Jump to content

משחקים באירופה


אביאל 5

Recommended Posts

נגמר אייאקס ניצחו 1-0 מגול של הונטלאר שגם הספיק להיות מורחק. הואר עזר קצת לאייאקס עם הגול של הונטלאר שאושר ויד ברורה ברחבה שלא נשרקה נגדם.

Link to comment
Share on other sites

איזה סיום עונה מחכה להם

כרגע מקום ראשון בפער 3 נקודות (ו13+ בהפרש שערים) עם משחק עודף על איינדהובן כשנשארו 3 מחזורי ליגה, גמר גביע מול ווילם וצמד משחקים מול טוטנהאם בחצי גמר צ'מפיונס. פסיכי.

Link to comment
Share on other sites

איזה סיום עונה מחכה להם

כרגע מקום ראשון בפער 3 נקודות (ו13+ בהפרש שערים) עם משחק עודף על איינדהובן כשנשארו 3 מחזורי ליגה, גמר גביע מול ווילם וצמד משחקים מול טוטנהאם בחצי גמר צ'מפיונס. פסיכי.

משוגע נשמע כמו איזה סיפור מנג'ר.

Link to comment
Share on other sites

כרגיל, פז חסדאי לב לב

 

https://sports.walla.co.il/item/3231802

 

זה לא הרגע למשפטי מוטיבציה ולקלישאות. נכון שבחיים אומרים ש"המסע הוא הדרך", שהיעד הוא רק שולי, אבל כדורגל הוא חיים מסוג אחר לגמרי, הכל בו הרבה יותר נחרץ ותכליתי. מה שווה הדרך המהנה, אם הסוף כואב ואומלל. למי אכפת מהכביש היפהפה, אם היעד מכוער ואפור. או במילים אחרות, אוהדי ליברפול כבר רואים את סוף הדרך, את סיום העונה, את חודש מאי האכזרי, ובתסריט ריאלי מאוד, שלא לומר ריאלי מאוד מאוד!, הם מסיימים את הליגה במקום השני אחרי עונה "נפלאה", ומודחים בחצי גמר ליגת האלופות אחרי עונה "מופלאה", ונותרים ללא כלום.

 

כלומר, אם התסריט (הריאלי מאוד!) אכן יתממש, הרי שהם לא סתם נותרים בלי כלום, אלא הרבה יותר גרוע: נותרים עם תחושת ייאוש, מרמור ושיברון. לא סתם בידיים ריקות, אלא הפרס המיוחל שכבר היה אצלם בידיים נלקח, חמק, נמוג. זו הפוזיציה המגעילה הזאת, של מקום שני. עונה עם כל כך הרבה ניצחונות גדולים ורגעים יפים, שלא מספיקים לכלום. עונה שתיגמר בפרצופים עגומים של שחקנים, שאומנם מדי שבוע גרמו לנחת וגאווה, אבל הנה הם הולכים בראש מורכן ובצעדים איטיים לעבר היציע ומודים לאוהדים, שמצדם יגיבו בהרבה מחיאות כפיים ושפתיים נשוכות ושאר המחוות המוכרות של רגעים מסוג זה, ואומנם יהיה כבוד הדדי והערכה רבה בין הקהל לשחקנים, וכולם יחמיאו זה לזה ויאמרו ש"העיקר התשוקה והגאווה שחזרו", אבל מיד לאחר הטקס כולם יפרשו לביתם בתחושת ריקנות איומה.

 

כי למרות העונה המצוינת, קיים תסריט ריאלי, ריאלי מאוד, שבו האליפות תיחגג שוב במקום אחר, שלספירה של שנים ללא תואר תיווסף עוד שנה כואבת. ולא סתם שנה כואבת, אלא שנה שבה הקבוצה כבר הוליכה בבטחה את הטבלה ונראתה בשליטה וכבר פיתחה אמונה. אומנם על פניו אוהדי הקבוצה כבר רגילים לאכזבות ולכן הקפידו שלא להיסחף ולא להתרברב ולא לפתח ציפיות, אבל גם הם, בשעות המאוחרות של הלילה, ברגעי השקט לפני השינה, כשהעיניים חצי עצומות, כשהם בין ערות לחלום, העזו לפנטז ודמיינו איך ייראו חגיגות האליפות, ובדמיונם כבר ראו איך יצהלו, מה ישירו ומה ירגישו, את מי יהללו ולמי ילעגו.

 

והנה זה שוב, חומק להם מבין הידיים. מנצ'סטר סיטי, מה לעשות, היא יריבה חזקה, שמסרבת למעוד. ייתכן שהיו אוהדים של ליברפול ששמחו ממפלתה של סיטי בליגת האלופות, שקיוו שזה ישבור את רוחה, אבל ייתכן שדווקא אותו הפסד לטוטנהאם (שלמעשה גם הוא כלל ניצחון) הוא זה שהבטיח לתכולים את האליפות. כי אם הייתה איזשהי תקווה למפלה של סיטי מול יריבות נחותות ממנה, זה רק אם הראש של מאמנה הספרדי היה טרוד באובססיית ליגת האלופות, המפעל שבו כשל שוב ושוב מאז עזב את קטאלוניה, אך למעשה כרגע מהמרדף של סיטי אחר ארבעת התארים ההיסטוריים נותרה רק חזית אחת, הליגה, כי עם כל הכבוד לגביע, מדובר במשחק בודד מול ווטפורד. ונניח שליברפול תעמוד במסע ובמשא ותצליח איכשהו לעשות את המוטל עליה ולנצח בארבעת משחקי הליגה האחרונים שלה למרות שני המפגשים הגדולים והכבירים והיוקרתיים ומסיחי הדעת מול ברצלונה, לצערה הרב היא כבר לא יכולה לבנות על שאננות או רפיון, וכעת סטרלינג וחבריו יגיעו בראש נקי למשחקים הבודדים שנותרו שלהם. כך שאין מדובר בחשש או מנחוס או היסטריה ליברפולית, אלא בתסריט ריאלי, ריאלי מאוד, שבו מנצ'סטר סיטי תצליח לנצח ולנצח ולנצח ולנצח, ולזכות באליפות.

 

וכעת עולות השאלות: האם בכל זאת אוהדי ליברפול יוכלו למצוא נחמות בעונה הזאת, למרות המפלות הכואבות והסוף הטראגי? האם אפשר להתנחם למשל בקצב צבירת הנקודות המסחרר? בכל השערים המצוינים שנכבשו? בשלישיית החוד הקטלנית, החדה, האהובה? בביטחון בוואן דייק, בהתמסרות למר קלופ, בהתאהבות ברוברטסון? או אולי בעובדה שליברפול תיכנע בסופו של דבר (במסגרת התרחיש, הריאלי מאוד) אך ורק לשתי קבוצות כבירות כמו מנצ'סטר סיטי וברצלונה, שאכן לפרקים הציגו את הכדורגל הטוב ביבשת, ועם כל האיבה והטינה אליהן (ואלוהים יודע שיש), להעריך איכשהו את סגנונן החיובי?

 

אולי אפשר להתנחם במה שעובר על מנצ'סטר יונייטד ואוהדיה בימים אלה, על הדילמה הבלתי נסבלת שלהם לקראת הדרבי; לדעת עד כמה נפשותיהם מתענות לפני המפגש מול סיטי, בידיעה שמדובר בקרב עירוני יוקרתי, שאף חשוב להם במאבק על הטופ-4, ועם זאת הם מרגישים דחף לוותר עליו ורצון עז להפסיד באותו דרבי יוקרתי, רק מהחשש שהוא עלול להעניק את התואר לליברפול שנואת נפשם, ולמעשה, במקרה ה"טוב", מי שתזכה באליפות היא סיטי, עוד יריבה שנואה, וכך או כך מתחשק להם לעצום עיניים ולהקיא? האם ליברפול זוכרת שגם לה פעם, לא מזמן, כל שנותר לה הוא רק שמחה לאיד?

 

במה אוהדי ליברפול יתנחמו? אולי בשלישיית החוד הקטלנית. סלאח, מאנה ופירמינו (צילום: רויטרס)

ואולי ליברפול יכולה להתנחם בעובדה שהיא שוב שנואה כל כך, מרגיזה כל כך, שוב מעוררת אמוציות ביריבותיה, ששוב נזכרות כמה שחצנית ונפוחה ומלאה בעצמה הקבוצה הזאת, ששוב מרגישים שהיא בכיינית ומפונקת או בטוחה שהיא "מרגשת" מכולן? הרי עד לא מזמן ליברפול עוררה בעיקר גיחוך ורחמים, הייתה רק בדיחה עצובה, סתם בלון נפוח שמתפוצץ בקלות, וכעת היא שוב מעוררת אימה וזעם. אולי היא תתנחם בעובדה שחזרו אליה האנרגיות הייחודיות, שהיריבות שלה יודעות שהקבוצה הזאת מסרבת להיכנע, מסרבת להישבר, ואולי מנצ'סטר סיטי איכותית יותר ועמוקה יותר, אבל איך אפשר להשוות בין האווירה באיתיחאד המדכא לאנפילד, שבתחתיתו לבה, ובאמת מתפוצץ בכל שער.

 

אבל כנראה שגם אם התסריט הריאלי מאוד יתממש, וליברפול אכן תסיים את העונה הזאת ללא כלום, אוהדיה יצליחו מבעד לדמעות למצוא איזשהי נקודת אור. ולא, זו לא הגאווה שחזרה או האנרגיות או התשוקה או שאר הקלישאות, אלא דבר פשוט: הניצחונות. כל כך הרבה ניצחונות. המון ניצחונות. עוד משחק, ועוד משחק, ועוד ניצחון. אוהד כדורגל חי ממשחק למשחק וסוחב עמו את התוצאה האחרונה. איתה הוא קם לעבודה, איתה הוא שוטף פנים, איתה הוא יושב באוטובוס. ואוהדי ליברפול חוו השנה ימים ארוכים של ניצחונות, שאמורים למלא את המצבורים לקראת הקיץ. כעת השאלה היא אם זה יצליח למלא את החור בלב.

Link to comment
Share on other sites

תוצאה נוראית לליברפול. יונייטד בסבירות גבוהה הפסידה היום את הטופ 4. אין לה אקסטרה מוטיבציה ובוודאי לא יכולת.

לדעתי להיפך..

עכשיו אין לה תירוצים לעצמה.

אם קודם היו יכולים לעשות רוטציה ולשמור שחקנים לצ'לסי, עכשיו הם חייבים נקודות בכל משחק עד סוף העונה, כולל מול סיטי. בטח בבית.

we never die.. לא?

Link to comment
Share on other sites

לדעתי להיפך..

עכשיו אין לה תירוצים לעצמה.

אם קודם היו יכולים לעשות רוטציה ולשמור שחקנים לצ'לסי, עכשיו הם חייבים נקודות בכל משחק עד סוף העונה, כולל מול סיטי. בטח בבית.

we never die.. לא?

לאף קבוצה שתשחק מול סיטי אין מוטיבציה. גם לטוטנהאם לא היתה. יותר מזה, אם תעבור על הודעות באינטרנט של אוהדי טוטנהאם, הם סבבה עם ההפסד כי זה רע לליברפול. כולם שונאים את ליברפול. מסיטי אולי סולדים, אבל גם לא לוקחים מספיק ברצינות כדי לשנוא. כל אנגליה בעד סיטי כרגע. אין שום מועדון שיהיה חשוב לו לדפוק להם את זה.

 

כן, כולם יילחמו על הכבוד, אבל בסופו של דבר כל קבוצה שפחות טובה מסיטי ושהאוהדים שלה רוצים שתפסיד לסיטי תפסיד.

 

אין לליברפול סיכוי, כי כולם יעלו למשחקים מולם כאילו זה גמר גביע, ולמשחקים מול סיטי כאילו זה משחק אימון. אף אחד באנגליה לא רוצה שליברפול תזכה, ולכן ליברפול לא תזכה.

 

מי שחושב שבאנגליה זה לא יכול לקרות מוזמן להיזכר בעונת האליפות של לסטר, שבה שחקני היריבות של לסטר אמרו בפה מלא לתקשורת שרוצים שלסטר תזכה ולא טוטנהאם. אז לסטר תמיד ניצחה בדקה ה-90. הרבה פעמים בעזרת שופטים עם החלטות שערורייתיות. ולאף אחד זה לא הזיז, גם לא לקבוצות שהפסידו בגלל החלטות השיפוט האלה. אז אף אחד לא זוכר שנגנבה אליפות מטוטנהאם. אם כל אנגליה התאחדה כדי שטוטנהאם לא תיקח, תהיו בטוחים שתתאחד כדי שליברפול לא תיקח. אין להם סיכוי כי התוצאה כבר נקבעה.

Link to comment
Share on other sites

לאף קבוצה שתשחק מול סיטי אין מוטיבציה. גם לטוטנהאם לא היתה. יותר מזה, אם תעבור על הודעות באינטרנט של אוהדי טוטנהאם, הם סבבה עם ההפסד כי זה רע לליברפול. כולם שונאים את ליברפול. מסיטי אולי סולדים, אבל גם לא לוקחים מספיק ברצינות כדי לשנוא. כל אנגליה בעד סיטי כרגע. אין שום מועדון שיהיה חשוב לו לדפוק להם את זה.

 

כן, כולם יילחמו על הכבוד, אבל בסופו של דבר כל קבוצה שפחות טובה מסיטי ושהאוהדים שלה רוצים שתפסיד לסיטי תפסיד.

 

אין לליברפול סיכוי, כי כולם יעלו למשחקים מולם כאילו זה גמר גביע, ולמשחקים מול סיטי כאילו זה משחק אימון. אף אחד באנגליה לא רוצה שהם יזכו.

 

מי שחושב שבאנגליה זה לא יכול לקרות מוזמן להיזכר בעונת האליפות של לסטר, שבה שחקני היריבות של לסטר אמרו בפה מלא לתקשורת שרוצים שלסטר תזכה ולא טוטנהאם. ולאף אחד זה לא הזיז.

אתה לא מחדש לי הרבה, וכנראה שאין אוהד יונייטד שמעדיף את סיטי על פנינו.

לא ציפיתי לכלום מטוטנהאם אחרי מה שקרה ברביעי.

אני באמת חושב שיונייטד זה הצ'אנס היחיד של ליברפול (אם בכלל ננצח את קרדיף היום) ובניגוד למה שיואב אומר, לדעתי ההפסד היום דווקא מחייב את יונייטד לשחק בשביל צ'אנס לטופ 4 (בטח כשיש להם אחכ עוד מפגש מול יריבה ישירה ושני משחקים בכיס- נגד האדרספילד שירדה וקארדיף שתרד עד אז).

Link to comment
Share on other sites

מה יש לאוהדי טוטנהאם לשנוא את ליברפול איזו יריבות בדיוק יש ביניהם?

כולם שונאים את ליברפול. אם כבר השאלה היא למה כולם התאחדו נגד טוטנהאם. אבל גם את טוטנהאם כולם שונאים, תהיה הסיבה אשר תהיה.

 

המועדונים הגדולים מבחינת קהל באנגליה הם: יונייטד, ליברפול, ארסנל, טוטנהאם. יש גם את לידס שכולם שונאים, ויש קבוצות כמו ניוקאסל שעם אוהדים אבל לא שנואות, ויש שנואות בלי אוהדים כמו צ׳לסי או ווסט האם. אבל ארבע האהודות באופן מסורתי הן יונייטד, ליברפול, טוטנהאם וארסנל. אם אתה לא אוהד אותן, אתה שונא אותן.

Link to comment
Share on other sites

לדעתי להיפך..

עכשיו אין לה תירוצים לעצמה.

אם קודם היו יכולים לעשות רוטציה ולשמור שחקנים לצ'לסי, עכשיו הם חייבים נקודות בכל משחק עד סוף העונה, כולל מול סיטי. בטח בבית.

we never die.. לא?

יונייטד נראתה היום כמו קבוצה שחלק לא מבוטל משחקניה רוצה ללכת או לא מאמין שישאר. אני לא יודע כמה דרבי יכול להדליק אותם. בקשר לטופ 4, עדיין אפשר לעסוק בחישובים תאורטים אבל אני לא חושב שזה מעשי וכנראה לא ראוי לאור היכולת שלה והיכולת של המתחרות. אני כמובן מקווה שנתעלה וניתן משחק ראוי.
Link to comment
Share on other sites

נגמר לליברפול הסיכוי לצערי. כאילו יש, אבל לא רואה מצב שסיטי יאבדו נקודות.

זה כ"כ מתסכל, עונה עם קצב צבירת נק' שבכל עונה אחרת אתה אלוף , ודווקא הפעם נתקלנו בסיטי בפורמה כזו.

מאז המשחק בין הקבוצות בינואר שסיטי ניצחה 2-1, כל קבוצה שיחקה 13 משחקים: ליברפול ניצחה 9 ויצאה ב-4 תיקו. סיטי? 12 נצ' והפסד. זה פסיכי.

Link to comment
Share on other sites

איך אנשים פה באמת רוצים לראות חגיגות של סלאח הכלב? מאחל לו להיפצע, לגמור את הקריירה ולהפסיד את האליפות ואת המשחק נגד בארסה.

Link to comment
Share on other sites

פאוק סלוניקי אלופת יוון אחרי 43 שנים.

לראשונה מאז אמצע שנות ה90 שנתיים רצוף שאלופת יוון היא לא אולמפיאקוס.

ועשתה את זה ללא הפסדים.
Link to comment
Share on other sites

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.