נועם שוהם פורסם ב 15 באפריל, 2018 שתף פורסם ב 15 באפריל, 2018 ביקורת שיפוטית הייתה עוד לפני 1992 רק ללא המקור הנורמטיבי שקיים היום. בגץ בהחלט שופט לפי החוקים ובטח שלא לפי גחמות או אג׳נדה. בארהב יש חוקה ובאנגליה השיטה שונה בתכלית וקיימת מאוד שנים. צא מהפופוליזם שזורעים לך בימין כל מי שלא חושב כמוך הוא פופוליסט? תלמד לקבל דעה אחרת. בכל מה שקשור לבית המשפט, ישראל צריכה לחזור למציאות שלפני 92'. שום דמוקרטיה לא תהיה בסכנה. בג"ץ לא שופט לפי חוקים. אם זה היה כך, תמיד שופטי עליון היו מקבלים החלטה פה אחד. אבל זה לא עובד ככה, כי כל שופט, מימין ומשמאל, מכניס את עולם הערכים שלו לפרשנות החוק שאותו שופט. המחשבה שהשופטים הם מרומים מהעם, יודעים לנתק את עצמם מאינטרסים או מאידיאולוגיות, היא מנותקת מהמציאות. ברגע שברק פסל את רות גביזון כי "יש לה אג'נדה" או שפסלו את אלרון בטענה שהוא "לא קורץ מהחומר שעשויים שופטי בית המשפט העליון", היה צריך לעשות ניקוי בכל הדבר הזה שנקרא בג"ץ. בית המשפט העליון הוא לא כלי משחק של קבוצה מסויימת שדרכו תשפיע על המדינה. מי שלא מבין את זה, שצריך בית משפט מאוזן ולא משותלל, מהר מאוד ימצא שהוא מקבל בית משפט מוטה לצד השני. 4 Link to comment Share on other sites More sharing options...
העכבר הצהוב פורסם ב 15 באפריל, 2018 שתף פורסם ב 15 באפריל, 2018 בלי בג"ץ הייתה כבר פורצת מלחמת אזרחים, או שהמדינה הייתה נמחקת. Link to comment Share on other sites More sharing options...
hairy2hell פורסם ב 15 באפריל, 2018 שתף פורסם ב 15 באפריל, 2018 הסתדרנו נהדר בלי המהפכה החוקתית של ברק. הדמוקרטיה בישראל לא היתה בשום סכנה עד 92'. בג"ץ לא שופט לפי החוקים. הוא שופט לפי עולם הערכים שלו ולפי הנורמות הנכונות בעיניו. אין לו זכות לזה. הוא מכתיב מדיניות, לא שומר על ספר החוקים. לא תזיק רפורמה ביחסי הכוחות מולו. מה שטוב לדמוקרטיות כמו ארה"ב ובריטניה טוב גם לדמוקרטיה הישראלית. שוב, מה הקשר ללהיות בסכנה? השאלה היא לא האם בלי בג״ץ תהיה סכנה לדמוקרטיה, אלא אם במידה ותהיה סכנה לדמוקרטיה, האם בג״ץ יוכלו למנוע את הסכנה הזו או לא. ובג״ץ שופט לפי הניתוח של השופטים לחוקים, בעיקר חוקי היסוד (אבל לא רק). אבל הם לא מכתיבים מדיניות - במידה ורוצים לעדכן או לשנות חוק יסוד כלשהו, הכנסת יכולה לעשות זאת (כמובן בתנאי שזה לא סותר חוק יסוד אחר). למשל בנושא הפליטים, בג״ץ לא הכתיב מדיניות שקובעת שצריך לשחרר אותם, אלא שבהעדר הסכם פינוי שעומד בחוקים שיש בישראל ובהסכמים שישראל חתומה עליהם, זה יהיה לא חוקי להחזיק אותם במעצר. זה משאיר לממשלה אופציה גם להביא הסכם אחר כזה, לשנות את החוקים הקיימים אצלנו, או להתנער מההסכמים הללו שאנחנו חתומים עליהם. אין כאן באמת קביעת מדיניות, אלא בחינה של מדיניות קיימת. Link to comment Share on other sites More sharing options...
DoW פורסם ב 15 באפריל, 2018 שתף פורסם ב 15 באפריל, 2018 בית המשפט בישראל הוא אחד הדברים הפחות דמוקרטיים שקיימים כאן 5 Link to comment Share on other sites More sharing options...
duss21 פורסם ב 15 באפריל, 2018 שתף פורסם ב 15 באפריל, 2018 כותרת הנושא אומרת הרבה על מהות הדיון בעניין הזה. Link to comment Share on other sites More sharing options...
נועם שוהם פורסם ב 15 באפריל, 2018 שתף פורסם ב 15 באפריל, 2018 שוב, מה הקשר ללהיות בסכנה? השאלה היא לא האם בלי בג״ץ תהיה סכנה לדמוקרטיה, אלא אם במידה ותהיה סכנה לדמוקרטיה, האם בג״ץ יוכלו למנוע את הסכנה הזו או לא. ובג״ץ שופט לפי הניתוח של השופטים לחוקים, בעיקר חוקי היסוד (אבל לא רק). אבל הם לא מכתיבים מדיניות - במידה ורוצים לעדכן או לשנות חוק יסוד כלשהו, הכנסת יכולה לעשות זאת (כמובן בתנאי שזה לא סותר חוק יסוד אחר). למשל בנושא הפליטים, בג״ץ לא הכתיב מדיניות שקובעת שצריך לשחרר אותם, אלא שבהעדר הסכם פינוי שעומד בחוקים שיש בישראל ובהסכמים שישראל חתומה עליהם, זה יהיה לא חוקי להחזיק אותם במעצר. זה משאיר לממשלה אופציה גם להביא הסכם אחר כזה, לשנות את החוקים הקיימים אצלנו, או להתנער מההסכמים הללו שאנחנו חתומים עליהם. אין כאן באמת קביעת מדיניות, אלא בחינה של מדיניות קיימת. אבל למה שתהיה סכנה לדמוקרטיה? מאיפה באה המחשבה הזאת בכלל? זה מאותו אזור חיוג של "צריכים להזהר שלא נהיה כמו הנאצים"? בג"ץ לא קובע מדיניות? אנחנו מדברים על אותו בג"ץ שפעם אחר פעם פוסל לכנסת חוקים בנושא המסתננים ושולח אותם לעשות תיקונים על תיקונים (כבר מ-2013 פסל חוק בנושא). אותו בג"ץ שפסל את חוק טל, למרות שעדנה ארבל בדעת מיעוט אמרה שהוא עובד? בג"ץ שפסל את "נוהל שכן" למרות הדעות בצבא שזה חיוני? החזרת גופות מחבלים? בג"ץ בכלים משפטיים קובע מדיניות בשטח בלי שנתנה לו סמכות לזה. בג"ץ בארץ לקח את האקטיביזם למקומות שאין דמוקרטיה בעולם שזה הגיע לרמה הזאת!!! אני בכלל לא הסגיר מקרים של איפה ואיפה, שזה אותו בג"ץ שמנע הפגנות לגטימיות נגד ההתנתקות (רק נזכיר שהמשטרה אסרה על אוטובוסים לרדת להפגנות בדרום ועוד), שזה אותו בג"ץ שמחרב בתים של יהודים בגלל מטר ששייך לערבים, אבל לבתים של ערבים שנבנו על קרקעות של יהודים הוא מנסה לפשר בפיצויים. השופטים של בג"ץ לא חכמים יותר ולא ישרים יותר מחברי כנסת, מאנשי צבא, משוטרים, מעורכי דין, מטבחים, ממנקים וממורים. אין להם שום סמכות לקבוע מדיניות בפועל על ידי כלים משפטיים. 2 Link to comment Share on other sites More sharing options...
נועם שוהם פורסם ב 15 באפריל, 2018 שתף פורסם ב 15 באפריל, 2018 צא מהפופוליזם שזורעים לך בימין אני ברשותך יחזור למשפט הזה, לא חלילה כדי להתנגח, אלא כי שורש הדיון בנושא בג"ץ זה התפיסה שלו שהוא עליון על הכנסת ועל העם. הטענות הקשות כנגד בג"ץ לאו דווקא מגיעות מימין, אלא משמאל. "השמאל התייאש מהדמוקרטיה והפך את בג"ץ למועצת החכמים" הציטוט הזה לא שייך לנער גבעות ולא למצביע ימין, אלא לשר המשפטים ולאיש מפלגת העבודה לשעבר, חיים רמון. "האפשרות שנטל לעצמו בג״ץ לפסול חוקים ללא הרשאה מפורשת של הכנסת היא אנטי דמוקרטית ועוקפת כנסת" "בחרתי להתמנות לשר המשפטים כי הייתה לי שליחות: להחזיר את הדמוקרטיה לנבחרי העם. אתה בוודאי זוכר שב־1992 הייתי אחד הדוחפים המרכזיים לחקיקת חוק יסוד 'כבוד האדם וחירותו' וחוק יסוד 'חופש העיסוק'. הדבר האחרון שהעליתי אז בדעתי זה שאני עושה מהפכה חוקתית. אף אחד מיוזמי החוק לא חלם על זה. "היום אומרים לנו השופטים: 'מה אתם רוצים מאיתנו? זו הכנסת שחוקקה את החוקים האלה, אהרן ברק רק ישב בצד'. זה שקר וכזב. בדיונים לפני החקיקה עמד פרופ' אוריאל לין והצהיר שלוש פעמים: בית המשפט העליון לא ישתמש בחוקי היסוד כדי לבטל חוקים. פרופ' אמנון רובינשטיין גם היה משוכנע שזה לא יקרה. אף אחד מהח"כים לא דמיין בכלל אילו כנפיים יצמיח ברק לעליון באמצעות החוקים הללו. את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הגיש דן מרידור, ואפילו בדברי ההסבר הוא לא כתב שהחוקים יאפשרו לבג"ץ לפסול חוקים. אתה יודע למה? כי אם זה היה כתוב, לא היה לחוק הזה שום סיכוי לעבור בכנסת. זו נטו יצירה של ברק האיש. אם חשין היה הנשיא, או אם לנדוי או אלון היו נשיאים – בית המשפט לא היה מעז לבטל חוקים. שוקן מדמיין דברים שלא קרו, הוא טוען טענות שאפילו ברק לא טען". האשליה התפוצצה מהר, בחוק לאיסור ייבוא בשר חזיר. "תפקדתי כראש האופוזיציה, והלכתי לאריה דרעי שלא היה מוכן לתמוך בחוק. היו לו חושים מחודדים, והוא חשש מבג"ץ. אמרתי לו: שמע את פרופ' לין, לא יבוטלו חוקים של הכנסת. ומה קרה מיד אחרי? בג"ץ ביטל את החוק לאיסור ייבוא בשר חזיר, בטענה שהוא נוגד את חופש העיסוק. בגלל זה נאלצנו לחוקק את פסקת ההתגברות בחוק יסוד חופש העיסוק. זה דרש מאמץ אדיר של גיוס 61 ח"כים, אבל בזה הייתה תלויה הממשלה. אחרי שכל זה נגמר, דרעי אמר לי 'איבדתי אמון במוסד הזה. גם אם יציעו את עשרת הדיברות כחוק יסוד אני אתנגד. בג"ץ תמיד יעשה מה שהוא רוצה'. "המהלכים של ברק טרפדו את כינון החוקה של מדינת ישראל. הייתה לי תוכנית להמשיך לכתוב את החוקה. כסוציאל־דמוקרט רציתי להעביר את חוק יסוד 'זכויות חברתיות'. היו לי כוח והשפעה ויכולתי לחוקק את החוק, אבל כשראיתי מה עושה בית המשפט גנזתי הכול. כשמוניתי לשר המשפטים המשימה שלי הייתה לחוקק את חוק יסוד 'החקיקה', שיש בו פסקת התגברות שמאפשרת לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל בבג"ץ. היו לי מלחמות עולם עם ברק. הוא הסכים רק אם החוק יחוקק מחדש ברוב של 70 ח"כים, מה שהופך את הסעיף לכמעט בלתי יישומי. הייתי מוכן להתפשר איתו על 65, אבל בסוף הודחתי מתפקידי". למה הביקורת שלך על מערכת המשפט כמעט לא נשמעת בחוגי השמאל?"השמאל הישראלי במצב קשה היום. ההכרעות הדמוקרטיות של העם מאז 77' לא מוצאות חן בעיניו, ובמקום להיאבק על נפש העם הוא הולך ומנסה לעקוף את תוצאות הבחירות באמצעות בג"ץ. אני מאמין שרוב עם ישראל בעד היפרדות מהפלסטינים, ורק מיעוט קטן דבק במדינה דו־לאומית בארץ ישראל השלמה. צריך לעשות חריש עמוק ולהסביר את זה לעם, אבל השמאל לא מכבד את העם. לצערי חבריי לא מבינים שיש לזה מחיר. אם אני לא מכבד את שלטון הימין שנבחר בקלפי, הימין לא יכבד אותי כשאני אבחר בקלפי". "אני אומר לחבריי בשמאל: לא לעולם חוסן, זה יתנקם בנו. מי שקובע שהכול שפיט צריך להבין שהכול יהיה שפיט מכל הכיוונים, גם נגדו. אנחנו בונים על זה שהשופטים יהיו תמיד מהצד שלנו, אבל הימין לא טיפש. קח למשל את בג"ץ ההתנתקות. תשעה שופטים חשבו שהנושא שפיט, וחוץ מאדמונד לוי כולם תמכו בהתלהבות. הימין ראה ונפל לו האסימון, והוא הבין שהוא צריך לדאוג לכך שבפעם הבאה שהתנתקות תגיע לבית המשפט, יהיה רוב של שופטים שיגידו שהיא לא חוקית. לשם אנחנו רוצים להגיע?" "קח לדוגמה את פרשת גלעד שליט. אני העליתי הצעה: לקחת את ששת מנהיגי חמאס הבכירים שיושבים אצלנו בכלא, ולהשוות את התנאים שלהם לאלו של גלעד שליט. בידוד מוחלט, אין ביקורי משפחות, מניעת כל קשר עם העולם החיצון. לבדוק מה המינימום שמחייב הדין הבינלאומי, ולתת רק אותו. אמר לי שי ניצן, זה לא יעבור בג"ץ. אמרתי לו אני רוצה להגיע לבג"ץ ולשים על השולחן את העובדה שהם פוגעים במו"מ לשחרור שליט. הוא אמר לי שלא כדאי, שעצם ההליכה לבג"ץ תעשה נזק. ההיסטוריה מלמדת, כך הוא אמר, שבכל פעם שהנושא הגיע אליהם הם הגבילו אותנו יותר ויותר. אפילו להפריד בין אסירי חמאס לאסירי פת"ח הם לא אישרו. עדיף להשאיר את הנושא עמום ולא לחטוף מגבלות חדשות. "שאלתי אותו: מול מי מפגינים, מול הבית של ראש הממשלה או מול בג"ץ? איך זה שאנשים עם סמכות ללא אחריות מכתיבים מה לעשות לאנשים עם אחריות ללא סמכות? אני הייתי מהמתנגדים הגדולים של עסקת שליט, אבל אמרתי לו 'אתה תראה מה תהיה התוצאה של מדיניות בג"ץ. מדינת ישראל תיכנע לחמאס, תשחרר רוצחים עם דם על הידיים, והרוצחים האלה יהרגו יהודים'. זה בדיוק מה שקרה. על פי נתוני השב"כ שבעה יהודים נרצחו בידי משוחררי עסקת שליט. העדפנו דם על דם כדי לצאת נאורים". אלו ציטוטים מדהימים שאני ממליץ לקרוא. https://www.makorrishon.co.il/news/10795/ Link to comment Share on other sites More sharing options...
Augustus פורסם ב 15 באפריל, 2018 שתף פורסם ב 15 באפריל, 2018 אבל למה שתהיה סכנה לדמוקרטיה? מאיפה באה המחשבה הזאת בכלל? זה מאותו אזור חיוג של "צריכים להזהר שלא נהיה כמו הנאצים"? זה מאותו אזור חיוג שהביא ארצה את עקרון הדמוקרטיה המתגוננת. אתה נגד העקרון הזה גם? Link to comment Share on other sites More sharing options...
טוני פורסם ב 15 באפריל, 2018 שתף פורסם ב 15 באפריל, 2018 זה מאותו אזור חיוג שהביא ארצה את עקרון הדמוקרטיה המתגוננת. אתה נגד העקרון הזה גם? בארץ הדמוקרטיה מתגוננת רק אל מול יהודים. מעניין אם היא תתגונן כשמפלגה ערבית תעלה לשלטון. Link to comment Share on other sites More sharing options...
Augustus פורסם ב 15 באפריל, 2018 שתף פורסם ב 15 באפריל, 2018 בארץ הדמוקרטיה מתגוננת רק אל מול יהודים. מעניין אם היא תתגונן כשמפלגה ערבית תעלה לשלטון. כמה אסירים מנהליים ערבים יש בארץ? Link to comment Share on other sites More sharing options...
נועם שוהם פורסם ב 15 באפריל, 2018 שתף פורסם ב 15 באפריל, 2018 זה מאותו אזור חיוג שהביא ארצה את עקרון הדמוקרטיה המתגוננת. אתה נגד העקרון הזה גם? אתה מודע לזה שעקרון "הדמוקרטיה המתגוננת" היה בשימוש בישראל גם לפני המהפכה ב-92'? Link to comment Share on other sites More sharing options...
טוני פורסם ב 15 באפריל, 2018 שתף פורסם ב 15 באפריל, 2018 כמה אסירים מנהליים ערבים יש בארץ? 700 +- רובם לא אזרחי המדינה בכלל. Link to comment Share on other sites More sharing options...
hairy2hell פורסם ב 15 באפריל, 2018 שתף פורסם ב 15 באפריל, 2018 אבל למה שתהיה סכנה לדמוקרטיה? מאיפה באה המחשבה הזאת בכלל? זה מאותו אזור חיוג של "צריכים להזהר שלא נהיה כמו הנאצים"? בג"ץ לא קובע מדיניות? אנחנו מדברים על אותו בג"ץ שפעם אחר פעם פוסל לכנסת חוקים בנושא המסתננים ושולח אותם לעשות תיקונים על תיקונים (כבר מ-2013 פסל חוק בנושא). אותו בג"ץ שפסל את חוק טל, למרות שעדנה ארבל בדעת מיעוט אמרה שהוא עובד? בג"ץ שפסל את "נוהל שכן" למרות הדעות בצבא שזה חיוני? החזרת גופות מחבלים? בג"ץ בכלים משפטיים קובע מדיניות בשטח בלי שנתנה לו סמכות לזה. בג"ץ בארץ לקח את האקטיביזם למקומות שאין דמוקרטיה בעולם שזה הגיע לרמה הזאת!!! אני בכלל לא הסגיר מקרים של איפה ואיפה, שזה אותו בג"ץ שמנע הפגנות לגטימיות נגד ההתנתקות (רק נזכיר שהמשטרה אסרה על אוטובוסים לרדת להפגנות בדרום ועוד), שזה אותו בג"ץ שמחרב בתים של יהודים בגלל מטר ששייך לערבים, אבל לבתים של ערבים שנבנו על קרקעות של יהודים הוא מנסה לפשר בפיצויים. השופטים של בג"ץ לא חכמים יותר ולא ישרים יותר מחברי כנסת, מאנשי צבא, משוטרים, מעורכי דין, מטבחים, ממנקים וממורים. אין להם שום סמכות לקבוע מדיניות בפועל על ידי כלים משפטיים. למה שתהיה סכנה לדמוקרטיה? כי יכולה להיות, וזה משהו קריטי מכדי להגיד ״סמוך עלי, יהיה טוב״. אם מפלגה כלשהי תשיג מתישהו 61 מנדטים, צריך שיהיה גוף שיוכל למנוע ממנה לחוקק חוק של ביטול הבחירות. צריך שיהיה גוף שיוכל לפסול חוק שכזה. וצר לי, להגיד ״למה בכלל שזה יקרה״ זה לא ערובה מספיק גדולה. ולא, לפסול מדיניות בטענה שהיא לא חוקית זה לא אותו דבר כמו לקבוע מדיניות. כבר אמרתי כאן למשל על חוק טל - הם לא קבעו שצריך לגייס חרדים. הם לא קבעו גם שלא צריך לגיס חרדים. כל מה שבג״ץ קבע זה שחוק טל פסול שכן הוא לא חוקתי, ואמרו שעד שהמדינה תקבע חוק חדש שכן יהיה חוקתי (לכאן או לכאן), לא ייתכן לעשות הפרדה בין החרדים לשאר האוכלוסיה. זה גם היה הניסיון של החרדים עכשיו עד שליצמן בעט בדלי כי הוא חשב שביבי נמצא בעמדה לחיצה - להגיע להסכם שיעמוד בהגדרות שבג״ץ הגדיר שהסכם חוקתי צריכות לכלול (אבל אז כאמור הם פישלו, ועשו הסכם מזורז שכל מה שהוא ייתן להם זה עוד קצת זמן עד שזה שוב לא יעמוד במבחן הבג״ץ, ונצטרך לעבור משבר קואליציוני שוב). ושים לב למה אתה אומר - שולח אותם לעשות תיקונים (על הפליטים). לא קובע שאי אפשר לעשות חוק בנושא, לא קובע אם הם צריכים להשאר או לעזוב או להיות מפוצים או כל דבר אחד - אלא שולח אותם לעשות תיקונים כדי שהחוק שיעבירו (שיכול להיות לכל כיוון) יענה על ההגדרות של החוקים של ישראל או אלו הבינלאומיים שישראל הסכימה לקבל על עצמה. וכבר נאמר בפסיקות הללו כמה פעמים שהמדינה רשאית גם לשנות את החוקים הללו או להתנער מההסכמים שהיא חתומה עליהם, אבל עד שזה יקרה, הניסיונות שלה ההצעות חוק שלה בנוגע לטיפול בפליטים הם לא חוקתיים. Link to comment Share on other sites More sharing options...
hairy2hell פורסם ב 15 באפריל, 2018 שתף פורסם ב 15 באפריל, 2018 בארץ הדמוקרטיה מתגוננת רק אל מול יהודים. מעניין אם היא תתגונן כשמפלגה ערבית תעלה לשלטון. אתה מתכוון כמו האסירים הביטחוניים? או כמו ההוצאה מחוץ לחוק של הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית? לטובה או לרעה, בצדק או לא (תיקח את זה איך שאתה רוצה, זה לא האישיו אז אני לא נכנס לזה כרגע) - כרגע המדינה מפעילה יותר פעמים עקרונות של דמוקרטיה מתגוננת אל מול לא יהודים מאשר אל מול יהודים. לא רק כלפיהם, נכון, אבל בעיקר. Link to comment Share on other sites More sharing options...
Shlomix פורסם ב 15 באפריל, 2018 שתף פורסם ב 15 באפריל, 2018 הליכוד של ביבי זו מפלגת השלטון הכי כושלת שהייתה פה אי פעם, וכדי להסיט את האש הם מפנים את האש לבג"ץ. חבל שאין פה איזו ממשלת ימין אמיתית, ככה לפחות נרוויח את הפלוס של הימין ולא רק את המינוס. 1 Link to comment Share on other sites More sharing options...
טוני פורסם ב 16 באפריל, 2018 שתף פורסם ב 16 באפריל, 2018 אתה מתכוון כמו האסירים הביטחוניים? או כמו ההוצאה מחוץ לחוק של הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית? לטובה או לרעה, בצדק או לא (תיקח את זה איך שאתה רוצה, זה לא האישיו אז אני לא נכנס לזה כרגע) - כרגע המדינה מפעילה יותר פעמים עקרונות של דמוקרטיה מתגוננת אל מול לא יהודים מאשר אל מול יהודים. לא רק כלפיהם, נכון, אבל בעיקר. איך תושבים לא ישראלים יכולים לסכן באופן מיידי את הדמוקרטיה שלך? פיגועי טרור הם עבירה על החוק לכל דבר ועניין ואין שום קשר לניסיון פגיעה בדמוקרטיה (למרות שפיגועי טרור הן פגיעה בחברה המתקדמת שלנו בכל מקרה), זה רצח ממדרגה ראשונה ולא משנה המניע, מה בנוגע לרשימה המשותפת? Link to comment Share on other sites More sharing options...
erantheking21 פורסם ב 16 באפריל, 2018 שתף פורסם ב 16 באפריל, 2018 צריך שבית המשפט ישמר אובקייטיבי ואז אף אחד לא יגע בו ולא הסתכל עליו הוא גוף חשוב Link to comment Share on other sites More sharing options...
hairy2hell פורסם ב 16 באפריל, 2018 שתף פורסם ב 16 באפריל, 2018 איך תושבים לא ישראלים יכולים לסכן באופן מיידי את הדמוקרטיה שלך? פיגועי טרור הם עבירה על החוק לכל דבר ועניין ואין שום קשר לניסיון פגיעה בדמוקרטיה (למרות שפיגועי טרור הן פגיעה בחברה המתקדמת שלנו בכל מקרה), זה רצח ממדרגה ראשונה ולא משנה המניע, מה בנוגע לרשימה המשותפת? מי אמר שכל האסירים הביטחוניים הם לא אזרחי ישראל? וברור שזה עבירה על החוק, אבל החוק דורש משפט. מי שמוחזק כאסיר ביטחוני לא עובר משפט, ולא מקבל את הזכויות (וזה נכון אגב גם כלפי אסירים ביטחונים יהודים, כשיש כאלו). אקט של שלילת זכויות למען הביטחון זה אקט של דמוקרטיה מתגוננת by the book. ומה בנוגע לרשימה המשותפת? Link to comment Share on other sites More sharing options...
טוני פורסם ב 16 באפריל, 2018 שתף פורסם ב 16 באפריל, 2018 מי אמר שכל האסירים הביטחוניים הם לא אזרחי ישראל? וברור שזה עבירה על החוק, אבל החוק דורש משפט. מי שמוחזק כאסיר ביטחוני לא עובר משפט, ולא מקבל את הזכויות (וזה נכון אגב גם כלפי אסירים ביטחונים יהודים, כשיש כאלו). אקט של שלילת זכויות למען הביטחון זה אקט של דמוקרטיה מתגוננת by the book. ומה בנוגע לרשימה המשותפת? רוב האסירים אינם תושבי המדינה (לפי מידע שפורסם דרך שירות בתי הסוהר ובצלם). וכשאני אומר "רוב" אין לי אחוזים מדויקים אבל הם ממש באזורים הגבוהים לטובת הפלסטינים (לטובתם הכוונה לרעתם). בנוסף הייתה גם ירידה משמעותית מלפני 3 ו4 שנים למה שקורה כרגע (כמעט 50%) בכמות המעצרים. הרשימה המשותפת לא מסכנת את הדמוקרטיה הישראלית? בכל אופן, קצת סטינו מהנושא ולא הייתה לי כוונה להגיע לנושא הזה אז אם בא לך להמשיך לדבר על הנושא המקורי באהבה. אין לי כוח לדיבורי ימין ושמאל Link to comment Share on other sites More sharing options...
Augustus פורסם ב 16 באפריל, 2018 שתף פורסם ב 16 באפריל, 2018 אתה מודע לזה שעקרון "הדמוקרטיה המתגוננת" היה בשימוש בישראל גם לפני המהפכה ב-92'? מודע. אז?.. 700 +- רובם לא אזרחי המדינה בכלל. מה זה משנה, הם בכלא ישראלי מטעם החוק הישראלי. Link to comment Share on other sites More sharing options...
Shlomix פורסם ב 16 באפריל, 2018 שתף פורסם ב 16 באפריל, 2018 כצפוי, נדחה וכנראה ימוסמס. גם נתניהו יודע שהחוק הזה לא סביר Link to comment Share on other sites More sharing options...
avi atias פורסם ב 16 באפריל, 2018 שתף פורסם ב 16 באפריל, 2018 אם חוק ההתגברות הזה לא מבטא את רוח חוקי היסוד של מדינת ישראל אז בג"צ יכול לבטל גם אותו. לא? Link to comment Share on other sites More sharing options...
BuSa פורסם ב 17 באפריל, 2018 שתף פורסם ב 17 באפריל, 2018 אם חוק ההתגברות הזה לא מבטא את רוח חוקי היסוד של מדינת ישראל אז בג"צ יכול לבטל גם אותו. לא? בעיקרון לא. חוקי היסוד הם המדרג החוקתי הגבוה לאורו בגצ מעביר ביקורת שיפוטית על חוקים רגילים. אם הכנסת חוקקה חוק יסוד (בכובעה כרשות מכוננת) אין לבגץ סמכות להעביר על זה ביקורת. ועל אף כל זאת, יש דוקטרינה שאם אני זוכר נכון לא עברה בשום מקום בעולם, כולל אצלנו, אבל הנשיאה בייניש דיברה עליה פעם, שנקראת 'תיקון חוקתי שאינו חוקתי'. הדוקטרינה הזו למעשה מאפשרת ביקורת שיפוטית גם על חוקי יסוד, אבל לדעתי זה לא משהו ישים גם בעיניי החסידים הכי גדולים של האקטיביזם השיפוטי. Link to comment Share on other sites More sharing options...
Amit149 פורסם ב 17 באפריל, 2018 שתף פורסם ב 17 באפריל, 2018 לא קראתי את כל התגובות אבל אם אני לא טועה אף אחד לא הזכיר את העובדה, שבניגוד לכתוב בפוסט הפותח, חוק יסוד לא צריך לעבור ברוב של 61. אפילו חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו עצמו לא עבר ברוב של 61 אלא 32 מול 21. לכל האנשים שאומרים שתפקידו של בג"ץ הוא להגביל במקרה שתהיה מפלגה של יותר מ61. מה שיגן על הדמוקרטיה במצב זה לא יהיה בית המשפט. אתם מפחדים מדיקטטורה שתהיה לה את האפשרות לחוקק כל חוק וחושבים שבג"ץ יסייע? הרי מפלגה שכזו יכולה בכל מקרה לחוקק חוקי יסוד חדשים או להחליט בחוק לפרק את בית המשפט העליון מסמכותו. ואז מה? בית המשפט העליון יפסוק שתיקון חוק יסוד נגדו הוא לא חוקתי? ביחס לשאלת ה"חריגה מסמכות" (כמטבע לשון) של בג"ץ, לא צריך להסתכל רחוק - חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו פורש ביודעין בצורה שברור לכולם שהמחוקק לא התכוון אליה וביהמ"ש בעצם קנה לעצמו סמכות על ידי פרשנות מרחיבה מאוד של החוק ובפסיקותיו לאורך השנים אף "קרא לתוך החוק" זכויות שלא הופיעו בו. לגבי פסקת ההגבלה, הצעה שתקבע כי הכנסת יכולה "להתגבר" על התנגדות בג"ץ ככל שהיא עושה זאת ביודעין ובצורה מפורשת וברוב של חברי הכנסת (61, לא רוב המצביעים שיכול להיות גם 3 מול 1) הוא לדעתי חוק מידתי. הוא ישיג בכל מקרה את הביקורת הציבורית והפוליטית בעת חקיקת החוק וזה בעצם הכלי האכיפתי היחידי שקיים לבג"ץ (זה לא שבג"ץ היה שולח את חייליו להסתער על מוסדות הממשלה במקרה של דיקטטורה, זה הכוח שלו בכל מקרה). Link to comment Share on other sites More sharing options...
טוני פורסם ב 17 באפריל, 2018 שתף פורסם ב 17 באפריל, 2018 כצפוי, נדחה וכנראה ימוסמס. גם נתניהו יודע שהחוק הזה לא סביר אני לא חושב שהמצב הנפשי שנתניהו מציג בשנים האחרונות, גורם לו לחשוב שיש משהו בלתי סביר או בלתי אפשרי שהוא יכול לעשות כדי לשמור על כס המלכות. Link to comment Share on other sites More sharing options...
Recommended Posts
Create an account or sign in to comment
You need to be a member in order to leave a comment
Create an account
Sign up for a new account in our community. It's easy!
Register a new accountSign in
Already have an account? Sign in here.
Sign In Now