Jump to content

תיאו הכלב


שי_חטאב

Recommended Posts

*לא חשבתי שאי פעם אגיב כאן שוב אבל זה כנראה המקום האידיאלי לפרוק*

 

5.3.2012

 

"תיאו הכלב של השכן שלי נבח כל הלילה. בבוקר שאלתי אותו מה עבר עליו.

כל פעם אחרי שהפועל מנצחת דרבי הכלב נובח כל הלילה, הוא ענה לי.

מוזר, אמרתי, איך הכלב מתנהג אחרי שמכבי מנצחת?

לא יודע, הוא ענה, הכלב רק בן ארבע."

 

 

היום תיאו כבר בן 8.5, אם נסמוך על נוסחת שנות כלב-אדם, הוא כנראה מתקרב לגיל בו מתחיל לחשוב מה הוא ישאיר אחריו בעולם.

 

הוא מתגעגע לילדות. כשהיה תינוק הפועל הייתה על הפנים אבל הוא לא זוכר אז זה לא כואב. כשעלה ליסודי כבר הייתה לו קבוצה טובה שהצליחה לעזור לו להשתלב בבית הספר, להשיג חברים ולהרשים את המורים. הוא לא לקח אליפות אבל גם לא היה רחוק ונורא נהנה מהתקופה.

תיאו מתבגר ועולה לחטיבת הביניים, הפועל לוקחת דאבל והוא לא יודע איך להתמודד עם כל הזוהר. כל הבנות סביבו, תיאו כוכב עכשיו והוא לא רוצה שזה יגמר אף פעם. תיאו ממשיך לתיכון, מופיע בליגת האלופות, לא מפסיק להצליח. כולם אומרים שכשהוא יגדל הוא ישיג מה שרק ירצה, שבשבילו השמיים הם הגבול.

תיאו מתגייס ומשתחרר, מפסיד את האליפות לקבוצה אנונימית ואת הדרבי לראשונה בחייו אבל עדיין מוצלח ומבטיח בפסגה, בטוח שבפעם הבאה זה שלו.

 

ואז תיאו מתקרב לגיל 30 וכמו כל אזרח ישראלי מתחיל לתהות... "מה אלמד? מתי אמצא לי כלבה חמודה ואתחתן איתה? אמא אוכלת לי את הראש. ומעל הכל איך, איך לעזאזל אצליח לקנות מלונה? 30% הון עצמי כדי לקחת משכנתא?! מעדיף לחיות בסין ושיאכלו אותי חי."

הוא מצפה לנחמה מהקבוצה שלו אבל במקום מקבל 4-0 בדרבי ומסיים רק שלישי, רואה את היריבה השנואה לוקחת אליפות ומקווה ש..."פעם בעשור".

 

השנים חולפות ותיאו לא מוצא אישה ובטח שלא מלונה, הוא יותר קרוב לאוהל ברוטשילד. זהבי שבחטיבה הפך אותו אליל עכשיו גומר אותו בדקה ה95, הוא מתגלגל בפלייאוף התחתון עונה אחר עונה, במקום בונזו אוכל שערים בדרבי והופ בלי להרגיש הוא כבר בן 50 והוא עדיין רווק עם מלונה בשכירות.

 

זה ה-גיל להשתגע, אז הוא מחליף את כל הסגל פעם בארבעה חודשים, מתחיל להתאבד על זה. מה כבר יש לו להפסיד? הפעם זה זה. הוא בטוח. גיא אסולין יביא את המכה, רייכרט זה המנהיג הבא. אלטמן בא מאנגליה במיוחד כדי להחזיר את הפועל למקום הראוי לה. הנה תיאו מנצח דרבי! הוא בדרך חזרה. אלי גוטמן מהחטיבה מגיע להחזיר לו את שמחת החיים. עוד שבוע דרבי וזו ההזדמנות שלנו, גוטמן מביא מאמן בין לאומי שאימן את הפועל כשתיאו היה תינוק, אמנם לא הצליח אבל בואנה, כמעט 60 שנה עברו! מחר דרבי. זה הצ'אנס שלו.

 

25.9.2016

 

4 דקות ונוסא מוחק לתיאו את החיוך, נוסא החמור הזה שכל כך שימח אותו בתיכון. עוד מחצית ובן חיים, אותו בן חיים שצילם את עצמו מברך ביום הולדת 35 של תיאו והבטיח לו שביא לו דרבי במתנה(!!!) נותן לו עוד שניים לפנים. את ההמשך כולכם יודעים...

 

תיאו כועס, הוא נוסע לוולפסון ונובח על השחקנים. איך הם לא מתביישים? את ה"אולה אולה" הזה הוא לא ישכח להם בחיים.

תיאו בוכה כל הלילה. תחושת ריקנות ממלאה אותו כשהוא מבין שיכול להיות שהגרוע מכל עוד לפניו. הוא מנסה להתרפק על העבר וחושב על טדי של מאי 2010 אבל מהר מאוד נזכר מי הבקיע את השער ההוא ומוותר. תיאו בייאוש מוחלט שואל עצמו למה לו לקום מחר בעצם? למה הוא בכלל התבגר? הוא מתגעגע ללילות ההם שהוא נבח כל הלילה והטריף את השכנים. הוא לא רוצה למות בלי לראות את הקבוצה שלו בעוד רגע אחד של תהילה.

 

טעית תיאו, לא בחרת נכון.

Link to comment
Share on other sites

זוכר את הנושא הנ״ל ועוד רבים כמו ״מה הספקתם לעשות מאז שמכבי ניצחה דרבי״.
לא יאמן איך הגלגל הסתובב ב-180 מעלות, כמה היינו צמאים אז לניצחון קטן בדרבי אחרי כל כך הרבה אכזבות.
מי שלא חווה פיזית את ה-4 שנים האלה בבלומפילד ואת האכזבות דרבי אחרי דרבי, ספק אם יוכל להבין ולהרגיש את עוצמות השמחה מה-1:0 של עטר ב-2012 ועד ה-5:0 אתמול.

להעריך כל רגע.

Link to comment
Share on other sites

תיאו אוהד הפועל.

תיהיה חכם.

אל תהיה תיאו

 

אחד הטרנדים המאוסים בתולדות פייסבוק

זוכר את הנושא הנ״ל ועוד רבים כמו ״מה הספקתם לעשות מאז שמכבי ניצחה דרבי״.

לא יאמן איך הגלגל הסתובב ב-180 מעלות, כמה היינו צמאים אז לניצחון קטן בדרבי אחרי כל כך הרבה אכזבות.

מי שלא חווה פיזית את ה-4 שנים האלה בבלומפילד ואת האכזבות דרבי אחרי דרבי, ספק אם יוכל להבין ולהרגיש את עוצמות השמחה מה-1:0 של עטר ב-2012 ועד ה-5:0 אתמול.

להעריך כל רגע.

 

הנצחון של 2012, אחד הרגעים הכי כיפים בימי טרופ קרויף. נוסיף לנצחון את העצבים שלהם בסיום...וואו.

Link to comment
Share on other sites

הידעתם?

 

משחקי הדרבי בעידן ג׳ורדי:

 

18 משחקי דרבי

13 נצחונות

3 תיקו

2 הפסדים

33:11 הפרש שערים.

 

אגב, אם לא ההפסד ההוא בגארבג׳ של עונת סוזה, היינו סוגרים היום תיאו משלנו (4 שנים).

Link to comment
Share on other sites

יותר מהכל, צריך ללמוד מהנושא הזה כמה מהר הגלגל יכול להתהפך. צריך להנות מהרגע ולא להתעסק בכל מיני שטויות מסביב, בטח שלא לשרוק בוז לשחקנים של הקבוצה.

Link to comment
Share on other sites

 

אחד הטרנדים המאוסים בתולדות פייסבוק

 

 

הנצחון של 2012, אחד הרגעים הכי כיפים בימי טרופ קרויף. נוסיף לנצחון את העצבים שלהם בסיום...וואו.

לא אגזים אם אגיד שזה היה אחד הניצחונות הכי כיפים שלי כאוהד מכבי כדורגל וכדורסל.

זה אולי היה עלוב אבל אחרי כל שנות הסבל הזה השמחה ההיא הייתה הכי אמיתית שיש, ברור שאני לא מתגעגע לזה.

Link to comment
Share on other sites

לא אגזים אם אגיד שזה היה אחד הניצחונות הכי כיפים שלי כאוהד מכבי כדורגל וכדורסל.

זה אולי היה עלוב אבל אחרי כל שנות הסבל הזה השמחה ההיא הייתה הכי אמיתית שיש, ברור שאני לא מתגעגע לזה.

 

ברור שזה היה עלוב, אבל מה היה לנו אז?

חוץ מזה, המהומה עם השחקנים שלהם שהשתוללו בסוף ואח"כ הקהל וכנרת שפרצה למגרש....

אחחח איזה ערב

 

 

Link to comment
Share on other sites

כמה זמן לא הפסדנו דרבי?

כל ה4 שנים השחורות האלה היו בתיכון שלי,איזה כיך שזה נגמר ועכשיו הגלגל הסתובב

 

שנתיים וחצי (אפריל 14).

Link to comment
Share on other sites

 

ברור שזה היה עלוב, אבל מה היה לנו אז?

חוץ מזה, המהומה עם השחקנים שלהם שהשתוללו בסוף ואח"כ הקהל וכנרת שפרצה למגרש....

אחחח איזה ערב

 

 

https://www.youtube.com/watch?v=3tt7yNzznv0

ואוו איזה ימים.

עדיין יש לי במחשב בבית תמונות ערום של כנרת הזאת שמישהו כאן פרץ לה

נראה לי זה אפילו לא הופץ בסוף.

Link to comment
Share on other sites

אחרי שאני רואה את התקציר הזה שוב, אני כל כך שמח שאביחי ידין לקח חלק בחמש אפס. תענוג להשפיל את האפס הזה.

ובכלל, התקציר הזה מראה שעמוק במחבוא שלהם, בתוך החורים, כואב להם. הם מתים שם.

אז הם הפסידו 1-0 והרסו את היציע, היום הם אוכלים את הלב בשקט יחד עם 5 כדורים ברשת.

Link to comment
Share on other sites

ואוו איזה ימים.

עדיין יש לי במחשב בבית תמונות ערום של כנרת הזאת שמישהו כאן פרץ לה

נראה לי זה אפילו לא הופץ בסוף.

איזה תחת

Link to comment
Share on other sites

זוכרים את הראיון עם קלמי סבן מתחת לשער 5 כשהוא גילה שהוא היחידי מהקבוצה שנכנס לשם? הוא היה נראה חצי מסטול "ממממ לא מבין מה קרה...."

Link to comment
Share on other sites

אז הם הפסידו 1-0 והרסו את היציע, היום הם אוכלים את הלב בשקט יחד עם 5 כדורים ברשת.

הצלחנו לאלף את הכלב כמו שצריך

Link to comment
Share on other sites

זוכר את הנושא הנ״ל ועוד רבים כמו ״מה הספקתם לעשות מאז שמכבי ניצחה דרבי״.

לא יאמן איך הגלגל הסתובב ב-180 מעלות, כמה היינו צמאים אז לניצחון קטן בדרבי אחרי כל כך הרבה אכזבות.

מי שלא חווה פיזית את ה-4 שנים האלה בבלומפילד ואת האכזבות דרבי אחרי דרבי, ספק אם יוכל להבין ולהרגיש את עוצמות השמחה מה-1:0 של עטר ב-2012 ועד ה-5:0 אתמול.

להעריך כל רגע.

 

זה הנושא(או אחד הנושאים)

http://www.shedim.com/bb/viewtopic.php?f=4&t=69199

 

וזה אחד הציטוטים היפים

 

 

 

מה הספקתי מאז הדרבי האחרון שמכבי ניצחו?

חצי שנה של רווקות.

הכרתי את בת הזוג שלי.

עברנו לגור ביחד.

היא נכנסה להריון.

נולד לנו בן שנקרא איתי (ע"ש שכטר)

לילד היתה יומולדת שנה.

 

1.חבל שלא קוראים לילד ערן או גילי,אבל גם איתי סבבה.

2.הילד היום בן 5

Link to comment
Share on other sites

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.