כמה הערות על מצב הקבוצה (או החפירה הגדולה)

[חומץ בלסמי]

למורת רוחם של רבים וטובים, בעיקר של סוייר, אני מניח, אספתי את כל הדברים שחצי כתבתי או רציתי לכתוב בחודשים האחרונים ולא הסתייע בידי.

זה התכנס לכמות מלל לא לגמרי סבירה, אבל אף אחד לא חייב לקרוא, אז מה אכפת לי, בעצם.

ממה שקראתי, חלק מהדברים כבר נאמרו ע"י אחרים, ובמילים שלי אין חידוש רב. בכל זאת אני מקווה שאצליח לחדד עניין או שניים.

תקציר למעוניינים: וידאר אוברייטד, מיכה אנדרייטד (אבל לא יספיק), אצילי וגולסה צריכים להיכנס לדיר באלאק וב"ש במצב טוב מאיתנו.

ח.ב.

 

על שחקנים טובים (או - השקר שבסטטיסטיקה, חלק א')

בין שתי תפיסות נע הדיון סביב מס' 9 בצהוב. אחת מוגדרת היטב ומשתמשת במדד קשיח ובלתי ניתן לערעור, לכאורה – כמות השערים שוידאר. כמות מוכיחה, לדידם של מצדדי תפיסת זו,שקיארטנסון הוא חלוץ נפלא, עד כדי ויכוח האם מדובר בחלוץ הטוב בתולדות מכבי. מן הצד שני, אלו שטוענים לאכזבה מהאיסלדי מסתפקים, לרוב, באמירה כללית שניתן לסכמה ב-”הוא לא מספיק טוב". לעתים יצביע הקטגור על חולשות מסוימות, אך סך הטעונים כנגד החלוץ אינו מתכנס לכדי הסבר מספק מדוע וידאר אינו חלוץ טוב מספיק ומדוע על מכבי לחפש לו תחליף (או שמא תחליף זה כבר קיים בסגל הקבוצה).

אך התלות במספרים כהוכחה לאיכותו של שחקן חוטאת למשחק הכדורגל. מקור החטא הוא בהעדר מבט רחב יותר על המשחק כולו. כשאנו משתמשים במספרים (במקרה של וידאר, שערים), כמדד על, אנו מאבדים קשר למטרת המשחק: מטרת המשחק אינה לכבוש שערים; מטרתו היא לנצח את המשחק. בין מטרות אלו ישנה חפיפה רבה, כמובן. קיים יחס ישר בין יכולת כיבוש שערים של קבוצה לבין סיכוייה לנצח משחקים, אלא שיש לשים לב לשתי אבחנות בעניין זה:

א. היחס הוא בין יכולתה של הקבוצה לכבוש שערים לסיכוייה לנצח, ולא בין יכולתו של שחקן נתון לעשות זאת

ב. יחס זה הוא צד אחד בלבד של המטבע. בצידו השני עומדת יכולתה של הקבוצה להימנע מספיגת שערים. קבוצה שכובשת כמות גדולה של שערים אך סופגת כמות גדולה יותר (או שווה), אינה משיגה את מטרתה.

לפיכך, מוצעת כאן דרך אחרת, כללית יותר, למרות שיש להודות שגם היא אינה מוגדרת היטב, לבחון תרומה של שחקן - לא במספרים ספציפיים שהוא מספק (קרי, מספר שערים, או מספר חילוצי כדור), אלא עד כמה הוא עוזר לקבוצה לנצח. בדומה ליחס שהודגם קודם, על פניו גם כאן הקשר בין יכולת כיבוש של שחקן ליכולתו לעזור לקבוצה לנצח ברורה, אך בפועל המצב מעורפל יותר.

על קיארטנסון (או - השקר שבסטטיסטיקה, חלק ב')

יש פעולות שקיארטנסון מבצע נהדר: השלמת מהלכי כדורגל בנגיעה שתיים, עם הפנים לשער כשיש לו מבט חופשי, לפחות במידה מסוימת, לרשת. אלו מסתיימות בסבירות גבוהה בכדור ברשת. מאחר וקיארטנסון חלוץ, והקבוצה עושה מאמץ על מנת שיעשה בדיוק פעולות כאלה, מספר 9 בצהוב מצליח לכבוש, ולא מעט. בתנאים המתאימים יכולת הסיום של וידאר היא ברמה עולמית. אם תרצו, רמה של 3.5 מיליון יורו. זו ללא ספק יכולת שעוזרת למכבי לנצח את הקבוצות איתן היא מתמודדת.

השאלה, הלא נעימה, היא מה קורה בשאר הזמן, כשתנאים אלה אינם מתקיימים. כשנדרשות יותר משתי נגיעות? כשאין לו נתיב תנועה לתוך הרחבה? כשהוא מקבל את הכדור עם הגב לשער? ולבסוף, כשהוא צריך למסור את הכדור? לרוב התשובה נמצאת בתווך שבין התקפה תקועה (במקרה הטוב) או איבוד כדור (במקרה הרע). אפשר להתעכב על למה זה קורה (יכולת מוגבלת בעצירת כדור ומסירה, חוסר פיזיות, משחק ראש סביר לכל היותר, וכו'). אבל השורה התחתונה היא זו שמעניינת – עד כמה וידאר עוזר למכבי לנצח – והתוצאה, אינה בהכרח טובה במיוחד.

לפני כמה שנים נחת במכבי חלוץ שוודי שהדגים היטב איך נראה חלוץ, ושחקן בכלל, שטוב עבור הקבוצה, שעוזר לה לנצח. אפשר להתווכח על ההשוואה בין יכולות הכיבוש של השניים (לדעת המחבר, פריצה עלה על וידאר גם בעניין זה: הוא היה מגוון ממנו בהרבה) אבל יתרונו האמיתי מול החלוץ הנוכחי של מכבי הוא ביכולת להפוך את משחק ההתקפה של מכבי כקבוצה לטוב יותר.אם היה מתרכז בכיבוש שערים, יתכן שפריצה היה מגיע למספרים טובים יותר, אך הוא היה עסוק בעזרה לקבוצה לנצח, לא בכיבוש שערים [במאמר מוסגר: הביקורת כאן אינה על מידת האנוכיות של וידאר, אלא על מגבלותיו הטכניות בביצוע פעולות קבוצתיות]

הסיכוי של מכבי לנצח משחקים כשוידאר על המגרש מתעתע. וידאר עצמו אולי יכבוש, אך הקבוצה תתקשה. גם כי החלוץ שלה גם נזקק למצב מאוד מסוים כדי לכבוש וגם כי כשהכדור עובר אצלו, מה שבאופן טבעי קורה לא מעט, גוברים סיכוייה של ההתקפה להתעכב ולהסתרבל עד כדי איבוד הכדור.

חשבו על זה כך: נניח שוידאר כובש אחת לשני משחקים. על פניו – נהדר. אבל מה הקבוצה עושה בשאר הזמן? עד כמה היא מסוגלת לכבוש מעבר למה שוידאר עושה? ועד כמה זה בגללו? כמה כדורים אובדים והתקפות נתקעות כתוצאה מהמגבלות שהחלוץ מציב? האם חלוץ אחר, כזה שכובש פחות, אך מצטיין יותר באספקטים אחרים של המשחק, היה עוזר יותר לקבוצה לנצח?

 

מיכה (או - על בדידות במרכז המגרש)

כששחקן עובר מגן יריב בכדרור זה נהדר. גם כשבעיטה מ-25 מ' מתלבשת על הנעל לחיבור. מבצעי סולו מהסוג הזה הם מהסיבות שאנשים מתאהבים בכדורגל כשהם ילדים (וגם אחר כך). אבל אם עברתם את גיל העשרה שלכם, אתם אמורים כבר לדעת - כדורגל הוא משחק של מסירות. קבוצת כדורגל הישגית לא יכולה להתבסס על מבצעי קומנדו, לא מעבר למשהו מקומי. ובכל מקרה גם לאלה נדרשת עבודה מקדימה – הכדור צריך להגיע לשחקן בעמדת בעיטה טובה או בנקודת מוצא מוצלחת לדריבל. זו לא רק שאלה של איך (טכניקת המסירה), אלא שאלה של למי ומתי. בשיח הכדורגל המקובל היום, נהוג לכסות את השאלות האלה במונחים מורכבים יותר של "ראיית משחק", ”קבלת החלטות", ולבסוף – "יצירתיות". במכבי ת”א קיים מנוע יצירתי בודד, כזה שבזמן שהכדור אצלו ברגל, חבריו לקבוצה נדרכים –אם ינועו למקום הנכון, הכדור כבר יגיע אליהם, במקום הנכון, בעיתוי הנכון.

התיאור הנ"ל מתייחס, כמובן, לדור מיכה. הוא מבוסס על אמת, אמנם, אך הוא גם מעט מוגזם, בוודאי לעונה זו עד כה – מס’ 15 פתח את העונה באופן בינוני ביחס מה שהוא מסוגל. רחוק מ-"זוועתי", אך פחות טוב מכפי שניתן לצפות. אפשר לנחש שגם פחות מכפי שאיביץ' מצפה לו. מאידך, איביץ' מבין, עושה רושם, מה שחלקים מהקהל של מכבי לא מבינים, כרגע למיכה אין שום תחליף.

גם עבור שחקנים מסוגו של מיכה קיימת סטטיסטיקה. בעיקר של בישולים, וגם, לאחרונה, סטטיסטיקות לא-תמיד-ברורות-לחלוטין כמו זו של מסירות מפתח. אלא שגם כאן, הסטטיסטיקה מספרת סיפור בעייתי, חלקי, אפילו שקרי. כשמיכה מוסר מסירה מוצלחת, לרוב זו תיספר כמסירה ותו לא. יתרה מזו - שהכדור יוצא מרשותו, השלמת הפעולה אינה תלויה בו עוד.

פרט למיכה, אין במכבי שחקן, למעט, אולי, דור פרץ, שנוהג לקבל את הכדור בשליש המגרש האחורי של מכבי, בזמן שהקבוצה היריבה לוחצת גבוה ויעיל, לשמור עליו, לקבל החלטה נכונה ולמסור מסירה שתשבור את הלחץ הזה. בד"כ מדובר בהעברת כדור ארוך לרוחב המגרש. זה קרה לפחות פעם אחת, למשל, במשחק החוץ נגד רדניצ'קי. זו הייתה פעולה נהדרת שייצרה אפשרות טובה (מאוד) להתקפת מעבר מאגף ימין. זו לא מסירת מפתח, עומק, ובוודאי שלא בישול. אבל זה בדיוק מסוג הפעולות שעוזרות לקבוצה לנצח. לא רק שהיא שוברת לחץ של היריבה, היא גם מאפשרת התקפה טובה. ואף על פי כן, כיצד זה מתבטא בסטטיסטיקה? זו דוגמה אחת, ספציפית הניתנת להסבר. לרוב השפעתו על מיכה על המשחק קשה עוד יותר לכימות. מעניין, למשל, מה הסיכוי של שחקן לאבד כדור שקיבל ממיכה לעומת כזו שהגיעה משחקן אחר.

גם במשחקים העונה, היכולת של מיכה לנהל את משחק ההתקפה של מכבי בלטה על רקע האפרוריות של שאר שחקני הקישור, אפילו ששיחק פחות טוב. אפשר גם להבחין שההחלטות שהוא מקבל נכונות, כמו גם והתזמון שבו הוא מנסה לממש אותן לכדי מסירה; הביצוע הטכני הוא זה שנכשל, ועדיין, אחרי הכל, מיכה הוא השחקן שייצר הכי הרבה מהלכי כדורגל מסוכנים מתחילת העונה באופן ישיר ועקיף, בלי ממש תחרות. כך שאם יש היום שחקן שמכבי זקוקה לו על הדשא במשחק שיש בו חשיבות, זה דור מיכה. שלא במקרה, מיכה מצוות במרכז המגרש, היכן שהוא פטור (באופן יחסי) ממשימות הגנה באגף שהגבילו אותו בעונה שעברה, ועד כה נדמה שהוא משחק שם כשחקן חופשי. הסיבה היא, ככל הנראה, שאיביץ' מבין שמיכה הוא הציר על פיו ההתקפה של מכבי תקום ותיפול. בטוח שהיה רוצה ציר נוסף, יתכן והיה רוצה ציר אחר, אך אין כזה בנמצא.

יותר מכל דבר אחר, זהו סימן מדאיג למצבה של מכבי ת"א. בחצי השני של העונה שעברה, לאחר שמכבי הצליחה לייצב את משחק ההגנה שלה, נעה הבעייתיות במשחק מן החלק האחורי אל החלק הקדמי. יצירתיות משחק ההתקפה של מכבי נשענה, באופן כמעט אקסלוסיבי, על מיכה, שנאלץ לעשות זאת מעמדת מגן שמאלי. זה פשוט לא הספיק. אין שום סיבה להניח שזה יספיק היום. גם הציפייה (ההגיונית והמובנת) ממנו מלכבוש שערים מעט בעייתית - ממי בדיוק יקבל כדור לעמדת כיבוש?

מהסיטואציה בין מיכה למכבי עולות שתי נקודות ששווה להזכיר. הראשונה היא החוסר הבולט בסגל בקשר אמצע יצירתי. בלעדי שחקן כזה, מכבי תישאר קבוצה התקפה מוגבלת הנשענת כולה על כתפיו הצנומות של שחקן אחד וככזו היא קלה לנטרול. ללא שחקן כזה, ייגזר על מכבי להעביר שנה נוספת בהנעת כדור חסרת תכלית. הנקודה השנייה נוגעת לשחקני סגל אחרים בקבוצה שהיו אמורים, ולו חלקית, לתרום להנעת הכדור של מכבי יותר, או, ברוח הדברים - לעזור למכבי לנצח משחקים. הדברים אמורים בעיקר בשני שחקנים.

 

על אצילי וגולסה (או - איה כוכבינו?)

באורח מסתורי, אצלי וגולסה מצליחים לחמוק הדיון הביקורתי (הנוקב מידי) שהוא מנת חלקו של כמעט כל שחקן אחר במכבי ת"א (מיכה, וידאר, עטר, טיבי, ייני, שוינפלד, דסה, פרץ, ראיקוביץ'), בזמן שאולי דווקא הם ראויים לביקורת כזו. שניהם נמצאים במעמד ומשחקים בעמדות בהן היינו צריכים לראות מהם יותר. כן, גם שערים ובישולים, אבל כמו בדוגמאות הקודמות. המספרים אינם מדייקים את הסיטואציה.

המעצבן יותר מבין השניים הוא אצילי שהגיע למכבי על מנת להיות כוכב. הוא היה אמור, בשלב הזה, להאפיל על כל שחקן ישראלי במכבי, להיות הדבר הגדול הבא מאז זהבי במדים צהובים. כנקודת ייחוס, אצילי היה אמור להיות סוג של מאור בוזגלו בתקופת ב"ש: מהיר, זריז, מוסר טוב, בועט טוב, מכדרר טוב. בפועל, מכבי מקבלת משהו שבמובן מסוים מזכיר יותר את שגיב יחזקאל. גם לאחרון יש תכונות בסיס נהדרות, אך באופן פלאי מצליח כמעט תמיד לקבל את ההחלטה הלא נכונה. אצילי הוא לא יחזקאל, אמנם, אך גם לא רחוק ממנו דיו. פעם ב-יעשה פעולה מצוינת. פעם ב-יתן 90 דקות לא רעות. אך האם מכבי קבוצה טובה יותר בזכותו? האם אצילי עוזר לקבוצה לנצח? האם הוא ממש את ההבטחה שהובטחה טרם הגעתו? כל עוד ימשיך לקבל החלטות גרועות - רובן סביב בחירה בכדרור על פני מסירה - ויהיה חסר דומיננטיות כפי שהיה עד היום, תרומתו ונחיצותו תוטל בספק. כמות איבודי הכדור שאצילי אחראי להן מאז הגיע למכבי פשוט מקוממת, וכאמור מדובר בשחקן שהיה צריך להיות כוכב. לא יתכן ששחקן במעמדו יעשה פעולה ראשונה טובה במשחק בדקה ה-50 (רדניצ'קי, בית), אפילו אם זו הובילה לשער. מול קבוצות טובות יותר, בשלב הזה מכבי כבר תהייה בפיגור, ואז למי אכפת מהמספרים?

בין אצילי לגולסה יש דמיון ויש הבדל. הדמיון הוא בפער בין הציפיות בזמן הגעתו למכבי, לבין תרומתו בפועל. ההבדל, מן הסתם, הוא בסוג התרומה - אצילי וגולסה משחקים בתפקידים שונים. גולסה הגיע ומשחק במכבי כקשר אמצע. אחד מקשרי ה-50/50 בקבוצה. הוא היה אמור להיות עכשיו בשיאו. בדומה לאצילי, יש לו את כל התכונות הבסיסיות להיות כזה. בפועל גולסה מתפקד כשחקן אמצע סביר שמתקשה מאוד לתרום להתקפה (במקרה שלו המספרים דווקא מרמזים לבעיה), והרבה יותר חמור מכך - בדקות רבות מדי קשה להבחין בו.

קשרים מסוגו של גולסה מושווים במכב לסמן הימני המקצועי בשנים האחרונות - ראדי של שתי העונות הראשונות במכבי (השוואה שריחפה גם מעל איגבור, למשל). בתקופתו הטובה, ראדי עשה הכל. תרם בהכל. מסר, הגן, כבש, בישל, נלחם. זה מה שמצופה מגולסה. להיות לפחות ראדי, אם לא יותר. בפועל הוא מבצע חלק מהדברים האלה חלק מהזמן. קשה לומר שיש לו יתרון גדול במיוחד על קשרי אמצע אחרים במכבי (ריקן, ברסקי) או קשרי אמצע ישראלים אחרים. כן, הוא כנראה טוב מרובם, אבל עד כמה טוב? ועד כמה ז

[P.Maldini]

נהדר, קיבלת לייק עוד לפני הקריאה (ולא התחרטתי עליו גם לאחר מכן).

מה שכתבת לגבי וידאר הוא בדיוק מה שאני מרגיש לגבי עטר. יתרה מכך, אצל האחרון המצב עוד יותר חמור לדעתי, כי בעוד שוידאר ברוב הזמן לפחות לא מפריע אלא פשוט מתפקד על תקן נפקד, אלירן הורס לנו לא מעט התקפות באופן אקטיבי.

לגבי אצילי, אני בדעה שהוא פתח טוב יחסית את העונה. יש לו בכל משחק כמה נגיעות שהכישרון זולג מהם והם בדיוק מה שהקבוצה הזאת צריכה - יצירתיות, תעוזה, יציאה משבלוניות, מסירה/דריבל ששוברים קו הגנה. הבעיה אצלו כרגע היא היציבות, גם בין משחק למשחק וגם תוך כדי המשחק עצמו, נעלם לדקות ארוכות מדי.

מסכים איתך לגמרי שהיכולת שלו מהווה פקטור קריטי לסיכויי ההצלחה שלנו העונה.

[העכבר הצהוב]

שתהיו בריאים כמה זיוני שכל על משחק אחד לא טוב.

[עדי אשכנזי]

שאפו

[Krishi]

נהניתי לקרוא, די מסכים עם הכל

[valik]

תפקידו של חלוץ לתת גולים, לבוא ולנסות לנתח את זה מזוויות אחרות לא יעזור. החלוץ תמיד ימדד על פי כמות השערים שהוא מבקיע. כמו שאתה שואל האם ווידאר עושה מספיק בשביל לעזור לקבוצה לנצח, אפשר לשאול שאלה הפוכה, האם הקבוצה מייצרת מספיק מצבי הבקעה לווידאר, אני חושב שלא.

[אלחנדרו קניג]

שתהיו בריאים כמה זיוני שכל על משחק אחד לא טוב.

 

לא נראה שקראת כלל, ואם כן אז לא הבנת את כוונת המחבר.

 

בהתייחס לתוכן שכתוב באופן נהדר כמו שציין מאלדיני, הבעיה של מכבי היא לגמרי הקישור ההתקפי.

האחריות על מיכה גדולה מידי כרגע ואם נתבונן על העונות הקודמות אז מיכה הוא שחקן שמפעיל את הקבוצה ביחד עם עוד שחקנים,

בר אפשר לקבוע שהוא לא זה שיסחוב אותנו על כתפיו ולדעתי גם בפן המנטלי, כל עוד האחריות על התוצאה תהיה נגזרת של פעולותיו אנחנו נצא בתחושת החמצה שיכלנו להשיג יותר.

 

בקשר לוידאר אני מסכים לגמרי, ההשוואה לפריצה מתבקשת אבל גם עושה מעט עוול לוידאר שלא זוכה לאותם כלים שפריצה שיתף איתם פעולה ועל זה מגיעה לו הנחת מועדון.

גולסה כרגע הוא מכלול כל הקריירה שלו עד כה, אתה מצפה ממנו לרצף של פעולות במקום רגעים שאם הזמן אף הולכים ומתמעטים, במקום להוביל או משתלב וזה מחזק את התחושה שכבר ציינתי.

 

העונה הקרובה מתוך הנחה שנחזור הביתה כפי שמצהיר חולדאי הופכת להיות חשובה יותר מקודמתיה בעיני, אנחנו עדיין בשלבי בנייה רק מקווה שנמצא את הלבנים הנכונות.

[קמאנן]

אני מסכים לגבי ההכרעה של המשחק ושנתקשה לכבוש נגד בונקרים. זאת אחת מהבעיות הגדולות שהיו לנו עונה קודמת. אפשר להביא שחקן יצירתי שישבור את זה ויעשה דברים יוצאי דופן, כמו שכטר ואצילי. בזה אנחנו בסדר, למרות שלא ראינו יותר מדי משכטר כי הוא לא שיחק אז להסיק מסקנות מזה כרגע זה לא רלוונטי. דבר שני שאפשר לעשות זה כניסה של שחקנים מהקישור בקו שני - זה פשוט לא קורה כרגע. לאור זה, הייתי רוצה לראות את ברסקי בקישור שיש לו יכולות כאלה. היה לנו את איגבור שהיה עושה את זה מעולה, אבל היה מחמיצן. לאור זאת אנחנו חייבים למצוא קשר 10 איכותי, דומה סקאריונה. זאת העמדה שהכי זועקת לשיפור במכבי הנוכחית. אין לנו מספרים מהקישור וזאת בעיה. אם נופלים ליום רע של החלוצים, אין מי שיכבוש ויכריע.

את כל הבעיות האלה בעצם זהבי פתר לנו - היה מצטרף ועושה תנועה מעולה, ופשוט לא היה לו יום רע לאורך על המשחקים...

[turgi]

אוי זה הולך להיות מעניין

[הבועט מבוסטון]

אני חושב שבהשוואה בין הקבוצות צריך לתת משקל לנתניה נגד טרנר.
לא חושב שאנחנו מפסידים להפועל חיפה בפלייאוף כמו שנה שעברה אם המשחק היה מתקיים בבלומפילד. משם התחילה ההדרדרות.

[itan17]

חייב קשר אחורי מאחורי החלוצים. לא הגיוני שלב״ש יש אפילו שלושה כאלו (ממן, מליקסון ואפילו אוחנה) ולנו מיכה, שגם הוא יותר אחורי.

כי בקישור האחורי אנחנו עדיפים עליהם בהרבה לדעתי, גם בצדדים בהנחה ועטר/אופאדו בכושר.

[duss21]

אהבתי מאוד את מה שרשמת. כיף לראות פה כזה שיח ענייני ומקצועי.

לגבי וידאר, הוא אכן קצת מוגבל בכל מיני אספקטים, אבל לדעתי כמו יתר השחקנים, גם אצלו הרבה נובע מהבעיה הכללית בקישור, עליה כתבת יפה. לדעתי בקבוצה עם קישור איכותי שמייצר מהלכי התקפה טובים ומגוונים וידאר יראה יכולת הרבה יותר טובה ומגוונת.

בעניין מיכה והקישור, הסכמתי עם כל מילה. התלות במיכה משמעותית מאוד וזה לבינתיים מה שתוקע אותנו, כמו בעונה שעברה. מה שכן, לדעתי בכל מקרה אצילי וגולסה לא יוכלו לעזור לנו הרבה ביצירת המצבים, גם אם הם ישפרו את היכולת הכללית שלהם. זה פשוט פחות הסגנון. גם כשהשניים הראו יכולת טובה יותר עונה שעברה, הם אף פעם לא היו חלק מהמשחק ההתקפי השוטף. אי אפשר לצפות מהם לזה, זאת לא הרמה וזה לא חלק מסט הכישורים שלהם. גולסה מוגבל התקפית ואצילי די משחק עם עצמו. פשוט צריך שחקן נוסף, ואין כזה ישראלי בנמצא, מה שמחייב אותנו בזר לעמדה הזאת.

לגבי בש, אני לא רואה איך וואקמה ואוגו עוזרים לבש בפן הזה. וואקמה ביכולת שיא כן, אבל בפועל חצי עונה הוא לא משחק ובחצי השני עושה טובה שמשחק. מליקסון אכן כוכב וגם ממן קצת מועיל למשחק ההתקפי (למרות שלדעתי לא הרבה). גם אוחנה שעכשיו פצוע. לדעתי זאת גם הסיבה שבסוף העונה שעברה בכר נסוג מהסגנון של השליטה בכדור, כי גם הם מתקשים במשחק העומד.

[סיריל מקנאקי]

יופי של ניתוח. מסכים עם רוב הדברים, במיוחד לגבי ב"ש

[daniel616]

קלעת בול לגביי וידאר. אף אחד לא מערער על זה שהוא חלוץ מצויין, אבל הוא לא שחקן כדורגל מספיק טוב בדברים שהם לא סיומת בנגיעה. לא תנועה ללא כדור, לא משחק ראש, לא ראיית משחק, אין לו דריבל, אין לו מסירה, מסורבל עם הכדור, אפילו באחד על אחד הוא לא מספיק קטלני. מה שווים הגולים שלו אם הוא לוהט שלושה-ארבעה משחקים ואז נעלם לחמישה? הוא לא מספיק עקבי.

[הילד בן 30]

מה שווים הגולים שלו אם הוא לוהט שלושה-ארבעה משחקים ואז נעלם לחמישה? הוא לא מספיק עקבי.

זו אכן בעיה אחרת.

אני חושב שהחלט אפשר צריך וכדאי לחיות עם חלוץ שנותן גולים אבל מקשה על משחק קבוצתי.

חלוץ לא יציב זו בעיה חמורה יותר

ועם כל זאת התועלת של וידאר גדולה בהרבה מהנזק

[מנג'ר יונייטד]

אחלה ניתוח. כמה מחשבות:

1. אני חושב שהניתוח לגבי וידאר מפספס את זה שהבעיות עם וידאר נובעות בין היתר גם משיטת משחק, וזה כבר על המאמן. אם איביץ' לא מתכוון לשחק בשיטה שתמקסם את התועלת של וידאר ותאפשר לו להיות חלק משטף המשחק, אז עדיף למכור אותו.

2. אצילי הוא האכזבה הגדולה ביותר מבחינתי. הערך המוסף שכתבת עליו הוא מנהיגות. אצילי בורח מאחריות. במקום לדרוש את הכדור, לנסות לייצר מהלכים ולדחוף את הקבוצה קדימה, הוא מסתפק בתפקיד של בוזגלו (כפי שהיטבת לתאר), וזה לא מה שמכבי צריכה ממנו, אלא אם יגיע קשר התקפי שיוכל לתפקד כמנהיג של ההתקפה.

3. התכונות של גולסה היו ידועות עוד לפני שחתם. פיזי מאוד, תורם בחילוץ כדורים ובדחיפה קדימה. למרבה הצער, המימד ההתקפי פשוט לא קיים מספיק בתפקוד שלו, וכשרואים את ברסקי מבינים שזה לא רק עניין של מאמן ושיטת משחק.

4. ההשוואה לבאר שבע ממחישה כמה משמעותי וחיוני צ'יקו להצלחה שלנו העונה. אם הוא ישתלב, יתרום בייצור מצבים ובכיבוש שערים, חוסר המנהיגות של אצילי יהיה פחות בעייתי (ואצילי גם יקבל יותר שטח כי יהיה קשה להגנות להתמקד בו).

5. עוד הערה קטנה על וידאר - אם היה לנו בסגל עוד שחקן/שחקנים שמסוגלים לנפק מספרים, הדיון על וידאר היה שונה לחלוטין. נכון להיום, וזה משהו שהתעלמת ממנו, היכולת שלנו להכריע משחקים תלויה בעיקר בוידאר, כי אין לנו אף גולר אמין אחר בסגל.

[devil]

מסכים עם כל מילה, פלוס בונוס על אופן ההתנסחות המעולה.

וידאר סקורר טוב שתוקע המון את ההתקפה, אצילי וגולסה לגמרי לא מספקים את הסחורה.

דור מיכה אומנם לא במיטבו אבל היחיד שמצליח להעביר כדור מההגנה להתקפה בצורה איכותית, שלא בהנעת כדור רוחבית שבלונית

 

ב"ש כרגע יותר טובה מאיתנו. מקווה שצ'יקו ושכטר יעניקו גוון שונה לחלק הקדמי ובעיקר לעוד קשר אמצע שיעביר את הכדור לחלק ההתקפי.

גולסה, ריקן, פרץ, גלזר וגם ברסקי לטעמי, הם סוג של גרזנים, בעיקר מלחמה בהגנה ואפס תרומה התקפית.

חייב מישהו בקישור שיכנס לרחבה, שיבוא כטריילר ויעזור למיכה בפיצוח בונקרים.

[erantheking21]

קראתי חלק, לגבי וידאר נכון

[הילד בן 30]

אחלה ניתוח. כמה מחשבות:

1. אני חושב שהניתוח לגבי וידאר מפספס את זה שהבעיות עם וידאר נובעות בין היתר גם משיטת משחק, וזה כבר על המאמן. אם איביץ' לא מתכוון לשחק בשיטה שתמקסם את התועלת של וידאר ותאפשר לו להיות חלק משטף המשחק, אז עדיף למכור אותו.

5. עוד הערה קטנה על וידאר - אם היה לנו בסגל עוד שחקן/שחקנים שמסוגלים לנפק מספרים, הדיון על וידאר היה שונה לחלוטין. נכון להיום, וזה משהו שהתעלמת ממנו, היכולת שלנו להכריע משחקים תלויה בעיקר בוידאר, כי אין לנו אף גולר אמין אחר בסגל.

לגמרי, אגב לא פוסל לנסות התקפה של אצילי, עטר וצ'יקו.

[המכביסט מהדרום]

בנוגע לבש ולשחקנים שוברי שיוויון שלהם: כמו שראית בסוף עונה קודמת ובעיקר עכשיו הם משחקים על אדי דלק אחרונים, על התלהבות ומחויבות שעשה המאמן. השחיקה המנטלית שלהם הייתה מאוד בולטת לעין ואיך המאמן מנסה להרים קבוצה פצועה, חסרה וחסרת חשק. גם החיזוק שלהם השנה לא נראה כשדרוג אלא לרוחב. בנוגע לוואקמה - בחצי שנה האחרונה הוא סחב פציעה ומלבד שניים שלושה משחקים הוא לא נתן תקופה טובנ ולא היווה פקטור משמעותי. תוסיף לכך את חוסר החשק שלו לשחק בארץ ואת המיצוי של האתגרים שיש לו פה. כנראה הוא לא ישאר פה או לא ישחק הרבה.השאלה בנוגע לבש להמשך העונה זה האם יביאו עוד שחקן שובר שיוויון (האסלביינק)? האם בכר יצליח להחיות את הקבוצה שוב ולהכניס להם אנרגיה?

[Marco_Reus]

קלעת בול לגביי וידאר. אף אחד לא מערער על זה שהוא חלוץ מצויין, אבל הוא לא שחקן כדורגל מספיק טוב בדברים שהם לא סיומת בנגיעה. לא תנועה ללא כדור, לא משחק ראש, לא ראיית משחק, אין לו דריבל, אין לו מסירה, מסורבל עם הכדור, אפילו באחד על אחד הוא לא מספיק קטלני. מה שווים הגולים שלו אם הוא לוהט שלושה-ארבעה משחקים ואז נעלם לחמישה? הוא לא מספיק עקבי.

לוידאר יש משחק ראש טוב מאוד, אם היו פה מגביהים קצת יותר איכותיים, הוא היה מבקיע הרבה יותר שערים בראש ממה שהוא הבקיע.

 

https://www.youtube.com/watch?v=SA9K-t6d9Vw

השער מול ב"ש בגמר גביע הטוטו, בראש

 

https://www.youtube.com/watch?v=WfMDBFoIYJo

תסתכל כמה שערים הוא הבקיע בראש במאלמו ובעונה הראשונה שלו אצלנו (כשיש גם את השער מול זניט שלא הופיע בסרטון הזה).

[קובי השועל]

אחלה כתיבה.

אבל לתת ביקורת זה הכי קל.

אין לנו מערכת סקאוט בתוך מועדונים באפריקה או בדרום אמריקה. מה שהיה על המדף לא טוב ממנו(וידאר) וגם היום עם מגבלות הפאייר פלאי אני בספק גדול אם תוכל להביא חלוץ שיתרום יותר ממנו גם שערים וגם איכות במשחק השוטף.

[Ophir 888]

מסכים עם רוב מה שכתבת, אבל אני חושב שהשקפת העולם שלנו לגבי "מה מנצח משחק כדורגל" היא שונה.

אני מתאר לעצמי שזה יבלע בתוך הנושא אם אני אכתוב פה, אז אם מעניין אותך שלח לי הודעה פרטית ואני אפרט לך בדיוק, אני חושב שיכולה להיות לנו שיחה מעניינת.

בכל מקרה נהניתי מאוד לקרוא אחי...

[turgi]

בגדול אני מסכים עם החומץ חוץ מדבר אחד, הסעיף על גולסה ואצילי.

אצילי כן יכול להצליח במכבי, הוא הראה את זה במעט ששיחק בשנה שעברה והיה הסיבה העיקרית שעוד איכשהו הזדחלנו מאחורי באר שבע עד הפציעה שלו.

גולסה מקבל המון בביקורת ממה שאני רואה. ההבדל בינו לבין ברסקי (שכולנו אוהבים אבל כולנו גם נסכים שהוא לא שחקן על), מוכיח הכי טוב כמה הבעיה עם גולסה גדולה.

כמו שאני רואה את זה לגולסה יש שתי פתרונות אפשריים: 1. לשחק את האחורי ביותר. 2. לא לשחק.

 

אם נכנס לפתרון למצב הקישור, גם כאן יש שתי אופציות:

1. להביא קשר התקפי.

2. לשחק עם שני שחקני קישור במקום שלושה ולהוסיף חלוץ. משמע לעבור ל-442.

 

 

אחלה ניתוח. כמה מחשבות:

1. אני חושב שהניתוח לגבי וידאר מפספס את זה שהבעיות עם וידאר נובעות בין היתר גם משיטת משחק, וזה כבר על המאמן. אם איביץ' לא מתכוון לשחק בשיטה שתמקסם את התועלת של וידאר ותאפשר לו להיות חלק משטף המשחק, אז עדיף למכור אותו.

2. אצילי הוא האכזבה הגדולה ביותר מבחינתי. הערך המוסף שכתבת עליו הוא מנהיגות. אצילי בורח מאחריות. במקום לדרוש את הכדור, לנסות לייצר מהלכים ולדחוף את הקבוצה קדימה, הוא מסתפק בתפקיד של בוזגלו (כפי שהיטבת לתאר), וזה לא מה שמכבי צריכה ממנו, אלא אם יגיע קשר התקפי שיוכל לתפקד כמנהיג של ההתקפה.

3. התכונות של גולסה היו ידועות עוד לפני שחתם. פיזי מאוד, תורם בחילוץ כדורים ובדחיפה קדימה. למרבה הצער, המימד ההתקפי פשוט לא קיים מספיק בתפקוד שלו, וכשרואים את ברסקי מבינים שזה לא רק עניין של מאמן ושיטת משחק.

4. ההשוואה לבאר שבע ממחישה כמה משמעותי וחיוני צ'יקו להצלחה שלנו העונה. אם הוא ישתלב, יתרום בייצור מצבים ובכיבוש שערים, חוסר המנהיגות של אצילי יהיה פחות בעייתי (ואצילי גם יקבל יותר שטח כי יהיה קשה להגנות להתמקד בו).

5. עוד הערה קטנה על וידאר - אם היה לנו בסגל עוד שחקן/שחקנים שמסוגלים לנפק מספרים, הדיון על וידאר היה שונה לחלוטין. נכון להיום, וזה משהו שהתעלמת ממנו, היכולת שלנו להכריע משחקים תלויה בעיקר בוידאר, כי אין לנו אף גולר אמין אחר בסגל.

 

אתייחס לכמה דברים:

2. צריך לשמוע את אצילי מתראיין כדי להבין שהוא לא מנהיג, הוא מדבר כמו ילד ומתנהג כמו ילד. דומה קצת לראיקוביץ' בקטע הזה. עם זאת, אני לא חושב שאצילי הוא בעיה, לפחות לא כזו שדורשת התייחסות.

אצילי שחקן ליגה מצויין, הוא הוכיח את זה בביתר ובמעט ששיחק בעונה שעברה. אני לגמרי שקט עם העמדה הזאת במכבי (אצילי, מיכה, חוזז). לעומת עמדות אחרות כמו בלם וקשר התקפי.

3. כמו שכתבתי למעלה, הפתרון עם גולסה פשוט ואמור להיות ידוע אחרי שנתיים שלו בקבוצה. או שהוא משחק את האחורי ביותר (פרץ, גלזר) או שאין סיבה להרכיב אותו במגרש. בטח במשחקים שאנחנו רוצים להיות דומיננטים בהם.

4. צ'יקו אכן קריטי לעונה הזאת. קצת מדאיג שהוא ועטר "יושבים" על אותה עמדה. לטעמי, עטר צריך לזוז לשפיץ ויש לזה הרבה סיבות.

5. מסכים בהחלט, הייתי בעד מכירה של וידאר הקיץ אבל כמו שאנחנו נראים עד עכשיו, בלעדיו יהיה לנו קשה מאוד לתת גול.

 

מה שהכי "מדאיג", שמכבי נראית בדיוק כמו בעונה שעברה.

[Chris]

כתיבה נהדרת חומץ, נהניתי לקרוא.