Jump to content

למה לא ברלין בעצם?


snufkin

Recommended Posts

מדינת ישראל היא גם מקום להרבה ערבים, וחרדים, ומוקפת כולה במאות מיליוני ערבים צמאי דם.

אם היה לה פעם סיכוי, היום הוא מהגר ברובו למקומות טובים יותר.

Link to comment
Share on other sites

מדינת ישראל היא גם מקום להרבה ערבים, וחרדים, ומוקפת כולה במאות מיליוני ערבים צמאי דם.

אם היה לה פעם סיכוי, היום הוא מהגר ברובו למקומות טובים יותר.

איך אתה משווה חרדים לערבים ו/או נאצים?? אז בוא ואומר לך שהתעמולה הנאצית התחילה בדיוק ככה, אבל כבר הוכחת שאתה לא בקיא בהיסטוריה.

ולידיעתך רוב רובם של היהודים שמתגוררים בישראל לא יעזבו את הארץ, וגם על זה יש מחקרים וסטטיסטיקות, אז תדבר בשם עצמך.

Link to comment
Share on other sites

איך אתה משווה חרדים לערבים ו/או נאצים?? אז בוא ואומר לך שהתעמולה הנאצית התחילה בדיוק ככה, אבל כבר הוכחת שאתה לא בקיא בהיסטוריה.

ולידיעתך רוב רובם של היהודים שמתגוררים בישראל לא יעזבו את הארץ, וגם על זה יש מחקרים וסטטיסטיקות, אז תדבר בשם עצמך.

למה לא להשוות חרדים לערבים?

שניהם מאיימים על קיום המדינה היהודית, רק שרוב האנשים לא תופסים ככה את החרדים, וזה בעיניי הרבה יותר מסוכן.

לא יודע מה קשורה תעמולה נאצית, אני מדבר על מתמטיקה פשוטה - אם החרדים לא יתחילו לעבוד ולקיים את עצמם, אנחנו לא נוכל להחזיק אותם יותר ומי שלא יהגר ימות. לא ככה?

לא יודע איך יש לך מחקרים שמראים מה אזרחי ישראל יחליטו או לא יחליטו בעתיד, אבל לי נראה שרוב מי שיש לו מקצוע מבוקש ו/או דרכון זר ואינו דתי או פשיסט עוזב. ויש לנו דוגמאות לכך בפורום זה ממש!

Link to comment
Share on other sites

למה לא להשוות חרדים לערבים?

שניהם מאיימים על קיום המדינה היהודית, רק שרוב האנשים לא תופסים ככה את החרדים, וזה בעיניי הרבה יותר מסוכן.

לא יודע מה קשורה תעמולה נאצית, אני מדבר על מתמטיקה פשוטה - אם החרדים לא יתחילו לעבוד ולקיים את עצמם, אנחנו לא נוכל להחזיק אותם יותר ומי שלא יהגר ימות. לא ככה?

לא יודע איך יש לך מחקרים שמראים מה אזרחי ישראל יחליטו או לא יחליטו בעתיד, אבל לי נראה שרוב מי שיש לו מקצוע מבוקש ו/או דרכון זר ואינו דתי או פשיסט עוזב. ויש לנו דוגמאות לכך בפורום זה ממש!

חרדים לא מאיימים על המדינה, ולפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש יותר חרדים שמתגייסים ויותר חרדים שיוצאים לשוק העבודה, ועדיין הם לא מאיימים פיזית, הם לא רוצחים, לא מניחים מטענים, ולא יורים.

 

גם בפורום לא כולם (עם מקצוע מועדף/דרכון זר) עזבו ויד כמה וכמה דוגמאות, חוץ מזה שהפורום זה לא מדגם מייצג, לסטטיסטיקה יש כללים ברורים.

Link to comment
Share on other sites

אני באמת ובתמים חושב שאין ראייה להתמודדות ישירה בצורה ככ שקופה וגלויה מצד הגרמנים כמו זו בטופוגרפיה של הטרור בברלין. אני לא יודע עד כמה העיר הזו היום היא מראה מקום של גרמניה כולה או חלק משמעותי ממנה, אבל העובדה הפשוטה שיש כזה מקום על אדמת בירת גרמניה, קילומטר וקצת מהרייכסטאג, היא עצומה

Link to comment
Share on other sites

לגבי השמאל, אני מסכים אתך. הכניעות + הפוליטיק ליקורקט שלהם תוביל את אירופה לאבדון.

 

לגבי הימין, לא מסכים איתך. עכשיו אמנם הדגש והזרקור שלהם הוא אנטי-איסלם (ובצק יש לומר. האיסלם גומר אותם) אבל הבסיס והגרעין הוא לאומנות ושנאת זרים. הבסיס הזה יגרום להם להצביע על היהודים בשלב מסויים. לכן, לא מאמין ולא סומך על אף אחד שם. מה שהרצל הבין בזמנו, אי אפשר לסמוך עליהם. זה נכון גם לימנו. לכן דווקא מדינת ישראל היא המקום הבטוח והנכון ליהודי לדעתי.

אני מתחיל לחשוב שהמושגים קיבלו משמעות חדשה וימין שמאל באירופה היום זה לא ימין שמאל 20 שנה אחורה

Link to comment
Share on other sites

  • 1 year later...

כפכף אין היום יותר ירידה מהארץמאשר בעבר

אתה בטוח?

אין באמת סטטיסטיקות של זה, והיום רילוקיישן מהעבודה/לימודים בחו"ל הרבה הרבה יותר נפוצים, ושני אלו כאמור לא נכנסים לסטטיסטיקטות.

Link to comment
Share on other sites

אתעלם ברשותכם מהקשר לעבר הרחוק שדנו ידונו ויטחנו אותו פה.

 

אני רוצה לדון פה עלנו, על הכאן והעכשיו ומה מסמנת ברלין, בשלושה הבטים שונים.

מציאות כלכלית , סוציליזם חזירי וגם הגירה.

 

האוננות הלאומית והאוננות הסוציליסטית על ברלין נובעת אך ורק מבורות וחוסר הבנה בסיסי בעיקר בכלכלה היסטוריה וסוציולוגיה.

ברלין אכן הייתה ( דגש על הייתה ) הרבה מהאוטופיה שרקמו סביבה, אבל מדובר על סביבה ייחודית נקודתית בזמן ובגלובוס נקודה שלא ניתן לשחזר גם לא בברלין עצמה.

הנקודות הייחודיות של ברלין

א. מערב ברלין הייתה בירת גרמניה המערבית אבל הייתה מבודדת ומוקפת בתוך מזרח גרמניה ולכן מוגבלת בפיתוחה, מזרח ברלין הייתה בירת מזרח גרמניה בתפיסה סוציאליסטית עם מלא שטחים פתוחים.

ב. איחוד ברלין נעשה ברצון, בלי מלחמה בלי לפגוע בתשתיות ובלי מאבק פוליטי הרסני ככחה שאפילו לא שולם מחיר כל שהוא על האיחוד.

ג. ברלין הייתה הסמל של גרמניה החדשה ומאחרי שיפוצה של ברלין עמד כל כוחה הכלכלי של המדינה התעשייתית החזקה ביותר + עזרה גדולה מארה"ב

 

אז האוטופיה והפריחה של ברלין הסוציאליסטית ה"חברתית" והזולה בשילוב עם הצלחה כלכלית מדהימה היא לא בגלל אותו רוח סוציאליסטית חברתית כמו שניסו לצייר.

היא בגלל הכסף הענק וההזדמנויות העיסקיות המטורפות שהיו בזכות הכסף ופיתוח הנדל"ן הבלתי נדלה שהתאפשר ואפילו נדרש בגלל המצב המיוחד של העיר.

 

היום המצב הוא שמתחילים לשלם את המחיר, לדוגמא כדי לשכור דירה אתה צריך קורות חיים, אישורי העסקה והתשייבויות מעביד אחרת איש לא ישכיר לך.

שכונות מהגרים ומצוקה מקיפות את העיר הן אומנם מטיבות ומניעות (בעבודה זולה ) את החיים של ברלין אבל כבר היום ברור שמדובר על פצצת זמן שמאיימת על האידיליה בעיר.
פילים לבנים והשקעות גרועות, את הכסף שזרם מתי שהוא יצטרכו להחזיר בשלב הבנייה כולם נהנים מהשגשוג אבל אז מגיע הזמן לפרוע חשבונות

 

שתי נקודות מעניינת המעידות גם על הכלל

א. מחירים : ג'ינס ליוויס 501 עולה בברלין 33% יותר מאשר במשביר לצרכן בישאל ו 200% יותר מאשר בכל חנות בארה"ב ( ברור שיש גם מוצרים הפוכים )

ב. שדה התעופה בברלין - לכו תקראו על הכשלון המפואר הזה, בנו שדה תעופה במילארדים ולא מצליחים להפעיל אותו, חייבים להרוס ולבנות מחדש .

אז כל פעם שמספרים לכם כמה הכל חפיף פה, כמה בגרמניה כל כך מסודר , "בחו"ל דבר כזה לא יכול להיות" ושאר ססמאות אתם מוזמנים להזכר בשדא התעופה של ברלין.

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001261273

 

"הצבר"

Link to comment
Share on other sites

הצבר, מה שאתה אומר על דירות זה נכון רק לממש מרכז העיר.

אני הגעתי לפני 3 שנים לברלין, בלי עבודה, ולא ישנתי ברחוב. מכיר ישראלים שמגיעים לעיר כל הזמן, וגם הם מסתדרים.

רק צריך לצאת מהרינג ("רוטשילד-בן גוריון" שלהם) ויש דירות.

 

לגבי המחירים, מותגים כאן אכן עולים כמו בארץ ואפילו יקר יותר, נכון.

אבל המחירים "בשוטף" זולים בהרבה.

קניה ממוצעת בסופר עולה כאן בחמישים אחוז פחות מאשר בארץ.

אפילו המסעדות זולות בהרבה מבארץ.

אני יכול להגיד לך את זה ככה, המשכורת שלי כאן היא פלוס מינוס אותה משכורת שהייתה לי בארץ.

בארץ היו לנו שתי משכורות, כאן אשתי לא עובדת, אז ההכנסות שלנו ירדו בכחצי.

רמת החיים שלנו כאן גבוהה יותר (אוכלים יותר בחוץ, קונים יותר שטויות).

 

ועם זאת, בארץ היינו חיים על אובר דראפט, ועזרה מההורים, ופה אנחנו אפילו חוסכים סכומים נאים כל חודש, במאות אירו.

בחצי מההכנסה החודשית מבארץ!

 

אעפ"כ, אם מישהו יגיד לי שהסיבה שלו לבוא לגור בברלין היא כי "זול פה", אני אגיד לו שזה לא בשבילו.

מגורים במדינה זרה זה לא רק כמה כסף יוצא לך מזה, אלא הרבה מעבר.

מי שלא מתאים לזה מבחינה אישיותית, שלא יבוא.

Link to comment
Share on other sites

אעפ"כ, אם מישהו יגיד לי שהסיבה שלו לבוא לגור בברלין היא כי "זול פה", אני אגיד לו שזה לא בשבילו.

מגורים במדינה זרה זה לא רק כמה כסף יוצא לך מזה, אלא הרבה מעבר.

מי שלא מתאים לזה מבחינה אישיותית, שלא יבוא.

יכל להרחיב? למה בדיוק אתה מתכוון?
Link to comment
Share on other sites

יכל להרחיב? למה בדיוק אתה מתכוון?

לגור באירופה זה לא רק מזג אוויר נוח, בלונדיניות ומצב העו"ש.

 

דבר ראשון, יש את המובן מאליו, המרחק מהמשפחה והחברים.

אתה יכול להיות הכי "זאב בודד" בעולם, ועדיין שיחה בסקייפ של רבע שעה זה לא כמו להגיע אל ההורים בשבת.

אחרי 3, 4, 5 חודשים הגעגוע מתחיל להשפיע.

וואלה, חסר לי לשבת בשבת בסלון ולהוותכח עם אבא שלי ואח שלי על מכבי. או סתם להשאיר את הילדים אצלם בשבת וללכת לאנשהו לבד עם האישה.

 

דבר שני, מכיר את הקלישאות על "המנטליות הישראלית"? אז מה לעשות, אין עשן בלי אש.

המנטליות של הגרמנים היא שונה מאוד מזו הישראלית. נניח למשל בארץ הערך הכי קדוש זה ערך הרעות, כאן זה לא קיים בכלל.

אני לא מדבר על שטויות בסגנון של "אם תיפול ברחוב", כי זה בולשיט, ואנשים נחמדים יעזרו לך כאן ושם, ואנשים פחות נחמדים יתעלמו ממך כאן ושם.

אני מדבר על זה שכאן אנשים הרבה הרבה יותר אינדיווידואלים.

זה מתחיל מרמת הגן, שפה לא מזמינים את כל הכיתה ליום הולדת, אלא מספר החברים כמספר השנים (ליום הולדת 3 מזמינים שלושה חברים, ליום הולדת 4 מזמינים ארבעה חברים וכו'), או גם ביום יום, זה מנטליות של "כל ילד לעצמו".

וזה מגיע עד רמת המבוגרים, שמאוד לא מקובל פה לעשות דברים ביחד ובטח שלא להיפתח.

בארץ הייתי מכיר את כל הפרטים הכי אישיים על כל מי שבצוות שלי, פה? כל אחד אוכל לבד וחי את החיים שלו לעצמו.

ואם אתה כן רוצה להיפגש עם מישהו מקומי? נניח כי הילדים חברים, או סתם קולגה מהעבודה לשבת בפאב ולדבר על משהו? אז פותחים יומנים וקובעים תאריך לפגישה, בדר"כ לפחות שבועיים מראש.

 

ההומור שונה, הסגנון דיבור שונה, סגנון השיחה שונה, הדרך בה דברים מתנהלים זה שונה.

למשל בארץ מגיעים לפתרונות יצירתיים, חושבים מחוץ לקופסה, נכנסים אחד לתוך דברי השני (לא בחוסר נימוס, אלא פשוט ככה שיחות אמיתיות מתנהלות).

כאן? הכל לפי הספר (גם אם הספר טועה), וכל אחד מחכה לתורו לדבר, ומה שראה בהתחלה כנימוס בסיסי, מתגלה לאט לאט כמשהו שמאוד קשה לנו להתנהל איתו.

 

דבר שלישי, תחושת הזרות.

אז בסדר, כולם פה רואים את משחקי הכס, כולם פה רואים את הצ'מפיונס, את האוונג'רס ושומעים מוזיקה אמריקאית כמו כל העולם.

אבל יש את הרפרנסים הקטנים האלו שלעולם לא תבין באמת.

תחשוב בארץ על גבעת חלפון, הגשש, החמישייה הקאמרית, מלחמת המפרץ, יאיר לפיד, הסחנה, "בני דודים" בסחנה, השפן הקטן שכח לסגור הדלת, זום זום זום עולה הזמר מכוורת הדבורים, ששטוס, רפי רשף, אריק שרון בתעלה, "חאניוקים", רקבת ישראל, ימי חמישי בהיכל (המוסד המיתוגלי, לא המשחקים עצמם), ביבי או טיבי, צפרירים חולון, וכו' וכו'

אז כן, לכולם יש את המקבילה המקומית, מקבילה שלעולם לא תבין.

 

בסופו של דבר תחושת הזרות מחלחלת. אתה לא באמת חלק "מהקולקטיב", ממדורת השבט.

 

וכמובן, השפה השונה, הבירוקרטיה שונה, הכל מתנהל פה אחרת, ולך תלמד מאפס את כל הדברים שבארץ אתה מקבל כמובן מאליו.

Link to comment
Share on other sites

לגור באירופה זה לא רק מזג אוויר נוח, בלונדיניות ומצב העו"ש.

 

דבר ראשון, יש את המובן מאליו, המרחק מהמשפחה והחברים.

אתה יכול להיות הכי "זאב בודד" בעולם, ועדיין שיחה בסקייפ של רבע שעה זה לא כמו להגיע אל ההורים בשבת.

אחרי 3, 4, 5 חודשים הגעגוע מתחיל להשפיע.

וואלה, חסר לי לשבת בשבת בסלון ולהוותכח עם אבא שלי ואח שלי על מכבי. או סתם להשאיר את הילדים אצלם בשבת וללכת לאנשהו לבד עם האישה.

 

דבר שני, מכיר את הקלישאות על "המנטליות הישראלית"? אז מה לעשות, אין עשן בלי אש.

המנטליות של הגרמנים היא שונה מאוד מזו הישראלית. נניח למשל בארץ הערך הכי קדוש זה ערך הרעות, כאן זה לא קיים בכלל.

אני לא מדבר על שטויות בסגנון של "אם תיפול ברחוב", כי זה בולשיט, ואנשים נחמדים יעזרו לך כאן ושם, ואנשים פחות נחמדים יתעלמו ממך כאן ושם.

אני מדבר על זה שכאן אנשים הרבה הרבה יותר אינדיווידואלים.

זה מתחיל מרמת הגן, שפה לא מזמינים את כל הכיתה ליום הולדת, אלא מספר החברים כמספר השנים (ליום הולדת 3 מזמינים שלושה חברים, ליום הולדת 4 מזמינים ארבעה חברים וכו'), או גם ביום יום, זה מנטליות של "כל ילד לעצמו".

וזה מגיע עד רמת המבוגרים, שמאוד לא מקובל פה לעשות דברים ביחד ובטח שלא להיפתח.

בארץ הייתי מכיר את כל הפרטים הכי אישיים על כל מי שבצוות שלי, פה? כל אחד אוכל לבד וחי את החיים שלו לעצמו.

ואם אתה כן רוצה להיפגש עם מישהו מקומי? נניח כי הילדים חברים, או סתם קולגה מהעבודה לשבת בפאב ולדבר על משהו? אז פותחים יומנים וקובעים תאריך לפגישה, בדר"כ לפחות שבועיים מראש.

 

ההומור שונה, הסגנון דיבור שונה, סגנון השיחה שונה, הדרך בה דברים מתנהלים זה שונה.

למשל בארץ מגיעים לפתרונות יצירתיים, חושבים מחוץ לקופסה, נכנסים אחד לתוך דברי השני (לא בחוסר נימוס, אלא פשוט ככה שיחות אמיתיות מתנהלות).

כאן? הכל לפי הספר (גם אם הספר טועה), וכל אחד מחכה לתורו לדבר, ומה שראה בהתחלה כנימוס בסיסי, מתגלה לאט לאט כמשהו שמאוד קשה לנו להתנהל איתו.

 

דבר שלישי, תחושת הזרות.

אז בסדר, כולם פה רואים את משחקי הכס, כולם פה רואים את הצ'מפיונס, את האוונג'רס ושומעים מוזיקה אמריקאית כמו כל העולם.

אבל יש את הרפרנסים הקטנים האלו שלעולם לא תבין באמת.

תחשוב בארץ על גבעת חלפון, הגשש, החמישייה הקאמרית, מלחמת המפרץ, יאיר לפיד, הסחנה, "בני דודים" בסחנה, השפן הקטן שכח לסגור הדלת, זום זום זום עולה הזמר מכוורת הדבורים, ששטוס, רפי רשף, אריק שרון בתעלה, "חאניוקים", רקבת ישראל, ימי חמישי בהיכל (המוסד המיתוגלי, לא המשחקים עצמם), ביבי או טיבי, צפרירים חולון, וכו' וכו'

אז כן, לכולם יש את המקבילה המקומית, מקבילה שלעולם לא תבין.

 

בסופו של דבר תחושת הזרות מחלחלת. אתה לא באמת חלק "מהקולקטיב", ממדורת השבט.

 

וכמובן, השפה השונה, הבירוקרטיה שונה, הכל מתנהל פה אחרת, ולך תלמד מאפס את כל הדברים שבארץ אתה מקבל כמובן מאליו.

הומור שונה? גרמנים יודעים מה זה הומור בכלל?

מהחוויה שלי בברלין, עם מאוד לא נחמד ולא מועיל.. יקים זאת המילה.

לגבי מצב העו''ש אין לי באמת מושג, אם תוכל לשפוך אור על זה זה יהיה אחלה, ממה ששמעתי מחבר שלי שגר שם, זאת מדינה הרבה פחות קפיטליסטית מישראל למשל(לא באמת חקרתי את זה).

Link to comment
Share on other sites

הומור שונה? גרמנים יודעים מה זה הומור בכלל?

מהחוויה שלי בברלין, עם מאוד לא נחמד ולא מועיל.. יקים זאת המילה.

לגבי מצב העו''ש אין לי באמת מושג, אם תוכל לשפוך אור על זה זה יהיה אחלה, ממה ששמעתי מחבר שלי שגר שם, זאת מדינה הרבה פחות קפיטליסטית מישראל למשל(לא באמת חקרתי את זה).

תראה, יש הומור, הוא פשוט שונה. פחות סרקזם ומשחקי מילים.

זה עם שלא טוב בניואנסים.

לא סתם גרמנית זו השפה היחידה בה יש מילים שבכל שפה נורמלית אחרת בעולם נאמרות בעזרת שפת גוף וטונציה של הדיבור.

מילים שאין להן שום משמעות מילונית מלבד מתן טונציה לדברים. כי הם לא מסוגלים לקרוא רגשות אנושיים לא מילוליים.

 

לגבי העו"ש, כבר ציינתי בהודעה הראשונה שלי פה, הכל פשוט זול יותר. זה המון דברים קטנים שמתחברים ביחד לחסכון ענק כל חודש, הבדל של אלפי שקלים.

 

גרמניה היא מדינה קפיטליסטית וחופשית יותר מישראל, אנשים מבלבלים מדיניות רווחה עם סוציאליזם.

Link to comment
Share on other sites

לגור באירופה זה לא רק מזג אוויר נוח, בלונדיניות ומצב העו"ש.

 

דבר ראשון, יש את המובן מאליו, המרחק מהמשפחה והחברים.

אתה יכול להיות הכי "זאב בודד" בעולם, ועדיין שיחה בסקייפ של רבע שעה זה לא כמו להגיע אל ההורים בשבת.

אחרי 3, 4, 5 חודשים הגעגוע מתחיל להשפיע.

וואלה, חסר לי לשבת בשבת בסלון ולהוותכח עם אבא שלי ואח שלי על מכבי. או סתם להשאיר את הילדים אצלם בשבת וללכת לאנשהו לבד עם האישה.

 

דבר שני, מכיר את הקלישאות על "המנטליות הישראלית"? אז מה לעשות, אין עשן בלי אש.

המנטליות של הגרמנים היא שונה מאוד מזו הישראלית. נניח למשל בארץ הערך הכי קדוש זה ערך הרעות, כאן זה לא קיים בכלל.

אני לא מדבר על שטויות בסגנון של "אם תיפול ברחוב", כי זה בולשיט, ואנשים נחמדים יעזרו לך כאן ושם, ואנשים פחות נחמדים יתעלמו ממך כאן ושם.

אני מדבר על זה שכאן אנשים הרבה הרבה יותר אינדיווידואלים.

זה מתחיל מרמת הגן, שפה לא מזמינים את כל הכיתה ליום הולדת, אלא מספר החברים כמספר השנים (ליום הולדת 3 מזמינים שלושה חברים, ליום הולדת 4 מזמינים ארבעה חברים וכו'), או גם ביום יום, זה מנטליות של "כל ילד לעצמו".

וזה מגיע עד רמת המבוגרים, שמאוד לא מקובל פה לעשות דברים ביחד ובטח שלא להיפתח.

בארץ הייתי מכיר את כל הפרטים הכי אישיים על כל מי שבצוות שלי, פה? כל אחד אוכל לבד וחי את החיים שלו לעצמו.

ואם אתה כן רוצה להיפגש עם מישהו מקומי? נניח כי הילדים חברים, או סתם קולגה מהעבודה לשבת בפאב ולדבר על משהו? אז פותחים יומנים וקובעים תאריך לפגישה, בדר"כ לפחות שבועיים מראש.

 

ההומור שונה, הסגנון דיבור שונה, סגנון השיחה שונה, הדרך בה דברים מתנהלים זה שונה.

למשל בארץ מגיעים לפתרונות יצירתיים, חושבים מחוץ לקופסה, נכנסים אחד לתוך דברי השני (לא בחוסר נימוס, אלא פשוט ככה שיחות אמיתיות מתנהלות).

כאן? הכל לפי הספר (גם אם הספר טועה), וכל אחד מחכה לתורו לדבר, ומה שראה בהתחלה כנימוס בסיסי, מתגלה לאט לאט כמשהו שמאוד קשה לנו להתנהל איתו.

 

דבר שלישי, תחושת הזרות.

אז בסדר, כולם פה רואים את משחקי הכס, כולם פה רואים את הצ'מפיונס, את האוונג'רס ושומעים מוזיקה אמריקאית כמו כל העולם.

אבל יש את הרפרנסים הקטנים האלו שלעולם לא תבין באמת.

תחשוב בארץ על גבעת חלפון, הגשש, החמישייה הקאמרית, מלחמת המפרץ, יאיר לפיד, הסחנה, "בני דודים" בסחנה, השפן הקטן שכח לסגור הדלת, זום זום זום עולה הזמר מכוורת הדבורים, ששטוס, רפי רשף, אריק שרון בתעלה, "חאניוקים", רקבת ישראל, ימי חמישי בהיכל (המוסד המיתוגלי, לא המשחקים עצמם), ביבי או טיבי, צפרירים חולון, וכו' וכו'

אז כן, לכולם יש את המקבילה המקומית, מקבילה שלעולם לא תבין.

 

בסופו של דבר תחושת הזרות מחלחלת. אתה לא באמת חלק "מהקולקטיב", ממדורת השבט.

 

וכמובן, השפה השונה, הבירוקרטיה שונה, הכל מתנהל פה אחרת, ולך תלמד מאפס את כל הדברים שבארץ אתה מקבל כמובן מאליו.

מעניין אם גרמני שחי פה אומר את אותם הדברים רק הפוך או שיותר קל להם להתחבר למנטליות.

Link to comment
Share on other sites

מאמין שכן.

או כמו ששאול טשרניחובסקי פעם אמר, "האדם אינו, אלא תבנית נוף מולדתו"

 

עריכה: יש לי חבר גרמני ששירת 3 שנים בגולני, אני יכול לשאול אותו

Link to comment
Share on other sites

ניר תודה על הפירוט. לדעתי הפורום משמש לך פינה ישראלית לברוח אליה ברגעי תחושת זרות בנכר ;)

 

 

תכלס, הדבר שהכי חסר זה מכבי.

או יותר לעומק, מישהו שאפשר לצעוק איתו "איך זה צהוב, איך?!?! בקושי נגע בו!"

Link to comment
Share on other sites

 

 

תכלס, הדבר שהכי חסר זה מכבי.

או יותר לעומק, מישהו שאפשר לצעוק איתו "איך זה צהוב, איך?!?! בקושי נגע בו!"

כפי שהאנושות הצליחה להמציא לעולם בובות מין, אפשר להמציא בשביל אנשים כמוך בובות אוהדי כדורגל צועקות שישמשו כפרטנרים לצפייה
Link to comment
Share on other sites

תראה, יש הומור, הוא פשוט שונה. פחות סרקזם ומשחקי מילים.

זה עם שלא טוב בניואנסים.

לא סתם גרמנית זו השפה היחידה בה יש מילים שבכל שפה נורמלית אחרת בעולם נאמרות בעזרת שפת גוף וטונציה של הדיבור.

מילים שאין להן שום משמעות מילונית מלבד מתן טונציה לדברים. כי הם לא מסוגלים לקרוא רגשות אנושיים לא מילוליים.

 

לגבי העו"ש, כבר ציינתי בהודעה הראשונה שלי פה, הכל פשוט זול יותר. זה המון דברים קטנים שמתחברים ביחד לחסכון ענק כל חודש, הבדל של אלפי שקלים.

 

גרמניה היא מדינה קפיטליסטית וחופשית יותר מישראל, אנשים מבלבלים מדיניות רווחה עם סוציאליזם.

ברור גרמניה היא מדינת רווחה, פשוט לפי מה שהוא אמר לי הם הרבה יותר מדינת רווחה מאשר ישראל - אולי להגיד קפיטליסטית פחות זה לא נכון. אבל מבחינת הבדלי מעמדות החברה יותר הומוגנית, אתה יכול לאשש את הטענה הזאת?

ובקיצור לפי מה שרשמת.. אין להם הומור ;)

Link to comment
Share on other sites

 

 

תכלס, הדבר שהכי חסר זה מכבי.

או יותר לעומק, מישהו שאפשר לצעוק איתו "איך זה צהוב, איך?!?! בקושי נגע בו!"

עם כל הישראלים שם עוד לא מצאת בברלין חבר למשחקים של מכבי?

Link to comment
Share on other sites

עם כל הישראלים שם עוד לא מצאת בברלין חבר למשחקים של מכבי?

 

דווקא יש מישהו שאני רואה איתו משחקים מדי פעם, אבל הוא נורא עסוק עם הלימודים שלו, ככה שנורא קשה להיפגש.

חוץ ממנו, המעט ישראלים פה שאוהבים כדורגל לרוב הם אוהדי הפועל

Link to comment
Share on other sites

למה לא ברלין בעצם?

-כי מה שרואים בברלין המאוחדת זה אחיזת עיניים. צריך בשביל זה לקרוא את הגרמנים בין השורות.

-גרמנים (ולא הגרמנים, כדי לא להכליל) טוענים שלא הם ביצעו את השואה ובחרו במשטר הנאצי, אלא המלחמה והשואה נכפו עליהם כתוצאה מ-"השתלטות עוינת" מבחוץ, של המשטר הנאצי. הרי היטלר בכלל היה מאוסטריה....האמנם?

-כי היום הברלינאים משווקים אותה כעיר יפה, מתחדשת, ליברלית ותוססת - אבל איך זה שאין בה כמעט כל אזכור לתקופת מלה"ע ה-2 והשואה? אפילו בהסבר על שער ברנדנבורג מתוארת ההיסטוריה שלו, מבנייתו, דרך כניסתו של נפוליאון לעיר דרכו, כלה דרך תקופת איחוד גרמניה והקיסרות הגרמנית, המלחמה הקרה ולאחר נפילת החומה...אבל אופס....אין כל אזכור לגבי התקופה הנאצית. הרי זה לא חלק מההיסטוריה של גרמניה, זה היה משהו אחר................

-ממליץ ללכת לסיור בגזונדנברונן, המחילות שמתחת למגדלי הנ"מ שבנה היטלר, בהן הסתתרו עשרות אלפי תושבים גרמנים במהלך הקרב על ברלין....שם מתארים הגרמנים כמה בעצם האוכלוסייה האזרחית הייתה מסכנה בקרב, האנשים שנאלצו להסתתר בצפיפות, בחושך ובקור בבונקר....וקיבלו אספקה של ביגוד וציוד מאושוויץ (יש שקים שכתוב עליהם אושוויץ). אמיתי לגמרי. לא פחות ולא יותר.

-כי הגרמנים ממסחרים את השואה, את כל מה שיהודי ומה שנותר מהקהילה היהודית בברלין - למשל, בית הכנסת הגדול לא רחוק מאלכסנדרפלאץ, שהפך ממקום לתפילה למוזיאון בתשלום (ואי אפשר אפילו לצלם) לאחר שיפוצו ולא שוחזר במלואו עד היום. בנוסף, ציר הזמן המתואר בו של הקהילה היהודית בברלין מעוות וחסר פרטים היסטוריים חשובים על הקיפוח וההפרדה של הקהילה היהודית מאות שנים אחורנית, כאילו שעד לשואה הכל היה טוב ונפלא. זה שקר! והכל על מנת להראות כביכול את החרטה הגרמנית על השואה. אז להרוויח מזה כסף אפשר ואפשר כפליים (העיקר שהיהודים אוהבים כסף כן?)

-שלא נאמר שבית הכנסת מאובטח, שזה בכלל דבר עצוב, 74 שנים לאחר השואה, אבל ניחא, אפשר לטעון שאם יש סיכון ביטחוני אז יש הצדקה לשמירה, ושזה דבר מקובל באירופה. אבל השאלה היא האם הגרמנים אכן עושים מספיק כדי למנוע אנטישמיות ואנטי-ישראליות כיום? אז צריך לשאול עצמנו מדוע ממשלת גרמניה ועיריית ברלין מאפשרות הפגנות אנטי-ישראליות במקומות המרכזיים ביותר בעיר, לרבות שער ברנדנבורג המפורסם, שם נערכות הפגנות של אנשי ה-BDS וגורמים הטוענים שבישראל יש משטר הפרדה גזעי, שזה עוד שקר. כלומר, הגרמנים רומזים לנו, אתם צריכים להיות הכי מוסריים שיש לאור העבר, אבל זה כדי לנקות את עצמם.

-דרך אגב, ישנן לא מעט עמותות הממומנות על ידי ממשלת גרמניה, שתומכות לכאורה בקידום של דו-שיח והידברות בין ישראלים ופלסטינים, כאשר המטרה במובלע היא מחיקת זהותה היהודית של ישראל מאופייה של המדינה, כלומר תמיכה ברעיונות של מדינת כל אזרחיה / מדינה דו-לאומית.

-ולמה עוד אני לפחות לא אגור בברלין? כי כבר היום נשמעות לא מעט טענות של ברלינאים, בעלות ניחוחות אנטישמיים, כאילו הישראלים והיהודים יוצרים בברלין בעיית דיור.

-אני ממליץ לקרוא את ספרו של אלדד בק "גרמניה אחרת", כתב ישראל היום שחי בגרמניה וסיקר את הנעשה בה עבור ידיעות אחרונות החל מתחילת שנות ה-2000 עד לשנים האחרונות ועבר לדבריו מהפך, לאחר שהצביע בעבר למרצ.

*הכותב הינו דור שלישי לניצולי שואה.

Link to comment
Share on other sites

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.