הגעתו של מיץ' גולדהאר

[gilgil28]

מתוך כתבה בספורט5

מכבי ת"א של 2009 הייתה הכי רחוקה ממכבי ת"א שאנחנו מכירים היום. הדלפות בלתי פוסקות, כשלונות שרדפו וקהל שאיבד אמון. על פניו, המועדון המעוטר בישראל היה בשפל, וזאת למרות שבאותה עונה היא הייתה אמורה לצאת לדרך חדשה עם בעלים יהודי רוסי, הלא הוא אלכס שניידר. 10 שנים עברו ושום דבר לא נראה אותו דבר במכבי ת"א של עידן מיץ' גולדהאר.

 

4 אליפויות, גביע מדינה, העפלה לשלב הבתים ואינספור רגעים שהחזירו את הצהובים למקומם הטבעי. בקיץ הקרוב נציין עשור ליציאה לדרך של העידן הקנדי בקרית שלום, וערוץ הספורט בפרויקט מיוחד חוזר לרגעים שהפכו אותו לכל כך מיוחד. הפרק הראשון בסדרת הכתבות יעסוק באיך נולד הקשר בין גולדהאר לצהובים דווקא כשכולם חשבו שזה כלל לא אפשרי? עוזי שעיה, מנכ"ל הצהובים דאז, ואביב בושינסקי, שושבין העסקה, חושפים את מאחורי הקלעים.

 

כמו לגייס סוכן בקהילת המודיעין

"אני מגיע מקהילת המודיעין והתפקיד שלי שם היה גיוס סוכנים. אפשר להגיד שעסקת גולדהאר הייתה מבצע מודיעיני לכל דבר", עוזי שעיה פתח את דבריו, "זה התחיל בסוף עונת 2008. אף אחד לא חשב בכלל שמכבי ת"א נמצאת על המדף שכן רק שנה קודם לכן, אלכס שניידר, אדם עשיר מאוד, רכש אותה. שניידר רצה להישאר לטווח הארוך והשקיע הרבה כסף במכבי ת"א, ואף אחד לא דמיין שהוא יעזוב כל כך מהר, אלא שהמציאות הייתה אחרת".

שעיה הסביר: "שניידר היה מושקע כל כולו בתעשיית הפלדה והיא קרסה בבת אחת. כך קרה שהבעלים הפסיד מאות מיליונים בתקופה של שנה וחצי, מה שגרם לו לקריסה, ולכך שהדבר האחרון שהטריד אותו היה מכבי ת"א. אלכס פנה אליי ואל אביב בושינסקי ואמר שעלינו למצוא אדם שייקח את הקבוצה. היו הרבה שמות שנפגשנו איתם, אבל מיץ' גולדהאר היה הכי רציני. הקשר שלנו עם גולדהאר נמשך על פני 8 חודשים, מתוכם 4 חודשי משא ומתן, שנשמרו בסוד כמעט עד הסוף, כי רק אני ואביב ידענו מזה".

המנכ"ל לשעבר מספר איך גולדהאר במשך ארבעה חודשים הסתובב בקרית שלום במחיצת עיתונאים ואפילו קיבל כבוד מהכרוז של מכבי ת"א באחד המשחקים, ולמרות זאת אף אחד לא חשד שמדובר במי שעשוי לרכוש את הקבוצה: "אני זוכר שגולדהאר הגיע לבלומפילד כאורח והתארח באצטדיון. הכרוז במהלך המשחק בירך אותו ואמר ברמקולים ש"אורח מיוחד כיבד אותנו בנוכחותו", ואף אחד לא חשד. גולדהאר הסתובב על הדשא, בהתחלה כאוהד ואורח אישי של אביב בושינסקי, אבל כולם חשבו שמכבי ת"א בכלל לא על המדף כי רק עכשיו אלכס שניידר רכש אותה, אז בכלל לא עשו 1+1. אני זוכר מקרים שבהם גולדהאר, אז רק אורח, ישב עם אבנר טוויטו, מנהל הקבוצה דאז, ושניהם שתו קפה בקרית שלום. זו סיטואציה שהיום הייתה בלתי אפשרית".

 

"גולדהאר דיבר בהתחלה על בניית מועדון גדול שיכול להגיע רחוק", שושבין העסקה, אביב בושינסקי, סיפר מוקדם יותר החודש ל'5 באוויר', "בתחילת הדרך כשניסיתי לשכנע את גולדהאר לקנות את מכבי ת"א, אמרתי לו לקחת את מחלקת הנוער ושאלכס שניידר יהיה הבעלים של הקבוצה הבוגרת. גולדהאר דווקא מאוד אהב את זה, הוא אמר שזה אולי נכון בשבילו כי אז הוא לא יצטרך לממן חבורה של שחקנים מקצועניים, אבל בסופו של דבר לאורך זמן דברים השתנו".

 

כך נסגרה העסקה

אחרי ארבעה חודשים של היכרות עם המועדון, גולדהאר החל במשא ומתן עם בושינסקי ושעיה, שנמשך במשך ארבעה חודשים, כשרוב הפגישות התקיימו בטורונטו, קנדה.

"היו רגעים שלא האמנתי שהמשא ומתן יבשיל לעסקה כי גולדהאר היה אדם שלא היה לו שום השקעה כלכלית מחוץ לקנדה. מדובר באדם רציונלי ולא סנטימנטלי, כך שנתוני הפתיחה היו לא פשוטים", שעיה שיחזר, "הוא בא עם דו"ח מוכן לפגישות בקנדה, כשבהמשך מי שריכז את כל הנושא הזה היה אביב בושינסקי".

 

מה היו המכשולים שעלו במהלך הפגישות?
"גולדהאר הסביר שהוא הולך להקדיש את כולו לעניין, ואם לא אז הוא לא ירכוש את הקבוצה. מיץ' אמר שאחת הבעיות זה שהוא מרצה באוניברסיטה ולכן עליו לשהות בישראל. כמו שהוא מדבר היום על שינוי תרבותי וארגוני, כך הוא דיבר גם אז. לגולדהאר היה חשש אמיתי שלא יהיה לו את הזמן להיות נוכח כאן, וזה מה שהטיל ספק לגבי קיום העסקה".

 

אז איך בכל זאת משכנעים אותו ללכת על זה?
"חשוב לציין, היה ברור לגולדהאר מהרגע הראשון שהוא לא ירוויח כסף במכבי ת"א, האלמנט הכלכלי הוא בכלל לא פקטור. לכן, כמו שמגייסים במודיעין סוכן, שפועל בניגוד לערכיו או לדברים שהוא מאמין בהם, כך ניסינו להבין מה מניע את גולדהאר. מיץ' היה איש עסקים מאוד מצליח גם אז, אבל היה חשוב למורשת שלו שהוא יצליח להטביע חותם על משהו שיגרום לאנשים לזכור אותו בישראל ובעולם היהודי".

"הוא רצה לייצר שינוי אמיתי, לקחת מותג לא מצליח ולהפוך אותו לכזה שיש לו סטנדרט עולמי. מה שדיבר עליו וחזרנו עליו לאורך כל הדרך זה נושא האתגר. מראש אמרנו לו שהוא לא ירוויח כאן כסף, אבל זה לא עניין אותו. הוא ראה את הקהילה במשחקים שהוא הגיע אליהם ורצה להיות חלק מזה. גולדהאר רצה להיות מזוהה עם ההצלחה של המותג ולהטביע חותם. אם גולדהאר היה הולך ברחוב בקנדה, אף אחד לא היה מזהה אותו, עכשיו בקהילה היהודית הוא שם דבר, כזה שמכירים אותו ומזהים אותו עם הצלחה, וזה בדיוק מה שהוא רצה".

"כמו לגייס סוכן שיעבור בקהילת המודיעין. מנסים לשכנע אותו בדרכים מיוחדות". שעיה

 

"אם לא אלכס שניידר, לא היה מיץ' גולדהאר"
הרבה אומנם הספיקו לשכוח, אבל שנה וחצי לפני גולדהאר, היה זה אלכס שניידר שרכש את מכבי ת"א מידי לוני הרציקוביץ'. אומנם הצהובים לא הגיעו להישגים משמעותיים בתקופה הקצרה הזאת, אך לפי שעיה, זמן ההבראה תחת שניידר, היה זה שאיפשר בכלל את רכישת גולדהאר.

"מכבי ת"א הייתה במצב רע מאוד, אפשר לומר על סף פשיטת רגל. מכבי לקחה הלוואות, בדיוק כמו הפועל ת"א, ואז הגיע אלכס שניידר", שעיה נזכר, "שניידר מחק חוב של 60 מיליון ש"ח, הוא הבריא את מכבי ת"א. הוא היה נשאר בישראל במשך שנים ארוכות אם לא היה מתרסק כלכלית. אין לי ספק שגולדהאר לא היה רוכש את מכבי ת"א במצב שהיא הייתה".

שעיה המשיך: "אתם צריכים להבין, שניידר השקיע 100 מיליון ש"ח בשנה וחצי, שיקם את מחלקת הנוער, החתים את דור מיכה, מנאס דאבור ושרן ייני. גולדהאר לא שילם דמי העברה, הוא פשוט קיבל את הקבוצה בחינם. לכן, אוהדי מכבי ת"א צריכים לדעת שלשניידר יש חלק משמעותי בכך".

"שניידר רכש ב-60 מיליון והעביר את הקבוצה בחינם בתוך שנה וחצי"

 

"הרעב של גולדהאר? לא קשור לכדורגל, אלא לאתגר שלו"
עשור עבר בהצלחה אדירה, אבל מה עם העשור הבא? שושביני העסקה ששידכה את הקנדי למכבי ת"א בטוחים שגולדהאר לא יעצור כאן. "הרעב של גולדהאר לא נובע מכדורגל. הספורט לא באמת מעניין אותו, אלא תחושת ההישגיות, שהוא מצליח במה שהוא עושה", שעיה מספר, "הוא רוצה לשבור את תקרת הזכוכית שהיא אירופה והוא לא יוותר עד שהוא ירגיש שהוא מיצה את עצמו בזירה הזאת".

"כשמיץ' גולדהאר הגיע גם בכירים מאוד במכבי חיפה אמרו לי שכסף לבד לא מספיק", אביב בושינסקי הסביר ב"5 באוויר" מוקדם יותר החודש, "אמרו לי שצריך גם לדעת לנהל מועדון. אז הנה, הגיע אדם עם כסף שעם כסף ויודע לנהל מועדון. לקח לו זמן להתרגל למנטליות הישראלית. גולדהאר היה אומר לי שהישראלים הם האנשים הכי חכמים וגם הכי מוזרים, והוא למד להסתגל למה שקורה כאן".

בושינסקי הסביר מה סוג ההצלחה של גולדהאר: "הוא פריק גדול של עדכונים ודיווחים, כל דבר קטן כגדול הוא יודע. הוא מתעסק בכל דבר קטן, זה יכול לעצבן את המקומיים כי לוקח זמן בגלל הפרשי השעות. זה שהוא לא נמצא כאן, זה לא אומר שהוא לא מערוב. הוא יודע מצוין מה שקורה".

בסיום, בושינסקי הבהיר שלדעתו עידן גולדהאר בצהוב רחוק מלהסתיים: "בראשית הדרך חשבתי שמיץ' יהיה פה לכמה שנים ויעזוב, אבל עכשיו כשאני רואה את הדרייב שזה מביא לו, אני מבין שוהא יהיה פה לעוד הרבה שנים קדימה, כך שהקהל של מכבי ת"א בהחלט יכול וצריך להיות אופטימי".

[liron1006]

כתבה מעניינת

[duduha]

עד כמה שאני זוכר אחד המכשולים הגדולים היתה האגודה שהיו לה אחוזים במועדון (5 או 10 אחוז), והוא לא הסכים בשום פנים ואופן. רצה אחזקה מלאה.

[duss21]

כל בוקר כשאנחנו קמים צריך להודות לאלוהים על זה שמיטש שלנו.

[erantheking21]

עוזי שייע תודה

[דרום צהוב]

שניידר זה סיפור מדהים,התעשר בענק באמצע שנות ה-20 שלו, היה בן פחות מ-40 כשקנה את מכבי, שרף מעל 100 מיליון.

לא מיצמץ כשהעביר את מכבי בלי משחקים ובלי סחטנות

[Harelma]

שניידר זה סיפור מדהים,התעשר בענק באמצע שנות ה-20 שלו, היה בן פחות מ-40 כשקנה את מכבי, שרף מעל 100 מיליון.

לא מיצמץ כשהעביר את מכבי בלי משחקים ובלי סחטנות

בנוסף הציל אותנו מגורל זהה להפועל אולי יותר גרוע. אחד האנשים הכי פחות מוערכים בהיסטוריה של מכבי למרות שבלעדיו אף אחד לא יודע מה היה קורה.

[gilgil28]

כמו במשחקי הכס, היעוד של שניידר היה לבוא, לסגור את כל החובות ולהשאיר דף חדש למיץ'

[סגול]

פיקנטריה: אני חייב לו תודה על רגע עצום בחיים שלי,

על היום הראשון בעבודה שלי בפלאפון שלחו אותי לקרית שלום למסור 2 מכשירי בלאקברי+אקטיבציה+סנכרון, אמרו רק שזה לקוחות VIP,
מי זה היה? שעיה ובושינסקי כי שניידר בדיוק עזב וניתק להם את המכשירים הקיימים (יש עוד פריט עסיסי אבל אצטרך לשמור לעצמי חח),

בין לבין גם נמני נכנס לצריף הזה של אבנר טוויטו שהתעצבן שנתנו לו נוקיה E71 כאשר המקשים קטנים ויש לו אצבעות ענק. אני זוכר שחשבתי "אשכרה משלמים לי על זה?"

וגם זה בזכות הפורום הטוב בעולם לגילו כי מי שסידרה לי את העבודה הזאת הייתה ליגל מהפורום. איפה היא באמת?

[BuSa]

כמו במשחקי הכס, היעוד של שניידר היה לבוא, לסגור את כל החובות ולהשאיר דף חדש למיץ'

 

שניידר זה הכתיבה הגרועה של עונה 8. דאוס אקס מכינה לחלוטין. אף אחד לא יודע מאיפה בא ולאן הלך, היה פה רבע שעה זרק ים כסף הציל לנו את החיים ונעלם. כמו כשבנג'ן הציל את ג'ון מעבר לחומה.

מטורף לחשוב איפה היינו בלעדיו.

[קמאנן]

שניידר אח יקר

עם גולדהאר זכינו בלוטו

[המכבייה]

בערך שנתיים אחרי עזיבתו, ראיתי אותו בשדה התעופה אמטטרדם, עם מזוודה קטנה, רץ לטיסה. לא הספקתי להודות לו.

[Insigne]

בערך שנתיים אחרי עזיבתו, ראיתי אותו בשדה התעופה אמטטרדם, עם מזוודה קטנה, רץ לטיסה. לא הספקתי להודות לו.

חבל שלא התקשר לגולדהאר, היה דואג לו לטיסה פרטית..

[הנדון]

לא יקום ולא יהיה עוד בעלים כמו מיץ' גולדהאר.

[kikoman]

מיץ' זה מעבר לכל דמיון, שניידר יכל לעשות מאיתנו הפועל ובעצם הציל אותנו, פסיכי

[BODIROGA10]

ב״ה שסידר לנו בעלים ככ מסור ומשפיע כמו מיץ׳.

זכינו !

[שמש צהובה]

כתבה נוספת על גולדהאר, מ-ONE.

 

 

עשר שנים עברו מאז החליט מיטש גולדהאר להיכנס לכדורגל הישראלי - וכיום אין ספק שהוא הוביל למהפכה. הבעלים היהודי שבא מקנדה הצליח להחזיר את הצהובים להיות הטובים ביותר במדינה ולשנות את הגישה כלפי הכדורגל המקצועני במדינה. ארבע אליפויות, גביע אחד, הצלחה גם בזירה האירופית שכוללת הופעה בשלב הבתים של ליגת האלופות, ארבע הופעות בליגה האירופית, ובעיקר שינוי הגישה והאופי של המועדון, הם אלה שהציבו אותו בתור בעלים כל כך משפיע ומצליח.

לרגל עשור לעסקת הרכישה של מכבי תל אביב שנחתמה בתחילת אוגוסט 2009, אך החלה בעצם עוד הרבה לפני כן תוך כדי העונה האחרונה של אלכס שניידר, עם ביקורים רבים בישראל ומשא ומתן עיקש, ONE מציג את “פרויקט העשור”. מתחילים עם הפרופיל המקצועי – מיהו בעצם מיץ’ גולדהאר, מה היו צעדיו הראשונים כבעלים ומהם השינויים אותם מרגישים כיום, עשר שנים לאחר מכן.

מתחילים דרך העיניים של אבי נמני שהיה המנהל המקצועי הראשון שלו, ניר לוין שניהל את מחלקת הנוער, גדי כרמלי שהיה עוזרו של המאמן מוטי איוניר והכדורגלן דור מיכה, שחוזרים אחורה לצמתים המרכזיים ששינו את פניה של הקבוצה מקרית שלום. המעבר המדורג מצוות מקצועי ישראלי לזר, החזון לגדל שחקנים ממחלקת הנוער שנזנח וקם לתחייה מחדש, הבאתן של ג'ורדי קרויף, בזבוז הכספים וה"פייר פליי" ששינה את צורת החשיבה של המועדון והאישיות של גולדהאר שהרשימה כל אדם שעבד תחתיו. פרופיל הבעלים של מיץ' גולדהאר נחשף.

שכר לימוד

בקיץ 2009, כשגולדהאר הגיע למכבי תל אביב, הוא רכש את הבעלות על המועדון מידיו של אלכס שניידר, שנאלץ להתמודד עם מכשולים רבים וחוסר הצלחה. רבים חשבו שגולדהאר הגיע כדי לחפש תהילה או כדי לייצר מקפצה לביזנס בישראל, אבל בחלוף השנים כולם התבדו. מקורביו מספרים שהוא בא לעבוד בשקט ולתרום לספורט שהוא כל כך אוהב, ועל אף שבהתחלה היה נדמה שהוא על גבול הנאיבי, גולדהאר ניקה את השטח והפך את מכבי תל אביב לשם שמזוהה עם מקצועיות.

"הוא בנאדם זהב", אמר אבי נמני, מי שנשאר במועדון עוד מימי שניידר, אז שימש כמנהל המקצועי שלו. בתפקיד הזה נמני נשאר גם בתחילת דרכו של גולדהאר בתל אביב וביחד הם ניסו לבנות סגל חזק שיוביל את המועדון בחזרה לצמרת. גולדהאר הזרים כסף והנחית בין היתר שמות כמו ברק יצחקי, גל אלברמן, רוברטו קולאוטי ואלירן עטר, בציפייה להתמודד על האליפות.

"הוא רצה לעזור ולעשות טוב כבר מהרגע הראשון וזו הייתה נקודת פתיחת טובה", ציין נמני. "יש לו לב זהב הוא התאים מאוד למכבי תל אביב כי הוא ווינר אמיתי, אם כי לקח לו קצת זמן להבין מה זה הכדורגל הישראלי. לא פשוט לאדם זר שבא מבחוץ להבין מיד מה קורה. זה היה עסק שונה לחלוטין ממה שהוא הכיר, אבל בסוף הוא מצא את הפורמט הנכון לניהול המועדון. וגם אם נעשו טעויות בתחילת הדרך, בשורה התחתונה הוא נחשב לבעלים טוב".

שיתוף הפעולה בין נמני לגולדהאר לא החזיק זמן רב ובקבוצה הביאו את מוטי איוניר לעמדת המאמן. גולדהאר ראה בו כגורם שיכול להוביל את המערכת קדימה וחשב שהוא זה שיגרום לשחקנים להיות מחויבים יותר, בתור אחד שגדל במועדון וחי את הרוח שלו. ביחד איתו, הגיע גם גדי כרמלי ששימש כעוזרו. "אני ומוטי באנו לקבוצה אחרי טראומה", שיתף כרמלי. "מהרגע הראשון נעשו שינויים. בכל זאת, מיץ' השקיע לא מעט כסף בתחילת הדרך והוא הלך לאיבוד, אז בתקופה שלנו מוטי ואני החלטנו לשתף יותר צעירים, והוא אהב את הרעיון".

"בהתחלה היו כל מיני יועצים והיו גם כמה “נשמות טובות” שניסו למנוע את זה שאגיע למכבי תל אביב. כשישבנו אני ומיץ' לשיחה בארבע עיניים, הכל היה אחרת", הדגיש עוזר המאמן, שניסה להסביר את האווירה שהייתה סביב המועדון. "לעומת בעלי קבוצות אחרים שפגשתי, הוא בא נקי מכל אינטרס וכל מה שעשה היה ממניע של נתינה. גיליתי אדם שהוא מאוד ישר והגון, הוא כריזמטי וכשאתה יושב מולו אתה מרגיש עד כמה הוא אדם מיוחד ומרגיש איך הוא משדר כוח".

את הליך ההחתמה של איוניר הוביל ג'ק אנגלידיס, מי שהופקד להיות הנציג של גולדהאר בתל אביב בתחילת הדרך. מרכז חייו של הבעלים נמצא בקנדה ורוב הזמן הוא כמובן לא היה בישראל, כך שבמקביל לרצון שלו "לחזור למקורות" ולייצר שחקני בית מהנוער, כמו דור מיכה, רועי קהת ומונס דאבור - גולדהאר עשה תהליך הפוך בשדרה הניהולית, והזרים למערכת עוד ועוד נציגים זרים מטעמו.

"ככל שהזמן עבר", כך מספרים גורמים שונים שעבדו בקבוצה באותן השנים, "גולדהאר למד יותר ויותר על שיטות העבודה של המועדון. בהתחלה לא היו לו דרישות יוצאות דופן, הוא ניסה רק להכיר את הסביבה ולהבין איך הדברים עובדים. אחרי שנתיים של למידה, הוא התחיל לעבוד באמת".

בשלב מסוים, הוא ונציגיו לא אהבו את התוצאות שהשיגה הקבוצה תחת איוניר, כך שהוא וכרמלי לא סגרו אפילו שנה מלאה במועדון ועזבו. "זה הפך לפצע כואב לכל אחד מהצדדים", הודה בדיעבד כרמלי והוסיף: "מיץ' נכווה בשנתיים הראשונות בצורה שאי אפשר לתאר. הוא ניסה משהו אחד עם שחקני רכש, לא הלך לו. ניסה משהו אחר עם הצעירים, לא הלך לו. זה לא פשוט להתחיל ככה, אבל מבחינתו זו הייתה תקופת למידה. לזכותו ייאמר שגם כשהוא סיים מערכות יחסים עם העובדים שלו, הוא נפרד בצורה יפה מאוד. מיץ' אוהב ספורט בצורה שקשה לתאר. הוא רצה להיות הטוב ביותר ולהגיע לליגת האלופות, והוא לא ויתר על זה. במובן מסוים, לקראת הסוף למדתי עליו שהוא עקשן, שהוא חכם ושהוא חושב לטווח הארוך. אין ספק, הוא לקח החלטות ניהוליות גדולות וסימן לכולם שזה יימשך עוד שנים קדימה".

בין לבין, ניר לוין הוזעק לעמוד על הקווים, ומתפקיד של ראש מחלקת הנוער הוא זה שהפך למאמן בפועל. "לתקופה מסוימת אימנתי את הבוגרים כמחליף של מוטי, אבל רוב הזמן עבדתי בנוער", אמר לוין, שראה איך המועדון צירף כעבור זמן קצר את ג'ורדי קרויף לתפקיד המנהל המקצועי, כשהכול עובר דרכו. ולמינוי הזה הייתה משמעות גדולה בדרך של גולדהאר, שקיבלה לפתע תפנית חדה. רשמית, הבעלים הפסיק לסמוך על הישראלים והחל לבודד את עצמו מהתרבות המקומית. ליבו מזהב, אך בכל הנוגע לעסקים, בדמו של גולדהאר זורם קרח וזאת אפשר היה להבין מהשיחות עם כל מי שעבד סביבו ואיתו.

שדות זרים

"העבודה שלי לא הייתה ישירות מול מיץ'", אמר לוין. "בנושאים המקצועיים עבדתי מול המנכ"ל ומול ג'ורדי. בודדים האנשים שהיו בקשר ישיר איתו באותם ימים. מה שכן, היו פעמים שהוא הגיע לישיבות עבודה, וכשהייתי שם מיץ' היה מאוד ענייני, בלי כל הבולשיט שמסביב. הוא רצה לדעת פרטים, נתונים, עלויות ודברים מקצועיים שהיו רלוונטיים לאותה הפגישה. הוא היה משימתי מאוד".

בניגוד לדברים הללו, נמני, שעבד לצידו של גולדהאר בתחילת דרכו במועדון, תיאר דפוס פעולה שונה מצידו של הבעלים. "בתקופה שהייתי במכבי היחסים איתו היו ברמה החברית ולפעמים הוא היה אפילו עושה אצלי חגים", הוא סיפר, ולמעשה הסביר עד כמה הוא היה בקשר יותר אישי וישיר איתו מאשר המחליפים שלו. אפשר לומר, כי ככל שהזמן עבר גולדהאר תפס מרחק גדול יותר מהצוות המקצועי הישראלי.

לימים, נמני חזר לעבוד מול גולדהאר ואנשיו, רק בכובע אחר, כסוכן שחקנים. "הוא שינה את המדיניות מול המאמנים בגלל שהוא הבין שהמאמנים הישראלים היו מקושרים מאוד לתקשורת הישראלית", הבהיר נמני. "הוא רצה לנתק את כולם כי התקשורת במובן מסוים גרמה נזק למועדונים והשפיעה על קבלת ההחלטות. צריך להבין, תפיסת העולם שלו היא לא משהו שהוא כל כך מוכר לנו כישראלים, אבל הוא דבק בה והאמין בה - וזה מביא תוצאות".

מהרגע שקרויף הצטרף, המועדון עבר שינוי משמעותי ובולט יותר. "הכל השתנה", ציין לוין, שנותר במערכת. "התפיסה השתנתה בכל מובן. לא התרכזנו רק במשחק עצמו כחזות הכול, כלומר לא רק ההישגים והכדורגל עניינו אותנו, אלא התחלנו לשים דגש על טיפוח הנוער ועל התרבות הארגונית. למשל, כשהייתי במחלקת הנוער, אז בא אלינו צוות מקנדה שהעביר לנו השתלמויות במשך תקופה ארוכה על מנהיגות, על תרבות ארגונית, על ניהול אנשים ודברים דומים. זאת אומרת, הוא לא בא ואמר 'הנה השקעה כספית, תביאו לי תארים', אלא הוא רצה גם שהאנשים שלו ינהלו טוב יותר את המערכת ויקבלו כלים איך לעבוד ולהתנהל בצורה נכונה".

גם השחקנים הרגישו בהבדל. "קיבלנו בעיקר שקט, זה השינוי הגדול שאני הרגשתי בתור שחקן", סיפר דור מיכה, שראה את התהליכים הללו מתרחשים במו עיניו, הרי שהוא היה חלק מהמועדון עוד לפני הגעתו של גולדהאר. "אם היית מגיע למתחם האימונים לפני מיץ', היו שם עיתונאים, ואוהדים, ומקורבים ובלאגן. ובאמת מהרגע שהוא בא, לקח לו שנה-שנתיים להבין מי נגד מי, הוא שידר רוגע ושקט תעשייתי, נתן לנו את כל התנאים להצליח ובסוף זה השתלם".

קרויף הביא מאמנים זרים והתחיל לבנות תוכנית מקצועית שתשלב בין שתי תפיסות העולם שגולדהאר ניסה להשיג קודם לכן. מצד אחד הוא לא רצה לוותר על הנוער, אבל מצד שני הוא גם חשב איך לחזק את הקבוצה בשחקנים בכירים ובזרים על מנת שהיא תדבר חזק בצמרת. תוך כדי המהפכה המקצועית שבנה קרויף, בעונה הראשונה הקבוצה שלו המשיכה לרוץ עם הסגל הקיים והוא לא חשש לתת את המושכות לשחקנים צעירים יחסית, כמו מושיקו לוגסי, רפי דהן, ברק לוי, דור מיכה ומונס דאבור ששיחקו באופן קבוע. שיחקו, והביאו לקבוצה אליפות ראשונה אחרי עשור.

הרעב גדל

אלא שהאליפות הזו הביאה לרעב מסוג אחר. מכבי תל אביב רצתה להיות הישגית יותר ולכוון למקומות גבוהים יותר, וכדי לחזק את השורות קרויף רצה להביא רכש איכותי מבחוץ. השחקנים מהנוער, כך חשב ההולנדי, לא היו מוכנים להתמודד עם הדרישות של המאמנים הזרים או עם משחקים ברמה של ליגת האלופות. הוא אמנם עדיין האמין בצעירים, אבל חשב שהם לא מוכנים מספיק כדי להוביל את הקבוצה ברמות הגבוהות ביותר, ולכן יצא למסע קניות. טל בן חיים החלוץ, עומרי בן הרוש וערן זהבי הגיעו והשאירו את המועדון בצמרת של הכדורגל הישראלי לתקופה ארוכה. שלוש שנים אחר כך, הם חגגו אליפות שלישית ברציפות ואכן גם הצליחו להעפיל לשלב הבתים של ליגת האלופות. גולדהאר קטף את הפירות, בלי להתערב יותר מידי בנעשה במועדון - לפחות על פי מה שנראה מעל פני השטח.

"איך עובדת התקשורת עם מיץ' כשהוא מגיע? הוא בא, מדברים קצת על העונה, אבל לא יותר מדי. אני לא זוכר רגע ספציפי ביחסים בנינו", שיתף מיכה, שתיאר למעשה בעלים שהוא די מעורב אבל לא כזה שנוטה להתערב יתר על המידה. "בפעם האחרונה שהוא בא לארץ הוא דיבר איתי, פירגן לי ואמר שנתתי עונה מדהימה, אבל לא היה משהו מעבר לזה".

מיכה היה בין הבודדים משחקני הבית שהצליחו לשרוד בסגל הנוצץ של הקבוצה. אלא שבגלל מסע הרכש שעשתה, מכבי תל אביב נקלעה לבעיות מול אופ"א, שבדקה את העסקאות שביצע המועדון וגילתה שהן חרגו מכללי ה"פייר פליי". במקביל לכך, גולדהאר החליט להנחית בארץ את פטריק ואן לוון לתפקיד המנהל המקצועי של מחלקת הנוער, אחרי שג'ורדי קרויף הגה את הרעיון להוציא את שחקני הנוער לתקופת התחשלות בבית"ר תל אביב/רמלה, שהפכה לקבוצת הבת של הצהובים. שחר פיבן, יונתן כהן, דן גלזר ודור פרץ היו בין אלה שיצאו בהשאלה לליגה הלאומית או לקבוצות אחרות בליגת העל, על מנת שיצברו ניסיון.

בהחלטות הללו למעשה המועדון של גולדהאר הכין את התשתית לבניית שלב ב' בחזון שלו, זה שהוא ניסה להוציא לפועל עוד בימי איוניר. "הוא תמיד רצה לראות את הצעירים, אבל הוא גם ידע שצריך לגדל אותם ושזה תהליך שייקח כמה שנים", טוען כרמלי. "הוא סטה מהדרך הזו בהתחלה, בלי להיכנס לסיבות שהובילו לזה, אבל ה'פייר פליי' עזר לו לחזור אליה אחרי כמה שנים".

"הנוער חשוב לו מאוד", הוסיף לוין. "יש לנו תמונה יפה ביחד מאחד הביקורים שלו כשהיה בארץ. בדיוק איך שהוא נחת קבוצת הנוער זכתה באליפות, אז הזמנתי אותו להגיע לטקס ההנפה בקריית שלום והוא באמת הגיע. הוא צנוע מאוד, אבל היה לו חשוב להיות שם ואפילו להצטלם עם השחקנים. בדיעבד נוכחתי לדעת שהוא היה מעורב בכל מה שקורה בקבוצת הנוער וזה מסביר עד כמה הנושא הזה היה חשוב לו. היום, ההשקעה שלו בנוער באה לידי ביטוי. העובדה שעכשיו משחקים בבוגרים שחקנים שגדלו בתקופתי בנוער, זה אומר שהגישה הזו הייתה נכונה. עכשיו הוא לא צריך לקנות ישראלים בכירים בסכומים גבוהים או ללכת על זרים בינוניים רק כדי להשלים את הסגל, כשיש לך שחקני בית טובים. ומעבר לזה, יש פה גם עניין של גאווה, הזדהות וערך כלכלי חשוב ביותר".

“מכבי היא כמו הילד שלו”

"העונה מיץ' קיבל בדיוק את מה שהוא רצה, עם הרבה שחקנים צעירים ושחקני בית שלוקחים אליפות. זה היה החזון שלו", אמר מיכה. "אני מאמין שהוא הכי מאושר בעולם מהעניין הזה ומהעונה הזו, ואין סיבה שלא יהיו עוד רגעים כאלה. העובדה שהוא בעלים מאוד יציב שכל הזמן דוחף להשקעה אבל גם לשקט, זה מאוד מרגיע אותנו. אתה רואה קבוצות אחרות, גם הגדולות, שכל הזמן יש בהן אי ודאות ובלאגן ומבקשים לקצץ, ואצלנו השקט הזה גורם להתרכז נטו בכדורגל, שזה דבר חשוב מאוד".

"אתה רוצה לשמוע את דעתי?", שאל כרמלי, ומיד ענה. "מכבי תל אביב זה הילד של מיץ' גולדהאר. בחיים האמיתיים אין לו ילדים עדיין, אבל הקבוצה הזו היא הדבר שהוא נותן ומעניק לו כל כך הרבה כאילו היא הילד שלו. אני בטוח שמבחינתו הוא נהנה לראות אותה גדלה וצומחת. הוא לא יעזוב א&

[וזה ברשת]

וואו הראיון עם עוזי שעיה!! וואו!

כמה סיפורים על זה שהוא לא סובל הדלפות ותקשורת וזה ברמה של אובססיה אצלו.

 

כיף לקרוא. הוא מכתיב את הכל.

[erantheking21]

עוזי שייע הביא את מיץ'

הבנתי שפגש אותו באיזה טיסה ודיבר איתו המון גם בפגישות

[Keano]

הייתי בטוח שזה בא מג'ורדי העניין של ההדלפות

אבל זה נראה שזה קטע של מיץ' וג'ורדי פשוט התאים בול לדמות שתיישם את זה.

[הנדון]

נדיר מאוד לראות בכדורגל הישראלי והעולמי (בכלל בספורט) בעלים שמגיע נטו מנתינה ורצון לתרום ללא כל אינטרסים נסתרים או רצונות אחרים.

לגולדהאר אין עסקים בארץ, הוא לא ירוץ פה לפוליטיקה

ובטח שלא ירוויח מכדורגל ישראלי, בא רק מאהבה וציונות פשוט זכינו.

[פנחס שוף]

חייב לארגן לו יורש

[Harelma]

ספורט 5 החליטו לעשות סדרת כתבות על עשור של גולדהאר במכבי. עשו כתבה היום על ההרכב האולטימטיבי בעידן גולדהאר. עם גרסיה, זהבי, ייני, מיכה, סבוריט, דסה ועטר אני מסכים, עם אלברמן, טיבי (בעיקר בגלל השנים האחרונות) ופריצה אפשר לחלוק עליהם כי דור פרץ העונה ואולי בשנתיים האחרונות טוב מאלברמן אבל אלברמן היה יציב לאורך שנים לכן אני מקבל את זה, טיבי בשנים הראשונות מולחם להרכב, הבעיה השנים האחרונות ופריצה אומנם הוא הזר האהוב עליי בכל הזמנים אבל וידאר, למרות שאני לא מת עליו, נתן מספרים יותר טובים אבל גם כאן אפשר לקבל את זה.

הדבר היחידי שאני לא מבין זה הזלזול בראיקו ואובר הגזמה על אניימה. בעונה היחידה שלו במכבי הוא היה בסה"כ בסדר, לא יותר מזה. אני לא זוכר שום משחק שהוא הציל לנו את התחת או הצלות מטורפות. ההשפעה שלו על האליפות הראשונה בעידן מיץ' לא יותר מידי קריטית. מצד שני, ראיקו בשנה האחרונה נתן עונה הכי טובה ששוער נתן פה מזה כמה שנים אולי בין הטובות של שוער בהיסטוריה. ספג רק 13 שערים, כמעט בלי שום טעות במשחק רגל (בטח שלא טעות קריטית), הצלות חשובות (נגד בניון למשל) ובעיקר השקט שנתן להגנה. לא מצליח להבין למה לא מעריכים אותו פה, כרגיל רק אחרי שיעזוב יבינו איזה שוער היה פה.

[yellowcake]

שניידר: שמח שמיץ' החזיר את מכבי לימים גדולים וששחקני הנוער הובילו להצלחה

 

https://sites.one.co.il/Mobile/Article/18-19/1,1,3,59045/336862.html

 

אשכרה יכל לזרוק אותנו לפירוק ולא עשה את זה

[matis]

ספורט 5 החליטו לעשות סדרת כתבות על עשור של גולדהאר במכבי. עשו כתבה היום על ההרכב האולטימטיבי בעידן גולדהאר. עם גרסיה, זהבי, ייני, מיכה, סבוריט, דסה ועטר אני מסכים, עם אלברמן, טיבי (בעיקר בגלל השנים האחרונות) ופריצה אפשר לחלוק עליהם כי דור פרץ העונה ואולי בשנתיים האחרונות טוב מאלברמן אבל אלברמן היה יציב לאורך שנים לכן אני מקבל את זה, טיבי בשנים הראשונות מולחם להרכב, הבעיה השנים האחרונות ופריצה אומנם הוא הזר האהוב עליי בכל הזמנים אבל וידאר, למרות שאני לא מת עליו, נתן מספרים יותר טובים אבל גם כאן אפשר לקבל את זה.

הדבר היחידי שאני לא מבין זה הזלזול בראיקו ואובר הגזמה על אניימה. בעונה היחידה שלו במכבי הוא היה בסה"כ בסדר, לא יותר מזה. אני לא זוכר שום משחק שהוא הציל לנו את התחת או הצלות מטורפות. ההשפעה שלו על האליפות הראשונה בעידן מיץ' לא יותר מידי קריטית. מצד שני, ראיקו בשנה האחרונה נתן עונה הכי טובה ששוער נתן פה מזה כמה שנים אולי בין הטובות של שוער בהיסטוריה. ספג רק 13 שערים, כמעט בלי שום טעות במשחק רגל (בטח שלא טעות קריטית), הצלות חשובות (נגד בניון למשל) ובעיקר השקט שנתן להגנה. לא מצליח להבין למה לא מעריכים אותו פה, כרגיל רק אחרי שיעזוב יבינו איזה שוער היה פה.

ברק לוי וחואן פבלו נכנסים לפני אניימה להרכב

הוא היה מאוד בינוני במכבי