Jump to content

קורונה


Recommended Posts

5 hours ago, שי123 said:

אין ספק שהוא עשה דברים גדולים בתור שר אוצר, אבל כמה אפשר להישען על הצלחה מלפני כמעט 20 שנה?

בתור ראש ממשלה ברצף האחרון הוא ראש ממשלה למל״ם.

מתרחק מכל החלטה שיש סביבה מחלוקת, ומתרכז בעיקר בהבטחת המשך הכהונה שלו כראש ממשלה.

וזה כולל מכירת עתיד המדינה עבור קולות הח״כים החרדים, שתמורתם הוא עצר את האצת גיוס החרדים ואת אילוצם ללמד את הילדים שלהם מקצועות שיקלו עליהם להיקלט בשוק העבודה.

 

מת לדעת מה יש לך נגד חרדים והאובססיה שהם יהיו חלק מהחברה שלך

אז קודם כל, הצבא מפוצץ חיילים ורואים את זה בכל בסיס אפשרי שלהמון חיילים סתם דוחפים תפקידים, להביא חרדים שגם לא רוצים לשרת לא יהפוך את הצבא ליותר טוב, בטח אם אתה צריך גם לעזור להם להסתגל ולא בכוח להכריח אותם לחיות לפי הכללים שלך, שזה אומר לספק להם אוכל שונה משלך, לתת להם זמן לתפילות, לא לשים אותם עם נשים, וכן הלאה

לגבי הלימודים. הנה עוד דבר שסתם יש לך אנטי ורצון לכפות עליהם משהו שלך

מעטים האנשים במדינה שהלימודי ליבה האלה באמת השיגו להם עבודה רצינית ואם תבדוק אותי תראה שאתה יכול לספור באצבעות שלך את כמות אלה שהיו איתך בבית ספר וזוכרים משהו ממה שהם למדו בבגרויות שלהם, בדרך כלל רוב אלה שיש להם תואר פשוט תפסו את עצמם במהלך לימודי הפסיכומטרי והתואר, אני מדבר כאחד שעבד במקום שמלמד פסיכומטרי ולתלמידים אין פשוט מושג ממתמטיקה ואנגלית ולשון ברמה שכביכול לימדו אותם בתיכון, לא סתם אתה רואה קורסי פסיכומטרי כל כך מושקעים, כי רוב התלמידים בכלל לא זוכרים מה הם למדו, בטח אחרי 3 שנות צבא

והחרדים שכן רוצים לעבוד היום, גם בלי ליבה מסתדרים יפה מאוד, חלקם עושים מכינה קדם אקדמית(שמה שהכי יפה בה שהיא מלמדת אותך ב3 חודשים מה שניסו למרוח לך ב7 שנים בערך בתיכון) , שאפילו חילונים רבים עושים כי תכלס לא באמת השקיעו בתיכון עם כל לימודי הליבה שלך 

גם מבחינת עבודה יש כל הזמן אחוזים עולים מבחינת החרדים שהולכים לעבוד וללמוד ולא סתם כל מכללה היום מקימה כיתות לחרדים והם מתמלאות עד אפס מקום ותבדוק אם אני סתם אומר לך

באמת שלפעמים השנאה של אנשים שלא הולכים לפי מה שהם רוצים מעבירה אותם על דעתם

כמו שאני לא מסכים שמכריחים בכוח חילונים לא לנסוע בשבת או דברים אחרים, גם חילונים שבכוח רוצים להיכנס לורידים של החרדים זה דבר מטומטם שסתם גורם לבלאגנים, ואני שמח שביבי לא זרם עם זה ושמר על סטטוס קוו בעניין, ובסוף ראו שהחרדים שבאמת רצו לצאת לצבא ולעבודה, הלכו גם בלי שמישהו יכפה עליהם 

Link to post
Share on other sites
1 hour ago, קמאנן said:

יש הרבה תוכניות שתרמו להייטק, אבל אף אחת מהן לא מפילה אותי מהכיסא. אלה תוכניות לגיטימיות שלא קשורות לביבי האמת, הן היו קורות בכל מקרה. ברור שהם ״יידחפו״ ע״י הממשלה, כי זה הדבר היחידי שמציל לה (ולמדינה) את התחת.

לגבי צמצום הגירעון - זה קשקוש, כי המכירה של מובילאיי תיקנה קצת את הגירעון (מה כחלון אמר - ״תראו איך הגירעון ירד״, פופוליסט בשקל), בזמנו והכניסה הרבה כסף. לייחס את זה למדיניות זה מצחיק, כי אי אפשר להסתמך על אקזיטים כהכנסה קבועה למדינה.

 

אז כן, אם נוציא את ההייטק מהמשוואה, הכלכלה שלנו שקולה למדינת עולם שלישית כמו שאמרו כאן.

ההייטק (אפשר להכניס גם את הרופאים והאקדמאים אולי) אחראי לבערך 90 אחוז ממס ההכנסה, ועל 50 אחוז מהייצוא של מדינת ישראל. בהתחשב שהענף הזה תופס רק 15 אחוז משוק העבודה, זה אבסורד ולא מאוזן בשיט. פער המשכורות בהייטק לעומת שאר הענפים בישראל הוא אחד הגבוהים בין מדינות ה-OECD (יכול להיות שאפילו הגדול ביותר).

דרך אגב, יש תקרה ל15 האחוזים האלה. הם לא יכולים לעבור את ה20 לדעתי, מכמה סיבות. נקודה למחשבה.

 

מדינה יכולה להימצא בגירעון תקציבי, למעשה זה המצב בו שרויות רוב מדינות העולם. מדינות חכמות נכנסות להתחייבויות סבירות על מנת שיוכלו להתפתח בהווה, מתוך אמונה ותקווה שהאוכלוסייה הצעירה והמתפתחת שלה בשילוב עם מערכת חינוך טובה יקצרו את הפירות בעתיד, ויוכלו להציע שירותים ומוצרים איכותיים יותר יצמצמו את החוב הציבורי. זה מה שקורה בארץ בפועל. עידן הפוסט-קורונה וההוצאה הציבוריות הכבדות עשויות לשנות את המאזן הזה אבל עדיין מוקדם לדעת. בכל אופן, עד כניסתו של כחלון לתפקיד, יחס החוב-תוצר היה באזור הממוצע העולמי (~60%) ופחת משנה לשנה עד השנתיים-שלוש האחרונות שהיו סטטיות. עם שר אוצר איכותי ורפורמות כלכליות משמעותיות לטווח ארוך אפשר תוך 20 שנה להוריד את יחס החוב-תוצר אל מתחת ל40%. אני באמת לא יודע מאיפה אתה מביא את המידע על מס הכנסה. 90 אחוז ממס ההכנסה הם 125 מיליארד ש"ח, כדי שזה יהיה המצב צריך שהאזרחים שאינם עובדים בהייטק (הרוב) יגיע למדרגות המס הנמוכות ביותר ובמקביל עובדי ההייטק (המיעוט) יגיע למדרגות המס הגבוהות ביותר. סביר מאד להניח שנתח מס ההכנסה של עובדי ההייטק נמצא בקירוב לנתח שלהם מסך העובדים הכללי. 

 

באמת שנעלבתי ברמה האישית כשאתה אומר שהכלכלה הישראלית משולה לכלכלות מדינות העולם השלישי. להוציא תמ"ג לנפש במונחי PPP (תוצר של הגבלות ייבוא) כל מדד כלכלי שאנחנו נבחנים בו ב15 השנים האחרונות נסק כלפי מעלה והגיע לנתונים מרשימים בהתחשב בעובדה שאנחנו פיסת מדבר קטנטנה ולא יציבה במזרח התיכון שנתונה לאיומים צבאיים מתמשכים ולבחינה בזכוכית מגדלת והגבלות בינלאומיות בעקבות הסוגיה הפלסטינית. הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית זה שילוב בין בעיות מקרו שנוגעות לשאריות מדיניות כלכלית קיבוצית שהייתה נפוצה פה לאורך תקופה ארוכה ומהצד השני בעיות מיקרו שנוגעות לאי-חינוך פיננסי, פיגור ביחס לעולם באוריינות דיגיטלית ונתח אוכלוסייה עצום של 35% (ערבים וחרדים) שמתקשים להשתלב בשוק העבודה המודרני ולספק את צרכיו.

 

לגבי הייצוא - המדינות היחידות בעולם שנתח הייצוא שלהן במוצר מסוים גבוה מ40% לסקטור מסוים הוא אצל המדינות השבורות והמושחתות ביותר בעולם, שיש בהן מורכבות כלכלית אפסית כי במקרה התגלה שם משאב טבע או יסוד כימי כלשהו וכל המשאבים והכספים של המדינה מושקעים בו. המדינות הכי מוצלחות בעולם מבחינת כלכלית (ואנחנו די קרובים אליהן) בנו מערכת פיננסית איתנה ורחבה שמבוססת על ייצוא רחב ומגוון. עיקר הייצוא הישראלי מורכב מיהלומים (20%), תעשיית אלקטרוניקה ושבבים (13%), תעשיית גרעין (9%), תרופות (8%), פלסטיק (6%) ומינרלים (5%). תעשיית הגז הטבעי המתפתחת תעניק לנו הן אפיקי ייצוא חדשים והן הכנסות עצומות למדינה עם השלכות סביבתיות מועטות.

Link to post
Share on other sites
15 hours ago, אקיטה said:

לא יכול להסכים עם קביעה שבזכות ביבי הכלכלה פה עם הכרה בינלאומית טובה.

אם אני מפתח תוכנה ששווה מליונים ומוכר אותה לחברה בינלאומית זה לא בזכות שום פוליטיקאי כזה או אחר, העולם כיום מספיק גלובלי ופתוח בשביל דברים כאלה.

המציאות בארץ כרגע היא לא בזכות הפוליטקאים אלא בזכות העם.

גם בטחונית, מה שקובע את העליונות של ישראל זה בעיקר טכנולוגיה.

ובאופן כללי, הכרה בינלאומית זה בעיקר אינטרסים, כל מי שמסביב לישראל כושל מאוד.

מכבי בינונית, הליגה חלשה

Link to post
Share on other sites
6 hours ago, לופו5 said:

 

מדינה יכולה להימצא בגירעון תקציבי, למעשה זה המצב בו שרויות רוב מדינות העולם. מדינות חכמות נכנסות להתחייבויות סבירות על מנת שיוכלו להתפתח בהווה, מתוך אמונה ותקווה שהאוכלוסייה הצעירה והמתפתחת שלה בשילוב עם מערכת חינוך טובה יקצרו את הפירות בעתיד, ויוכלו להציע שירותים ומוצרים איכותיים יותר יצמצמו את החוב הציבורי. זה מה שקורה בארץ בפועל. עידן הפוסט-קורונה וההוצאה הציבוריות הכבדות עשויות לשנות את המאזן הזה אבל עדיין מוקדם לדעת. בכל אופן, עד כניסתו של כחלון לתפקיד, יחס החוב-תוצר היה באזור הממוצע העולמי (~60%) ופחת משנה לשנה עד השנתיים-שלוש האחרונות שהיו סטטיות. עם שר אוצר איכותי ורפורמות כלכליות משמעותיות לטווח ארוך אפשר תוך 20 שנה להוריד את יחס החוב-תוצר אל מתחת ל40%. אני באמת לא יודע מאיפה אתה מביא את המידע על מס הכנסה. 90 אחוז ממס ההכנסה הם 125 מיליארד ש"ח, כדי שזה יהיה המצב צריך שהאזרחים שאינם עובדים בהייטק (הרוב) יגיע למדרגות המס הנמוכות ביותר ובמקביל עובדי ההייטק (המיעוט) יגיע למדרגות המס הגבוהות ביותר. סביר מאד להניח שנתח מס ההכנסה של עובדי ההייטק נמצא בקירוב לנתח שלהם מסך העובדים הכללי. 

 

באמת שנעלבתי ברמה האישית כשאתה אומר שהכלכלה הישראלית משולה לכלכלות מדינות העולם השלישי. להוציא תמ"ג לנפש במונחי PPP (תוצר של הגבלות ייבוא) כל מדד כלכלי שאנחנו נבחנים בו ב15 השנים האחרונות נסק כלפי מעלה והגיע לנתונים מרשימים בהתחשב בעובדה שאנחנו פיסת מדבר קטנטנה ולא יציבה במזרח התיכון שנתונה לאיומים צבאיים מתמשכים ולבחינה בזכוכית מגדלת והגבלות בינלאומיות בעקבות הסוגיה הפלסטינית. הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית זה שילוב בין בעיות מקרו שנוגעות לשאריות מדיניות כלכלית קיבוצית שהייתה נפוצה פה לאורך תקופה ארוכה ומהצד השני בעיות מיקרו שנוגעות לאי-חינוך פיננסי, פיגור ביחס לעולם באוריינות דיגיטלית ונתח אוכלוסייה עצום של 35% (ערבים וחרדים) שמתקשים להשתלב בשוק העבודה המודרני ולספק את צרכיו.

 

לגבי הייצוא - המדינות היחידות בעולם שנתח הייצוא שלהן במוצר מסוים גבוה מ40% לסקטור מסוים הוא אצל המדינות השבורות והמושחתות ביותר בעולם, שיש בהן מורכבות כלכלית אפסית כי במקרה התגלה שם משאב טבע או יסוד כימי כלשהו וכל המשאבים והכספים של המדינה מושקעים בו. המדינות הכי מוצלחות בעולם מבחינת כלכלית (ואנחנו די קרובים אליהן) בנו מערכת פיננסית איתנה ורחבה שמבוססת על ייצוא רחב ומגוון. עיקר הייצוא הישראלי מורכב מיהלומים (20%), תעשיית אלקטרוניקה ושבבים (13%), תעשיית גרעין (9%), תרופות (8%), פלסטיק (6%) ומינרלים (5%). תעשיית הגז הטבעי המתפתחת תעניק לנו הן אפיקי ייצוא חדשים והן הכנסות עצומות למדינה עם השלכות סביבתיות מועטות.

 

לפעמים אני מרגיש צורך לענות על שטויות כאלה אבל אם זה בפורום אני עוצר ואומר לעצמי - לופו יכתוב את זה טוב יותר חח מזל שאתה כאן תאמין לי

Link to post
Share on other sites
8 hours ago, קמאנן said:

יש הרבה תוכניות שתרמו להייטק, אבל אף אחת מהן לא מפילה אותי מהכיסא. אלה תוכניות לגיטימיות שלא קשורות לביבי האמת, הן היו קורות בכל מקרה. ברור שהם ״יידחפו״ ע״י הממשלה, כי זה הדבר היחידי שמציל לה (ולמדינה) את התחת.

לגבי צמצום הגירעון - זה קשקוש, כי המכירה של מובילאיי תיקנה קצת את הגירעון (מה כחלון אמר - ״תראו איך הגירעון ירד״, פופוליסט בשקל), בזמנו והכניסה הרבה כסף. לייחס את זה למדיניות זה מצחיק, כי אי אפשר להסתמך על אקזיטים כהכנסה קבועה למדינה.

כחלון רק הגדיל את הגירעון, והגדיל, ואז הוא קיבל את המכירה כפינוק, הגירעון ירד חזרה, ואז הוא נפנף בזה כהצלחה שלו. תשפטו אתם אם זה בזכותו. תשימו דחליל במקומו כשר אוצר והיה קורה אותו דבר.

אני רק אציין שכשאמרתי גרעון התכוונתי לחוב הלאומי. מורשת ביבי האמיתית היא צמצום החוב הלאומי.

זה ובועת הדיור שהוא לא עשה דבר כדי למנוע.

 

Link to post
Share on other sites
6 hours ago, maccabi-king said:

מת לדעת מה יש לך נגד חרדים והאובססיה שהם יהיו חלק מהחברה שלך

אז קודם כל, הצבא מפוצץ חיילים ורואים את זה בכל בסיס אפשרי שלהמון חיילים סתם דוחפים תפקידים, להביא חרדים שגם לא רוצים לשרת לא יהפוך את הצבא ליותר טוב, בטח אם אתה צריך גם לעזור להם להסתגל ולא בכוח להכריח אותם לחיות לפי הכללים שלך, שזה אומר לספק להם אוכל שונה משלך, לתת להם זמן לתפילות, לא לשים אותם עם נשים, וכן הלאה

לגבי הלימודים. הנה עוד דבר שסתם יש לך אנטי ורצון לכפות עליהם משהו שלך

מעטים האנשים במדינה שהלימודי ליבה האלה באמת השיגו להם עבודה רצינית ואם תבדוק אותי תראה שאתה יכול לספור באצבעות שלך את כמות אלה שהיו איתך בבית ספר וזוכרים משהו ממה שהם למדו בבגרויות שלהם, בדרך כלל רוב אלה שיש להם תואר פשוט תפסו את עצמם במהלך לימודי הפסיכומטרי והתואר, אני מדבר כאחד שעבד במקום שמלמד פסיכומטרי ולתלמידים אין פשוט מושג ממתמטיקה ואנגלית ולשון ברמה שכביכול לימדו אותם בתיכון, לא סתם אתה רואה קורסי פסיכומטרי כל כך מושקעים, כי רוב התלמידים בכלל לא זוכרים מה הם למדו, בטח אחרי 3 שנות צבא

והחרדים שכן רוצים לעבוד היום, גם בלי ליבה מסתדרים יפה מאוד, חלקם עושים מכינה קדם אקדמית(שמה שהכי יפה בה שהיא מלמדת אותך ב3 חודשים מה שניסו למרוח לך ב7 שנים בערך בתיכון) , שאפילו חילונים רבים עושים כי תכלס לא באמת השקיעו בתיכון עם כל לימודי הליבה שלך 

גם מבחינת עבודה יש כל הזמן אחוזים עולים מבחינת החרדים שהולכים לעבוד וללמוד ולא סתם כל מכללה היום מקימה כיתות לחרדים והם מתמלאות עד אפס מקום ותבדוק אם אני סתם אומר לך

באמת שלפעמים השנאה של אנשים שלא הולכים לפי מה שהם רוצים מעבירה אותם על דעתם

כמו שאני לא מסכים שמכריחים בכוח חילונים לא לנסוע בשבת או דברים אחרים, גם חילונים שבכוח רוצים להיכנס לורידים של החרדים זה דבר מטומטם שסתם גורם לבלאגנים, ואני שמח שביבי לא זרם עם זה ושמר על סטטוס קוו בעניין, ובסוף ראו שהחרדים שבאמת רצו לצאת לצבא ולעבודה, הלכו גם בלי שמישהו יכפה עליהם 

ידידי, אין פה שום דבר אישי נגד החרדים.

זאת מתמטיקה פשוטה (שדורשת לימודי ליבה).

המגזר החרדי גדל בקצב עצום יחסית ליתר האוכלוסיה, והמצב הכלכלי של המדינה ילך ויתדרדר אם שיעורי הפריון וההשתתפות שלו בשוק העבודה יישארו נמוכים יחסית.

 

זה יעד אסטרטגי ממעלה ראשונה של המדינה להגדיל את ההשתלבות של החרדים בשוק העבודה, ואין דרך טובה יותר מאשר לשפר את החינוך שיכשיר את התלמידים בצורה שתעזור להם בהמשך להשתלב בשוק העבודה.

גם השתלבות בצבא או בשירות לאומי תגדיל את היכולת שלהם להשתלב בשוק העבודה, וזאת מעבר לעיקרון הבסיסי של שוויון בנטל, שלא ייתכן שחלק מהאוכלוסיה משרת את המדינה מספר שנים וחלק פטור מכך.

 

כבר שמעתי חרדים רבים שמעידים על כך שהיה להם קשה מאוד כשהיו צריכים להתחיל מאפס בגיל בוגר בלי ידע במתמטיקה בסיסית ובאנגלית.

 

6 hours ago, לופו5 said:

סביר מאד להניח שנתח מס ההכנסה של עובדי ההייטק נמצא בקירוב לנתח שלהם מסך העובדים הכללי. 

איך אפשר בכלל להתייחס ברצינות לכל מה שרשמת כשאתה רושם דבר כזה מופרך.

תקרא קצת על הנושא.

למשל רק ממס ישיר על חברות תוכנה ושירותים שלא כולל אקזיטים וגם לא את המעגל השני של עסקים ועובדים, המדינה הכניסה ב2018 11% מכלל המיסים הישירים.

וזאת כאשר מדובר רק בכשני שליש מהעובדים בהייטק שהם 6% מסך המועסקים במשק.

Link to post
Share on other sites
7 hours ago, לופו5 said:

 

מדינה יכולה להימצא בגירעון תקציבי, למעשה זה המצב בו שרויות רוב מדינות העולם. מדינות חכמות נכנסות להתחייבויות סבירות על מנת שיוכלו להתפתח בהווה, מתוך אמונה ותקווה שהאוכלוסייה הצעירה והמתפתחת שלה בשילוב עם מערכת חינוך טובה יקצרו את הפירות בעתיד, ויוכלו להציע שירותים ומוצרים איכותיים יותר יצמצמו את החוב הציבורי. זה מה שקורה בארץ בפועל. עידן הפוסט-קורונה וההוצאה הציבוריות הכבדות עשויות לשנות את המאזן הזה אבל עדיין מוקדם לדעת. בכל אופן, עד כניסתו של כחלון לתפקיד, יחס החוב-תוצר היה באזור הממוצע העולמי (~60%) ופחת משנה לשנה עד השנתיים-שלוש האחרונות שהיו סטטיות. עם שר אוצר איכותי ורפורמות כלכליות משמעותיות לטווח ארוך אפשר תוך 20 שנה להוריד את יחס החוב-תוצר אל מתחת ל40%. אני באמת לא יודע מאיפה אתה מביא את המידע על מס הכנסה. 90 אחוז ממס ההכנסה הם 125 מיליארד ש"ח, כדי שזה יהיה המצב צריך שהאזרחים שאינם עובדים בהייטק (הרוב) יגיע למדרגות המס הנמוכות ביותר ובמקביל עובדי ההייטק (המיעוט) יגיע למדרגות המס הגבוהות ביותר. סביר מאד להניח שנתח מס ההכנסה של עובדי ההייטק נמצא בקירוב לנתח שלהם מסך העובדים הכללי. 

 

באמת שנעלבתי ברמה האישית כשאתה אומר שהכלכלה הישראלית משולה לכלכלות מדינות העולם השלישי. להוציא תמ"ג לנפש במונחי PPP (תוצר של הגבלות ייבוא) כל מדד כלכלי שאנחנו נבחנים בו ב15 השנים האחרונות נסק כלפי מעלה והגיע לנתונים מרשימים בהתחשב בעובדה שאנחנו פיסת מדבר קטנטנה ולא יציבה במזרח התיכון שנתונה לאיומים צבאיים מתמשכים ולבחינה בזכוכית מגדלת והגבלות בינלאומיות בעקבות הסוגיה הפלסטינית. הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית זה שילוב בין בעיות מקרו שנוגעות לשאריות מדיניות כלכלית קיבוצית שהייתה נפוצה פה לאורך תקופה ארוכה ומהצד השני בעיות מיקרו שנוגעות לאי-חינוך פיננסי, פיגור ביחס לעולם באוריינות דיגיטלית ונתח אוכלוסייה עצום של 35% (ערבים וחרדים) שמתקשים להשתלב בשוק העבודה המודרני ולספק את צרכיו.

 

לגבי הייצוא - המדינות היחידות בעולם שנתח הייצוא שלהן במוצר מסוים גבוה מ40% לסקטור מסוים הוא אצל המדינות השבורות והמושחתות ביותר בעולם, שיש בהן מורכבות כלכלית אפסית כי במקרה התגלה שם משאב טבע או יסוד כימי כלשהו וכל המשאבים והכספים של המדינה מושקעים בו. המדינות הכי מוצלחות בעולם מבחינת כלכלית (ואנחנו די קרובים אליהן) בנו מערכת פיננסית איתנה ורחבה שמבוססת על ייצוא רחב ומגוון. עיקר הייצוא הישראלי מורכב מיהלומים (20%), תעשיית אלקטרוניקה ושבבים (13%), תעשיית גרעין (9%), תרופות (8%), פלסטיק (6%) ומינרלים (5%). תעשיית הגז הטבעי המתפתחת תעניק לנו הן אפיקי ייצוא חדשים והן הכנסות עצומות למדינה עם השלכות סביבתיות מועטות.

אין לי בעיה עם גירעון, יש לי בעיה עם גירעון שחורג מהרף שהממשלה עצמה הגדירה, ונסיונות מניפולטיבים כדי להקטין אותו. תקרא קצת על כחלון:

https://shkifut.info/2020/04/kahlon0/

https://www.kan.org.il/item/?itemid=63336

ויש עוד דוגמאות בחיפוש מהיר בגוגל. אבל עזוב, כחלון זה לא הנושא כאן.

 

לגבי מס הכנסה (2017):

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001237826

Quote

"90 אחוז ממס ההכנסה הם 125 מיליארד ש"ח, כדי שזה יהיה המצב צריך שהאזרחים שאינם עובדים בהייטק (הרוב) יגיע למדרגות המס הנמוכות ביותר ובמקביל עובדי ההייטק (המיעוט) יגיע למדרגות המס הגבוהות ביותר."

- זה בדיוק מה שקורה. 50 אחוז מהעובדים במדינה לא משלמים בכלל מס הכנסה כי הם לא מגיעים לרף שלו.

Quote

סביר מאד להניח שנתח מס ההכנסה של עובדי ההייטק נמצא בקירוב לנתח שלהם מסך העובדים הכללי. 

אין סביר, יש עובדות. והעובדות טוענות שזה ממה לא המצב.

 

לגבי הייצוא (2018):

https://www.export.gov.il/api/Media/Default/Files/Economy/ExportMegamotSikum2018.pdf

Quote

תעשיית הגז הטבעי המתפתחת תעניק לנו הן אפיקי ייצוא חדשים והן הכנסות עצומות למדינה עם השלכות סביבתיות מועטות.

מסכים, זאת התעשייה שתציל אותנו ככה"נ מהמצב העתידי. אבל שוב, לא ניתן לנקוף את זה לטובת ממשלה כלשהיא.

 

 

ערבים וחרדים - כן, זאת הבעיה הכי גדולה של המדינה. זה הדבר הראשון שהממשלה צריכה לפתור, אבל היא לא עושה את זה משיקולים פוליטיים כמובן.

Link to post
Share on other sites
8 hours ago, קמאנן said:

בקיצור, עובדים עליכם בעיניים. הכלכלה פה ממש לא טובה.

תבדקו למה העם פה עובד הרבה שעות ביום, ועדיין הפריון נמוך. 

תבדקו את חציון המשכורות, ולמה הוא נמוך כל כך.

תבדקו למה ממוצע דמי האבטלה שהביטוח הלאומי העניק במשבר הזה עומד על 5000 שקל בלבד, ולמה התקרה היא 10,500 שקלים בלבד.

תבדקו למה הבירוקרטיה והרגולציה תמיד נופלת על האזרח.

תבדקו למה החינוך שלנו לא מתקדם, למרות שהכלכלה כאן ״טובה״.

 

 

אז ביבי יכול לספר סיפורים עד מחר על זה שהענקת אשראי למדינת ישראל וקניית אגרות החוב מראה על כמה העולם מאמין במדינת ישראל ובכלכלה שלה. בולשיט. זה נטו בגלל שהעם פה אופטימי, יודע לעבוד קשה,

לאלתר, ולהילחם על החיים שלו. האם זה בגלל חינוך שקיבלנו מבית הספר? לא נראה לי.....

העיקר לצעוק ״זה שמאל, זה ימין״. ממש שיח ענייני. אני ממש רואה שהעם מתעניין בסיפוח או באיום האיראני. מה שקורה כאן זה חלטורה ברמות הגבוהות ביותר.

 

ראיתי שהייתה תוספת אז אשמח גם להתייחס לזה.

 

פריון העבודה מושפע בעיקר ממספר משתנים והם ההון האנושי ומיומנויות העובד, השכלת העובדים, מבנה השוק, תחרותיות בין ענפי המשק וגמישות בשוק העבודה. בישראל מתקיימים תנאים בודדים מסך המשתנים האלו וזה מקשה על יצירת סביבה יעילה שמסוגלת לעבוד פחות ולייצר הרבה. יש לי היכרות אישית עם אנשים בטווח הגיל שלי (20-30) שהראו קושי רב בעבודה באופיס/דפדפנים/שמירת ופתיחת קבצים ופתרון תקלות טכניות. אלו מיומניות עבודה בסיסיות ביותר היום, וברגע שלא מראים בהן התמצאות סבירה אי אפשר לעבוד בצורה תקינה, לכך התכוונתי כשדיברתי על אוריינות דיגיטלית. עבדתי במכללה בתל אביב לצד עובדים שכל עבודתם ממוחשבת ולא היה יום שלא עזרתי במשך 15-30 דקות לעובדים שהסתבכו עם מספר מיומנות בסיס במחשב.

 

העניין השני והמדאיג יותר מבחינתי נוגע לנושא התחרותיות בין ענפי המשק והגמישות בשוק העבודה. כאשר מידת התחרות נמוכה, פירמות רבות לא מרגישות מאוימות עסקית ובאופן אנושי טבעי מאפשרות לעצמן לקפוא על שמריהן. זה מאפשר להן להתעכב באימוץ מערכות טכנולוגיות חדשות ולהסתפק בבינוניות עובדיה מוצריה ושירותיה, ואין לזה השלכות משמעותיות כי כאמור אין איום ממשי באופק, אפשר לראות את זה בעיקר בדואר, תחבורה ציבורית וחברות תקשורת ברמה היומיומית. בנוסף, אם תנאים כאלו מתקיימים בנוסף למשק ריכוזי ולחברות אחזקות שחולשות על כל ענפי החיים התעשייה והמשק ויוצרות תרבות מונופוליסטית וקרטליסטית, המצב נהיה גרוע עוד יותר. 

 

באשר לגמישות בשוק העבודה - גם פה אנחנו מצויים בבעיה שנוגעת לקביעות של עובדים רבים, זה נפוץ בעיקר במגזר הציבורי אך גם במגזר הפרטי, דבר שמשפיע על כל המדדים הנ"ל לרעה. כאשר לעובד יש קביעות אין כל משמעות לביצועיו, יכולותיו, שיעור הפריון, כלי העבודה המצויים ברשותו ואלו שהוא יכול לרכוש כי הוא בינו לבין עצמו יודע שהוא צריך לעשות דבר חמור מאד כדי שימצא את עצמו מחוץ למקום העבודה וגם זה יגיע עם חבילת פיצויים שמנה. יש מבחינתי איזו מיסקונספציה מסוימת בארץ שגורסת שהזכות הסוציאליות של הפרולטריון להתאגד ולהיות זכאי לשימוע לפני פיטורין למשל, אלו החירויות הגדולה ביותר של העובד, אך לתפיסתי האישית החירות הכי גדולה ומדהימה שיכולה להיות לעובד היא דווקא היכולת להניח מכתב התפטרות על שולחן המעסיק ולהמשיך בחייו ללא כל השלכות.

 

תרבות העבודה בארץ היא בעיקר של וועדי עובדים כוחניים בגיבוי ההסתדרות הכללית שהמטרה היחידה שלהם היא לגרוף כמה שיותר כסף מקופת המדינה ולחלק אותו באופן שרירותי לאנשים המקורבים ביותר לצלחת. אפשר לראות את זה בכל ענפי המגזר הציבורי ובכל התאגידים הסטטוטוריים, כולל משרד החינוך שתקציבו הגבוה ביותר בארץ (~65 מיליארד ש"ח) אבל המשכורת של מורה מתחיל אינה גבוהה כי הוא עדיין לא חבר בהסתדרות/ארגון המורים ועד ולא זכאי לקביעות, אז הרצון והמוטיבציה של אנשים צעירים מוכשרים ואיכותיים להצטרף לתחום ההוראה הוא נמוך כי הם לא ששים להקריב את ההווה למען העתיד. בכך מקצוע ההוראה הופך לסוג של קריירה שנייה לפליטי המגזר הציבורי שמקבלים הכשרה מקצועית בסיסית ויש פער מחשבתי של 30-40 שנה לפחות בין הצוות הפדגוגי לבין התלמידים.

 

אם אנחנו בוחנים את העניין הזה בראייה עולמית שווה לבדוק מספר כלכלות שמגיעות לפריון עבודה גבוה ולבדוק איפה הן עומדות ביחס לתנאים האלו. הכלכלות המערב-אירופאיות (גרמניה/צרפת/הולנד/בלגיה + אוסטריה) למשל מאד מקדשת את נושא הקביעות של מקום העבודה ושמה דגש גדול על איגודי עובדים מקצועיים, אבל בכל זאת משכילה ליצור פריון עבודה גבוה בגלל הון אנושי גבוה מאד והשכלה איכותית. הכלכלות האלו אגב להוציא אוסטריה נמצאות במצב בעייתי מאד בעקבות אוכלוסייה שיעור ילודה נמוך, אוכלוסייה מתבגרת, משבר הגירה, בנוסף לתרבות עבודה מעט מיושנת והמאזן הזה צפוי להשתנות.

 

לעומתן יש את הכלכלות הצפון-אירופאיות (נורווגיה/שבדיה/דנמרק/פינלנד) שמצד אחד איגודי העובדים נפוץ בהן ויש משמעות גדולה לזכויות סוציאליות למרות שאין בהן שכר מינימום, אבל באותה העת המשק הוא סופר-קפיטליסטי וקיימת תחרות גדולה מאד בין פירמות וחברות, שוק העבודה סופר-דינמי ואפשר לפטר אותך ברגע מבלי שיהיו לכך השלכות משמעותית אבל מצד שני גם אתה תוכל למצוא עבודה בין רגע כי קיימת תחרות גדולה בין אנשים. מנגד יש את ארה"ב/אירלנד/סינגפור/הונג קונג שבעיקר בשלושת האחרונות מתקיימים כל שלושת התנאים ולכן הן בין הכלכלות הצומחות והמתפתחות בעולם. אצלנו מתקיים בעיקר התנאי של ההון האנושי, אך התנאים הסביבתיים לצערי הרב לא נמצאים בחזית העולמית וכל הכתוב הנ"ל מקשה על ההתפתחות הרצויה שאתה (וגם אני) מצפה לה, אבל אנחנו רחוקים שנות אור מכלכלות העולם השלישי.

Link to post
Share on other sites
2 דקות לפני, לופו5 said:

 

ראיתי שהייתה תוספת אז אשמח גם להתייחס לזה.

 

פריון העבודה מושפע בעיקר ממספר משתנים והם ההון האנושי ומיומנויות העובד, השכלת העובדים, מבנה השוק, תחרותיות בין ענפי המשק וגמישות בשוק העבודה. בישראל מתקיימים תנאים בודדים מסך המשתנים האלו וזה מקשה על יצירת סביבה יעילה שמסוגלת לעבוד פחות ולייצר הרבה. יש לי היכרות אישית עם אנשים בטווח הגיל שלי (20-30) שהראו קושי רב בעבודה באופיס/דפדפנים/שמירת ופתיחת קבצים ופתרון תקלות טכניות. אלו מיומניות עבודה בסיסיות ביותר היום, וברגע שלא מראים בהן התמצאות סבירה אי אפשר לעבוד בצורה תקינה, לכך התכוונתי כשדיברתי על אוריינות דיגיטלית. עבדתי במכללה בתל אביב לצד עובדים שכל עבודתם ממוחשבת ולא היה יום שלא עזרתי במשך 15-30 דקות לעובדים שהסתבכו עם מספר מיומנות בסיס במחשב.

 

העניין השני והמדאיג יותר מבחינתי נוגע לנושא התחרותיות בין ענפי המשק והגמישות בשוק העבודה. כאשר מידת התחרות נמוכה, פירמות רבות לא מרגישות מאוימות עסקית ובאופן אנושי טבעי מאפשרות לעצמן לקפוא על שמריהן. זה מאפשר להן להתעכב באימוץ מערכות טכנולוגיות חדשות ולהסתפק בבינוניות עובדיה מוצריה ושירותיה, ואין לזה השלכות משמעותיות כי כאמור אין איום ממשי באופק, אפשר לראות את זה בעיקר בדואר, תחבורה ציבורית וחברות תקשורת ברמה היומיומית. בנוסף, אם תנאים כאלו מתקיימים בנוסף למשק ריכוזי ולחברות אחזקות שחולשות על כל ענפי החיים התעשייה והמשק ויוצרות תרבות מונופוליסטית וקרטליסטית, המצב נהיה גרוע עוד יותר. 

 

באשר לגמישות בשוק העבודה - גם פה אנחנו מצויים בבעיה שנוגעת לקביעות של עובדים רבים, זה נפוץ בעיקר במגזר הציבורי אך גם במגזר הפרטי, דבר שמשפיע על כל המדדים הנ"ל לרעה. כאשר לעובד יש קביעות אין כל משמעות לביצועיו, יכולותיו, שיעור הפריון, כלי העבודה המצויים ברשותו ואלו שהוא יכול לרכוש כי הוא בינו לבין עצמו יודע שהוא צריך לעשות דבר חמור מאד כדי שימצא את עצמו מחוץ למקום העבודה וגם זה יגיע עם חבילת פיצויים שמנה. יש מבחינתי איזו מיסקונספציה מסוימת בארץ שגורסת שהזכות הסוציאליות של הפרולטריון להתאגד ולהיות זכאי לשימוע לפני פיטורין למשל, אלו החירויות הגדולה ביותר של העובד, אך לתפיסתי האישית החירות הכי גדולה ומדהימה שיכולה להיות לעובד היא דווקא היכולת להניח מכתב התפטרות על שולחן המעסיק ולהמשיך בחייו ללא כל השלכות.

 

תרבות העבודה בארץ היא בעיקר של וועדי עובדים כוחניים בגיבוי ההסתדרות הכללית שהמטרה היחידה שלהם היא לגרוף כמה שיותר כסף מקופת המדינה ולחלק אותו באופן שרירותי לאנשים המקורבים ביותר לצלחת. אפשר לראות את זה בכל ענפי המגזר הציבורי ובכל התאגידים הסטטוטוריים, כולל משרד החינוך שתקציבו הגבוה ביותר בארץ (~65 מיליארד ש"ח) אבל המשכורת של מורה מתחיל אינה גבוהה כי הוא עדיין לא חבר בהסתדרות/ארגון המורים ועד ולא זכאי לקביעות, אז הרצון והמוטיבציה של אנשים צעירים מוכשרים ואיכותיים להצטרף לתחום ההוראה הוא נמוך כי הם לא ששים להקריב את ההווה למען העתיד. בכך מקצוע ההוראה הופך לסוג של קריירה שנייה לפליטי המגזר הציבורי שמקבלים הכשרה מקצועית בסיסית ויש פער מחשבתי של 30-40 שנה לפחות בין הצוות הפדגוגי לבין התלמידים.

 

אם אנחנו בוחנים את העניין הזה בראייה עולמית שווה לבדוק מספר כלכלות שמגיעות לפריון עבודה גבוה ולבדוק איפה הן עומדות ביחס לתנאים האלו. הכלכלות המערב-אירופאיות (גרמניה/צרפת/הולנד/בלגיה + אוסטריה) למשל מאד מקדשת את נושא הקביעות של מקום העבודה ושמה דגש גדול על איגודי עובדים מקצועיים, אבל בכל זאת משכילה ליצור פריון עבודה גבוה בגלל הון אנושי גבוה מאד והשכלה איכותית. הכלכלות האלו אגב להוציא אוסטריה נמצאות במצב בעייתי מאד בעקבות אוכלוסייה שיעור ילודה נמוך, אוכלוסייה מתבגרת, משבר הגירה, בנוסף לתרבות עבודה מעט מיושנת והמאזן הזה צפוי להשתנות.

 

לעומתן יש את הכלכלות הצפון-אירופאיות (נורווגיה/שבדיה/דנמרק/פינלנד) שמצד אחד איגודי העובדים נפוץ בהן ויש משמעות גדולה לזכויות סוציאליות למרות שאין בהן שכר מינימום, אבל באותה העת המשק הוא סופר-קפיטליסטי וקיימת תחרות גדולה מאד בין פירמות וחברות, שוק העבודה סופר-דינמי ואפשר לפטר אותך ברגע מבלי שיהיו לכך השלכות משמעותית אבל מצד שני גם אתה תוכל למצוא עבודה בין רגע כי קיימת תחרות גדולה בין אנשים. מנגד יש את ארה"ב/אירלנד/סינגפור/הונג קונג שבעיקר בשלושת האחרונות מתקיימים כל שלושת התנאים ולכן הן בין הכלכלות הצומחות והמתפתחות בעולם. אצלנו מתקיים בעיקר התנאי של ההון האנושי, אך התנאים הסביבתיים לצערי הרב לא נמצאים בחזית העולמית וכל הכתוב הנ"ל מקשה על ההתפתחות הרצויה שאתה (וגם אני) מצפה לה, אבל אנחנו רחוקים שנות אור מכלכלות העולם השלישי.

כל מה שאתה כותב נכון, אבל הכלב קבור באוכלוסיית הערבים והחרדים, שלא מצליחות להשתלב בעבודה עקב הזנחה של הרבה שנים. זה מה שייתן פה "בוסט" לפיריון.

הייתי משקיע שם את כל המשאבים, אבל אתה יודע שאנחנו לא חיים בעולם תיאורתי, יש כאן הרבה שיקולים פוליטיים לצערי.

 

Link to post
Share on other sites
17 hours ago, לופו5 said:

 

זו הסתכלות על קצה הקרחון. פוליטיקאים הם אנשים שבסופו של יום מתווים מדיניות. המצב הקיים בארץ שבו פוליטיקאים או 'המדינה' לא מתערבים בפעילות כלכלית ועסקית של אישים/חברות הוא מצוין, אבל זה רחוק מלהיות דבר מובן מאליו. בישראל של לפני 2003 יכולת ההתארגנות האישית הייתה מוגבלת יותר מאשר היום, כי זו הייתה המדיניות והלך הרוח הרווח בציבור (וזה עדיין קיים בהיקפים רחבים) וכפועל יוצא היכולת שלך להשתמש ביכולות אישיות לתועלת אישית הייתה מוגבלת יותר. כשנוצרים תנאי משחק מסוימים שמיטיבים עם היוזמה האישית, כמו למשל מדד קלות עשיית עסקים גבוה, הפחתת מס חברות, צמצום הגבלות רגולטוריות, והגברת מערכות ההגנה על קניין פיזי ורוחני, נוצרים תנאי משחק עקיפים שמקלים ומגבירים את היכולת והאפשרות שלך למשל לפתח תוכנה ולמכור אותה במיליונים.

אני מסכים איתך אבל מפה ועד שב"זכות ביבי" ישראל מעצמת הייטק זה רחוק, ובסוף מי שמתווה מדיניות זה העם שהוחר בפוליטקאי, כלומר בזכות העם ביבי נבחר בזכות וברצון העם מתווים את המדיניות הזאת.

בעולם אידאלי מבחינתי תפקידו של פוליטקאי כפי שכתבת הוא בעיקר לא להפריע.

כמו גם בעולם אידאלי התקשורת אינה מונעת מפוזיציה ופוליטקאים משמאל (ומימין למען הפרוטוקול אבל המטרה היא דוגמה עכשווית) לא מנצלים בצורה צינית מחאות של העם.

אבל כוח ומעמד גורמים לאנשים להסריח..ומי שיסריח זה בגידה במנדט העם, לגרדום.

 

ת"א שלנו ו dow- ההשוואה שלכם היא להשוות לא תפוזים לתפוחים אלא תפוחים לתפוחי אדמה. זה נשמע דומה בקונוטציה בפועל אין כל קשר וכולנו יודעים שזו דמגוגיה די זולה כי אם באמת אתחיל להשוות בכל אופן למה זה לא דומה, אין לי מושג איך להתחיל לכתוב תגובה קוהרנטית.

ובלי קשר, ואלה לא הייתם לוקחים את איביץ' במקום ביבי?

Link to post
Share on other sites
6 hours ago, קמאנן said:

לגבי מס הכנסה (2017):

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001237826

- זה בדיוק מה שקורה. 50 אחוז מהעובדים במדינה לא משלמים בכלל מס הכנסה כי הם לא מגיעים לרף שלו.

אין סביר, יש עובדות. והעובדות טוענות שזה ממה לא המצב.

 

לגבי הייצוא (2018):

https://www.export.gov.il/api/Media/Default/Files/Economy/ExportMegamotSikum2018.pdf

מסכים, זאת התעשייה שתציל אותנו ככה"נ מהמצב העתידי. אבל שוב, לא ניתן לנקוף את זה לטובת ממשלה כלשהיא.

 

אנחנו מדברים על שני עניינים שונים. אדם שאינו משלם מס הכנסה לא נכלל בחישוב ולכן לצערי אין לי איך להתייחס אליו. זה תוצר ארוך שנים שנובע ממדיניות המיסוי בארץ שגובה המון כסף מבעלי הכנסה גבוהה ומעט מאד ולפעמים כלל לא מבעלי הכנסה נמוכה, מעניקה הטבות מס שלילי ופטורים שרירותיים. זה נושא לדיון בפני עצמו אבל זו לא הנקודה שאני מעלה. אני לא חושב שקיימת התפלגות הכנסות ממס הכנסה לפי ענף תעשייה, אם יש אשמח לראות, אבל אני עדיין מפקפק בעובדה ש90% מההכנסות ממס הכנסה של אותם 50% מהאוכלוסייה שכן משלמים אותו מגיע בלעדית מתעשיית ההייטק. זה סכום דמיוני לחלוטין. יש סביבות 300 אלף עובדים בתעשיית ההייטק בארץ, אני חוזר בי לגבי ה125 מיליארד ש"ח כי לא שמתי לב שמדובר גם על הכנסה ממס חברות ומשכירים, ובכל אופן, 90% הכנסות המדינה ממס הכנסה לשכירים מסתכמות ב50 מיליארד ש"ח בשנה. זה אומר שכל עובד הייטק משלם בממוצע מס הכנסה בגובה 14 אלף ש"ח בחודש משמע שכל אותם 300,000 הם חלק מהעשירון העליון. זה נשמע לי מופרך אבל אשמח ללמוד משהו חדש.

 

לגבי ייצוא, זה מעט פשטני לזרוק לאוויר ש50% מהייצוא הישראלי הוא של תעשיית ההייטק ויש אי התאמה בין היקף הייצוא לבין סך העובדים בתעשייה ולכן המצב הכלכלי של המדינה הוא בעייתי. הרי תחת המטרייה הזו נכללים מגוון רחב של עיסוקים שכל אחד מהם יכול להתקיים בפני עצמו, ענפי הייצוא הישראלים הם מגוונים מאד גם אם הם נוגעים לענף עסקי נקודתי. אם תחת הייצוא של תעשיית ההייטק היה מתברר שנפח הייצוא של סקטור עסקי בודד מסתכם במעל 40 אחוזים, הייתי מסכים שזה בעייתי בטווח הקרוב והרחוק אך זה רחוק מלהיות המצב מאחר ומדובר במטרייה שכאמור מאגדת תחתיה מגוון רחב של ענפים כלכליים שונים. אני יכול על אותו המשקל לטעון שקונגו היא יצואנית גדולה של יסודות כימיים (65% מהייצוא), אבל למעשה בפועל היא מייצאת רק קובלט ונחושת וזו אחת הסיבות שהיא מדינה מפורקת.

Link to post
Share on other sites

לא. רק בתום שבועיים. 

Link to post
Share on other sites
3 דקות לפני, לופו5 said:

לא. רק בתום שבועיים. 

מה ההיגיון בעצם? או שיש את הנגיף בגוף או שלא

Link to post
Share on other sites
2 דקות לפני, Semper Fidelis said:

מה ההיגיון בעצם? או שיש את הנגיף בגוף או שלא

 

כי זה לא עובד ככה.

הבדיקה מגלה רק אחרי שיש כמות מסויימת של נגיפים בגוף. יכול להיות שהיום תצא שלילי ובעוד יומיים חיובי, גם אם היית בבידוד מוחלט.

Link to post
Share on other sites
6 דקות לפני, Shlomix said:

 

כי זה לא עובד ככה.

הבדיקה מגלה רק אחרי שיש כמות מסויימת של נגיפים בגוף. יכול להיות שהיום תצא שלילי ובעוד יומיים חיובי, גם אם היית בבידוד מוחלט.

אוקיי. אם ככה לא ברור לי למה עושים בדיקות לאנשים בסמיכות להיחשפות שלהם לחולה מאומת. שיחכו שבועיים ורק אז. הרי לפי מה שאתה אומר אין להן שום משמעות

Link to post
Share on other sites
3 דקות לפני, Semper Fidelis said:

אוקיי. אם ככה לא ברור לי למה עושים בדיקות לאנשים בסמיכות להיחשפות שלהם לחולה מאומת. שיחכו שבועיים ורק אז. הרי לפי מה שאתה אומר אין להן שום משמעות

כי אם אתה יוצא חיובי רוצים להכניס את כל האנשים שהיית לידם גם לבידוד כי אולי הדבקת אותם.

Link to post
Share on other sites
6 דקות לפני, Semper Fidelis said:

אוקיי. אם ככה לא ברור לי למה עושים בדיקות לאנשים בסמיכות להיחשפות שלהם לחולה מאומת. שיחכו שבועיים ורק אז. הרי לפי מה שאתה אומר אין להן שום משמעות

אין שום טעם לחכות שבועיים.

לפי ההנחיות החדשות אם אין לך סימפטומים אתה בכל מקרה יכול לצאת מבידוד אחרי שבועיים גם אם אתה חיובי.

אם המטרה לבודד מגעים, צריך לגלות אם נדבקת הכי מוקדם שאפשר.

Link to post
Share on other sites
2 דקות לפני, Semper Fidelis said:

אוקיי. אם ככה לא ברור לי למה עושים בדיקות לאנשים בסמיכות להיחשפות שלהם לחולה מאומת. שיחכו שבועיים ורק אז. הרי לפי מה שאתה אומר אין להן שום משמעות

 

עקרונית אתה צודק, אבל זה לא מעשי.

צריך לקטוע את שרשרות ההדבקה כמה שיותר מהר והמפתח הוא גילוי מוקדם.

אם יצאת שלילי אז הסיכוי שהדבקת אחרים נמוך עד לא קיים, אם יצאת חיובי צריך להכניס לבידוד את כל מי שנפגשת איתו.

 

חוץ מזה שלדעתי לרוב לא נותנים בדיקה תוך יום אלא תוך יומיים מרגע הפניה (והחשיפה בפועל התרחשה עוד לפני) ואז זה כבר מרווח יותר סביר.

Link to post
Share on other sites
Just now, שי123 said:

אין שום טעם לחכות שבועיים.

לפי ההנחיות החדשות אם אין לך סימפטומים אתה בכל מקרה יכול לצאת מבידוד גם אם אתה חיובי.

אם המטרה לבודד מגעים, צריך לגלות אם נדבקת הכי מוקדם שאפשר.

 

זה לא נכון. קיצרו את הבידוד לעשרה ימים מרגע קבלת הבדיקה החיובית, אבל אי אפשר פשוט לצאת.

Link to post
Share on other sites
5 דקות לפני, Shlomix said:

 

עקרונית אתה צודק, אבל זה לא מעשי.

צריך לקטוע את שרשרות ההדבקה כמה שיותר מהר והמפתח הוא גילוי מוקדם.

אם יצאת שלילי אז הסיכוי שהדבקת אחרים נמוך עד לא קיים, אם יצאת חיובי צריך להכניס לבידוד את כל מי שנפגשת איתו.

 

חוץ מזה שלדעתי לרוב לא נותנים בדיקה תוך יום אלא תוך יומיים מרגע הפניה (והחשיפה בפועל התרחשה עוד לפני) ואז זה כבר מרווח יותר סביר.

כלומר הבדיקה אומרת לך בודאות אם אתה חיובי וזהו. תוצאה שלילית זה חרטא

Link to post
Share on other sites
33 דקות לפני, Shlomix said:

 

זה לא נכון. קיצרו את הבידוד לעשרה ימים מרגע קבלת הבדיקה החיובית, אבל אי אפשר פשוט לצאת.

לא הבנת את הכוונה שלי.

אם כבר עברו שבועיים שהיית בבידוד בלי להיבדק ולא היו לך תסמינים, אין טעם להיבדק ואתה יכול לצאת פשוט מבידוד.

 

עריכה:

שזה בערך כמו שהיית נבדק אחרי 5 ימים שהם הממוצע להופעת תסמינים ויוצא חיובי, ואז 10 ימים אחר כך היית יכול לצאת מבידוד אם לא הופיעו לך סימפטומים.

Link to post
Share on other sites

היום עשיתי בדיקה - לא הרגשתי טוב כבר כמה ימים (שיעולים בלתי פוסקים, חולשה כללית, טעם רע בפה) - ניגשתי לבדיקה כי סבתא שלי עברה לגור כאן לתקופה ונורא נלחצתי (בדיעבד, טעות גדולה).

רוצה לספר על ההתנהלות - קיימתי שיחת וידיאו עם רופא וקיבלתי הפנייה. לא יצרו איתי קשר לתיאום בדיקה, למרות שנאמר לי בפירוש שהם יוצרים קשר לתיאום ולא אני.

בסוף התייאשתי והתקשרתי למוקד ולטענת הנציגה, אני זה שהייתי צריך להתקשר ולקבוע את תאריך ומקום הבדיקה ולא הם. הם זימנו אותי למקום הכי קרוב - ״דרייב אין״ אצטדיון המושבה.

אמרתי להם שאין לי רכב ואין לי אפשרות אחרת להגיע, מסיבות מובנות אף חבר\בן משפחה\נהג מונית לא ייקח אותי לשם. ביקשתי שיבואו לביתי לבדוק אותי -טענו שאין אפשרות כזו ואמרו שאין ברירה אלא להגיע עצמאית.

אז מה עושים? משקרים לנהג מונית שנוסעים לרכבת. הוא כמובן הבין שאני משקר ברגע שהגענו וראה שאני לא נכנס לרכבת ומחכה שהוא יעזוב את המקום כדי להגיע למתחם - דבר שגרר קללות וצעקות מצידו ובצדק גמור. הרגשתי רע מאד על השקר הזה.. 

הגעתי למתחם - אמרו לי שאין אפשרות להיבדק בלי רכב, שהרי מדובר ב״היבדק וסע״ (למרות שהבהרתי לנציגה שאין לי רכב והיא אמרה ״פשוט תגיע ויהיה בסדר״).

אחרי צרחות ותחנונים, הסכימו לבדוק אותי בקראוון צדדי. 

עכשיו נשאלת השאלה, איך חוזרים הביתה, לבידוד? כמובן שאף נהג מונית לא יסכים לאסוף אותי. אז עליתי על אוטבוס. 

איזו ברירה השאירו לי?.. חוסר אחריות משווע וכעס גדול, על המערכת וההתנהלות הבזויה הזו ועל עצמי.

Link to post
Share on other sites
20 דקות לפני, שי123 said:

תגיד לי בבקשה שזה לא סיפור אמיתי.

הלוואי..

שתגמר כבר ההזייה הזו.

Link to post
Share on other sites

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.