Jump to content

אל תיגעו לנו בבית המשפט


m.c tel-aviv
 שתף

Recommended Posts

היום התקיים בוועדת שרים של הממשלה דיון על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. למעשה חלק משרי הממשלה רוצים להכניס "פסקת התגברות" לתוך חוק יסוד זה.



לאלו שלא יודעים למדינת ישראל אין חוקה פורמאלית.


למעשה לאחר קום המדינה היו ניסיונות לכונן חוקה למדינת ישראל אך בהיעדר הסכמה הוחלט לכונן את החוקה טיפין טיפין באמצעות חקיקת חוקי יסוד לפרקים (ההחלטה הזו מכונה החלטת הררי ע"ש ח"כ בזמנו) כמו כן החלטה זו ידועה גם כהחלטה שלא להחליט.



במהלך השנים נחקקו לא מעט חוקי יסוד כמו חוק יסוד חופש העיסוק, חוק יסוד ירושלים בירת ישראל, חוק יסוד הכנסת, חוק יסוד הממשלה ועוד. המטרה בסופו של דבר תהיה לאגד את כל חוקי היסוד שנחקקו ושיחוקקו לכדי חוקה שלמה. התנאי לחקיקת חוקי יסוד הוא קודם כל צורני, כותרת החוק, חוק יסוד. ובנוסף מינימום 61 חכי"ם שיצביעו בעד.



מזה בעצם חוק יסוד?


מדובר בחוק בעל מדרג נורמטיבי גבוה יותר מחוק רגיל. לדוגמה חוק העונשין/ חוק החוזים וכו. ולמעשה חוקי היסוד יהוו את החוקיות של כל חוק שייחקק או לכל הפחות כל חוק יפורש בהתאם לעקרונות של חוקי היסוד.



חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הוא חוק מאוד מיוחד. זהו לשונו:


"זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל."


מטרת החוק "להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית."


יש כמובן סעיפים נוספים בחוק, בהם מעוגנות הזכויות שנראות לנו היום כבסיסיות ביותר, כמו הזכות לפרטיות, חופש הביטוי, הזכות לשוויון ועוד.



כאשר הכנסת מחוקקת חוק כלשהו תיתכן פגיעה כלשהי באחת מזכויות אלה. במצב כזה ניתן לפנות לבג"ץ לבחינת החוקיות של אותו חוק שהכנסת חוקקה.


בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ישנה פסקה הנקראת "פסקת ההגבלה" הקובעת 4 תנאים מצטברים שחוק חייב לעמוד בהם כדי שיהיה חוקי ואלו הם:


אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.



מזה פסקת ההתגברות?


פסקה זו מצויה בחוק יסוד חופש העיסוק, הקובעת כי על אף האמור, חוק "רגיל" שנחקק ברוב חברי כנסת (61) יהיה תקף אף אם אינו עומד ב4 התנאים שלעיל. ובתנאי שהחוק הפוגע יעמוד בתוקף ל4 שנים בלבד.



הניסיון של חלק מהשרים לייבא את פסקת ההתגברות לתוך חוק יסוד כבוד האדם וחירותו היא כרסום בוטה בדמוקרטיה שלנו. היא תשלול מבג"ץ את היכולת להתערב בחוקיות החקיקה בכנסת ולמעשה תסרס את בג"ץ מלבצע ביקורת שיפוטית.


כך למעשה כל חוק שיחוקק עפ"י הרוב הדרוש יעמוד בתוקף אף אם יפגע בזכויות המנויות והלא מנויות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.



למה כל כך חשוב להשאיר לבג"ץ את המנדט להתערב ולעתים אף לבטל חקיקה של הכנסת?


עיקרון הפרדת הרשויות זהו העיקרון החשוב ביותר בדמוקרטיה. החלשה של בגץ וחיזוק של הכנסת על חשבונו תפר את העיקרון הזה. אומנם הכנסת מורכבת מנבחרי הציבור ושופטי העליון לא. אך יחד עם זאת חייב להיות איזשהו מנגנון של איזונים ובלמים שלא יאפשר לנבחרי הציבור לפעול בניגוד לרוח הדמוקרטיה ובניגוד לרוח הכרזת המדינה.



לכן על אף שהכנסת כביכול מבטא את רצון העם, אין זה אומר שחקיקת הכנסת תבטא בהכרח את רצון העם. ולכן יש חשיבות דרמטית לביקורת השיפוטית של בגץ, בניגוד גמור לדבריה של צרת המשפטים שלנו.

Link to comment
Share on other sites

נושא חשוב ביותר.

ממליצה לך לקרוא את פסק הדין בנק המזרחי נ' מגדל, זה פסק הדין הראשון בארץ שעסק בעניין המהפכה החוקתית והוא דן בסוגיה שהתייחסת אליה.

Link to comment
Share on other sites

מה גם שזה בעצם המנגנון הכי גדול לשמירה על הקיום של דמוקרטיה.

אם למשל תהיה מפלגה עם למעלה מ-61 חברי כנסת, זה למעשה ייתן לה אופציה לחוקק איזה חוקים שתרצה, כולל ביטול הבחירות, מבלי שיהיה אף גוף שיוכל למנוע את זה.

Link to comment
Share on other sites

נושא חשוב ביותר.

ממליצה לך לקרוא את פסק הדין בנק המזרחי נ' מגדל, זה פסק הדין הראשון בארץ שעסק בעניין המהפכה החוקתית והוא דן בסוגיה שהתייחסת אליה.

כמובן. מוכר ידוע.

את פסק הדין הזה הוביל בזמנו אהרון ברק. עיקרו הרעיוני של פסק הדין כי "הכל שפיט". מאוחר יותר הוא גם הוציא ספר על כך.

Link to comment
Share on other sites

מה גם שזה בעצם המנגנון הכי גדול לשמירה על הקיום של דמוקרטיה.

אם למשל תהיה מפלגה עם למעלה מ-61 חברי כנסת, זה למעשה ייתן לה אופציה לחוקק איזה חוקים שתרצה, כולל ביטול הבחירות, מבלי שיהיה אף גוף שיוכל למנוע את זה.

ישנם חוקי יסוד שהוסיפו בהם סעיפים מיוחדים לצורך שיריון החוק מפני שינוי. כך לדוגמה בחוק יסוד הכנסת, סעיף שיטת הבחירות הנהוגה בישראל, ניתן לשינוי רק ע"י 80 חברי כנסת בכל 3 ההצבעות.

 

בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו לא נקבע סעיף שמשריון את החוק כולו מהטעם כי אין בכך צורך. החוק נועד הלכה למעשה להעניק תוקף משפטי לרוח הכרזת המדינה שהרי למגילת העצמאות אין תוקף משפטי.

בנוסף חשוב לציין כי בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ישנן זכויות רבות שאינן מנויות באופן מפורש וספציפי בתוך החוק עצמו. אלא נובעות מן המשמעות והרוח שבחוק יסוד כבוד האדם. למשל הזכות לשוויון, חופש הביטוי, חופש הדת, חופש ההתארגנות ועוד.

Link to comment
Share on other sites

אגב, הכל שפיט ממש כמו שכל אדם אפשר להשחית.

 

לכן להשאיר מנדט אצל בג"ץ, דומה במאת האחוזים כמו לקחת את המנדט ממנו.

אם תיקח את המנדט ממחליטי הכל, אנו שמים את האחריות שלנו אצל הפוליטיקאים (אין אמונה). ומנגד אם תשאיר את המנדט אצל שופטי בג"ץ, האג'נדה שאיתה הם באים עלולה לפגוע מנגד (אג'נדה רעיונית מנוגדת לקבוצות שונות באוכלוסיה). בקיצור, השיטה שבה אנחנו עובדים היא לא טובה לכן או לכן.

 

אתה מצפה שהרכב של שלושה שופטים מהצד השמאלי של המפה, לשפוט פעם אחר פעם ללא כל מוערבות או שיקולים פוליטיים? דומה לרעיון שעיתונאי לא ישרבב את האג'נדה הפוליטית שלו כמעט בכל כתבה (בקיצור אין דבר כזה, וזו הסיבה שאין לנו עיתון אחד במדינה).

Link to comment
Share on other sites

אהרון ברק גם יצר ממלכה שבה הוא הקינג.

אהרון ברק הוא משפטן בעל שם עולמי. פסיקותיו מצוטטות עד היום בבתי משפט שונים בכל רחבי העולם. מקנדה ועד לדרום אפיקה.

 

אם תגובתך כוונה לאליטה המשפטית שאולי הוא ייצר, אז דע כי עוד לפני כן לשופטי העליון היה כוח רב בוועדה למינוי שופטים. כן המינויים נעשו במחשכים ולא תמיד היה ברור על סמך אילו קריטריונים שופטים היו מתמנים.

כיום שרת המשפטים יחד עם ראש לשכת עו"ד, די שינו את מאזן הכוחות בוועדה. ולמי שראה "עובדה", ראה שלהיות תימני זהו גם קריטריון עבור מינוי שופט בימינו.

 

כך או כך הדיון נפתח לצורך מודעות לניסיון לחולל שינוי דרמטי בדמוקרטיה שלנו. ולא על זהות שופטי העליון. בואו לא ניכנס לפופילזם זול של מאיזה חומר קורץ כל שופט.

 

ולמען הסר ספר, אני בדעה כי הכל שפיט.

Link to comment
Share on other sites

אגב, הכל שפיט ממש כמו שכל אדם אפשר להשחית.

 

לכן להשאיר מנדט אצל בג"ץ, דומה במאת האחוזים כמו לקחת את המנדט ממנו.

אם תיקח את המנדט ממחליטי הכל, אנו שמים את האחריות שלנו אצל הפוליטיקאים (אין אמונה). ומנגד אם תשאיר את המנדט אצל שופטי בג"ץ, האג'נדה שאיתה הם באים עלולה לפגוע מנגד (אג'נדה רעיונית מנוגדת לקבוצות שונות באוכלוסיה). בקיצור, השיטה שבה אנחנו עובדים היא לא טובה לכן או לכן.

 

אתה מצפה שהרכב של שלושה שופטים מהצד השמאלי של המפה לשפוט פעם אחר פעם ללא כל מוערבות או שיקולים פוליטיים? אתה בעצם מצפה מעיתונאי לא לשרבב את האג'נדה הפוליטית שלו כמעט בכל כתבה (בקיצור אין דבר כזה, וזו הסיבה שאין לנו עיתון אחד במדינה).

בדיוק. כל השיטה כאן מקולקלת. אתה אומר הפרדת רשויות אבל 2 מהן שזורות זו בתוך זו.

Link to comment
Share on other sites

אהרון ברק הוא משפטן בעל שם עולמי. פסיקותיו מצוטטות עד היום בבתי משפט שונים בכל רחבי העולם. מקנדה ועד לדרום אפיקה.

 

אם תגובתך כוונה לאליטה המשפטית שאולי הוא ייצר, אז דע כי עוד לפני כן לשופטי העליון היה כוח רב בוועדה למינוי שופטים. כן המינויים נעשו במחשכים ולא תמיד היה ברור על סמך אילו קריטריונים שופטים היו מתמנים.

כיום שרת המשפטים יחד עם ראש לשכת עו"ד, די שינו את מאזן הכוחות בוועדה. ולמי שראה "עובדה", ראה שלהיות תימני זהו גם קריטריון עבור מינוי שופט בימינו.

 

כך או כך הדיון נפתח לצורך מודעות לניסיון לחולל שינוי דרמטי בדמוקרטיה שלנו. ולא על זהות שופטי העליון. בואו לא ניכנס לפופילזם זול של מאיזה חומר קורץ כל שופט.

 

ולמען הסר ספר, אני בדעה כי הכל שפיט.

 

אתה מצפה לא להיכנס לפופוליזם זול כאשר אתה מדבר על גוף שבו שולטים בני אדם בדיוק כמוך.

אתה מתייחס לבג"ץ כאל גוף אלוהי כאשר יושבים בו אנשים שקמים בבוקר ויש להם ריח מסריח מהפה כמו כולנו.

 

בכל אופן, בגלל שאיני בא מעולם המשפט איני יכול לקבוע אם הכל שפיט או לא. אני חושב שגם אתה לא, וגם אדון פרופ' אהרון ברק לא. קודם כל כי איננו יודעים מה מהות החיים, היכן נוצרנו, האם יש יישות על טבעית וכו'.

מסגרת משפטית עוזרת לשמור על סדר, אבל היא לא נמצאת מעל כולנו. לכן אני גם לא מאמין כי אף אחד לא נמצא מעל החוק. אנחנו רואים פעם אחר פעם אנשים שאכן נמצאים מעליו.

Link to comment
Share on other sites

אגב, הכל שפיט ממש כמו שכל אדם אפשר להשחית.

 

לכן להשאיר מנדט אצל בג"ץ, דומה במאת האחוזים כמו לקחת את המנדט ממנו.

אם תיקח את המנדט ממחליטי הכל, אנו שמים את האחריות שלנו אצל הפוליטיקאים (אין אמונה). ומנגד אם תשאיר את המנדט אצל שופטי בג"ץ, האג'נדה שאיתה הם באים עלולה לפגוע מנגד (אג'נדה רעיונית מנוגדת לקבוצות שונות באוכלוסיה). בקיצור, השיטה שבה אנחנו עובדים היא לא טובה לכן או לכן.

 

אתה מצפה שהרכב של שלושה שופטים מהצד השמאלי של המפה, לשפוט פעם אחר פעם ללא כל מוערבות או שיקולים פוליטיים? דומה לרעיון שעיתונאי לא ישרבב את האג'נדה הפוליטית שלו כמעט בכל כתבה (בקיצור אין דבר כזה, וזו הסיבה שאין לנו עיתון אחד במדינה).

אהרון ברק אמר פעם, שכשהוא היה יושב בכס השיפוט הוא היה מתייחס לכך כאילו הוא עצמו עומד למשפט.

מערכת המשפט נועדה בתכליתה להעניק הזדמנות שווה לכל אזרח. כך שאזרח התובע את הרשות במשפט מנהלי, או את המדינה או שר בבג"ץ, יש להתייחס לצדדים באופן שווה.

 

טענתך כי שופטי העליון מזוהים עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית אינה נכונה. קודם כל שופטים אינם מתבטאים באשר לדעותיהם הפוליטיות לא על כס השיפוט ולא באופן ציבורי כזה או אחר.

ישנם שופטי עליון שמתגוררים בהתנחלויות, חובשי כיפה, בוגרי ישיבות, נשים, ערבי ועוד. לכן הסקת המסקנה באשר לנטיותיהם הפוליטיות שגויות וחסרות שחר.

 

עקרון הפרדת הרשויות:

זה למעשה עיקרון העל בדמוקרטיה. בדמוקרטיה אמיתית 3 הרשיות (מחוקקת,שופטת, ומבצעת) אינן צריכות להיות תלויות זו בזו. וכל אחת צריכה להיות עצמאית וחזקה.

 

אם לדוגמה מחר בבוקר יחוקקו חוק שיורה על הפקעת שטחים ברמת גן לצרכיי המדינה. לשיטתך, על התושבים לקבל את רוע הגזרה כי זהו רצון (הבוחר) העם?

החלטות הממשלה וחוקי הכנסת כן צריכים לעמוד בביקורת שיפוטית של בג"ץ ככל שלמישהו נגרמת פגיעה מהם.

כך אגב נהוג בכל העולם המערבי

Link to comment
Share on other sites

בדיוק. כל השיטה כאן מקולקלת. אתה אומר הפרדת רשויות אבל 2 מהן שזורות זו בתוך זו.

זה חצי נכון. הרי גם האופוזיציה מחוקקת חוקים. וכן גם כל ח"כ יכול להגיש הצעת חוק באופן פרטי ללא תלות אם הוא בקואליציה או באופוזיציה.

מעבר לכך יש סמכויות מפורשות שנותנות לרשות המבצעת, הממשלה בלבד. כמו יציאה למלחה, הקמת וועדות שרים, התקנת תקנות לשעת חירום ועוד ועוד.

Link to comment
Share on other sites

אהרון ברק אמר פעם, שכשהוא היה יושב בכס השיפוט הוא היה מתייחס לכך כאילו הוא עצמו עומד למשפט.

מערכת המשפט נועדה בתכליתה להעניק הזדמנות שווה לכל אזרח. כך שאזרח התובע את הרשות במשפט מנהלי, או את המדינה או שר בבג"ץ, יש להתייחס לצדדים באופן שווה.

 

טענתך כי שופטי העליון מזוהים עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית אינה נכונה. קודם כל שופטים אינם מתבטאים באשר לדעותיהם הפוליטיות לא על כס השיפוט ולא באופן ציבורי כזה או אחר.

ישנם שופטי עליון שמתגוררים בהתנחלויות, חובשי כיפה, בוגרי ישיבות, נשים, ערבי ועוד. לכן הסקת המסקנה באשר לנטיותיהם הפוליטיות שגויות וחסרות שחר.

 

עקרון הפרדת הרשויות:

זה למעשה עיקרון העל בדמוקרטיה. בדמוקרטיה אמיתית 3 הרשיות (מחוקקת,שופטת, ומבצעת) אינן צריכות להיות תלויות זו בזו. וכל אחת צריכה להיות עצמאית וחזקה.

 

אם לדוגמה מחר בבוקר יחוקקו חוק שיורה על הפקעת שטחים ברמת גן לצרכיי המדינה. לשיטתך, על התושבים לקבל את רוע הגזרה כי זהו רצון (הבוחר) העם?

החלטות הממשלה וחוקי הכנסת כן צריכים לעמוד בביקורת שיפוטית של בג"ץ ככל שלמישהו נגרמת פגיעה מהם.

כך אגב נהוג בכל העולם המערבי

 

בנוגע להבלטה הראשונה - אם רצחת, ואתה עומד למשפט, האם תרצה לחמוק מעונש?

 

בנוגע להבלטה השנייה - לא טענתי ששופטי בית המשפט העליון מזוהים עם הצד השמאלי של המפה, שאלתי מה אתה חושב יקרה כאשר 3 שופטים מהצד השמאלי של המפה יצטרכו להכריע בין האג'נדה שלהם לבין מבחן הצדק? הכוונה הייתה לצד השמאלי כמו שהוא כוון לצד הימני של המפה.

 

הבלטה שלישית - אם תקרא שוב מה שכתבתי, תבין שאני חושב שהחלטה הנמצאת בידיהם הרועדות של פוליטיקאים כאלו ואחרים היא לא אמינה כמו שהחלטה שנמצאת אצל שופטי בית משפט אינה כזו. עמדת פעם למשפט כאשר מהרגע הראשון השופט בטוח שאתה אשם? שמעת פעם שופט מתבטא לאדם העומד למשפט במצב כזה? אני שמעתי וראיתי.

Link to comment
Share on other sites

יש אגב ביקורות לא קטנות על המהפכה החוקתית של ברק, כולל מאנשי משפט בעל שם גדול גם ברמה ישראלית וגם בינ"ל.

למעשה, סביר מאוד להניח שאלו שהצביעו בהצבעה ההיא על החוק ב-1992 ברובם לא ידעו איזו מהפיכה הם עושים ולא היו מודעים למשמעות שלה.

Link to comment
Share on other sites

 

בנוגע להבלטה הראשונה - אם רצחת, ואתה עומד למשפט, האם תרצה לחמוק מעונש?

 

בנוגע להבלטה השנייה - לא טענתי ששופטי בית המשפט העליון מזוהים עם הצד השמאלי של המפה, שאלתי מה אתה חושב יקרה כאשר 3 שופטים מהצד השמאלי של המפה יצטרכו להכריע בין האג'נדה שלהם לבין מבחן הצדק? הכוונה הייתה לצד השמאלי כמו שהוא כוון לצד הימני של המפה.

 

הבלטה שלישית - אם תקרא שוב מה שכתבתי, תבין שאני חושב שהחלטה הנמצאת בידיהם הרועדות של פוליטיקאים כאלו ואחרים היא לא אמינה כמו שהחלטה שנמצאת אצל שופטי בית משפט אינה כזו. עמדת פעם למשפט כאשר מהרגע הראשון השופט בטוח שאתה אשם? שמעת פעם שופט מתבטא לאדם העומד למשפט במצב כזה? אני שמעתי וראיתי.

בהשראתך אימצתי את השיטה שבהבלטות.

את ההבלטה הראשונה, לא בטוח שהבנתי.

בציטוט של ברק, התכוונתי להראות שכולם שווים בפני המשפט, המדינה אל מול האזרח הפשוט. כי הרי האם זה יהיה הוגן להחיל חוק על ציבור מסוים שכתוצאה מכך ציבור אחר ייפגע?

קח לדוגמה את פטור הגיוס לחרדים. עוד בשנות ה80, היה אדם בשם רסלר, שעתר נגד שר הביטחון, על ההחלטה לפטור את החרדים מגיוס לצהל. כי הוא בתור מילואימניק נפגע מכך (שהרי אם היו החרדים מתגייסים ייתכן והיה עושה פחות ימי מילואים). ברור שזה אחד הנושאים הכי מורכבים שטרם הוכרע ואם בכלל יוכרע ביימנו. (פינג פונג שלא נגמר בעניין הזה בין הכנסת לבגץ).

אבל שוב לצורך ההמחשה האזרח הפשוט עותר כנגד החלטת ממשלה. שהרי לא ייתכן ונקבל גזרת ממשלה בלא שאפשר לעשות משהו.. זה לא דיקטטורה פה.

 

לגבי ההדגשה השנייה, אני וכולנו רוצים להאמין שהשיקולים יהיו מקצועיים בלבד. לא תמיד החלטת בגץ תהיה סופית. לעתים יתקיים דיון נוסף, בהרכב מורחב, אפילו כזה שיכול לכלול 11 שופטים ואף למעלה מכך. אז שוב עניין האג'נדה הפוליטית של שופטים בבגץ לא באמת קיים.

ואני אזכיר, כי הסעד המבוקש מבג"ץ בדרך כלל, הוא בטלות החוק הפוגע, או בטלות יחסית של החוק, או החזרתו למחוקק לצורך תיקונים. בגץ לא מחוקק חוק יש מעין.

 

לגבי החלק השלישי שלך, והעניין כי כולנו בני אדם ולמי בעצם יש מנדט לקבוע פה משהו. אז אתה בורח לנושא של פילוסופיה ומשפט. כאשר הדיון בעצם על משפט חוקתי.

 

וכן אם יש מושא פנים של שופט כלפי בעל דין זו עילה לפסלות השופט.

אבל לא תמיד יחס עוין של שופט לאחד הצדדים, יעיד על דעה קדומה ומקובעת. צר לי ממש אם חשת מצב כזה או מישהו מחבריך. אך למרות זאת עומדת במצב כזה הזכות לערער שהיא זכות יסוד בשיטת המשפט שלנו.

Link to comment
Share on other sites

יש אגב ביקורות לא קטנות על המהפכה החוקתית של ברק, כולל מאנשי משפט בעל שם גדול גם ברמה ישראלית וגם בינ"ל.

למעשה, סביר מאוד להניח שאלו שהצביעו בהצבעה ההיא על החוק ב-1992 ברובם לא ידעו איזו מהפיכה הם עושים ולא היו מודעים למשמעות שלה.

אתה בהחלט צודק. נקודת הרתיחה שבביקורת על המהפכה החוקתית מתקיים היום. לא מעט גורמים בממשלה טוענים כי הצורך למשול עולה על הצורך החוקתי.

אך לא משנה איזה ממשלה תהיה, תמיד יהיו מחלוקות בינה לבין בגץ. שהרי, לפחות היום, הכל שפיט. וזהו לא משהו שנותן נחת למשילות הממשלה.

 

בימים דאז של שנת 1992 התקיימו על רקע הסכמי אוסלו ובהחלט ייתכן ולא ניתנה תשומת הלב המרבית למשמעותיו של חקיקת חוק יסוד. אך יחד עם זאת הדבר עולה בקנה אחד עם החלטת הררי כפי שציינתי בתחילת הנושא.

 

פסק דין מזרחי שהוזכר פה, שלמעשה שם אהרון ברק פורס את משנתו באשר לביקורת השיפוטית, ניתן קצת אחרי רצח רבין. בסוג של מחטף.

 

חשוב להדגיש שאהרון ברק, שלא סתם קיבל את הכינוי האדמו"ר החילוני, ראה קדימה והיה מאוד מתקדם לתפיסות הרווחות דאז.

הוא ולא אחר העניק לנו את הקידמה המודרנית. ובכל תחומי החיים.

Link to comment
Share on other sites

חשוב להדגיש שאהרון ברק, שלא סתם קיבל את הכינוי האדמו"ר החילוני, ראה קדימה והיה מאוד מתקדם לתפיסות הרווחות דאז.

הוא ולא אחר העניק לנו את הקידמה המודרנית. ובכל תחומי החיים.

 

איפה אפשר להודות להוד רוממותו על זה ש"העניק לנו את הקידמה המודרנית"?

Link to comment
Share on other sites

כל אלה שטוענים פה, ש"חייבים לשמור על בית המשפט בשביל הדמוקרטיה", אתם בעצם טוענים שעד המהפכה של ברק ב-92' ישראל לא היתה דמוקרטיה?

כן.

וגם היום אנחנו לא ממש.

Link to comment
Share on other sites

אתה בהחלט צודק. נקודת הרתיחה שבביקורת על המהפכה החוקתית מתקיים היום. לא מעט גורמים בממשלה טוענים כי הצורך למשול עולה על הצורך החוקתי.

אך לא משנה איזה ממשלה תהיה, תמיד יהיו מחלוקות בינה לבין בגץ. שהרי, לפחות היום, הכל שפיט. וזהו לא משהו שנותן נחת למשילות הממשלה.

 

בימים דאז של שנת 1992 התקיימו על רקע הסכמי אוסלו ובהחלט ייתכן ולא ניתנה תשומת הלב המרבית למשמעותיו של חקיקת חוק יסוד. אך יחד עם זאת הדבר עולה בקנה אחד עם החלטת הררי כפי שציינתי בתחילת הנושא.

 

פסק דין מזרחי שהוזכר פה, שלמעשה שם אהרון ברק פורס את משנתו באשר לביקורת השיפוטית, ניתן קצת אחרי רצח רבין. בסוג של מחטף.

 

חשוב להדגיש שאהרון ברק, שלא סתם קיבל את הכינוי האדמו"ר החילוני, ראה קדימה והיה מאוד מתקדם לתפיסות הרווחות דאז.

הוא ולא אחר העניק לנו את הקידמה המודרנית. ובכל תחומי החיים.

 

אין שום קשר להסכמי אוסלו. החוק נחקק בתחילת 1992, עוד בתקופת הממשלה של שמיר.

Link to comment
Share on other sites

אגב, הכל שפיט ממש כמו שכל אדם אפשר להשחית.

 

לכן להשאיר מנדט אצל בג"ץ, דומה במאת האחוזים כמו לקחת את המנדט ממנו.

אם תיקח את המנדט ממחליטי הכל, אנו שמים את האחריות שלנו אצל הפוליטיקאים (אין אמונה). ומנגד אם תשאיר את המנדט אצל שופטי בג"ץ, האג'נדה שאיתה הם באים עלולה לפגוע מנגד (אג'נדה רעיונית מנוגדת לקבוצות שונות באוכלוסיה). בקיצור, השיטה שבה אנחנו עובדים היא לא טובה לכן או לכן.

 

אתה מצפה שהרכב של שלושה שופטים מהצד השמאלי של המפה, לשפוט פעם אחר פעם ללא כל מוערבות או שיקולים פוליטיים? דומה לרעיון שעיתונאי לא ישרבב את האג'נדה הפוליטית שלו כמעט בכל כתבה (בקיצור אין דבר כזה, וזו הסיבה שאין לנו עיתון אחד במדינה).

אבל יש הבדל גדול. לבג״ץ אין כח מוחלט, אלא חלק במערכת איזונים. זה שהכל שפיט לא אומר שאפשר לקבוע הכל - בג״ץ לא יכול לחוקק חוקים, הוא יכול לבדוק אם חוקים והתנהלות של המדינה הם חוקתיים, לפסול אותם, או לדרוש מהממשלה לחוקק חוק מסויים.

נגיד בעניין החרדים והצבא, בג״ץ קבע שהתנהלות המדינה בנושא לא חוקית, והחוקים שמעבירים בנושא לא חוקתיים, וקבע שהמדינה צריכה להעביר חוק אחר בנושא. הם לא קבעו בפסיקה איך המדינה צריכה להתנהל, ואם הם צריכים להתגייס או לא, אלא מהם הסטנדרטים שצריכים לפעול לפיהם, לכאן או לאן.

Link to comment
Share on other sites

כל אלה שטוענים פה, ש"חייבים לשמור על בית המשפט בשביל הדמוקרטיה", אתם בעצם טוענים שעד המהפכה של ברק ב-92' ישראל לא היתה דמוקרטיה?

הבנת הנקרא.

זה לא אומר שיש או אין דמוקרטיה, אלא זה כלי לשמירה על הדמוקרטיה.

בלי זה עדיין תהיה דמוקרטיה, אבל אתה תאבד כלי מרכזי שיכול למנוע את ביטול הדמוקרטיה, אם יקרה מצב כזה.

Link to comment
Share on other sites

הבנת הנקרא.

זה לא אומר שיש או אין דמוקרטיה, אלא זה כלי לשמירה על הדמוקרטיה.

בלי זה עדיין תהיה דמוקרטיה, אבל אתה תאבד כלי מרכזי שיכול למנוע את ביטול הדמוקרטיה, אם יקרה מצב כזה.

 

הסתדרנו נהדר בלי המהפכה החוקתית של ברק. הדמוקרטיה בישראל לא היתה בשום סכנה עד 92'.

 

בג"ץ לא שופט לפי החוקים. הוא שופט לפי עולם הערכים שלו ולפי הנורמות הנכונות בעיניו. אין לו זכות לזה. הוא מכתיב מדיניות, לא שומר על ספר החוקים.

 

לא תזיק רפורמה ביחסי הכוחות מולו. מה שטוב לדמוקרטיות כמו ארה"ב ובריטניה טוב גם לדמוקרטיה הישראלית.

Link to comment
Share on other sites

 

הסתדרנו נהדר בלי המהפכה החוקתית של ברק. הדמוקרטיה בישראל לא היתה בשום סכנה עד 92'.

 

בג"ץ לא שופט לפי החוקים. הוא שופט לפי עולם הערכים שלו ולפי הנורמות הנכונות בעיניו. אין לו זכות לזה. הוא מכתיב מדיניות, לא שומר על ספר החוקים.

 

לא תזיק רפורמה ביחסי הכוחות מולו. מה שטוב לדמוקרטיות כמו ארה"ב ובריטניה טוב גם לדמוקרטיה הישראלית.

ביקורת שיפוטית הייתה עוד לפני 1992 רק ללא המקור הנורמטיבי שקיים היום.

בגץ בהחלט שופט לפי החוקים ובטח שלא לפי גחמות או אג׳נדה.

בארהב יש חוקה ובאנגליה השיטה שונה בתכלית וקיימת מאוד שנים.

צא מהפופוליזם שזורעים לך בימין

Link to comment
Share on other sites

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
 שתף

×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.