Jump to content

סלאח, פה זה ארץ ישראל.


JacK

Recommended Posts

אני לא בבית, אתן קישורים ערב.

 

בכל מקרה די קל לראות איפה המזרחים שוכנו עם עלייתם לארץ, ואיפה האשכנזים. קל לראות כל שכונה חקלאית שהפכה לשכונת מגורים ע״ש.מי היא קרויה ומי קיבל דירות. קל לראות במה המזרחים הועסקו עם עלייתם לארץ ובמה אשכנזים.

 

הגזענות המשיכה לאחר כן אחרי העליית האתיופים וגם עליית ברית המועצות.

מכיר באופן אישי דוקטורים שהועסקו בתור מנקי שירותים.

 

אפשר גם לפנות לכל בן אדם מזרחי שעלה לארץ, לרוב יש עדיין צלקות נפשיות ממה שעשו לו.

 

אז ככה, אענה במקומך:

כן, היו אשכנזים שקיבלו קרקעות. רק שכמו שאמרתי יותר מוקדם היום, מדובר באנשים שהיו ממייסדי המושבות החקלאיות עוד בתחילת המאה ה-20. אנשים שהלכו וגרו באזורי ספר, בתת תנאים, בשביל לנסות ולפתח חקלאות כאשר מי שתמך בהם כלכלית היו רוטשילד והברון הירש. שוב- מדובר באנשים השהקריבו המון והלכו לגור בתת תנאים, בטח לא בשכונות עם איכות חיים כיפית בפרברים כמו שאפשר בטעות להבין את זה מההודעה שלך.

ושוב- אנחנו מדברים על תחילת הדרך, לא בקום המדינה.

 

כן היו אנשים שקנו קרקעות בזול בתקופת המנדט כי, מה לעשות - הקרקע בא"י אז הייתה זולה מאוד לעומת היום. יש לי קרובי משפחה שקנו קרקעות בין קרית אונו לפ"ת בשנות השלושים כי פשוט זה היה מרוחק בתקופה ההיא, וזול. היום זה יקר בצורה היסטרית. אבל זה עניין של כוחות שוק לכל דבר (בדיוק כמו שחברים טובים של ההורים שלי קנו משק חקלאי בכפר טרומן ליד נתב"ג ב-1971 במחיר של דירת 4/5 חדרים חדשים, והיום זה שווה מליוני דולרים).

 

אחרי קום המדינה היו מקרים בהם הוקמו מושבים במקומות מרוחקים יותר או פחות , ויישבו שם עולים. בין היתר גם מושבים של עולי ארצות האסלאם (עד היום יש לך מושבים שמורכבים ברובם ממזרחיים עקב כך).

 

יש בהחלט דברים שנכון להתלונן עליהם. אבל להגיד ש"האשכנזים קיבלו כאן קרקעות בזמן שהמזרחים קיבלו אוהלים באותו זמן " זה לא נכון ברמה העובדתית.

 

לגביי ברה"מ, אנשים דוקטורים טלא עבדו במקצוע שלהם לא בגלל גזענות אלא בגלל כמה סיבות:

  • היה היצע גדול מהביקוש עם הכמות הגדולה שעלתה.
  • לא כל ד"ר מברה"מ שלט בעברית מספיק בשביל לעבוד בתחום שלו כאן (וכשאני אומר ד"ר אני לא מדבר רק על רפואה, שלא יובן אחרת).

למעשה, עולים מברה"מ שלא הצליחו להלקט במקצועות האקדמיים שלהם כאן זו תופעה שקיימת בכל הגירה בעולם בערך.

Link to comment
Share on other sites

לגביי החטיפות וההשוואות לליל הבדולח: בליל הבדולח לא חטפו ילדים. אבל רצחו עשרות אנשים.

מה שכן, בהנחה שאכן היו מקרים של העלמת ילדים, זה בעיניי כמו רצח עבור ההורים. הורה שמאבד את הילד שלו זו מכה שאי אפשר לדמיין בכלל, ומי שעסק בהעלמת ילדים הוא פושע מתועב.

Link to comment
Share on other sites

צודק, לאמץ זה שימוש במילה לא נכונה.

 

אני רואה ששימוש במינוח לא מדויק מפריע לך.

אתה יודע כמו נאצים, שואה וכו'.

כל הכבוד להם שהם הסכימו ככה ״לאמץ״. אם אתה באמת חושב ככה אתה תמים במקרה הטוב, במקרה הרע אני אשמור את המילים לעצמי.

Link to comment
Share on other sites

לגביי החטיפות וההשוואות לליל הבדולח: בליל הבדולח לא חטפו ילדים. אבל רצחו עשרות אנשים.

מה שכן, בהנחה שאכן היו מקרים של העלמת ילדים, זה בעיניי כמו רצח עבור ההורים. הורה שמאבד את הילד שלו זו מכה שאי אפשר לדמיין בכלל, ומי שעסק בהעלמת ילדים הוא פושע מתועב.

כל ילד שנחטף לא חזר להוריו. לא חוזר בי מהשוואה לשואה.

.קבוצה של אנשים שהיו בדרגים גבוהים במדינה, מסתכל על אנשים אחרים כנחותים ועושה בו כרצונו.

Link to comment
Share on other sites

הסיבה לא רלוונטית כמובן. דבר כזה הוא פשע נתעב.

סיפור האמת הוא חלק ראשוני והכרחי לריפוי, להכניס את זה לספרי הלימוד מגיע אחרי זה, שכל סיפורי ארץ ישראל היפה יהיו חשופים ויעשו על זה בגרויות.

להמשיך ללמד כאן היסטוריה או מולדת על נראטיב שקרי וגזעני מעצים את הפשע עוד יותר.

Link to comment
Share on other sites

זה לא עניין של תמיכה או שלילה, מדינת ישראל היא עובדה קיימת, כל יהודי יכול להגיע הנה ולממש את הגדרתו העצמית, בעולם של היום זה לא משהו שאפשר להחזיר אחורה.

ומבחינת רעיון שם זה נגמר, אין המשך או חזון שרלוונטי לימנו, המילה הזאת צריכה לחזור לבוידעם.

תאר לי למשל מה זה אומר למשל בשנת 2018 ״מחנה ציוני״, עזוב את המפלגה, בתור הגדרה, זה ריק מתוכן.

ובגלל הערבים המילה הזאת בשיח כי קל להם להגיד ״נשמיד את האויב הציוני״ האויב לא ציוני, הוא יהודי ואת זה הם לא מסוגלים להפנים.

 

להיות ציוני ב-2018 זה אומר לרצות לשמר את אופיה היהודי של מדינת ישראל. אתה יודע, לא כל היהודים הם בהכרח ציונים וכמו שאתה (ואני) חושב שזו צריכה להיות מדינת העם היהודי, יש גם כאלה שחושבים שזו צריכה להיות מדינת כלל אזרחיה. לדעתי זה מושג חשוב.

 

הערבים שמפרידים בין יהודים לציונים (הפרדה שנכון לעשות) עושים את זה מטענה של סכסוך על בסיס טריטוריאלי.

Link to comment
Share on other sites

מתלבט אם לענות ברצינות או לוותר על החרטא הזאתי, זה היה מגוחך בהתחלה, מתריס באמצע ועכשיו כבר מייאש.

אתה לא עושה טובה לאף אחד כבודו, תמשיך לחלק ציונים

Link to comment
Share on other sites

למיטב הבנתי, ציונות זה לתמוך בקיומה של מדינת לאום יהודי ב"ציון" (ארץ ישראל).

לא חושב שהמציאות הזו כה מובנת מאליה. יש היום עשרות מיליונים בעולם ולא מעט יהודים שמתנגדים לרעיון הזה ופועלים לביטולו.

Link to comment
Share on other sites

גם סטאלין עשה פשעים נגד ה"עם שלו", או ליתר דיוק, האנשים שמוצאם לא בגאורגיה כנראה.

 

ההיסטוריה מסיבה לא ברורה קצת מתעלמת ומסתירה את פשעי הקומוניסטים מסביב לעולם. "שוויון למראית עין, אפליה בוטה בפועל".

לצערי, השלטון בארץ נטה לכיוון הזה כנראה.

 

לשמחתי, האדומים נשארו לשלוט רק בצפון קוריאה ודומיה. ואני בטוח שהסיפורים שם דומים, פיזור אוכלוסיה, האחת מרוחקת ללא חשמל והאחרת קרובה לצלחת. להבדיל אלפי הבדלות בביצוע כמובן. רק דימיון רעיוני.

Link to comment
Share on other sites

 

להיות ציוני ב-2018 זה אומר לרצות לשמר את אופיה היהודי של מדינת ישראל. אתה יודע, לא כל היהודים הם בהכרח ציונים וכמו שאתה (ואני) חושב שזו צריכה להיות מדינת העם היהודי, יש גם כאלה שחושבים שזו צריכה להיות מדינת כלל אזרחיה. לדעתי זה מושג חשוב.

 

הערבים שמפרידים בין יהודים לציונים (הפרדה שנכון לעשות) עושים את זה מטענה של סכסוך על בסיס טריטוריאלי.

לא שאני לוקח את המדינה כמובן מאליו אבל אופיה של ארץ ישראל כבר נקבע ואפשר להירגע מהפרנוית הרדיפה, מלחמה וכיבוש זאת הדרך היחידה שיכולה לחסל את הרעיון הממומש ובעולם של היום דבר כזה אינו סביר שיקרה לדעתי.

על מזה אופיה היהודי אפשר לשמור לדיון אחר.

והמוסלמים יכולים לבלבל את המוח על טריטוריה ציונית אבל בפועל האנשים הם יהודים, לא ציונים פשוט לקרוא להשמיד את האויב היהודי נשמע פחות סקסי לתעמולה אבל זאת הכוונה.

ובכל מקרה הרעיון ליישב את היהודים בארץ ישראל הומצא לפני אלפי שנים וזה לא משהו שאיזה רעיון ציוני חידש, דורות שלמים התפללו וחיכו לרגע הזה שיגיע, אז החיבור לרעיון הוא מבחינתי יהודי ועתיק.

Link to comment
Share on other sites

שמעו, עזבו טרמינולוגיה של שואה עכשיו.

נכון, היו אילוצים, והקולטים היו נקלטים בעצמם וכו וכו,

ועדיין, הייתה מדיניות מפלה. ונעשו דברים שלא יעשו.

לא כל האשכנזים באופן גורף הם השטן, ודי עם השיח המלבה שנאה הזה.

אבל כן, אשכנזים תועדפו.

חתול - לגבי הנדלן? נכון, לא כל האשכנזים באופן גורף קיבלו שטח או דירות, אבל חלק מהם כן. חלק הרבה יותר גדול מהחלק היחסי המזרחי.

אם היית גר בשיכון ותיקים או שיכון עובדים - בסופו שך דבר הדירה הייתה עוברת אלייך (שוב, אולי לא באופן גורף, אבל זה קרה),

למזרחים היה דיור ציבורי, או דירות עמידר - ואלה לעולם לא עוברות לחזקת הדיירים.

ואני בכלל לא מתחיל לדבר על הקיבוצים ועל איך שהם אתרגו את עצמם ודאגו לנכס לעצמם קרקעות.

 

שמעו, זה לא חייב להיות מלחמת אחים. באמת שלא. אבל הכרה בעוולות - צריך.

לשנות את חומרי הלימוד ובעיקר הנראטיב הישראלי - חייב.

לתת קרקעות/דירות/פיצויים נדלניים לאלה שאיישו את הפריפריה בעל כרחם יותר מ40 שנה - חייב.

פיצויים, הכרה, התנצלות וחינוך בכל מה שקשור לילדים החטופים (מכל הסקטורים).

 

נוצרו פערים כלכליים-חברתיים עמוקים. שסע עמוק בחברה הישראלית. ואתם כאשכנזים יכולים להחליט אם להמשיך לבוז לדרישה להכרה, וככה להמשיך עם מעגל השנאה - או אשכרה לנסות ולהבין, לקבל,ולתת לנו את המקום והזכויות הראויים לנו.

Link to comment
Share on other sites

חתול - לגבי הנדלן? נכון, לא כל האשכנזים באופן גורף קיבלו שטח או דירות, אבל חלק מהם כן. חלק הרבה יותר גדול מהחלק היחסי המזרחי.

אם היית גר בשיכון ותיקים או שיכון עובדים - בסופו שך דבר הדירה הייתה עוברת אלייך (שוב, אולי לא באופן גורף, אבל זה קרה),

למזרחים היה דיור ציבורי, או דירות עמידר - ואלה לעולם לא עוברות לחזקת הדיירים.

ואני בכלל לא מתחיל לדבר על הקיבוצים ועל איך שהם אתרגו את עצמם ודאגו לנכס לעצמם קרקעות.

 

 

 

הייתי מפנה אותך לסבא וסבתא שלי, אבל הם כבר ז"ל.

31 שנים הם גרו בדיור ציבורי מטעם עמידר (26 שנים באזור שליד תיאטרון נגה ביפו, לפני כן באיזה בניין במנשייה שנהרס בסוף שנות השישים, לפני זה ביפו למעלה בעוד מקום דפוק ולפני זה במעברה בבית שאן), עד שרק ב-1990 עמידר נתנו אופציה לקנות את הדירה אם גרת בה מעל איזה 15 שנה או משהו כזה ואבא שלי היה יכול לקנות. ושב- לקנות אותה, לא לקבל אותה סתם ככה.

וכמו שהבנת, מזרחים הם לא היו.

 

בסופו של דבר, כמו שציינתי כבר, אנשים קיבלו חלקות קרקע אם הלכו אחרי קום המדינה למושבים (והיו כאלו מושבים שהוקמו של מזרחים ושל אשכנזים), כאשר אותם מושבים הציעו איכות חיים בעייתית למדיי : מחוץ לעיר, מרוחקים, לא נגישים עם התחבורה של אז ולעיתים גם באזורי סיכון בטחוני.

 

 

הקיבוצים? כן, הקיבוצים קיבלו קרקעות (בעיקר טרום המדינה , קרקעות שנקנו מערבים ע"י המוסדות או גואלי קרקעות שונים) מאחר והאידואלוגיה הייתה שככל שנקנה ונעבד ונחרוש יותר אדמות- שם יעבור הגבול העתידי. ומדובר על אנשים שהלכו לגור בתחילת הדרך בתנאים קשים. וצריך לזכור משהו: זה שלקיבוצים יש המון קרקעות- אמת ויציב. אבל בימים ההם לאדם שגר בקיבוץ הנכס לא היה על שמו אלא על שם הקיבוץ. למעשה, לקיבוצניקים עשרות שנים בכלל לא היה חשבון בנק ולא רכוש פרטי. זה החל בשלב מאוחר הרבה יותר (שנות ה-80 וה-90 ואילך עם הפרטת הקיבוצים).

Link to comment
Share on other sites

סבבה, מקבל את כל ההערות שלך, ועדיין, שואל אותך באמת - בקטע של הנדלן, אתה לא חושב שבאופן כללי אשכנזים קיבלו יותר בטוטאל? יותר נגישות לנכסים, יותר אפשרויות.

כמו שאמרו פה לפניי - הפער האמיתי נוצר כשהדור השני התחיל לקבל נדלן בירושה, שרק הלך וצבר שווי.

 

מוזר שאיכשהו בסוף אתם מסתדרים. מעניין שמשפחות כמו שלי ועוד רבים שאני מכיר - כבר 30 שנה באותן דירות עמידר, ואפילו עם הקטע שאפשר לקנות את הנכס במחיר מוזל לאחר x שנים עדיין אין להם את ההון לזה.

תגיד מה שתגיד, זה קיים, וזה תהליך שקרה.

ונכון שיש והיו אשכנזים עניים או כאלה שלא קיבלו כלום ועבדו קשה, כמו שיש מזרחים שקיבלו וכו.

אבל יש מגמה, והיא גדולה, לא כוללנית אבל משמעותית - של עוני נגרר מדור לדור. ומוזר שהרבה משפחות כבר 50 שנה באותו חרא מצב, היית מצפה שיצליחו לצאת מזה.

כנראה שעוני ופריפריה זה מעגל.

Link to comment
Share on other sites

סיפור הנדל"ן נובע מסיבה אחרת, והיא ענייני "מי היה קודם" ולא בבחינה של לתת למי שהיה קודם.

הקרקעות בא"י בשנות ה-20/30/40 לא היו מצרך יקר במיוחד, מכמה סיבות:

 

  • האוכלוסיה בא"י הייתה קטנה , בעוד שמ-1949 היא גדלה בכמות מטורפת, חסרת תקדים אולי בקנה מידה עולמי מבחינת אחוזים (האוכלוסיה שילשה את עצמה תוך 12-13 שנה בערך).
  • המון קרקעות בשטחים פתוחים נקנו באזורים בהם לא היה ביקוש מצד האוכלוסיה הערבית, מה שעוד יותר הוריד את השווי שלהן.
  • קרקעות ומקומות שהיום נחשבים ליקרים להחריד , קרובים ונגישים למרכז היו אז מקומות לא נגישים בגלל מערכת התחבורה העלובה שהייתה כאן. חלקם גם היו מקומות לא הכי סימפטיים בטחונית. צריך כמובן לזכור שהמון מקומות בתחומי הקו הירוק היו מוקפים בכל מיני כפרים ערבים שהציקו ברמה זו או אחרת. כפרים שאחרי 1948 לא קיימים יותר.
  • החל משנות ה-30 או ה-40 היה ניתן להכנס לדירות במרכזי הערים ב"דמי מפתח" (חוק בריטי), דבר שנותן לך אופציה לגור בעיר במחיר קליל וגם לפתוח חנות. הבעיה עם דמי מפתח היא שאתה לא יכול סתם ככה להעביר את הזכויות למישהו זר. היה ניתן בגדול להעביר את זה בעיקר לבני משפחה שבאו לגור בנכס גם כן, ואז זה היה יכול לעבור אליהם. לכן, אנשים שנכנסו לגור בדמי מפתח בשנים ההן הרוויחו בגדול. כיום זה כבר כמעט ולא קיים כמובן.
  • למדינה בשנות החמישים היה קשה מאוד לפתח תשתיות ומגורים להמוני האנשים שבאו לכאן, גם בגלל הכמות וגם בגלל העוני של המדינה. למעשה, אחוז לא קטן מתושבי ת"א ויפו למשל גר בשכונות שהוגדרו כשכונות עניות עד שנות השישים, אפילו שזה היה ת"א-יפו.

 

מה שקרה היה פשוט: אדם שבא לא"י בתקופת המנדט (ורוב רובם היו אשכנזים אז כי פשוט העליות הגדולות מארצות ערב החלו רק אחרי 1948), היה לו קל בהרבה להשיג דיור או לקנות קרקע מאשר מי שבא בשנות החמישים. סבא שלי בא לכאן ב-1936 מגרמניה. אני לא יודע מתי הוא קנה את הדירה הראשונה שלו, אבל לכל המאוחר ב-1960 כבר הייתה לו דירת 3 חדרים בר"ג בה הוא חי עד מותו ולאחר מכן היא עברה לאמא שלי ולאחיה. כמובן שהיום היא יקרה רצח בעוד שבשנות השישים היא לא הייתה כזו, כי שוק הנדל"ן בישראל נהיה פסיכי בחלוף השנים וכולנו יודעים מה קורה בעשור האחרון (לצערי, הדירה הזו נמכרה כבר באמצע שנות התשעים...). מצד שני, סבא וסבתא שלי מהצד של אבא שלי באו לכאן ב-1959 ולהם היה קשה הרבה יותר. למעשה, הם חיו בדיור ציבורי תמיד ורק כשעמידר נתנה את האופציה לקנות דירה במחיר מוזל ב-1990 אבא שלי היה יכול לקנות את הדירה ההיא במחיר נמוך מאוד, כאשר המחיר הנמוך נבע מהתנאים של עמידר לאנשים שגרו בדירות שלהם שנים (כאשר הוא קנה את הדירה הזו, סבתא שלי גרה שם כבר 27 שנים בערך). גם לדודים והדודות של אמא שלי, שהיו דור שביעי בארץ או משהו כזה בתקופת המנדט, היה קל הרבה יותר לקנות דירות בשנות ה-40 מאשר אותם סבא וסבתא שלי שבא ב-59'.

 

 

עוד דוגמא: קרוב משפחה אחר שלי (דוד של אמא שלי) בא לכאן מפולין בשנות השלושים אחרי שיהו להם עסקים גם שם. היה להם רעיון, והם קנו חלקה של פרדס לא רחוק מפ"ת בשנים ההן. החלקה לא הייתה יקרה בצורה חריגה מאחר ומדובר היה באזור לא הכי נגיש במיוחד וכי שוב, כמות האוכלוסין בארץ וענייני היצע וביקוש בתקופת המנדט. בחלוף השנים המקום הזה הפך ליקר בטירוף, הופשר לפני 15 שנה והיום לבת שלו ולנכד שלו יש שם איזה 5-6 דירות כולל פנטהאוז שהם משכירים ובכך הם הסתדרו לגמריי (חבל שלא זרקו לי גם איזו עצם, כוס אמק).

 

רוצה לומר שפשוט היה קל הרבה יותר להסתדר בדיור למי שהגיע מוקדם יותר ומכאן - הבנים והנכדים שלהם גם מרוויחים יותר בקלות. אגב, זה גם מה שקורה למי ששיחק אותה וקנה במקומות זולים לפני 40-50 שנה , מקומות שיהום הם יקרים בטירוף (מושבים במרכז, או דירות ברעננה למשל).

 

מה כן יכול להיות? שאותם אשכנזים שכן הגיעו לפריפריה , להם יכול מאוד להיות שהיה קל יותר לצאת משם ולהתקדם בחיים מאשר למזרחים מאחר ושכבת הניהול בארץ הייתה אשכנזית לחלוטין ולכן היה להם קל יותר לרוץ קדימה ולהסתדר. בהחלט יכול להיות.

Link to comment
Share on other sites

בסדר. היו עליות גם אחרי המרוקאים.

כל העניין פה הוא שזרקו אותנו לפריפריות בלי אפשרות אמיתית לצאת.

אם היו מבזרים את האוכלוסיה באופן שווה או הוגן, היית שומע על יותר מקרים של מרוקאים שקנו דירות במרכז בשנות ה60.

פשוט בקושי הייתה לנו דריסת רגל במקום.

זה שורש העניין ועל זה צריך לפצות,

אולי להכניס חוק שמי שגר מעל x שנים בדיור ציבורי ועומד בקריטריונים מסוימים - יקבל את הנכס לידיו המלאה ללא כל תמורה.

Link to comment
Share on other sites

פיזור האוכלוסיה, שוב, לא היה רק ליוצאי מרוקו.

הבעיה של יוצאי מרוקו הייתה שהם הגיעו מאוחר יחסית לאחרים. להכניס אותם למרכזי הערים יש מאין לא היה אפשרי, כי פשוט לא היה לך איך. זה לא שהיו דירות פנויות (בניגוד אגב לעולי 1949 שרבים מהם נכנסו פשוט למקומות של ערבים שברחו/גורשו ב-48'). ךזה כמובן צריך להוסיף את מגמת פיזור האוכלוסיה הכללית שעמד מאחוריו רציונל אבל לא בוצע נכון.

 

אבל כמו שאמרתי, אני כן מסכים איתך שהסיכוי של יוצא מרוקו לצאת מהפריפריה ולהתקם בחייו הייתה קשה יותר מיוצא אירופה שמצא את עצמו בפריפריה.

Link to comment
Share on other sites

פיזור האוכלוסיה, שוב, לא היה רק ליוצאי מרוקו.

הבעיה של יוצאי מרוקו הייתה שהם הגיעו מאוחר יחסית לאחרים. להכניס אותם למרכזי הערים יש מאין לא היה אפשרי, כי פשוט לא היה לך איך. זה לא שהיו דירות פנויות (בניגוד אגב לעולי 1949 שרבים מהם נכנסו פשוט למקומות של ערבים שברחו/גורשו ב-48'). ךזה כמובן צריך להוסיף את מגמת פיזור האוכלוסיה הכללית שעמד מאחוריו רציונל אבל לא בוצע נכון.

 

אבל כמו שאמרתי, אני כן מסכים איתך שהסיכוי של יוצא מרוקו לצאת מהפריפריה ולהתקם בחייו הייתה קשה יותר מיוצא אירופה שמצא את עצמו בפריפריה.

זה כבר לא נכון חבר. גם עליות אשכנזים שהגיעו אחרי המרוקאים הגיעו למרכז. ידעו שהם לא פראיירים כמונו ולא יסכימו ללכת.
Link to comment
Share on other sites

העליות הגדולות שאחרי המרוקאים היו כבר של יוצאי ברה"מ בתחילת שנות ה-70. מציאות אחרת כבר מבחינת הדיור בארץ והקליטה.

אני יכול להגיד לך שיש לי , מהמשפחה המורחבת, אנשים שבאו לכאן מרומניה בשנות השישים המוקדמות (התקופה של העלייה המרוקאית). המקום שלהם היה נצרת עילית, לא בדיוק דאון טאון....

Link to comment
Share on other sites

היו אומרים שהרבה מרוקאים נקלטו בחיפה

הבנתי שהמרוקאים עלו לארץ שאלו אותם איפה אתה רוצה? רובם אמרו חיפה

היום ברור שבדיעבד הם נקלטו בכל מקום

Link to comment
Share on other sites

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.