סיכום הניצחון על בני סכנין בנתניה אחריי צפייה בש.ח | עוד שלישייה, עוד תצוגת כדורגל - כיף

[קאוביין]

צודק

זה הזוי

[tomer958]

קישור הכי מטורף בליגה באמת

הקישור השני שלנו לפי דעתי גם יותר חזק מהקישור הראשון של שאר הקבוצות

[DT7]

איך אני אוהב שאיביץ' מחבק את השחקנים לפני החילוף זה אחד המרגשים.

[חומץ בלסמי]

קטע מתוך מחוץ לקווים, 6.11 // ניר צדוק // ספורט הארץ

 

בשלב מסוים, בערך בסביבות הדקה ה-30 של המשחק מול בני סכנין, נגמרו לשרן ייני ושחר פיבן נושאי השיחה. הם כבר דיברו על הכל בבית הקפה שפתחו בחצי המגרש הדליל של מכבי תל אביב; ייני הסביר לפיבן למה בדיוק הוא מגדל שפם ("זה מגביר את המודעות לבריאות הגבר"), וסיפר כמה נחמד היה לו בנבחרת, ואיזו אווירה של שינוי, התחדשות ואמונה יש אצל אנדי הרצוג. "וואלה", אמר פיבן.

פיבן הסקרן שאל את מרבית השאלות, אבל גם ייני גילה עניין בזמן שעומר אצילי בעט למשקוף אי שם, הרחק בצד השני של המגרש. "ומה אתה יותר", חקר את הבלם הצעיר שלצדו, "טיפוס של בית או אחד כזה שמחפש מסיבות?". ולפני שפיבן הספיק לענות, הוא שמע את ייני צועק "הותקלנו! מהר, מהר, קדימה, קדימה", כי היה צריך לצאת לנבדל. ייני ופיבן רצו מהר קדימה, אבל מאור קנדיל לא שמע את הפקודה להסתער, וכך הכדור של מארון גנטוס העמיד את מוחמד גאדיר מול פרדראג ראיקוביץ'. זו היתה הפעם הראשונה שסכנין נכנסה עם הכדור לרחבה של מכבי. שער לא יצא מזה, וגם לא ייצא. זה היה מלחיץ ומוזר, חשב לעצמו פיבן - רגע אחד אתה מתכוון לספר לייני שבשבילך ערב אידיאלי כולל סרט וארוחה טובה, ורגע אחרי אתה כמעט חוטף גול. "מה, קצת אקשן, אה?", אמר לייני אחרי שהכל הסתיים לטובה, "אתה מרגיש כדורגלן ככה".

אין הרבה קבוצות בליגת העל שיגרמו לייני ופיבן להרגיש כדורגלנים. יש להם עבודה, והם מבצעים אותה היטב, אבל היא מועטה מאוד. מול סכנין, על שלושת בלמיה ואפס שאיפותיה, היא הסתכמה בקריאת מהלכים בקרבת קו האמצע וניצחונות במאבקים אוויריים נקודתיים. כשהחברים לקבוצה מחזיקים בכדור 82% מהזמן, ייני ופיבן הופכים לכוננים - מחכים לקריאה שבמקרה הרע מגיעה אחת לרבע שעה. יש אנשים שזה מספיק להם, אבל בשלב מסוים זה הגיע לייני עד כאן. אם האקשן לא בא אליו, הוא יבוא אל האקשן. יצא מזה שער. "נו, ספר, ספר", שאל אותו פיבן בעיניים נוצצות עם שובו מהצד השני של העולם, "איך שם?".

[Sawyerdroid]

חשדתי בך שאתה ניר צדוק איזה 6 פעמים.

גם ככשאלתי את ניר צדוק באידאה הוא הכחיש.

 

אבל אתה ממשיך בכל הכוח. לא ראיתי דברים כאלו.

[חומץ בלסמי]

וואללה?

 

חשדתי בך שאתה ניר צדוק איזה 6 פעמים.
גם ככשאלתי את ניר צדוק באידאה הוא הכחיש.

אבל אתה ממשיך בכל הכוח. לא ראיתי דברים כאלו.

 

אני לא ניר צדוק, אבל מה, לא קטע נחמד?

[אייל שוימר]

קטע מתוך מחוץ לקווים, 6.11 // ניר צדוק // ספורט הארץ

 

בשלב מסוים, בערך בסביבות הדקה ה-30 של המשחק מול בני סכנין, נגמרו לשרן ייני ושחר פיבן נושאי השיחה. הם כבר דיברו על הכל בבית הקפה שפתחו בחצי המגרש הדליל של מכבי תל אביב; ייני הסביר לפיבן למה בדיוק הוא מגדל שפם ("זה מגביר את המודעות לבריאות הגבר"), וסיפר כמה נחמד היה לו בנבחרת, ואיזו אווירה של שינוי, התחדשות ואמונה יש אצל אנדי הרצוג. "וואלה", אמר פיבן.

פיבן הסקרן שאל את מרבית השאלות, אבל גם ייני גילה עניין בזמן שעומר אצילי בעט למשקוף אי שם, הרחק בצד השני של המגרש. "ומה אתה יותר", חקר את הבלם הצעיר שלצדו, "טיפוס של בית או אחד כזה שמחפש מסיבות?". ולפני שפיבן הספיק לענות, הוא שמע את ייני צועק "הותקלנו! מהר, מהר, קדימה, קדימה", כי היה צריך לצאת לנבדל. ייני ופיבן רצו מהר קדימה, אבל מאור קנדיל לא שמע את הפקודה להסתער, וכך הכדור של מארון גנטוס העמיד את מוחמד גאדיר מול פרדראג ראיקוביץ'. זו היתה הפעם הראשונה שסכנין נכנסה עם הכדור לרחבה של מכבי. שער לא יצא מזה, וגם לא ייצא. זה היה מלחיץ ומוזר, חשב לעצמו פיבן - רגע אחד אתה מתכוון לספר לייני שבשבילך ערב אידיאלי כולל סרט וארוחה טובה, ורגע אחרי אתה כמעט חוטף גול. "מה, קצת אקשן, אה?", אמר לייני אחרי שהכל הסתיים לטובה, "אתה מרגיש כדורגלן ככה".

 

אין הרבה קבוצות בליגת העל שיגרמו לייני ופיבן להרגיש כדורגלנים. יש להם עבודה, והם מבצעים אותה היטב, אבל היא מועטה מאוד. מול סכנין, על שלושת בלמיה ואפס שאיפותיה, היא הסתכמה בקריאת מהלכים בקרבת קו האמצע וניצחונות במאבקים אוויריים נקודתיים. כשהחברים לקבוצה מחזיקים בכדור 82% מהזמן, ייני ופיבן הופכים לכוננים - מחכים לקריאה שבמקרה הרע מגיעה אחת לרבע שעה. יש אנשים שזה מספיק להם, אבל בשלב מסוים זה הגיע לייני עד כאן. אם האקשן לא בא אליו, הוא יבוא אל האקשן. יצא מזה שער. "נו, ספר, ספר", שאל אותו פיבן בעיניים נוצצות עם שובו מהצד השני של העולם, "איך שם?".

סוף סוף עיתונאי שמשקיע קצת בכתיבה שלו ואשכרה מכבד את המקצוע, מרענן

[Dalembert]

תיזהר שוימר, העיתונאי הזה פ"פ אפילו יותר מקאוביין.

[אייל שוימר]

תיזהר שוימר, העיתונאי הזה פ"פ אפילו יותר מקאוביין.

אני שמח שאתה עוקב אחרי מטבעות לשון שלי, לא חייבים להסכים כדי להעריך שנינות ואיכות.

דבר שני אתה לא מעודכן מספיק , אני וקאוביין נמצאים בפסגת היחסים שלנו אי פעם

[Dalembert]

אני שמח שאתה עוקב אחרי מטבעות לשון שלי, לא חייבים להסכים כדי להעריך שנינות ואיכות.

דבר שני אתה לא מעודכן מספיק , אני וקאוביין נמצאים בפסגת היחסים שלנו אי פעם

 

ודאי שאני עוקב, כנראה לא באדיקות מספקת.

ברכותיי!

[סלבה]

קטע מתוך מחוץ לקווים, 6.11 // ניר צדוק // ספורט הארץ

 

בשלב מסוים, בערך בסביבות הדקה ה-30 של המשחק מול בני סכנין, נגמרו לשרן ייני ושחר פיבן נושאי השיחה. הם כבר דיברו על הכל בבית הקפה שפתחו בחצי המגרש הדליל של מכבי תל אביב; ייני הסביר לפיבן למה בדיוק הוא מגדל שפם ("זה מגביר את המודעות לבריאות הגבר"), וסיפר כמה נחמד היה לו בנבחרת, ואיזו אווירה של שינוי, התחדשות ואמונה יש אצל אנדי הרצוג. "וואלה", אמר פיבן.

פיבן הסקרן שאל את מרבית השאלות, אבל גם ייני גילה עניין בזמן שעומר אצילי בעט למשקוף אי שם, הרחק בצד השני של המגרש. "ומה אתה יותר", חקר את הבלם הצעיר שלצדו, "טיפוס של בית או אחד כזה שמחפש מסיבות?". ולפני שפיבן הספיק לענות, הוא שמע את ייני צועק "הותקלנו! מהר, מהר, קדימה, קדימה", כי היה צריך לצאת לנבדל. ייני ופיבן רצו מהר קדימה, אבל מאור קנדיל לא שמע את הפקודה להסתער, וכך הכדור של מארון גנטוס העמיד את מוחמד גאדיר מול פרדראג ראיקוביץ'. זו היתה הפעם הראשונה שסכנין נכנסה עם הכדור לרחבה של מכבי. שער לא יצא מזה, וגם לא ייצא. זה היה מלחיץ ומוזר, חשב לעצמו פיבן - רגע אחד אתה מתכוון לספר לייני שבשבילך ערב אידיאלי כולל סרט וארוחה טובה, ורגע אחרי אתה כמעט חוטף גול. "מה, קצת אקשן, אה?", אמר לייני אחרי שהכל הסתיים לטובה, "אתה מרגיש כדורגלן ככה".

 

אין הרבה קבוצות בליגת העל שיגרמו לייני ופיבן להרגיש כדורגלנים. יש להם עבודה, והם מבצעים אותה היטב, אבל היא מועטה מאוד. מול סכנין, על שלושת בלמיה ואפס שאיפותיה, היא הסתכמה בקריאת מהלכים בקרבת קו האמצע וניצחונות במאבקים אוויריים נקודתיים. כשהחברים לקבוצה מחזיקים בכדור 82% מהזמן, ייני ופיבן הופכים לכוננים - מחכים לקריאה שבמקרה הרע מגיעה אחת לרבע שעה. יש אנשים שזה מספיק להם, אבל בשלב מסוים זה הגיע לייני עד כאן. אם האקשן לא בא אליו, הוא יבוא אל האקשן. יצא מזה שער. "נו, ספר, ספר", שאל אותו פיבן בעיניים נוצצות עם שובו מהצד השני של העולם, "איך שם?".

אדיר.

[Keano]

קטע מתוך מחוץ לקווים, 6.11 // ניר צדוק // ספורט הארץ

 

בשלב מסוים, בערך בסביבות הדקה ה-30 של המשחק מול בני סכנין, נגמרו לשרן ייני ושחר פיבן נושאי השיחה. הם כבר דיברו על הכל בבית הקפה שפתחו בחצי המגרש הדליל של מכבי תל אביב; ייני הסביר לפיבן למה בדיוק הוא מגדל שפם ("זה מגביר את המודעות לבריאות הגבר"), וסיפר כמה נחמד היה לו בנבחרת, ואיזו אווירה של שינוי, התחדשות ואמונה יש אצל אנדי הרצוג. "וואלה", אמר פיבן.

פיבן הסקרן שאל את מרבית השאלות, אבל גם ייני גילה עניין בזמן שעומר אצילי בעט למשקוף אי שם, הרחק בצד השני של המגרש. "ומה אתה יותר", חקר את הבלם הצעיר שלצדו, "טיפוס של בית או אחד כזה שמחפש מסיבות?". ולפני שפיבן הספיק לענות, הוא שמע את ייני צועק "הותקלנו! מהר, מהר, קדימה, קדימה", כי היה צריך לצאת לנבדל. ייני ופיבן רצו מהר קדימה, אבל מאור קנדיל לא שמע את הפקודה להסתער, וכך הכדור של מארון גנטוס העמיד את מוחמד גאדיר מול פרדראג ראיקוביץ'. זו היתה הפעם הראשונה שסכנין נכנסה עם הכדור לרחבה של מכבי. שער לא יצא מזה, וגם לא ייצא. זה היה מלחיץ ומוזר, חשב לעצמו פיבן - רגע אחד אתה מתכוון לספר לייני שבשבילך ערב אידיאלי כולל סרט וארוחה טובה, ורגע אחרי אתה כמעט חוטף גול. "מה, קצת אקשן, אה?", אמר לייני אחרי שהכל הסתיים לטובה, "אתה מרגיש כדורגלן ככה".

 

אין הרבה קבוצות בליגת העל שיגרמו לייני ופיבן להרגיש כדורגלנים. יש להם עבודה, והם מבצעים אותה היטב, אבל היא מועטה מאוד. מול סכנין, על שלושת בלמיה ואפס שאיפותיה, היא הסתכמה בקריאת מהלכים בקרבת קו האמצע וניצחונות במאבקים אוויריים נקודתיים. כשהחברים לקבוצה מחזיקים בכדור 82% מהזמן, ייני ופיבן הופכים לכוננים - מחכים לקריאה שבמקרה הרע מגיעה אחת לרבע שעה. יש אנשים שזה מספיק להם, אבל בשלב מסוים זה הגיע לייני עד כאן. אם האקשן לא בא אליו, הוא יבוא אל האקשן. יצא מזה שער. "נו, ספר, ספר", שאל אותו פיבן בעיניים נוצצות עם שובו מהצד השני של העולם, "איך שם?".

ענק.

אגב, אחזקת הכדור הכי גבוהה אי פעם בפרמייר ליג היתה של סיטי ב-3-2 על QPR ב-2012, 82.3%. אבל במשחק שלם.

[קאוביין]

אני שמח שאתה עוקב אחרי מטבעות לשון שלי, לא חייבים להסכים כדי להעריך שנינות ואיכות.

דבר שני אתה לא מעודכן מספיק , אני וקאוביין נמצאים בפסגת היחסים שלנו אי פעם

מה אני פיספסתי ???

[Sawyerdroid]

וואללה?

 

 

אני לא ניר צדוק, אבל מה, לא קטע נחמד?

קטע נחמד.

גם כשהם כבשו מול חיפה אחרי 4748438 דק בלי שער אז הוא העלה ציוץ על זה שכולם מברכים אותו שאפשר לחשוב שהוא מתחתן היום.

רק חבל שהכלה זאת עידן כהן.

 

 

מצחיק? אפילו מאוד. עדיין לא ראית את זה בפורום..

פשוט תודה שאתה ניר צדוק גם אם לא ותסגור עניין..

[חומץ בלסמי]

קטע נחמד.

גם כשהם כבשו מול חיפה אחרי 4748438 דק בלי שער אז הוא העלה ציוץ על זה שכולם מברכים אותו שאפשר לחשוב שהוא מתחתן היום.

רק חבל שהכלה זאת עידן כהן.

 

 

מצחיק? אפילו מאוד. עדיין לא ראית את זה בפורום..

פשוט תודה שאתה ניר צדוק גם אם לא ותסגור עניין..

 

וכבר חשבתי שאינני יכול להפתיע את עצמי.

 

דרך אגב, פעם חשבת שאני לא ניר צדוק, אלא מישהו אחר, לא?

[Sawyerdroid]

חשבתי הרבה דברים.

עדיין לא מבין מה הסיבה להסתתר...

[kutomer]

קטע מתוך מחוץ לקווים, 6.11 // ניר צדוק // ספורט הארץ

 

בשלב מסוים, בערך בסביבות הדקה ה-30 של המשחק מול בני סכנין, נגמרו לשרן ייני ושחר פיבן נושאי השיחה. הם כבר דיברו על הכל בבית הקפה שפתחו בחצי המגרש הדליל של מכבי תל אביב; ייני הסביר לפיבן למה בדיוק הוא מגדל שפם ("זה מגביר את המודעות לבריאות הגבר"), וסיפר כמה נחמד היה לו בנבחרת, ואיזו אווירה של שינוי, התחדשות ואמונה יש אצל אנדי הרצוג. "וואלה", אמר פיבן.

פיבן הסקרן שאל את מרבית השאלות, אבל גם ייני גילה עניין בזמן שעומר אצילי בעט למשקוף אי שם, הרחק בצד השני של המגרש. "ומה אתה יותר", חקר את הבלם הצעיר שלצדו, "טיפוס של בית או אחד כזה שמחפש מסיבות?". ולפני שפיבן הספיק לענות, הוא שמע את ייני צועק "הותקלנו! מהר, מהר, קדימה, קדימה", כי היה צריך לצאת לנבדל. ייני ופיבן רצו מהר קדימה, אבל מאור קנדיל לא שמע את הפקודה להסתער, וכך הכדור של מארון גנטוס העמיד את מוחמד גאדיר מול פרדראג ראיקוביץ'. זו היתה הפעם הראשונה שסכנין נכנסה עם הכדור לרחבה של מכבי. שער לא יצא מזה, וגם לא ייצא. זה היה מלחיץ ומוזר, חשב לעצמו פיבן - רגע אחד אתה מתכוון לספר לייני שבשבילך ערב אידיאלי כולל סרט וארוחה טובה, ורגע אחרי אתה כמעט חוטף גול. "מה, קצת אקשן, אה?", אמר לייני אחרי שהכל הסתיים לטובה, "אתה מרגיש כדורגלן ככה".

 

אין הרבה קבוצות בליגת העל שיגרמו לייני ופיבן להרגיש כדורגלנים. יש להם עבודה, והם מבצעים אותה היטב, אבל היא מועטה מאוד. מול סכנין, על שלושת בלמיה ואפס שאיפותיה, היא הסתכמה בקריאת מהלכים בקרבת קו האמצע וניצחונות במאבקים אוויריים נקודתיים. כשהחברים לקבוצה מחזיקים בכדור 82% מהזמן, ייני ופיבן הופכים לכוננים - מחכים לקריאה שבמקרה הרע מגיעה אחת לרבע שעה. יש אנשים שזה מספיק להם, אבל בשלב מסוים זה הגיע לייני עד כאן. אם האקשן לא בא אליו, הוא יבוא אל האקשן. יצא מזה שער. "נו, ספר, ספר", שאל אותו פיבן בעיניים נוצצות עם שובו מהצד השני של העולם, "איך שם?".

קורע, גם בפודיום הוא הורג

[סלבה]

היה לו פעם קטע על רייכרט שנכנס מחליף בעכו בשלהי העונה כדי לקבל אדום אחרי כמה דקות.

אמר עליו שזה כאילו שהוא נכנס לספרייה בקריית שמונה באמצע היום, הופך שולחן והולך.

[שמש צהובה]

המנהלת פרסמה עכשיו, במשחק נגד סכנין היו לנו 70 אחוזי החזקה בכדור.. הכי הרבה העונה לקבוצה במשחק.

ואם לדייק 69.1

 

https://www.facebook.com/743126722409125/posts/1913000408755078/

[DoW]

ענק.

אגב, אחזקת הכדור הכי גבוהה אי פעם בפרמייר ליג היתה של סיטי ב-3-2 על QPR ב-2012, 82.3%. אבל במשחק שלם.

החזקה