Jump to content

למה לא ברלין בעצם?


snufkin

Recommended Posts

למה לא ברלין בעצם?

-כי מה שרואים בברלין המאוחדת זה אחיזת עיניים. צריך בשביל זה לקרוא את הגרמנים בין השורות.

לא מעט מקומיים אומרים פה שאיחוד גרמניה היתה טעות, אבל איך זה קשור לשואה?

 

-גרמנים (ולא הגרמנים, כדי לא להכליל) טוענים שלא הם ביצעו את השואה ובחרו במשטר הנאצי, אלא המלחמה והשואה נכפו עליהם כתוצאה מ-"השתלטות עוינת" מבחוץ, של המשטר הנאצי. הרי היטלר בכלל היה מאוסטריה....האמנם?

מכל אירופה, אין עם שיותר אומר "כן, זה אנחנו" ומרכין את הראש בענווה כמו הגרמנים. הרי חולירות היו בכל אירופה אז, ואתה לא רואה את הצ'כים, הרומנים, האוקראינים, הפולנים, הליטאים, ואפילו הצרפתים לצורך העניין, לוקחים אחריות. כולם אומרים "אלו היו הגרמנים, אנחנו היינו תחת כיבוש"

 

-כי היום הברלינאים משווקים אותה כעיר יפה, מתחדשת, ליברלית ותוססת - אבל איך זה שאין בה כמעט כל אזכור לתקופת מלה"ע ה-2 והשואה? אפילו בהסבר על שער ברנדנבורג מתוארת ההיסטוריה שלו, מבנייתו, דרך כניסתו של נפוליאון לעיר דרכו, כלה דרך תקופת איחוד גרמניה והקיסרות הגרמנית, המלחמה הקרה ולאחר נפילת החומה...אבל אופס....אין כל אזכור לגבי התקופה הנאצית. הרי זה לא חלק מההיסטוריה של גרמניה, זה היה משהו אחר................

אתה רציני? אתה לא יכול לזרוק אבן בעיר הזו מבלי להיתקל באנדרטה לשואה. החל מאבני הנגף הזהובות ליד כל בית בו גר יהודי עם השם והפרטים שלו, דרך מאות האנדרטאות לבתי הכנסת השונים, ועד השלטים שמוצבים בכמה מקומות בעיר (ללא שום סיבה נראת לעין) עם שמות כל מחנות הריכוז וההשמדה ומתחת הטקסט "כדי ששמות אלו לא ישכחו לעולם"

ברובע שונברג יש עשרות שלטים עם "כאן הייתה סנדלריה של יהודי", "כאן הייתה מאפייה של יהודי", וכו' מחוץ לחנויות.

יש גם את מוזיאון הטופוגריה של הטרור (מוזיאון מרשים מאוד, ובחינם!) בו רואים את כל המקומות בברלין ואיך הם נראו בתקופת מלחמת העולם, והשואה. רואים את ההוצאות להורג במקומות המרכזיים של העיר והם ממש לא מסתירים או מחביאים את זה.

 

בשבת האחרונה יצאתי לטיול ביער עם המשפחה.

מקום מאוד נחמד. המון ירוק, חיות, הרבה טבע בשוליים המערביים של העיר, ואפילו שם, באמצע היער, המקום הכי פסטורלי ושליו שיש, אפילו שם יש אנדרטאות להוצאות להורג שהיו במקום.

 

 

 

-ממליץ ללכת לסיור בגזונדנברונן, המחילות שמתחת למגדלי הנ"מ שבנה היטלר, בהן הסתתרו עשרות אלפי תושבים גרמנים במהלך הקרב על ברלין....שם מתארים הגרמנים כמה בעצם האוכלוסייה האזרחית הייתה מסכנה בקרב, האנשים שנאלצו להסתתר בצפיפות, בחושך ובקור בבונקר....וקיבלו אספקה של ביגוד וציוד מאושוויץ (יש שקים שכתוב עליהם אושוויץ). אמיתי לגמרי. לא פחות ולא יותר.

לא הייתי, אז לא יכול להגיב.

 

-כי הגרמנים ממסחרים את השואה, את כל מה שיהודי ומה שנותר מהקהילה היהודית בברלין - למשל, בית הכנסת הגדול לא רחוק מאלכסנדרפלאץ, שהפך ממקום לתפילה למוזיאון בתשלום (ואי אפשר אפילו לצלם) לאחר שיפוצו ולא שוחזר במלואו עד היום. בנוסף, ציר הזמן המתואר בו של הקהילה היהודית בברלין מעוות וחסר פרטים היסטוריים חשובים על הקיפוח וההפרדה של הקהילה היהודית מאות שנים אחורנית, כאילו שעד לשואה הכל היה טוב ונפלא. זה שקר! והכל על מנת להראות כביכול את החרטה הגרמנית על השואה. אז להרוויח מזה כסף אפשר ואפשר כפליים (העיקר שהיהודים אוהבים כסף כן?)

במקרה יש לי חברים מהקהילה היהודית, כל הכסף הולך לקהילה היהודית כתרומה לתחזוקה של המקום.

מה שכתוב בשילוט אגב זה טקסטים של הקהילה היהודית.

 

-שלא נאמר שבית הכנסת מאובטח, שזה בכלל דבר עצוב, 74 שנים לאחר השואה, אבל ניחא, אפשר לטעון שאם יש סיכון ביטחוני אז יש הצדקה לשמירה, ושזה דבר מקובל באירופה. אבל השאלה היא האם הגרמנים אכן עושים מספיק כדי למנוע אנטישמיות ואנטי-ישראליות כיום? אז צריך לשאול עצמנו מדוע ממשלת גרמניה ועיריית ברלין מאפשרות הפגנות אנטי-ישראליות במקומות המרכזיים ביותר בעיר, לרבות שער ברנדנבורג המפורסם, שם נערכות הפגנות של אנשי ה-BDS וגורמים הטוענים שבישראל יש משטר הפרדה גזעי, שזה עוד שקר. כלומר, הגרמנים רומזים לנו, אתם צריכים להיות הכי מוסריים שיש לאור העבר, אבל זה כדי לנקות את עצמם.

כן, הם נלחמים בזה מאוד חזק. זה אחד הנושאים הכי חזקים אצלם. אתה רק תגיד "אנטישמי..." וכבר יגיעו אליך שני שוטרים חמושים הביתה.

כל פעם שקורה משהו, הפרלמנט מפוצץ וכל יושבי הראש (כולל הקנצלרית) נושאים נאומים בנושא, וזה לא יורד מסדר היום בחדשות.

 

הפגנות של הBDS נערכות ליד שער ברנדנבורג? מדי פעם, כן. אבל גם הפגנות בעד ישראל. הפגנות נגד טורקיה, הפגנות בעד טורקיה, הפגנות נגד הודו, נגד בורמה, נגד ונצואלה, נגד זיהום האוויר, בעד כריית פחם, נגד דיזל, בעד דיזל, וכל שני וחמישי הפגנה אחרת.

זה ממש לא "הכיכר שבה מפגינים נגד ישראל".

אחי, לגרמנים אין מושג אפילו איפה ישראל נמצאת על המפה, או שיש פה בכלל מלחמה.

הדבר היחידי שהם יודעים על ישראל זה חומוס, גל גדות, והיי טק.

 

-דרך אגב, ישנן לא מעט עמותות הממומנות על ידי ממשלת גרמניה, שתומכות לכאורה בקידום של דו-שיח והידברות בין ישראלים ופלסטינים, כאשר המטרה במובלע היא מחיקת זהותה היהודית של ישראל מאופייה של המדינה, כלומר תמיכה ברעיונות של מדינת כל אזרחיה / מדינה דו-לאומית.

אני מסכים איתך שהעמותות האלה הם חרא, אבל מה עניין שמיטה להר סיני?

 

-ולמה עוד אני לפחות לא אגור בברלין? כי כבר היום נשמעות לא מעט טענות של ברלינאים, בעלות ניחוחות אנטישמיים, כאילו הישראלים והיהודים יוצרים בברלין בעיית דיור.

שמע, מה לעשות שיש המון ישראלים חארות. תאשים את אותם ישראלים זונות שיוצרים את הבעיות האלה.

 

-אני ממליץ לקרוא את ספרו של אלדד בק "גרמניה אחרת", כתב ישראל היום שחי בגרמניה וסיקר את הנעשה בה עבור ידיעות אחרונות החל מתחילת שנות ה-2000 עד לשנים האחרונות ועבר לדבריו מהפך, לאחר שהצביע בעבר למרצ.

לא קראתי אז אני לא יכול להגיב.

 

*הכותב הינו דור שלישי לניצולי שואה.

הכותב הינו דור שלישי לניצולי שואה, ואחיין לשני דודים שנרצחו שם כתינוקות.

Link to comment
Share on other sites

בסדר, אפשר לעצום עיניים. לפני השואה היו יהודים שחשבו שהיטלר זה דבר לא כ"כ רע.

הייתי רק פעם אחת בברלין, ומהפעם הזו ברור שכתבת שטויות כי כל העיר מפוצצת באנדרטאות, מונומנטים ושאר מזכרות מהתקופה הנאצית, על כל הרובדים השונים.

Link to comment
Share on other sites

ניר, כנכד לניצול שואה, איך קיבלו במשפחה שלך את ההגירה לברלין? סבך בחיים?

משני הצדדים סבא וסבתא שלי כבר אינם בין החיים.

את סבא וסבתא שלי מהצד של האמא לא הכרתי, כי הסבתא נפטרה ממחלה לפני שנולדתי והסבא נהרג כשהייתי רק בן 3.

אגב, סיפור החיים של סבא שלי יכל בקלות להיות סרט או סדרת טלוויזיה.

 

אמא שלי מספרת שלמרות שהיו להם מספרים על היד והם עברו את אושוויץ, הם לא דיברו על השואה בבית, ככה שאת דעתם בנושא כבר לעולם לא נוכל לדעת.

 

מהצד של אבא שלי, סבא שלי נפטר בשיבה טובה בגיל 86 בשנת 1996.

לא רק שהוא לא דיבר על השואה (והוא איבד שם את כל האחים שלו, את ההורים ושני ילדים), הוא אסר בכלל להזכיר ברמיזה אפילו שהעולם בכלל היה קיים לפני 1951 כשהם עלו לארץ.

לא הייתה מלחמה, לא הייתה שואה, מעולם לא הייתה לו משפחה, עכשיו תעזוב אותי עם השטויות האלה, צריך ללכת לעבודה.

 

הוא סירב אפילו לחפש את המשפחה שלו אחרי השואה, כי מה אתה מדבר בכלל על השטויות האלה?

 

סבתא שלי חיפשה בשבילו בלי ידיעתו, וגילתה שכולם נרצחו באושוויץ.

אחרי שהוא נפטר סבתא שלי (שהיה אסור לה לדבר על התקופה ההיא בבית) התחילה לדבר, והיא סיפרה המון.

עצוב לי שלא היו אז מצלמות וידאו נגישות כמו היום, כי הסיפורים שלה היו מדהימים.

 

סבא שלי היה איש ימין חריף במיוחד (וממנו קיבלנו כולנו בירושה את האהדה למכבי).

אבל סבתא שלי הייתה פצפיסטית שמאמינה שכל בני האדם אחים, ואי אפשר לשפוט אדם על פשעי חברו/אביו.

למרות שהייתה דתייה, היו לה סיפורים עם מסר של שלום ואחווה עם הנוצרים ושזה אלוהים אחד לכולנו והם אחים שלנו מצד אחד והערבים אחים מהצד השני.

 

חוץ מפולנים.

פולנים הם השטן ימח שמם.

היא גם תמיד הייתה אומרת שאת השואה לא עשו הגרמנים, שהם עם חברותי וחרוץ, אלא פולנים.

 

אם היא הייתה בחיים היום היא הייתה יכולה להגיד על זה שני דברים.

או "שיהיה לך בהצלחה איפה שטוב לך", או "מה אתה צריך את השטויות האלה, יש לך אבא ואמא בישראל! סע לשנה, אבל תחזור!"

 

ההורים שלי הם אנשים מאוד לא רוחניים או רגשנים, ככה שכל הנושא של הקשר עם העבר לא מעניין אותם.

Link to comment
Share on other sites

זה! הפולנים! הם הנאצים האמיתיים! ובניגוד לגרמנים שמנסים לכפר על ההיסטוריה שלהם, בפולין הם עדיין נשארו נאצים אנטישמים. מעולם כף רגלי לא תדרוך בפולין, ושקל לא יראו ממני, שתשרף להם כל המדינה אמן. אמא שלי תמיד הייתה אומרת, שלא מבינה למה נוסעים לשם כך כך הרבה יהודים, הפכו את השואה למסחרה שלהם. לא מספיק הרגו אותנו, שונאים אותנו ועוד עושים מזה כסף.

Link to comment
Share on other sites

לגור באירופה זה לא רק מזג אוויר נוח, בלונדיניות ומצב העו"ש.

 

דבר ראשון, יש את המובן מאליו, המרחק מהמשפחה והחברים.

אתה יכול להיות הכי "זאב בודד" בעולם, ועדיין שיחה בסקייפ של רבע שעה זה לא כמו להגיע אל ההורים בשבת.

אחרי 3, 4, 5 חודשים הגעגוע מתחיל להשפיע.

וואלה, חסר לי לשבת בשבת בסלון ולהוותכח עם אבא שלי ואח שלי על מכבי. או סתם להשאיר את הילדים אצלם בשבת וללכת לאנשהו לבד עם האישה.

 

דבר שני, מכיר את הקלישאות על "המנטליות הישראלית"? אז מה לעשות, אין עשן בלי אש.

המנטליות של הגרמנים היא שונה מאוד מזו הישראלית. נניח למשל בארץ הערך הכי קדוש זה ערך הרעות, כאן זה לא קיים בכלל.

אני לא מדבר על שטויות בסגנון של "אם תיפול ברחוב", כי זה בולשיט, ואנשים נחמדים יעזרו לך כאן ושם, ואנשים פחות נחמדים יתעלמו ממך כאן ושם.

אני מדבר על זה שכאן אנשים הרבה הרבה יותר אינדיווידואלים.

זה מתחיל מרמת הגן, שפה לא מזמינים את כל הכיתה ליום הולדת, אלא מספר החברים כמספר השנים (ליום הולדת 3 מזמינים שלושה חברים, ליום הולדת 4 מזמינים ארבעה חברים וכו'), או גם ביום יום, זה מנטליות של "כל ילד לעצמו".

וזה מגיע עד רמת המבוגרים, שמאוד לא מקובל פה לעשות דברים ביחד ובטח שלא להיפתח.

בארץ הייתי מכיר את כל הפרטים הכי אישיים על כל מי שבצוות שלי, פה? כל אחד אוכל לבד וחי את החיים שלו לעצמו.

ואם אתה כן רוצה להיפגש עם מישהו מקומי? נניח כי הילדים חברים, או סתם קולגה מהעבודה לשבת בפאב ולדבר על משהו? אז פותחים יומנים וקובעים תאריך לפגישה, בדר"כ לפחות שבועיים מראש.

 

ההומור שונה, הסגנון דיבור שונה, סגנון השיחה שונה, הדרך בה דברים מתנהלים זה שונה.

למשל בארץ מגיעים לפתרונות יצירתיים, חושבים מחוץ לקופסה, נכנסים אחד לתוך דברי השני (לא בחוסר נימוס, אלא פשוט ככה שיחות אמיתיות מתנהלות).

כאן? הכל לפי הספר (גם אם הספר טועה), וכל אחד מחכה לתורו לדבר, ומה שראה בהתחלה כנימוס בסיסי, מתגלה לאט לאט כמשהו שמאוד קשה לנו להתנהל איתו.

 

דבר שלישי, תחושת הזרות.

אז בסדר, כולם פה רואים את משחקי הכס, כולם פה רואים את הצ'מפיונס, את האוונג'רס ושומעים מוזיקה אמריקאית כמו כל העולם.

אבל יש את הרפרנסים הקטנים האלו שלעולם לא תבין באמת.

תחשוב בארץ על גבעת חלפון, הגשש, החמישייה הקאמרית, מלחמת המפרץ, יאיר לפיד, הסחנה, "בני דודים" בסחנה, השפן הקטן שכח לסגור הדלת, זום זום זום עולה הזמר מכוורת הדבורים, ששטוס, רפי רשף, אריק שרון בתעלה, "חאניוקים", רקבת ישראל, ימי חמישי בהיכל (המוסד המיתוגלי, לא המשחקים עצמם), ביבי או טיבי, צפרירים חולון, וכו' וכו'

אז כן, לכולם יש את המקבילה המקומית, מקבילה שלעולם לא תבין.

 

בסופו של דבר תחושת הזרות מחלחלת. אתה לא באמת חלק "מהקולקטיב", ממדורת השבט.

 

וכמובן, השפה השונה, הבירוקרטיה שונה, הכל מתנהל פה אחרת, ולך תלמד מאפס את כל הדברים שבארץ אתה מקבל כמובן מאליו.

לא שחייתי בברלין, אבל מסכים מאוד.

באמת שאני לא יכול להבין ישראלים שיכולים להתחבר לתרבות אחרת שהיא לא הישראלית. אין על ה״ישראליות״. אני לא מדבר ברמת המדינה וכאלה, אני מדבר ברמה הבין-אישית. לדוגמא, שום הומור זר לא מצחיק אותי כמו ההומור הישראלי.

 

מה שכתבת פה על התרבות הגרמנית נובע נטו מחינוך. כתבת שהאלמנטים של הריחוק והבדידות מתחיל כבר בגילאים 3-4. לא פלא שהם גודלים להיות למה שהם. לא מצליח להבין למה הם עושים את זה, מה הרציונל מאחורי זה?

Link to comment
Share on other sites

אתה בטוח?

אין באמת סטטיסטיקות של זה, והיום רילוקיישן מהעבודה/לימודים בחו"ל הרבה הרבה יותר נפוצים, ושני אלו כאמור לא נכנסים לסטטיסטיקטות.

 

בטוח, אין היום יותר ירידה נהפוך הוא.

לגבי האקדמיה, פעם הייתה "בריחת מוחות" כי באקדמיה לא נפתחו משרות במשך 15-20 שנה, כבר 15 שנה גם באקדמיה נפתחות משרות בשפע.

עדיין כמובן יש בעיה עם אנשים שהולכים ללמוד ונשארים שם, אבל זה בגלל הדרישות המפגרות של אוניברסיטאות בארץ

לגבי הרלוקיישן כמובן שיש, אבל גם הם מעבר למס קבוע של שנים נכנסים לסטטיסטיקה של יורדים/עוזבים את הארץ.

Link to comment
Share on other sites

 

דווקא יש מישהו שאני רואה איתו משחקים מדי פעם, אבל הוא נורא עסוק עם הלימודים שלו, ככה שנורא קשה להיפגש.

חוץ ממנו, המעט ישראלים פה שאוהבים כדורגל לרוב הם אוהדי הפועל

 

כן יש שם קהילה גאה ענפה :yellow_cool1:

Link to comment
Share on other sites

 

למה לא ברלין בעצם?

-כי מה שרואים בברלין המאוחדת זה אחיזת עיניים. צריך בשביל זה לקרוא את הגרמנים בין השורות.

לא מעט מקומיים אומרים פה שאיחוד גרמניה היתה טעות, אבל איך זה קשור לשואה?

זה מתחבר למה שכתבתי בהמשך.

 

-גרמנים (ולא הגרמנים, כדי לא להכליל) טוענים שלא הם ביצעו את השואה ובחרו במשטר הנאצי, אלא המלחמה והשואה נכפו עליהם כתוצאה מ-"השתלטות עוינת" מבחוץ, של המשטר הנאצי. הרי היטלר בכלל היה מאוסטריה....האמנם?

מכל אירופה, אין עם שיותר אומר "כן, זה אנחנו" ומרכין את הראש בענווה כמו הגרמנים. הרי חולירות היו בכל אירופה אז, ואתה לא רואה את הצ'כים, הרומנים, האוקראינים, הפולנים, הליטאים, ואפילו הצרפתים לצורך העניין, לוקחים אחריות. כולם אומרים "אלו היו הגרמנים, אנחנו היינו תחת כיבוש"

זה אמנם נכון חלקית לדעתי, אבל צריך להסתכל על הדברים שסמויים מהעין ולא רק למה שגלוי ונראה.

 

-כי היום הברלינאים משווקים אותה כעיר יפה, מתחדשת, ליברלית ותוססת - אבל איך זה שאין בה כמעט כל אזכור לתקופת מלה"ע ה-2 והשואה? אפילו בהסבר על שער ברנדנבורג מתוארת ההיסטוריה שלו, מבנייתו, דרך כניסתו של נפוליאון לעיר דרכו, כלה דרך תקופת איחוד גרמניה והקיסרות הגרמנית, המלחמה הקרה ולאחר נפילת החומה...אבל אופס....אין כל אזכור לגבי התקופה הנאצית. הרי זה לא חלק מההיסטוריה של גרמניה, זה היה משהו אחר................

אתה רציני? אתה לא יכול לזרוק אבן בעיר הזו מבלי להיתקל באנדרטה לשואה. החל מאבני הנגף הזהובות ליד כל בית בו גר יהודי עם השם והפרטים שלו, דרך מאות האנדרטאות לבתי הכנסת השונים, ועד השלטים שמוצבים בכמה מקומות בעיר (ללא שום סיבה נראת לעין) עם שמות כל מחנות הריכוז וההשמדה ומתחת הטקסט "כדי ששמות אלו לא ישכחו לעולם"

ברובע שונברג יש עשרות שלטים עם "כאן הייתה סנדלריה של יהודי", "כאן הייתה מאפייה של יהודי", וכו' מחוץ לחנויות.

יש גם את מוזיאון הטופוגריה של הטרור (מוזיאון מרשים מאוד, ובחינם!) בו רואים את כל המקומות בברלין ואיך הם נראו בתקופת מלחמת העולם, והשואה. רואים את ההוצאות להורג במקומות המרכזיים של העיר והם ממש לא מסתירים או מחביאים את זה.

אז אני אחדד ואבהיר גם בעקבות מה ש-Shlomix כתב - ההרגשה שלי בברלין הייתה שהגרמנים עברו בשנים האחרונות לנרטיב שמנסה להראות כמה שבעצם העם הגרמני היה המסכן שנפגע מהמלחמה, כאשר יש כאן למעשה ניסיון לנתק בין העם הגרמני לבין המשטר הנאצי. זה התחיל עוד בימי הקנצלר שרדר שחתר להצעיד את גרמניה המאוחדת למקום חדש ואחר. לדעתי רואים את זה גם בברלין עצמה. הן בגזונדנברונן כפי שרשמתי ואפילו ב"כנסיית השלום" הקטומה ליד גן החיות, שבפנים אפשר להתרשם מ"הסבל האזרחי" של הגרמנים במלחמה וכמה הם היו מסכנים רחמנא ליצלן שהם נאלצו להתפלל לאחר המלחמה בכנסייה ההרוסה למחצה, תחת כיפת השמיים ועוד דברים מהסוג הזה.

דרך אגב, כדאי לקרוא על השערורייה סביב בניית אנדרטת השואה המפורסמת בעיר.

בשבת האחרונה יצאתי לטיול ביער עם המשפחה.

מקום מאוד נחמד. המון ירוק, חיות, הרבה טבע בשוליים המערביים של העיר, ואפילו שם, באמצע היער, המקום הכי פסטורלי ושליו שיש, אפילו שם יש אנדרטאות להוצאות להורג שהיו במקום.

נכון, מחוץ לאזור המתויר...

 

 

-ממליץ ללכת לסיור בגזונדנברונן, המחילות שמתחת למגדלי הנ"מ שבנה היטלר, בהן הסתתרו עשרות אלפי תושבים גרמנים במהלך הקרב על ברלין....שם מתארים הגרמנים כמה בעצם האוכלוסייה האזרחית הייתה מסכנה בקרב, האנשים שנאלצו להסתתר בצפיפות, בחושך ובקור בבונקר....וקיבלו אספקה של ביגוד וציוד מאושוויץ (יש שקים שכתוב עליהם אושוויץ). אמיתי לגמרי. לא פחות ולא יותר.

לא הייתי, אז לא יכול להגיב.

 

-כי הגרמנים ממסחרים את השואה, את כל מה שיהודי ומה שנותר מהקהילה היהודית בברלין - למשל, בית הכנסת הגדול לא רחוק מאלכסנדרפלאץ, שהפך ממקום לתפילה למוזיאון בתשלום (ואי אפשר אפילו לצלם) לאחר שיפוצו ולא שוחזר במלואו עד היום. בנוסף, ציר הזמן המתואר בו של הקהילה היהודית בברלין מעוות וחסר פרטים היסטוריים חשובים על הקיפוח וההפרדה של הקהילה היהודית מאות שנים אחורנית, כאילו שעד לשואה הכל היה טוב ונפלא. זה שקר! והכל על מנת להראות כביכול את החרטה הגרמנית על השואה. אז להרוויח מזה כסף אפשר ואפשר כפליים (העיקר שהיהודים אוהבים כסף כן?)

במקרה יש לי חברים מהקהילה היהודית, כל הכסף הולך לקהילה היהודית כתרומה לתחזוקה של המקום.

מה שכתוב בשילוט אגב זה טקסטים של הקהילה היהודית.

כמה מתוך זה משרת את יחסיה ציבור של הגרמנים כלפי חוץ? וזה בסדר, כי היום כל מדינה/ארגון עושים יח"צ. אבל צריך לדעת את זה כישראלי, זה הכל.

 

-שלא נאמר שבית הכנסת מאובטח, שזה בכלל דבר עצוב, 74 שנים לאחר השואה, אבל ניחא, אפשר לטעון שאם יש סיכון ביטחוני אז יש הצדקה לשמירה, ושזה דבר מקובל באירופה. אבל השאלה היא האם הגרמנים אכן עושים מספיק כדי למנוע אנטישמיות ואנטי-ישראליות כיום? אז צריך לשאול עצמנו מדוע ממשלת גרמניה ועיריית ברלין מאפשרות הפגנות אנטי-ישראליות במקומות המרכזיים ביותר בעיר, לרבות שער ברנדנבורג המפורסם, שם נערכות הפגנות של אנשי ה-BDS וגורמים הטוענים שבישראל יש משטר הפרדה גזעי, שזה עוד שקר. כלומר, הגרמנים רומזים לנו, אתם צריכים להיות הכי מוסריים שיש לאור העבר, אבל זה כדי לנקות את עצמם.

כן, הם נלחמים בזה מאוד חזק. זה אחד הנושאים הכי חזקים אצלם. אתה רק תגיד "אנטישמי..." וכבר יגיעו אליך שני שוטרים חמושים הביתה.

כל פעם שקורה משהו, הפרלמנט מפוצץ וכל יושבי הראש (כולל הקנצלרית) נושאים נאומים בנושא, וזה לא יורד מסדר היום בחדשות.

שוב, אני חושב שזה נכון וטוב שנעשה. אבל מה קורה ברובד הלא רשמי?

 

הפגנות של הBDS נערכות ליד שער ברנדנבורג? מדי פעם, כן. אבל גם הפגנות בעד ישראל. הפגנות נגד טורקיה, הפגנות בעד טורקיה, הפגנות נגד הודו, נגד בורמה, נגד ונצואלה, נגד זיהום האוויר, בעד כריית פחם, נגד דיזל, בעד דיזל, וכל שני וחמישי הפגנה אחרת.

זה ממש לא "הכיכר שבה מפגינים נגד ישראל".

אחי, לגרמנים אין מושג אפילו איפה ישראל נמצאת על המפה, או שיש פה בכלל מלחמה.

הדבר היחידי שהם יודעים על ישראל זה חומוס, גל גדות, והיי טק.

אם לגרמנים אין מושג איפה נמצאת ישראל, זה דבר טוב או רע לדעתך?

 

-דרך אגב, ישנן לא מעט עמותות הממומנות על ידי ממשלת גרמניה, שתומכות לכאורה בקידום של דו-שיח והידברות בין ישראלים ופלסטינים, כאשר המטרה במובלע היא מחיקת זהותה היהודית של ישראל מאופייה של המדינה, כלומר תמיכה ברעיונות של מדינת כל אזרחיה / מדינה דו-לאומית.

אני מסכים איתך שהעמותות האלה הם חרא, אבל מה עניין שמיטה להר סיני?

תקרא את הספר של אלדד בק.

 

-ולמה עוד אני לפחות לא אגור בברלין? כי כבר היום נשמעות לא מעט טענות של ברלינאים, בעלות ניחוחות אנטישמיים, כאילו הישראלים והיהודים יוצרים בברלין בעיית דיור.

שמע, מה לעשות שיש המון ישראלים חארות. תאשים את אותם ישראלים זונות שיוצרים את הבעיות האלה.

אז אתה מסכים שאולי יש בעיה (יהודית)? כל המהגרים יוצרים בעיית דיור, או רק היהודים/ישראלים? אבל ברלין זו עיר ליברלית לא..

 

-אני ממליץ לקרוא את ספרו של אלדד בק "גרמניה אחרת", כתב ישראל היום שחי בגרמניה וסיקר את הנעשה בה עבור ידיעות אחרונות החל מתחילת שנות ה-2000 עד לשנים האחרונות ועבר לדבריו מהפך, לאחר שהצביע בעבר למרצ.

לא קראתי אז אני לא יכול להגיב.

 

*הכותב הינו דור שלישי לניצולי שואה.

הכותב הינו דור שלישי לניצולי שואה, ואחיין לשני דודים שנרצחו שם כתינוקות.

 

Link to comment
Share on other sites

העצה הכי חשובה שיכולה להיות לי - כל עוד אתה לא תושב ברלין באיזשהו שלב בחייך במקום להפנות לספר של אלדד בק ולהתייחס אליו כתורה מסיני, תתייחס אליו כעוד גישה, לצד זו של ניר.

קצת קריאה ביקורתית לא מזיקה אף פעם.

Link to comment
Share on other sites

לדעתי אתה מערבב בשר עם חלב ומסתכל על זה מנקודת מבט צרה מאוד.

מאחר שאני לא דובר עיריית ברלין אין לי טעם להמשיך לדון על הנושא, אם זה הדעה הקדומה שלך על העיר - תפדל.

 

רק נקודה אחת קטנה, בקשר ללא יודעים איפה זה על המפה.

אנחנו חושבים שאנחנו מרכז העולם. וואלה, גם אני חשבתי את זה.

כשאתה כאן אתה מגלה שזה מעניין אותם בערך כמו שהסכסוך בטאמיל או בניגריה מעניין את הישראלים.

Link to comment
Share on other sites

 

בטוח, אין היום יותר ירידה נהפוך הוא.

לגבי האקדמיה, פעם הייתה "בריחת מוחות" כי באקדמיה לא נפתחו משרות במשך 15-20 שנה, כבר 15 שנה גם באקדמיה נפתחות משרות בשפע.

עדיין כמובן יש בעיה עם אנשים שהולכים ללמוד ונשארים שם, אבל זה בגלל הדרישות המפגרות של אוניברסיטאות בארץ

לגבי הרלוקיישן כמובן שיש, אבל גם הם מעבר למס קבוע של שנים נכנסים לסטטיסטיקה של יורדים/עוזבים את הארץ.

הרבה מהם מחזיקים נכסים בארץ או עסקים אחרים בארץ ועושים כל מיני טריקים להיות עדיין רשומים כתושבים למטרות מס, וגם יש הרבה יותר כאלו שנשארים בחו"ל פחות מחמש שנים וחוזרים לארץ ומעולם לכן לא נרשמו בסטטיסטיקה כיורדים.

בכל זמן נתון יש הרבה יותר ישראלים שגרים בחו"ל מאשר מה שיודעים.

Link to comment
Share on other sites

לחושדים בתמיכתי הבלתי מסויגת באלדד בק - ממליץ לכם לקרוא את "רקוויאם גרמני - יהודים בגרמניה לפני היטלר" של עמוס אילון.

וגם ספרות על מערב גרמניה החל משנות ה-50 ועל תהליך "הדה-נאציפיקציה" שלה ועל מעלליי השטאזי במזרח.

ואז אשמח לדבר על גיבוש והבעת עמדה ביקורתית.

שבת שלום וחג עצמאות שמח.

רק מכבי.

Link to comment
Share on other sites

  • 11 months later...

מתוך צוואתה של ציפורה בירמן:

"בזה אני פונה אליכם, חברים, כאשר אתם שם: עליכם מוטלת החובה הגמורה לנקום את נקמתנו אל ישקוט שום אדם מכם, אל יישן את שנתו ואל ימצא מנוחה ביום,

כשם כשאנו כך בצל המוות, כך חיו אתם באור הנקמה לדם השפוך.

ארור קורא דברים אלה, שדי לו באנחה וחוזר אחריה לעבודה היומיומית, ארור אדם שדי לו בדמעות שיזיל ובבכי שיבכה את נשמותינו-

אנו קוראים אתכם לנקמה- נקמה בלי רחמנות, בלא רגשות, בלא דברים על גרמנים "טובים". לגרמני טוב- מיתה קלה. הוא יומת אחרון,

כשם שהם הבטיחו ליהודי הטוב שלהם, "בך יירו לאחרונה".

זוהי דרישת כולנו... לא ינוחו בשלום עצמותינו המרוסקות בכל פינות אירופה. לא ישקוט האפר המפוזר של המשרפות עד אשר נקום תנקמו.

זכרו וקיימו את רצוננו ואת חובתכם."

 

ביקרתי בעבר בברלין ואני מאמין שעוד אחזור לשם בעתיד, נסעתי שנים על פולקסוואגן, הכרתי גם אחלה של אנשים מגרמניה וברמה המדינית,

אין ספק שגרמניה היא מהידידות הנאמנות והטובות של מדינת ישראל לאורך השנים.

אבל בכל שנה ביום השואה אני נזכר בטקסט הנ"ל, מצטמרר וקצת מתבייש בי ובנו כעם.

Link to comment
Share on other sites

חייב לציין שככל שאני מתבגר ולומד יותר על השואה (ולא שלא למדתי עליה לפני כן), אני מסתכל על כל ציר הזמן מאז השואה ועד ימינו אנו (סה"כ 75 שנה עברו מאז, כלום זמן בראייה היסטורית), וזה נראה לי פשוט הזוי שיהודים/ישראלים נוהרים למדינה ששחטה את אבותיהם בצורה מתועשת לפני כ"כ מעט זמן. ואני לא אומר את זה ממקום של הפרטיוט הגדול שדוגל בהתיישבות יהודית בארץ ישראל בכל מחיר, ובהחלט מבין כאלה שבוחרים בחיים נוחים וטובים יותר בחו"ל. זה פשוט לא מתיישב לי עם ההיגיון. 

 

ומדברים על כמה שהגרמנים פתוחים ושונים היום, אבל זה לא שבימים שלפני העלייה הנאצית הגרמנים היו איזה שבט אפריקאי אוכל אדם. ברלין הייתה גם אז מוקד תיירותי משמעותי, אחת הערים הפתוחות באירופה, ערש התרבות האירופית. אם היו אומרים לאדם הגיוני מן המניין אז שאירוע רצחני בסדר גודל כזה עתיד לקרות, אני מניח שהוא לא היה מאמין. 

 

אם יש דבר שהקורונה חיזקה אצלי באופן אישי זו הידיעה שאירועים שחשבתי שלא יכולים להתקיים בימינו - מפאת הקידמה האנושית והתפתחות המדע - כגון מגפה עולמית, עניין שבתודעה שלי מרגיש כ"כ מאה 19 כזה, יכולים גם יכולים לחזור. במקרה של הקצנה חברתית שתביא לאירועים דומים לאלו שקרו בעבר זה נראה לי עוד סביר יותר. יש איזה משפט מסרט שאומר שטירוף הוא כמו כוח משיכה וכל מה שנדרש הוא דחיפה קלה. כ"כ נכון. 

Link to comment
Share on other sites

לוקו, זה מגיע ממקום של "לא נשכח לא נסלח", או ממקום מחושב של "אף אחד לא חשב שמגיפה עולמית יכולה לקרות במאה ה21, אז גם שואה 2 יכולה לבוא"?

Link to comment
Share on other sites

ממקום מחושב בעיקר. 

אנשים כ"כ משוכנעים שהנפשות הפועלות השתנו, שעה שדם הנרצחים אפילו לא התקרר.

מתייחסים לכל הנושא הזה של השואה כאילו בוצע על ידי ישות שכבר לא קיימת, וכאילו זו שממשיכה אותה מנותקת ממנה לחלוטין ולא קשורה אליה. וזה לא שעבר כ"כ הרבה זמן, יש עוד ניצולים שחיים היום (רק להמחיש כמה מעט זמן עבר מאז).

Link to comment
Share on other sites

46 דקות לפני, לוקו התנין said:

ממקום מחושב בעיקר. 

אנשים כ"כ משוכנעים שהנפשות הפועלות השתנו, שעה שדם הנרצחים אפילו לא התקרר.

מתייחסים לכל הנושא הזה של השואה כאילו בוצע על ידי ישות שכבר לא קיימת, וכאילו זו שממשיכה אותה מנותקת ממנה לחלוטין ולא קשורה אליה. וזה לא שעבר כ"כ הרבה זמן, יש עוד ניצולים שחיים היום (רק להמחיש כמה מעט זמן עבר מאז).

אני חושב שהשואה היתה צירוף של כמה משתנים שהסיכוי שלהם להצטרף יחד לא גבוה במיוחד. התבוסה של גרמניה במלחמת העולל הראשונה והמצב הכלכלי שלה בעקבות הבכמי התבוסה. חבורת פושעים (יש שיגידו שרוב הפושעים האלו בכלל לא גרמנים) שהשתלטו על תשתית מפלגה קיימת קקיונית וקיצונית ברמות הזויות שמצליחה על גלי הדמגוגיה והמידע השגוי, הרעב ללחם של ההמון - לשלהב אותם נגד אוייבים משותפים. זאת יחד עם האופי הגרמני הבסיסי הקר, המנוקר הסופר מחושב והסופר צייתני - יצר בסיס למפלצת.

 

אני קורא בדיוק ספר מעניין על ברלין בשלהי מלחמת העולם ה 2 ומסופר שם על איסה חייל שערק והוא בן 20 בערך וכל מה שהוא יודע על החיים כמעט, כל מערכות החינוך שהוא למד בהן וכל תנועות הנוער היו של המםלגה הנאצית. ומתואר שם איך בהתחלה הוא מתקשה להאמין שיש בכלל אידיאולוגיה אחרת מלבד הנאציזם. 

 

מה שאותי מאוד מעניין זה מה קרה עם אותם צעירים גרמנים בגילאי העשרה והעשרים המוקדמוץ אחרי המלחמה? האם ישר הם הצליחו להתנער מהאידיאולוגיה הנאצית? הרי זה מה שהם הכירו וסה היה על עולמם. מעניין איך וכמה זמן לקח, אם בכלל, לנער מהם את כל ההזדהות עם האידיאולוגיה הרצחנית והגזענית

Link to comment
Share on other sites

11 דקות לפני, snufkin said:

מה שאותי מאוד מעניין זה מה קרה עם אותם צעירים גרמנים בגילאי העשרה והעשרים המוקדמוץ אחרי המלחמה? האם ישר הם הצליחו להתנער מהאידיאולוגיה הנאצית? הרי זה מה שהם הכירו וסה היה על עולמם. מעניין איך וכמה זמן לקח, אם בכלל, לנער מהם את כל ההזדהות עם האידיאולוגיה הרצחנית והגזענית

 

בדיוק קראתי כתבה באתר גרמני לפני כמה ימים, שלפי מחקר שעשו פה עם מאות אנשים מבוגרים שגרים בגרמניה, חלק שעברו את מלחמת העולם השנייה בגרמניה וחלק שהיגרו אליה בשנות  ה50, וה60, וגילו שאלו שחונכו במערכת החינוך הגרמנית בשנים האלה עדיין מחזיקים בדעות אנטישמיות הרבה יותר מהממוצע ומאלו שהגיעו לגרמניה אחרי המלחמה. 
אז כנראה משהו בחינוך שם עבד...

ואם אנחנו מדברים מבחינה פרקטית, השואה 2 לא יכולה לקרות על אדמת גרמניה בצורה כזו, מהסיבה הפשוטה - קיומה של מדינת ישראל.
למעשה, מבחינה קרה, יותר הגיוני להירצח על רקע אנטישמי בישראל מאשר בגרמניה.

Link to comment
Share on other sites

1 hour ago, snufkin said:

מה שאותי מאוד מעניין זה מה קרה עם אותם צעירים גרמנים בגילאי העשרה והעשרים המוקדמוץ אחרי המלחמה? האם ישר הם הצליחו להתנער מהאידיאולוגיה הנאצית? הרי זה מה שהם הכירו וסה היה על עולמם. מעניין איך וכמה זמן לקח, אם בכלל, לנער מהם את כל ההזדהות עם האידיאולוגיה הרצחנית והגזענית

אני חושב שיש הבדל גדול בין מערב גרמניה למזרח גרמניה.

המזרח גרמנים שנאו את האידיאולוגיה הנאצית אבל לא בידיוק חונכו להתייסר ולהתבייש בזוועות ופשעים נגד האנושות שגרמניה ביצעה. 

 

הרושם האישי שלי זה שהיום עבור רוב הגרמנים השואה זה תוצר של עריצות לאומנות וגזענות, זה לא עניין גרמני או שקשור בתרבות ומנטליות הספציפית שלהם.

כל מה שיש להם לעשות זה לנופף בדונאר קבב שהם אוכלים ולשנוא את דונלד טראמפ, ככה שעל הכתפיים שלהם אין כלום. 

Link to comment
Share on other sites

1 דקה לפני, קאוביין said:

המזרח גרמנים שנאו את האידיאולוגיה הנאצית אבל לא בידיוק חונכו להתייסר ולהתבייש בזוועות ופשעים נגד האנושות שגרמניה ביצעה. 

 

מזרח גרמניה למעשה לא הכירה בכך שיש לה אחריות כלשהי בנוגע לנאצים. בסגנון של "חוב מתקופת טביב"

Link to comment
Share on other sites

1 hour ago, קאוביין said:

הרושם האישי שלי זה שהיום עבור רוב הגרמנים השואה זה תוצר של עריצות לאומנות וגזענות, זה לא עניין גרמני או שקשור בתרבות ומנטליות הספציפית שלהם.

כל מה שיש להם לעשות זה לנופף בדונאר קבב שהם אוכלים ולשנוא את דונלד טראמפ, ככה שעל הכתפיים שלהם אין כלום. 

להפך. 

השואה מבחינתם זה משהו מאוד גרמני.

למשל כשמשבר הקורונה התחיל, לא עשו הגבלות בגרמניה ברמה הארצית כי הפצע של ממשלה אחת שאומרת לאחרים מה לעשות ממקום מושבה בברלין עדיין מדמם אצלם. 

כל הזמן דיברו על זה בתקשורת פה.

 

 

 

 

Link to comment
Share on other sites

33 דקות לפני, Semper Fidelis said:

מי המכחיש שואה שאומר את ההבל הזה?

סבתא שלי שעברה את השואה וכל המשפחה שלה נרצחה הקפידה להגיד את זה. 

(יותר לרעת הפולנים מאשר לזכות הגרמנים)

Link to comment
Share on other sites

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.