Jump to content

בחירות 2019


MaTa

Recommended Posts

מסכים, זו דמגוגיה.

בדיוק כמו הפצת התמונה של זנדברג כטיעון לאנטי-ציונות.

 

בחייאת, אל תזלזלו באינטלגנציה שלנו

למה מפלגת העבודה כל כך נרתעו מאיחוד עם מרץ ? מעניין אותי לדעת.

מאחורי אבו מאזן יש דגל ,מישהו מוצא את הדגל מאחורי תמר?יהודים חלשים ומתרפסים

Link to comment
Share on other sites

עד עכשיו אף אחד לא הסביר איך להשתתף בהפגנת חרם על ישראל זה מעשה ציוני.

במה מדובר?

הבעיה היא שהמדינה הזאת קיימת כבר 71 שנה אוטוטו ואנשים עדיין מתעסקים בטרמינולוגיות מיותרות כמו "ציונות".

 

לא הבנתי - הבעיה שמשתמשים במונח ציונות או שמתעסקים במה המשמעות של המונח?

Link to comment
Share on other sites

למה מפלגת העבודה כל כך נרתעו מאיחוד עם מרץ ? מעניין אותי לדעת.

מאחורי אבו מאזן יש דגל ,מישהו מוצא את הדגל מאחורי תמר?יהודים חלשים ומתרפסים

1. לא כל כך יודע במה מדובר אבל מתאר לעצמי שהם חשבו שזה יחליש את גוש השמאל (מה שנכון) - זה שונה מאיחוד מפלגות הימין, פה מדובר בשתי מפלגות שיעברו את אחוז החסימה כנראה, בשונה מעוצמה יהודית שתוסיף כח לאיחוד משום שהיא בדר"כ לא עוברת את אחוז החסימה.

2. לא כל כך הבנתי מה אתה מנסה לטעון... יכול להיות שהדרך של זנדברג ושל מרצ מוטעה, יכול להיות שהיא חלשה ורופסת, לדעתי טועים לחשוב במרצ שאבו מאזן מסוגל להביא שלום אם יהיה לו פרטנר בצד שלנו (אני גם לא חושב שהוא מוכן להתפשר מספיק כדי להיות הפרטנר האידאלי מהצד הפלסטני) אבל אתה כאילו מנסה לטעון שלנסות להביא שלום זה לא ציוני או נגד המדינה? מה אתה רוצה בעצם?

Link to comment
Share on other sites

לא הבנתי - הבעיה שמשתמשים במונח ציונות או שמתעסקים במה המשמעות של המונח?

השימוש בעיקר.

מה שמייתר את את המשמעות.

 

יש פה כבר דור רביעי וחמישי של ילידי הארץ.

אין למושג הזה שום משמעות רלוונטית מבחינת תוכן.

 

אפשר לדבר על פטריוטיות, אהבת הארץ, שורשיות, אבל ציונות הוא מונח של יהודי גולה, לא של תושבי קבע.

 

לכן לא ברור לי למה בכלל צריך להתעסק במי ציוני ומי לא וכמה ציוני...

Link to comment
Share on other sites

השימוש בעיקר.

מה שמייתר את את המשמעות.

 

יש פה כבר דור רביעי וחמישי של ילידי הארץ.

אין למושג הזה שום משמעות רלוונטית מבחינת תוכן.

 

אפשר לדבר על פטריוטיות, אהבת הארץ, שורשיות, אבל ציונות הוא מונח של יהודי גולה, לא של תושבי קבע.

 

לכן לא ברור לי למה בכלל צריך להתעסק במי ציוני ומי לא וכמה ציוני...

 

אתה טועה מסיבה פשוטה: ציונות = מדינה לעם היהודי.

אם אתה לא ציוני, אתה יכול לבטל את חוק השבות, לבטל את הסממנים הלאומיים הנוכחיים של המדינה שמושתתים על היהדות, ולאפשר הגירה פלסטינית לתחומי הארץ, למשל.

Link to comment
Share on other sites

1. לא כל כך יודע במה מדובר אבל מתאר לעצמי שהם חשבו שזה יחליש את גוש השמאל (מה שנכון) - זה שונה מאיחוד מפלגות הימין, פה מדובר בשתי מפלגות שיעברו את אחוז החסימה כנראה, בשונה מעוצמה יהודית שתוסיף כח לאיחוד משום שהיא בדר"כ לא עוברת את אחוז החסימה.

2. לא כל כך הבנתי מה אתה מנסה לטעון... יכול להיות שהדרך של זנדברג ושל מרצ מוטעה, יכול להיות שהיא חלשה ורופסת, לדעתי טועים לחשוב במרצ שאבו מאזן מסוגל להביא שלום אם יהיה לו פרטנר בצד שלנו (אני גם לא חושב שהוא מוכן להתפשר מספיק כדי להיות הפרטנר האידאלי מהצד הפלסטני) אבל אתה כאילו מנסה לטעון שלנסות להביא שלום זה לא ציוני או נגד המדינה? מה אתה רוצה בעצם?

לפי הטררם האחרון עם הפלקט התורן שחושב שזה מעניין מישהו מה הוא חושב העונה לשם רותם סלע, זנדברג חושבת שאנחנו מדינת כל אזרחיה - שזה רעיון אנטי ציוני ביסודו. אנחנו קודם כל מדינת היהודים. לא מדינת כל אזרחיה. זה לא פוגע כהוא זה בשוויון הזכויות של המיעוטים פה, ומי שלא מסכים עם הטענה הזאת מוזמן לחפש מדינה אחרת. באמת. בלי כעס או רגשי טינה, פשוט יש לנו מדינת יהודים אחת, זכותנו שהיא תקרא מדינת היהודים ולא מדינת כל אזרחיה שתשים דגש על עליה יהודית ופיתוח ההתיישבות היהודית ביחד עם כל שאר הסממנים היהודים הממלכתיים.

הקטע של לנסות להביא שלום עם אבו מאזן, זה פשוט טמטום טהור. אבל הקטע האנטי ציוני זה ההזדהות עם אויבי המדינה, שחותרים להשמדתה ובכך בעצם לסיום הרעיון הציוני.

אני יכול להבין קריאות לשלום ושצריך לחפש דרך אחרת (עם כל הטמטום של זה בהתייחס להיסטוריה עם האויב הערבי אבל זה עוד לגיטימי), לנסות לפעול מתוך המדינה, אבל אין שום סיבה לקבל אנשים שמזדהים עם אנשים ששואפים להשמיד אותנו. שעולים לקבר שלהם, שמשתתפים באזכרות וב"שבעות" שלהם, שמתעמרים כשלדעתם נגרם עוול לאויב (ומצד שני די שותקים כששוחטים אחים יהודים שלהם). להתעלם מהמציאות ולתת את הלחי השניה מה שנקרא, בין זה לבין ציונות אין שום קשר. אם הם לא מבינים את זה אז לא רק שהם לא ציונים הם גם מטומטמים as fuck

Link to comment
Share on other sites

הקטע הזה שאנשים בשמאל טוענים שפייגלין רוצה מדינת הלכה למרות כל המצע המאוד מפורט לכיוון ההפוך, כי כתב שמוסדות המדינה צריכים לכבד את המסורת היהודית ולפעול לפיה (כמו מיום הקמת המדינה), זה פשוט טמטום טהור. לא ברור איך זו תופעה רחבה יחסית.

Link to comment
Share on other sites

מוסדות המדינה צריכות לכבד את המסורת היהודית ולפעול לפיה

 

איך זה מתבצע בפועל?

Link to comment
Share on other sites

הקטע הזה שאנשים בשמאל טוענים שפייגלין רוצה מדינת הלכה למרות כל המצע המאוד מפורט לכיוון ההפוך, כי כתב שמוסדות המדינה צריכות לכבד את המסורת היהודית ולפעול לפיה (כמו מיום הקמת המדינה), זה פשוט טמטום טהור. לא ברור איך זו תופעה רחבה יחסית.

 

בדיוק כמו נוהרים לקלפיות, צריך בן אדם אחד חכם שיכתוב משהו ומיליון טיפשים שלא יבדקו.

 

איך זה מתבצע בפועל?

הכוונה שלו היא שהמוסדות של המדינה לא יפעלו בשבת, מצד שני לכל שאר העסקים וכל שאר מה שעובד במדינה יהיה את החופש לבחור אם הוא רוצה לעבוד או לא.

Link to comment
Share on other sites

הקטע הזה שאנשים בשמאל טוענים שפייגלין רוצה מדינת הלכה למרות כל המצע המאוד מפורט לכיוון ההפוך, כי כתב שמוסדות המדינה צריכות לכבד את המסורת היהודית ולפעול לפיה (כמו מיום הקמת המדינה), זה פשוט טמטום טהור. לא ברור איך זו תופעה רחבה יחסית.

כשמנסים לחפש אותך וכל מה שמוצאים זו השטות הזאת כנראה שהוא עושה משהו בסדר. מרצ שמים את פייגלין באותו משפט עם בן ארי וסמוטריץ' כאילו כל מי שיש לו כיפה חושב אותו דבר אחרי זה הם יבכו על שיח רדוד שמפלג את העם.

Link to comment
Share on other sites

 

אתה טועה מסיבה פשוטה: ציונות = מדינה לעם היהודי.

אם אתה לא ציוני, אתה יכול לבטל את חוק השבות, לבטל את הסממנים הלאומיים הנוכחיים של המדינה שמושתתים על היהדות, ולאפשר הגירה פלסטינית לתחומי הארץ, למשל.

 

כן, זה היה רלוונטי לשיבת ציון.

בפועל העקרונות של הציונות ייושמו כבר.

 

יש מדינה לעם היהודי, יש ריבונות יהודית, יש גאולת האדמה.

יש שפה עברית, יש עידוד עלייה, יש צבא יהודי.

 

יכול להיות שהיה צריך להיות ציוני כדי ליזום את הדברים האלה, במצב הנוכחי, לא צריך להיות ציוני כדי לקיים אותם.

אין לזה שום קשר לחוק השבות או לבטל סממנים לאומיים.

 

רוב המדינה לא ציונית, מהסיבה הפשוטה שאין לה שום צורך להיות ציונית.

יש פטריוטים, יש פאשיסטים, יש כאלה שסתם אוהבים את המדינה ויש כאלה שלא מביעים שום עמדה לגביה, יש גם כאלה ששונאים אותה.

 

אז לנסות לצייר את המינוח הזה כאיזשהו יתרון ערכי של אנשים פה זה בולשיט אחד גדול.

בכלל, ציונות זה בולשיט אחד גדול בימינו.

Link to comment
Share on other sites

 

כן, זה היה רלוונטי לשיבת ציון.

בפועל העקרונות של הציונות ייושמו כבר.

 

יש מדינה לעם היהודי, יש ריבונות יהודית, יש גאולת האדמה.

יש שפה עברית, יש עידוד עלייה, יש צבא יהודי.

 

יכול להיות שהיה צריך להיות ציוני כדי ליזום את הדברים האלה, במצב הנוכחי, לא צריך להיות ציוני כדי לקיים אותם.

אין לזה שום קשר לחוק השבות או לבטל סממנים לאומיים.

 

רוב המדינה לא ציונית, מהסיבה הפשוטה שאין לה שום צורך להיות ציונית.

יש פטריוטים, יש פאשיסטים, יש כאלה שסתם אוהבים את המדינה ויש כאלה שלא מביעים שום עמדה לגביה, יש גם כאלה ששונאים אותה.

 

אז לנסות לצייר את המינוח הזה כאיזשהו יתרון ערכי של אנשים פה זה בולשיט אחד גדול.

בכלל, ציונות זה בולשיט אחד גדול בימינו.

 

אתה טועה, וחוזר על מה שאמרתי קודם:

ציונות= הקמת בית לאומי/מדינה לעם היהודי.

נכון- זה בוצע כבר. מצד שני, זה לא בלתי הפיך. המשמעות של ציונות כיום היא שזו מדינת היהודים, כך שיש לך את חוק השבות ואת היתרון שיש ליהודי שרוצה לבוא לכאן לעומת לא יהודי.

ביטלת את הציונות את המשמעות של ישראל כמדינת העם היהודי? ביטלת את חוק השבות , ואז:

 

א- אין ליהודים אופציה לבוא לכאן ישר.

ב- אתה בהחלט יכול ליצור כר פורה להגירה ערבית לכאן ומעבר לכך: לעשות מדינה אחת מהים עד הירדן שבה יש פלשתינאים ויהודים. מדינות רב לאומיות כאלו לא מצליחות, ובד"כ הופכות למרחץ דמים.

 

רוב מוחץ של הציבור היהודי בהחלט תומך במצב הקיים מבחינת אופי המדינה בקווים הבסיסיים הללו, ולכן רובו גם ציוני.

Link to comment
Share on other sites

לפי הטררם האחרון עם הפלקט התורן שחושב שזה מעניין מישהו מה הוא חושב העונה לשם רותם סלע, זנדברג חושבת שאנחנו מדינת כל אזרחיה - שזה רעיון אנטי ציוני ביסודו. אנחנו קודם כל מדינת היהודים. לא מדינת כל אזרחיה. זה לא פוגע כהוא זה בשוויון הזכויות של המיעוטים פה, ומי שלא מסכים עם הטענה הזאת מוזמן לחפש מדינה אחרת. באמת. בלי כעס או רגשי טינה, פשוט יש לנו מדינת יהודים אחת, זכותנו שהיא תקרא מדינת היהודים ולא מדינת כל אזרחיה שתשים דגש על עליה יהודית ופיתוח ההתיישבות היהודית ביחד עם כל שאר הסממנים היהודים הממלכתיים.

הקטע של לנסות להביא שלום עם אבו מאזן, זה פשוט טמטום טהור. אבל הקטע האנטי ציוני זה ההזדהות עם אויבי המדינה, שחותרים להשמדתה ובכך בעצם לסיום הרעיון הציוני.

אני יכול להבין קריאות לשלום ושצריך לחפש דרך אחרת (עם כל הטמטום של זה בהתייחס להיסטוריה עם האויב הערבי אבל זה עוד לגיטימי), לנסות לפעול מתוך המדינה, אבל אין שום סיבה לקבל אנשים שמזדהים עם אנשים ששואפים להשמיד אותנו. שעולים לקבר שלהם, שמשתתפים באזכרות וב"שבעות" שלהם, שמתעמרים כשלדעתם נגרם עוול לאויב (ומצד שני די שותקים כששוחטים אחים יהודים שלהם). להתעלם מהמציאות ולתת את הלחי השניה מה שנקרא, בין זה לבין ציונות אין שום קשר. אם הם לא מבינים את זה אז לא רק שהם לא ציונים הם גם מטומטמים as fuck

 

לגבי החלק הראשון, במצע מרצ נכתב "מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי ומדינת כל אזרחיה" אל תדאג, גם מבחינתם מדובר במדינת היהודים.

גם הרצל אגב חשב באותה צורה, בספר אלטנוילנד הוא דיבר על חברה שתיתן שוויון זכויות אזרחי מלא לכל המיעוטים בה - ואפילו היה אצלו עוד חיזוי עתיד קטן בדמות רב שמנסה לשלול את זכויות המיעוטים והחברה מגנה אותו ומוקיעה אותו בבחירות.

במגילת העצמאות כתוב :

 

 

מְדִינַת יִשְׂרָאֵל תְּהֵא פְּתוּחָה לַעֲלִיָּה יְהוּדִית וּלְקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת; תִּשְׁקֹד עַל פִּתּוּחַ הָאָרֶץ לְטוֹבַת כָּל תּוֹשָׁבֶיהָ; תְּהֵא מֻשְׁתָּתָה עַל יְסוֹדוֹת הַחֵרוּת, הַצֶּדֶק וְהַשָּׁלוֹם לְאוֹר חֲזוֹנָם שֶׁל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל; תְּקַיֵּם שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָּמוּר לְכָל אֶזְרָחֶיהָ בְּלִי הֶבְדֵּל דָּת, גֶּזַע וּמִין; תַּבְטִיחַ חֹפֶשׁ דָּת, מַצְפּוּן, לָשׁוֹן, חִנּוּךְ וְתַרְבּוּת; תִּשְׁמֹר עַל הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל כָּל הַדָּתוֹת; וְתִהְיֶה נֶאֱמָנָה לְעֶקְרוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל מְגִלַּת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת.

 

בקיצור, רעיון מדינת כל אזרחיה הוא לא אנטי ציוני ביסודו, אפילו הייתי אומר שהוא נקשר עם הציונות לפני שהיה קיים השם ציונות.

לגבי החלק השני: תהיה יותר ספציפי תן דוגמאות- לא מבטיח שלהכל יהיה לי תשובות, בכל זאת אני לא תומך מרצ, אבל רוב הדברים האלה הם בחזקת פייק ניוז סטייל "הערבים נוהרים לקלפיות" בדרך כלל, אז ראוי להתייחס אליהם דבר דבר.

 

 

 

כן, זה היה רלוונטי לשיבת ציון.

בפועל העקרונות של הציונות ייושמו כבר.

 

יש מדינה לעם היהודי, יש ריבונות יהודית, יש גאולת האדמה.

יש שפה עברית, יש עידוד עלייה, יש צבא יהודי.

 

יכול להיות שהיה צריך להיות ציוני כדי ליזום את הדברים האלה, במצב הנוכחי, לא צריך להיות ציוני כדי לקיים אותם.

אין לזה שום קשר לחוק השבות או לבטל סממנים לאומיים.

 

רוב המדינה לא ציונית, מהסיבה הפשוטה שאין לה שום צורך להיות ציונית.

יש פטריוטים, יש פאשיסטים, יש כאלה שסתם אוהבים את המדינה ויש כאלה שלא מביעים שום עמדה לגביה, יש גם כאלה ששונאים אותה.

 

אז לנסות לצייר את המינוח הזה כאיזשהו יתרון ערכי של אנשים פה זה בולשיט אחד גדול.

בכלל, ציונות זה בולשיט אחד גדול בימינו.

 

לא הבנתי, אנשים מתגייסים לצבא מכח האינרציה? מעדיפים עליה יהודית סתם כי מישהו שהיה פעם ציוני אמר והיום אנחנו סלמתק עם זה?

רוב המדינה כן ציונית, ולכן היא מצביעה למועמדים ציונים ולמפלגות ציוניות, מי שלא ציוני מצביע למפלגות הלא ציוניות (חרדים וערבים למשל)

זה לא יתרון ערכי, זו תפיסה פוליטית, בלעדיה המדינה הזו הייתה נראית שונה לגמרי.

Link to comment
Share on other sites

לא יצא לי לכתוב פה כבר כמה זמן

מקווה שכולם שמו לב לספין המשותף של דרעי וליברמן.

גנץ לפיד עם קמפיין מהוסס מעט בעיניי. הם הולכים על קו ממלכתי ומחנך, אפילו אבהי. אני חושב שזה -ו נכון כתגובה להתפרעות של הליכוד, אבל במקביל הם צריכים קמפיין מעט יותר נושך כדי להשאיר באזז.

פייגלי אהוב הפורום מקבל מהתקשורת הרבה חשיפה. לכאורה שלילית, אבל אין פרסום רע. אני חושב שהמרכז הבין שפייגלין עדיף ככוח ימני מאשר האיחוד או בנט ומנסה לקדם אותו. כנראה בעיקר כי הוא יעדיף אופוזיציה בכנסת הזו, מה שיכשיר אחדות.

נתניהו התחיל היום את קמפיין אכילת הימין המסורתי שלו עם ההודעה על שמירת תיק החינוך, בניגוד למסרים קודמים. מיועד לבסיס הימני הרך שיעדיף ליכוד גדול, שיכול לשמור על תיקים חשובים ולא להסחט קואליציונית.

הכל נושב לכיוון ממשלת אחדות.

Link to comment
Share on other sites

כשיאיר לפיד הקים את "יש עתיד", הוא הבטיח לנו פוליטיקה חדשה. הבטיח וקיים.


במהלך 7 שנות קיומה יש עתיד הצליחה לשנות את כל הפוליטיקה בישראל- לשנות לרעה.



הרי מה היא מהות הפוליטיקה? אנשים שמציגים רעיונות ותפיסות עולם לגבי הדרך בה המדינה צריכה ללכת,


והציבור שצריך לבחור בקלפי איזה רעיון הוא מעדיף.



יאיר לפיד שינה את כללי המשחק. במקום להגיד את דעתו, הוא בוחר להגיד את דעת הקהל שמולו.


גם אם זה אומר להגיד דברים סותרים בפורומים שונים בהפרש של ימים בודדים. העיקר להגיע לראשות הממשלה.


מה הוא יעשה אחר כך? זה כבר פחות חשוב. מה שחשוב הוא הפוליטיקאי ולא הרעיון.



אבל לפיד לא לקח בחשבון, שכשמדובר בפוליטיקה של אנשים ולא של רעיונות, יכול פתאום להגיע מישהו יותר יפה, יותר גבוהה, יותר לוחם ולקחת לך את כל מה שעבדת עליו בשנים האחרונות.


אז אמנם גנץ הוא הפרנזטור בראשות כחול לבן, אבל ה"מצע", שרובו מכבסת מילים שלא באמת אומרות כלום, עובד על אותו עיקרון פשוט- לא לעצבן אף אחד.


"נעשה שלום ולא נמסור שטחים", "נוריד מיסים ונעלה את תקציב הבריאות והחינוך".


הייתי יכול להמשיך אבל הרעיון ברור. הסיסמאות סותרות אחת את השנייה אבל נשמעות טוב ולא מעצבנות אף אחד, זה מה שחשוב.


לענות על שאלות? מה פתאום! שחס וחלילה לא תיפלט לו איזו דעה.



והדבר המדהים שזה עובד! לפי כל הסקרים מפלגת כחול לבן נעה סביב 35 מנדטים.


לעומת זאת ציפי לבני, שאפשר לא להסכים איתה, אבל לפחות לא פחדה להגיד את דעתה גם אם היא לא פופולרית, התרסקה ופרשה מהפוליטיקה.


כי למרות שיש הרבה ממצביעי גנץ שמסכימים איתה, היא לא אישיות כובשת כמו גנץ או לפיד.


שוב פוליטיקת האנשים ניצחה את פוליטיקת הרעיונות.



וכשהפוליטיקה היא סביב אנשים ולא סביב רעיונות, כל אדם שמרגיש שיש לו קהל מקים מפלגה.


הרי מה ההבדל בין כחלון לליכוד? מה ההבדל בין חוסן לישראל ליש עתיד? מה אורלי לוי מייצגת שכחלון לא ניסה לייצג? במה שונים הימין החדש והבית היהודי?


וזה עוד לפני שאני מדבר על המפלגות של גל הירש, אורן חזן ואלי ישי שבשם האגו עשויות לשתות לגוש שלהם ביחד 2-3 מנדטים קריטיים.



שימו לב בשתי דוגמאות קטנות כמה הפוליטיקה היא כבר לא סביב רעיונות, אלא רק פופוליזם זול ורצון לציית לדעת הקהל.


אבי גבאי בתחילת קמפיין הבחירות ולפני ההצטרפות של גנץ, חשב שיש לו סיכוי מול ביבי ורצה מצביעים מהמרכז עם אמירות כמו "לא צריך למסור שטחים בשביל הסכם שלום" (נשמע מוכר?) ו"השמאל באמת שכח מה זה להיות יהודים".


אבל היום אחרי שגנץ תפס את ההובלה במרכז וגבאי מבין שמול הקהל הזה אין לו סיכוי, הוא מפרסם היום קמפיין "גנץ זה ימין, עבודה זה שמאל".


כי כשאין רעיון וחזון, והמטרה היא אך ורק שלטון, עקביות זה פחות נחוץ.



כחלון בקדנציה האחרונה עמד על הרגליים האחוריות ולקח פעם אחר פעם את הצד של מערכת המשפט מול הרפורמות שניסתה להעביר איילת שקד.


פתאום אחרי סקרי עומק הוא מבין שהדבר פגע בו ואמר שלא יגן על מערכת המשפט בקדנציה הבאה.


שוב המנהיג מוותר על העקרונות שלו בשביל כיסא.


ומה ההבדל בין כחלון של הליכוד לכחלון של כולנו? לא ברור. אבל כבר אמרנו, פוליטיקה של אנשים ולא של רעיונות.



ואז סוף סוף משה פייגלין מגיע עם רעיון איך הוא רואה את עתיד המדינה.


הוא לא מסתיר את הדעות שלו. להפך. הוא מפרסם לא רק מצע מפורט ופרקטי עם תוכנית ברורה מה המפלגה תקדם לאחר שתיבחר, אלא הוא מוציא גם ספר עם החזון הכולל שלו לעתיד המדינה.


הוא מגיע לראיונות ועונה על שאלות קשות, לפעמים גם לא הוגנות. הוא לא מתחבא.


גם אם לא מסכימים עם הרעיונות שלו, אפשר להעריך את העובדה שיש פה מנהיג שסוף סוף מחזיר אותנו לפוליטיקה של רעיונות.



ומה הביקורת עליו? "הוא קונה את הציבור בלגליזציה ומסתיר את זה שהוא רוצה מדינת הלכה".


הדבר האחרון שניתן להגיד על פייגלין זה שהוא מסתיר את דעותיו.


כל פעם שאני רואה ביקורת כזו, אני יודע שהמבקר לא קרא את המצע, לא התעמק, קרא רק כותרת.


כפי שאיילה חסון הוכיחה בחוסר מקצועיות משוועת כאשר השאלה הראשונה ששאלה את משה פייגלין בראיון איתה במוצאי שבת ב"מטה המרכזי" התחילה במשפט "כתוב אצלך במצע שאתה הומופוב" (כמובן שקר מוחלט).


חוסר מקצועיות במקרה הטוב, חוסר יושרה במקרה הרע.


אבל פייגלין לא התרגש וענה (או לפחות ניסה, עד שתמר זנדברג הראתה שחוסר תרבות דיון זאת לא נחלתו של הימין בלבד למרות הסטיגמה).



כל העיתונאים שמצטטים בפייסבוק חצי משפט מתוך המצע של זהות ובונים עליו נבואות חורבן, משכנעים רק את המשוכנעים, אלה שגם ככה לא התכוונו להצביע זהות.


כי מי שקרא את המצע של זהות, והחליט שהוא מזדהה עם האידיאולוגיה, מבין באמת לאן המפלגה רוצה להוביל את המדינה ויכול לחזות כמעט כל הצבעה על כל חוק.


אי אפשר להפחיד מצביע זהות עם "אתה לא מכיר את הדעות האמתיות של פייגלין", או עם "פייגלין איש הזוי וקיצוני".


ברגע שיש מצע אמיתי עם תוכן, חזון וצעדים פרקטיים מתוכננים, הביקורת הפרסונלית כבר לא רלוונטית.


זו הסיבה שתומכי זהות כל כך פעילים ועושים הרבה רעש. ברגע שאתה מאמין ברעיון, אתה תעשה כל מה שאתה יכול כדי לקדם אותו.



כמובן שאפשר לא להסכים עם הרעינות של זהות, אבל אני חושב שגם מי שלא מסכים צריך לקוות שהם יקבלו כמה שיותר מנדטים, ושכמה שיותר מפלגות פרסונליות (כחלון, ליברמן, אורלי לוי, בנט, ישי, גל הירש, אורן חזן) לא יעברו את אחוז החסימה.


רק ככה אולי סוף סוף נוכל לחזור לפוליטיקת הרעיונות ולזנוח את פוליטיקת האנשים ודפי המסרים שכבר יצאו לכולנו מהחורים.


Link to comment
Share on other sites

אני חושב שהאבחנה שלך בין פוליטיקת אנשים לפוליטיקת רעיונות היא האבחנה בין פוליטיקה ומדינאות. ופייגלין אולי מדינאי מעניין ואידיאולוג, אבל עדיין לא היה צריך לעמוד פעם אחת בפני החלטה פוליטית.

Link to comment
Share on other sites

אני חושב שהאבחנה שלך בין פוליטיקת אנשים לפוליטיקת רעיונות היא האבחנה בין פוליטיקה ומדינאות. ופייגלין אולי מדינאי מעניין ואידיאולוג, אבל עדיין לא היה צריך לעמוד פעם אחת בפני החלטה פוליטית.

גם גנץ לא.

אבל גנץ רוצה שיבחרו בו כי הוא לא ביבי ופייגלין רוצה לקדם אידיאולוגיה.

זה כל ההבדל.

(חוץ מזה שפייגלין כבר היה חבר כנסת וגנץ לא).

Link to comment
Share on other sites

האמת שספציפית לגבי הימין החדש אני יכול להבין את הפיצול (זה שהמפלגה לא דמוקרטית והיא שלטון זוגי זה מטומטם, אבל הפיצול הגיוני). הבית היהודי מפלגה דתית סקטוריאלית, הם מכוונים לרעיון כללי של ימין ביטחוני וכלכלי עד רמה מסוימת (וזה משהו שצריך לציין, כי רוב המפלגות הולכות על קו כלכלי שמאלני לגמרי).

ישראל ביתנו היא מפלגת עולים ותיקה ועד היום משחקת על הקלף הזה, גם ברשימה שלה, גם היא קצת שונה. כל שאר הכחלון, אורלי לוי וכאלה זה באמת מגוחך. אלי ישי, אורן חזן וגל הירש זה בכלל בדיחה.

Link to comment
Share on other sites

סלחו לי שאני נדחף כך באמצע, אני בטח גם אעלם כמו רוח אחרי שאבלבל את הבליל שטויות הקבוע שלי, אבל הי, זה הגשר שאני צריך באין אנרגיות של משחק לשאר דברים של יום.

 

אז כך, רבים (למעשה, רק ג'ק, שכבר לא שואל אותי) שואלים אותי מה דעתי בדבר הבחירות הקריבות ובאות? ומלבד שדעתי היא תחת - הן לא מאוד עניינו אותי עד לאחרונה, אני חושב שהקרב האמיתי הוא למעשה בבחירות שלאחר אלו הקרובות. כבר היום כוח האינרציה של "רק לא ביבי" הוא משמעותי, אז בשילוב אוכלי הפגרים מימין (לא בקטע מעליב) יווצר פה קרב ענקים. אני רק מקווה שהוא לא יהיה משופע רמטכל"ים, ואם כן אז לפחות לא כאלה שפחות מתאימים בפוליטיקה בבקשה.

 

אבל, הנה השנה היא שנת 2019 ואני בכלל נזכר בשנת 2011 עת אני יושב במכונית עם חברי הטוב ואנו דנים בלגליזציה הקרב ובאה למחוזותינו. אחד מאיתנו אמר חמש שנים והשני אמר עשור. התבלבלולולולו השתולולולולו והנה פתאום בשנה הזו הפוליטיקה הטרנדית שלנו נתפסה בטרנד שאני מאוד אוהב - לגליזציה. העטלף יעיד כי דעתי בנושא כבר נשטחה ונבררה. שימו לב שומו שמיים עולם הפוך ראיתי, כבוד ראש ממשלתנו והעומד בראש מפלגת הליכוד השיב, בפעם הראשונה, בנימה כלשהיא, של ספק מסויים, של תנועה לאנשהו, שהוא יבחן את נושא הלגליזציה. כשם שבחן אינספור דברים ובחן ובחן. אסתייג מנימת הביקורת אודות אי המעשה ואציין שרוב החלטות הממשלה אליהן נחשפתי בעשור האחרונות, עדיף אולי שיבחנו עצמם לדעת.

 

איך חדר החיידק המעיק של הסטלנים המעצבנים האלו לצמרת הגבוהה של הפוליטיקה שנמצאת כרגע בכלל במלחמת טינופת? וואלה זה קטע. לפני חודשיים אבקסיס עוד חלמה באספמיה, ליברמן שאף להתחזק, כחלון היה בטוח שהוא ממשיך איתנו לעונה נוספת, אפילו ציפי לבני היה שם שגור. אני אחסוך את הביקורת המאוסה שלי על ריבוי המפלגות הקטנות (ולא פתור מכך פייגלין שאני עתיד לשבח), על הנסיון של מפלגה לתפוס "תיק" שאותו היא מובילה ולנסות להיכנס עם ארבעה מנדטים. לטעמי, פוליטיקה מצריכה ריבוי דעות, תחת מסגרת מפלגתית מצומצמת, סטייל 6-8 מפלגות שרצות לאורך קבע.. ריבוי דעות בתוך המפלגה? אהלן וסהאלן, אם אתה מסוגל להתיישר עם המסגרת המפלגתית (גם כאן לא חף מביקורת פייגלין) בנושאים שמהותיים להלך המדינה ועבורם קיבלה כמות מנדטים מכרעת (נגיד שהמפלגה הגדולה ביותר תקבל במצב כזה 40 מנדט?).

 

על כל פנים ולכל אופן, הטרנד הנוכחי של לגליזציה נקשר בעיקר לצמיחה העולה של זהות בסקרים. פייגלין הוא שובב לא קטן ויש לו חזון דיי סדור למדינה כפי שהוא רואה אותה. בתוך פוליטיקת הטרנדים, הוא עוף די מוזר, משום שהעקרונות שלו הם די עקביים, גם במקומות בהם זה אמור לכאוב לו, כמי שחובש כיפה ומאמין בשם יתברך, הוא מתיישר עם עקרונות החופש והבחירה החופשית. כמובן שזה לא תקף לכל נושא, אבל בקנאביס (שאגב עד כמה שידוע לי בצניעותי אין שום בעיה לערב כיפה וסמים), שומר נפשו ירחק, החירות היא לאדם - וככזה, הוא רשאי לגדל את הצמח, לעבד את הפרח ולקצור את הרווח, אם בחנות סטייל קופי שופ ואם בבית בסוף היום. באשר לסגולות הרפואיות שלו? זו אפילו לא באמת שאלה, הרי הכל די נפתר ברגע שיש לגליזציה - המחקרים אודות מה הוא עוזר ומה לא ברפואה - חופשיים, הגישה לחומר "רפואי" - חופשית, זה אפילו לא צ'יפס, זה קליפת השום.

 

לפני כחודש היה איזשהו נסיון למתג את זהות כעלה ירוק החדשה, והאמת - כאב לי. באותו זמן התכוונתי להצביע משהו אחר לגמרי אם בכלל (איזה נדוש אה?), אבל בעיניי אדם שיש לו עקרונות והוא נאמן להן, ואני יכול לחיות איתן בשלום, בטח אם מדובר בשיפור למצב, הרי הוא מבורך בפוליטיקה הנוכחית. עלה ירוק, שקיבלה את הקול שלי בבחירות הקודמות, אמנם התהדרה ברשימה סלמתק (לטופ 5 כן?) בבחירות הקודמות, אבל הכל נסב סביב קנאביס, וזה - עם כל הכבוד, לא מספיק כדי לשכנע אנשים. יש עוד הרבה צדדים לחיים, ואנשים רוצים לגדול, ולהתפתח, ומתוך כך - הנסיון לקשור את זהות כעלה ירוקה החדשה קושר אותה בדילוג הלאה.

הפלא ופלא, עצם קיומו של המצע המדוקדק של פייגלין, הובילה אנשים להין שלא כך הדבר, שיש רעיון ויש תפיסה ויש דרך ויש איזשהו עתיד שאפשר להתחבר אליו בכמה וכמה תחומים. האם המצע ישים? האם הוא פופוליסטי? בעיני, עם הפתעה (וזו באמת תהיה הפתעה) ו-6 מנדטים, פייגלין לא יוכל להוביל הרבה דברים כמו שהוא חולם, אבל הוא יוכל להתחיל להניע, וכמי שנספר נכון לטרנד היומי כמלצר הגורלות, הוא יכול למנף את נושא הלגליזציה ולהרוויח ביושר את כוחו בכנסת הבאה. וזאת כיצד?

 

הו, תודה ששאלתם. יש עוד קצת פחות מחודש לבחירות, יש אליפות בדרך, הרבה דברים עתידים להשתנות - הלגליזציה לא תחזיק באוויר עוד הרבה זמן. ביבי הבטיח לחשוב על זה, ההם יגידו כן או לא, עוד שבוע גג צצה פרשה והכל נשכח. מה כן? פייגלין יכול לחזור ולהצהיר (להבנתי עשה זאת בעבר) שנושא הלגליזציה הוא הכף המכרעת עבורו בהחלטה במי לתמוך להרכיב את הממשלה היקרה שלנו ירומם שמה לעד. מנקודה זו על פייגלין לעזוב את נושא הלגליזציה ולהתמקד בדברים שבהם הוא שואב קולות נוספים, את הלגליזציה הוא כבר הרוויח. שירוויח את אנשי התחבורה בשבת, את אנשי החינוך לפי וואוצ'ר, התלושים (בעיניי) של צבא מקצועי, יש לו לא מעט דברים שיושבים יפה מאוד עם ההגיון שלו, והרבה אנשים מתחברים אליהם.

יש לו קצת בעיה שהוא צנון פחות כריזמטי, אגב, לדעתי.

אז למה להצהיר יא אורן מפגר? כי כשהוא יזכיר לנו על הטרנד הזה ממש ביום הבחירות או בזה שלפניו, אנחנו נזכר שאם יכנס לקואליציה עם אחד מהמפלצות הראשיות בסיפור, הרי שלגליזציה הייתה תנאי סף - או שהוא נופל, או שהפוליטיקאי השני מתגלה בערוותו (זה לא יפיל אותם בואו נהיה רציניים). פשוט כי לעשות לגליזציה זה כל כך קל, זה בתאכלס לא דורש יותר מדי אג'נדה. רק לגלות אחריות בהקצאת משאבים להסבר ומחקר, כל השאר כבר ימכר בשופרסל הקרוב לביתך.

 

מכאן ומשם חשבתי אני, כי הבחירה בפוליטיקה לעולם תהיה מתוך אלו שאני הכי פחות חולק על דעתם, משום שרק עם עצמי אני מסכים במאת האחוזים, וגם זה רק תחת כדורים. פייגלין, מושלם הוא לא, התגלה בעיני דווקא כמי שאני מתחבר ליותר דברים אצלו מאשר אצל אחרים. ואמנם השינויים שהוא רוצה לעשות די מהותיים ודורשים מושבים רבים.

 

בכל אופן, אם הבחור לא היה על סף אחוז החסימה לא הייתי מטריד אתכם, אבל הוא קוסם לי, ואם הצלחתי לעניין מישהו אחד, עשיתי את שלי. אם לא, אני מקווה שלפחות נהניתם מניתוח הפוליטיקה הנוצץ שהגשתי.

בתודה רבה.

 

Link to comment
Share on other sites

גם גנץ לא.

אבל גנץ רוצה שיבחרו בו כי הוא לא ביבי ופייגלין רוצה לקדם אידיאולוגיה.

זה כל ההבדל.

(חוץ מזה שפייגלין כבר היה חבר כנסת וגנץ לא).

קראתי את כל ההודעה הארוכה שלך ומסכים עם כל מילה. בדיוק בגלל זה אני מצביע פייגליןף כי הרבה זמן לא היה פה פוליטיקאי שאתה באמת מאמין לו. הורג אותי כמה התקשורת בארץ רדודה ועד שבאמת קם מישהו וכותב ספר שלם כל פעם מתמקדים רק בעניין של לגיליזציה.
Link to comment
Share on other sites

Guest
This topic is now closed to further replies.
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.