Jump to content

ערן זהבי - הביוגרפיה - לאחר קריאה


forza

Recommended Posts

היא לא מהליגות החזקות באירופה, אבל מגזימים בארץ עם הרמה שלה

מכבי תא ובש לא לוקחים אליפות שם נקודה

הליגה הסינית אכן לא מהליגות החזקות באירופה
Link to comment
Share on other sites

 

זה הבנאדם. הוא טוטאלי ואמוציונאלי. אם היה בגישה ש"לא בושה להודות"... הוא היה גם משחק ככה, כמו טבס ושאר הכוכבים. זה שהוא מחובר רגשית גורם לו לרצות ולהיות הכי טוב, לרצות להוכיח.

זה משהו שכולנו צריכים ללמוד, בכלל לחיים.

בגדול אני מסכים איתך עם הגישה והבן אדם. אבל הוא יודע את האמת והוא אף פעם לא מודה בזה בפה מלא שכן הוא הלך נטו בשביל הכסף ולא בגלל שהיה לו תשוקה להיות אלוף סין. גם אם הרמה שמה לא פח כמו שעושים ממנה, עדיין מדובר בליגה חלשה שרוב השמות הגדולים זורקים שמה זין ותכל'ס הם די ויתרו על לשחק כדורגל מקצועני במקומות שהם יכולים.

Link to comment
Share on other sites

את הליגה הסינית אי אפשר להשוות לשום ליגה בעולם.

 

לרוב הקבוצות יש 2-3 כוכבים זרים ברמה שלא היו יורקים על ישראל, אבל שחקני ההתקפה המקומיים ברמה של תחתית ליגת העל ורמת שחקני ההגנה היא בין תחתית על לליגה לאומית. השוער ברמה של לאומית.

 

אברגרנדה יוצאת דופן עם שחקנים סינים שפיזית טקטית ומנטלית מעל הישראלים הבכירים בליגה שלנו. מלבד הנפילה עם ג'קסון מרטינז הם בדרך כלל מצליחים עם זרים.

שנגחאי sipg, במקום השני בלי סיכוי לאליפות, זה כמו רעננה מחוזקת בקיארטנסון פי 3 (הולק) וואקמה פי 3 (אוסקר) ואוגו פי 3 (אלקסון)

Link to comment
Share on other sites

גם אנחנו וגם בש התמודדנו עם קבוצות ושחקנים לא פחות טובים, לפעמים זה הלך ולפעמים לא אבל מה שבטוח שזהבי ממשיך להוציא משפטים שלא היו מביישים את אלון מזרחי, חוסר מודעות מוחלט.

Link to comment
Share on other sites

גם אנחנו וגם בש התמודדנו עם קבוצות ושחקנים לא פחות טובים, לפעמים זה הלך ולפעמים לא אבל מה שבטוח שזהבי ממשיך להוציא משפטים שלא היו מביישים את אלון מזרחי, חוסר מודעות מוחלט.

רוצה לשחק בישראל או ברמאללה

Link to comment
Share on other sites

ראיון מעולה של יוסיפוביץ בהארץ על הספר ועל זהבי.

קטע שאהבתי:

 

המסקנה שלי מהספר זה שזהבי הוא השחקן הכי מכביסט בהיסטוריה והיה כזה גם כששיחק בהפועל. הוא אומר לג'ורדי קרויף לרכוש שחקנים רק כדי שיישבו על הספסל ולא ישחקו במקום אחר.

את בן שהר. כשג'ורדי קרויף אמר לו (בדרבי בו התעמת זהבי עם אוהד; ע"צ) שירידה מהמגרש זה הפחתה של 9 נקודות אז הוא אמר לו "אני אחזיר את הנקודות האלה".

הוא תמיד בטוח שהוא ינצח.

בגול האליפות שלו בטדי אף שחקן בהפועל לא האמין חוץ ממנו. אם מכביסט זה כל מה שאמרת אז אני מסכים איתך. בוויילס כשהנבחרת סחטה 0-0 עם בונקר, ראיתי את גוטמן וזהבי – אחד זכה בלוטו, השני מת לו חבר קרוב. זה האופי.

Link to comment
Share on other sites

אורן יוסיפוביץ: "מכבי תל אביב הרסה לערן זהבי את נבחרת ישראל"

סגור לי ת'פינה//עירד צפריר//ספורט הארץ

 

אורן, סיימתי בשעה טובה לקרוא את הספר שלך על ערן זהבי. כמה זמן עבדת עליו?

מיולי 2014. ביום האחרון של המונדיאל בברזיל ראיינתי את גיאם בלאגה שכתב את הביוגרפיה של רונאלדו, מסי, פפ ועכשיו עובד על הביוגרפיה של המאמן של טוטנהאם. איך קוראים לו? פטוצ'יני?

פוצ'טינו.

אני תמיד מתבלבל עם הפסטה. בקיצור, ביום גמר המונדיאל הוא השיק את הביוגרפיה הרשמית של מסי. חודשים חיפשתי רעיון לספר וכשראיינתי אותו הבנתי שאני צריך ביוגרפיה. מיד ידעתי שזה יהיה ערן זהבי, המועמד היחיד שבאותו שלב עלה לי לראש זה אברהם גרנט...

"סיפורו של מועמד".

גדול, שם מצחיק. כשחזרתי לארץ נפגשתי עם זהבי כדי להודיע לו. אמרתי לעצמי שזה יהיה איתו או בלעדיו. התגובה הראשונה שלו היתה "למה לא על יוסי בניון?". הסברתי לו שעל בניון ייכתב בטח ספר ראוי, אבל אני אהבתי את האש שהוא מייצר, את האהבה והשנאה, את המעבר מהפועל למכבי. הוא הסכים למרות שהבהרתי לו שזה ספר שלי, לא במשותף על כל המשתמע מכך, ושאין לו סיי, שחשוב לי שזה יהיה ספר עיתונאי, לא אוטוביוגרפיה שמה שאתה רוצה נכנס. הדבר היחיד שהוא ביקש זה לא להיות מופתע, שאם יש איזה טינוף עליו שיידע לפני שיוצא הספר. לא היה שום דבר שהוא ביקש שלא ייכנס.

הוא הכיר אותך?

הוא הכיר, אבל לא סיקרתי את הפועל או מכבי תל אביב באופן שוטף, זה לא שדיברנו יותר מדי והיתה קרבה.

מתישהו הוא התחיל לכתוב לכם טורים ב"וואלה".

זה לא קשור אליי, אפילו לא ידעתי על זה.

מי הרוויח יותר פר טור?

ב"וואלה"?

כן.

זה כמו שתשאל מי הרוויח יותר פר גול.

אתה יותר יצירתי ומבריק ממנו על הנייר.

על הנייר ליטרלי כן. שמע, אני לא יודע כמה הוא הרוויח, אבל האיש פצצת רייטינג.

הוא מביא מספרים גם בכניסות.

בכל אתר יש מה שמודד, אני לא עורך אבל הימים הראשונים שלו מבקיע גולים בסין זה ברמת רייטינג של דייויד בלאט בגמר ה-NBA.

כשקרה מה שקרה עם סרט הקפטן נגד מקדוניה, המחשבה הראשונית שלך היתה "אוי, זה רע לי", או "אחלה באזז בשביל הספר"?

כשהתחילו שריקות הבוז בכל נגיעה היה לי לא נעים והרגשתי שהוא יעשה משהו הרבה יותר חמור. בשנייה שזרק את סרט הקפטן הרגשתי כאילו אני עשיתי את זה - בשעתיים שאחרי קיבלתי מעל 500 הודעות. היתה לי מחשבה שזה רע לספר, שבטח יראו בזה בגידה במדינה, הפקרת נשק. תוך שעה מומחי שיווק שלחו לי הודעות כמו "תגיד, יזמת את זה? זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לך. היית צריך לשלם 200 אלף שקל בשביל יח"צ כזה".

טענו שפספסת פרק מרכזי בקורותיו של זהבי.

הכי לא הפריע לי. קראת את הספר, בעיני זה בולשיט, זה אפילו לא פרק, זה מיני פיצוץ בקורותיו של ערן זהבי. מאז שהתחלתי את הספר, זהבי גורם לי כל שלושה חודשים לדחות את ההוצאה. הנבחרת לא היתה מרכיב עיקרי בקריירה שלו, על כל הפרשה הזו הייתי יכול לכתוב שלושה עמודים. בספר התמקדתי במה שלא יודעים. הוא עשה פרישת אינסטגרם, בסגנון מסי, וכמו שמסי חזר לנבחרת אני חושב שגם זהבי יחזור.

הספר נוגע ביחסי האהבה-שנאה שלו עם הפועל תל אביב. תמיד הוא רצה להצליח שם, תמיד רצה לחזור אחרי כל הפעמים שעזב. הוא נפגע מהשכונתיות בהפועל - מהקמצנות של טביב, מיצחק שום שלא ספר אותו כשסיים גיל נוער, מההתנהלות מולו במחלקת הנוער, ממוני הראל ששלח אותו לשנתיים השאלה ברמת השרון, מחיים רמון שסירב לחזרתו בגלל העלות הגבוהה. היו לו הרבה מטענים.

לא אשקר, אני לא היסטוריון כדורגל, גיליתי המון דברים בפעם הראשונה. הייתי נגיד בטוח שכל הריבים שלו עם הפועל זה דברים שידעתי – פתאום אתה מגלה שבגיל 11 הוא עמד מחוץ למגרש ובכה כשלא נתנו לו להתאמן, שהוא עזב את הפועל איזה 5-4 פעמים. גם מפאלרמו האינסטינקט הראשוני שלו היה לחזור להפועל. אחרי שהוא כבר העדיף את מכבי, רונן קצב אמר לו שצריך כאקט תדמיתי לעשות כאילו הוא מנסה לחזור להפועל. כשאתה עובר למכבי אתה מבין כמה היה רע בהפועל מבחינה מנהלתית. ועדיין, מקצועית הוא חושב שהקבוצה של 2010 זו הכי טובה שהוא שיחק בה.

אחרי שהוא חתם בפאלרמו יצא לי להיות לידו ולשמוע אותו מטנף על אלי טביב ברמות שאין לתאר.

היחסים עם טביב היו על הפנים. גם המשא ומתן במהלך עונת הדאבל, שבו טביב סירב לתת לו 90 אלף דולר להארכת חוזה, ודרש שלא להוציא אותו למשחק בקאזאן, גם הוציא לו את המיץ לפני העזיבה לפאלרמו. גם העניין עם הדירה השכורה, שטביב טען שזהבי השחית. היו מטענים, אבל איזה אדם עזב קבוצה של טביב בלי מטענים?

איך היתה העבודה מולו? עושה רושם שהוא נתן לך גישה לאימיילים ולהודעות שלו מול מיץ' גולדהאר, שהעימותים ביניהם זה החלק הכי מדהים בעיני בספר.

שיתף פעולה. היו המון ראיונות, אני לא יכול להגיד לך מה ממי, אבל חברים שלו שאלו אותו "תגיד, זה אמיתי? באמת עשית את זה?". היו הרבה שחקנים ממכבי ששיתפו איתי פעולה. ראיינתי 80 אנשים, ברור שהוא אחד המקורות ושדיברתי איתו כמות שעות חולנית.

שמע, ההודעות שלו לגולדהאר "ציפיתי ליותר כבוד, חשבתי שאתה גבר... לא אשחק עבור המועדון דקה אחת נוספת", מעידות על מגלומן.

אני אתן לו מחמאה: אחרי כל שיחה ארוכה שלי איתו, הייתי ממוקד יותר ופעלתי נכון יותר בעבודה ובחיים שלי. זה נשמע קיטש, אבל אני בן אדם שלרוב נחמד מדי במשאים ומתנים על שכר, רכישת דירה או אוטו. אני חושב שכל אחד צריך ללמוד ממנו.

הוא ביזנסמן מדהים, בזה אין ספק.

עזוב זה, אנחנו בעידן בו רובנו לא מעריכים את עצמנו חצי ממה שצריך, אז הוא מעריך את עצמו פי 1.5 ממה שצריך. אני רוצה להיות כמוהו בקטע של משא ומתן.

ועדיין, לבוא לגולדהאר ששדרג לו את החוזה כל כך הרבה פעמים ולדבר אליו כמו שהצגת, "ארוויח שני מיליון במקום חמישה מיליון רק כדי לא לשחק אצלך". וזה כשאין לו סעיף שחרור, הרי הוא ויתר עליו כדי להרוויח יותר.

תגיד, אם עיתון תאילנדי היה מציע לך מלא כסף והיה לך חוזה ב"הארץ", אתה ואני היינו אומרים "טוב, בוא נחכה עוד שנתיים, לא נשבור את הכלים". ואז בעוד שנתיים כשתבוא לצייטונג אקספרס קופנגאן יגידו לך "סורי, כבר לא צריכים אותך". אז הוא לא מוכן לחכות לרגע הזה, הוא אומר "מיץ', תקשיב, או שאתה מעלה לי את השכר לרמה שמתקרבת, או ש...". הוא נוסע לטורונטו לבד, בלי הסוכן שלו, ומתמודד עם אחד מעשירי העולם, ואשכרה צועק עליו ומתווכח איתו. תקשיב, לא כדי להתחנף אליו, הלוואי שהייתי כזה. הבן אדם כל שנה מקבל העלאת שכר, מי במשק מקבל דבר כזה? ברגע שהוא עבר לגוואנגז'ו מישהו ממכבי אמר לי שהוא מתערב איתי שתוך חצי שנה הוא מקבל עוד העלאת שכר. לא האמנתי.

אגב, הספר מוכיח שבנושא הליגה הסינית גם זהבי הדוגרי יודע לגנוב דעת. הוא תמיד מאדיר אותה וכועס על הזלזול, אבל בספר רואים שכשהוא צפה בליגה הסינית הוא חשב שזו ליגה חלשה.

הוא יותר התכוון לקבוצה שלו. גם עכשיו, אם תשאל אותו "מה איכות ההגנות בליגה הסינית?" הוא יענה לך, אולי באופן דיפלומטי, שהיא לא טובה. מה מעצבן אותו? שאנשים מישראל הענקית יורדים על הליגה הסינית. אין ספק שבישראל יש בלמים יותר טובים אבל לא הרבה כאלה. בישראל הוא שם 35 גולים בעונה ובליגה הסינית יגיע, אני משער, ל-30-26. אומרים שזה קל להבקיע שם, אז למה הולק לא מבקיע במספרים כאלה? למה אוסקר לא מבקיע ככה? לפעמים אנחנו מחפשים למה זה לא מרשים מה שהוא עושה שם. כשעיתונאי אנגלי יבקר את הליגה הסינית אז אקשיב יותר.

כמה קל היה לשכנע את ג'ורדי קרויף לכתוב את ההקדמה לספר?

מפתיע כמה שהיה קל. חשבתי שהוא לא ירצה אבל הוא אמר כן תוך שלוש שניות.

הוא אפילו נתן לך ציטוטים, עבד איתך, אחרי הניכור המפורסם שלו כלפי התקשורת הישראלית.

החלק היחיד שיש ציטוטים שלו זה בחלק על באזל. אתה אומר דברים, אין לי מה להגיד לך על זה, אתה מבין את זה לבד.

מה שמעניין במה שקרויף כתב זה שעם כל האהבה לזהבי, הוא מביע ביקורת נוקבת על החגיגות המתגרות שלו מול אוהדי הפועל.

אני חושב שאין בעל תפקיד במכבי שאהב את זה. גם פאולו סוזה אמר לו "לא לירוק ליד שהאכילה אותך".

לא אהבו ואחרי דרבי הלכו והוציאו מרצ'נדייז של ה"פיו פיו".

זה כבר נהיה סמל מסחרי התנועה הזו. אני חושב שזו הדרך הכי טובה שמועדון יכול לפעול, בפנים לכעוס עליו ובחוץ לגבות אותו. אני חושב שמכבי תל אביב הרסה לערן זהבי את נבחרת ישראל בהרבה אספקטים. יש אספקטים מקצועיים שאחרי סוזה היה לו מאוד קשה לחזור למאמנים ישראלים, וגם האספקט שבמכבי הכל נשאר בפנים, קנסות, מריבות. בקבוצות אחרות, נגיד בצפון, אתה יודע כל דבר. כשאתה בנבחרת אתה יושב כעיתונאי ליד השחקנים בטיסה ועולה על הדשא באימון. בתקופה שעבדתי על הספר, שחקנים במכבי סיפרו שלחזור לקריית שלום אחרי קמפיין נבחרת זה לחזור לנשום.

כמה היה לו קל להיפתח בנושאים אישיים מביכים, כמו השמועות על אוסקר גארסיה ואשתו?

לא פגשתי בחיים שלי כמראיין שחקן שפשוט עונה על הכל באוטומט ואתה לא מבדיל בין גול נגד מכבי נתניה לשמועה שקרית לפיה המאמן שלך ואשתך שכבו. חשבתי שהוא יגיד "עזוב, בוא לא ניכנס לזה". יש דברים בספר כמו הסיפור שהוא יושב בחדר ההלבשה עם טלפון ביד מול הפנים של אוסקר גארסיה ואומר "שיזדיין". הייתי בטוח שהוא יגיד "פה הגזמת, הוצאת אותי רע". והוא דווקא אמר "זה אחד לאחד, כאילו זה קרה עכשיו".

אתה הביוגרף שלו עכשיו. אתה מסתובב עם תמונת פרופיל שלו, יש אנשים שאומרים "חביבי, אתה עדיין עיתונאי".

שאלה מאוד לגיטימית. כמעט כל סופר שהוציא ביוגרפיה, 95% ממי שראיתי, שינה את תמונת הפרופיל לספר בתקופת ההוצאה. כל מה שאני חושב על ערן זהבי עכשיו, חשבתי לפני שהתחלתי לכתוב את הספר. אני לא יכול לסקר את ערן זהבי באותה צורה שסיקרתי לפני יום שישי האחרון, זה ידוע לי שלעולם לא אחשב אובייקטיבי. אני נקי, זהבי לא מקבל שקל מהספר, אני לא שותף כלכלי איתו בשום דבר אחר. כתבתי גילוי נאות ואציין זאת בכל פעם שאכתוב עליו.

יהיה גם סרט?

קודם כל יהיה סרט של גיא זהר עליו בערוץ 10 בשבוע הבא, שמתמקד בעיקר בשנה שלו בסין.

אני מדבר על סרט עלילתי.

קטונתי. בוא נראה שיש קהל בישראל לספר קודם כל.

למי היית נותן לשחק אותו בסרט?

ידעתי שתשאל את זה ואפילו חשבתי על זה כמה דקות. אין לי כלום בראש, אתה רוצה להציע? יהודה לוי?

עבר לי בראש, אבל אם רוצים מישהו עם כישורי כדורגל אז ב"האלופה" יהודה לוי הוכיח שהוא לא האיש. עבר לי בראש לירון לבו.

זה ההוא מ"חלומות נעורים", והוא היה חבר שם של דנה אשכנזי אז זה בכלל מתאים לסיפור. אלי טביב יופיע ב-cameo (הופעת קמע - ע.צ). אני כבר אומר לך, בסרט תצטרך תקציב. ביום ההוא אצל גולדהאר בקנדה הוא נסע בפרארי וטס במסוק.

אתה חושב שמלכתחילה הוא לא היה צריך לקבל את תפקיד הקפטן בנבחרת?

כשייני היה קפטן במכבי אז זהבי היה קפטן מגרש כזה, מנהיג שמסתכלים עליו על הדשא. זה הכי נוח לו, להיות פשוט על הטיקט של הכי טוב ולא לסבך אותו עם מסיבות עיתונאים וכשלא הולך אז הוא הפנים של הכישלון.

הוא צריך מערכת שלמה שתעבוד בשבילו – דוברות, מאמן, שיזמנו בשבילו שחקנים כמו דור מיכה.

הוא בטוח היה נהנה אם היו מזמנים את מיכה בגלל התיאום ביניהם. אף אחד אף פעם לא אמר לי שזהבי ביקש להיות בתפקיד מסוים או ששחקן אחר ישחק או לא. ממה שהבנתי, לא רק שזהבי לא ביקש לשחק 9, הוא גם רצה לשחק ביחד עם תומר חמד. ההרכב נגד מקדוניה היה הגנתי לדעתו. דיברתי עם כמה צדדים, יש עמדה שערן לא רק לא אוהב לשחק בה, הוא לא צריך לשחק בה - וזה בכנף.

תסכים איתי שעם כל מחסום שהוא פרץ, עם כל שדרוג כספי, הוא נהיה קצת יותר שחצן ואלוהים בעיני עצמו. אולי זה בלתי נשלט.

לא אתן לך את כל הקלישאות על "הולך לבתי חולים בתנאי שלא תהיה תקשורת ועונה לכל הודעה מכל ילד". שים את כל זה בצד. ברור שהאופי שלו השתנה עם השנים. בעבודה שלי נתקלתי באנשים שמרוויחים 1/50 ממנו והם הרבה פחות נחמדים. קבענו המון ראיונות, הוא תמיד היה מסביר פנים.

אתן לך דוגמה מהספר שלך, איך הוא לקח קשה את זה שנתנו את מספר 7 לעומר אצילי וזה גרם לו לחשוב שהוא לא צריך לחזור למכבי לעולם.

שמע, זה היה עניין של סערת רגשות, ממה שהבנתי זה כבר נרגע. הוא כעס על איך שאצילי הודיע לו שהוא לוקח את המספר שלו. אני יכול להבין את הכעס, עם נמני אף אחד לא נגע במספר 8 המון שנים. האם זה צריך לעניין אותו כל כך? לא בטוח, אבל זה מה שהיה.

כאישיות אתה חושב שהוא מודל לחיקוי ראוי עבור ילדים?

חד משמעית. אני לא חושב שלא היו דברים שליליים בהתנהלות שלו, אבל הוא בהחלט מודל לחיקוי. לבן שלי לא אגיד לזרוק את סרט הקפטן או לעשות פיו פיו לקהל יריב, אבל אגיד לו "קרא את הספר, תראה איך עומדים על שלך, איך מגיל 5 אתה רוצה להגיע לאנשהו ומגיע". קובי בראיינט ובן רות'ליסברגר היו חשודים באונס. עדיין לא שמעתי אצל זהבי על דברים פליליים. את המכלול של זהבי, אני קונה כמודל לחיקוי.

המסקנה שלי מהספר זה שזהבי הוא השחקן הכי מכביסט בהיסטוריה והיה כזה גם כששיחק בהפועל. הוא אומר לג'ורדי קרויף לרכוש שחקנים רק כדי שיישבו על הספסל ולא ישחקו במקום אחר.

את בן שהר. כשג'ורדי קרויף אמר לו (בדרבי בו התעמת זהבי עם אוהד; ע"צ) שירידה מהמגרש זה הפחתה של 9 נקודות אז הוא אמר לו "אני אחזיר את הנקודות האלה".

הוא תמיד בטוח שהוא ינצח.

בגול האליפות שלו בטדי אף שחקן בהפועל לא האמין חוץ ממנו. אם מכביסט זה כל מה שאמרת אז אני מסכים איתך. בוויילס כשהנבחרת סחטה 0-0 עם בונקר, ראיתי את גוטמן וזהבי – אחד זכה בלוטו, השני מת לו חבר קרוב. זה האופי.

תגיד, כשהוא סיים לקרוא את הספר מה הוא כתב לך?

"ציפיתי שיהיו יותר ציטוטים שמטנפים עליי". הבעיה שעכשיו יחשבו שאין טינופים וכל מי שקורא אומר שיש מלא. הוא לא מכור לטינופים, אבל הוא יודע לקבל אותם וזה אפילו מניע אותו להצלחה.

ולסיום, למה אתה תמיד נשמע מצונן?

אולי זו הפר

Link to comment
Share on other sites

אתם מדברים כמו ילדות קטנות.

ההתנהגות לגולדהאר קנתה לזהבי את המקום במכבי כשיחזור.

 

אחד כמו גולדהאר פוגש כל יום מלא לקקנים מתרפסים שמתקפלים בפני כל נאד שלו. לפגוש מישהו שבא מעמדת נחיתות עומד על שלו באסרטיביות כזו זה משהו שמעורר כבוד והערכה. אתה רוצה אנשים כאלה בצד שלך.

עובדה שכשהגיעה ההצעה של 8 מיליון (אחרי שסרב ל- 5) גולדהאר פתח אפשרות לשדרג עוד את החוזה והם כמעט הגיעו לסיכום.

זה לא קרה ואולי טוב שלא קרה כי זו חתיכת משקולת וזה פער הזוי ולא בריא בחדר הלבשה ואני חושב שזהבי הגיע לשיא. אבל הוא עוד יישוב.

Link to comment
Share on other sites

ההתנהגות לגולדהאר - גועל נפש.

אתה מגזים, בסך הכל ניהלו משא או מתן וזה לגיטמי. גם זהבי יכול להגיד על גולדהאר שהתנהגות שלו מגעילה אחרי שהוא מסנן אותו כמה ימים בזמן שזהבי יודע שממתינה לו הצעה
Link to comment
Share on other sites

אתם מדברים כמו ילדות קטנות.

ההתנהגות לגולדהאר קנתה לזהבי את המקום במכבי כשיחזור.

 

אחד כמו גולדהאר פוגש כל יום מלא לקקנים מתרפסים שמתקפלים בפני כל נאד שלו. לפגוש מישהו שבא מעמדת נחיתות עומד על שלו באסרטיביות כזו זה משהו שמעורר כבוד והערכה. אתה רוצה אנשים כאלה בצד שלך.

עובדה שכשהגיעה ההצעה של 8 מיליון (אחרי שסרב ל- 5) גולדהאר פתח אפשרות לשדרג עוד את החוזה והם כמעט הגיעו לסיכום.

זה לא קרה ואולי טוב שלא קרה כי זו חתיכת משקולת וזה פער הזוי ולא בריא בחדר הלבשה ואני חושב שזהבי הגיע לשיא. אבל הוא עוד יישוב.

 

 

אתה מתכוון לזה?

 

Link to comment
Share on other sites

 

 

אתה מתכוון לזה?

 

 

בגדול בניגוד לזהבי זה מה שקורה כשג'ורג' עושה את ההפך מהאינסטינקטים שלו.

אבל עד שיצא לו משהו מוצלח לא ניתן לו את הקרדיט?

Link to comment
Share on other sites

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.