הרגע המרגש ביותר בעידן ג'ורדי

[מיכה15]

1-אליפות ברמת גן

2-העפלה לליגת אלופות

3-דרבי 3-2

[לקטר]

היו המון... גם כאלו שלא נכנסו לרשימה.. (רמת השרון בגשם שמחוויר לעומת משחקים אחרים ברשימה פה)

 

אבל ג'ורדי כמו ג'ורדי יודע לייצר אותם בפינצטה.. ובקסם שלו תווה את ה 3-2 כאילו נכתב מהאגדות.

עם המוזהב.. והמיוחד על הקווים שריצת העמוק שלו תזכר לעולם (גם בצד האדום אגב).

 

תודה !

[duss21]

המשחק מול רמהש היה ככ מהפכני.

אחרי שהתחלנו את העונה טוב שוב פעם הפסדנו בדרבי וכבר חשבתי ששום דבר לא השתנה ושוב המהפכה נכשלה. גם מראש לא האמנתי בגורדי. אחכ הפסדנו לבני יהודה ומבחינתי זה כבר היה גמור. חשבתי שהנה, שוב פעם מתחיל כדור שלג ממנו לא נצליח להתאושש. ואז הגיע המשחק מול רמהש ובקושי התחיל המשחק וכבר היינו בפיגור 2. עד שהצלחנו לצמצם הם כבשו שוב ורציתי למות. לא האמנתי שזה יכול להיגמר אחרת, המשחק והעונה.

בשריקת הסיום הבנתי שהעונה יש פה משהו אחר.

[gilgil28]

היו המון... גם כאלו שלא נכנסו לרשימה.. (רמת השרון בגשם שמחוויר לעומת משחקים אחרים ברשימה פה)

 

אבל ג'ורדי כמו ג'ורדי יודע לייצר אותם בפינצטה.. ובקסם שלו תווה את ה 3-2 כאילו נכתב מהאגדות.

עם המוזהב.. והמיוחד על הקווים שריצת העמוק שלו תזכר לעולם (גם בצד האדום אגב).

 

תודה !

אי אפשר להחסיר גם את ה-3-2 על בני יהודה. דקה 91 אנחנו סופגים את ה-2-1 ובכל זאת מנצחים

[antonio_margheriti2]

סקומינהההההההההה שורקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק!

[שמש צהובה]

וואו הדרבי 5:0 עם 0 הצבעות.

נראה לי שזה הדבר הכי מביך שיכול היה לקרות להפועל, הם כל כך לא רלוונטיים שגם תבוסה מטורפת בדרבי לא נבחרה פה ע"י אף אחד.

 

עדיין עם 0 הצבעות.

[הנדון]

אי אפשר להחסיר גם את ה-3-2 על בני יהודה. דקה 91 אנחנו סופגים את ה-2-1 ובכל זאת מנצחים

כמובן, התלבטתי אם להכניס את זה אבל רציתי לשמור מקום לסיום העונה, מי יודע אם זה יקרה זה תסריט לסרט.

[dvirtop]

איך אפשר להשוות משהו בכלל לפיניש המדהים מול באזל.

עליה לצ'מפיונס, מול יריבה שהדיחה אותנו פעמיים בנוקאאוט שנה לפני.

זה היה הרגע הכי מושלם ואילעי של מכבי איי פעם.

[MTA For Ever]

הצבעתי ל4-0 כי ברור שה3-2 יזכה ובצדק, אבל ה4-0 שני אחריו. משחק מכונן, נקודת הפתיחה האמיתית של תקופת ג'ורדי והשושלת.

הגמר גביע, ה3 בקרייה ובאזל בבלומפילד אחר כך.

מסכים.

היו ככ הרבה רגעים מרגשים שקשה לבחור באחד. הדרבי 4-0 היה כל כך מרגש כי זו הייתה הנקודת תפנית המשמעותית שבישרה על הבאות.

In Jordi We Trust. מלך.

[ששון הצהוב]

המשחק מול רמהש היה ככ מהפכני.

אחרי שהתחלנו את העונה טוב שוב פעם הפסדנו בדרבי וכבר חשבתי ששום דבר לא השתנה ושוב המהפכה נכשלה. גם מראש לא האמנתי בגורדי. אחכ הפסדנו לבני יהודה ומבחינתי זה כבר היה גמור. חשבתי שהנה, שוב פעם מתחיל כדור שלג ממנו לא נצליח להתאושש. ואז הגיע המשחק מול רמהש ובקושי התחיל המשחק וכבר היינו בפיגור 2. עד שהצלחנו לצמצם הם כבשו שוב ורציתי למות. לא האמנתי שזה יכול להיגמר אחרת, המשחק והעונה.

בשריקת הסיום הבנתי שהעונה יש פה משהו אחר.

 

לגמרי.

בכלל המאץ' מול פאקינג עירוני "ניר" רמה"ש חילץ מאיתנו משהו אחר.

על פניו, זה שפל להתרגש מרמה"ש, אבל אחרי כל המדבר ידענו לברך על כל גול ועל כל נקודה.

ה 4-3 היה פשוט שיקוף של הדרך שעשינו

מלחטוף שלישייה רמה"ש בגשם (זוכר אנשים יוצאים מהיציע המקומט ונמלטים הביתה במחצית!) זה הפך לרביעייה מכלום עם בישול ניצחון של אניימה.

זה כאילו הכי לא מכביזם בעולם לחטוף שלישייה מרמה"ש אבל באותה נשימה גם הכי מכביזם בעולם להתייחס לזה כגמר ליגת האלופות במגרש "הלחמניה" בגרונדמן.

 

אח"כ הגיעו עוד שני משחקים מורטי עצבים מולם.

הם היו בכלל לא פראיירים,

גם עצם זה שהם מועדון מיותר בטרוף שהשתחל לפלייאוף העליון.

גם כי היו להם המון אקסים.

וגם כי תיקו מולם בבלומפילד היה יכול לבשר משבר.

עיצבן אותי שבאמצע הדהרה שלנו הם אשכרה הצליחו לעצור אותנו, כמעט. עד שעטר כבש (במשחק אחרי טילוגאסי) ושם ידעתי שזה סופית שלנו.

ואחרי שבועיים אפילו הלך איתם יותר קשה עד הגול האדיר של ראדה.

בלומפילד התפוצץ.

אז היה ברור כבר לכולם שלקחנו.

וכמובן החותמת הסופית משחק האליפות מולם.

משחק שמקצועית לא היווה עניין, אבל סמלית סימן את סיום ההליכה במדבר.

 

בשורה התחתונה הצבעתי לאליפות 2013

[BuSa]

המשחק אליפות ברמת גן לא היה ריגוש בסגנון גול דקה 90 או כמו ה4-0, אלא פשוט יום של כיף טהור מהבוקר עד החגיגות המאולתרות בלילה בכיכר. אווירת חג.

[Moryo]

המשחק אליפות ברמת גן לא היה ריגוש בסגנון גול דקה 90 או כמו ה4-0, אלא פשוט יום של כיף טהור מהבוקר עד החגיגות המאולתרות בלילה בכיכר. אווירת חג.

 

בדיוק, ידענו שזה משחק אליפות, לא כמו ה-4-0 שבא בבום או ה-3-2 האגדי.

ובואו לא נשכח את זה שהיינו מול הפועל, אין מה לעשות, לחגוג להם על הדם הופך את זה להרבה יותר כיפי.

[nirc2]

נקודת השפל הייתה החגיגה באליפות ב2015.

[BuSa]

נקודת השפל הייתה החגיגה באליפות ב2015.

החטא הקדמון. על הבושה הזאת אנחנו משלמים בקארמה רעה שיושבת עלינו מאז.

[orelus]

ה 3-2 הכי גדול אי פעם, אבל אני הצבעתי ל 4-0

נקודת המפנה, אני אישית מכאן ידעתי שזהו, זה נגמר, בתוך אחד שיצא עם טראומה מאותו 4-2 ארור, (היו צריכים לתת לנו 8 באותו יום) זה היה רגע פשוט מטורף, האימפריה חזרה

[אביאל 5]

איך אין את הרגע של לוגסי?

[Exoiron]

אחריי שברזל התעללו בנו כל כך הרבה פעמים, לעלות לבתים דווקא על חשבונם היה פשוט רגע שקשה להסביר במילים.

מכבי של ג׳ורדי גרמה לי לדמעות פעמיים. במשחק אליפות בר״ג ובעלייה לבתים. עם זהבי ב3:2 פשוט היה טירוף חולני, והדרבי 4:0 פשוט שם את החותמת שהפכנו את הקערה בעיר.

[מנג'ר יונייטד]

כל כך קשה על גבול הבלתי אפשרי לבחור רגע אחר, אבל אם אני צריך לבחור אז אני חושב שהייתי מדרג ככה:

1. גמר גביע 6:2 שהשלים זכייה בטרבל. פאר היצירה של יורדי בזירה המקומית.

2. העפלה לליגת האלופות.

3. העפלה משלב הבתים בליגה האירופית.

 

עצם העובדה שנצחונות עוצמתיים ומרגשים בדרבי ואליפויות לא מגיעות לטופ-3 שלי מראות כמה עידן יורדי הוא אחד מהמפוארים בתולדות המועדון.

[פנחס שוף]

דרבי 5-0 לא היה מרגש כמו 4-0, כבר התרגלנו לתפור אותם על בסיס קבוע

זה כמו שתאבד את הבתולים עם אסתי גינצבורג אבל אחכ תשכב עם בר רפאלי, עדין הפעם עם אסתי יותר מרגשת

[therapy]

3:0 בקריית אליעזר אחרי כל החרא שאכלנו שם כל השנים.

אוהד שעמד לידי ולא הכרתי פשוט בכה חיבק אותי אחרי השער השלישי.

מבחינתי המשחק הזה סימן את המהפך במועדון יותר מהכל.

[m.c tel-aviv]

ה 3-2 הכי גדול אי פעם, אבל אני הצבעתי ל 4-0

נקודת המפנה, אני אישית מכאן ידעתי שזהו, זה נגמר, בתוך אחד שיצא עם טראומה מאותו 4-2 ארור, (היו צריכים לתת לנו 8 באותו יום) זה היה רגע פשוט מטורף, האימפריה חזרה

הייתי שם גם. מסכים איתך לגמרי

[Replay]

דרבי 5-0 לא היה מרגש כמו 4-0, כבר התרגלנו לתפור אותם על בסיס קבוע

זה כמו שתאבד את הבתולים עם אסתי גינצבורג אבל אחכ תשכב עם בר רפאלי, עדין הפעם עם אסתי יותר מרגשת

 

 

אתה מרים פה לסקר חדש...

[liewec815]

למרות שהצבעתי לגביע, כי זה פשוט היה משחק כל כך מפתיע וכל כך משוגע והוציא ממני אמוציות הזויות, אני חייב לכתוב פה שניה על העליה לצ'מפיונס.
מי שמכיר אותי אישית פה בפורום יודע שבאותו משחק הייתי 3 ימים לפני ניתוח לב והרגשתי ככה ככה, ובמשחק הזה אשכרה חשבתי שאני הולך לקבל התקף לב. לא בקטע מטאפורי, לא בדימוי, לא בהגזמה, אשכרה אשכרה הייתי בטוח שאני על סף התקף לב. 3 ימים אחר כך כשנכנסתי לניתוח, שמו לי את המסיכה והכל והדבר האחרון שאני זוכר לפני שהרדימו אותי זה את הקרדיולוג שלי אומר "מכבי סידרו לך כניסה טובה לניתוח אה"? או משהו בסגנון... חחח כבר הייתי מעולף.
וכמובן שכמה שבועות אחרי זה נשבר לי הלב כשראיתי את הסרטונים מלונדון ואני הייתי בהחלמה בבית וראיתי בטלויזיה בידיעה שאח שלי ועוד 3000(?) אנשים נמצאים שם.
תודה ג'ורדי! על כל הזכרונות. אחת הדמויות הכי משפיעות בהיסטוריה של המועדון הזה.

[nirc2]

הרגע הכי מרגש בעידן ג'ורדי? האליפות של 2018

[פנחס שוף]

מכבי ת"א: חואן פאבלו, יובל שפונגין, עומרי בן הרוש, ניקולה מיטרוביץ', גל אלברמן, דן איינבינדר, יואב זיו, מהרן ראדי, דור מיכה, ערן זהבי (87, ברק יצחקי) וראדה פריצה (ברק בדש, 72).

 

אשכרה שפונגין מגן ימני, זיו מגן שמאלי ובן הרוש ואלברמן בלמים

וקישור של שלושת הראדים