דקסטר פורסם ב 1 במאי, 2018 שתף פורסם ב 1 במאי, 2018 118-74. 2 Link to comment Share on other sites More sharing options...
פנחס שוף פורסם ב 1 במאי, 2018 שתף פורסם ב 1 במאי, 2018 זמנים שלא יחזרו Link to comment Share on other sites More sharing options...
Afrojack פורסם ב 1 במאי, 2018 שתף פורסם ב 1 במאי, 2018 איזה קבוצה מפחידה Link to comment Share on other sites More sharing options...
BODIROGA10 פורסם ב 1 במאי, 2018 שתף פורסם ב 1 במאי, 2018 איזה גמר אדיר..! נכנסתי שעתיים לפני המשחק שירה אדירה כל ההיכל צהוב. בולוניה היתה תפאורה כבר מהרגע הראשון. מדהים! ואיך אפשר שלא להיזכר בציטוט לפנתיאון: ... ״הייתה לנו הרגשה טובה לפני המשחק. הרגשנו שהלחץ על מכבי, שאנחנו נגיע כאנדרדוג ונשחק יותר חופשי. היינו במצב מנטלי מצוין ומוכנים במאה אחוז, אבל ברגע שעלינו במדרגות לכיוון הפרקט הכל השתנה. זה היה כמו להיכנס ללוע הר געש. האמת היא שבמדרגות אמר לי פטריסיו פראטו שמפה לא נצא בחיים, אבל עניתי לו שתמיד זה ככה ואחרי כמה דקות זה עובר. כשהגיעה הצגת השחקנים והציגו אותנו, היה מין הדף כזה של שריקות בוז. אף פעם לא שמעתי כזה דבר. הרגליים שלנו ממש רעדו. זה היה מצב בלתי ייאמן. מעולם לא חשבתי שקהל יכול כל כך להשפיע, אבל העסק נגמר עוד לפני שהוא התחיל. שם התחלתי להפנים שמה שאמר לי פראטו אולי היה נכון. כשהתחיל המשחק, הכל התפוצץ לנו בפנים, ואם חשבתי שאנחנו נתעלם מהקהל ומהאווירה, באה מכבי וגמרה את המשחק תוך חמש דקות. בפסק הזמן הראשון רפשה כבר אמר שלא באנו להיות שטיח של מכבי, אבל גם הוא הבין את זה. זה היה פסק זמן משונה, כאילו כולנו הבנו שפה לא ננצח, אז לפחות נילחם בשביל הכבוד. במחצית כבר רצינו להיות במטוס. לעוף כמה שיותר מהר. הרגשנו כמו כלי השעשוע של מכבי והקהל שלה".. (מתוך דברים שאמר בריאיון ג'יאנלוקה באזילה, שחקן סקיפר בולוניה, על גמר היורוליג 2004) 2 Link to comment Share on other sites More sharing options...
g0lan פורסם ב 1 במאי, 2018 שתף פורסם ב 1 במאי, 2018 הקבוצה הטובה בהיסטוריה. געגועים. Link to comment Share on other sites More sharing options...
YoniC פורסם ב 1 במאי, 2018 שתף פורסם ב 1 במאי, 2018 Link to comment Share on other sites More sharing options...
Mike פורסם ב 1 במאי, 2018 שתף פורסם ב 1 במאי, 2018 הטובה בהסטוריה! כמה געגועים, לא מאמין שכבר קיים דור שלא גדל על הקבוצה הזו Link to comment Share on other sites More sharing options...
דקסטר פורסם ב 1 במאי, 2018 Author שתף פורסם ב 1 במאי, 2018 ... ״הייתה לנו הרגשה טובה לפני המשחק. הרגשנו שהלחץ על מכבי, שאנחנו נגיע כאנדרדוג ונשחק יותר חופשי. היינו במצב מנטלי מצוין ומוכנים במאה אחוז, אבל ברגע שעלינו במדרגות לכיוון הפרקט הכל השתנה. זה היה כמו להיכנס ללוע הר געש. האמת היא שבמדרגות אמר לי פטריסיו פראטו שמפה לא נצא בחיים, אבל עניתי לו שתמיד זה ככה ואחרי כמה דקות זה עובר. כשהגיעה הצגת השחקנים והציגו אותנו, היה מין הדף כזה של שריקות בוז. אף פעם לא שמעתי כזה דבר. הרגליים שלנו ממש רעדו. זה היה מצב בלתי ייאמן. מעולם לא חשבתי שקהל יכול כל כך להשפיע, אבל העסק נגמר עוד לפני שהוא התחיל. שם התחלתי להפנים שמה שאמר לי פראטו אולי היה נכון. כשהתחיל המשחק, הכל התפוצץ לנו בפנים, ואם חשבתי שאנחנו נתעלם מהקהל ומהאווירה, באה מכבי וגמרה את המשחק תוך חמש דקות. בפסק הזמן הראשון רפשה כבר אמר שלא באנו להיות שטיח של מכבי, אבל גם הוא הבין את זה. זה היה פסק זמן משונה, כאילו כולנו הבנו שפה לא ננצח, אז לפחות נילחם בשביל הכבוד. במחצית כבר רצינו להיות במטוס. לעוף כמה שיותר מהר. הרגשנו כמו כלי השעשוע של מכבי והקהל שלה".. (מתוך דברים שאמר בריאיון ג'יאנלוקה באזילה, שחקן סקיפר בולוניה, על גמר היורוליג 2004) 1 Link to comment Share on other sites More sharing options...
Recommended Posts
Create an account or sign in to comment
You need to be a member in order to leave a comment
Create an account
Sign up for a new account in our community. It's easy!
Register a new accountSign in
Already have an account? Sign in here.
Sign In Now