Jump to content

השקעות.


Yehudav
 שתף

Recommended Posts

42 דקות לפני, Keano said:

חברות ועסקים קטנים שצריכים לדווח למס הכנסה אפשר להגביל

מה בנאדם פרטי יעשה עם הביטקוין אם הוא לא יכול לקנות כלום פרט ללהעביר את זה הלאה למישהו פרטי אחר שמוכן לקבל תשלום בביטקוין?

 

 

בדיוק מה שעושים עם מזומן היום. זה לא נוח אבל אפשרי.

אני מוכן שיהיו לי 20 מיליון יורו בביטקוין, אל תדאג אני אסתדר B)

Link to comment
Share on other sites

שוק של 2 טריליון דולר אתה תצליח לסגור (כאשר כל בתי ההשקעות וכל המשקיעים הפרטיים מתעסקים בתחום), אבל למנוע הורדה פיראטית של סדרות הם לא מצליחים?

 

Link to comment
Share on other sites

9 דקות לפני, טוני said:

 

בדיוק מה שעושים עם מזומן היום. זה לא נוח אבל אפשרי.

אני מוכן שיהיו לי 20 מיליון יורו בביטקוין, אל תדאג אני אסתדר B)

עם מזומן אתה יכול לקנות בכל מקום, אם יגבילו את הביטקוין לא תוכל.

 

7 דקות לפני, טוני said:

שוק של 2 טריליון דולר אתה תצליח לסגור (כאשר כל בתי ההשקעות וכל המשקיעים הפרטיים מתעסקים בתחום), אבל למנוע הורדה פיראטית של סדרות הם לא מצליחים?

כי סדרות זה כמו כסף? ההשלכות חמורות בכמה סדרי גודל.

Link to comment
Share on other sites

4 דקות לפני, Keano said:

עם מזומן אתה יכול לקנות בכל מקום, אם יגבילו את הביטקוין לא תוכל.

 

כי סדרות זה כמו כסף? ההשלכות חמורות בכמה סדרי גודל.

 

שוק הבידור בתחילת שנות ה2000 קיבל מכה אנושה והוא היה לא פחות גדול משוק הקריפטו היום. מי שהציל את תעשיית המוזיקה היה סטיב ג׳ובס, עם אפל מיוזיק ושיווק מוזל עם מינוי חודשי.

הורדות פיראטיות גרמו להוליווד לייצר סרטים ״זולים״. לא שמת לב שכבר לא עושים סרטים איכותיים כמו פעם?

Link to comment
Share on other sites

10 דקות לפני, טוני said:

 

שוק הבידור בתחילת שנות ה2000 קיבל מכה אנושה והוא היה לא פחות גדול משוק הקריפטו היום. מי שהציל את תעשיית המוזיקה היה סטיב ג׳ובס, עם אפל מיוזיק ושיווק מוזל עם מינוי חודשי.

הורדות פיראטיות גרמו להוליווד לייצר סרטים ״זולים״. לא שמת לב שכבר לא עושים סרטים איכותיים כמו פעם?

בדקת את הנתונים? כי לפני הקורונה, 2018-2019 בטופ 5 שנים של תקציבי הסרטים למשל.

אתה משווה שוק של מיליארדים לטריליונים.

Link to comment
Share on other sites

14 דקות לפני, Keano said:

בדקת את הנתונים? כי לפני הקורונה, 2018-2019 בטופ 5 שנים של תקציבי הסרטים למשל.

אתה משווה שוק של מיליארדים לטריליונים.

 

בוודאי שבדקתי את הנתונים. מ2016 הפסקתי לכתוב כאן דברים שאין לי מושג בהם.

אתה משווה שוק הוליוודי לשוק עולמי (קריפטו) ומתעלם מתעשיית המוזיקה, גיימינג וכו׳ אם תיקח את כל התעשייה הנקראת תעשיית הבידור ולדוגמה תוסיף גם תחומים כמו הימורים, אופנה וכו׳ אתה תבין שמלחמה כזו היא אבודה מראש. לכן כדאי להצטרף לרכבת מאשר לנסות לטרפד אותה (ולגרום לאנטיגוניזם). ממשלות ניסו לחסום תחומים רבים כמו אלכוהול, הימורים וסמים ובכל המלחמות האלו מי שניצח בסוף הוא השוק השחור.

אתה גם מתעלם מקצב גידול האוכלוסייה ואיכות החיים (העולה) ברוב מדינות המערב, כמות הצריכה של חומר מתעשיית הבידור, זמינות התוכן (אמזון, נטפליקס, גוגל, אפל) ומשווה אותה למצב שהיה לפני 15-20 שנה.

אני לא השוותי כספים (רק ציינתי שבשוק הקריפטו רוב בתי ההשקעות ורוב המשקיעים הפרטיים כבר עם 2 הרגליים בפנים), עשיתי השוואה בין הניסיון הכושל פעם אחר פעם לנסות לחסום שווקים קיימים, לבין התוצאה הסופית של התיישרות ממשלתית בלית ברירה (שוק הקנאביס, אלכוהול, מוזיקה).

אני מציע לך בחום (באמת) לנסות להסתכל על התמונה לא מתוך פוזיציה (שכרגע מרגישה כמו סוג של הייטר אם להיות אמיתי). אתה מתאמץ לנסות למצוא איפה לא טוב, ומתעלם ממה שקורה כאן בעשור האחרון.

 

ההבדל בין שוק הקריפטו לבורסות העולמיות האחרות הוא שבקריפטו אי אפשר לשלוט, שליטה ממשלתית היא כמובן דבר הכרחי (בעיניי הממשלות). אגב, ביטקוין בהחלט מקושר באופן ישיר לעולם התחתון והעלמות מס והלבנת הון. קרדנו לדוגמה, קצת פחות (:

 

Link to comment
Share on other sites

לסיכום, מיסוי אגרסיבי על כספים לא מדווחים (ארנקים קרים) היא הדרך היחידה למצוא איזה שהיא שליטה ומצב שבו גם המערכת מרוויחה וגם אנחנו.

אנחנו טובים למכונה והמכונה צריכה להיות טובה אלינו, הימים שבהם רוב אוכלוסיית העולם אומרת אמן לכל מה שנכתב בעיתון או כל מה שפוליטיקאי אומר נגמרו.

 

אגב, השיקול המרכזי של כל משקיע מבחינת כסף שחור או לבן הוא - האם אני מוכן לספוג מיסוי של 50% בעתיד כל כל הרווחים שלי (וגם על הקרן שהשקעת והגיעה ממקור עלום) או שאני מוכן להשקיע דרך ביינאנס לדוגמה ולהתמודד עם מיסוי נמוך יותר (כי זה כסף שהגיע ממקור חוקי לחלוטין עם מעקב ורישומים).

Link to comment
Share on other sites

בקשר לתקציבים - בעבר, סרט כמו טיטאניק היה מביא את כל העולם לקולנוע. היום אנחנו עובדים בעולם מהיר יותר, צריכה משמעותית יותר.

אני חייב לראות תוכן חדש על בסיס יומי, מה קוראים אותה צריכת אינסטנט. הכל כאן ועכשיו. לפני 20 שנה לא היה לי מחשב בבית ורק לילד אחד בכיתה שלי היה אינטרנט וכולנו היינו הולכים אליו. רק תדמיין איזו פגיעה ספגה תעשיית המוזיקה כאשר לרוב העולם בקושי היה אינטרנט. 

 

קח השוואה:

50 סנט שחרר את האלבום הראשון שלו ב2002 ומכר יותר ממיליון עותקים בשבוע הראשון ומכר כמות שווה גם בשבוע השני והשלישי (פשוט לא הייתה דרך לשמוע את האלבום אחרת חוץ מעותק פיזי)

דרייק שחרר את האלבום הראשון שלו ב2010 ומכר קצת פחות מ400 אלף עותקים ובשבוע השני הכמות אפילו הייתה נמוכה יותר. רק בשלב שסטיב ג׳ובס הגה את הרעיון של אפליקציה בתשלום חודשי נמוך יחסית החזירה את הרוויחים לתעשיית המוזיקה.

Link to comment
Share on other sites

דרב חשוב נוסף, הדולר בשנת 99-00 היה שווה ל1.5 דולר של היום. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שנת 2008, השנה שבה ״הרגולציה״ הממשלתית אפשרה לנוכלים לעבוד על כולנו ועדיין להישאר בתפקידין בכירים בבנקים וחברות השקעות וביטוח. מה שמצביע על סרטים בתקציבי ביניים (נגיד המון סרטים שנטפליקס מוציאה הם בעלי תקציב בינוני) לעומת כמות סרטים נמוכה יותר בעלי תקציבי עתק.

 

תרבות הצריכה דורשת תכנים באופן יומיומי (בעלי תקציב בינוני נמוך)

לעומת צריכת תכנים נמוכה בעבר (תכנים בעלי תקציב עתק)

 

אני לא יודע מה יותר משתלם, אני מתאר לעצמי שהשוק מתאים את עצמו לתקופה.

Link to comment
Share on other sites

35 דקות לפני, טוני said:

 

אני מציע לך בחום (באמת) לנסות להסתכל על התמונה לא מתוך פוזיציה (שכרגע מרגישה כמו סוג של הייטר אם להיות אמיתי). אתה מתאמץ לנסות למצוא איפה לא טוב, ומתעלם ממה שקורה כאן בעשור האחרון.

 

ההבדל בין שוק הקריפטו לבורסות העולמיות האחרות הוא שבקריפטו אי אפשר לשלוט, שליטה ממשלתית היא כמובן דבר הכרחי (בעיניי הממשלות). אגב, ביטקוין בהחלט מקושר באופן ישיר לעולם התחתון והעלמות מס והלבנת הון. קרדנו לדוגמה, קצת פחות (:

 

מה קשור הייטר? אני מנסה להבין את המגמות של השוק הזה

אתה ממשיך לטעון שאי אפשר לשלוט על הביטקוין אבל בעקיפין אפשר וזה מה שחשוב.

12 דקות לפני, טוני said:

דרב חשוב נוסף, הדולר בשנת 99-00 היה שווה ל1.5 דולר של היום. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שנת 2008, השנה שבה ״הרגולציה״ הממשלתית אפשרה לנוכלים לעבוד על כולנו ועדיין להישאר בתפקידין בכירים בבנקים וחברות השקעות וביטוח. 

הדולר נחלש לאורך זמן בגלל הדפסת הכספים האינסופית של הפד

Link to comment
Share on other sites

8 דקות לפני, Keano said:

מה קשור הייטר? אני מנסה להבין את המגמות של השוק הזה

אתה ממשיך לטעון שאי אפשר לשלוט על הביטקוין אבל בעקיפין אפשר וזה מה שחשוב.

הדולר נחלש לאורך זמן בגלל הדפסת הכספים האינסופית של הפד

 

אי אפשר לשלוט בשוק הזה בצורה שבה אתה מתכוון אליה מבלי לפגוע בהסכם החברתי של ממשלה דמוקרטית מול האוכלוסיה שלה.

 

בנוגע להיחלשות הדולר - נושא גדול כשלעצמו, כאשר גם כאן בלתי אפשרי להתעלם מאינפלציה מכוונת, שינויים פוליטיים, אגירה של זהב (והיעלמותו מן העולם), מלחמות ונוכלות מכוונת של משכנתאות והלוואות.

Link to comment
Share on other sites

1 דקה לפני, טוני said:

 

אי אפשר לשלוט בשוק הזה בצורה שבה אתה מתכוון אליה מבלי לפגוע בהסכם החברתי של ממשלה דמוקרטית מול האוכלוסיה שלה.

 

 

אין פה עניין דיקטטורי אם שימוש בקריפטו כתחליף לכסף יכול להוות סיכון גדול מדי ליציבות של המשק

 

Link to comment
Share on other sites

1 דקה לפני, Keano said:

אין פה עניין דיקטטורי אם שימוש בקריפטו כתחליף לכסף יכול להוות סיכון גדול מדי ליציבות של המשק

 

 

אני חושב שקריפטו בא לפתוח את השוק (תחרות) ולא להוות תחליף. לכן אלו קווים דיקטטורים ותחושה של שינוי לא מבורך.

 

אל תיקח ללב מה שכתבתי, זה נכתב ממקום הפוך מאגו. המגמה היא שהביטקוין ימשיך לעלות בגלל שהוא הופך ונהיה נדיר יותר ויותר (בדומה לזהב), אתה גם מבין שיש אמון מצד המשקיעים מה שמבסס את חוזק המטבע יותר. עם כל זה, אני לא אומר שאתה לא יכול להיות צודק ואני טועה, אני כן מאמין שתהיה התיישרות

Link to comment
Share on other sites

תוספת אחרונה - אני מכיר סיפור אחד אמיתי לחלוטין על עובד ישראלי שעבד אצל חבר שלי הארה״ב והשקיע במטבע בשם trustwasp. העובד היה מתקן מקררים (חבר שלי קונה בתים שבורים ומוכר)

הוא השקיע משהו כמו 30-50 אלף דולר כשהמטבע הזה היה 0.002 והיום ההשקעה שלו הניבה לו קרוב ל20 מיליון שקל. מיותר לציין שהוא התפטר מהעבודה וסידר את עצמו.

 

מה אני בא לומר כאן? לא צריך להסתמך על התחום הזה כמשהו לכל החיים. אפשר לנצל ולזרוק. תשקיע כרגע שהתחום חם, זו בוננזה לכל דבר ועניין.

הרווח הוא אסטרונומי ובלתי אפשרי כמעט להגיע למינוף כזה במניות או מט״ח. 

Link to comment
Share on other sites

10 דקות לפני, טוני said:

תוספת אחרונה - אני מכיר סיפור אחד אמיתי לחלוטין על עובד ישראלי שעבד אצל חבר שלי הארה״ב והשקיע במטבע בשם trustwasp. העובד היה מתקן מקררים (חבר שלי קונה בתים שבורים ומוכר)

הוא השקיע משהו כמו 30-50 אלף דולר כשהמטבע הזה היה 0.002 והיום ההשקעה שלו הניבה לו קרוב ל20 מיליון שקל. מיותר לציין שהוא התפטר מהעבודה וסידר את עצמו.

 

מה אני בא לומר כאן? לא צריך להסתמך על התחום הזה כמשהו לכל החיים. אפשר לנצל ולזרוק. תשקיע כרגע שהתחום חם, זו בוננזה לכל דבר ועניין.

הרווח הוא אסטרונומי ובלתי אפשרי כמעט להגיע למינוף כזה במניות או מט״ח. 

אתה יכול להשקיע סכום שאתה מוכן להפסיד, סיפורים כאלה תמיד יש, לצד זה יש סיפורים על אנשים שלקחו הלוואות כדי להשקיע והפסידו הכל

Link to comment
Share on other sites

1 דקה לפני, Keano said:

אתה יכול להשקיע סכום שאתה מוכן להפסיד, סיפורים כאלה תמיד יש, לצד זה יש סיפורים על אנשים שלקחו הלוואות כדי להשקיע והפסידו הכל

 

זה נכון.

Link to comment
Share on other sites

  • 2 weeks later...
1 hour ago, אורלנדו בלוף said:

המלצה למסלול לקרן השתלמות לעצמאים?

נוטה למסלול צמוד S&P, אבל אשמח לשמוע המלצות.

בכללי אני חושב שאם יש קרן שצריך לקחת בה יותר סיכון זה השתלמות בגלל הפטור ממס,

העברתי לא מזמן ל-100% עוקב S&P שם אבל זה תלוי בטווח השקעה וברמת סיכון שאתה מוכן לספוג.

Link to comment
Share on other sites

48 דקות לפני, Keano said:

בכללי אני חושב שאם יש קרן שצריך לקחת בה יותר סיכון זה השתלמות בגלל הפטור ממס,

העברתי לא מזמן ל-100% עוקב S&P שם אבל זה תלוי בטווח השקעה וברמת סיכון שאתה מוכן לספוג.

לטווח השקעה של 6 שנים לפחות כדי ליהנות מהפטור.

לגבי הסיכון, אני שונא סיכון במובן החזק.

Link to comment
Share on other sites

5 דקות לפני, אורלנדו בלוף said:

לטווח השקעה של 6 שנים לפחות כדי ליהנות מהפטור.

לגבי הסיכון, אני שונא סיכון במובן החזק.

הפטור ממס הוא כל עוד אתה מפקיד עד המסגרת (משהו באיזור 18840 בשנה) וכולל גם את הרווחים בלי מגבלת זמן.

ה-6 שנים זה משהו אחר, רק אחרי התקופה הזו אתה יכול למשוך את הכסף.

אם אתה שונא סיכון לקחת עוקב S&P זה אולי לא בשבילך, יכול לרדת 30% בחודש כמו במרץ 2020, מצד שני בטווח הארוך הוא עושה תשואה של 7% ממוצע שנתי.

Link to comment
Share on other sites

קרן עוקבת SP500 היא דולרית כלומר אתה חשוף גם למט"ח בנוסף לסיכון של התנודתיות אז תחשוב אם זה מתאים לך. 

Link to comment
Share on other sites

לפני2 שעות , Keano said:

הפטור ממס הוא כל עוד אתה מפקיד עד המסגרת (משהו באיזור 18840 בשנה) וכולל גם את הרווחים בלי מגבלת זמן.

ה-6 שנים זה משהו אחר, רק אחרי התקופה הזו אתה יכול למשוך את הכסף.

אם אתה שונא סיכון לקחת עוקב S&P זה אולי לא בשבילך, יכול לרדת 30% בחודש כמו במרץ 2020, מצד שני בטווח הארוך הוא עושה תשואה של 7% ממוצע שנתי.

 

18 דקות לפני, ravid said:

קרן עוקבת SP500 היא דולרית כלומר אתה חשוף גם למט"ח בנוסף לסיכון של התנודתיות אז תחשוב אם זה מתאים לך. 

תודה.

Link to comment
Share on other sites

חברים צריך את עזרתכם, יש לי 100K בקופת גמל פסגות גדיש בני 50-60 (4.19% בשנה החולפת) ואני מחפש לעבור למשהו מניב יותר אבל באמת שאין לי מושג.
נכנסתי לmygemel.net ראיתי מספרים ותשואות אבל בתאכלס זה לא אומר לי כלום.
אם יש כאן דגשים למה לחפש, איפה מומלץ, על מה צריך להסתכל או בכלל כל טיפ שיכול לעזור אני אשמח.

תודה.

Link to comment
Share on other sites

לפני1 שעה , Barksdale said:

חברים צריך את עזרתכם, יש לי 100K בקופת גמל פסגות גדיש בני 50-60 (4.19% בשנה החולפת) ואני מחפש לעבור למשהו מניב יותר אבל באמת שאין לי מושג.
נכנסתי לmygemel.net ראיתי מספרים ותשואות אבל בתאכלס זה לא אומר לי כלום.
אם יש כאן דגשים למה לחפש, איפה מומלץ, על מה צריך להסתכל או בכלל כל טיפ שיכול לעזור אני אשמח.

תודה.

אתה צריך להגדיר קודם את טווח ההשקעה והסיכון שאתה מוכן לקחת, רק לאחר מכן אפשר יהיה לענות על השאלה.

במקביל תתחיל לקרוא את הפורום של הסולידית.

Link to comment
Share on other sites

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
 שתף

×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.