מדינה בשריטה

[הנדון]

זה התחיל עם הדור השני לשואה שגדל בצל הגדול הזה של ההורים שלו שהעביר לו את השריטות שלהם מהשואה והמסעות הקשים שחוו מהעלייה לארץ והבנייה שלה. הדור השני זה של ההורים שלנו כבר גדל לתוך מלחמות ושכול איבד חברים, בני משפחה ובנים העביר את השריטה שלו לדור הבא. הדור אחרי גדל לתוך לבנון, שיא הפיגועים הנוראים של האינתיפדה השנייה, לבנון השנייה ועוד העביר את השריטה שלו לדור הבא שגדל לתוך קאסמים אזעקות וריצה למרחבים מוגנים.

עד היום אני חושש בכל פעם שאני עולה לאוטובוס כמעט תמיד מדמיין תרחיש של פיגוע, פשוט אין דור במדינה המטורפת שלנו שלא חווה טראומה משלו מתי זה כבר יפסק ויגדל פה דור של ילדים שפשוט יוכל לגדול בשפיות ושקט.

[סגול]

לגמרי.

ירדתי מלא פעמים מהאוטובוס בתור נער כי הייתה לי הרגשה שמישהו מהנוסעים חשוד.

[החתול הצהוב]

לגמרי.

ירדתי מלא פעמים מהאוטובוס בתור נער כי הייתה לי הרגשה שמישהו מהנוסעים חשוד.

 

קרה לי פעמיים לדעתי בעבר הרחוק.

בכלל, כשאני חושב על זה, התקופה ההיא של 2001-2004 הייתה מחרידה. ממש כך. משהו כמו 900-950 הרוגים בארבע שנים ההן.

[הצבר]

לא יודע.

כנראה השריטה היא אצלי, שנתיים במזחית עם הפיגועים המערבים וכל החבילה, אינתפידה ראשונה ,(בדיר אל בלאח יש רחוב על שמי ), פיגוע הנורא בקו 5 ועוד אי אלו תקריות מלחמות ושאר ירקות.

אחלה מדינה, ישן מצויין, ואין לי שום חשש מעולם לא פחדתי לעלות על אוטובוס.

 

הפרעה ? ארה"ב למשל, פחד לעלות על הכביש כל שנה 25000 הרוגים צעירים ( 18-25 ) מתאונות רק בגלל סמים ושתייה זה מפחיד אותי יותר ממלחמה.

[snufkin]

זה לא רק מאז קום המדינה או מאז מלחמת העולם השניה, זה לכל אורך ההיסטוריה של העם היהודי. מפוגרום לפוגרום.

 

מדהים שלא משנה ליד מי ישימו אותנו, גרמנים מנומסים או ערבים ברבריים, תמיד ינסו להרוג אותנו, כל אחד בדרך שלו. מדהים שהעם שלנו עוד קיים ושורד את כל זה.

[orelus]

הקטע עם האוטובוס תמיד ישאר לי

זה כאילו לא מובן לי איך אנשים יכולים להשאר בטלפון בזמן שעולים נוסעים

[erantheking21]

תקופת האוטובוסים היתה חרדה לכל החיים, אתה צריך לדאוג לך ולכל המשפחה שמשתמשים בכלי הזה באופן יומיומי

שלא נדע ימים כאלה יותר.