Jump to content

רועי גלדסטון


אורלנדו בלוף
 שתף

Recommended Posts

 

הקול ברדיו היה מוכר, אבל לא הצלחתי להתאים לו פנים. הוא אמר: "למכבי יש שבעה שחקנים זרים, שישה שחקני על. אבל בליגה שניים לא יכולים לשחק". הבנתי שהוא קשור איכשהו למכבי תל אביב כדורסל, אבל זה הרי לא שמעון מזרחי, ולא דייויד פדרמן, ובטח לא נוון ספאחיה, ואם זה היה גיא גודס הייתי כבר מזהה. מי, מי לעזאזל זה יכול להיות?

"חוק רוסי, שני ישראלים כל הזמן, וביורוליג הם ברמה יותר נמוכה ופחות משחקים", הוא המשיך, "אין דבר כזה בשום מדינה באירופה". כעת הבנתי שזה מישהו שמדברר את הליין הבכייני החדש של המועדון שמתקשה להסתגל לפיחות במעמדו מ"הקבוצה של המדינה" ל"קבוצה כלשהי ממדינה". נו, אני מכיר את הקול הזה, ממש מכיר, שמעתי אותו הרבה בעבר, אבל מי זה?

"אני אומר בכאב, זה עושה לנו בעיה". כעת נתקעתי על ה"לנו", על ההזדהות המוחלטת עם המועדון. "נוצרו שתי קבוצות שונות לגמרי. השחקנים מתפרקים מנטלית. כן, אני אגיד את זה פה". רגע רגע רגע, יכול להיות שזה ההוא מהטלוויזיה? "בטורקיה, בגרמניה, בליטא, אין חוק רוסי בשום מקום, גם לא ברוסיה". כן, זה ההוא מהטלוויזיה, עכשיו אני בטוח.

רועי גלדסטון, ההוא שסיקר עבור ערוץ הספורט את מכבי תל אביב. כעת הוא "סמנכ"ל התקשורת" של המועדון. אולי לא שמתם לב, אבל הוא קפץ מתפקיד לתפקיד. זה הרי לא כמו רמטכ"ל שצריך צינון של שלוש שנים כדי להיכנס לפוליטיקה. בסך הכל ספורט, בקטנה כזה. יום אחד אתה פה, שלושה חודשים אחרי אתה שם. ביזנס, יו נואו. נכון, אתה אמור לסקר קבוצה, אמור לחשוף את היצרים, מאבקי הכוחות, ניגודי האינטרסים; אתה אמור להיות מישהו שהמועדון מתעב, שחושש ממנו כמו ממרגל, שמרחיק אותו בכוח מחורי הצצה. אבל איך אומרים החבר'ה, אמור זה סוג של דג, לא? מה גם שאם אתה מסקר מועדון שאחד מבעליו הוא גם אחד מבעלי הערוץ בו אתה עובד - אודי רקנאטי - אז בכלל אין בעיה. ואם אין בעיה, אז גם אין בעיה לעבור מהצד של אלו ש"רק מדברים כל היום" לצד של "אלה שעושים". נו, להתקדם בחיים. אז גלדסטון התקדם, נהיה סמנכ"ל. מי לא רוצה להיות סמנכ"ל, כולם רוצים להיות סמנכ"ל.

וכעת, ממרום כיסאו כסמנכ"ל, הוא מספר לנו, האנשים הקטנים שמשתכשכים בביצת הפרובינציאליות, איך זה שם למעלה אצלם באולימפוס, אצל אלה שמייצגים בכבוד במשך עשרות שנים את המדינה הקטנה שלנו, אבל נאלצים משום מה להילחם בקשיים שדווקא המדינה עצמה מערימה. נו, אתם יודעים, החוק הרוסי הזה, הניג'וס שמאלץ את מכבי תל אביב להתחשב בישראלים הנודניקים האלה, החבר'ה השלומיאלים שמתעקשים לשחק, למרות שהם לא מסוגלים לרוץ מהר, ולקפוץ גבוה, ולקלוע מדויק, ולקחת ריבאונד. כלום הם לא מסוגלים, הגמדים האלה.

"אנחנו כל הזמן בדיונים אצלנו מה לעשות עם הדבר הזה", הוא אומר כעת. כן כן, הם בדיונים על "הדבר הזה". מה אתם רוצים, הרי משלמים לו כסף טוב כדי להתייחס לישראלים כאל "הדבר הזה". אותם ישראלים שעד לפני חצי שנה הוא היה אמור - בכפוף לעמדתו של מר רקנאטי כמובן - להיות אולי קצת לטובתם, כי בכל זאת, גם הוא ישראלי, ועם כל הכבוד לאספריציות של המועדון האינטרגלקטי ביבשת הקונטיננטלית, מה כבר ההבדל בין חמישה זרים במכבי תל אביב לחמישה זרים בריאל מדריד לחמישה זרים בחימקי מוסקבה?

אבל זה היה לפני חצי שנה. ועכשיו זה עכשיו. עכשיו הוא סמנכ"ל. עכשיו הוא איש חשוב מאוד. ואנשים חשובים מאוד מתעסקים בדברים חשובים מאוד. ודברים חשובים מאוד זה להיות מקצוען. דברים חשובים מאוד זה לנצח. וכשאתה במקצוע של לנצח לא מעניינות אותך כל מיני סוגיות שלא קשורות ישירות לניצחון. סוגיות של זהות, של מוסר, של שוויון. כשאתה עובד עבור "מכונה משומנת", שמשלמת לך כסף גדול כדי ליחצ"ן את האינטרסים שלה, אתה פשוט עושה את העבודה. כמו מקצוען. כמו ווינר.

חוק רוסי זה חוק רע. הוא רע כי מאמן כדורסל לא אמור לבצע חישובים אריתמטיים תלויי תעודת זהות כדי לדעת את מי הוא יכול להכניס למשחק. גם פיינל-פור זה רעיון רע. אין ערך לליגה ארוכה שמוכרעת בשני משחקי גביע. אבל החוק הרוסי, כמו הפיינל-פור, נולדו כדי לקצר את המרחקים הבלתי מתקבלים על הדעת בין מועדונים שמחזיקים סמנכ"ל תקשורת למועדונים שאין להם תקשורת. והחוק הרוסי נולד כי לישראלי המצוי שמעוניין לצפות בכדורסל ישראלי נמאס לראות רכבות של אמריקאים שבאותה מידה היו יכולים לשחק בדי־ליג או בליגה הדומיניקנית. הוא מעדיף לראות שחקן ישראלי נמוך, קצת אטי, אולי אפילו מקריח - מישהו שהוא יכול לזהות קצת במראה - מעוד קפיץ אמריקאי שמת על החומוס שלנו ומתעקש שיש לנו את הבחורות הכי יפות בעולם.

אבל גלדסטון, מה אכפת לו מכל הקשקושים האלה. הוא ווינר, מקצוען, הוא רוצה לנצח. הוא הרי סמנכ"ל תקשורת במועדון הישגי. לא דובר, מה פתאום, חס וחלילה.

כתבה מעיתון הארץ.

 

Link to comment
Share on other sites

איזה זיבול שכל מהסוג הנמוך.
א. אז קוראים לתפקיד שלו סמנכ"ל תקשורת, ביג דיל. היום כל ספרית היא "מעצבת שיער" וכל גנן הוא "אדריכל נוף".
ב. הוא עובד במכבי, בטח שהוא ידבר על הקבוצה בגוף ראשון. אני גם מדבר בגוף ראשון על החברה שאני עובד בה.
ג. קבוצת ספורט צריכה להתחשב רק בניצחון. למה מבין מה רע בזה? אם יותר קבוצות יתרכזו בניצחונות, הספורט הישראלי רק ירוויח.
ד. זכותה של מכבי להתלונן על חוקים שנועדו לפגוע בה ישירות, כמו שזכותה של כל קבוצה בעולם להתלונן. לא זכור לי שקראו להפועל ירושלים "בכיינים" בגלל כל מיני גחמות דשד"ש למינהם. להפך, קראו להם "אמיצים".
ה. קהל לא משלם כסף לראות ישראלים, אחרת היו הולכים לראות כדורסל בספורטק. קהל משלם כסף כדי לראות את הקבוצה שלו מנצחת את הקבוצה השניה.
ו. זה די הגיוני שמכבי תקח מישהו עם ניסיון בתקשורת כדי להיות סמנכ"ל תקשורת, לא? בדיוק כמו שזה הגיוני לקחת לתפקיד ברפא"ל מישהו שהיה קצין בכיר בחיל האויר, או משהו בסגנון.
ז. כולה מדובר באחד שהתפקיד שלו היה לכתוב באינטרנט מי פצוע ומה המאמן אמר באימון, ועכשיו הוא כולה הבנאדם שמשחרר הודעות לתקשורת על משחק כדור. זה לא יחסי הון-שלטון-עולם תחתון בממשלה או בצבא, בואו נשים דברים בפרופורציה. הוא לא מתעסק פה בדיני נפשות. זה באמת רק כדורסל.

ח. מה ההבדל בין חמישה זרים בריאל לבין חמישה זרים במכבי? השם של הקבוצה, אולם הבית והצבע של הגופיות. אפשר לחשוב שכל הישראלים ההו כה מוצלחים של הפועל ירושלים גדלו על הבלטות בקרית יובל וכל הישראלים שכה כיף להזדהות איתם בהפועל חולון היו משחקים בפארק פרס בחופש הגודל.
ט. אמא שלהם זונה.

Link to comment
Share on other sites

 

 

וכשאתה במקצוע של לנצח לא מעניינות אותך כל מיני סוגיות שלא קשורות ישירות לניצחון. סוגיות של זהות, של מוסר, של שוויון.

לא צריך יותר מהכמה מילים האלה כדי להבין למה שונאים את מכבי (בכל ענף). בעוד שלוזרים מתעסקים ב"סוגיות של זהות, של מוסר, של שוויון", אנחנו מתעסקים בספורט ורחמנא ליצלן נמצאים בו כדי לנצח. זה הכל על רגל אחת, בינגה לנעול.

Link to comment
Share on other sites

מעבר לזה, אני מתקשה מאוד להבין מה מוסרי ושיוויוני בכך ששחקנים בעלי כישרון ומוסר עבודה מוגבלים מרוויחים הרבה יותר מהשווי האמיתי שלהם רק בגלל שיש להם תעודת זהות כחולה.

Link to comment
Share on other sites

אמלק?

אני שונא מכבי, מכבי הורסת את הליגה, אין ישראלים ואין זהות, חמישה זרים, ספורט זה שוויוניות ומי שרוצה לנצח ולהצטיין הוא לא מוסרי

Link to comment
Share on other sites

"כדי לקצר את המרחקים הבלתי מתקבלים על הדעת בין מועדונים שמחזיקים סמנכ"ל תקשורת למועדונים שאין להם תקשורת"

 

כרגיל הורדת הסטנדרטים ושאיפה לבינוניות, כזה הפועל

הוא נשמע כמו עוד כתב מתוסכל שרק רוצה לעבוד במכבי והם לא הסתכלו אפילו על הקורות חיים שלו

Link to comment
Share on other sites

  • 2 weeks later...

מהיכרות לא הכי אישית עם גלדסטון (גר ליד מקום מסויים שעבדתי בו ויצא לי לפטפט אותו כמה פעמים) מדובר באוהד מכבי שרוף שתמיד רצה להיות במועדון, מעבר לזה שהוא מבין כדורסל ברמה טובה בעיני, וגם מתנסח יפה בתקשורת.

Link to comment
Share on other sites

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
 שתף

×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.