Jump to content

טקטיקה של מכבי 19/20


Dandelion

Recommended Posts

אהלן חברים,

לשמחתי ממש לאחרונה אחרי מספר שנים שלא עסקתי בכלל בנושא, התפנה לי הזמן והחשק הנדרש כדי לחזור ולנסות להבין מה אנחנו עושים במגרש מבחינה טקטית בכל שבוע. אשמח להביא לנושא את רשמיי ותחושותיי אחרי צפייה בשידורים חוזרים של משחקים שלנו. השאיפה היא להבין איך אנחנו עומדים הגנתית, בונים התקפות, להבין את המתח בין היכולת האישית לקבוצתית ואת הדפוסים השונים של השחקנים שלנו. 

 

בגלל הצורך בעצירת השידור לעתים תכופות וביצוע של צילומי מסך, אני כפוף להעלאת המשחק המלא ליוטיוב של המנהלת, משמע שסיקור של משחק צפוי להתפרסם 3-5 ימים אחרי קיומו. כרגע בשל מגבלות טכניות שטמונות בעובדה שאני לא יודע לערוך וידאו, לצערי אספק כרגע צילומי מסך של מה שאני חושב שהוא האירוע המעניין ביותר במגרש. אין לי ספק שסרטוני וידאו קצרים שמפרקים אירוע במגרש לגורמים יספקו תמונה ברורה יותר אבל זה כבר חזון למועד.

 

יותר ממוזמנים לקחת חלק בדיון. תהנו :)

Link to comment
Share on other sites

המשחק מול בני יהודה הגיע בתזמון מורכב מאד עבורנו אחרי משחק הגביע ביום שבת, והצריך מהקבוצה התעשתות מהירה מטראומה מקצועית לא צפויה ושלא מתקבלת על הדעת. משחקי העבר הלא מוצלחים במיוחד שלנו מולם בשנים האחרונות אכן היוו סיבה לדאגה, אבל בגדול העונה מדובר בקבוצה מאד מוגבלת עם קושי גדול מאד ביצירת התקפות. אני מניח שהיא תשאף לסיים בסביבות מיקומה הנוכחי בטבלה, אבל לא פוסל שהיא תקלע למאבקי תחתית מורכבים במיוחד לאור ההתעוררות המסתמנת מצד מכבי נתניה וקריית שמונה. מצדנו הרגשתי עדיין מורכבות מסוימת בעיקר מצד מעורבות הקישור במשחק השוטף ואופן ניהול ההתקפות ואשמח להביא 3 נקודות עיקריות שמצאתי לנכון להעלות. 

 

1. מידת מעורבות שחקני הקישור בניהול המשחק השוטף

ברוב קבוצות הכדורגל חוליית ההגנה היא החלק הראשון שאמון על המשימה ההתקפית בעוד החולייה ההתקפית היא החלק הראשון שאמון על המשימה ההגנתית. וכמובן שהקישור כשמו כן הוא אחראי לחבר ולתמוך בין שתי החוליות האלו ובהגברת הסיכוי שלנו לכבוש שער. הנעת הכדור של מכבי מבוצעת בעיקרה בשתי דרכים והם הנעת כדור אחורית ורוחבית, יכולות המסירה הדי טובות של רביעיית ההגנה הדי קבועה שלנו מאפשרות למכבי להניע את הכדור בביטחון ובשלווה ולהיות סבלנית בבניית ההתקפה. לראייה למעלה ממחצית מהמסירות שלנו במשחק (306/593) יצאו מרגליהם של רביעיית ההגנה. אני חושב ומרגיש שמדובר בהיבט חיובי של המשחק שלנו שמביא לידי ביטוי יכולת עליונה שלנו על מרבית קבוצות הליגה ויהיה נכון להגיד שאנחנו מנצלים את זה לטובה ומצליחים להתיש יריבות. השאלה המתבקשת מבחינתי היא מה מתרחש בהמשך ההתקפה ושם אני חש בבעיה שמקשה עלינו ביצירת הזדמנויות בצורה מסודרת.

 

משחק הקישור שלנו התנהל בצורה מוזרה ופעמים רבות שלישיית הקישור על הנייר הפכה לשלישיית בלמים כאשר גלזר יורד לעמדת הבלם השלישי ואפשר לסבוריט וג'ראלדש להתקדם לאזור קו מחצית המגרש ובמידת מה גם להתאים את המערך שלנו לזה של בני יהודה. אלא שבמקום ששחקני מרכז השדה שלנו יישארו בעמדותיהם, הם נטו לסגת לאגפים, למחוק כמעט לחלוטין את מרכז השדה שלנו ולהפוך את ההתקפות שלנו לחד-גוניות. אבי ריקן למשך חלקים ארוכים במשחק נטה לסגת לכיוון האגף השמאלי, בעוד שגולסה ביצע באופן עקבי תנועות לעומק בתקווה לקבל את הכדור הארוך מאחד המגנים. שימו לב לדוגמה הבאה ולעמדה בה ריקן מקבל את הכדור, לקרבה לסבוריט, למרחק בינו לגלזר וגולסה ולהיעדר אפשרויות מסירה ממשיות.

 

דווקא ההתקפות המבטיחות והמוצלחות הגיע אחרי חילוף מסירות מהיר ותכליתי בשיתוף פעולה עם חוליית הקישור. השער השני הגיע אחרי מסירה טובה מאד של ריקן, שאמנם עדיין יצאה מאזור שקרוב לאגף השמאלי, אבל המעורבות הזו הכרחית עבורנו. מצב מבטיח נוסף בדקה ה-38 הגיע אחרי הנעת כדור אחורית, בסיומה הגיע הכדור לגולסה שהחליף מסירות עם ריקן והביא אותנו למצב מצוין. כאשר שחקני הקישור שלנו התמקדו במרכז השדה ונכנסו בין קווי ההגנה של היריבה, במקום להתפרס לאורך המגרש, הצלחנו להגיע למצבים מבטיחים.

 

sWdHcWt.png

 

2. שחקני ההתקפה - שחקני ציר

 

מדובר בעניין שקשור במידה מסוימת לעניין הנ"ל אבל גם בבעיה בפני עצמה. השינוי שהתרחש בכדורגל בשנים האחרונות ברמה הטקטית הפך את ההגנה עם 11 שחקנים מאחורי הכדור לנחלת הכלל, זוהי דרך לגיטימית של קבוצות לממש את שאיפתן ולהגביר את הסיכוי שלהן לנצח משחקים בעידן של שחקנים שמסוגלים לרוץ במהירות של 35 קמ"ש אם יש להם שטח פתוח. עובדה זו השפיעה על המשחק במספר מובנים על שחקני ההתקפה. היא אילצה אותם להפוך להיות שלמים יותר, ולהיות מסוגלים למסור, ללחוץ ולבצע הגנה, ובמקביל לגלות גמישות טקטית ולקחת חלק פעיל יותר בניהול המשחק של הקבוצה בתקווה להציע פתרון טקטי למורכבות ההגנתית שרוב קבוצות העולם מציבות היום.

 

לאור העובדה שאנחנו מניעים את הכדור בחולייה האחורית ובהנחה ואין לנו חוליית קישור פעילה ודומיננטית, האפשרויות ההתקפיות שלנו מצטמצמות לכדי 2 אפיקים אפשריים. מה שקורה בדרך כלל במצב כזה הוא ניסיון להעביר כדור ארוך משחקני הכנף או מרכז ההגנה, מעל שני קווי ההגנה של היריבה בתקווה ליצור בידודים או לשאוף לטעויות. זה פתרון טקטי שעובד לעתים, אבל בקבוצות מאד מסוימות עם שאיפות מאד מסוימות, ואנחנו לא נופלים ולא מאמינים באף אחת מהן. האפשרות השנייה שבה אנחנו פועלים, היא הסבת שחקני ההתקפה לסוג של שחקני ציר שמבצעים תנועה לכיוון מרכז השדה, לעתים מושכים איתם שחקן הגנה, מקבלים את הכדור עם הגב ומחפשים אפשרויות מסירה. 

 

איתי שכטר נוטה להציע לנו את הפתרון הזה הרבה, ויאמר לזכותו שהוא מבצע את זה ברמה טובה מאד. אך השאלה היא תמיד מידת התרומה האישית מול מידת התרומה הקבוצתית, אם שכטר מבצע את הדבר המתבקש והנכון, אך שאר הקבוצה לא מספקת באותה רגע את הפתרון המתבקש והנכון להמשך ההתקפה, אותה תרומה של שכטר מתגמדת לכדי כמעט כלום ושום דבר. שכטר (בעיגול הצהוב) שמגיע לקבל את הכדור מטיבי. יאמר לזכות בני יהודה שהיא אכן שמרה מצוין במקרה הנ"ל, מה שהותיר לשכטר ברירה יחידה והיא החזרת הכדור לטיבי לשם ניסיון התקפה מחודש. מאחר והטקטיקה הזו הופכת לנפוצה יותר ויותר, כפי שהחלוצים התאימו את עצמם למשחק כך גם יתר השחקנים בקבוצה צריכים להכיר בסגנון המשחק החדש. לשם השוואה, שימו לב לדוגמה הזו בה יש לצ'יקו אפשרות מסירה ממשית ליונתן כהן (בעיגול הצהוב).

 

1P1tx0P.png

 

3. דן גלזר במשחק הלחץ - טעות אישית או חוסר סדר קבוצתי?

 

משחק לחץ של קבוצות כדורגל היום הפך לאחת היכולות החשובות ביותר במהלך המשחק. לאורך המשחק גלזר מילא שני תפקידים מעניינים במיוחד במשחק מול בני יהודה, ורובם התנהלו לרוב בלי הכדור. כשהכדור היה ברגלנו הוא הצטרף לז'איר וטיבי ויצר שלישיית הגנה שאפשרה את שחרורם של סבוריט וז'ראלדש, אך במשחק ההגנה הוא פעמים רבות מילא תפקיד אחר לגמרי, והוא לרוב עשה אותו כמעט לבד. מתחילת המשחק גלזר ניסה לארגן ולסדר את משחק הלחץ שלנו, לקח אחריות על המתרחש אבל נראה שאף אחד אחר לא לקח חלק במתרחש. אי אפשר באמת לשים את האצבע ולהבין אם מדובר בהוראה טקטית של איביץ' ישירות אליו או בהיעדר רצון/יכולת להפעיל לחץ מתמשך וקבוצתי על יריבות כשאנחנו לא נמצאים עם הגב לקיר.

 

ביצוע נכון של משחק הלחץ הוא עדות כמעט מוחלטת לחדר הלבשה ובו שחקנים שמבינים אחד את השני ופועלים בתיאום. לאורך כל המשחק שלנו ניתן היה לראות בפערים בין הלחץ המבוצע כקבוצה לבין זה שמבוצע באופן אישי, ואלו מקרים שבמקרה הטוב עוברים בשתיקה ובמקרה הרע עלולים לעלות לנו בשערים. גלזר ביצע לאורך כל המשחק לחץ אישי גבוה במקומות שעל פניו הם מחוץ לטווח הרגיל והמתבקש ממנו. לרוב זה היה נראה כמו סגירה אישית על אחד משחקני הקישור של בני יהודה כדי למנוע מהם להניע את הכדור, דבר שאכן טוב שהתבצע, אך שאר שחקני הקבוצה לעתים נותרו בעמדותיהם ופעמים רבות לא סייעו לגלזר שנראה שניסה לארגן את יתר הקבוצה ללא הצלחה. במשחק מול מכבי חיפה יציאה מתמשכת שלו מעמדת הקישור האחורי עלולה לעלות לנו ביוקר.

 

q5zdDR8.jpg

 

 

 

 

Link to comment
Share on other sites

לא חושב שהכל טקטיקה. הרבה דברים קורים בצורה מקרית או כדרך המשחק. 

מזכירמלי את המהלך המדוייק של בוני שסתם הוא ממציא שטויות שיראו למה היה גול. 

 

אבל סחתיין על ההשקעה 

Link to comment
Share on other sites

7 hours ago, Shroud said:

לא חושב שהכל טקטיקה. הרבה דברים קורים בצורה מקרית או כדרך המשחק. 

מזכירמלי את המהלך המדוייק של בוני שסתם הוא ממציא שטויות שיראו למה היה גול. 

 

אבל סחתיין על ההשקעה 

 

קל לבחון אירועים נקודתיים בצורה לינארית ולהגיד ששחקן X שגה ולכן Y קרה, אבל חושב שהדברים מורכבים יותר מזה. לא טענתי שכל משחק כדורגל סובב סביב עמידה טקטית, יש כמות משתנים עצומה שלא נצליח לבחון יחד ולחוד אף פעם, אבל אני כן שואף להציג קצה חוט בדמות מגמות שקורות במשחק נתון ואיך זה משפיע על מהלך ואופי המשחק שלנו. אם לדוגמה העמדה הממוצעת של ריקן במשחק מול בני יהודה היא באזור האגף השמאלי וזו של גלזר היא קצת מעל טיבי וז'איר, אז מדובר בעניין טקטי בהוראת מאמן ולא במקריות/פתרון נקודתי לבעיה שצפה במהלך המשחק. 

Link to comment
Share on other sites

8 hours ago, Shroud said:

לא חושב שהכל טקטיקה. הרבה דברים קורים בצורה מקרית או כדרך המשחק. 

מזכירמלי את המהלך המדוייק של בוני שסתם הוא ממציא שטויות שיראו למה היה גול. 

 

אבל סחתיין על ההשקעה 

אין שום קשר בין בוני שמנתח פעולות אינדיבידואליות בדיעבד לטקטיקה שבשביל זה בעצם יש מאמן על הקווים

Link to comment
Share on other sites

כל פעם שאני קורא את השם של הנושא הזה, אני אומר לעצמי בלב בקול של שלמה שרף "טקטיקה שמקטיקה, צ'יפים שמיפים"

Link to comment
Share on other sites

11 hours ago, nirc2 said:

כל פעם שאני קורא את השם של הנושא הזה, אני אומר לעצמי בלב בקול של שלמה שרף "טקטיקה שמקטיקה, צ'יפים שמיפים"

צ'יפים ומיפים זה אלי אוחנה

Link to comment
Share on other sites

7 hours ago, Mario said:

צ'יפים ומיפים זה אלי אוחנה

א. וואלה נכון.

ב. שלמה שרף זה קונספט, לא בהכרח האדם ספציפי. 

Link to comment
Share on other sites

8 hours ago, Mario said:

צ'יפים ומיפים זה אלי אוחנה

שרף זה- בתקופה שלי היה לי איש צוות אחד עשינו אימון אחד ביום ואף אחד לא שמע על שחקנים עייפים ופציעות.

 

Link to comment
Share on other sites

12 דקות לפני, הנדון said:

שרף זה- בתקופה שלי היה לי איש צוות אחד עשינו אימון אחד ביום ואף אחד לא שמע על שחקנים עייפים ופציעות.

 

וגם - מה הקטע שהוא מוציא חלוץ ומכניס חלוץ? זה אותו תפקיד מה זה משנה מי ישחק? מה הוא שינה פה? 

תן הזדמנות לצעירים במקום כל הזרים האלה

Link to comment
Share on other sites

יהיה ראוי להגיד שקיבלנו יריבה בהזמנה לפני אחד המשחקים החשובים של העונה. ככל שאני צופה יותר במשחקים שלנו אני מופתע מהיכולת הנמוכה להחריד שמציגות חלק מהיריבות. לא יאומן שחלק מהשחקנים ואנשי המקצוע האלו מתפרנסים בהצלחה מכדורגל מקצועני. זו תמיד מבחינתי ראייה חותכת לכך שהדבר הכי טוב שיכול לקרות לליגה הזו היא צמצום שלה ל8/10 קבוצות. אבל זה כבר חזון למועד ונימה קצת אישית שלי שחורגת מהנושא. לעניין המשחק עצמו.

 

1. קישור פעיל - מצבי כיבוש כפועל יוצא

 

בשבוע שעבר הבעתי דאגה מסוימת מהאופן שבו תפקדו שחקני הקישור שלנו ובמיוחד המעורבות הדלילה שלהם במשחק ההתקפה. לשמחתי הרכב זהה שלנו וגם מערך טקטי דומה של היריבה אפשרו לי לבחון את הדברים מחדש בתנאים שקרובים להיות זהים. אגדיל ואומר שלא רק שהופתעתי מהתרומה הישירה והעקיפה של גולסה וריקן למשחק, אלא שאני חושב שהיא גם זו שניצחה עבורנו את המשחק. העניין הבא מיוחס להפועל כפר סבא אבל היא חשובה להבנה של המצב - יש מוטיב הגנתי חוזר בעמידה הטקטית של חלק גדול מקבוצות הליגה והיא הסגירה האישית של שחקני היריבה. זו צורת הגנה שמצריכה הכנה ועבודה מוקדמת די מינימלית, היא לא דורשת הבנה טקטית ומרחבית עמוקה, תיאום מוחלט בין שחקני השדה ויכולת אינטואיטיבית. אתוודה שאני לא חסיד גדול של השיטה הזו ברמה האישית, אבל חושב שהיא יעילה כשיש צורך בסגירה של שחקנים נקודתיים וביצירת איזון בין חלקים שונים במגרש. 

 

שחקני הקישור של כפר סבא ראו לנכון לסגור את גולסה וריקן אישית, ושני שחקני מרכז השדה שלנו הגדילו לעשות באופן חכם מאד לאורך המשחק ולצאת מהעמדה השגרתית. במצב כזה יש שתי אפשרויות שבדרך כלל מתרחשות מבחינת היריבה - הראשונה היא שהשחקן שאמון על הסגירה האישית מלווה את השחקן לאורך התנועה (וכפועל יוצא פותח שטח) והשנייה הוא שהסגירה ההגנתית עוברת להיות משימה של החוליה האחורית יותר, חולית ההגנה במקרה הזה, שמנסה לסגור את השחקן (ובו בעת העמדה המקורית עדיין נשמרת). האפשרות השלישית והלא נפוצה כל כך, היא ששתי האפשרויות האלו לא מתרחשות ואנחנו נהנים משחקן חופשי לחלוטין בעמדה מסוכנת.

 

בשער הראשון שלנו, התנועה של ריקן מאחורי הקשר האחורי אילצה את הבלם של כפר סבא לסגת לאחור ולא ליישר קו עם שאר חבריו להגנה, כנ"ל לגבי המגן הימני שיישר קו בהתאם. יצרנו בחוכמה שבר בקו ההגנה שלהם ועלינו ליתרון מוקדם אחרי דשדוש מסוים בניהול המשחק. גם בשער השני שלנו ניתן היה לצפות במוטיב דומה. דובר וידובר בו רבות על התנועה של שכטר שמוציאה את המגן השמאלי של כפר סבא מהתמונה, אבל מי שמשנה את פני התמונה מבחינתי הוא גולסה שמגיח מאחור. הסיבה העיקרית והפשוטה היא שאת שכטר אני מצפה לראות באופן טבעי באזורים האלו ואת גולסה פחות. אבל בהסתכלות עמוקה יותר, התנועה של גולסה (בעיגול הצהוב) מושכת את מספר 5 של כפר סבא לכיוונו ומותירה את אצילי ושכטר ביתרון מספרי מול המגן. גם בדקה ה-92 כדור שבדרך לא דרך הגיע לגולסה שהתמקם גבוה במגרש שם אותנו במצב בו הוא היה חייב למסור לצ'יקו ולתת לנו את השער החמישי.

 

ojxCWgg.png

 

 

2. הנעת כדור אחורית - איך תראה מול לחץ גבוה?

 

לחץ גבוה הוא הדבר שהכי מעניין אותי לראות אותנו מתמודדים מולו. לא שאני חושב שאין לנו בהכרח את היכולת, אבל זה משהו שאנחנו לא מתמודדים מולו לרוב. מרבית קבוצות הליגה בראש ובראשונה לא מסוגלות להתחרות איתנו גופנית לאורך תשעים דקות, ופעמים רבות גם לא רוצות כי יודעות שזה עלול להיות קרב אבוד מראש. אי אפשר לחלוק על כך שנתח הזמן המשמעותי ביותר במשחק שלנו מתרחש בחוליה האחורית ובחילופי המסירות בין טיבי-ז'איר-גלזר בשיתוף פעולה עם סבוריט וז'ראלדש. חמשת השחקנים האלו היו אחראים ל-450 מסירות מתוך 667 שלנו במשחק הזה. כפר סבא העמידה מולנו שלישייה התקפית שניסתה לסגור את גלזר אישית ובמקביל לחסום את קווי המסירה של טיבי וז'איר, מתוך כוונה להעביר את כובד המשחק שלנו לאגפים, לאלץ אותנו להעביר כדורים ארוכים וליצור נתק במרכז המגרש. ברבע השעה הראשונה זה עבד להם מצוין, אבל אח"כ משמעת טקטית רופפת ושער ראשון שלנו הוציא להם את הרוח מהמפרשים. אני אוהב את זה שאנחנו יודעים לגלות סבלנות ולא לפעול בצורה אימפולסיבית ולתת לתכנית המשחק של היריבה לכפות עלינו סגנון משחק שונה, ולמצוא את הפתרונות בתוך הסבך שנוצר לפעמים. רק מאחל ומקווה שבמוקדם או במאוחר זה לא יהפוך להיות כדורגל שהצגנו בעונות קודמות קצת פחות מוצלחות.

 

mEsdm9T.png

 

 

3. דן גלזר ושאר הקישור - לקראת חיפה

 

מגמת הלחץ הגבוה של גלזר המשיכה גם במשחק מול כפר סבא. אני עדיין לא יודע להצביע אם מדובר בהוראת מאמן או בפעולות עצמאיות שהן חלק מתגובה למה שמתרחש במשחק, אבל מניח שאם זה יחזור במשחקים הבאים אז לא מדובר בחוסר היצמדות להוראות אלא באיך שאנחנו משחקים כדורגל. מהי מידת היעילות של זה? האמת שאני עדיין לא כל כך בטוח. היכולת של גלזר להינעל ולהיצמד לשחקן יריב היא בהחלט נפלאה, אבל היא לא מתורגמת כרגע לחילוצי כדור ויציאה מהירה להתקפת מעבר או לחזרה כמעט מידית של הכדור לרגלנו. מה שבעיקר קורה לתחושתי הוא יצירת פער גדול מדי בין חוליית ההגנה לשאר שחקני הקישור, שטח אותו קבוצות קצת יותר מוכשרות וחכמות כמו חיפה ידעו וינסו לנצל. 

 

לקראת ההתמודדות מול קבוצה שמרכז הכובד שלה מגיע מהקישור, ובפרט שחקן כמו שרי שיודע ואוהב להיכנס בין השטחים הפתוחים ולהביא לידי ביטוי את היכולת הטכנית, אני חושב שיידרש מאיתנו הרבה יותר בעיקר במובן ההגנתי באזור הזה של המגרש לקראת המשחק ביום שני. במצב נתון לא הייתי פוסל שנעלה למשחק במערך של רביעיית קישור לראשונה העונה עם מיכה מאחורי שכטר ויוני, או הרכב יותר הגנתי ואגרסיבי שכולל את ברסקי, כשכל העת ריקן מסייע בסגירה של מאבוקה באגף. אבל לאור הכושר המצוין של אצילי בחודש האחרון (למרות איבודי הכדור והמסירות הלא מדויקות) קצת יותר קשה לי לראות את זה מתרחש. הכל שאלה של אם זה מסוג המשחקים שאנחנו באים לשמר בהם את המצב הקיים או להצהיר על הכוונות שלנו לעונה הזו בצורה מאד מובהקת.

Link to comment
Share on other sites

שמתי לב לזה ומכבי חכמים וכשלוחצים אותם הם מניעים כדור מהר לכיוון האגפים קרוב לקווי החוץ-

אם הלחץ של היריבה לא עבד זה נותן למכבי נקודה התחלתית טובה להתקפה, משום שהקבוצה שלחצה עם יותר שחקנים למעלה=פחות למטה

אם הלחץ עבד חלקית אז הכדור כנראה יצא לחוץ לאחת הקבוצות, מה שישאיר את מכבי יציבה ומוכנה ולא ייתן אפשרות למתפרצת מהירה.

אם הלחץ עבד וחטפו כדור למכבי זה עדיין בעמדה לא הכי נוחה ויש לך לפחות 4 שחקנים לעבור- או 4 המגנים או אם אחד מהם הוא זה שאיבד אז 3 מגנים וגלזר

Link to comment
Share on other sites

"כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה, וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ." (משלי כד ו)

 

קשה לי לזכור מתי הגענו למשחק עם הכנה כ"כ מדויקת ויעילה למשחק. אני חושב שהנקודה המרשימה ביותר הייתה לא רק המוכנות הספורטיבית והגופנית, אלא בעיקר הנכונות הנראית לעין להקריב את הגוף לשם המטרה שמועדון כמו מכבי מציב לעצמו בכל משחק - שלוש נקודות. הכנה מנטלית היא דבר שבלתי אפשרי למדוד ולאמוד בנתונים, קשה להסבירו בתמונות והפרשנות אליו היא בעיקר סובייקטיבית ויותר נוטה למכנה הרגשי מאשר השכלי. גם פעולות אקטיביות במגרש שמעידות על נכונות הקרבה פעמים רבות נערכות בצללי המגרש, בין השחקנים שנמצאים ללא הכדור, רחוקים ממה שכרגע הוא ממש מרכז העולם.

 

במשחקים הקודמים הבעתי דאגה מסוימת מהפער המתקיים לעתים בין משחק הלחץ האישי לבין זה הקבוצתי, והפערים שנפתחים לפעמים בחלקים מסוימים במגרש כתוצאה מכך. חצי השעה הראשונה הוכיחה לי שהכנה מדויקת למשחק ויצירת תמונת מצב מלאה הלוקחת בחשבון את כל האפשרויות העומדות מולנו מביאה אותנו למשחקים במידת מוכנות מיטבית. בנוסף לכך, עניין מהותי לא פחות טמון בפער בין העקרונות הטבעיים של עמדה מסוימת לבין מה שקורה בפועל. החוליה ההתקפית היא האמונה ראשונה על המשימה ההגנתית, למרות שהמשימה העיקרית שלה על הנייר היא לכבוש שערים, וכיו"ב.

 

החל מהדקה החמישית ועד סביבות הדקה ה-35 השתלטנו על המגרש באופן כמעט מוחלט. הצלחנו לכלוא כל מוביל כדור של חיפה בתוך משולש לחץ צפוף שגרמו למספר איבודי כדור מצדם, בנוסף לכך השכלנו לחלץ כדורים בתוך לחץ נקודתי ולהגיע להתקפות מעבר מבטיחות מול הגנה מעורערת. שיתוף הפעולה בין אצילי שכטר ויוני והתמיכה מתמשכת וסיוע מצד ריקן וגולסה הטו את המשחק לצדנו החל משלב מוקדם. התייחסתי בשבוע שעבר בחיוב לעניין הצטרפות חוליית הקישור להתקפה ואשמח לחזור על זה שוב - בליגה עם מודעות טקטית די-נמוכה שמבוססת על שמירות אישיות בתוך אזור מוגדר וצפוי, לנוע ממרכז השדה לעומק רחבת היריב הוא דבר שינצח עבורנו משחקים, ויש מקרים רבים שזה כ"כ מתבקש וזמין ברמה שאי תשומת לב לזה גובלת בפשע טקטי. זה העניק לנו שני שערים במשחק מול כפר סבא, וגם השערים של ריקן וגולסה התבססו על עקרון זהה.

 

YdxvBMk.png

 

"כאוס הוא כל מה שחדש ולא צפוי שמופיע לפתע בלב המוכר והשגרתי. הוא כוח הבריאה וההרס, הוא מקור הדברים החדשים ומחוז יעדם האחרון של המתים. סדר וכאס הם היין והיאנג בסמל הטאואיסטי הנודע : שני נחשים המוצגים ראש אל זנב. סדר הוא הנחש הלבן, הזכרי; כאוס הוא הנחש השחור, הנקבי. הנקודה השחורה שבתוך הלבן, והנקודה הלבנה שבתוך השחור, מציינות את האפשרות לשינוי הצורה. בדיוק כשהכל נדמה בטוח ויציב, עלול לצוץ משהו לא מוכר, גדול ומאיים מתוך האפלה. מנגד, בשעה שהל נדמה כאבוד, סדר חדש צומח מתוך ההרס והחורבן." (12 כללים לחיים, ג'ורדן פיטרסון)

 

לקראת סוף המחצית הראשונה חלה מהמורה מסוימת במשחק השוטף והמשכנע שהצגנו ועיקר הבעיה הגיע דווקא מחוליית הקישור, דווקא באחד ממשחקיה הטובים והמסודרים העונה, צצה אותה נקודה שחורה שערערה את הסדר הקיים. מכבי חיפה השכילה להעביר את כובד המשחק באמצעות מרכז השדה שלה, הוציאה את גלזר פעמים רבות מהעמדה הטבעית שלו ואפשרה למכבי חיפה לבצע את מה שאנחנו השכלנו לבצע - לצרף שחקנים מהקו השני. הדוגמה הבולטת והמסוכנת ביותר הגיעה בדקה ה-40 אחרי שגולסה איבד את השמירה על יובל אשכנזי שהתמקם בעמדת בעיטה נוחה מאד בתוך הרחבה. המחצית השנייה הייתה מורכבת יותר מהבחינה הזו, בה שרי מצא את עצמו פעמים רבות חופשי לחלוטין בין קווי ההגנה שלנו. 

 

אני לא אוהב לבחון דברים בהסתכלות על תוצאה בלבד, אבל בדיקה של האירועים שהובילו לכיבוש/ספיגת שערים היא לעתים הכרחית, במיוחד כשיש פער גדול בין ולא שגרתי בין היכולות בשלב מסוים של המשחק לזה שמגיע אחריו. בשני במהלכים שקדמו לשני השערים שספגנו היה מוטיב חוזר - הרחקת כדור לא מספיק טובה של ז'איר שהגיעה ישירות לשחקן חיפה במרכז השדה, והשנייה היא נסיגה של גלזר מעמדת הקשר האחורי וסיוע לז'ראלדש בסגירה של וילדסחוט. מגמות דומות נראו גם בהמשך המשחק, עם התקפה מעבר מבטיחה מאד של חיפה בדקה ה-80 בה גלזר וגולסה נתפסו לא מוכנים בעמידה ההגנתית, גם בדקה ה-91 במצב מחסיר הפעימה של עוואד, גלזר יצא מעמדתו הטבעית ללא ונסוג לאגף ללא סיבה נראית לעין כדי לנסות לסייע לז'ראלדש וסבוריט. הדבר השאיר את שרי חופשי לחלוטין מחוץ לרחבה והותיר את מיכה חסר אונים בניסיון הגנתי מול התקפה ששחקן קצת יותר איכותי מוציא אותנו מהמגרש בוכים. התייחסתי בשתי ההודעות הקודמות לענייני גלזר ותהיות בנוגע למיקומים לא שגרתיים במהלך המשחק השוטף ובעיקר בהתקפות מעבר, לפעמים כשאין איום ממשי שמצריך נסיגה מהעמדה. מתחילה להתגבש אצלי עמדה שיש פה עניין נקודתי של ראייה מרחבית אבל אצטרך לבחון את הדברים לאורך יותר משחקים ובמצבים קצת פחות מלחיצים וטעונים מ3-3 בדקה ה-90.

 

"מ. תל אביב" (עמוד הפייסבוק של מכבי חיפה)

 

הגול הראשון מסמל מבחינתי את כל מה שאני רוצה ושמח לראות במכבי - נכונות ההקרבה האינסופית, המאבקים על כדורים שנראים אבודים, הסכין בין השיניים וחרחורי המלחמה. כדורגל טוב הוא לפעמים עניין טכני למדי שמבוסס על עבודה קשה מאד במתחם האימונים והכנה מקצועית מקיפה, ואם יד הגורל או זו של הבעלים הובילה לכך שיעמדו לרשות המועדון שחקנים מוכשרים במיוחד מה טוב, ואכן היו שנים שעשינו את זה בהצלחה אדירה. אבל הרבה מעבר לעניין הזה, אנחנו קבוצה, וזו מטרה שמעט מאד מועדונים מצליחים להשיג. רק בקבוצות כדורגל נלחמים על כדורים אבודים כמו זה ששכטר השכיל להוציא, רק בקבוצות כדורגל אבי ריקן שנמצא 30 מטר ומחוץ לתמונה מסיים את המצב למטה בשער, רק בקבוצת כדורגל גולסה יורד בדקה ה-85 אחרי משחק הקרבה חסר תקדים מתיישב בספסל באפיסת כוחות ואומר "כל הרגליים שלי הלכו", ורק בקבוצת כדורגל אותו גולסה הוא הראשון להגיע בריצה מהספסל כדי לחגוג שער ניצחון אגדי.

 

0rZ79aq.jpg

 

 

Link to comment
Share on other sites

  • 2 weeks later...

המצב הנוכחי של בית"ר הביא אותה למשחק מולנו עם שתי הנחות מאד ברורות. הראשונה היא שלא עמדו לרשותה מספר שחקני מפתח שמהווים חלק משמעותי מהעונה ומהכדורגל שלה, והשנייה היא ששלוש נקודות שלנו ירחיקו אותם משמעותית מחלום ההיצמדות למאבק האליפות שהתחדש בבית"ר בעקבות רצף תוצאות חיוביות בשבועות האחרונים. התקווה שלי הייתה שנראה משחק כדורגל חיובי ופתוח, אבל לא הופתעתי מהבחירה של רוני לוי להציב את בית"ר בצורה הזו. 

 

נקודת המוצא של משחק ההגנה של בית"ר הייתה מאד ברורה ונקודתית. קבוצות רבות וטובות מגנות היום עם 10 שחקנים מאחורי הכדור, אבל זוהי שיטה שלעצמה פשטנית מדי ואין בה תועלת רבה על הנייר כשהיא לא מלווה בתכנית משחק פרטנית. מה שבית"ר השכילה לעשות הייתה לבודד את דן גלזר ממשחק הנעת הכדור שלנו באמצעות סגירת קו המסירה אליו שבוצע ע"י וארן ושמירה אישית הדוקה של איינבינדר שמנעה ממנו לקבל את הכדור בעת שהראשון לחץ את שחקני ההגנה שלנו. גלזר אכן קיבל את הכדור פעמים רבות, אבל עם הגב למגרש או בעמדות שלא אפשרו לו לשחרר קדימה את משחק הלחץ שלנו ולשתף את ריקן וגולסה, ככל שהמשחק התקדם הוא נסוג אחורה יותר ויותר והרכיב סוג של שלישיית בלמים עם טיבי וז'איר.

 

במקביל, ז'ראלדש וסבוריט התקשו בתמיכה במשחק הנעת הכדור הרוחבית, הפריסה המרשימה שלהם וההצלחה לנתק את חלקי המגרש אחד מהשני שהצליחה למנוע מאיתנו כמעט לאורך כל המשחק לרווח את המשחק ולמצוא שטחים פתוחים. התוצאה הייתה פעמים רבות כדורים ארוכים רבים שניסינו להעביר מעל או לעומק קווי ההגנה של בית"ר. אחד המצבים היותר מבטיחים שלנו הגיע ממש לקראת סיום המחצית הראשונה, לאחר הנעת כדור שבה השכלנו למתוח ולרווח את קווי ההגנה של בית"ר, המיקום הגבוה של סבוריט וההצטרפות של ז'ראלדש מהקו האחורי. אני מעריך שבקבלת החלטות נבונה של יותר ריקן היינו יכולים לראות שער.

 

מה שכן השכלנו לעשות בהצלחה בהמשך למגמה מוצלחת מהשבועות האחרונים, הוא הלחץ הגבוה בחלק המגרש של בית"ר. בפרט החוליה ההתקפית שחטפה פעמים רבות את הכדור משחקני בית"ר באזור רחבת ה-16 והצליחה להציב אותנו במצבים מסוכנים. עדיין לא ברור לי למה בית"ר הייתה משוכנעת ובטוחה ביכולתה להניע מולנו כדור באזור הרחבה שלה, לאור העובדה ששחקני ההגנה שלה די מוגבלים טכנית ובמיוחד כשלוקחים בחשבון את היכולת שלנו ללחוץ גבוה. לצערי גם במספר מצבים מבטיחים מאד שיצרנו בעקבות המגמה הזו לא הצלחנו להביא את עצמנו לידי שער. גם את המצבים המבטיחים לא השכלנו לנצל עד תום.

 

דור מיכה הוא השחקן המתבקש במשחק מול הגנות צפופות ושיש צורך ברגע קסם בדמות מסירה שחוצה את קווי ההגנה של היריבה הישר לרגל של שחקן שמבצע תנועה לעומק, והצורך הזה ממשיך לזעוק לשמיים במשחקים מסוימים בהם אנחנו נמצאים עם הגב לקיר או מול קבוצה שבוחרת לשמר מצב קיים. אני חושב שהחילוף שלו הגיע מעט מאוחר מדי, ואיביץ' קיווה שמי שיושיע אותנו הוא צ'יקו באמצעות לחץ מחודש על חוליית ההגנה, דבר ששכטר כבר מתקשה לעשות בסביבות הדקה ה-60. מצד שני, ישנו קושי גדול בשיתוף שחקן שכרגע מתקשה להביא לידי ביטוי בפועל את היכולות הקיימות אצלו ברגל. אני מקווה בשבילנו שנשכיל בסופו של יום להשתמש בשחקן מהסוג הזה כי לתחושתי זו לא הפעם הראשונה והאחרונה שאנחנו נתמודד מול קבוצות כאלו העונה, מהסיבה הפשוטה שככל שהזמן עובר מתבררת התמונה שזו הדרך היחידה לעצור אותנו במובן מסוים. 

Link to comment
Share on other sites

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.