Jump to content

בחירות 2019


MaTa

Recommended Posts

מעניין אותי אם יהיה שר מקצועי הפעם, כמו שהיה עם פרידמן בזמנו במשפטים. בהרכב הח"כים הנוכחי זה מתבקש באוצר ובספורט.

שר לא צריך להיות מקצועי לדעתי. בטח בנושא כמו האוצר שבו יש גישות ותיאוריות שונות. המשרד אמור להכתיב מדיניות, שאותה העם בוחר (או אמור לבחור). כי מה לעשות, תיאוריות כלכליות הן עדיין לא מדע מדויק.

 

בספורט - מה אומר שר מקצועי? מנהל? ספורטאי? אוהד? יואל רזבוזוב מיש עתיד היה ספורטאי. זה אומר שיהיה שר ספורט טוב? איך הוא יבין את הבעיות של אוהדי כדורגל יותר טוב משר "לא מקצועי"? לחלופין, איך יריב לוין שאוהד כדורגל יידע להשקיע בספורט אולימפי/בנוער משר "לא מקצועי"?

 

ועוד לגבי "שרים מקצועיים": האם השר לביטחון פנים חייב להיות שוטר, או שאולי יש יתרון דווקא לאזרח שמודע לבעיות באיך שהציבור תופס את המשטרה?

 

כשמדינה מחליטה אם לצאת למלחמה, שר הביטחון חייב להיות רמטכ"ל, או שאולי דווקא לתושב הדרום או למילואימניק יש דעות לגבי ההשלכות של יציאה או של אי יציאה למלחמה על החיים שלו?

 

במצב שבו יש חוסר אמון בבתי משפט, האם שופט לשעבר יתאים יותר לשרת כשר משפטים?

 

ממשלה צריכה להכתיב מדיניות ולדאוג ליישום שלה. איש מקצוע לא מתאים למשימה הזאת יותר ממישהו שבא מבחוץ.

Link to comment
Share on other sites

שר לא צריך להיות מקצועי לדעתי. בטח בנושא כמו האוצר שבו יש גישות ותיאוריות שונות. המשרד אמור להכתיב מדיניות, שאותה העם בוחר (או אמור לבחור). כי מה לעשות, תיאוריות כלכליות הן עדיין לא מדע מדויק.

 

בספורט - מה אומר שר מקצועי? מנהל? ספורטאי? אוהד? יואל רזבוזוב מיש עתיד היה ספורטאי. זה אומר שיהיה שר ספורט טוב? איך הוא יבין את הבעיות של אוהדי כדורגל יותר טוב משר "לא מקצועי"? לחלופין, איך יריב לוין שאוהד כדורגל יידע להשקיע בספורט אולימפי/בנוער משר "לא מקצועי"?

 

ועוד לגבי "שרים מקצועיים": האם השר לביטחון פנים חייב להיות שוטר, או שאולי יש יתרון דווקא לאזרח שמודע לבעיות באיך שהציבור תופס את המשטרה?

 

כשמדינה מחליטה אם לצאת למלחמה, שר הביטחון חייב להיות רמטכ"ל, או שאולי דווקא לתושב הדרום או למילואימניק יש דעות לגבי ההשלכות של יציאה או של אי יציאה למלחמה על החיים שלו?

 

במצב שבו יש חוסר אמון בבתי משפט, האם שופט לשעבר יתאים יותר לשרת כשר משפטים?

 

ממשלה צריכה להכתיב מדיניות ולדאוג ליישום שלה. איש מקצוע לא מתאים למשימה הזאת יותר ממישהו שבא מבחוץ.

גם אם יש אסכולות שונות, אגם שלא מבין בכלכלה לא צריך לנהל כלכלה של מדינה. גם לפי רצון העם צריך מישהו מומחה שידע לנתב את הדרך.

שר ספורט מקצועי הכוונה לאחד עם רקע בתחום, עם יתרון לניסיון בתחום ניהול של גוף גדול עם הישגים, בעיקר בתחום האולימפי. ספורטאי לשעבר זה יתרון, ולא סתם זה קיים בעולם בכמויות יפות.

 

שר לביטחון פנים - תפקיד פחות מקצועי בסופו של דבר, כי הזרוע הביצועית שגם מנהל היא בסוף המשטרה.

שר הביטחון - אתה טוען שלאדם עם ניסיון ביטחוני אין יתרון? לא בהכרח רמטכ"ל, לא בהכרח מהצבא.

שר משפטים - לא בהכרח שופט, אבל משפטן מהאסכולה הנבחרת, ברור שעדיף.

 

אפשר להסתפק גם ביועצים מומחים (שבארץ גם איתם יש בעיה כי במשרד כמו המשפטים למשל לא מתחלפים ויצרו שלטון פקידים שלא בהכרח מתכתב עם רצון העם), אבל לשר מקצועי יש יתרון.

Link to comment
Share on other sites

אבל שר לא אמור לכתוב תוכניות. שר אוצר לא אמור להתוות דרך לפי מודלים, אלא אם המצע שלו היה שנסתמך על המודל שלו. אם, למשל, שר האוצר נבחר על טיקט של הפחתת מסים, הוא צריך להפחית מסים. גם אם לדעת כלכלנים זה רע. במשרד עובדים אנשים מקצועיים שאמורים לנסח דרך להוציא לפועל את המדיניות שלו, ולדאוג למה שאמור לנבוע ממנה. אם לדעתם יגרום לגירעון, הם צריכים להציע איך לאזן את זה. בכלל, בתחום כל כך שנוי במחלוקת אני בחיים לא הייתי נותן לבן אדם אחד לקבוע. עדיף אדם עם אג׳נדה כללית שנבחרה ועם כמה יועצים שיציעו דרכים שונות ליישם אותה. אם אין דרך טובה? זאת דמוקרטיה. או שיחזור בו ונדע בעתיד שאת ההבטחות שלו צריך לקחת בעירבון מוגבל, או שנצטרך להתמודד עם ההשלכות.

 

להיות שר ספורט זה לדאוג להרבה מאוד דברים שונים. אין מישהו שיש לו ניסיון בכולם.

 

לגבי ביטחון - אדם עם רקע בטחוני הוא עם רקע במיקרו, לא במקרו. מצביא לא צריך להתחשב בהשלכות דיפלומטיות או חברתיות של מבצעים צבאיים, שר כן. אם תסלח לי על הרדידות, אז להשוואה - רוב סטארק יכול להיות אחלה רמטכ"ל, אבל יהיה חרא שר ביטחון. רמטכ"ל לא אמור לדעת לזהות איומים פוליטיים עתידיים, שר ביטחון כן. ראש הצבא הבריטי לא היה אמור לנתח את הכוונות של היטלר ואת הסכנות אם יספח את חבל הסודטים, הממשלה היתה אמורה לעשות את זה ולא בהכרח לפי שיקולים צבאיים. גנרלים לא היו אמורים להעריך את הסיכויים שהיטלר ירצה לכבוש את כל אירופה, גג להעריך את היכולת שלו אם ירצה.

 

שוב, לדעתי שר רק צריך להתוות מדיניות. להתעסק במקרו. להיות איש מקצוע ולהיות מנהל אלה דברים שונים, ואפשר לנהל גם תחום שלא הגעת ממנו.

 

אני לא אומר שלא יכול להיות יתרון מסויים לאנשי מקצוע לפעמים, אבל לדעתי זה ממש לא הכרחי. שר אמור לעבוד עם יועצים מקצועיים, שתפקידם ליישם ולא לקבוע מדיניות.

Link to comment
Share on other sites

ברור שזה לא אדם שפועל לבד, אבל זה כמו שבכדורגל מאמן צריך להבין במשחק, בתחומים כמו כלכלה, משפטים, ביטחון וכד' צריך שר שמבין בדברים האלה.

 

התשובה שלך, אגב, מתארת בדיוק למה. תראה איך אתה מדבר על שר אוצר ומה שצריך לעשות. שר אוצר מתעסק במיליון ואחד דברים מעבר לקביעה כללית של הורדת או העלאת מסים, זה תיק מורכב מאוד עם הרבה תחומי אחריות שלאזרח ממוצע אין שמץ של מושג בהם. זה פשוט לא עובד ככה, וזה תקף לכל תיקי השרים.

כמו פוטבול מנג'ר לעומת אימון מנצ'סטר יונייטד.

Link to comment
Share on other sites

ג׳ק אנגלידיס מבין בכדורגל? מאמן הוא לא שר לדעתי, אבל אדם בעמדה של ג׳ק הוא כן. וגם באימון - ביל בליצ׳ק לא היה שחקן פוטבול, עדיין נחשב למאמן הכי טוב בהיסטוריה. הוא לא צריך לדעת לעשות מה שהשחקנים שלו אמורים לדעת לעשות. הוא צריך להחליט מה הם אמורים לעשות, ולדאוג שזה ייצא לפועל. והוא מוקף בעוזרי מאמן שאחראים לזה.

 

שוב, אני לא אומר שאין שום יתרון אם הגעת מהתחום. אבל לדעתי באופן כללי מנהל לא חייב להיות איש מקצוע מהתחום שאותו הוא מנהל.

 

לגבי העריכה שהוספת: שר אוצר לוקח את האחריות כי הוא מאשר. אבל אתה לא בוחר תוכנית כלכלית מפורטת, אתה בוחר מדיניות. שוב, שר לא אמור לכתוב את התוכנית, והוא באמת לא כותב. אף שר אוצר לא עושה את זה בעולם, למעשה אף שר בשום תחום לא עושה את זה לדעתי, זה לא עובד ככה. הוא אמור להתוות את הדרך. לנהל. זאת האחריות של הממשלה להקיף את עצמה באנשי מקצוע, אבל הם לא צריכים להיות המנהלים. יש הבדל.

Link to comment
Share on other sites

אם אפשר להידחף רגע לדיון, אני חושב שצריך לשלב בין שתי הגישות.

 

מצד אחד צריך לתת לנבחרי ציבור עם אג'נדה לקבוע מדיניות כללית, ומצד שני גם לתת יותר כח לאנשי מקצוע.

איך עושים את זה? לדעתי צריך לצמצם משמעותית את מספר משרדי הממשלה, משהו שגם ככה צריך לעשות, ולהפוך חלק מהתיקים לרשויות.

למשל, אין באמת צורך במשרד תחבורה, הצורך ברור ומוסכם על כולם - שיפור ויעול דרכי התחבורה ושיפור מתמיד של התחבורה הציבורית. אם הממשלה תרצה לשנות משהו ספציפי היא תוכל לחוקק חוק. פשוט.

כנ"ל גם משרד התקשורת. במקומם אפשר להקים רשויות ממשלתיות שבראשן יעמדו אנשי מקצוע.

במקביל יש לתת לשרים למנות יועצים מקצועיים מטעמם, כשהתנאי היחיד הוא ניסיון/ידע בתחום. מצידי שאפילו יוגדרו כסגני שרים, כך הפוליטיקאים יוכלו למנות אנשי מקצוע עם דעה דומה לשלהם.

 

יש עוד כמה משרדים שאפשר להפוך אותם לרשויות ממשלתיות, ובסופו של דבר נוכל להישאר עם מספר מצומצם יחסית של משרדים שבראשם יעמדו פוליטיקאים שמגובים באנשי מקצוע מהתחום.

Link to comment
Share on other sites

אני לא חושב שזה שכולם מסכימים ששיפור דרכי התחבורה זה דבר חיובי אומר שאין צורך במשרד.

זה כמו להגיד שכולם מסכימים שצריך יותר ביטחון ויחסי חוץ טובים אז אין צורך במשרדים הללו, השאלה היא מה לתעדף ואיפה משקל הכובד, וזה מוביל לשאלות שמושפעות בצורה משמעותית מהאג'נדה שלך:

בחירה האם להעביר תקציבים יותר גדולים לתשתיות או סבסוד נרחב של תחבורה ציבורית; בחירה לפתוח שדות תעופה באזורים מרכזיים לשם נוחות או התחשבות בהתנגדויות תושבים; קביעת תעדוף פרויקטים "לאומיים" משיקולים שהם לא תחבורתיים גרידא (איכות הסביבה, תיירות וכו').

 

רשויות ממשלתיות גם כפופות בסופו של דבר לשרים (ברוב המקרים לדעתי אפילו לשר אחד), אבל זה נכון שיש להם מרחב פעולה יותר גדול.

יחד עם זאת, יש לזה גם חסרונות - זה שתחום הוא לא "בייבי" של אף אחד והוא לא נבחן עליו, משפיע מאוד גם על התקצוב והתעדוף של הממשלה. שר חזק יכול לקדם פרויקטים שגוף בלי שר אחראי/שר חלש פשוט לא יכול. המודל הזה הרבה יותר מתאים לרשויות שהאחריות שלהם היא פיקוח והטלת רגולציה מאשר רשויות שאמורות להעביר תקציבים במיליארדים.

אני ממש לא חושב שמשרד התחבורה, עם תקציב של מעל 20 מיליארד שקל בשנה, צריך להפוך לרשות, אולי אפשר להפוך אגפים ספציפיים בתוך משרד התחבורה לרשויות נפרדות, אבל אני לא בטוח בכלל כמה זה חסכוני.

 

ביחס לשאלה האם שר צריך להיות מקצועי, אני בגדול מסכים עם חלוקת התפקידים שעומר הציג - שר אמור לקבוע אג'נדה ולהתוות דרך במובן הרחב והגורמים המקצועיים במשרד הם אלו שאמורים להציג את התכנית המפורטת שמדברת על איך להגיע לשם.

עם זאת, בסופו של דבר, כדי ששר יהיה אפקטיבי, עדיף שהוא יבין את הנושא שבו הוא עוסק בכדי שיוכל לבקר את התכניות שמגיעות אליו (וגם כדי להעריך את נושאי התפקידים במשרד). שר שלא מבין את החומר יכול להיות "בובה" של אנשי המשרד, זה פחות נכון בתחומים מסוימים ויותר באחרים, למשל שר משפטים עם ידע משפטי מוגבל מאוד, יתקשה מאוד לדעתי להתוות דרך מול האנשים במשרד (כמובן שיש דרכים לפתור את זה, אבל זה כן חיסרון).

זה לא אומר ששר משפטים חייב להיות משפטן, שר אוצר כלכלן ושר ביטחון אלוף במיל', אבל הדברים האלה יכולים מאוד לעזור להם להתוות את הדרך שלהם ולהתמודד עם הדרגים המקצועיים.

 

אגב, רמטכ"ל בצה"ל היום זה הרבה פחות מצביא והרבה יותר מנהל משרד סמי-ממשלתי לדעתי, רמטכ"ל הוא פחות רוב סטארק ויותר טיריון לאניסטר.

Link to comment
Share on other sites

אני לא חושב שזה שכולם מסכימים ששיפור דרכי התחבורה זה דבר חיובי אומר שאין צורך במשרד.

זה כמו להגיד שכולם מסכימים שצריך יותר ביטחון ויחסי חוץ טובים אז אין צורך במשרדים הללו, השאלה היא מה לתעדף ואיפה משקל הכובד, וזה מוביל לשאלות שמושפעות בצורה משמעותית מהאג'נדה שלך:

בחירה האם להעביר תקציבים יותר גדולים לתשתיות או סבסוד נרחב של תחבורה ציבורית; בחירה לפתוח שדות תעופה באזורים מרכזיים לשם נוחות או התחשבות בהתנגדויות תושבים; קביעת תעדוף פרויקטים "לאומיים" משיקולים שהם לא תחבורתיים גרידא (איכות הסביבה, תיירות וכו').

 

רשויות ממשלתיות גם כפופות בסופו של דבר לשרים (ברוב המקרים לדעתי אפילו לשר אחד), אבל זה נכון שיש להם מרחב פעולה יותר גדול.

יחד עם זאת, יש לזה גם חסרונות - זה שתחום הוא לא "בייבי" של אף אחד והוא לא נבחן עליו, משפיע מאוד גם על התקצוב והתעדוף של הממשלה. שר חזק יכול לקדם פרויקטים שגוף בלי שר אחראי/שר חלש פשוט לא יכול. המודל הזה הרבה יותר מתאים לרשויות שהאחריות שלהם היא פיקוח והטלת רגולציה מאשר רשויות שאמורות להעביר תקציבים במיליארדים.

אני ממש לא חושב שמשרד התחבורה, עם תקציב של מעל 20 מיליארד שקל בשנה, צריך להפוך לרשות, אולי אפשר להפוך אגפים ספציפיים בתוך משרד התחבורה לרשויות נפרדות, אבל אני לא בטוח בכלל כמה זה חסכוני.

 

ביחס לשאלה האם שר צריך להיות מקצועי, אני בגדול מסכים עם חלוקת התפקידים שעומר הציג - שר אמור לקבוע אג'נדה ולהתוות דרך במובן הרחב והגורמים המקצועיים במשרד הם אלו שאמורים להציג את התכנית המפורטת שמדברת על איך להגיע לשם.

עם זאת, בסופו של דבר, כדי ששר יהיה אפקטיבי, עדיף שהוא יבין את הנושא שבו הוא עוסק בכדי שיוכל לבקר את התכניות שמגיעות אליו (וגם כדי להעריך את נושאי התפקידים במשרד). שר שלא מבין את החומר יכול להיות "בובה" של אנשי המשרד, זה פחות נכון בתחומים מסוימים ויותר באחרים, למשל שר משפטים עם ידע משפטי מוגבל מאוד, יתקשה מאוד לדעתי להתוות דרך מול האנשים במשרד (כמובן שיש דרכים לפתור את זה, אבל זה כן חיסרון).

זה לא אומר ששר משפטים חייב להיות משפטן, שר אוצר כלכלן ושר ביטחון אלוף במיל', אבל הדברים האלה יכולים מאוד לעזור להם להתוות את הדרך שלהם ולהתמודד עם הדרגים המקצועיים.

 

אגב, רמטכ"ל בצה"ל היום זה הרבה פחות מצביא והרבה יותר מנהל משרד סמי-ממשלתי לדעתי, רמטכ"ל הוא פחות רוב סטארק ויותר טיריון לאניסטר.

 

אכן צריך להתוות מדיניות כללית כזו או אחרת, אבל האם צריך שר בשביל זה?

לדעתי מספיק לתת לממשלה למנות את ראש הרשות בבחירה מתוך אנשי מקצוע, ולהציב לו יעדים כלליים, כאשר שינויים יותר ספציפיים יוכלו לעבור דרך חקיקה/הוראות שעה (בין אם בכנסת ובין אם בוועדת השרים).

Link to comment
Share on other sites

כדי להעביר תקציב אתה צריך לרצות רוב בכנסת. כלומר לשאת ולתת, ולבדוק מי צריך מה ומי רוצה מה, ואיך מחלקים את העוגה ככה שמספיק אנשים מרוצים. זאת לא עבודה לכלכלן אלא לפוליטיקאי.

Link to comment
Share on other sites

מצד שני כלכלן צריך לדעת איך להרכיב את התקציב ועל מה חשוב יותר או פחות להתעקש במשא ומתן מאשר פוליטיקאי.

אין לכלכלן שלא נבחר שום מנדט לחלק כספי ציבור ברמה אסטרטגית. ברמה הטקטית, של מה עושים עם הכסף, שם כבר יש כלכלנים.

ויש עוד בעיה בהקטנת משרדי הממשלה והיא של ריבוי מפלגות וקשיים במו"מ קואליציוני.

Link to comment
Share on other sites

יודע שאתה מטריל, אבל חלאס אחי באמת זה מוגזם כבר, אפילו בשבילך.

ולמנהלים - אודה לכם מאוד אם התגובה של כפכף תמחק, היא מאוד חורה לי ומאמין שלא רק לי פה.

Link to comment
Share on other sites

חטאי היחיד הוא שאני אמיץ מספיק לומר בקול את מה שרבים חושבים בשקט. אז אני טרול? היו שמות גרועים יותר בהיסטוריה ללוחמי חופש. אני אתמודד.

Link to comment
Share on other sites

ברור שזה לא אדם שפועל לבד, אבל זה כמו שבכדורגל מאמן צריך להבין במשחק, בתחומים כמו כלכלה, משפטים, ביטחון וכד' צריך שר שמבין בדברים האלה.

אבל תבדיל בין שר לבין מנכ״ל של משרד ממשלתי.

שר אמור להתוות את האידיאולוגיה, מנכ״ל אמור לדאוג לפרקטיקה, לפי האידיאולוגיה אותה התוו.

 

שר לא חייב לבוא מתוך התחום, אבל צריך שתהיה לו דעה נחרצת על מה הבעיות בתחום כיום ומה צריך לשנות או לשמר.

אפשר להגיד שהבעלים זה כמו השר, והמאמן זה כמו המנכ״ל.

Link to comment
Share on other sites

אבל תבדיל בין שר לבין מנכ״ל של משרד ממשלתי.

שר אמור להתוות את האידיאולוגיה, מנכ״ל אמור לדאוג לפרקטיקה, לפי האידיאולוגיה אותה התוו.

 

שר לא חייב לבוא מתוך התחום, אבל צריך שתהיה לו דעה נחרצת על מה הבעיות בתחום כיום ומה צריך לשנות או לשמר.

אפשר להגיד שהבעלים זה כמו השר, והמאמן זה כמו המנכ״ל.

וזה העניין - יש תחומים שבהם לשר אין באמת מושג מה הבעיה ומה צריך לשנות. הדעה מבוססת על הבנה חלקית. תראה את מירי רגב בתרבות והספורט, שרים כמו לפיד וכחלון באוצר. יש כאן בעיה.

Link to comment
Share on other sites

אבל תבדיל בין שר לבין מנכ״ל של משרד ממשלתי.

שר אמור להתוות את האידיאולוגיה, מנכ״ל אמור לדאוג לפרקטיקה, לפי האידיאולוגיה אותה התוו.

 

שר לא חייב לבוא מתוך התחום, אבל צריך שתהיה לו דעה נחרצת על מה הבעיות בתחום כיום ומה צריך לשנות או לשמר.

אפשר להגיד שהבעלים זה כמו השר, והמאמן זה כמו המנכ״ל.

לשיטתך, גם ראש ממשלה לא צריך שיהיו לו שום כישורים, הוא רק צריך להיות בעל דעה נחרצת וזהו?

Link to comment
Share on other sites

 

 

שר לא חייב לבוא מתוך התחום, אבל צריך שתהיה לו דעה נחרצת על מה הבעיות בתחום כיום ומה צריך לשנות או לשמר.

 

 

אני מת עליו ומקווה שהוא לא יתבאס, אבל ישר חשבתי על רביד פה

:)

Link to comment
Share on other sites

לשיטתך, גם ראש ממשלה לא צריך שיהיו לו שום כישורים, הוא רק צריך להיות בעל דעה נחרצת וזהו?

לא אמרתי ששר לא צריך שום כישורים, אלא שהוא לא חייב לבוא מתוך התחום.

ומן הסתם ראש ממשלה לא חייב לבוא מתחום ראשות הממשלה.

Link to comment
Share on other sites

וזה העניין - יש תחומים שבהם לשר אין באמת מושג מה הבעיה ומה צריך לשנות. הדעה מבוססת על הבנה חלקית. תראה את מירי רגב בתרבות והספורט, שרים כמו לפיד וכחלון באוצר. יש כאן בעיה.

ברור.

זה שזה לא חייב להיות מישהו מתוך התחום לא אומר שכל אחד שהוא לא מתוך התחום יהיה מוצלח.

ויותר מזה, זה גם לא אומר שזה לא יכול להיות מישהו שמתוך התחום.

 

אבל צריך להגיד - מירי רגב, לפיד וכחלון, עם כמה שלא אהבתי (בלשון המעטה) את התיפקוד של אף אחד מהם בתפקיד שלהם, כל אחד שם הגיע עם דעה ברורה ותוכנית מסודרת, ופעלו לקיימה.

Link to comment
Share on other sites

  • 2 weeks later...
Guest
This topic is now closed to further replies.
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.