Jump to content

חזרה בתשובה


כפכף הזהב

Recommended Posts

לא חייבים "לחזור בתשובה" כדי להיות לשמור מצוות. החלוקה הזאת לא ממש היתה קיימת בגולה, לפחות בחלק השפוי של הקהילות. הקטע של התבודדות חברתית היה די חדש לסבא שלי למשל שלא הבין למה בן אדם מאמין צריך להתלבש שונה. אמא שלו היתה מאמינה, אבא שלו לא. היא הלבישה את סבא שלי בציצית, לא אהב, הוריד. הוא אף פעם לא היה צריך לבחור בטורקיה אם הוא דתי או חילוני. החכמים (רבנים) של יהדות ספרד חיו בקהילה כמו כולם ולא הפרידו את עצמם. כל הראייה הזאת של שחור או לבן שהגיעה ממזרח אירופה היא די הרסנית לדת היהודית ולעם היהודי. אנשים שמגדירים את עצמם "מסורתיים" וחיים בחברה כמו כולם הם הרבה יותר כמו הגולה של טרום הפירוק האשכנזי לזרמים, למרות הטיעון האווילי והשקרי ש"פעם כולם היו חרדים".

היי עומר,תודה על תגובתך.

אני משתדל לשמור מצוות, גם בלי כיפה או ציצית כרגע.

משהו בתוכי אומר לי שזהלא מספיק, ורציתי לקחת את זה צעד קדימה. מסכים איתך ברוב הדברים, למקות שכשרשמתי את מה שרשמתי לא התכוונתי ללכת עם מעיל בקיץ וכובע צמר, זה לא הכיוון, יותר רוחני.

Link to comment
Share on other sites

היי חבר

לא פתחתי נושא אבל זו מחשבה שעברה לי בראש, מתחבט בה המון וחושב לא רק על המחשבה עצמה אלא גם על ההשלכות (שינוי של 180 באורך החיים, איך המשפחה והחברים יקבלו את זה [אני עושה\חושב על זה בלב שלם, אך לא יכול שלא לחשוב גם על זה]).

אז קודם כל, כל הכבוד לך על האומץ, כן גם אם פתחת את זה פה בפורום, לא מובן מאליו בכלל, תודה :) .

 

לנושא,

האם יצא לך לברר את התהליך?

במה זה כרוך?

כל התחושות ששיתפת פה אכן נוגעות גם אליי בהמון מובנים ואספקטים. אשמח לשמוע ממך עוד במידה וחקרת.

נ.ב

זכית ונולדת יהודי! זכות גדולה מאוד, ושתדע שלא משנה לאן תלך, איפה תטבול ואיזה פסוקים תגיד, לפי היהדות אתה תמיד תשאר יהודי.

ואם תשאל אותי, לא חייב ללכת לזרם הכי מחמיר, לדעתי יש הרבה חלקות בדת שנהרסו עם השנים\אנשים\כסף.

בטוח שלא חסר מקומות מדהימים(!), שמקבלים, מכילים, ומבינים בלי להיות קיצוני פנאט.

 

*הכותב תל אביבי חילוני בורן אנד רייזד.

"חילוני"

Link to comment
Share on other sites

היי עומר,תודה על תגובתך.

אני משתדל לשמור מצוות, גם בלי כיפה או ציצית כרגע.

משהו בתוכי אומר לי שזהלא מספיק, ורציתי לקחת את זה צעד קדימה. מסכים איתך ברוב הדברים, למקות שכשרשמתי את מה שרשמתי לא התכוונתי ללכת עם מעיל בקיץ וכובע צמר, זה לא הכיוון, יותר רוחני.

הטיפ הכי טוב שאני יכול לתת לך זה לעשות הכל בהדרגה ולא בבת אחת. כל פעם עוד צעד עד שתגיע לרמה שמתאימה לך.
Link to comment
Share on other sites

לא חייבים "לחזור בתשובה" כדי להיות לשמור מצוות. החלוקה הזאת לא ממש היתה קיימת בגולה, לפחות בחלק השפוי של הקהילות. הקטע של התבודדות חברתית היה די חדש לסבא שלי למשל שלא הבין למה בן אדם מאמין צריך להתלבש שונה. אמא שלו היתה מאמינה, אבא שלו לא. היא הלבישה את סבא שלי בציצית, לא אהב, הוריד. הוא אף פעם לא היה צריך לבחור בטורקיה אם הוא דתי או חילוני. החכמים (רבנים) של יהדות ספרד חיו בקהילה כמו כולם ולא הפרידו את עצמם. כל הראייה הזאת של שחור או לבן שהגיעה ממזרח אירופה היא די הרסנית לדת היהודית ולעם היהודי. אנשים שמגדירים את עצמם "מסורתיים" וחיים בחברה כמו כולם הם הרבה יותר כמו הגולה של טרום הפירוק האשכנזי לזרמים, למרות הטיעון האווילי והשקרי ש"פעם כולם היו חרדים".

בדיוק. סבא שלי ז"ל עלה ממרוקו. כהן, קורא בתורה בבית הכנסת וחכם (ההגדרה אז לרב, היו מכנים אותו "חכם כהן"). הוא עבד בעירייה ביום והיה לומד בלילה בבית. הזיכרון שלי ממנו תמיד היה שהוא מעיין בספר. אמר לי תמיד שיום העצמאות הוא היום הקדוש והצשוב ביותר ביהדות.

 

עלה לארץ והפקידה כאן שואלת אותו: "אתה חילוני או דתי",. סבא שלי שהבין עברית נהדר, לא הבין מה היא שואלת ומה המושגים האלו שהיא מקשקשת שם. בגולה, הוא תמיד סיפר לי, כולם היו פשוט יהודים וזהו. היו יהודים ששומרים יותר מצוות, יהודים שפחות וגם יהודים שכמעט ולא שומרים אבל כולם היו יהודים ואף פעם לא חשבו לתת לעצמם תתי הגדרות משונות.

 

חילוני/דתי/חרדי הגיע מעדות אשכנז. בעיקר עקב תקופת ההשכלה. הצעירים זרקו את הדת לגמרי, המבוגרים הסתגרו (הפכו למה שהיום מכנים חרדים) ומשם זה התגלגל (בגדול, היו עוד גורמים וזה התחיל עוד קודם)

Link to comment
Share on other sites

היי עומר,תודה על תגובתך.

אני משתדל לשמור מצוות, גם בלי כיפה או ציצית כרגע.

משהו בתוכי אומר לי שזהלא מספיק, ורציתי לקחת את זה צעד קדימה. מסכים איתך ברוב הדברים, למקות שכשרשמתי את מה שרשמתי לא התכוונתי ללכת עם מעיל בקיץ וכובע צמר, זה לא הכיוון, יותר רוחני.

היהדות על רגל אחת?

תהיה בן אדם טוב ומכבד, תעמוד על העקרונות שלך, תמשיך לשאול וללמוד.

Link to comment
Share on other sites

דת יכולה להיות דבר יפה ובהחלט יש דברים יפים מאוד ביהדות. מנגד, כשאני רואה את החרדים אני מבין כמה הדת יכולה להיות הרסנית בו זמנית.

בנוסף, נושא החרדים מוזר לי. חרדיות היא מושג שנכנס לתודעה מאירופה בכלל, ולמרבה הצער כל עדות המזרח משום מה בחרו לאמץ אותו בחום. הקהילות היהודיות בארצות ערב לא היו קיצוניות (והיו יחסית מכילות) כמו הקהילות האשכנזיות. האשכנזים הביאו הנה את המנהג הזה ש"תורתו אומנותו" ביחס לכל אדם שמעוניין ללמוד גם אם הוא טיפש כמו נעל.

דבר נוסף שחשוב להדגיש הוא שמי שחושב שבקהילה החרדית מספיק שאתה שומר תורה ומצוות בכדי להסיר ממך רגשות לחץ ותחרותיות שיחשוב שנית. ברור לי שרבים מתייחסים לעולם החרדי כאל סוג של חממה נוחה לחיות בה. אך בעולם החרדי, בדיוק כמו בעולם החילוני, יש חלוקה ברורה מאוד למעמדות, ועל תלמיד ישיבה שהתקבל למוסד X יסתכלו אחרת לחלוטין ביחס לתלמיד שהתקבל למוסד Y. במילים אחרות, גם שם אם למדת במוסד פחות נחשב יהיו רבים שיתייחסו אליך כמו סמרטוט רצפה ולא ירצו שתתקרב אליהם. דבר נוסף שמושפע מאוד משאלת מוסד הלימודים הוא כל סוגיית השידוך, כך שמי שלמד במקום נחשב יזכה לכלה טובה (שהוריה יצטרכו לשלם עבורו מאות אלפי ש"ח) ומי שלא יקבל את הפירורים.

 

לסיכום הייתי מגדיר את העולם החרדי כעולם מעוות. לגבי הדת עצמה - יש רבים שימצאו בה מקום הרבה יותר סימפטי אם יתרחקו ממטיפים חרדים ויבינו שמותר להם גם להפעיל את השכל הישר בעצמם.

Link to comment
Share on other sites

היי חבר

לא פתחתי נושא אבל זו מחשבה שעברה לי בראש, מתחבט בה המון וחושב לא רק על המחשבה עצמה אלא גם על ההשלכות (שינוי של 180 באורך החיים, איך המשפחה והחברים יקבלו את זה [אני עושה\חושב על זה בלב שלם, אך לא יכול שלא לחשוב גם על זה]).

אז קודם כל, כל הכבוד לך על האומץ, כן גם אם פתחת את זה פה בפורום, לא מובן מאליו בכלל, תודה :) .

 

לנושא,

האם יצא לך לברר את התהליך?

במה זה כרוך?

כל התחושות ששיתפת פה אכן נוגעות גם אליי בהמון מובנים ואספקטים. אשמח לשמוע ממך עוד במידה וחקרת.

נ.ב

זכית ונולדת יהודי! זכות גדולה מאוד, ושתדע שלא משנה לאן תלך, איפה תטבול ואיזה פסוקים תגיד, לפי היהדות אתה תמיד תשאר יהודי.

ואם תשאל אותי, לא חייב ללכת לזרם הכי מחמיר, לדעתי יש הרבה חלקות בדת שנהרסו עם השנים\אנשים\כסף.

בטוח שלא חסר מקומות מדהימים(!), שמקבלים, מכילים, ומבינים בלי להיות קיצוני פנאט.

 

*הכותב תל אביבי חילוני בורן אנד רייזד.

מקריאה של ההודעה שלך אני חושב שלא ירדת לסוף דעתי.

לא חשבתי על חזרה בתשובה מתוך תחושת חיבור לדת או ליישות אלוהית כלשהי.

אני בנאדם מאוד ציני ולמרות שאני מבין את החשיבות הנפשית של אמונה ותפילה, באשר הם, הריטואלים הנוקשים וחסרי המשמעות (לדעתי) של הדת היהודית מגוחכים בעיניי. אילו הייתי כבר מצטרף לדת כלשהי, זה כנראה היה זרם מודרני של הנצרות או דת שמעודדת הרבה סקס.

פתיחת הנושא נועדה יותר להביע את הייאוש שאני חש מאורח החיים "הרגיל", שמצד אחד מתאפיין בתבנית מאוד ברורה של ללכת לעבודה, פנאי, שינה וחוזר חלילה עד אינסוף, ומצד שני מאפשר חופש מחשבתי מאוד גדול שגורם לי לתהות כל הזמן על מה נכון ומה עדיף ומה כדאי לי לעשות, בהיעדר תשובה ברורה או תשובה בכלל, ככל הנראה הברכה והקללה הכי גדולה של החיים המודרנייים.

 

לצד זה יש את אורח החיים החרדי - סכמטיות מאוד גדולה שמשאירה פתח צר מאוד לאינדיבידואליזם, בכל תחומי החיים - החל מסדר היום ואורחות החיים וכלה בחשיבה ובדיבור. מחד - סוג של כלא, מנגד - זה נוח ולא מצריך הרבה מאמץ מחשבתי. יש תבנית, עוקבים אחריה וזהו. סוג של מתכון לחיים.

ניטשה אמר ש"הדת היא קביים לאנשים שאינם חזקים מספיק לעמוד בפני הלא ידוע", וסיכוי טוב שהוא התכוון גם אליי.

מעבר לזה, השתייכות לחברה החרדית בישראל מקנה הטבות מסוימות - קצבאות ממשלתיות, מסורת מפותחת של העלמת מס ועבודה בשחור, שידוכים, ותחושה חזקה מאוד של קהילתיות.

מה אני עושה עם זה? כלום, מן הסתם. אין לי באמת כוח או רצון לעשות שינוי קיצוני שכזה. זה רק דיון היפותטי.

 

נ.ב. "זכיתי ונולדתי יהודי"? למה? מה יש בזה בלהיות יהודי ששונה מלהיות שוודי או סודני או סיני? אנחנו מין אחר? יש לנו גנטיקה שונה?

מסוג האמירות שלעולם לא אבין.

Link to comment
Share on other sites

נ.ב. "זכיתי ונולדתי יהודי"? למה? מה יש בזה בלהיות יהודי ששונה מלהיות שוודי או סודני או סיני? אנחנו מין אחר? יש לנו גנטיקה שונה?

מסוג האמירות שלעולם לא אבין.

דווקא זה אני יכול להבין, כל עוד זה נעשה בצורה מסויימת.

אני שמח שנולדתי ישראלי, שנולדתי למשפחה שלי וכו׳. לא כי ישראל יותר טובה מהשאר או משפחות אחרות פחות טובות, אלא כי זה חלק ממה שהפך אותי להיות מי שאני, חלק מהזהות שלי, ואני אוהב את מי שאני עכשיו, אז אני לחלוטין שמח על זה.

 

 

הבעיה היא כשמתייחסים לזה כ-׳לעומת׳ עמים אחרים. אני שמח שאני ישראלי לא לעומת עמים אחרים, אלא כי אני אוהב את זה. זה הכל.

Link to comment
Share on other sites

דת יכולה להיות דבר יפה ובהחלט יש דברים יפים מאוד ביהדות. מנגד, כשאני רואה את החרדים אני מבין כמה הדת יכולה להיות הרסנית בו זמנית.

בנוסף, נושא החרדים מוזר לי. חרדיות היא מושג שנכנס לתודעה מאירופה בכלל, ולמרבה הצער כל עדות המזרח משום מה בחרו לאמץ אותו בחום. הקהילות היהודיות בארצות ערב לא היו קיצוניות (והיו יחסית מכילות) כמו הקהילות האשכנזיות. האשכנזים הביאו הנה את המנהג הזה ש"תורתו אומנותו" ביחס לכל אדם שמעוניין ללמוד גם אם הוא טיפש כמו נעל.

דבר נוסף שחשוב להדגיש הוא שמי שחושב שבקהילה החרדית מספיק שאתה שומר תורה ומצוות בכדי להסיר ממך רגשות לחץ ותחרותיות שיחשוב שנית. ברור לי שרבים מתייחסים לעולם החרדי כאל סוג של חממה נוחה לחיות בה. אך בעולם החרדי, בדיוק כמו בעולם החילוני, יש חלוקה ברורה מאוד למעמדות, ועל תלמיד ישיבה שהתקבל למוסד X יסתכלו אחרת לחלוטין ביחס לתלמיד שהתקבל למוסד Y. במילים אחרות, גם שם אם למדת במוסד פחות נחשב יהיו רבים שיתייחסו אליך כמו סמרטוט רצפה ולא ירצו שתתקרב אליהם. דבר נוסף שמושפע מאוד משאלת מוסד הלימודים הוא כל סוגיית השידוך, כך שמי שלמד במקום נחשב יזכה לכלה טובה (שהוריה יצטרכו לשלם עבורו מאות אלפי ש"ח) ומי שלא יקבל את הפירורים.

 

לסיכום הייתי מגדיר את העולם החרדי כעולם מעוות. לגבי הדת עצמה - יש רבים שימצאו בה מקום הרבה יותר סימפטי אם יתרחקו ממטיפים חרדים ויבינו שמותר להם גם להפעיל את השכל הישר בעצמם.

מסכים עם כל מילה. החרדים הם כת, וזה שהם טוענים שהם "היהדות האמיתית" מעליב אותי כיהודי. בבלקן, למשל, אף חכם לא היה אומר לאדם שלא שומר מצוות שהוא פחות יהודי.

 

קראתי ריאיון עם הרב הראשי של יוון, אמר ששאלו אותו אם זה בסדר להגיע לבית כנסת בשבת עם רכב. אמר שענה להם שעדיף שלא, אבל שאם גרים רחוק וזאת הדרך היחידה, אז כן, שיגיעו ברכב.

זה נשמע מוזר למי שאימץ את השקר על "היהדות האמיתית" שמחמירה.

 

אגב לא רק שבבלקן החכמים לא היו בעלי מעמד מיסטי, אלא שהם היו מנהיגי קהילה שייעצו לגבי עניינים חילוניים, וכשלמדתי על ההיסטוריה של העדה נתקלתי במקרים שבהם קהילות לא היו מרוצות מהחכמים שלהן, ובתגובה ה"ממונים מעל" (היתה היררכיה, לא לשם שליטה אלא לשם סדר) הורו על בחירות חדשות. בבלקן חכם שחברי הקהילה היהודית תפסו כמושחת איבד מנדט.

 

היהדות הליברלית היא דבר יפהפה. החרדיות רחוקה ממנה 180 מעלות. רבאק, במשפחה שלי היו זוגות נשואים שלא היו באותו ראש לגבי אמונה ומצוות. אף אחד בקהילה או בבית הכנסת שלהם אמר להם שזה לא בסדר, שצריך להתנתק.

 

ורגע של התגאות חסרת בושה: גיליתי שאחד מאבותיי כתב בתור רב נגד איסור שירת נשים. במאה ה-18 לדעתי זה היה. החרדים הולכים אחורה. הם לא מייצגים שום "יהדות אותנטית שקולקלה על ידי חילונים".

Link to comment
Share on other sites

קראתי ריאיון עם הרב הראשי של יוון, אמר ששאלו אותו אם זה בסדר להגיע לבית כנסת בשבת עם רכב. אמר שענה להם שעדיף שלא, אבל שאם גרים רחוק וזאת הדרך היחידה, אז כן, שיגיעו ברכב.

זה נשמע מוזר למי שאימץ את השקר על "היהדות האמיתית" שמחמירה.

מזכיר לי את הסיפורים של סבתא שלי על בולגריה, ששם אלו שהיו דתיים (וממש לא כולם היו) עשו קידוש בשישי והדליקו נרות, ואז הלכו להמשיך לעבוד.

Link to comment
Share on other sites

מזכיר לי את הסיפורים של סבתא שלי על בולגריה, ששם אלו שהיו דתיים (וממש לא כולם היו) עשו קידוש בשישי והדליקו נרות, ואז הלכו להמשיך לעבוד.

לא מפתיע, זאת אותה עדה בגדול. כשהמשפחה שלי הגיעה לארץ היא היתה בשוק מהחרדים.
Link to comment
Share on other sites

אילו הייתי כבר מצטרף לדת כלשהי, זה כנראה היה זרם מודרני של הנצרות או דת שמעודדת הרבה סקס.

פתיחת הנושא נועדה יותר להביע את הייאוש שאני חש מאורח החיים "הרגיל", שמצד אחד מתאפיין בתבנית מאוד ברורה של ללכת לעבודה, פנאי, שינה וחוזר חלילה עד אינסוף, ומצד שני מאפשר חופש מחשבתי מאוד גדול שגורם לי לתהות כל הזמן על מה נכון ומה עדיף ומה כדאי לי לעשות, בהיעדר תשובה ברורה או תשובה בכלל, ככל הנראה הברכה והקללה הכי גדולה של החיים המודרנייים.

נסה את אושו. גורו שמעודד הרבה סקס.
Link to comment
Share on other sites

אגב, אין לי נתונים בידיים, אבל התחושה שלי היא שאין לאנשים מושג כמה עבירות מין מתרחשות בין כתלי הכת החרדית. ומי יכול להאשים אותם? התנזרות מנשים בכל מובן (מגע, שמיעה, ראיה) היא חד וחלק התנהגות שמנוגדת בצורה מוחלטת לטבע שלנו כבני אדם. הם פשוט נלחמים ביצרים הטבעיים ביותר של האדם, ובוחרים לפרש אותם כ"יצר הרע". ואם במנהיגי הציבור החרדי נפלה שלהבת מה יגידו נערי הישיבות עתירי ההורמונים?? בואו נגיד שלא זו הדוגמא הטובה ביותר (בלשון המעטה) לטענת החרדים לפיה הדת וההלכה היהודית משולים לרכב שמגיע עם הוראות היצרן, שמילויין יבטיח את תקינות הרכב.

 

דבר נורא בהחלט אצל החרדים באותו הקשר הוא לאו דווקא הנטייה לעבירות מין (זה קיים בכל חברה) אלא הנטייה שלהם להימנע מלהוציא החוצה מקרים מזעזעים של עבירות מין. וזאת, בהעדר כל מסגרת עונשית אלטרנטיבית שבאמצעותה יוכלו לבוא בחשבון עם הפושע. במקרים רבים אף מטילים את האחריות על הנשים ואף על הילדות של הגבר הסוטה.

Link to comment
Share on other sites

הגישה היא שבגלל החליפה והזקן מותר לך הכל כל עוד זה בחדרי חרדים.

 

אני חושב שזה קשור לתסכול מיני מתמשך, מה שמראה שהאיסורים האלו שהם עוברים הם פשוט דבר לא טבעי.

Link to comment
Share on other sites

מקריאה של ההודעה שלך אני חושב שלא ירדת לסוף דעתי.

לא חשבתי על חזרה בתשובה מתוך תחושת חיבור לדת או ליישות אלוהית כלשהי.

אני בנאדם מאוד ציני ולמרות שאני מבין את החשיבות הנפשית של אמונה ותפילה, באשר הם, הריטואלים הנוקשים וחסרי המשמעות (לדעתי) של הדת היהודית מגוחכים בעיניי. אילו הייתי כבר מצטרף לדת כלשהי, זה כנראה היה זרם מודרני של הנצרות או דת שמעודדת הרבה סקס.

פתיחת הנושא נועדה יותר להביע את הייאוש שאני חש מאורח החיים "הרגיל", שמצד אחד מתאפיין בתבנית מאוד ברורה של ללכת לעבודה, פנאי, שינה וחוזר חלילה עד אינסוף, ומצד שני מאפשר חופש מחשבתי מאוד גדול שגורם לי לתהות כל הזמן על מה נכון ומה עדיף ומה כדאי לי לעשות, בהיעדר תשובה ברורה או תשובה בכלל, ככל הנראה הברכה והקללה הכי גדולה של החיים המודרנייים.

 

לצד זה יש את אורח החיים החרדי - סכמטיות מאוד גדולה שמשאירה פתח צר מאוד לאינדיבידואליזם, בכל תחומי החיים - החל מסדר היום ואורחות החיים וכלה בחשיבה ובדיבור. מחד - סוג של כלא, מנגד - זה נוח ולא מצריך הרבה מאמץ מחשבתי. יש תבנית, עוקבים אחריה וזהו. סוג של מתכון לחיים.

ניטשה אמר ש"הדת היא קביים לאנשים שאינם חזקים מספיק לעמוד בפני הלא ידוע", וסיכוי טוב שהוא התכוון גם אליי.

מעבר לזה, השתייכות לחברה החרדית בישראל מקנה הטבות מסוימות - קצבאות ממשלתיות, מסורת מפותחת של העלמת מס ועבודה בשחור, שידוכים, ותחושה חזקה מאוד של קהילתיות.

מה אני עושה עם זה? כלום, מן הסתם. אין לי באמת כוח או רצון לעשות שינוי קיצוני שכזה. זה רק דיון היפותטי.

 

נ.ב. "זכיתי ונולדתי יהודי"? למה? מה יש בזה בלהיות יהודי ששונה מלהיות שוודי או סודני או סיני? אנחנו מין אחר? יש לנו גנטיקה שונה?

מסוג האמירות שלעולם לא אבין.

 

חיכיתי שתגיב לי, וירדתי לסוף דעתך יותר ממה שאתה חושב (ושמחתי שהרחבת בנושא דעתך על הדת).

אני אתמצת את כל הרגשות והמחשבות שלי בזמן האחרון (כבר תקופה) לכדי משפט אחד:"הכל הבלים הבלים".

לא מוצא תכלית שבשגרה של עבודה\פנאי\לישון. משהו פה לא מסתדר לי. כל ה"תאוות" של העולם הזה פתאום נראו לי סתמיים עד כדי גיחוך (סתם זורק בשלוף:אם זה מכוניות יוקרה שהיו נראות לי כחלום, בית רחב ידיים באיזה מיקום פסטורלי, להיות מליונר וכו').

החיבור הרוחני שלי (ופה אנחנו כבר שונים, בסדר מותר לנו :) ) אכן נתן לתחושה הזו איזשהוא "בוסט".

 

 

דווקא זה אני יכול להבין, כל עוד זה נעשה בצורה מסויימת.

אני שמח שנולדתי ישראלי, שנולדתי למשפחה שלי וכו׳. לא כי ישראל יותר טובה מהשאר או משפחות אחרות פחות טובות, אלא כי זה חלק ממה שהפך אותי להיות מי שאני, חלק מהזהות שלי, ואני אוהב את מי שאני עכשיו, אז אני לחלוטין שמח על זה.

 

 

הבעיה היא כשמתייחסים לזה כ-׳לעומת׳ עמים אחרים. אני שמח שאני ישראלי לא לעומת עמים אחרים, אלא כי אני אוהב את זה. זה הכל.

 

לגמרי, הכוונה היא לא לומר "אנחנו יותר טובים מאחרים", אלא יותר כמו ההסבר של סרח שלא יודע אם יכולתי לנסח זאת יותר טוב.

Link to comment
Share on other sites

אגב, ותסלחו לי על הדאבל

רובכם שומעים חזרה בתשובה ומתפלצים.

כשאני אומר חזרה בתשובה זה לא חייב להיות עם מעיל שחור וכובע שטריימל.

יש היום חרדים (דוגמא קיצונית) הנקראים חרדים חדשים, שהם פתוחים לעולם הרחב, עם סמארטפון, טסים לחול, וכל מה שאני ואתם עושים, בשילוב נפלא עם היהדות. (ראיתי איזה כתבה ב"כאן", אם אמצא אערוך ואוסיף)

אם הם יכולים, בטוח שאנחנו גם יכולים למצוא את האיזון בלי להיות קיצוני, פנאט, ששם את הספר לפני הכל, והרי שאם נזכור תמיד שדרך ארץ קדמה לתורה, זה יהיה נוח וקל בהרבה ממה שאנחנו חושבים.

Link to comment
Share on other sites

אגב, ותסלחו לי על הדאבל

רובכם שומעים חזרה בתשובה ומתפלצים.

כשאני אומר חזרה בתשובה זה לא חייב להיות עם מעיל שחור וכובע שטריימל.

יש היום חרדים (דוגמא קיצונית) הנקראים חרדים חדשים, שהם פתוחים לעולם הרחב, עם סמארטפון, טסים לחול, וכל מה שאני ואתם עושים, בשילוב נפלא עם היהדות. (ראיתי איזה כתבה ב"כאן", אם אמצא אערוך ואוסיף)

אם הם יכולים, בטוח שאנחנו גם יכולים למצוא את האיזון בלי להיות קיצוני, פנאט, ששם את הספר לפני הכל, והרי שאם נזכור תמיד שדרך ארץ קדמה לתורה, זה יהיה נוח וקל בהרבה ממה שאנחנו חושבים.

אז למה לא לשים כיפה סרוגה, לחיות כאדם רגיל שומר מצוות? מה נותנת ההתחרדות, גם אם "חרדי חדש"?

כשהייתי ילד דוד שלי התחיל לשמור בדיקות ועטה כיפות סרוגות (היה לו אוסף מטורף וייחודי והוא התחיל גם להביא לנו כמתנה, עד היום יש לי בשקית בערך 20 רק ממנו), קראנו לו חוזר בתשובה והוא גם קרא ככה לעצמו, והכל המשיך הלאה. היום היו אומרים שהוא "מתחזק", לא מעבר.

Link to comment
Share on other sites

אגב, ותסלחו לי על הדאבל

רובכם שומעים חזרה בתשובה ומתפלצים.

כשאני אומר חזרה בתשובה זה לא חייב להיות עם מעיל שחור וכובע שטריימל.

יש היום חרדים (דוגמא קיצונית) הנקראים חרדים חדשים, שהם פתוחים לעולם הרחב, עם סמארטפון, טסים לחול, וכל מה שאני ואתם עושים, בשילוב נפלא עם היהדות. (ראיתי איזה כתבה ב"כאן", אם אמצא אערוך ואוסיף)

אם הם יכולים, בטוח שאנחנו גם יכולים למצוא את האיזון בלי להיות קיצוני, פנאט, ששם את הספר לפני הכל, והרי שאם נזכור תמיד שדרך ארץ קדמה לתורה, זה יהיה נוח וקל בהרבה ממה שאנחנו חושבים.

 

אפשר גם לבחור להיות אדם מוסרי בלי כל הריטואלים האלו שנובעים נטו מתוך פחד אך מתורצים כאהבה.

אגב, יש המון אפשרויות שמעניקות תחושת רוחניות או סיפוק והן לא קשורות בשום אופן לדת. חלק מהן הם יצירה, אומנות (מוזיקה, ציור, כתיבה), מחקר וכו'.

 

טענת בהודעה הקודמת שלך כי מכוניות יוקרה לדוגמה או שאר דברים חומריים הם עיקר עיסוקם של חילוניים אבל יש גם המון דתיים שפונים לתחום החומרי ולא חוסכים על עצמם בשום אופן.

ובדיוק מנגד יש המון חילוניים שלא רק שלא נולדו עשירים הם גם אפילו די מסתפקים במה שיש להם ומגשימים את עצמם בדרכים אחרות שלא קשורות לכסף או "תאוות" כאלו או אחרות.

Link to comment
Share on other sites

אפשר גם לבחור להיות אדם מוסרי בלי כל הריטואלים האלו שנובעים נטו מתוך פחד אך מתורצים כאהבה.

אגב, יש המון אפשרויות שמעניקות תחושת רוחניות או סיפוק והן לא קשורות בשום אופן לדת. חלק מהן הם יצירה, אומנות (מוזיקה, ציור, כתיבה), מחקר וכו'.

 

טענת בהודעה הקודמת שלך כי מכוניות יוקרה לדוגמה או שאר דברים חומריים הם עיקר עיסוקם של חילוניים אבל יש גם המון דתיים שפונים לתחום החומרי ולא חוסכים על עצמם בשום אופן.

ובדיוק מנגד יש המון חילוניים שלא רק שלא נולדו עשירים הם גם אפילו די מסתפקים במה שיש להם ומגשימים את עצמם בדרכים אחרות שלא קשורות לכסף או "תאוות" כאלו או אחרות.

הריטואלים האלה הם הרבה יותר מפחד. הם מסורת והרגשת שייכות. אנחנו יצורים שבטיים, והדת היהודית שונה באופן מהותי מהנצרות או מהאסלאם בזה שהיא דת אתנית. היא שבטית.

היהדות לא פונה לגויים מעבר לשבע מצוות בני נוח, ולא מנסה לשכנע אנשים ב"דרך הנכונה". ואם אתם רוצים להגיד לי "אבל חב"ד" - לא סתם אנשים משווים אותם לנצרות. ככה הנצרות התחילה. בדיוק אבל בדיוק. אמונה במשיח שכבר מת, וניסיון "להפיץ את הבשורה" בכוח.

 

כל היופי ביהדות שהמשפחה שלי חיה איתה במשך דורות היא שאתה חלק מקהילה, ויש טקסים שנותנים לך סדר והם חלק מהזדהות קהילתית, אבל אתה גם יכול לבחור.

 

ודווקא אם תקראו על פסיקות של חכמים, לפחות בבלקן (אני עשיתי את זה), הן בעיקרן לא התייחסו לעניינים רוחניים. זה מה שיפה ביהדות ספרד. היא היתה רציונלית. הרמב"ם למשל אמר שאין קדושה בתפילין או בספר תורה עד כמה שזכור לי, לפחות לא בפני עצמם, אלא שהם חפצים שאנחנו מייחסים להם קדושה. איפשהו במזרח אירופה החרדים איבדו את זה עם הישענות על מיסטיקה (הרמב"ם התנגד לביקור בקברי צדיקים, אגב).

 

הדת היהודית חשובה לי, אבל צריך להבין שכשאני מדבר על הדת היהודית אני לא מדבר על "דת" כמו שנוצרים או מוסלמים מדברים על המונח הזה. אני מדבר על משהו שונה לחלוטין.

Link to comment
Share on other sites

אז למה לא לשים כיפה סרוגה, לחיות כאדם רגיל שומר מצוות? מה נותנת ההתחרדות, גם אם "חרדי חדש"?

כשהייתי ילד דוד שלי התחיל לשמור בדיקות ועטה כיפות סרוגות (היה לו אוסף מטורף וייחודי והוא התחיל גם להביא לנו כמתנה, עד היום יש לי בשקית בערך 20 רק ממנו), קראנו לו חוזר בתשובה והוא גם קרא ככה לעצמו, והכל המשיך הלאה. היום היו אומרים שהוא "מתחזק", לא מעבר.

אני אגיד יותר מזה - למה בכלל לשים כיפה אם בחברה שלך לא שמים? מה נותנת ההפרדה הזאת? זה מה שאני אף פעם לא מבין ביהדות אשכנז. כל הפואנטה של היהדות תמיד היתה שזאת דת לאומית. להפריד את עצמך מאחרים סותר את המהות. מבחינתי להתחבר לצד הדתי של היהדות זה לא להפריד את עצמך מאחרים אלא בדיוק להיפך.

Link to comment
Share on other sites

 

אפשר גם לבחור להיות אדם מוסרי בלי כל הריטואלים האלו שנובעים נטו מתוך פחד אך מתורצים כאהבה.

אגב, יש המון אפשרויות שמעניקות תחושת רוחניות או סיפוק והן לא קשורות בשום אופן לדת. חלק מהן הם יצירה, אומנות (מוזיקה, ציור, כתיבה), מחקר וכו'.

 

טענת בהודעה הקודמת שלך כי מכוניות יוקרה לדוגמה או שאר דברים חומריים הם עיקר עיסוקם של חילוניים אבל יש גם המון דתיים שפונים לתחום החומרי ולא חוסכים על עצמם בשום אופן.

ובדיוק מנגד יש המון חילוניים שלא רק שלא נולדו עשירים הם גם אפילו די מסתפקים במה שיש להם ומגשימים את עצמם בדרכים אחרות שלא קשורות לכסף או "תאוות" כאלו או אחרות.

 

נכון, סתם נתתי אותם כדוגמא לכל אלו שרק רואים חצי סממן יהודי וישר האניגוניזם עולה לראש.

הטיעון על מכוניות היוקרה הייתה דוגמא אישית, אני לא בא להכליל ציבור, רק להעיד על עצמי.

האומניות שציינת זה באמת נחמד, מוזיקה זה דבר שמחזיק אותי בככ הרבה דברים, אבל זה עדיין מרגיש לי כמו התפל ולא העיקר.

אני סה"כ משתף אתכם במחשבותיי, ושמח מאוד לקרוא כאן תגובות ודעות אחרות, תהיו פתוחים ומכילים, ככה גם אפשר ללמוד הרבה ועל הדרך יש קירוב לבבות :)

Link to comment
Share on other sites

הנה זה מגיע (איך השם שלך?), אני בכנות חושב שהתשובה היהודית לשאלה שלך היא לחפש משהו מעבר לדת שייתן לך משמעות והרגשה טובה, ולא לבנות רק על טקסים.

Link to comment
Share on other sites

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.