היתה הגנה חוץ משלהם בשנות השמונים. מצד שני, קל לשפוט בדיעבד...

 

ובהחלט שנאו אותם בגלל האגרסיביות - אבל זה ביצה ותרנגולת. זה התחיל מזה שביקרו את המשחק שלהם, ובתגובה נהיו אגרסיביים. אני לא לוקח פה צד, אגב, רק מנסה להציג את כל הנראטיבים, כולל את שלהם, שפחות מסופר.

 

Link to comment
Share on other sites

אין לי ויכוח שההגנות בשנות ה-80' למעט דטרויט לא היו הגנות חזקות. מגמת חיזוק ההגנה בכדורסל בשנות ה-90 לעומת ה-80 זה לא רק נחלת ה-NBA , אלא גם באירופה. 

Link to comment
Share on other sites

29 דקות לפני, סלבה said:

 

הם שיחקו בעמדות שונות, ובגדול לדיבאץ' מהרגע הראשון היו מספרים טובים יותר. הוא שיחק יותר (היה שחקן חמישייה בעונה השנייה שלו, כשהלייקרס הגיעו לגמר), הוא אמנם קלע פחות אבל חילק כמות די דומה של אסיסטים כסנטר, והוא היה שחקן הגנה טוב וריבאונדר טוב שסיים כמה עונות עם דאבל פיגרס בתחום.

להגיד שהוא לא הוערך בלייקרס בהתחלה זה פשוט לא נכון. הם קפצו על קובי בראיינט, מי שיתפתח להיות אחד הגדולים בהיסטוריה, והיו צריכים לוותר על שחקן משמעותי בשביל זה. הוא היה שחקן טוב ומוערך בכל שנותיו בליגה, גם אם לא הגיע לאולסטאר (בוא נחשוב למה. אתה זוכר אילו סנטרים שיחקו בליגה בשנות ה-90?).

קוקוץ׳ בשתי העונות הראשונות שלו שיחק יותר דקות למשחק מוולאדה בשתי העונות הראשונות שלו. טוני קלע יותר ו"בישל" יותר. אני מסכים איתך לגבי זה שהעובדה שקלע פחות מסנטרים אז מתאזנת עם האסיסטים, אבל אמריקאים פחות ראו את זה ככה. הוא ממש לא היה כוכב.

 

הסיפור על הטרייד קצת שונה. הלייקרס בחרו מאוחר, ולא חשבו שבראיינט יהיה עדיין על הלוח, למרות שהיה ברור להם שלא ייבחר בבחירות הראשונות. התוכנית היתה להשיג אותו ואת שאק. אז הם היו צריכים להיפטר מוולאדה, כי לא צריכים אותו וכדי לפנות מקום בקאפ. הציעו לנטס את ולאדה תמורת בחירה 8, לא רצו. בחרו את קיטלס במקום. שארלוט הסכימו כי היו צריכים שחקן ותיק וסנטר, ובחרו את בראיינט לא כי רצו אותו אלא בשביל הטרייד. ואז היתה בעיה, כי דיוואץ׳ איים לפרוש אם הטרייד ייצא לפועל, ומצד שני לא היה להם מה לעשות עם בראיינט, כי גם אם באמת שווה את הבחירה, הוא הבהיר להם שיעשה אלוואי ובמקום לחתום על חוזה הוא יישב שנה בחוץ ואז ייכנס שוב לדראפט. מה שכנראה הבהיר לעוד קבוצות. עכשיו שארלוט היו חייבים להתאבד על ולאדה, ואחרי ביקור בעיר השתכנע. עדיין, אחרי שתי עונות עזב.

 

זאת אסטרטגיה אדירה שחכמה יותר מכל טנקינג. במקום לבחור את ההייפ הבא הם הלכו על ילד מוכשר שהעריכו נכון למה יתפתח, והשתדרגו להול אוף פיימר מוכח בעמדת הסנטר. כל זה עם הבחירה ה-24. תשווה את זה להיום שהנהלות "צוברות נכסים". הם שכנעו מראש את האנשים שלהם לשחק שם. גם עשו את זה עם דייויס, אחרי שבמשך שנים בחרו נגרים כמו שאר המועדונים הכושלים. ואז קיבלו שכל, והחתימו את לברון ואת דייויס תוך שנה על ידי זה שהעבירו את העגלות למקום אחר שקנה את השקר שייצא מהם משהו. אגב, גם את פאו גאסול השיגו תמורת שתי בחירות סיבוב ראשון, קוואמי בראון ועוד שני נגרים. יש קבוצות שמנסות לצבור ציפורים על העץ שבתיאוריה יגיעו ליד, ויש קבוצות שיודעות לבחור שחקנים.

Link to comment
Share on other sites

5 דקות לפני, החתול הצהוב said:

אין לי ויכוח שההגנות בשנות ה-80' למעט דטרויט לא היו הגנות חזקות. מגמת חיזוק ההגנה בכדורסל בשנות ה-90 לעומת ה-80 זה לא רק נחלת ה-NBA , אלא גם באירופה. 

בהחלט. האמת שהיום ההגנות יותר יעילות באירופה, כי בנבא הם כרגע אובדי עצות לגבי איך לעצור את כל המפלצות האלה שגם עושים תנועה בלי כדור, ודונצ׳יץ׳ גם אמר שזה שבאירופה המגרש קטן יותר ויותר לעמוד בצבע מקשה על ההתקפות, ושבנבא יותר קל לו בהתקפה דווקא.

Link to comment
Share on other sites

אגב טריידים של הלייקרס: הג׳אז (אז בניו אורלינס) ויתרו על מוזס מאלון בתמורה לבחירת סיבוב ראשון. אם זה לא מפגר מספיק, הם החתימו מהלייקרס שחקן מזדקן במחיר של שלוש בחירות סיבוב ראשון, כולל זאת שקיבלו על מוזס מאלון.

 

נותן פייט קשה לטרייד של ניו אורלינס בפוטבול, שבו נתנו 8 בחירות דראפט (רובן מאותה שנה) כדי לעלות ממקום 12 ל-5 ולבחור רץ שחתכו אחרי שלוש שנים.

Link to comment
Share on other sites

2 hours ago, Omer said:

רביד, הנחת הבסיס שלך לגבי האול סטאר ומה שזה אומר לא נכונה. הרחבתי עם כמה וכמה סיבות למה.

 

בוא נעשה את זה יותר ברור: אתה אומר שהיו רק שני שחקנים מהבולס של 95-96 באול סטאר. האוהדים הצביעו ונכנסו שני גארדים, שני פורוורדים, וסנטר. ג׳ורדן ופיפן נכנסו. רודמן היה הבא בתור כפורוורד, אבל לא היה יכול להיבחר כי פיל ג'קסון אימן ואסור למאמן לבחור שחקן מהקבוצה שלו. לעומת זאת הוא בחר את טרל ברנדון שלא היה בטופ 10 של ההצבעות בעמדה. מי כן היה בטופ 10? קוקוץ׳, בשנתיים הבאות, זה שהמצאתי שטוב. אני גם המצאתי את הכתבה הזאת, את הטענה של פיפן שהוא היה חייב להיכנס כבר כי שחקנים הרבה פחות טובים ממנו נכנסו, ואת זה שפיפן טוען שרק בגלל שג׳ורדן והוא כבר היו בשיא הוא לא זכה להכרה שהגיעה לו באמת.

https://www.nba.com/bulls/features/overlooked-star-toni-kukoc

 

אם תחפשו בגוגל רשימות של השחקנים הכי טובים שלא היו אול סטאר, שכמובן סובייקטיביות, קוקוץ׳ יופיע יותר מפעם אחת. אבל אני משכתב את ההיסטוריה ואף אחד לא חשב ככה אף פעם.

 

יש ביוטיוב קטע ששתלתי תחת כמה יוזרים פיקטיביים, לפני שנים, שנקרא "גמר 1997". יש ציטוטים של ג׳ורדן ששתלתי ברשת על זה שהסל של קר היה מתוכנן, כי ידעו שכולם יחשבו שהוא יזרוק בעצמו, וקר יהיה פנוי. עד כדי כך רחוק הולך השלשול שלי על המקלדת, אני שותל ציטוטים של מייקל ג'ורדן בכלי תקשורת אמריקאים של לפני 22 שנה. אה, ויש גם משחק אחד לפחות שברבע הרביעי קר הוביל קאמבק, סיים עם משהו כמו 20 נקודות, וג׳ורדן ופיפן היו על הספסל רוב הרבע. כמה כאלה אתה רוצה שלו ושל קוקוץ׳ כדי שזה לא יהיה סתם "מקרה בודד ולא מייצג", לעומת הטענות הנחרצות שלך שאני ממציא דברים?

 

הבולס ידרסו לפני שאני נכנס להבדלי הרמות בגלל העובדה הפשוטה שהם שיחקו מאוחר יותר, כשהמשחק התקדם. זה לא אומר כלום על הרמה שלהם ביחס לשחקנים אחרים בתקופתם ועל איך עבדו כקבוצה. 

 

אתה שם את ה-'עת'

בגנב דעת

 

למה אתה מסתכל רק על הצבעות לאולסטאר ב-96? איפה כל שאר השנים?

השנה היחידה שבה דניס רודמן לא יכול היה להיבחר לאולסטאר היא 1996 (מאז שעזב את דטרויט). מלבד זה- היה יכול להיבחר כל שנה כי בכל שנה אימן את המזרח מאמן אחר ועדיין אף אחד לא בחר אותו. פיל ג'קסון אימן את המזרח רק פעמיים באותן שנים- 1992 ו-1996. בשאר השנים היו מאמנים אחרים שיכלו לבחור איזה שחקנים שהם רוצים מהבולס.

אני אגיד לך אפילו יותר מזה: פט ריילי אימן את המערב כמעט בכל שנות ה-80 באולסטאר ועדיין זה לא מנע מ-3 לייקרים להיבחר לחמישיה כמעט בכל שנה. למה? כי זו היתה קבוצת-על אמיתית.

בנוגע לטוני קוקוץ': אני מסכים שהוא היה שחקן נהדר ואני בטח מסכים שכמעט ולא היה ריספקט לאירופאים בנ.ב.א באותה תקופה (היום המצב יותר טוב). טוני קוקוץ' נכנס לתחתית עשיריית ההצבעות של המזרח במשך 3 או 4 שנים שזה יפה ומכובד מאוד, אבל זה שם אותו בין 15-20 הפורוורדים הטובים בליגה במשך אותן 3-4 שנים שזה רחוק מלהספיק להיכל התהילה. שחקנים פחות טובים ממנו נכנסו? גם שחקנים הרבה יותר טובים ממנו לא נכנסו. 

 

אתה כל הזמן מתבסס על דברים נקודתיים: משחק אחד שהוא דפק 6 שלשות, כתבה אחת, ראיון אחד, רשימות בגוגל. הכי מצחיק שאתה מסתמך על שיאי הקריירה של סטיב קר וקוקוץ' כאילו זה מעיד על היכולת הרגילה שלהם. מעניין איך היית לוקח את המשחק של כספי מול ג"ס ומציג את זה כאילו הוא אחד הפורוורדים הטובים בכל הזמנים. בקרוב תתחיל לתת פה הודעות אנונימיות בפורומים כנימוקים לטענות שלך. לא רציני לנהל ככה דיון. 

 

ולא, הבולס לא ידרסו את הלייקרס והסלטיקס אלא להפך. הלייקרס והסלטיקס יביסו את הבולס חזק מאוד אלא אם אתה משוכנע שלוק לונגלי זה מאצ' אפ שימחץ את קארים עבדול ג'באר וקווין מקהייל. 

Link to comment
Share on other sites

2 hours ago, Omer said:

אמרתי שהוא היה רול פלייר שמילא מושלם תפקיד ספציפי, לא שנשענו עליו. זאת המטרה של צוות מסייע, שיהיה מוכן לכל סיטואציה. אתם מכניסים לי מילים לפה.

 

ב-1996 אלו לא היו המילים שלי.

סבבה, אז אם הוא רול פלייר, למה שיהיה בהיכל התהילה? למה להזכיר אותו בהקשר של ג'ורדן? אני לא חושב שמזכירים כל הזמן את שיין באטייה כשמדברים על האליפויות של לברון.

Link to comment
Share on other sites

2 hours ago, Omer said:

זאת אסטרטגיה אדירה שחכמה יותר מכל טנקינג. במקום לבחור את ההייפ הבא הם הלכו על ילד מוכשר שהעריכו נכון למה יתפתח, והשתדרגו להול אוף פיימר מוכח בעמדת הסנטר. כל זה עם הבחירה ה-24. תשווה את זה להיום שהנהלות "צוברות נכסים". הם שכנעו מראש את האנשים שלהם לשחק שם. גם עשו את זה עם דייויס, אחרי שבמשך שנים בחרו נגרים כמו שאר המועדונים הכושלים. ואז קיבלו שכל, והחתימו את לברון ואת דייויס תוך שנה על ידי זה שהעבירו את העגלות למקום אחר שקנה את השקר שייצא מהם משהו. אגב, גם את פאו גאסול השיגו תמורת שתי בחירות סיבוב ראשון, קוואמי בראון ועוד שני נגרים. יש קבוצות שמנסות לצבור ציפורים על העץ שבתיאוריה יגיעו ליד, ויש קבוצות שיודעות לבחור שחקנים.

יש מקומות ששחקנים ישמחו להגיע לשחק שם (בגלל הרמה של הקבוצה, רצון להתחרות על אליפות, עיר נהדרת לחיות בה) ויש מקומות שיותר רחוקים מהסיקור התקשורתי ומזג האוויר שם נוראי, פחות כיף לחיות שם ואלה קבוצות ללא ציפיות.

ברור ששחקן יבחר ללכת ללייקרס ולא לשארלוט. זה היה נכון פעם וזה נכון גם היום. זה לא איזה ניהול מדהים, אלא פשוט המציאות.

 

בגלל זה הקבוצות החלשות מהשווקים הקטנים צריכות לשלם יותר כסף על שחקנים בינוניים כדי לפתות אותם לשחק שם, בעוד שקבוצות העלית (או הקבוצות ממקומות אטרקטיביים) יכולות להחתים free agents בקלות רבה יותר.

Link to comment
Share on other sites

1 hour ago, ravid said:

אתה שם את ה-'עת'

בגנב דעת

 

למה אתה מסתכל רק על הצבעות לאולסטאר ב-96? איפה כל שאר השנים?

השנה היחידה שבה דניס רודמן לא יכול היה להיבחר לאולסטאר היא 1996 (מאז שעזב את דטרויט). מלבד זה- היה יכול להיבחר כל שנה כי בכל שנה אימן את המזרח מאמן אחר ועדיין אף אחד לא בחר אותו. פיל ג'קסון אימן את המזרח רק פעמיים באותן שנים- 1992 ו-1996. בשאר השנים היו מאמנים אחרים שיכלו לבחור איזה שחקנים שהם רוצים מהבולס.

אני אגיד לך אפילו יותר מזה: פט ריילי אימן את המערב כמעט בכל שנות ה-80 באולסטאר ועדיין זה לא מנע מ-3 לייקרים להיבחר לחמישיה כמעט בכל שנה. למה? כי זו היתה קבוצת-על אמיתית.

בנוגע לטוני קוקוץ': אני מסכים שהוא היה שחקן נהדר ואני בטח מסכים שכמעט ולא היה ריספקט לאירופאים בנ.ב.א באותה תקופה (היום המצב יותר טוב). טוני קוקוץ' נכנס לתחתית עשיריית ההצבעות של המזרח במשך 3 או 4 שנים שזה יפה ומכובד מאוד, אבל זה שם אותו בין 15-20 הפורוורדים הטובים בליגה במשך אותן 3-4 שנים שזה רחוק מלהספיק להיכל התהילה. שחקנים פחות טובים ממנו נכנסו? גם שחקנים הרבה יותר טובים ממנו לא נכנסו. 

 

אתה כל הזמן מתבסס על דברים נקודתיים: משחק אחד שהוא דפק 6 שלשות, כתבה אחת, ראיון אחד, רשימות בגוגל. הכי מצחיק שאתה מסתמך על שיאי הקריירה של סטיב קר וקוקוץ' כאילו זה מעיד על היכולת הרגילה שלהם. מעניין איך היית לוקח את המשחק של כספי מול ג"ס ומציג את זה כאילו הוא אחד הפורוורדים הטובים בכל הזמנים. בקרוב תתחיל לתת פה הודעות אנונימיות בפורומים כנימוקים לטענות שלך. לא רציני לנהל ככה דיון. 

 

ולא, הבולס לא ידרסו את הלייקרס והסלטיקס אלא להפך. הלייקרס והסלטיקס יביסו את הבולס חזק מאוד אלא אם אתה משוכנע שלוק לונגלי זה מאצ' אפ שימחץ את קארים עבדול ג'באר וקווין מקהייל. 

אני אמרתי שקר הוא דוגמה לשחקן משלים נהדר, כי הוא לא "סתם" שחקן, הוא ממלא תפקיד. אתה אומר שאני ממציא שאומר שג׳קסון סמך עליו, אני מביא לך מהלך שג׳קסון נתן לו להכריע את הגמר. נותן לך עוד דוגמה למשחק ואומר לך שאם תרצה אחפש לך עוד, אתה בתגובה אומר לי "נו, אבל זה רק משחק אחד". זה כאילו אתה בכח מתעלם ממה שאני אומר.

 

הדיון הזה בגדול הוא בדיוק חיפה 94. אתם מדברים פה על נראטיב אחד, אני מציין אחרים. אתם אומרים לי שאני ממציא ומשכתב היסטוריה, מה עוד אני יכול לעשות לעשות חוץ מלמצוא ציטוטים וכתבות, במיוחד בזמן אמת, כדי להראות לכם שלכל היותר זאת דעה שאתם לא מסכימים איתה ולא משהו שהמצאתי על המקום?

 

רודמן ב-1998 התעקש שיש לו דברים טובים יותר לעשות, הושעה בינואר אחרי שהבריז מאימון, וב-1997 היה מושעה לתקופה ארוכה עד אחרי הכול סטאר כי בעט בצלם. בכל מקרה, אלן אייברסון נבחר בעונת הרוקי שלו כאולר סטאר, זה אומר שהוא היה הגארד השני הכי טוב בליגה?

 

קארים בשנות השמונים לא היה קארים של שנות השבעים, הוא בטח לא היה מנצח בשלהי הקריירה בלי מג׳יק את הבולס של 96. אתה נתפס למצ׳אפים בלי להסתכל על קבוצה בכלליות כקבוצה.

Link to comment
Share on other sites

33 דקות לפני, DoW said:

סבבה, אז אם הוא רול פלייר, למה שיהיה בהיכל התהילה? למה להזכיר אותו בהקשר של ג'ורדן? אני לא חושב שמזכירים כל הזמן את שיין באטייה כשמדברים על האליפויות של לברון.

לא אמרתי שהוא צריך להיות בהיכל התהילה, והזכרתי את כל הקבוצה. רלוונטי, שוב, כי אפילו בעמוד הזה מתווכחים שמג׳יק ובירד שיחקו עם סופרסטארים, ולברון הלך למיאמי, וג׳ורדן שיחק עם נגרים.

 

25 דקות לפני, DoW said:

יש מקומות ששחקנים ישמחו להגיע לשחק שם (בגלל הרמה של הקבוצה, רצון להתחרות על אליפות, עיר נהדרת לחיות בה) ויש מקומות שיותר רחוקים מהסיקור התקשורתי ומזג האוויר שם נוראי, פחות כיף לחיות שם ואלה קבוצות ללא ציפיות.

ברור ששחקן יבחר ללכת ללייקרס ולא לשארלוט. זה היה נכון פעם וזה נכון גם היום. זה לא איזה ניהול מדהים, אלא פשוט המציאות.

 

בגלל זה הקבוצות החלשות מהשווקים הקטנים צריכות לשלם יותר כסף על שחקנים בינוניים כדי לפתות אותם לשחק שם, בעוד שקבוצות העלית (או הקבוצות ממקומות אטרקטיביים) יכולות להחתים free agents בקלות רבה יותר.

זה מעניין, אני שומע על כדורסל שמיאמי יותר אטרקטיבית מפילי, אז למה בפוטבול שחקנים מתים לשחק באיגלס ובעונה האחרונה שחקן הבהיר למיאמי שאם יעשו טרייד עליו הוא לא יאריך חוזה בסוף העונה?

 

שחקנים רוצים לשחק במועדונים טובים. סן אנטוניו היא יעד יותר אטרקטיבי מהניקס.

Link to comment
Share on other sites

36 דקות לפני, Omer said:

לא אמרתי שהוא צריך להיות בהיכל התהילה, והזכרתי את כל הקבוצה. רלוונטי, שוב, כי אפילו בעמוד הזה מתווכחים שמג׳יק ובירד שיחקו עם סופרסטארים, ולברון הלך למיאמי, וג׳ורדן שיחק עם נגרים.

 

זה מעניין, אני שומע על כדורסל שמיאמי יותר אטרקטיבית מפילי, אז למה בפוטבול שחקנים מתים לשחק באיגלס ובעונה האחרונה שחקן הבהיר למיאמי שאם יעשו טרייד עליו הוא לא יאריך חוזה בסוף העונה?

 

שחקנים רוצים לשחק במועדונים טובים. סן אנטוניו היא יעד יותר אטרקטיבי מהניקס.

זכרתי שכן כתבת שקוקוץ צריך להיות בהיכל התהילה, מצטער אם טעיתי. אבל כן, מג'יק ובירד נכנסו אוטומטית לשתי הקבוצות הגדולות בהיסטוריה, קבוצות מלאות כוכבים. עד כדי כך היו שם כוכבים מסביבם שבאליפויות שהם זכו בשנות ה 80 היו שחקנים נוספים חוץ מהם שזכו ב FMVP, למרות שמג'יק ובירד בעצמם היו אגדות.

כן, לברון הלך למיאמי בשביל לבנות קבוצת כוכבים יחד עם וויד ובוש. אם לא היה בטוח שזאת קבוצת סופרסטארים כל כך גדולה והם הולכים לדרוס עכשיו את הליגה לא היה משוויץ עם not one not two not three... והאמת שכולם חשבו שזה באמת מה שהולך לקרות, עד שהגיעה דאלאס.

ג'ורדן נכנס לליגה לקבוצה של נגרים, כן. לאט לאט הצטרפו עוד שחקנים טובים יותר או פחות, עד שהגיע פיפן שגדל לצידו והפך לכוכב בפני עצמו.

 

אני לא יודע מה קורה בפוטבול, אבל ככה זה בכדורסל. יכול להיות שסן אנטוניו אטרקטיבית יותר מהניקס (דווקא בקיץ שהיה הם הפסידו להם שחקן חופשי שרצו), אבל סן אנטוניו אחד המועדונים הכי מצליחים בליגה ב 20 שנה האחרונות, ושחקנים רוצים לשחק בקבוצות גדולות, ולניקס יש מוניטין רע.

אבל תסתכל רגע על ברוקלין שצירפה את קיירי ודוראנט. יש סיבה שהם בחרו ללכת לשחק בברוקלין ולא נניח באטלנטה לדוגמה.

Link to comment
Share on other sites

37 דקות לפני, Omer said:

אני אמרתי שקר הוא דוגמה לשחקן משלים נהדר, כי הוא לא "סתם" שחקן, הוא ממלא תפקיד. אתה אומר שאני ממציא שאומר שג׳קסון סמך עליו, אני מביא לך מהלך שג׳קסון נתן לו להכריע את הגמר. נותן לך עוד דוגמה למשחק ואומר לך שאם תרצה אחפש לך עוד, אתה בתגובה אומר לי "נו, אבל זה רק משחק אחד". זה כאילו אתה בכח מתעלם ממה שאני אומר.

 

הדיון הזה בגדול הוא בדיוק חיפה 94. אתם מדברים פה על נראטיב אחד, אני מציין אחרים. אתם אומרים לי שאני ממציא ומשכתב היסטוריה, מה עוד אני יכול לעשות לעשות חוץ מלמצוא ציטוטים וכתבות, במיוחד בזמן אמת, כדי להראות לכם שלכל היותר זאת דעה שאתם לא מסכימים איתה ולא משהו שהמצאתי על המקום?

 

רודמן ב-1998 התעקש שיש לו דברים טובים יותר לעשות, הושעה בינואר אחרי שהבריז מאימון, וב-1997 היה מושעה לתקופה ארוכה עד אחרי הכול סטאר כי בעט בצלם. בכל מקרה, אלן אייברסון נבחר בעונת הרוקי שלו כאולר סטאר, זה אומר שהוא היה הגארד השני הכי טוב בליגה?

 

קארים בשנות השמונים לא היה קארים של שנות השבעים, הוא בטח לא היה מנצח בשלהי הקריירה בלי מג׳יק את הבולס של 96. אתה נתפס למצ׳אפים בלי להסתכל על קבוצה בכלליות כקבוצה.

1. בכלל לא אמרתי שאתה ממציא שגקסון סמך על סטיב קר. אתה המצאת שאמרתי את זה כי רק לזה יש לך איזושהי תגובה. ואם כבר בנושא: אני לא מבין מה קשור הטיעון שפיל ג'קסון סמך על סטיב קר לדיון על איכות הקריירה והכשרון של קר. נראה לך שקיי.סי ריברס לא סמך על דני איינג'? שפט ריילי לא סמך על ביירון סקוט? גם עליהם המאמנים סמכו רק ההבדל בינם ובין סטיב קר הוא שהם היו כוכבי נ.ב.א.

אולי בעולם שבו תוצאות של משחקי כדורסל נקבעות לפי קריטריון "אמון מצד המאמן בשחקנים" הטיעון הזה היה רלוונטי למשהו.

 

2. אתה יכול לנסות למצוא מספרים וסטטיסטיקות. אני והאחרים כאן נתנו לך מספיק כאלו שמחזקים את הטענות שלנו: ממוצעי קריירה, הופעות באולסטאר, מאזנים וכו'. אתה יודע שאין לך כמעט כלום (חוץ ממשחק-שניים הכי טובים בקריירה) אז אתה נצמד לטענות כמו "פיל ג'קסון סמך עליו" או "פעם מישהו אמר בראיון שהוא היה שחקן חשוב וטוב"

 

3. קארים, עד העונה האחרונה שלו ב-88, היה מאכיל את כל ה(אין)גבוהים של שיקאגו בשנות ה-90 חצץ. יחד עם וורת'י, אייסי גרין, קופר וסקוט הם כבר היו מפרקים את הבולס ללא מייקל.

Link to comment
Share on other sites

10 hours ago, ravid said:

סטיב קר מעולם לא היה שחקן משמעותי באף קבוצה? בוא נקבע ללא שום בסיס שהמאמן היה סומך עליו במאני טיים

רביד, בחיאת.

 

אני כבר כמה עמודים ממשיך להביא לך נתונים והסברים אמיתיים, יש פה אחרים שלא מסכימים איתי ולפחות הידיינו על זה, אתה פשוט מגיב לי בסגנון שסוייר מגיב לך.

 

אני נסמך על שעות של צפייה וקריאה והאזנה על התפתחות הליגה והמשחק, ועל איך שאני מפרש את מה שראיתי. אני לא משנן נראטיב שדחפו לי בשנות התשעים. ואני לא אשווה קבוצות מתקופת שונות עם סגנון שונה וחוקים שונים בלי להתייחס להבדלים אלא רק לסטטיסטיקה בלבד, ואני חוזר ואומר שהשאלה היא לא איזה מהקבוצות טובה יותר אחת מול השנייה (מה שבעייתי למדוד) אלא מה היה החוזק היחסי שלהן מול שאר הליגה. מה שאתה אומר פשוט לא רלוונטי לטיעון שלי, אפילו אם נניח לצורך העניין שנכון. יותר מזה, אני בכלל לא אמרתי שהסלטיקס והלייקרס היו סתם קבוצות בלי השחקנים האלה, חלקתי על הקביעה שחלקו היחסי של ג׳ורדן גדול יותר. אלוהים יודע איך הגעת מזה לשאלה מי מנצח באחד על אחד, סנטר בן 40 שהיה הכי טוב בליגה בתקופה ששיחקו על סנטרים ואז היה שחקן טוב מאוד בקבוצה ששיחקה על מתפרצות מהירות, או סנטר מתקופה שבה הרבה מהסנטרים עשו תנועה לא כדי להתפנות למסירה אלא כדי להשיג עבירה טכנית (אם אתה מתרחק מהר מהשומר בלי כדור זאת עבירה טכנית לזכותך, פרצה מטומטמת בחוק, וזה חלק ממה שלונגלי היה עושה ובכך תורם את חלקו). זה שעבדול ג׳באר היה שחקן טוב יותר לא סותר בשום צורה את זה שמדובר במשחק אחר, שהשחקנים מילאו תפקידים שונים, ושאני מדבר על הקבוצות בכלליות ועל איך ששיחקו כקבוצה, לא על מצ׳אפים.

 

אני כן חוזר על זה שכמעט תמיד כששואלים איזו קבוצה תנצח מתקופות שונות, הקבוצה החדשה יותר תנצח כמעט תמיד, כי ככה ענפי ספורט משתנים - התקפות והגנות מתאימות את עצמן אחת לשנייה, זה משחק של חתול ועכבר. אנחנו לא יכולים לדעת איך שחקנים גדולים מעשור מסויים היו מסתדרים בעשור אחר ואיך היו מתפתחים בתנאים שונים, ואנחנו לא יכולים לשפוט אותם אם הם לא יסתדרו, כי אתה לא אמור להיות מוכן למה שאתה לא יודע שיקרה בעוד עשור - וגם אם אנחנו בטוחים שקארים עדיין היה טוב יותר אנחנו לא יודעים כמה זה היה משנה כשהקבוצה שמולו משחקת משחק מודרני יותר וכבר לא צריכה סנטר אדיר כדי להצליח.

 

אני יכול להביא לך סטטיסטיקות פר 100 פוזשנים, מה קרה כשהשחקן המדובר לא היה על המגרש וכו' - אבל בשביל מה? כבר כמה עמודים שאני טורח ואתה מנסה "לנצח" בדיון במקום לנהל דיון, תוקף אותי, חוזר אלף פעם על זה ש"אין לי כלום".

 

אני לא השוויתי את קר לאיינג׳, אני אמרתי - מיליון פעם בערך - שהוא דוגמה לבנייה מעולה של קבוצה. לא אמרתי כלום כל כישרון או על קריירה, אמרתי שהוא דוגמה אחת מתוך כמה שנתתי לצוות מסייע נהדר, שנתן לבולס ערך מוסף שלא היה לכל קבוצה. אתה ואחרים כבר כמה עמודים מכניסים לי מילים לפה, וכשאני מבהיר למה אני התכוונתי, אתם בתגובה שוב סותרים את מה שלא אמרתי.

 

וזהו, אני מקווה לא להתפתות להגיב כאן שוב. זה לא שאין לי מה להגיד, זה פשוט שהתייאשתי.

Link to comment
Share on other sites

ראיתי פרומו לפרק הבא

עומר חזק וכתב בהתחלה שג'ורדן היה מגעיל אל השחקנים, איים עליהם והתייחס אליהם רע, שהם לא אהבו אותו.

אז כן, אומרים שם שהוא היה "לא נחמד" אם לעדן את זה, אבל גם שזה השתלם ובזכותו הם הפכו למה שהיו.

Link to comment
Share on other sites

חחחחח סרטון מעניין שקפץ לי וקשור אולי לוויכוח שלכם על הGOAT, בגדול זה איזה מישהו שלקח כל מני אגדות כדורסל ובדק מה התשובה שלהם לאורך השנים לשאלה מי לדעתם הוא הGOAT ועשה טבלה, 

עכשיו אני לא ממש מבין בנושא אבל חשבתי שאולי יעניין אותכם : 

 

Link to comment
Share on other sites

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.