Jump to content

היום לפני 14 שנים


Dor b

Recommended Posts

אחד הימים הכי מאושרים ודרמטיים שחוויתי כאוהד.

יום שהוכיח כי למרות הכול, ולמרות שהעסק היה נראה די אבוד,

המכביזם חי ובועט.

Link to comment
Share on other sites

איזה משחק ואיזה ימים...

יושב ביציע מעורב עם אבא שלי ומאחורינו אוהדי פתח תקווה עם טרנזיסטור, שמעדכנים על כל גול של חיפה. משחק מטורף.

Link to comment
Share on other sites

אחד הימים המאושרים בחיי.

 

במחצית היינו בטוחים שאם חיפה תצטרך היא גם תנצח 15-0, ושלא בטוח שנשים בכלל גול.

Link to comment
Share on other sites

איזה עונה זאת היתה יאללה, כל משחק פירוטכניקה ו500 אנשים שמחכים שיפתחו את השערים שעתיים וחצי לפני המשחק, ארגון שסוחף את הקהל, סמל על הדשא ועל הספסל וכולם קיבלו תמיכה מהקהל, לך תסביר לילד עכשיו שדבר כזה יכול להתקיים במציאות.

שאתה בתור ילד בתיכון תוהה האם גיבורי על באמת קיימים ואז מגיעים ה3 משחקים האחרונים ואתה לא בטוח מה נסגר.

איזה דיכאון היה במחצית ואיזה כיף היה לרוץ לספורטק אחרי, משחק אגדי ואליפות שמורכבת מאינספור ווינרים כשגיבור העל משקיף מעל כולם.

איך לוני פירק לנו הכל בקיץ הבן זונה.

Link to comment
Share on other sites

השידור של קמי ברץ בגול השני של עובד הוא אחד המרגשים שאני זוכר במשחקים של מכבי (מאלו שתועדו)

הצרחה של ה״ישששש״ שהיו ברמת גן בגול של עובד זה משהו שלא אשכח לעולם.

אף אליפות או גביע מהשנים האחרונות לאו דווקא שלנו, לא התקרבו לרמה של הצרחה ההיא... בשידור של יורם ארבל ומוטי איוניר שומעים את הצרחה יותר טוב.

לא אשכח את זה לעולם... שמנו 1-0 באותה שנייה אלוהית נהיה 5-1, ואז כל רמת גן שר את אני מודה בטירוף כזה...

ואיך שאני מודה נגמר ודעך לאט לאט ראובן עובד לקח את הכדור מהחצי והשאר היסטוריה.

 

אגב רואים אותי בשידור אחרי הגול של עובד התמונה עברה לקהל, הייתי ילד בן 8 עם חולצה של רביבו שהיה בפנרבחצ׳ה קופץ על אבא מצד ימין לשוטרת ☺

Link to comment
Share on other sites

איזה כיף היה אותו יום.

זוכר שבמחצית אבא שלי לא יכל לעמוד בלחץ וביקש שנלך הביתה.

שכנעתי אותו להשאר עד דקה 65.

באתי עם אבא שלי ואחי הקטן בן ה7.

הוא כל כך סבל מההמתנה למשחק והמתח והבאסה במחצית הראשונה שאבא שלי לקח אותו במחצית הביתה ושניהם פיספסו את המשחק.

Link to comment
Share on other sites

זאת הייתה העונה הראשונה שהתחלתי ללכת עם חברים לבד למגרשים ולא עם ההורים. אני זוכר שנכנסנו לאצטדיון חיפשנו מקומות יחסית למעלה (עד כמה שיש למעלה בשער 10 באיכסטדיון המקולל הזה) כי זה היה איזה שנה או שנתיים אחרי אמיר רנד ופחדנו שיפרצו למגרש ונהיה למטה.
באתי עם רדיו קטן שקיבלתי מתנה מקוקה קולה ושמעתי שירים ושערים תוך כדי (יואוו זה פשוט משהו שלא נתפס בימינו עם הסמארטפונים...) וזאת הייתה האליפות הראשונה שממש הייתי נוכח בה.
ימים אחרים לגמרי מבחינת עידוד וקהל וכל המסביב... פפפףףף........ מרגיש זקן.

Link to comment
Share on other sites

ילד בן 8 עם אבא בשער 11-12 ברמת גן. מנסה להבין מה קורה מסביבי כשבכל רגע מספרים לנו שחיפה כבשו עוד אחד ועוד אחד.

במחצית כולם עם פרצוף תשעה באב והשאר...זיכרון ילדות שישאר איתי לנצח.

Link to comment
Share on other sites

שער 11 ברמת גן, אני, ילד בן 12 וחצי שרק ראה חרא ממכבי, שכל החברים שלו אוהדי מכבי חיפה שרק פירקה את מכבי בשלישיות ובאותה שנה היו בצ'מפיונס, זכיתי להיות באותו המשחק עם אבא שלי ואחי הגדול שאז היה בן 22.

לא אשכח את ההלם במחצית כשחיפה הובילו 5-0, לא אשכח את השחקן של פ"ת עם הכדור 5 מטר מול שטראובר בפתיחת המחצית השניה ששוב היה נראה שאנחנו הולכים לאכול אותה.

ואז הגיע אבי נמני.

גול אדיר של פרוחה (פרוחננקובס) עם הראש, ראובן עובד בסללום וגול אדיר שמרוב הרעש של ה-"ישששש" הייתי בטוח שהאצטדיון עוד שנייה קורס ואבי נמני אחד עם השער השלישי שחתם את האליפות הראשונה שחוויתי באמת עם מכבי.

גם האליפות עם אוסקר מרגשת, האליפות עם סוזה הייתה אדירה, הטרבל עם פאקו והשישייה על ב"ש בגמר גביע היה משהו לא נורמלי, אבל רק מי שהיה בר"ג במאי 2003 יבין מה זו אליפות מתוקה של השנייה האחרונה.

הרבה דיברו על הדאבל של הפועל בטדי, לדעתי אין מקום בכלל להשוואה. כשאתה יודע שאכלת אותה במחצית כשחיפה מובילה 5-0 עם הפרש שערים עדיף ואתה עדיין ב-0-0 במשחק ביתי מול 35 אלף צהובים בר"ג.

בלתי נתפס מה שהיה שם באותו ערב והחגיגות אליפות אחר כך.

ניר קלינגר ואבי נמני, ראובן עובד ואלי ביטון, גדי ברומר האגדה, טל בן חיים שהיה הבלם הכי טוב בארץ ובדיוק פרץ, רודריגו גולדברג שהיה אחד הזרים המרגשים בישראל.

איך לוני פירק לנו את הקבוצה הזו בקיץ אחד?

Link to comment
Share on other sites

בחיים לא אשכח אך במחצית עברתי בין עשרות אוהדים בוכים במטרה להרים אותם שיש עוד מחצית וכלום לא נגמר

אין ספק שהמשחק והיום הספציפי הזה היה יום מטורף

יום שלוקחים לקבר

Link to comment
Share on other sites

גם התשוקה המטורפת הזאת ביציעים שהייתה בעונה הזאת זה היה משהו גדול, בעונת אוסקר זה חזר קצת, אבל לא באותם מימדים. זאת האליפות הראשונה בעצם שהאוהדים של מכבי היו פנאטיים, כל משחק פירוטכניקה, בלאגן, שיער מחומצן, יש קליפים מרגשים של סאב 11 מהתקופה ההיא.

 

במחצית בכיתי לאבא שלי וקיבלתי אישור לא להגיע למחרת לבית ספר, אז הייתה קצת הקלה, בסוף היינו עד 3 בלילה בספורטק וראינו איך קלינגר נותן לנמני נשיקה.

Link to comment
Share on other sites

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.