Jump to content

לגליזציה/אי הפללה


הנדון

Recommended Posts

איזה כיף/עצוב לקרוא את הנושא הזה מאמסטרדם עם ג'וינט ביד.

עטלף - הידעת שפחות מ10 אחוז מההולנדים מעשנים קנאביס?

בסביבות ה20% מעשנים טבק, ויותר מ87% שותים אלכוהול.

עכשיו בוא ספר לי עוד עד כמה הסם מסוכן מסוג קנאביס ממכר ביחס לסמים האחרים.

מה שבטוח זה שג'ורדי מעשן מלא לאחרונה

Link to comment
Share on other sites

טוני ועמוס אני מסכים איתכם לחלוטין שלא תבינו לא נכון.

עניין של התמכרות בעיני הוא נטו בראש ובכמה חזק בן אדם מול אותו דבר שעושה לו כיף או לא יודע מה עושה לו.

ובגלל זה אני מגדיר את זה כממכר בדיוק כמו כל דבר ממכר בחיים (חוץ מסיגריות ואלכוהול שלדעתי זה פי כמה וכמה).

 

בממכר אחושרמוטה אני מתכוון לכך שאדם יכול למצוא את עצמו בקלות מכור לזה אם הוא לא יודע לעשות סטופ בחיים שלו ולעצור בזמן. ושוב, כמו כל דבר, לווא דווקא קנאביס.

באותה מידה הוא יכול למצוא את עצמו מכור למלח בלי לשים לב.

 

 

אני אחדד את הכוונה שלי כי הניסוח שלי באמת היה שגוי בהודעה הראשונה וה"אחושרמוטה" היה מוגזם אז אני חוזר בי.

לצרכן הבסיסי שלא הופך את זה לדרך החיים שלו אין שום סכנה בהתמכרות ואני בדיוק ההפך מלהיות נגד (וכן גם אני שיאן הגמילות).

פשוט אני שונא שמתייחסים לזה כאל משהו תלוש מהמציאות כשבפועל אני אישית מכיר כמה אנשים שכבר איבדו את זה לגמרי (חד וחלק אני אומר שזה באשמתם).

 

והאמת שעיקר ההודעה שלי הייתה הקטע של התירוץ ללמה מעשנים בהקשר של הממשלה ופחות בהקשר של ממכר/לא ממכר.

 

ניסית פעם "להגמל" מקנאביס לאחר תקופה של צריכה יום-יומית?

Link to comment
Share on other sites

 

כל העניין בהתמכרות הוא שגם את תרצה וגם אם לא, אתה מתמכר, הגוף מפתח תלות.

סיגריות לדוגמה, תעשן במשך תקופה קצרה ולאחר הפסקת שימוש אתה תראה תופעות כמו תיאבון מוגבר, ירידה בחשק המיני, חרדה, הזעה, הפרעות שינה, עצבים).

ולטענתך זו תלות שאיננה יכולה להיגרם מקנאביס?

כי אני לוקח את הדברים שציינת פה לדוגמא אישית של מישהו שאני מכיר והרבה מהתופעות קיימות אצלו.

 

 

 

ניסית פעם "להגמל" מקנאביס לאחר תקופה של צריכה יום-יומית?

לא תקופה ארוכה מדי אבל כן- איזור החודש.

אותו דבר אגב קרה לי גם עם סיגריות רק שעם סיגריות האמת אחרי התקופה הזאת הרגשתי הרבה יותר צורך להפסיק מהחשש שאתמכר.

בשני המקרים לא הרגשתי קושי מיוחד.

Link to comment
Share on other sites

לא תקופה ארוכה מדי אבל כן- איזור החודש.

אותו דבר אגב קרה לי גם עם סיגריות רק שעם סיגריות האמת אחרי התקופה הזאת הרגשתי הרבה יותר צורך להפסיק מהחשש שאתמכר.

בשני המקרים לא הרגשתי קושי מיוחד.

 

אני לא נתקלתי בבן-אדם שרצה להפסיק לעשן לצמיתות ולא הצליח או נתקל בקשיים מיוחדים שהשפיעו על ההתנהלות שלו ביום-יום, מה איתך, מכיר?

Link to comment
Share on other sites

 

אני לא נתקלתי בבן-אדם שרצה להפסיק לעשן לצמיתות ולא הצליח או נתקל בקשיים מיוחדים שהשפיעו על ההתנהלות שלו ביום-יום, מה איתך, מכיר?

אני לא יודע להגיד לך בדיוק כי המקרים שאני מכיר זה לא במעגל הקרוב שלי.

אבל אני כן מכיר בן אדם שפוטר מהעבודה אחרי שהיה העובד המרכזי של המקום פשוט כי לא הצליח לשים את זה בצד.

אחרי הפיטורים החיים שלו פשוט סבבו סביב זה וכל מה שהוא היה עושה זה לשבת בסלון של הבית שלו ולעשן. זה ככה כבר במשך כמה חודשים.

 

ושוב אני אומר, זה ויכוח סתמי כי אני חושב שאתם מפספסים קצת את הנקודה שלי.

ברור לי שהקושי להפסיק לעשן סיגריות הוא פי כמה וכמה מה"קושי" להפסיק לעשן קנאביס.

אני בסה"כ חושב שצריך לקחת בחשבון שזה יכול לקרות כמו התמכרות להרבה דברים אחרים שלא נפוצים, וצריך לדעת מתי לשים את הסטופ זה הכל.

Link to comment
Share on other sites

לא ממש ישפיע עליי כל הנושא הזה אבל יש משהו שממש ממש מעצבן ומרגיז אותי בטיעונים של האנשים שבעד אי הפללה, הטיעונים על כך שאנשים חולי פרקינסון / מחלות אחרות שעושים שימוש בקנאביס חלים שיפור. ראיתי את כל הסרטונים והזיוני שכל שלהם בפייסבוק על האנשים החןלים שחל שיפור אחרי שהם מעשנים ואני מסכים ותומך אבל כוסאמק מה הקשר בין מחת לתחת ???? למה זה הטיעון המרכזי? למה נשענים על זה כל כך הרבה? אתם חולים ? לא! אז מה הרעיון את מי אתם באים לשכנע פה, בלי להכנס ליותר מדי פרטים אני רואה את הסרטון ואת הטענות האלה ומה שאני מבין מהם זה סבבה ״בוא נאשר לכל החולים במחלות כאלה או אחרות את השימוש בקנאביס רפואי״ וברצינות לא רואה סיבה שלא. שיתנו להם באהבה אם זה עוזר. אבל לקשור את זה לאי הפללה של בן אדם פרטי שמעשן להנאתו זה טמטום מוחלט. למה להשתמש בזה כטיעון? הרכיבה על הנושא הזה אפילו מגעילה כי תכלס, זה מעניין להם את הזין. כל האמצעים משרתים את המטרה.

Link to comment
Share on other sites

על איזו קונספירציה אתה מדבר?

כל חברת תרופות גדולה שמכבדת את עצמה תורמת באופן קבוע למתמודד לפי בחירתה לנשיאות ומצפה ממנו לפעול בהתאם לאחר שיבחר (אובמה הוא רק דוגמה, הדרך שבה דיבר לפני שנבחר ולאחר שנבחר מעידה על כך).

 

אם תדע שיש זן ספציפי שמתאים לכאבי ראש לדוגמה (וכבר היום ידוע על מאות זנים שמתאימים לשיכוך כאבים ספציפיים) לא תשים פרח בוופורייזר שלך ותשאף?

תעדיף להכניס כדור מתרכובת כימית לגוף?

 

זה שאנשים רוצים לשבת בסתלבט בבית זה ידוע אני רק מביא עוד דוגמאות למה כן קנאביס משמש.

כל חברה פרטית עושה לוביינג, זה לא אומר שיש יד מכוונת מאחורי כל גישה שמרנית, וגם אם יש, היא הרבה פחות משפיעה ממה שאנשים חושבים. ברגע שהגישה בציבור משתנה, החוק משתנה. רואים את זה באירופה ובארה"ב. זה בניגוד ללוביינג יותר מוצלח, למשל של תאגידי אנרגיה למיניהן.

 

ולא, אני לא אשים בוופורייזר, בדיוק כמו שרוב האנשים הנורמטיביים (לא שאני יודע כמה אני נורמטיבי) לא יעשנו באמצע יום עבודה במקום לקחת כדור. בחיאת. אני בכלל לא נכנס לפאניקה המגוחכת שיש מכל דבר "כימי". אתה חושב שבקולורדו אנשים לא משתמשים באספירין יותר? זה שיש אנשים שמשתמשים בקנאביס בלי הצורך להשיג מרשם מיוחד (ואני באמת לא מוצא שום סיבה למנוע מהם, למען הסר ספק) לא אומר שחברות התרופות יתמוטטו.

Link to comment
Share on other sites

אני לא יודע להגיד לך בדיוק כי המקרים שאני מכיר זה לא במעגל הקרוב שלי.

אבל אני כן מכיר בן אדם שפוטר מהעבודה אחרי שהיה העובד המרכזי של המקום פשוט כי לא הצליח לשים את זה בצד.

אחרי הפיטורים החיים שלו פשוט סבבו סביב זה וכל מה שהוא היה עושה זה לשבת בסלון של הבית שלו ולעשן. זה ככה כבר במשך כמה חודשים.

 

ושוב אני אומר, זה ויכוח סתמי כי אני חושב שאתם מפספסים קצת את הנקודה שלי.

ברור לי שהקושי להפסיק לעשן סיגריות הוא פי כמה וכמה מה"קושי" להפסיק לעשן קנאביס.

אני בסה"כ חושב שצריך לקחת בחשבון שזה יכול לקרות כמו התמכרות להרבה דברים אחרים שלא נפוצים, וצריך לדעת מתי לשים את הסטופ זה הכל.

אני בעד לגליזציה אבל אני מכיר כמה אנשים שהיה להם בדיוק אותו סיפור שסיפרת והחיים שלהם נתקעו לכמה חודשים

Link to comment
Share on other sites

מחקרים בנושאים של החומרים האלו נפסק ולא מומן מחוסר עניין של חברות התרופות.

אני יודע שזה נשמע מאוד קונספירטיבי אבל זו האמת.

כך גם מחקרים בנושא LSD נעצרו בשלהי שנות ה-60.

אבל חברות התרופות הן בדיוק אלו שיפיקו את הסמים האלה אם יהיו בשימוש כתרופות, כך שלפחות לכאורה להן יש הכי הרבה אינטרס. בדיוק כמו שהרואין זה שם מותג של חברת באייר (אלה מלברקוזן).

MDMA ו-LSD, בדיוק כמו הרואין, הם סמים שהתחילו כתרופות של חברות גדולות (MDMA סונתז לראשונה אצל חברת התרופות הותיקה בעולם, ו-LSD יוצר במעבדה של סנדוז, לימים נוברטיס, אלה מהריטלין), מה שלא ממש מסתדר עם תיאוריות הקונספירציה האלה.

Link to comment
Share on other sites

אני נגד לגליזציה, נגד כל הדברים הממכרים האלה ואל תתחילו להגיד לי שזה לא ממכר..

זה ממכר, אני מכיר את זה מקרוב, אחד במשפחה שלי מעשן קבוע קנאביס ואני יכול לזהות מתי הוא עישן, מתי הוא יקבל את "המנה" שלו ומתי הוא לא.

זה סם ממכר, בדיוק כמו סיגריות, נכון שזה כרגע חוקי אבל סיגריות יותר לא בריאות לאדם אבל אם זה לא בריא אז צריך לאשר משהו אחר שהוא לא כזה בריא והוא ממכר?

 

זה לגבי שימוש עצמי, אם זה שימוש רפואי ואין מה לעשות אז כמובן לאפשר לכל מי שזקוק לזה מבחינה בריאותית לצרוך את זה.

אהלן איש יקר, אני מקווה שתשקיע בקראת ההודעה שלי ובחישבה על האמירות בה, לפחות כשם שאני אשקיע בכתיבתה. אני מתחיל את הכתיבה ב1 וחצי בלילה, נראה לי ראוי שדברים שנעשים בהשקעה בשעה הזו, יזכו ליחס מושקע גם כן.

 

התמכרות:

אני הראשון שיסכים איתך שזה ממכר, אפילו כמו סיגריות. אני מכור, אין לי בעיה להודות בזה. אני אוהב לעשן בבוקר כשאני קם, אני אוהב לעשן בזמן הלימודים, אני אוהב לעשן בזמן העבודה, אני אוהב לעשן עם חברים, אני אוהב לעשן. כבר שנה אני דוחה למחר את היום שבו אניח את המכשיר ואפסיק לעשן. אני מכור. קלאסי. לא יכול בלי זה, אבל בוא נבחן את זה רגע.

אני מכור גם למלח, לחריף, למכבי, אתה מסכים איתי שאתה מכור גם כן לפחות למכבי? אם לא כדורגל? אתה מסכים איתי שאתה מכור למלח גם כן ולא יכול לאכול משהו בלי שיש בו מספיק מלח?

ההורים שלי מכורים לחדשות, חברה שלי מכורה לפלאפון, חבר אחר מכור לקפה, בת דודה שלי מכורה לריצה. יש אנשים שמכורים לעיתון בבוקר, יש אנשים שמכורים לשנ"צ. לכולנו יש התמכרויות כאלה ואחרות. וזה עוד לפני שדיברתי על הימורים, מכוניות וסקס (כן, יש אנשים מכורים לסקס איזה קטע).

תסכים איתי, בבקשה, שלכל אחד מאיתנו יש משהו שהוא מכור אליו ברמה כזו או אחרת, בנוסף למכבי.

התמכרות לא באה דווקא לידי ביטוי בעצבנות, בגניבות כדי להשיג "מנה", בשליליות. פעם הייתי מכור לקפה. הייתי שותה 8(!) שחור במשמרת. מה היה קורה כשנגמר הקפה? כלום. כי אין. וההבדל בין בן-אדם נורמטיבי עם התמכרות סבירה לבין בן-אדם עם בעיה נפשית חמורה, זו היכולת להשלים עם כך שלפעמים פשוט אין. אני מכיר הרבה מאוד אנשים שמכורים כמוני למריחואנה, שפותחים את הבוקר עם ראש והולכים לישון עם ראש (ראש, למקרה שלא ידעת, הכוונה לבאנג). מה קורה אצלהם כשיש "יובש"? כולם, ככולם, פשוט מקבלים את זה ומחכים שיצוץ לו כיוון ויהיה מה לעשן.

מה האנטי הגדול שלך להתמכרויות? למה אתה מחליט מראש שמי שמכור לא יוכל לתפקד כשאינו מסופק? ואם אתה נגד כל החומרים הממכרים, אנא ממך, היה נחרץ גם כלפי חדשות, פלאפונים, קפה, עיתון, שנ"צים, הימורים, מכוניות וכו' וכו'.

אה, אופס, שכחתי. תוציא מהחוק גם את משכחי הכאבים וכל יתר התרופות הממכרות מעל לכל ספק אפשרי (רטלין, מישהו?). בבקשה ממך, תעזור לנו לא להתמכר לדברים האלה.

יש אנשים שנולדים עם נטיה להתמכרות. זו לא תיאוריה, אלא עובדה. תן להם משהו שמספק אותם קצת יותר מה-"ממוצע" והם מכורים אליו. אני אחד כזה, אין לי שום בעיה להודות בזה. פשוט כי כשאתה מודע לבעיה, הרבה יותר קל להתגבר עליה.

לפני סיום הנקודה, רק אבקש להזכיר בקצרה, שלפי רוב מוחלט של מחקרים נחשבים (FDA וכד'), מריחואנה נחשבת לסם הכי פחות ממכר, כך שאין שום בעיה עם האמירה שלך שזה שמשהו פחות ממכר ממשהו חוקי אחר, לא אומר שהוא צריך להיות חוקי, אבל אם אתה בעד הוצאת דברים ממכרים מחוץ לחוק, תעיף את הספורט קיבינימט, ואת כל יתר הדברים הממכרים יותר.

אני מבין את הרתיעה מדברים ממכרים, אני מבין את הרתיעה מאנשים שמכורים למשהו (מה שבעצם יוצר רתיעה מכולם), אבל אני לא מבין איך אתה יכול להתבונן על עצמך ולהגיד שאתה לא מכור גם כן למשהו, אולי אפילו יותר ממני, ולא להתקומם על כך שהוא חוקי.

 

תפקוד:

רוב הטענות שעולות כנגד לגליזציה היא שאנשים לא יוכלו לתפקד, שלא היינו רוצים שהטייס שלנו, המורה של הילדים שלנו, האנשים שמבשלים עבורנו יהיו מסטולים. וזו טענה מעניינת, בעיקר משום שראוי לבחון אותה לעומת הרצון העז שלנו שהטייס או המורה לא יהיו שיכורים, לדוגמא. האלכוהול חוקי היום. זה לא אומר שמריחואנה צריכה להיות חוקית, זה רק אומר שראוי לבדוק איך חומר שממכר הרבה יותר, משפיע או לא משפיע על התפקוד של אנשים בעלי עמדות "מפתח" (פחח, ביצים שלי, נראה אותך חי שבועיים בלי שהמפני זבל יעשו את העבודה שלהם) ועד כמה הם צריכים את הסיפוק ממושא ההתמכרות ביום-יום.

רוצה לשמוע קטע? רוב המורים לא מעבירים שיעור כשהם שיכורים, רוב הטייסים לא ממרמיאים שיכורים, ובכלל - רוב האנשים בעלי ההשפעה על חייך לא עושים דבר שקשור לתפקוד הנוגע אלייך כשהם שיכורים. למה? למה לעזאזל, הרי זה כזה ברור לכולם שכולם יהיו מסטולים כל הזמן אם זה יהיה חוקי.

התשובה הברורה היא שכל אחד מכיר את הגוף שלו, את המגבלות שלו. אני לא מסוגל ללמוד כשאני קצת שותה. אז אני לא שותה כשאני לומד. מאיפה לעזאזל צצה ההנחה הזו שכולם יהיו מסטולים כל היום, ולא ידעו לשים בצד את ההתמכרות? הנה שמע קטע ממקור ראשון - אני עצמי כבר לא מעשן בזמן העבודה במשך חודשיים (תיכף נגיע למה קורה כשאני מעשן תוך כדי), ואני מתפקד מעל לכל ספק.

נחזור אלי, פשוט כי אני הדוגמא הכי טובה שאני מכיר לתפקוד יום-יומי של אדם שעושה ראש פעם בחצי שעה אם הבאנג זמין (בעבודה הוא לא, בלימודים הוא לא, אצל חברים לפעמים הוא לא וכו'). בשלוש שנים האחרונות לא היה מצב שבו יותר מארבעה ימים לא עשיתי ראש. סבבה? באותו פרק זמן ממש, מלבד שהות בחו"ל לא היו לי יותר מ-4 ימים ללא משמרת (ובד"כ אני עושה 4 משמרות בשבוע, כמעט משרה מלאה), הספקתי ללמוד לתואר (אותו, כנראה, אסיים בהצטיינות), יש לי חברה (שגרה שעה וחצי באוטובוס, מה שמכריח אותי לסוע באוטובוסים כמעט 4 שעות [עוד אוטובוס לבית שלה] בשבוע), ויש לי מספר פרויקטים שאני עושה במקביל. לאט, אמנם, כי בד"כ 16 שעות מהיום נשרפות על לימודים ועבודה, עוד לפני שהגענו ללהכין אוכל ולישון 5 שעות בלילה.

הדברים הרלוונטים אלינו כרגע, זה עבודה ולימודים. נתחיל בלימודים, כי זה הכי פשוט. מפריע לך שאני לומד מסטול? שהחומר נכנס לי טוב יותר לראש ככה (ממספר ניסיונות שעשיתי ללמוד סאחי אני מעיד זאת)? שאני מסוגל לשבת 10 שעות על המחשב ולסכם בלי לקום להשתין, ורק לעשות ראשים, אפילו לא להרים את העיניים מהמסך כשמדברים איתי, ולסיים את התואר, ככל הנראה, בהצטיינות? אני לא חושב שזה הפריע למורים שאת ההישגים האלה רשמתי כשאני מסטול, אני לא חושב שזה מפריע ללפחות עשר אנשים שלמדו מהסיכומים שלי ולא טרחו לסכם בכיתה (אה, כן, אני מגיע לרוב המוחלט של השיעורים למרות שאני מסטול), ההישגים מדברים בעד עצמם, כנראה, אפילו די בטוח, שהמריחואנה לא דפקה לי את הלימודים. אתה יכול אולי לטעון שבלי לעשן הייתי עומד על ממוצע של מאה, אבל באותה מידה אני יכול לטעון שעם רטלין הייתי מגיע לזה. אז? זו טענה חסרת שחר, במיוחד לאור העובדה שבמקרים שבהם ניסיתי ללמוד ולהיבחן סאחי, ההישגים היו נמוכים משמעותית. אני יותר מאשמח לשמוע אם אתה חושב שיש לסטלה השפעה שלילית על הלימודים שלי.

נמשיך לעבודה: נתחיל בווידוי קל שבמשך ארבע שנים הייתה לי הפריווליגיה לעשות לפחות ראש אחד כל משמרת (ובשנתיים נוספות לעשן כל אימת שבא לי, כל עוד הכל מתקתק). היום הפריווילגיה הזו לא קיימת, אבל ארבע שנים של עבודה תחת סטלה מדברות בעד עצמן. מעולם, בארבע השנים הללו, לא פוטרתי, מעולם בארבע השנים הללו לא ננזפתי (כן, גם לא על הסמים), ומעולם בארבע שנים הללו לא נתתי פחות מ-100% למקום העבודה שלי. אני יכול לצרף לך מכתבי המלצות מגוכחים (פשוט כי זה לא מעיד דבר לדעתי) מכל המקומות שבהם עבדתי. לעולם לא תראה אותי עוצר לעשן אם יש עבודה (אני אעזור לך קצת להבין, אני עובד במטבחים), אם המטבח לא נקי, אם ההכנות לא נסתיימו, אם העישון יקח לי שתי דקות מזמן שאמור היה להיות מוקדש לעבודה על כל גווניה (כן, אפילו אם הקיר לא נקי אני לא יוצא לעשן, ותאמין לי שאף אחד מעולם לא דרש ממני לנקות את הקיר לפני שאני עוצר את העבודה). לדאגתך לבריאותי, מספר החתכים והכוויות בידי לא שונה ממספר הפגיעות ב-"קולגות" סאחים.

אין לי הצורך להצטנע, ואני ממש לא מבקש להשוויץ (למרות שברור שככה זה מצטייר, ואולי זה גם בסדר), אבל אני יודע בוודאות על כל אחד מהבוסים שהיו לי בשנים האלו, שהוא שמח ומודה על העסקתי. פשוט כי אמרו לי את זה. ואני לא רואה איזה צורך יש למישהו להגיד לי את זה, בתור אחד שלא ביקש העלאה במשכורת או פריווילגיות אחרות ממה שהתחלתי עוד ביום החפיפה, זה לא נותן להם כלום. אה, אולי הם פשוט נחמדים.

אתה לא חייב להאמין לי, אפילו יותר הגיוני שלא תאמין לי, ועוד יותר הגיוני שעל כל מקרה כמוני יש כמה מקרים של אנשים שאינם כדוגמתי, אולי אפילו שאתה באמת מכיר ולא "חבר של חבר" או הרצאה בתיכון, אבל בחיי, כל הכתוב עד כה (והלאה) אמת לאמיתה, אין לי בעיה להודות במגרעות, ולמרות שאני מסטול אני די מחובר לקרקע.

לסיכום הנקודה, עניין התפקוד (ובכללו היום-יומי) של המשתמש המכור תלוי בדבר אחד: חינוך ומשמעת. חינוך יכול להיעשות באמצעות תקציבים שיתפנו לכך (בהמשך), באמצעות הורים חכמים או סביבה הגיונית. מה שבטוח זה שמי שמעשן, גם בזמן כל הדברים החשובים הנ"ל, אם יש לו רק טיפה של שכל בראש, ידע מה הן המגבלות שלו ויתנהג בהתאם. מי שלא, ככל הנראה, לא היה 100% גם ללא זה. אני בטוח שגם אתה מכיר סאחים גמורים שהם מעופפים לגמרי, חסרי אחריות, והיית שמח מאוד אם הם לא יהיו קרובים לעיסוקיך.

 

תועלת בריאותית:

כן. הנקודה המאוסה הזאת. הכל-כך מאוסה. זו שכל-כך הרבה אנשים נוהגים להטלות בה סתם. הנה, גם אני, בשתיים בלילה מקדיש זמן לכתוב עליה, כדי שבאמת תחשוב.

לפני שנתיים + קצת האקסית שלי לקתה ב-"טנטון", אני אחסוך לך ויקפדיה - זה צפוצוף באוזן (כמו שאתה בוודאי מכיר) שפשוט לא יעזוב לעולם. בד"כ, לפי הרופאים שטיפלו בה, השבועיים הראשונים להופעתו של הצפצוף הם הקריטיים ביותר, והם חלון הזמן הכמעט יחיד (אח"כ זה סיכוי ממש ממש אפסי) לעצירתו. נהדר. חשוב שתזכור את העניין של שבועיים. יש 3 דרכים לטפל בטנטון שהוכחו כיעילות ביותר, וזאת שוב, לפי הרופאים שטיפלו בה: 1. סטירואידים. 2. תרופות אנטי-דכאוניות מסויימות. 3. טוב אתה בטח יכול לנחש לבד. לגבי סטירואידים, אני מניח שאין לי צורך לכתוב ולהסביר כמה לא היית רוצה שזו תהיה התרופה שלך בשום הזדמנות שהיא בחיים. זו האופציה האחרונה שרופאים ממליצים עליה (למעט אלו שמבקשים לומר שהם כבולים לחוק ולכן לא יכולים להמליץ על הטיפול השלישי, אז הם ממקמים את הסטירואידים בעדיפות השניה). לגבי תרופות אנטי-דכאוניות, קטלוג כל-כך נחמד שמתייחס לתרופות שמכילות חומרים כימיקליים מסוכנים ולא יציבים, שמשפיעים על כל אחד בצורה אחרת, בעיקר אם הוא לא סובל מהדיכאון בו הן מיועדות לטפל (וסליחה על ההקדמה הארוכה), תרופות אלו מלוות בדר"כ במקרים שונים, חמורים יותר או פחות, של תופעות לוואי. אחוז מאוד גבוה (בטח ביחס ללקיחת אקמול או תרופות אחרות שנלקחות בתדירות גבוהה) של לוקים בתופעות לוואי יש לתרופות אלו (ושוב, אם יש לך זמן, אתה מוזמן לעשות גוגל ולראות מחקרים של פיקוח התרופות האמריקני ודומיו ולראות זאת), תופעות שכוללות דיכאון (קטע), קלקולי קיבה חמורים, כשל מערכתי (קל או חמור), שבץ(!), מוות(!!!) ועוד ועוד ועוד.

היא קיבלה ציפרלקס. למה? כי אישור לקנאביס רפואי, בהנחה שיש התוויה למחלה הזו (לטנטון אין, לדוגמא, למרות שרופאים מסויימים ממליצים עליו, והמחקרים מוכיחים שהקנאביס יעיל), דורש שנה לפחות של טיפולים אלטרנטיביים (תרופות אחרות). אתה מבין את האבסורד? במקרה הטוב ביותר, שבו אלוהים ארגן לה קומבינה רצינית והיא מתחילה את הטיפול בציפרלקס ביום הופעת הצצוף ומקבלת אישור בדיוק לאחר שנה מהופעת הצפצוף (חתכתי את כל נושאי הבירוקרטיה לגמרי), גם אז - היא כבר 11 חודשים (קח, הוספתי שבועיים, הכפלתי למעשה, את חלון הזמן המצומצם) מאוחר מדי! מה זה יעזור לה עכשיו?

כן, יש אפשרויות שונות ומגוונות להתארגן על רפואי (שהוא בסבירות מאוד גבוה לא הזן שדרוש לה), אבל לא תמיד זה אפשרי, בטח לא בחלון הזמן של השבועיים כשהזן הדרוש די ספציפי, ומובן שלא היית רוצה לשלוח אותה להיפגש עם איזה דילר מפוקפק בשביל תרופה, נכון?

אז לא, אני לא צריך את הקנאביס הרפואי לעצמי, ולא - חוץ מהמקרה הזה אני לא מכיר עוד יותר מדי מקרים של אנשים שנזקקים לו, וכן - אני מודע לכך שקנאביס גם מעכב ומונע הופעת מחלות ובכך בעצם יש לו יתרונות רפואיים עוד לפני הצורך הממשי-דחוף בו, אבל בסה"כ, המקרה הנ"ל נועד לסבר את האוזן על כמה זה כן חשוב להסדיר את עניין הקנאביס. יש בך חמלה? טיפה? אתה יכול להרגיש קצת לא בסדר עם עצמך, על זה שיש מצב שהבחורה הזאת תסבול מצפצוף באוזן כל ימי חייה (וכל התופעות הנפשיות הנלוות לכך) רק כי המדיניות והחוק מנעו ממנה לקבל את התרופה שלה?! אז כן, כרגע זה מעניין לי את הביצה אם הרפואי ינתן לי בקלות או לא, אבל כן מעניין אותי שהאנשים שבאמת זקוקים לזה יוכלו לקבל את זה בזמן.

אגב, אני קצת סולד מהתווית של "קנאביס רפואי" שהדבקתי פה, הקנאביס הרפואי לא שונה בשום דבר (כל עוד הוא תפרחת) מקנאביס שגדל בתוך קופסאת מתכת ב-"גטו", או בתוך חממה (להלן, לפי המשטרה, "מעבדה") של מאפיונרים. שניהם אותו הצמח, פשוט שזה שמגודל בחוות הרפואיות מגודל תחת פיקוח טוב יותר, בסביבה סטרילית יותר, ובאמצעים מתקדמים יותר. זה כמו שאני אגדל שיח ורדים בגינה ויצאו לי 5 פרחים לשיח, ואבא שלי יגדל במשק ויצאו לו 100 פרחים לשיח (אהבת שניסיתי לשמור על כמויות הגיוניות?).

לא הזכרתי כאן את שלל המחלות שקנאביס מהווה תרופה מקדימה / אקטיבית עבורן, פשוט כי ברור גם לך שיש הרבה כאלה. אותי כרגע זה באמת לא מעסיק. ברוך השם, אני בריא כמו שור, אבל יש כל-כך הרבה אנשים שבאמת צריכים את זה (ואולי אפילו לא

Link to comment
Share on other sites

בקטנה על כל העניין של ה-0 הרוגים ועוד קצת.

אף אחד גם לא מת ממנת יתר של טבק, נזקי עישון קיימים גם פה וגם פה והרוב המוחלט של אנשים שמתים כתוצאה מאלכוהול לא מתים ממנו ישירות וסיכוי גבוה יותר לתאונה בנהיגה תחת השפעה קיים לא רק באלכוהול.

מעבר לזה בחסרונות כמו שדיברו פה יש לא מעט מחקרים שתומכים בטענה שזה מגביר את הסיכוי להתפרצות מחלות נפש (ברוב המחקרים שנתקלתי בהם מדובר על אנשים שכבר היה להם את הגנים והנטייה לזה ומדובר פעמים רבות על התפרצות מהירה יותר) בעיקר בשימוש מגיל צעיר, מעבר לזה יש מחקרים שמצאו ששימוש אצל נערים גורר רמות IQ נמוכות יותר בכמה נקודות (גם אלכוהול באותו מחקר יכול לגרום לזה אבל במידה פחותה בהרבה- מה שאומר שהייתי יכול להיות הרבה יותר חכם היום) כמו כן האחוז התאבדות בקרב משתמשים צעירים גבוה בהרבה (אבל אני לא יודע אם זה לא עניין של ביצה ותרנגולת...).

 

אחרי כל זה אני עדיין לא רואה סיבה לא לעשות את זה חוקי, כי לאלכוהול באמת יש יותר תכונות שליליות ופחות תכונות חיוביות ובאופן כללי לא מאמין שיש סיבה להגביל אנשים מבוגרים לעשות משהו מעבר למקרי קיצון (הרואין הוא דוגמה טובה לדעתי למקרה קיצון שכזה).

Link to comment
Share on other sites

בקטנה על כל העניין של ה-0 הרוגים ועוד קצת.

אף אחד גם לא מת ממנת יתר של טבק, נזקי עישון קיימים גם פה וגם פה והרוב המוחלט של אנשים שמתים כתוצאה מאלכוהול לא מתים ממנו ישירות וסיכוי גבוה יותר לתאונה בנהיגה תחת השפעה קיים לא רק באלכוהול.

מעבר לזה בחסרונות כמו שדיברו פה יש לא מעט מחקרים שתומכים בטענה שזה מגביר את הסיכוי להתפרצות מחלות נפש (ברוב המחקרים שנתקלתי בהם מדובר על אנשים שכבר היה להם את הגנים והנטייה לזה ומדובר פעמים רבות על התפרצות מהירה יותר) בעיקר בשימוש מגיל צעיר, מעבר לזה יש מחקרים שמצאו ששימוש אצל נערים גורר רמות IQ נמוכות יותר בכמה נקודות (גם אלכוהול באותו מחקר יכול לגרום לזה אבל במידה פחותה בהרבה- מה שאומר שהייתי יכול להיות הרבה יותר חכם היום) כמו כן האחוז התאבדות בקרב משתמשים צעירים גבוה בהרבה (אבל אני לא יודע אם זה לא עניין של ביצה ותרנגולת...).

 

אחרי כל זה אני עדיין לא רואה סיבה לא לעשות את זה חוקי, כי לאלכוהול באמת יש יותר תכונות שליליות ופחות תכונות חיוביות ובאופן כללי לא מאמין שיש סיבה להגביל אנשים מבוגרים לעשות משהו מעבר למקרי קיצון (הרואין הוא דוגמה טובה לדעתי למקרה קיצון שכזה).

 

עמית אני מאוד אוהב את ההודעות שלך אבל יש לך מעט שגיאות כאן.

בחרת להתייחס לזה שקנאביס לא הרג אף אחד ונתת אנלוגיה שטבק גם כן לא גרם למנת יתר ושנזקי עישון קיימים ב2 ה"מוצרים".

בחרת להתעלם (לא יודע אם במכוון) מכך שקנאביס אפשר לאכול וההשפעה תהיה שווה לעישון, בחרת להתעלם מעשיית שמנים, תרופות וצריכה בעזרת וופורייזר (שהשפעתו שווה ערך לעישון או אכילה).

 

איזה עוד שימוש יש לאלכוהול חוץ מחיטוי? כי אני יכול לתת עשרות שימושים שונים של קנאביס (ועשיתי את זה בנושא אחר שבו דיברנו על זה).

איזה עוד שימוש יש לטבק חוץ מעישון? כשבטבק עצמו יש חומרים מסרטנים (גם אם אוכלים אותו, והוא אפילו לא ניתן למאכל), טבק מכיל ניקוטין, קנאביס לא, מה שאומר שטבק ממכר בשלב ההתחלתי שלו.

אז להשתמש בדוגמה שהשתמשת בה זה להיות קטנוני ולחפש איפה שאין.

בנוגע להתפרצות של מאניה דיפרסיה, אתה בהחלט צודק, הקטע הוא שזנים ספציפיים של קנאביס גורמים לכך ולא כולם, הסדרה של התחום תעשה סדר וכך אנשים יוכלו להימנע מסיכונים מיותרים, כל עוד אין הסדרה ופיקוח כל אחד צורך ללא אחריות ואז הסכנה להתפרצויות של מחלות נפש (די נדיר בכל מקרה) עולה.

Link to comment
Share on other sites

חייב להוסיף פה גם מידע מהזווית הביולוגית כי זה שמשווים קנאביס לכל סם כימי אחר זה עוול (ובכל סם כימי אחר הכוונה היא גם לתרופות מסוימות בין היתר).
קודם כל נתחיל מזה שבגוף האדם יש מערכת ייחודית לספיגת החומרים הפעילים (הקנבינואידים) שיש בצמח, היא נקראת המערכת האנדוקנבינואידית והיא מורכבת מ2 סוגי קולטנים. הסוג הראשון נמצא בריכוז גבוה יותר במוח (אליו נקשר הTHC שזה הקנבינואיד הפסיכואקטיבי, מבחינה רפואית הוא עוזר מאוד בשיכוך כאבים כיוון שהוא מפחית את תחושת הכאב במוח). הסוג השני מפוזר בגוף על איברים שונים והוא מתקשר בעיקר למערכת החיסונית (אליו נקשר הCBD שאינו פסיכואקטיבי. עוזר מאוד במניעה ועצירה של התקפי אפילפסיה ופרקינסון למשל). מעבר לשני הקנבינואידים האלה, שהם הכי מוכרים, יש עוד בערך 500 שונים שההשפעות של רובם עוד לא ברורות לגמרי. מה שמעניין הוא שמחקרים מראים שהסינרגיה בין הרכיבים השונים היא זאת שיוצרת את ההשפעה האולטימטיבית.

שורה תחתונה, נולדנו עם מערכת מיוחדת לקליטת רכיבי הקנאביס ויותר מזה, רכיבי הקנאביס מוכחים כטיפול יעיל, מניעתי או אקוטי, בפתולוגיות שונות ורבות.
כל זה עומד בניגוד מוחלט לסם שמעובד בצורה כימית ועושה מניפולציות במערכת העצבים שלנו כדי שנקבל את ההשפעה והשינוי במצב התודעתי. במילים אחרות, סמים כאלה ואחרים יכולים ממש לצלק את המוח ולדפוק מנגנוני פעולה ביולוגיים, בין אם באופן זמני ובין אם כנזק תמידי. זאת בערך האנטיתזה לקנאביס.

Link to comment
Share on other sites

אני לא יודע להגיד לך בדיוק כי המקרים שאני מכיר זה לא במעגל הקרוב שלי.

אבל אני כן מכיר בן אדם שפוטר מהעבודה אחרי שהיה העובד המרכזי של המקום פשוט כי לא הצליח לשים את זה בצד.

אחרי הפיטורים החיים שלו פשוט סבבו סביב זה וכל מה שהוא היה עושה זה לשבת בסלון של הבית שלו ולעשן. זה ככה כבר במשך כמה חודשים.

 

ושוב אני אומר, זה ויכוח סתמי כי אני חושב שאתם מפספסים קצת את הנקודה שלי.

ברור לי שהקושי להפסיק לעשן סיגריות הוא פי כמה וכמה מה"קושי" להפסיק לעשן קנאביס.

אני בסה"כ חושב שצריך לקחת בחשבון שזה יכול לקרות כמו התמכרות להרבה דברים אחרים שלא נפוצים, וצריך לדעת מתי לשים את הסטופ זה הכל.

 

אני לא חולק על כך שאפשר לפתח תלות פסיכולוגית סבירה בקנאביס, אני פשוט חושב שההודעה הראשונה שלך הציגה את הקנאביס באור שלא תואם את המציאות, כי האפשרות הזאת של "התמכרות" היא כל כך שולית שלא הייתי אפילו מציין אותה ברשימת החסרונות של הצמח, זה רק כדי לסבר את אוזניהם של אלה שלא השתמשו מעולם ואולי קיבלו רושם מוטעה מההודעה הראשונה שלך.

Link to comment
Share on other sites

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.