בחירות 2019 -פרק ב'

[Semper Fidelis]

מעניין כמה עוד כשלונות יקרו עד שאנשים יפסיקו לפמפם את הבלוף של מפלגה ימנית ליברלית בראשות שני דתיים לאומיים לוזרים

[אקיטה]

הלוואי עליי יום אחד לבוא להמציא תפקיד שר לענייני חרטוט קסום כלשהו ולקבל משכורת מנופחת.

שיילך להם לתרופות.

ואוווווו כמה אני שונא פוליטקאים, שיקבלו מחלות קשות.

[Dandelion]

1 hour ago, cassano said:

השאלה באיזה עוצמה.

מכיר אישית אנשים בני 40+, שירטנו על הליכוד 4 שנים, יבטיחו שהפעם זה שונה - וישימו מחל.

תעלה בגיל ל60+ ותמצא שונות הצבעה בספקטרום של עשרות שנים נמוכה עד לא קיימת (שוב, מהסביבה המשפחתית שלי ושל חבריי. לא מייצג באופן כללי כמובן)

אותו דבר לגבי קבוצת הרק לא ביבי שיצביעו למלגה הנגדית על אוטומט, גם אם תשים אדם שהם לא מאמינים בו בראש.

 

בקבוצת גיל שלי לעומת זאת, 22-24 יש לא מעט אנשים שב3 מועדי הבחירות הללו לא שמו 3 פתקים זהים. אם אתה לוקח עוד אחורה, מתוך 4-5 פתקים ששמו בחייהם, אצל הרוב יש 2 שונים, יש כאלה גם עם 3.

 

יש שיקראו לזה חוסר דעה, סטייקים או לא יודע מה.

לטעמי זה מבורך. הניתוק בין העם לממשלה, והרגשה לפעמים שהפוליטיקאים חושבים שהעם עובד אצלם ולא לההפך, מגיעה בראש ובראשונה מאיזה עננת ביטחון שלא משנה מה הם יעשו, הציבור שלהם לא מסוגל לבוא אליהם בביקורת. וזה חמור.

 

מקווה שזה יהיה מחוץ לליכוד, אם כי יכול מאוד להיות שאתה צודק ומהלך כזה יהיה עוד מוקדם.

 

עננת הביטחון הזו היא תוצר של היעדר מסורת ותרבות פוליטית שמשפיעה על המציאות בפועל. יש כרגע 3 מפלגות בלבד בכנסת שמתקיימות בהן בחירות מקדימות - ליכוד, עבודה, מרצ. לאחר ההיבלעות הצפויה של מפלגת העבודה בכחול לבן/יש עתיד אנחנו נשאר עם הליכוד ומרצ בלבד. בבחירות הבאות כנראה שלהיכוד תהיה המפלגה היחידה שתיכנס לכנסת שבה הציבור עצמו בחר את נציגיו, וזה מצב רע מאד. אני משוכנע שחלקים נרחבים מהציבור רוצים לחזק או להעניש את נבחריו, אבל לאור המצב הקיים הוא לא יכול לעשות את זה להוציא העלאה/הורדה של מנדטים. 

 

רדיר' כאמל מריח התראיינה לפני כמה שבועות לדה-מארקר וסיפרה על הדרך שבה צורפה לרשימת כחול-לבן. סיפרה שבני גנץ רצה נציגות דרוזית ברשימה, חיפשו בגוגל "דרוזיות מצליחות", ולאחר שאיתרו אותה (הייתה כתבת מתחילה בכאן 11) שוחחה עם חילי טרופר וצורפה לבסוף לרשימה. זו שיטת עבודה הזויה, שמבטלת כמעט לחלוטין כל עיקרון דמוקרטי ויוצרת שרירותיות אצל יו"ר המפלגה שעושה כרצונו. יאיר לפיד למשל עיגן את היותו יו"ר יש עתיד עד הבחירות לכנסת ה26, במונחים טכניים זה עוד 12 שנה, בפועל בין 8-10.

[cassano]

7 hours ago, לופו5 said:

 

עננת הביטחון הזו היא תוצר של היעדר מסורת ותרבות פוליטית שמשפיעה על המציאות בפועל. יש כרגע 3 מפלגות בלבד בכנסת שמתקיימות בהן בחירות מקדימות - ליכוד, עבודה, מרצ. לאחר ההיבלעות הצפויה של מפלגת העבודה בכחול לבן/יש עתיד אנחנו נשאר עם הליכוד ומרצ בלבד. בבחירות הבאות כנראה שלהיכוד תהיה המפלגה היחידה שתיכנס לכנסת שבה הציבור עצמו בחר את נציגיו, וזה מצב רע מאד. אני משוכנע שחלקים נרחבים מהציבור רוצים לחזק או להעניש את נבחריו, אבל לאור המצב הקיים הוא לא יכול לעשות את זה להוציא העלאה/הורדה של מנדטים. 

 

רדיר' כאמל מריח התראיינה לפני כמה שבועות לדה-מארקר וסיפרה על הדרך שבה צורפה לרשימת כחול-לבן. סיפרה שבני גנץ רצה נציגות דרוזית ברשימה, חיפשו בגוגל "דרוזיות מצליחות", ולאחר שאיתרו אותה (הייתה כתבת מתחילה בכאן 11) שוחחה עם חילי טרופר וצורפה לבסוף לרשימה. זו שיטת עבודה הזויה, שמבטלת כמעט לחלוטין כל עיקרון דמוקרטי ויוצרת שרירותיות אצל יו"ר המפלגה שעושה כרצונו. יאיר לפיד למשל עיגן את היותו יו"ר יש עתיד עד הבחירות לכנסת ה26, במונחים טכניים זה עוד 12 שנה, בפועל בין 8-10.

מצד אחד, מסכים.

מצד שני, איך זה עוזר להיות גבוה בפריימריז אם התיקים מחולקים על פי מד הנאמנות למנהיג העליון?

[Dandelion]

לא שייך אחד לשני. אנחנו בוחרים בנבחרי ציבור לכנסת והממשלה צומחת מתוכה. אין חובה על מינוי ממשלתי לתפקידי שרים לפי סדר רשימת המועמדים לכנסת ועד כמה בכיר התפקיד, זה נתון לשיקול דעת בלעדי של ראש הממשלה מתוקף תפקידו והסמכויות שמוענקות לו. תאורטית הוא יכול גם להקים ממשלה עם שרים שחלקם/כולם הם מינויים מקצועיים ולא פוליטיים. 

 

אני מאמין בממשלה צרה, חוק נורווגי מחייב לכל השרים, והגדלה של הפרלמנט ל160 חברי כנסת. אני לא מעוניין שמשרדי ממשלה ינהלו את ענייני היומיום מעבר להכרחי והנדרש. המצב הקיים מנפח ומנציח את המגזר הציבורי, יוצר אלמנט של כפייה לאור התכנון הריכוזי והאחיזה העמוקה של הממשלה בחיי האזרח, מעכב צמיחה ויוצר תהליך עומק שבעקבותיו היצירתיות והאחריות שכל אדם לתפיסתי צריך לקחת על חייו נפגעות.

 

פריימריז הם חותם של אמון ציבורי שמעניק או שולל הציבור מנבחריו בהתאם לתפקודם בכנסת. או במילים אחרות - מה עושים נבחרי הציבור כדי להשפיע על מציאות חיי בוחריהם, ובתמורה לכך האם הציבור מרוצה מאותן פעולות ורוצה לראות את אותו ח"כ ממשיך לפעול, זה יכול להתבצע באמצעות חקיקה חדשה (שיש להגביל) או לחלופין ביטול של חוקים שמגבילים את האזרחים במובנים מסוימים. ברמה הפרקטית - אפשר שהפריימריז יתבצעו בהתפלגות למפלגה (הליכוד, העבודה, מרצ), פריימריז פתוחים (זהות) או ביום הבחירות (הולנד), אבל הם מבחינתי בגדר חובה.

 

מציאות כזו יוצרת מסורת פוליטית - קבוצות לחץ על נבחרי הציבור, אפשרות לשלם מחיר ממשי על פעולותיהם, שיח ענייני ומהותי ולא אישי, ומציאות שבה לעם מתוקף היותו הריבון יש את היכולת לכונן את המציאות כראות עיניו, ולא ליושבי ראש מפלגות שמרכיבים רשימות על סמך העדפה והיכרות אישית, סקרי עומק וכדאיות אלקטורלית. בארה"ב למשל אין באמת חובה להשתתף בעימות בחירות, אבל היום מועמד לנשיאות או לקונגרס שיסרב לעשות את זה יחטוף מחיר ציבורי קשה מאד מהבוחרים. בארץ העניין הזה הוא בגדר המלצה לצערי, העימות ב2015 אגב היה לדעתי מרגעי השיא של הטלוויזיה בארץ אי פעם.

[Mentel]

4 hours ago, לופו5 said:

לא שייך אחד לשני. אנחנו בוחרים בנבחרי ציבור לכנסת והממשלה צומחת מתוכה. אין חובה על מינוי ממשלתי לתפקידי שרים לפי סדר רשימת המועמדים לכנסת ועד כמה בכיר התפקיד, זה נתון לשיקול דעת בלעדי של ראש הממשלה מתוקף תפקידו והסמכויות שמוענקות לו. תאורטית הוא יכול גם להקים ממשלה עם שרים שחלקם/כולם הם מינויים מקצועיים ולא פוליטיים. 

 

אני מאמין בממשלה צרה, חוק נורווגי מחייב לכל השרים, והגדלה של הפרלמנט ל160 חברי כנסת. אני לא מעוניין שמשרדי ממשלה ינהלו את ענייני היומיום מעבר להכרחי והנדרש. המצב הקיים מנפח ומנציח את המגזר הציבורי, יוצר אלמנט של כפייה לאור התכנון הריכוזי והאחיזה העמוקה של הממשלה בחיי האזרח, מעכב צמיחה ויוצר תהליך עומק שבעקבותיו היצירתיות והאחריות שכל אדם לתפיסתי צריך לקחת על חייו נפגעות.

 

פריימריז הם חותם של אמון ציבורי שמעניק או שולל הציבור מנבחריו בהתאם לתפקודם בכנסת. או במילים אחרות - מה עושים נבחרי הציבור כדי להשפיע על מציאות חיי בוחריהם, ובתמורה לכך האם הציבור מרוצה מאותן פעולות ורוצה לראות את אותו ח"כ ממשיך לפעול, זה יכול להתבצע באמצעות חקיקה חדשה (שיש להגביל) או לחלופין ביטול של חוקים שמגבילים את האזרחים במובנים מסוימים. ברמה הפרקטית - אפשר שהפריימריז יתבצעו בהתפלגות למפלגה (הליכוד, העבודה, מרצ), פריימריז פתוחים (זהות) או ביום הבחירות (הולנד), אבל הם מבחינתי בגדר חובה.

 

מציאות כזו יוצרת מסורת פוליטית - קבוצות לחץ על נבחרי הציבור, אפשרות לשלם מחיר ממשי על פעולותיהם, שיח ענייני ומהותי ולא אישי, ומציאות שבה לעם מתוקף היותו הריבון יש את היכולת לכונן את המציאות כראות עיניו, ולא ליושבי ראש מפלגות שמרכיבים רשימות על סמך העדפה והיכרות אישית, סקרי עומק וכדאיות אלקטורלית. בארה"ב למשל אין באמת חובה להשתתף בעימות בחירות, אבל היום מועמד לנשיאות או לקונגרס שיסרב לעשות את זה יחטוף מחיר ציבורי קשה מאד מהבוחרים. בארץ העניין הזה הוא בגדר המלצה לצערי, העימות ב2015 אגב היה לדעתי מרגעי השיא של הטלוויזיה בארץ אי פעם.

 

אז אם אתה אומר חלוקת התפקידים בממשלה, או אפילו חלוקת התפקידים בתוך הכנסת לא מושפעת במהמיקום של חבר הכנסת ברשימה, אז במפלגה כמו הליכוד אין ערך לסדר המתמודדים במקומות 1-20.

מצד אחד אין סיכוי שהם לא ייכנסו לכנסת, מצד שני אין חשיבות למיקום גבוה?

[Dandelion]

בוודאי שיש לזה ערך. אף אזרח לא בוחר תפקידים ממשלתיים בפתק ההצבעה שלו, אלא מצביע לרשימה שסדר חבריה יהיו חברי כנסת.

אם אתה ממוקם גבוה ברשימה, סימן שיותר אנשים מעוניינים שתהיה נציג שלהם בכנסת. אם יש תנודה של חבר ברשימה, זו שיטת מקל וגזר קלאסית.

כמו שאמרתי, כאשר צריכה לקום ממשלה זה תפקידו של ראש הממשלה למנות את חבריה, ואפשר שיהיה גם מינוי מקצועי כמו שקורה לעתים.

לכן, סדר הרשימה בהקשר השרים הוא בגדר המלצה ולא הוראה מחייבת. במציאות תקינה בממשלה בארץ לא צריכים להיות יותר מ12 שרים.

[hairy2hell]

1 hour ago, לופו5 said:

בוודאי שיש לזה ערך. אף אזרח לא בוחר תפקידים ממשלתיים בפתק ההצבעה שלו, אלא מצביע לרשימה שסדר חבריה יהיו חברי כנסת.

אם אתה ממוקם גבוה ברשימה, סימן שיותר אנשים מעוניינים שתהיה נציג שלהם בכנסת. אם יש תנודה של חבר ברשימה, זו שיטת מקל וגזר קלאסית.

כמו שאמרתי, כאשר צריכה לקום ממשלה זה תפקידו של ראש הממשלה למנות את חבריה, ואפשר שיהיה גם מינוי מקצועי כמו שקורה לעתים.

לכן, סדר הרשימה בהקשר השרים הוא בגדר המלצה ולא הוראה מחייבת. במציאות תקינה בממשלה בארץ לא צריכים להיות יותר מ12 שרים.

הדיון על גודל הממשלה וכמות השרים מפספס משהו - העניין זה לא מה המספר המדוייק של שרים שצריך. יכול להיות שצריך 12, יכול להיות 20, יכול להיות 36. קטונתי מלהחליט, וזו לא אמורה להיות החלטה קבועה, כי המציאות משתנה וצריך להשתנות איתה.
העניין זה מערך השיקולים שנכנס להקמת משרד ממשלתי חדש כזה. השיקול היחיד צריך להיות - האם יש צורך למדינה במשרד כזה.

אם חבר קואליציה רוצה עוד משרד או לא, וכמה תיקים כל מפלגה דורשת, זה לא משהו שאמור להוות שיקול. 

כלומר, במציאות הפוליטית שלנו זה תמיד יהיה שיקול, לא משנה איזו מפלגה תהיה בשלטון, אבל באידיאל, זה לא אמור לקרות.

אז מוכנים להראות גמישות, ולהתפשר קצת לכאן או לכאן כל פעם. אבל הפעם זה באמת מרגיש כמו השתנה מהמקפצה. יש יותר תפקידים בממשלה הזאת מחברי קואליציה, וזה קורה רק כי כולם רוצים את הכבוד שלהם, וזה בושה.

[hairy2hell]

On 15.5.2020 at 16:09, לופו5 said:

 

הצבעה שבטית ככל הנראה תמיד תהיה נוכחת, כי הזרמים המפלגתיים בראש ובראשונה מעמידים על סדר היום שאלה עיקרית והיא האם היהדות או הישראליות הן שעומדות בראש.

כמובן שבתוך זה יש סוגיות שונות שמעסיקות את הציבור וגם משפיעות על הבחירה, אבל כאמור הן לא העומדות בראש. זה גם ההסבר למה מפלגות כמעט ולא מפרסמות מצע בחירות בשנים האחרונות.

אני מאמין שנראה כוח עולה של מפלגה ליברלית-קלאסית כמו זהות (שהקדימה קצת את זמנה), אבל להערכתי מדובר פה על תהליך של 10-15 שנים שאני לא בטוח שפייגלין אישית יהיה חלק ממנו.

בנט ושקד, יחד עם כוחות ליברליים צעירים מהליכוד כמו אוחנה, קרעי והשכל לחלוטין יכולים לעשות משהו כזה. השאלה המעניינת היא האם זה יתבצע מתוך הליכוד או במפלגה חדשה.

לא יודע אם תמיד תהיה הצבעה שבטית.

כלומר, זה מרגיש שכן, אבל עובדה שבשמאל זה נעלם - ציבור שלם שבחיים לא היה מצביע משהו אחר מהעבודה, פתאום הצביע למשהו אחר. וזה הרבה יותר מורכב מלהגיד שקדימה או כחול לבן הם העבודה החדשה - ברגע שנפתחה בראש המחשבה שאפשר להצביע למשהו אחר, הכל נהיה אופציה. זה קצת סותר הצבעה שבטית.

זה קרה בהתחלה בגלל משהו גזעני לחלוטין (המגמה התחילה ברגע שפרץ נבחר ליו״ר בפעם הראשונה), אבל זה פשוט היה משהו שעירער כל כך את היסודות (הגזעניים של מפא״י) של ההצבעה השבטית, של מה זה ״אנחנו״, שזה גרם להרבה אנשים לנטוש.

בימין זה לא נראה שזה הולך לקרות בקרוב, אז שם כרגע ההצבעה השבטית הולכת להמשיך. מה שכן, מעניין מה יהיה אחרי שביבי יעזוב (בין אם זה עוד שנה וחצי ובין אם זה עוד 15 שנה). הוא כל כך עיצב את המפלגה בדמותו, איחד את כל גוש הימין מאחוריו (פחות או יותר), שאחרי שהוא יעזוב הכל פתוח והכל יכול לקרות. יכול להיות שיקרה גם שם משהו קיצוני כזה שיערער מספיק את היסודות.

[Figo10]

1 hour ago, hairy2hell said:

מה שכן, מעניין מה יהיה אחרי שביבי יעזוב (בין אם זה עוד שנה וחצי ובין אם זה עוד 15 שנה). הוא כל כך עיצב את המפלגה בדמותו, איחד את כל גוש הימין מאחוריו (פחות או יותר), שאחרי שהוא יעזוב הכל פתוח והכל יכול לקרות. יכול להיות שיקרה גם שם משהו קיצוני כזה שיערער מספיק את היסודות.

הוא איחד את ה"גוש" תחת אינטרסים פוליטיים משותפים בלי קשר לאידאולוגיה מדינית כזאת או אחרת תוך כדי שהוא מצליח לשאוב ציבור מצביעים הרבה מעבר לספירה האידאולוגית שלו. ברגע שהוא ילך ליורשים שלו לא תהיה באמת סיבה להצמד לחרדים-סמוטריץ'-פרץ ואז יוכלו להתחבר בחזרה עם מפלגות מרכז ואפילו חלק מהשמאל לגוש הומוגני הרבה יותר. מצד שני זה בכל זאת הליכוד אז אי אפשר לדעת.

[הנדון]

איזו כיפה אדומה נתניהו עשה לבנט ושקד. 

חבל שלא חזרה למשרד המשפטים. 

 

[hairy2hell]

אני באמת לא מצליח להבין מה הכיפה אדומה כאן ואיך בדיוק הוא בגד בהם?

כאילו, הוא הציע להם את אותו מפתח שהוא הציע לשאר מפלגות הגוש. למה בדיוק מגיע להם יותר?

[הדאבל ה8]

עם כל הציניות, זה לא עיניין של תפקידים, בהכללה מבחינה מעשית זאת ממשלת שמאל, והם רק היו נותנים תעודת הכשר לדבר הזה.

לא חושב שיש להם הרבה השפעה בממשלה כרגע.

[Dandelion]

שעיר - מעבר למשרד ראש הממשלה, יש צרכים בסיסיים למדינה שלא משתנים - ביטחון, חוץ, פנים, משפטים, חינוך, ביטחון, בריאות, אוצר ותשתיות. מוכן עוד לבלוע פיצולים כמו אוצר-כלכלה, תשתיות-תחבורה/אנרגיה, פנים-רווחה. חלק נרחב מהשרים המסתמנים הם פיצולי סרק ממשרד ממשלתי קיים, ולחלקם אין מקום במדינה מודרנית ומתקדמת במאה ה21 (חלקאות, תרבות, מדע וכו'). אם עולה צורך שעה מסוים, רוב הסיכויים שהוא יכול להיכנס כאגף מסוים תחת אחד ממשרדי המטרייה האלו. במידה וזה לא המצב ועולה צורך במשרד חדש ונפרד, אין בעיה, שייקבעו לכך כללים - הליך חקיקה מלאה בכנסת, תמיכה של 80 חברים, הקצבת פעילות ראשונית למשך שתי ממשלות במהלכן המשרד יעבור בדיקות שנתיות של פריון עבודה, כדאיות ויעילות. אם יתגלו ממצאים שליליים - לסגור או לקפל אותו לאגף מסוים במשרד קיים. אין שום הצדקה ושום סיבה שסעיף 5(ו) בחוק יסוד הממשלה שבוטל יהיה ניתן לשינוי או עדכון ברוב של 61 ח"כ. אני באופן אישי בעד שכל שינוי בחוק יסוד יחייב רוב של 80 ח"כ, זה הדבר הכי קרוב שיש לנו לחוקה וצריך לשמור עליו משינויים חפוזים.

 

הצבעה שבטית לא אומרת שלא משנים מפלגה, אלא שיש דפוסים מסוימים שמשפיעים על קבלת החלטה מסוימת - רובם אגב לא תמיד אידאולוגיים. זה בעיקר קשור לעיר ולשכונה שבה אתה גר והאם המשפחה שלך חילונית/מסורתית/דתית. לכן הסיכוי שחילוני-אשכנזי משכונה בורגנית יצביע לכחול לבן הוא גבוה יותר מאשר יצביע לליכוד. אפשר לראות את הדפוסים האלה בכל מערכת בחירות ברמת העיר וגם ברמת השכונות. בבחירות האחרונות למשל 75% מהקולות בפלורנטין הגיעו לכחול לבן ומרצ ו70% מהקולות בקריית שלום הגיעו לליכוד וש"ס, ומדובר על מרחק של 2 ק"מ בערך. כחול לבן/יש עתיד כיום הן לחלוטין האלטרנטיבה למפלגת העבודה - קודם כל הן התאימו את עצמם לדעת הציבור ובמספר סוגיות ומחלוקות שברו למרכז, ובעיקר הגיעו בלי הלכלוך והפוליטיקה הפנימית שמאפיינת את מפלגת העבודה ששיאה הגיעה מאז פריימריז 2017. 

[Omer]

9 hours ago, hairy2hell said:

לא יודע אם תמיד תהיה הצבעה שבטית.

כלומר, זה מרגיש שכן, אבל עובדה שבשמאל זה נעלם - ציבור שלם שבחיים לא היה מצביע משהו אחר מהעבודה, פתאום הצביע למשהו אחר. וזה הרבה יותר מורכב מלהגיד שקדימה או כחול לבן הם העבודה החדשה - ברגע שנפתחה בראש המחשבה שאפשר להצביע למשהו אחר, הכל נהיה אופציה. זה קצת סותר הצבעה שבטית.

זה קרה בהתחלה בגלל משהו גזעני לחלוטין (המגמה התחילה ברגע שפרץ נבחר ליו״ר בפעם הראשונה), אבל זה פשוט היה משהו שעירער כל כך את היסודות (הגזעניים של מפא״י) של ההצבעה השבטית, של מה זה ״אנחנו״, שזה גרם להרבה אנשים לנטוש.

בימין זה לא נראה שזה הולך לקרות בקרוב, אז שם כרגע ההצבעה השבטית הולכת להמשיך. מה שכן, מעניין מה יהיה אחרי שביבי יעזוב (בין אם זה עוד שנה וחצי ובין אם זה עוד 15 שנה). הוא כל כך עיצב את המפלגה בדמותו, איחד את כל גוש הימין מאחוריו (פחות או יותר), שאחרי שהוא יעזוב הכל פתוח והכל יכול לקרות. יכול להיות שיקרה גם שם משהו קיצוני כזה שיערער מספיק את היסודות.

רק בבחירות של לפני שנה העבודה הוציאה תוצאה נמוכה משל הליכוד ב-2006. מה שערער את יסודות העבודה כמפלגת שלטון זה קדימה.

[Mentel]

ביבי פשוט עושה קציצות מכל מי שאיכשהו יכול לאיים עליו.

 

שלח את ארדן לגלות (ניסה גם את סהר).

לא נתן כלום לברקת, דיכטר וסהר.

 

נראה מאוד מוזר שאם זאת הקדנציה האחרונה שלו, הוא לא נותן לאף אחד לגדול לצידו בליכוד.

[Echoes]

אם זה לא היה עצוב הייתי צוחק.

מעניין אם יש לנו כאזרחים איזשהו גבול שבו אנחנו נהפוך את המדינה וניקח את ה120 חברי כנסת האלו לכיכר מרכזית ונשפוך עליהם נפט ונוצות.

 

 

[החתול הצהוב]

זפת ונוצות

[Echoes]

7 דקות לפני, החתול הצהוב said:

זפת ונוצות

 

גם טוב.

ואחרי זה לשלוח אותם לwalk of shame.

120 בשיירה.

 

[פנחס שוף]

מה הקטע שכל השרים ברוטציה גם?

למה לא לתת לשר מסוים את מלוא הקדנציה (3? 4? מי עוקב כבר...)

[הדאבל ה8]

ביבי הפך את הליכוד לבדיחה 

גם נתן לכחול לבן את תפקידי השרים האמיתיים שהיו מאז ומעולם, והליכוד והימין קיבלו אותו מספר שרים רק שרובם מומצאים שהם חוטפים עליהם ביזיונות ורוב הביקורת על התפקידים המומצאים הולך עליהם.

[hairy2hell]

14 hours ago, Omer said:

רק בבחירות של לפני שנה העבודה הוציאה תוצאה נמוכה משל הליכוד ב-2006. מה שערער את יסודות העבודה כמפלגת שלטון זה קדימה.

זה לא עניין של מפלגת שלטון, אלא "המפלגה שלנו". הצבעה שבטית אומר שלא משנה מה, אני מצביע למפלגה שלי. בין אם זו מפלגת שלטון או לא. 

מה שעירער את זה היה הבחירה של פרץ ליו"ר. ראו את זה בנתוני ההצבעה - העבודה גייסה מצביעים חדשים, אבל איבדה רבים ממעוזי ההצבעה הקלאסיים שלה, אלו שמאז ומתמיד הצביעו להם, כי פתאום הם כבר לא הרגישו יותר שהמפלגה שייכת להם. 

[hairy2hell]

18 hours ago, לופו5 said:

שעיר - מעבר למשרד ראש הממשלה, יש צרכים בסיסיים למדינה שלא משתנים - ביטחון, חוץ, פנים, משפטים, חינוך, ביטחון, בריאות, אוצר ותשתיות. מוכן עוד לבלוע פיצולים כמו אוצר-כלכלה, תשתיות-תחבורה/אנרגיה, פנים-רווחה. חלק נרחב מהשרים המסתמנים הם פיצולי סרק ממשרד ממשלתי קיים, ולחלקם אין מקום במדינה מודרנית ומתקדמת במאה ה21 (חלקאות, תרבות, מדע וכו'). אם עולה צורך שעה מסוים, רוב הסיכויים שהוא יכול להיכנס כאגף מסוים תחת אחד ממשרדי המטרייה האלו. במידה וזה לא המצב ועולה צורך במשרד חדש ונפרד, אין בעיה, שייקבעו לכך כללים - הליך חקיקה מלאה בכנסת, תמיכה של 80 חברים, הקצבת פעילות ראשונית למשך שתי ממשלות במהלכן המשרד יעבור בדיקות שנתיות של פריון עבודה, כדאיות ויעילות. אם יתגלו ממצאים שליליים - לסגור או לקפל אותו לאגף מסוים במשרד קיים. אין שום הצדקה ושום סיבה שסעיף 5(ו) בחוק יסוד הממשלה שבוטל יהיה ניתן לשינוי או עדכון ברוב של 61 ח"כ. אני באופן אישי בעד שכל שינוי בחוק יסוד יחייב רוב של 80 ח"כ, זה הדבר הכי קרוב שיש לנו לחוקה וצריך לשמור עליו משינויים חפוזים.

 

מקובל. 

לא יודע אם 80 ח"כים זה המספר הנכון (זה אומר שרוב הממשלות לא יוכלו כלל להוסיף משרדים חדשים, גם אם יש צורך מהותי בכך), אבל במהות ההצעה נשמעת מעולה. 

 

אגב, הקושי עם שיריון של 80 ח"כים לשינויים זה שהחוקים לא חוקקו ברוב כזה. 

זה אומר שחוק יסוד יכול להיות מאושר ברוב מזערי של ח"כ אחד, ואם כבר שבוע לאחר מכן 70 ח"כים רוצים לשנות אותו, זה כבר לא אפשרי. זה בעייתי וסותר את עקרון הכרעת הרוב. 

בעיני השיריון צריך להיות מינימום כמות הקולות שתמכו בחוק המקורי. 

[Dandelion]

זה שרוב הממשלות לא יוכלו להוסיף הוא בעיניי רעיון מעולה. אני מאמין ומצדד בהגבלות קשות מאד על גורמי ממשלה ושלטון, ואם אנחנו נוגעים לכנסת אז במיוחד בכל מה שנוגע לחקיקה - מדינת ישראל זקוקה כעת לביטול של חוקים ולא לכאלו חדשים, ואני מצדד בעמדות אמיר אוחנה, יריב לוין, איילת שקד ויולי אדלשטיין על הטלת מכסה חקיקתית לכהונת כל ח"כ. אם וכאשר מתעורר צורך מהותי באמת ונדרשת הוספה של משרד ממשלתי חדש, אני מאמין שתהיה תמיכה חוצה מפלגתית וממשלתית שתהיה רוב מיוחס. 

 

קח לדוגמה את חוק יסוד הכנסת, התרחשו בו מעט מאד שינויים לאורך השנים בגלל שיש סעיפים מאד נוקשים שתורמים ליציבות ולעקביות שלו, וזו הסיבה היחידה שהכנסת כמעט ולא שינתה את פניה מיומה הראשון, בהשוואה לחוקי יסוד אחרים שאפשר לשחק איתם בהתאם לגחמה פוליטית רגעית או צורך שעה. חוקה היא לא דבר מחייב בעיניי (ע"ע בריטניה, ניו זילנד, קנדה, שבדיה). אם יש מניעה בקביעת רוב מיוחס, למרות שבכל מקרה רוב חוקי היסוד המקוריים התקבלו ברוב גדול, אפשר לקבוע תנאים אחרים או נוספים שמגבילים את השינויים - הצבעה אנונימית, חמש קריאות, קריאה אחרונה רק לאחר תום כהונת הכנסת שהעלתה תיקון ועוד.

[DoW]

7 hours ago, Mentel said:

ביבי פשוט עושה קציצות מכל מי שאיכשהו יכול לאיים עליו.

 

שלח את ארדן לגלות (ניסה גם את סהר).

לא נתן כלום לברקת, דיכטר וסהר.

 

נראה מאוד מוזר שאם זאת הקדנציה האחרונה שלו, הוא לא נותן לאף אחד לגדול לצידו בליכוד.

טענה מוזרה

אם הוא לא ממנה לתפקיד חשוב - הוא לא נותן לאף אחד לגדול לצידו (כאילו זה ברדה שמגדל את דה בריינה)

אם הוא ממנה לתפקיד חשוב - הוא רוצה להכשיל אותו בתפקיד יוקרתי אך בעייתי

אפשר לירות הרבה חצי ביקורת, אבל זה נראה לי מוגזם.