ערן זהבי - הביוגרפיה - לאחר קריאה

[JacK]

 

אבל זה לא נכון. הוא כן רצה לעבור, זה ג'ורדי וגולדהאר שחסמו את רוב ההצעות, או שהן פשוט לא יצאו לפועל בסוף.

לופטגי למשל אמר לו שהוא רוצה אותו, ומבינים שערן כבר הסכים לעבור, אבל בסוף פוטר מפורטו.

בלי קשר לערן, אני ממליץ לך לקרוא את הספר. מביא המון מאחורי הקלעים של רגעים מרגשים במכבי. הספר גם לא מוציא אותו צדיק, יש רגעים לא יפים של ערן, אז בטח גם תאהב את זה.

מבטיח לקרוא כשיגיע לידי, אם הוא רצה לעבור וגולדהאר וג'ורדי השאירו אותו אז אולי לא הבנתי נכון, מהצד הוא נראה פתטי שהלך דווקא לליגה הסינית בשביל החשבון בנק במקום לנסות להטביע חותם ברמות שהוא ראוי לשחק ואולי אפילו לפרוץ את התקרת זכוכית שלו ואז גם לא היו משפטים מטומטמים כאלה של חוסר מודעות כי הוא היה יודע בדיוק איפה הוא עומד מבחינת רמה.

[אורלנדו בלוף]

קניתי ב-35 דרך בהצדעה, אחלה דיל ותודה לפי שפרסם

[אלק נילאש]

קניתי ב-35 דרך בהצדעה, אחלה דיל ותודה לפי שפרסם

יש אפשרות לקנות ספר אינטרנטי באמצעות הדיל?

[אורלנדו בלוף]

יש אפשרות לקנות ספר אינטרנטי באמצעות הדיל?

לא יודע, אבל זה אפילו זול יותר מהמחיר לגרסה האינטרנטית.

[סלבה]

מהספר עד עכשיו אני לוקח את החשיבות של הסביבה שלו, הקיפו אותו במהלך החיים שלו אנשים שמסתמנים כתותחים שבאמת רצו לדחוף אותו קדימה - הקשר עם האמא והסבתא הוא הצד היפה של מעורבות הורים בגילאים צעירים, וגם שי מסתמנת כבחורה תומכת. חוץ מזה כל עניין המנטור בשלבים המוקדמים של הקריירה (שזהבי יצא פיקח מאוד כשהקשיב לו).

לתומר חמד היו איזה 32536 כתבות יח"צ בשנים האחרונות, ואחת מהן הייתה בכלכליסט ודיברה על זה שבעצת פסיכולוג או יועץ מנטלי או אנערף הוא הפך את עצמו ל"מפעל" כדי להצליח. זה בדיוק מה שזהבי עשה מהרגע הראשון בערך, בלי לתת לזה טייטלים ובלי לזיין את השכל - עבד מעבר למה שהיה חובה והקיף את עצמו באנשים שהוא סומך עליהם שיעזרו לו לנהל את ה"מפעל".

 

מקווה שכל ילד שקורא את הספר יקח את זה לעצמו.

 

הסיפורים עם החוזים זה פיקנטריה, אבל אני באמת חושב שזה החלק היותר זניח, האדם והאישיות זה מה שמעניין. בסופו של דבר מכבי עבורו היא מקום עבודה, וגם אם הוא קשור מאוד למקום ואוהב את מי שקשור אליו (דבר שיכול לקרות גם מחוץ לתחום בצורות שונות וצנועות יותר), לכסף יש המון משקל וזה לגמרי רגיל שמתווכחים וכועסים ומתכוונים לעזוב לפעמים. כולם רבים עם הבוס, כולם עוברים את הגבול מידי פעם, צריך לקחת את זה בגישה הזו, לא במונחים שאנחנו עוטפים בהם את ההתנהלות בכדורגל. אני לא מוצא סיבה "להתעצבן" על מישהו עד עכשיו, אולי החלק עם המספר ואצילי שעוד לא הגעתי אליו קצת באמת מוציא את זהבי רע.

[Yloop]

מהספר עד עכשיו אני לוקח את החשיבות של הסביבה שלו, הקיפו אותו במהלך החיים שלו אנשים שמסתמנים כתותחים שבאמת רצו לדחוף אותו קדימה - הקשר עם האמא והסבתא הוא הצד היפה של מעורבות הורים בגילאים צעירים, וגם שי מסתמנת כבחורה תומכת. חוץ מזה כל עניין המנטור בשלבים המוקדמים של הקריירה (שזהבי יצא פיקח מאוד כשהקשיב לו).

לתומר חמד היו איזה 32536 כתבות יח"צ בשנים האחרונות, ואחת מהן הייתה בכלכליסט ודיברה על זה שבעצת פסיכולוג או יועץ מנטלי או אנערף הוא הפך את עצמו ל"מפעל" כדי להצליח. זה בדיוק מה שזהבי עשה מהרגע הראשון בערך, בלי לתת לזה טייטלים ובלי לזיין את השכל - עבד מעבר למה שהיה חובה והקיף את עצמו באנשים שהוא סומך עליהם שיעזרו לו לנהל את ה"מפעל".

 

מקווה שכל ילד שקורא את הספר יקח את זה לעצמו.

כתבתי על זה בנקודות שלי לגבי הספר.

לדעתי בהיעדר נוכחות אב (בצורה סדירה) זהבי היה חשדן כלפי האנשים שמקיפים אותו מה שגרם לו בסופו של דבר לבחור ולהקשיב נכון.

[הילד בן 30]

קניתי ב-35 דרך בהצדעה, אחלה דיל ותודה לפי שפרסם

רק לי זה עלה 39?

[כפכף הזהב]

רק לי זה עלה 39?

כי אין לך ת'כרטיס אשראי של בהצדעה, גם לי זה עלה ככה.

[Insigne]

יש פרק על עטר בספר של זהבי? פסקה? משפט?

[צהוב ביציע]

מישהו קרא את הראיון הרחב שעשו לו בידיעות?

[idan8]

יש פרק על עטר בספר של זהבי? פסקה? משפט?

יש איזה חצי עמוד. אומרים שג'ורדי שאל את זהבי מה הוא חושב על להביא את עטר (לאורך כל הספר מוזכר שג'ורדי מתייעץ עם זהבי המון) וזהבי אומר לו "הוא שחקן טוב אבל לא צריך אותו". מדברים שם קצת על סכסוך (עטר לא הזמין את זהבי לחתונה) אבל השורה התחתונה שהם לא חברים אבל גם לא אויבים

[itan17]

ראיון נחמד מאוד עשו איתו בידיעות. יש לו שם תמונה מרגשת כילד, בבגדי מכבי עם הכלב שלו.

[MaTa]

סיימתי את הספר ביומיים וחצי.

א. הבנאדם אלוהים.

ב. שיחזור כבר. שנתיים בסין והניני נינים שלו מסודרים, שיבוא הביתה להיפרד יפה.

[(:Ben]

ראיון נחמד מאוד עשו איתו בידיעות. יש לו שם תמונה מרגשת כילד, בבגדי מכבי עם הכלב שלו.

יש מצב שאתה מצלם ומעלה לכאן?

[Omer]

מדבר בידיעות על העניין שלו בלהיות מנהל מקצועי אחרי הפרישה.

 

רק אותי ממש מלהיב הרעיון לראות אותו ואת שרן ממשיכים את הכיוון של ג'ורדי, נוכח זה שהם מתייעצים איתו, מייעצים לו ולומדים ממנו כבר עכשיו? שני אנשים שגם מבינים טוב מאוד מה זה מכבי, הלוואי ששחקני עבר יתחילו לעבור את המסלול של נוער-רמלה-מכבי, על משקל המסלול שפפ עשה (נוער-ברצלונה ב'-בוגרים), שגם אוסקר היה אמור לעשות, ונראה שמכבי אולי ייעדה לתורג'י (?). חוץ מזה אני גם שמח שבני טבק ויואב זיו קיבלו תפקידים ועוברים לתפקידים חדשים, ומקווה שאם ערן ירצה תפקיד מקצועי מכבי תדע למצוא לו משהו בתור שלב ראשוני, שממנו עוד ילמד ויתקדם הלאה. מבחינתי שרן וערן הם שני חלקים שביחד מסמלים נפלא מכביזם, נראה שכמנהיגים בחדר ההלבשה הם השלימו נהדר אחד את השני - כל אחד מהם אדיר גם בנפרד ובפני עצמו, אבל ביחד זה כאילו שהשלם עולה על סך חלקיו - מקווה שגם אחרי הפרישה ימשיכו לעשות את זה יחד.

 

אגב, גם את ראדי הייתי שמח לראות עובד כמאמן במחלקת הנוער אחרי הפרישה. זה נכון שלא כל שחקן עבר הוא איש מקצוע טוב לאחר הפרישה, החוכמה היא למצוא את הדרך לטפח אותם לכאלה, כמו שבברצלונה ובאיאקס עושים - ואני שמח שמאז שג'ורדי במכבי הוא דגש הוא ממש לא רק על בחירת שחקנים.

[כפכף הזהב]

עד שראדי לא פה אתה רוצה להחזיר אותו?

[BIGBEN]

מישהו קרא את הראיון הרחב שעשו לו בידיעות?

כל הכתבה למעשה זה ספויילר לספר + קצת על החיים בסין.

[Omer]

זהבי שחקן ענק ויש חו גם אישיות מעוחדת של ווינר, הוא נכנס בקלות לטופ 3 שחקני מכבי שראיתי בעיניים ויש מצב שבמקום הראשון. יחד עם זאת, חהגיד על זהבי שהוא נאמן? נו באמת. הוא מעיד על עצמו שהוא שכיר חרב ועושה מה שטוב לו ולמשפחתו. וזה בסדר גמור אבל אל תנסה להפול אותו לאיזה סמל נאמנות למועדון (אם הוא באמת היה נאמן היה חוזר להפועל). אני מניח שזהבי בעצמו לא רוצה להיות כזה (לפי אין ספור דברים שאמר)

דווקא מהרגע שעזב הוא כל הזמן מדבר על זה שעוקב אחרי מכבי ושמתכנן לחזור, גם כשחתם בסין הוא כתב בפוסט שפרסם באינסטגרם שמבחינתו הוא יחזור למכבי.

זה לא שמר על נאמנות להפועל לא אומר שלא נאמן למכבי. מהפועל הוא היה מאוכזב מהרבה דברים, גם מהקהל - כשעזב אותם בקיץ 2011 לפאלרמו גם אמר את זה. נראה שהוא מבחינתו הרגיש שהם אלה שבגדו בו. הוא לא קיבל את התמיכה שהוא מקבל מאוהדי מכבי, שמאחוריו גם ברגעים הקשים כמו דגל הפריסה אחרי הפיו פיו הראשון והבקשה שיהפוך את זה לחגיגה קבועה (אמר שהמשיך לעשות את זה כי אוהדי מכבי ביקשו), התמיכה אחרי דרבי פואד, ואפילו עכשיו כשכבר לא במועדון - אוהדי הכדורגל בישראל כרגע מתחלקים לאלה שלא אוהדי מכבי, ועושים לו רצח אופי, ולאוהדי מכבי שמגנים עליו (וגם ג'ורדי ומיכה הגנו עליו).

 

תשים לב שכשהוא מסייג לגבי החזרה למכבי הוא אומר שאולי אנחנו אלה שלא נרצה אותו. זה מוטיב חוזר אצלו. כשנותנים לו להרגיש רצוי ומכבדים אותו הוא מחזיר באותה מטבע.

 

כמה ציטוטים מראיונות איתו:

"התחמקתי מהטקס הזה הרבה זמן, אבל ג'ורדי עשה לי הפתעה. רק יום לפני ידעתי שמכינים לי טקס. הוא פחד שאני אסרב כי לא רציתי הרבה זמן טקס פרידה ממכבי תל אביב. אני מרגיש חלק ממכבי תל אביב ולא רוצה שייפרדו ממני. הדמעות הציפו את העיניים כי לא עליתי הרבה זמן על הדשא במשחק של מכבי. הכל היה מאוד אמוציונלי ומהיר. כל הקהל שר לי ונזכרתי כמה טוב לי במועדון הזה. אני לא איש ברזל. אני מאוד מתגעגע לתקופה שהיתה לי במכבי תל אביב ואני בטוח שאחזור למכבי".

"בחשיבה הנאיבית שלי היום הייתי רוצה לחזור למכבי, לעשות שנה-שנתיים. מצד שני, אולי הם לא ירצו אותי, אולי יגיע מאמן שאני לא בתוכניות שלו, בעלים שלא ירצה. כסף נראה לי שלא יהווה בעיה. 200-100 אלף דולר לא ישנו את ההחלטות שלי".

"השוו אותי לרונאלדו? שכחו פה איך עזבתי את הפועל. לא עזבתי בצורה שרונאלדו עזב את יונייטד ולא זכיתי לכבוד שהאוהדים של יונייטד נתנו לו, אבל גם לא ציפיתי לזה. אף אוהד לא שלח לי הודעה גם כשנפצעתי. עזבתי, שכחו ונגמר. אבל פתאום כאשר שמעו שאני בדרך למכבי הם נזכרו בי והפכו אותי לסמל הגדול של המועדון. לא כועס עליהם על איך שעזבתי אבל אני גם לא חייב להם דין וחשבון".

"זה בדיוק אחד מהדברים שאני לא יכול לסבול יותר בארץ, את כל ההתייחסות וההתנהלות כלפי שחקנים. אנשים פה מתנהגים כאילו השחקנים חייבים להם משהו. לפעמים אני שומע אוהדים שאומרים 'תשחקו בשביל הסמל' או 'תשחקו בשבילנו'. אני משחק בשביל עצמי, כי אחרי שני פסים לא טובים ישר מקללים אותך. אני אוהב את הקהל של הפועל, אבל אחרי גול האליפות והעונה שהייתה לי, גם אם אני אאבד מאה כדורים אנשים לא צריכים לקלל אותי. פתאום מגיע ההפסד מול קרית שמונה בתחילת העונה ומי הבנאדם היחיד שמקבל קללות? אני. אמרו לי שאני צריך ללכת למכור בורקסים ועוד כל מיני דברים. כל האוהדים עכשיו שמשחקים אותה שהם מתים עליי, לא אוהבים אותי בגלל הפרצוף שלי, אלא בגלל הגולים. שלא יתבלבלו: להפועל יש אוהדים אמיתיים וטובים כמו בשער 5 ושער 7, כאלה שגם במשחקים חלשים תמיד ידעו לבוא ולהגיד מילה טובה, אבל יש חלק שהורסים להם, אוהדי הצלחות שיש בכל קבוצה".

"לא. שיגידו שאני אפס וזבל, אז יגידו. בשנה הבאה אני לא פה. בסך הכל בעטתי לשער מכוונה טובה ולפני זה הייתי מצוין. מישהו יכול להגיד שאני אגואיסט אחרי 15 בישולים? נגד בנפיקה הגעתי לאותו מצב, הכדור נכנס ואז כולם רצו וחיבקו ועשו אותי מלך העולם. אני לא פגוע, אבל חשבתי ששחקן בית שנותן גול אליפות. יש לזה משמעות, אבל הבנתי שעוד יומיים ישכחו אותך".

"האוהדים בזמנו התעצבנו עליי, למה אני מאיים לא לשחק. אוהד אחר היה הולך לעבודה בלי שמשלמים לו משכורת או שאין לו ביטוח בעבודה מתאונות? ההנהלה לא תוציא הודעה שערן משחק בלי ביטוח וכל הכבוד לו, אבל כשהשבתי אימון לכולם פתאום היה מה להגיד".

"בדיוק אותם דברים שדיברתי אליהם. אומרים 'שחק בשביל הסמל', אבל בסופו של דבר אף אחד לא סופר אותך וזה מה שאנשים לא מבינים. אתה לא תעניין אף אחד כשתעזוב. אף אחד לא יתקשר אלייך לשאול לשלומך או יתעניין אם יש לך כסף לקנות לחם בסופר, בגלל שהיית סמל. בסופו של דבר, השחקן לא מעניין אף אחד ומבחינתם, אתה צריך להגיד תודה, שאתה משחק בשביל המועדון. ככה זה הולך פה. נכון, אני שמח להיות חלק מהמועדון , אבל אני מחזיר במגרש. כל ההתנהלות הזאת גורמת לך לא להאמין לאף אחד ולא לרצות לשחק בשביל אף אחד, רק בשביל עצמך, בשביל הקריירה שלך וההצלחה האישית שלך. למה דגלאס היה צריך לוותר על הכסף שלו בשביל לעזוב? הרי המועדון קיבל עליו כל כך הרבה כסף. מישהו מההנהלה היה מוכן לוותר על 200 אלף יורו? בחיים לא. יש לאנשים פה תחושה שאנחנו עובדים בשבילם".

"אין מצב שאשחק בהפועל גם אם יתהפך העולם. את ההערכה והכבוד מהם לא קיבלתי בשום תקופה. אחרי גול האליפות שלי ביקשתי חוזה. 'העזנו' להפסיד בקריית שמונה והאוהדים צעקו לי 'לך תמכור בורקס'. ציפיתי אחרי הכל שאהפוך שם לקונצנזוס, אבל זה לא קרה חוץ מבעונה האחרונה שם, כשהתקדמתי בהיררכיות המקובלות כי שחקנים מובילים אחרים עזבו או היו פצועים.

"אני רוצה להגיד תודה לקהל של מכבי ת״א שמהרגע הראשון קיבל אותי באהבה וחום שרק הלך והתגבר כל הזמן, אני אוהב אתכם ומבטיח שעוד אחזור יום אחד. תמיד תישארו אצלי בלב, לא משנה מה יקרה. אל תתנו לתקשורת לייצר דברים שאין".

 

תשים לב להבדל בין מה שאומר על מכבי ומה שאומר על הפועל. וחוץ מהציטוט השלישי והציטוט הלפני האחרון, כל מה שאמר על הפועל זה מלפני שהגיע למכבי.

[Omer]

מהספר עד עכשיו אני לוקח את החשיבות של הסביבה שלו, הקיפו אותו במהלך החיים שלו אנשים שמסתמנים כתותחים שבאמת רצו לדחוף אותו קדימה - הקשר עם האמא והסבתא הוא הצד היפה של מעורבות הורים בגילאים צעירים, וגם שי מסתמנת כבחורה תומכת. חוץ מזה כל עניין המנטור בשלבים המוקדמים של הקריירה (שזהבי יצא פיקח מאוד כשהקשיב לו).

לתומר חמד היו איזה 32536 כתבות יח"צ בשנים האחרונות, ואחת מהן הייתה בכלכליסט ודיברה על זה שבעצת פסיכולוג או יועץ מנטלי או אנערף הוא הפך את עצמו ל"מפעל" כדי להצליח. זה בדיוק מה שזהבי עשה מהרגע הראשון בערך, בלי לתת לזה טייטלים ובלי לזיין את השכל - עבד מעבר למה שהיה חובה והקיף את עצמו באנשים שהוא סומך עליהם שיעזרו לו לנהל את ה"מפעל".

 

מקווה שכל ילד שקורא את הספר יקח את זה לעצמו.

 

הסיפורים עם החוזים זה פיקנטריה, אבל אני באמת חושב שזה החלק היותר זניח, האדם והאישיות זה מה שמעניין. בסופו של דבר מכבי עבורו היא מקום עבודה, וגם אם הוא קשור מאוד למקום ואוהב את מי שקשור אליו (דבר שיכול לקרות גם מחוץ לתחום בצורות שונות וצנועות יותר), לכסף יש המון משקל וזה לגמרי רגיל שמתווכחים וכועסים ומתכוונים לעזוב לפעמים. כולם רבים עם הבוס, כולם עוברים את הגבול מידי פעם, צריך לקחת את זה בגישה הזו, לא במונחים שאנחנו עוטפים בהם את ההתנהלות בכדורגל. אני לא מוצא סיבה "להתעצבן" על מישהו עד עכשיו, אולי החלק עם המספר ואצילי שעוד לא הגעתי אליו קצת באמת מוציא את זהבי רע.

בגלל זה בדיוק אמרתי כשהתחילו לדבר כאן על הספר (ואגב עדיין לא קראתי אותו - חבר קנה לי ויביא לי במשחק) שממה שאני מבין זה באמת לא ספר על כדורגל, ושיש לדעתי הרבה מה לכתוב על זהבי מהבחינה הזאת.

 

אני גם לא חושב שזאת דוגמה רק לכדורגלנים, או בכלל לספורטאים. ברור שדברים כמו אמוציות רלוונטיים יותר לספורט מאשר לעסקים, אבל אני חושב שממה שקראתי איתו ועליו (גם מהקצת שקראתי מהספר שהביאו פה או שלחו לי) יש גם הרבה דברים שאפשר ללמוד. בכלל מבחינתי כשאני מתעניין בחיים של אנשים שאני מעריך מה שמעניין אותי זאת הגישה שלהם לדברים - פחות מה עשו ויותר איך עשו.

 

מרגש גם לראות כמה הוא קרוב למשפחה שלו, ראיתי במוסף של ידיעות שמצויין בספר שכשקיבל את החוזה הראשון הכניס סכומי כסף גדולים למעטפות, נכנס לרכב והתחיל לעבור בין אנשים ולסגור חובות של שנים של אמא שלו. אני מנחש שאולי דווקא בגלל שאבא שלו עזב הוא מעריך את מי שכן היה שם בשבילו. ובהקשר הזה, אמנם משפחה זה לא אותו דבר כמו יחס במקום עבודה ומקהל אוהדים, אבל הוא דיבר הרבה על אכזבה מהפועל (כמו שהראיתי בהודעה הקודמת) על זה שלא היו שם כשלא הלך, ואני מאמין שבאמת מעריך את זה שעכשיו ג'ורדי, מיכה ואוהדי מכבי כן תומכים בו, ואני מאמין שמיכה לא השחקן היחיד שדיבר איתו אחרי זה. הוא סיפר למשל איך אף אחד לא דיבר איתו כשנפצע באיטליה. אני חושב שדווקא בגלל שציפה להפוך לסמל בהפועל הוא מעריך את זה שהיחס שאנחנו נתנו לו שונה לחלוטין. ונכון, זה גם בגלל הגולים שלו, אבל בשורה התחתונה בינתיים אנחנו שם גם כשכולם נגדו, בהפועל לא היה לו את הזה.

[idan12]

הציטוטים נהדרים

[קובי החולוני]

אז אתה מתלונן על זה שלא עזב את מכבי בשביל אנגליה (שגם שם היה יכול להרוויח יותר מאשר במכבי) אלא לסין?

כן, הוא עזב את מכבי בשביל כסף ולא בשביל רמה יותר גבוהה, כי בגילו העדיף להפוך לסמל ולאגדה במכבי ולשבור שיאים על פני משהו שפחות מרגש אותו (וגם בסין, שעבר אליה בשביל הכסף, אמר שקורה שמתגעגע למכבי).

 

למה לי, כאוהד מכבי ת"א, צריך להפריע שהשחקן הכי גדול בהיסטוריה של הקבוצה שלי העדיף לכתוב פה היסטוריה ולא לעבור לסטוק שלא מרגשת אותו כדי שפרשנים יגידו שיותר טוב מחמד?

 

בכלל, למה כשלה טיסייה נשאר בסאותהמפטון או טוטי נשאר ברומא זה רומנטי, אבל כשזהבי נשאר במכבי זה פחדני? אני זוכר שבפורום של באזל כתבו על זה שנשאר אצלנו שכנראה יש שחקנים שעדיין נאמנים לקבוצות שלהם או משהו כזה. הלוואי שכל השחקנים בעולם היו בוחרים לנסות להשאיר מורשת ייחודית משלהם על פני קריירה בנאלית שאף אחד לא יזכור בעוד 20 שנה.

איזה שער לדעתך יהיה חרוט טוב יותר בזיכרון של אנשים בישראל, בניון בברנבאו או זהבי בבאזל? איזה שער יהיה חרוט יותר בזיכרון של אוהדי הקבוצה שבמדיה הובקע, בניון בברנבאו אצל אוהדי ליברפול, או זהבי בבאזל אצל אוהדי מכבי? מגוחך להגיד שהוא פחדן או חסר אמביציה כשהוא העז להחליט שהוא שובר את שיא השערים שהובקע בעונה, שיא המשחקים הרצופים בהם הבקיע, ולוקח את מכבי לבדו לצ'מפיונס ליג.

 

לבקר את ערן שלא עבר לאירופה זאת חתיכת כפיות טובה. צריך להגיד לו תודה על זה שהעדיף להישאר איתנו, ולהעריך את החשיבות בכך ששחקן ברמתו התעקש שמאושר במכבי וזה מספיק טוב לו, כי אנחנו מועדון מספיק גדול. הוא נתן לנו גאווה ואינספור זכרונות, ובשבילי לפחות זה שווה יותר ותורם לכדורגל הישראלי יותר מאשר לראות כותרת "ליגיונרים: זהבי כבש נגד סוונזי". לא מאשים אחרים שלא ניסו לכתוב היסטוריה בלתי-אפשרית, זה בכל זאת בלתי-אפשרי ורק ערן יכול.

פשוט זה.

[Omer]

הפסקה האחרונה שלך נכונה אבל אי אפשר להשוות בין השער של זהבי לבניון.

בניון כבש במשחק שבערך 100 מיליון איש ברחבי העולם צפו בו ו 10 מיליון או יותר אוהדי ליוורפול ברחבי העולם קצפו משמחה,יחד עם כמעט כל ישראלי שצפה במשחק שזה עוד מיליון איש בערך. רגע שיא לכדורגלן ישראלי לכבוש במעמד כזה ובמשחק כזה. הגול של זהבי הרגיש לנו כמו התערבות אלוהית, אבל לא איזה הישג או שיא ומעמד יוצא דופן.

 

יש תפיסה כזו שיחס הגומלין בין קהל ל"ליגיונר" הוא אנחנו נעריך אותך ונשב בצורה פרובינציאלית לצפות בשידורים של הקבוצה שלך מול קבוצה אחרת (שכמובן לא היינו צופים במשחק אם אתה לא שם) אז לך תביא כבוד בבקשה לעם ישראל, קבוצה טובה יותר ליגה טובה יותר והצלחות בבקשה. התחושה שזהבי דורש הרבה כבוד וכל מה שהוא עושה זה לתת גולים בליגה הסינית החלשה, תמורת חוזה המיליונים, ששאר הכוכבים שמקשטים אותה לא מתאמצים או מתעניינם בה אפילו. אם תשאל את פאטו באיזה מקום בטבלה הקבוצה שלו אז הוא לא יודע. אני אישית ראית את אובפמי מרטנס עושה קעקוע ענק בבטן יום לפני משחק והבנאדם כבר 3 שנים לא נרדם לפני 4 בבוקר.

 

כל זה לא שולל שאני חולה על זהבי והייתי מוכן עכשיו לעשות טרייד עם גואנגז'ו של זהבי תמורת מיכה + הכלייה שלי.

אני לא אומר חלילה שלכבוש במשחק שצופים בו עשרות (או יותר) מיליונים זה לא מכובד, שלא תבין אותי לא נכון. אני כן חושב שזה משהו אחר, ושלגיטימי להעדיף את הדבר השני - למרות שכנראה שגם ערן היה בוחר לכבוש שער במעמד הזה. אבל לעומת זאת הוא כן ויתר על לשחק בקבוצה כמו סטוק, בזמן שחמד שזוכה לשבחים בארץ בחר לשחק בברייטון בליגת המשנה. שזה בהחלט לגיטימי. אבל נראה שערן פחות מתרכז בדרך קונבצניונלית לזכות בשבחים (לא שזה לא מעניין אותו) ולא הולך לפי רשימת משימות מקובלת.

 

אני מסכים איתך שבארץ שופטים שחקנים באופן שאתה כותב - רק שממה שמסופר מתמוגגים מזהבי בסין וגם שם הוא נחשב לתופעה כבר. הבעיה שבארץ זה פחות חשוב מאשר לשחק בליגה טובה, ואני לא מסכים עם זה. אני חושב שלגיטימי לחשוב ככה, כן? אבל גם לגיטימי לחשוב אחרת.

 

אני כן חושב לגבי הגול בבאזל שהוא מאוד הישג יוצא דופן. זה שער נהדר, זה לא פוקס. בנוסף, יש לזהבי כל כך הרבה שערי קלאץ' שברור שזה לא מזל.

 

אני מסכים גם שערן רוצה כבוד. אבל מה לעשות שהקריירה של חמד בברייטון לא מביאה אותו סוג של כבוד, ובאותה עוצמה. כן, מעריכים אותו בארץ, כן, כותבים שהוא חייב לפתוח - אבל כמה אנשים באמת רואים אותו משחק? כמה גולים שלו אנשים יזכרו אחרי הפרישה? שוב, אני לא אומר שרע ובטח שלא שופט אותו לרעה על זה. אם הוא היה כובש 10 שערים באנגליה הוא אולי היה מקבל יותר מחמאות בטורים של פרשנים ניטרלים, אבל את האהבה והערצה שיש לו עכשיו הוא לא היה מקבל.

 

זה אגב מעבר לעניין הנאמנות כמו שתופסים אותו בארץ (לשחק רק בקבוצה שאהדת כילד או שגדלת בה), זה פשוט להעדיף להישאר במקום שנוח לך בו ושאוהבים אותך בו, גם אם אחרים שופטים אותך על זה לרעה ואומרים שזה לא בסדר. לה טיסייה העדיף להיות אלוהים בסאותהמפטון לא כי הוא אוהד סאותהמפטון - הוא אוהד טוטנהאם ואמר שהיה קשה לו מאוד להחליט אם להישאר שם או לעבור לטוטנהאם (הקבוצה היחידה שעניין אותו לעבור אליה), כי זה חלום ילדות שלו. הוא כבר הגיע לסיכום איתם, אבל ברגע שסאותהמפטון השוותה את השכר העדיף להישאר במקום שכבר העריך אותו ושהיה לו טוב בו, והוא גם אמר שאשתו העדיפה להישאר שם ולא לעבור ללונדון.

 

בשורה התחתונה לה טיסייה לנצח יהיה אגדה בסאותהמפטון, וזהבי לנצח יהיה אגדה במכבי. אז אמרו שאין לו מוטיבציה, אבל בתכלס הוא כן ניסה לשבור שיאים, פשוט ניסה לעשות את זה אצלנו ואיתנו. מי אמר שזה שווה פחות מלהופיע בדירוגים של אנשים ניטרלים?

[קאוביין]

מכבי מועדון שחי על תארים והשיגים שרק להיות מנצח וראשון מעניין אותו

אם ערן הוביל את המוועדון לשושלת ולהשיגים באירופה אז הוא אגדה לנצח וזהו, הפז"מ לא מענייין.

 

אני רק אומר שנראה שהוא מצפה לקבל גם מכלל הציבור, ולא רק אוהדי מכבי, מעמד של הליגיונר שיש סביבו קונצנזוס

כמו שבניון, ברקו, רוזנטל ורביבו היום, וזהו פשוט לא יכול להיות שבחרת לשחק בסין. שישלים עם זה וזהו.

 

יש כאלו שגם לוקחים את זה לצד קיצוני שאומרים שהוא אפילו בקרקס ולא במסגרת תחרותית

אבל לדעתי הוא פשוט עבר מליגה חלשה בישראל לליגה חלשה באותה מידה בסין

[Miki6846]

נניח והליגה הסינית היא ליגה גרועה, למרות שסתם נסחפים בישראל.

גם בליגה חלשה זה מטורף לעשות מספרים כאלה, בטח שהחלוצים מהטובים בעולם לא מתקרבים לזה.

אגב למי ששם לב לפני שזהבי עבר לשם, לא היה ולו איזכור אחד לגבי חולשתה של הליגה הסינית למרות הרבה כתבות עליה, מאז ערן היא מוזכרת כרמה של ליגה א הזוי חחח.

[Harelma]

מדבר בידיעות על העניין שלו בלהיות מנהל מקצועי אחרי הפרישה.

 

רק אותי ממש מלהיב הרעיון לראות אותו ואת שרן ממשיכים את הכיוון של ג'ורדי, נוכח זה שהם מתייעצים איתו, מייעצים לו ולומדים ממנו כבר עכשיו? שני אנשים שגם מבינים טוב מאוד מה זה מכבי, הלוואי ששחקני עבר יתחילו לעבור את המסלול של נוער-רמלה-מכבי, על משקל המסלול שפפ עשה (נוער-ברצלונה ב'-בוגרים), שגם אוסקר היה אמור לעשות, ונראה שמכבי אולי ייעדה לתורג'י (?). חוץ מזה אני גם שמח שבני טבק ויואב זיו קיבלו תפקידים ועוברים לתפקידים חדשים, ומקווה שאם ערן ירצה תפקיד מקצועי מכבי תדע למצוא לו משהו בתור שלב ראשוני, שממנו עוד ילמד ויתקדם הלאה. מבחינתי שרן וערן הם שני חלקים שביחד מסמלים נפלא מכביזם, נראה שכמנהיגים בחדר ההלבשה הם השלימו נהדר אחד את השני - כל אחד מהם אדיר גם בנפרד ובפני עצמו, אבל ביחד זה כאילו שהשלם עולה על סך חלקיו - מקווה שגם אחרי הפרישה ימשיכו לעשות את זה יחד.

 

אגב, גם את ראדי הייתי שמח לראות עובד כמאמן במחלקת הנוער אחרי הפרישה. זה נכון שלא כל שחקן עבר הוא איש מקצוע טוב לאחר הפרישה, החוכמה היא למצוא את הדרך לטפח אותם לכאלה, כמו שבברצלונה ובאיאקס עושים - ואני שמח שמאז שג'ורדי במכבי הוא דגש הוא ממש לא רק על בחירת שחקנים.

עם כל האהבה והערכה לערן, אני לא בטוח שהוא בנוי להיות מנהל מקצועי. מנהל מקצועי צריך לשדר המון קור רוח ולא להתרגש מכל מילה שאומרים עלייך בתקשורת. במגרש שמתגרים בו זה הופך אותו ליותר טוב כי הוא בחור אמציונלי שרוצה לתת בראש לכל מי שמעז להתעסק איתו, מנהל צריך לדעת לעשות את ההפרדה ולדעת לא תמיד ללכת ראש בראש בכל מקרה. שחקנים שיבואו אליו עצבניים אני לא יודע אם ערן מסוגל להתמודד עם זה נכון. ייני מצד שני אני מאמין שיכול להיות מנהל מעולה. יש לו את כל התכונות של מנהיג.