Jump to content

סקר בחירות לכנסת ה-20 - דצמבר 2014


Omer

  

265 members have voted

  1. 1. למי אתם מתכוונים להצביע בבחירות?

    • אין לי זכות הצבעה - אבל אני אוהב להצביע בסקרים
      4
    • הליכוד
      38
    • הבית היהודי
      83
    • העבודה (הרצוג ולבני)
      67
    • ש"ס
      3
    • יהדות התורה
      1
    • ישראל ביתנו
      6
    • מרצ
      17
    • חד"ש
      3
    • אחר
      6
    • עדיין לא יודע
      18
    • לא מתכוון להצביע
      10
    • יש עתיד - יאיר לפיד
      46
    • כחלון
      21
    • התנועה הליברלית החדשה (עלה ירוק)
      11


Recommended Posts

ממליץ להעביר את הדיון לפה כי אין טעם לשני נושאים. אפשר גם להשאיר את הדיון בנושא המקביל, לא באמת אכפת לי - פשוט רציתי שיהיה סקר.

 

לא כללתי את כל המפלגות כי קשה לי להאמין שמישהו פה יצביע לתע"ל או למפלגה למלחמה בבנקים, ולגבי המפלגות האחרות שלא עוברות את אחוז החסימה, אין לי בעיה להוסיף אם באמת יש יותר מאיזה שניים-שלושה אנשים שיצביעו להם.

אז אם אתם מצביעים "אחר" תגידו למי ואני אקח את זה בחשבון.

 

עריכה: הראשון שנוסף הוא לפיד, ששכחתי.

עריכה 2: גם את כחלון שכחתי.

בקיצור יש כבר 14 אופציות, וזאת בעיקר הסיבה שלא רציתי להוסיף את כל המפלגות, כי יש מקסימום 20 ואני מפחד שלא יהיה מקום אם אוסיף כל רשימה.

מבטיח שמה ששלושה אנשים יגידו שיצביעו לו אני אוסיף בינתיים.

Link to comment
Share on other sites

שתי אופציות:

1. אוהדי מכבי לא כאלה ימניים כמו שחשבנו.

2. אלה באמת הולכות להיות בחירות שלא קשורות לימין או שמאל והרוב הולכים לבחור לפי מי שישפר את המצב סוציו אקונומי במדינה.

Link to comment
Share on other sites

שתי אופציות:

1. אוהדי מכבי לא כאלה ימניים כמו שחשבנו.

2. אלה באמת הולכות להיות בחירות שלא קשורות לימין או שמאל והרוב הולכים לבחור לפי מי שישפר את המצב סוציו אקונומי במדינה.

האמת שמלא אנשים בגילאי 45+ מהשכונה שלי שבעבר היו עם דעות ימניות וכו' מדברים בזמן האחרון שעל הזין שלהם הכל והם רוצים סוף סוף מישהו שישפר את המצב הכלכלי במדינה

ורק לא ביבי החזיר ולכן הם הולכים להצביע העבודה ושמאלה ושלא אכפת להם מהמצב הביטחוני כי בינתיים המצב הכלכלי הורג אותם

Link to comment
Share on other sites

שר האוצר

עם כינון ממשלת שרון השנייה בתחילת 2003 הוצע לנתניהו תפקיד שר האוצר. נתניהו, שחפץ בתיק החוץ, סירב תחילה, אך לבסוף קיבל את התפקיד, לאחר שהובטחה לו יד חופשית מצד ראש הממשלה. אכן, בתקופת כהונתו כשר אוצר נהנה נתניהו מגיבויו של שרון. נתניהו גרס כי עידוד כלכלת השוק יביא לצמיחה ולשיפור המצב הכלכלי במשק. במהלך כשנתיים וחצי שבהן כיהן כשר אוצר, ערך רפורמות מרחיקות לכת בתחומים שונים, בעיקר בתחום המיסוי ושוק ההון. הוא הוביל מדיניות קפיטליסטית תקיפה, וקידם יוזמות להפחתת הוצאות הממשלה, קיצוצים נרחבים בתקציבי הרווחה והפרטתחברות ממשלתיות.

צעדים בולטים של נתניהו כשר האוצר:

  • בתחילת כהונתו, האיץ את הרפורמה שהחל בה קודמו, סילבן שלום, שבאה להקטין את שיעורי מס ההכנסה, ובמקביל ביטל פטורים והרחיב את בסיס המס. בין הפטורים שביטל בולט ביטול הקלות המס לתושבי ההתנחלויות, צעד שבו העדיף לדבריו את גישתו הכלכלית על-פני זיקתו להתנחלויות. באמצע 2004 הוביל מהלך נוסף, שבו המשיכו גם שרי האוצר שבאו אחריו, להורדת נטל מס ההכנסה ומס החברות בהדרגה עד שנת 2010, להבאת המס השולי המרבי על יחידים לעמוד על 44% (לעומת 50% בשנת 2002), והמס על חברות – 25% (לעומת 36% ב-2002). מגמה זו נפסקה בעת כהונתו של נתניהו כראש הממשלה, כאשר בשנת 2012 הועלה שיעור המס השולי המרבי ל-48% (ויעלה ל-50% למעשה בשנת 2013), אולם שיעורי המס במדרגות הנמוכות יותר (עד הכנסה של כ-40,000 ש"ח לחודש) ירדו במידה ניכרת (הצעד הראשון ברפורמה זו העניק הקלות מס לכל העובדים, בלי יוצא מהכלל, משום שנכללה בו הפחתה של דמי ביטוח לאומי לבעלי שכרנמוך, אך יתר שלביה היטיבו ישירות רק עם בעלי הכנסה בינונית ומעלה). במסגרת תיקון 147 לפקודת מס הכנסה הועלה מ-15% ל-20% המס על רווחים ריאליים בשוק ההון (לרבות מניות בבורסהוריביות על פיקדונות) והחל משנת 2007 גם על שבח מקרקעין.
  • יזם פתרון למשבר קרנות הפנסיה הגרעוניות, שכלל העברתן של קרנות הפנסיה הגרעוניות לניהול מיוחד (הלאמה), ומכירת הקרנות המאוזנות שבבעלותן (בעיקר לחברות הביטוח). לקרן פועלי הבניין, שכבר הייתה חדלת פרעון, אפשרה תוכנית הסיוע את תשלום הפנסיה לחבריה. צעד זה לווה בהעלאה ניכרת של הפרשות העמיתים בקרנות הגרעוניות ומעבידיהם, וצמצום בזכויות העמיתים.
  • הביא להקפאת ערכן של נקודות הזיכוי ממס הכנסה למשך שנים אחדות‏[18].
  • שינה את הקריטריונים לקבלת קצבאות רווחה ("תשלומי העברה"), והביא לקיצוץ בקצבאות המוסד לביטוח לאומי. מטרתה של מדיניות זו הייתה לדבריו לעודד אנשים החיים מקצבאות לצאת לעבודה[19]. הקיצוץ בקצבת ילדים היה חריף במיוחד, והוא התאפשר לנוכח העובדה שהמפלגות החרדיות, שבאופן מסורתי פעלו להגדלת קצבה זו (לדוגמה חוק הלפרט), לא היו חלק מהקואליציה. הקיצוצים בקצבת הילדים פגעו בעיקר במגזרים החרדי והערבי, שבהם שיעור הילודה גבוה יחסית. קיצוצים נוספים בקצבאות פגעו באמהות חד-הוריות, במובטלים, בקשישים (שחלק מהם סבל גם מקיצוץ של 2% בפנסיה עקב הלאמת קרנות הפנסיה), ועוררו גל של שביתות במגזר הציבורי ומחאות כזו של ויקי קנפו.
  • בתחילת 2004 הוביל קיצוץ במסים על קשת רחבה של מוצרי צריכה, והקדים בחודשים אחדים את החזרת המע"מ לשיעור של 17%.
  • קידם רפורמה בשוק ההון, באמצעות "ועדת בכר", שבהתאם להמלצותיה, שמומשו לאחר כהונתו של נתניהו, נאלצו הבנקים למכור את קופות הגמל ואת קרנות הנאמנות שהיו בבעלותם.
  • הפרטות: במהלך כהונתו, הועברו מספר חברות שהיו בשליטת הממשלה לשליטת גופים פרטיים. ב-2003 הונפקו בבורסה מניות "אל על", מה שאיפשר לקבוצת "כנפיים" של האחים דדי ואיזי בורוביץ להשתלט על החברה. בתחילת 2004 מכרה המדינה את מניותיה בחברת הספנות "צים" (50% מהחברה) לחברה לישראל שבשליטת האחים יולי וסמי עופר בכחצי מיליארד ש"ח. המהלך, שכונה "עסקת השקשוקה", עורר ביקורת ציבורית רבה‏[20][21][22], ונכתבה עליו הערה בדו"ח מבקר המדינה[23]. גרעין השליטה בבנק דיסקונט נמכר לקבוצת משקיעים בראשות מתיו ברונפמן, תמורת 1.3 מיליארד שקל, כ-80% משווי השוק על פי מחיר המניות שנסחרו באותה עת בבורסה. חברת התקשורת "בזק" נמכרה לקבוצה בראשות חיים סבן ואייפקס, במחיר הקרוב לשוויה הבורסאי. נתניהו המשיך בניסיונות קודמיו ומחליפיו בתפקיד למכור את גרעין השליטה בבנק לאומי, אך גם בשנת 2008 הבנק לא היה בידיים פרטיות.
  • הוביל את התוכנית להפוך את הנמלים לתאגידים, במטרה מוצהרת ליצור תחרות בין הנמלים ולייעלם. הדבר לווה בהסכם שכר עם העובדים בו תוגמלו בסכומים גבוהים‏[24], ונוסדו חברות ממשלתיות עבור כל נמל בישראל. בשנת 2009, כחמש שנים לאחר שהחל נתניהו לפעול להנהגת הרפורמה וכשלוש שנים לאחר פרישתו מתפקיד שר האוצר, קבע מבקר המדינה כי הרפורמה נכשלה‏[25].
  • נתניהו דיבר רבות על הצורך לקצץ במגזר הציבורי, והמשיל את המשק ל"איש הרזה (המגזר הפרטי) הסוחב על גבו את האיש השמן (המגזר הציבורי)".

לאחר כשנתיים וחצי בתפקיד שר האוצר, באוגוסט 2005, התפטר נתניהו מהממשלה ונימק זאת בהתנגדותו לביצוע תוכנית ההתנתקות[26]. בתקופת כהונתו השתפרו באופן משמעותי המדדים הכלכליים של המשק בישראל:

  • התוצר המקומי לנפש (לפי שווי כוח הקנייה) עלה ב-16% משנת 2002, השנה שקדמה לזו שבראשיתה החל נתניהו את כהונתו כשר האוצר, לשנת 2005, שנת פרישתו מהמשרד‏[27].
  • המדדים העיקריים בבורסה עלו ב-140%‏[28].
  • מספר המועסקים עלה מ-2.3 מיליון ל-2.5 מיליון ושיעור האבטלה ירד מ-10.5% ל-8.9%‏[29].
  • בסוף כהונתו הייתה הצמיחה בישראל 4.1%, הגבוהה מבין המדינות המפותחות. נוסף, גם האינפלציה בישראל (0.3%) הייתה נמוכה יותר מזו של המדינות המפותחות פרט ליפן ולסינגפור[30].
  • בעוד שאת 2002 סיימה הממשלה עם גירעון (אמתי) של 4.5% מהתוצר, את 2005 היא סיימה עם גרעון אמתי של אפס‏[29].

בסוף 2002 התקשתה מדינת ישראל לגייס כסף בחו"ל, מאחר שהחוב הממשלתי גדל באופן ניכר. בדו"ח היציבות הפיננסית של בנק ישראל לשנת 2003 צוין כי שיפור מעמדה של ישראל בשווקים הפיננסיים נבע בין השאר מהקמת ממשלה חדשה יציבה ובעלת תוכנית כלכלית ומהקיצוצים בתקציב (אף שעוד לא באו לידי ביטוי בגירעון אותה שנה), זאת בנוסף לגורמים כמו השיפור במצב השווקים בעולם, קבלת הערבויות האמריקאיות והשיפור במצב הביטחוני‏[31]. בשנת 2007 פרסמה מחלקת המחקר של בנק ישראל מאמר שבו נטען כי מדיניותה המקרו-כלכלית של הממשלה בתקופתם של נתניהו, של אהוד אולמרט ושל אברהם הירשזון שהחליפוהו גרמה לשליש מהצמיחה במשק, ואילו גורמים חיצוניים, כמו השיפור במצב הביטחוני וצמיחת הסחר העולמי גרמו לשני שלישים מהצמיחה‏[32].

נתניהו ספג ביקורת מהארגונים החברתיים בשל עלייה גדולה בשיעור העוני וגידול משמעותי במדד האי-שוויון במשק. על-פי דוחות של המוסד לביטוח לאומי, שיעור העוני בין 2002 ל-2004 עלה בכ-10%, ב-12% מספר הילדים החיים במשפחות עניות. ארגוני רווחה דיווחו על עלייה בדרישת הנזקקים למזון ולתרופות, גם בקרב אזרחים שהשתייכו בעבר למעמד הביניים[33] וגם בקרב אזרחים עובדים או פנסיונרים. העוני התרחב בעיקר כתוצאה מהקיצוצים בתשלומי הרווחה והקצבאות.

במשך תקופה ארוכה, מיעט נתניהו מאוד להתבטא בנושאים מדיניים. לגבי תוכנית ההתנתקות, הודיע שהוא תומך בתוכנית, אך לא בדרך שבה תוכננה להתבצע (למשל הוא התנגד לנסיגה מציר פילדלפי, בטענה שנסיגה משם תביא להברחת אלפי כלי נשק לרצועה), וכן צידד בכך שהתוכנית תוצג לכנסת רק לאחר שייערך משאל עם בנושא. כשעלתה התוכנית בכנסת, הצביע נתניהו בעדה במסגרת המשמעת הקואליציונית, והציב אולטימטום לראש הממשלה לפיו יתפטר אם לא יבוצע משאל עם. בהמשך נסוג בו מהתפטרותו, באומרו שמותו של יאסר ערפאת, שאירע בינתיים, דורש בדיקה מחדש של המצב. בהמשך שב ותבע קיומו של משאל עם. ב-7 באוגוסט 2005, כשבוע לפני יישומה של התוכנית, הגיש במהלך ישיבת ממשלה, שבה הוחלט על פינוי שלושת היישובים הראשונים,מכתב התפטרות מן הממשלה. הוא נימק את החלטתו להתפטר בחששו שבעזה צפוי לקום "בסיס טרור שיסכן את ביטחון ישראל" ובאומרו ש"רפורמת בכר" בבנקים השלימה את הרפורמות שביקש לערוך במסגרת תפקידו. תומכי אריאל שרון טענו שעיתוי ההתפטרות והקישור שלה להתנתקות פוליטיים ואינם עניינים

מתוך ויקיפדיה


עומר תוסיף בבקשה את עלה ירוק

Link to comment
Share on other sites

מת לדעת אם אנשים שמצביעים לבית היהודי יודעים למה הם מצביעים חוץ מבנט ושקד

לא עברנו על הסיפור הזה בבחירות הקודמות?

ברור שיש אנשים בבית היהודי שלא תואמים את השקפת עולמי, אבל אני מניח שזה ככה אצל כל אחד במפלגה שלה הוא יצביע.

Link to comment
Share on other sites

so far תוצאות מפתיעות

כנראה אנשים התפכחו ונמאס להם מראש ממשלה שלא מועיל לא בביטחון, ולא בכלכלה

 

אהבתי שכחלון דיבר על המונופולים והריכוזיות במשק בצורה גלויה, נקודה לזכותו, אבל הבעיה היא שפוליטיקאים מצטיינים בדיבורים

מה המצע המדיני של כחלון?

מה המצע המדיני של לבני ובוז'י?

מישהו יכול לשים פה?

Link to comment
Share on other sites

לא מאמין שהם פרסמו כבר, אבל מה כבר יכול להיות המצע המדיני של לבני והרצוג? בטח זה מדינה פלסטינית בגבולות 67, בלי לבקש הכרה במדינה יהודית, בלי לדרוש שהפלסטינים יוותרו על זכות השיבה לארץ ישראל, ועם הכנסת כמות פליטים סמלית לישראל כבר עכשיו.

כל מה שרע לנו, בקיצור.

Link to comment
Share on other sites

לא מאמין שהם פרסמו כבר, אבל מה כבר יכול להיות המצע המדיני של לבני והרצוג? בטח זה מדינה פלסטינית בגבולות 67, בלי לבקש הכרה במדינה יהודית, בלי לדרוש שהפלסטינים יוותרו על זכות השיבה לארץ ישראל, ועם הכנסת כמות פליטים סמלית לישראל כבר עכשיו.

כל מה שרע לנו, בקיצור.

שום ממשלה לא תיתן להם זכות שיבה, גם הם יודעים את זה.

Link to comment
Share on other sites

יש לי שאלה לאנשים שמצביעים לבית היהודי.

בהנחה שאתם לא גרים בהתנחלויות, איזה אינטרס יש לכם להצביע לבנט? אין לכם בעיה עם זה שישקיעו את כספי המסים שלכם בהתנחלויות, יתגרו בעולם ויביאו לעוד חרמות על ישראל?

באמת שאני לא מבין את ההגיון הזה, הוא קנה אותכם עם הססמה האינפנטילית של "האחי" או עם ההתנהלות המביכה שלו "במבצע צוק איתן"?

Link to comment
Share on other sites

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.