Jump to content

נושא געגועים קשים למכבי :(


YNWA

Recommended Posts

שמעו אני יושב פה על הנושא הזה כבר איזה שעה עם חיוך מרוח על הפרצוף.

מכבי תחזריי כבר

חיוך? הנושא הזה רק מגביר את הדיכאון והגעגוע לבלומפילד

Link to comment
Share on other sites

 

#אנשיםשלאהיובדרביזהבי

הייתי, וצודק דרבי זהבי יותר מרגש אבל עדיין בדרבי של עטר היה משהו מיוחד שקשה להסביר, לפני התקופה שהתחלנו לנצח דרבים וניצחון בדרבי אז הרגיש כמו אליפות.
Link to comment
Share on other sites

אני יודע שזה לא ממש קשור לנושא אבל אין לי איפה לכתוב את זה, מישהו יודע איפה אני יכול להשיג פירו, אבוקה פצצתת עשן ???

 

בעיקרון לא מדברים על זה בפורום כי יש פה בילוש, שלח פרטית למשתמש Liran

Link to comment
Share on other sites

אחרי ה4-0 הייתה אופוריה מטורפת אבל ה1-0 של עטר היה יותר מרגש, שום דבר לא ישתווה לניצחון בדרבי אחרי 4 שנים.

סתם דרבי מסריח,היינו כ"כ קטנים אז וחגגנו 1-0 מסריח מפנדל כאילו לקחנו ליגת האלופות.

מרגש והכל,אחרי 4 שנים..אבל זה רק המחיש כמה היינו כלום ב-4 שנים האלה..

ה-4-0,2-0,ו4-2 בעונה של אוסקר,כל אחד מהם היה מיוחד ומרגש יותר..

 

ב-4-0 אין צורך להוסיף,אנסנו את אמא שלהם פשוט..

ב-2-0 זה היה המשחק הכי חד צדדי שאני זוכר,באמת.. לא חושב שהם בעטו לשער,מכבי פשוט התהלכה לה במגרש...

וב-4-2 כבר נתת להם להרגיש שהם מובילים 2-0,יורם ארבל אפילו אמר על אדל "תראה איזה פיסעלך(יריכיים) יש לו"

 

מפה לשם.. אין כמו הדרבי של זהבי

Link to comment
Share on other sites

חיוך? הנושא הזה רק מגביר את הדיכאון והגעגוע לבלומפילד

ברור שזה מגביר את הגעגוע לבלומפילד אבל שאני רואה את כל הקליפים של הניצחונות בדרבים וזה זה מעלה לי חיוך של זיכרון כל כך אבל כל כך טוב.
Link to comment
Share on other sites

מה השיר שהכי מרגש אתכם? פחות או יותר לפי סדר הריגוש שלי

1. הכל בשביל מכבי

2. קונטרה בסיום מחזור לפני דרבי אחרי שמנצחים

3. הללב נכנסת מהילדות לפני הקופים הירוקים מעתיקים שירים

4. רוב השעות

5. העיר תל אביב

6. שנים רבות

כרגע לא עולים לי עוד

Link to comment
Share on other sites

סוף סוף את כאן נהיה הפייבוריט שלי כנראה בגלל הקפיצות ובגלל הדקה ההיא נגד קש

עם כל המסורת של אני מודה שגם לזה אני מתגעגע אני חושב שסוף סוף את כאן יכול לבוא טוב בהתחלה במשחק הראשון שנארח
Link to comment
Share on other sites

שום דבר לא ישתווה לניצחון בדרבי אחרי 4 שנים.

אני אוהד מכבי כבר איזה 20 שנה. ידעתי כאוהד כל-מיני תקופות, טובות, רעות ועכשיו שוב טובות ברוך השם. מהימים שבהם הפועל היתה באה לשחק על 0-0 רק כדי להפריע ומשאירה לנו את הנקודות עוד בחימום. הכל התהפך אצלי ב 4-2 בר"ג, באחד המשחקים הכי גרועים של אובארוב. מאז הם עלו ודרך מחבלי קשטן היו דומיננטים עלינו בדרבים. ועדיין היו רצפים ללא ניצחון בדרבים והרצף שאתה מדבר עליו היה ארוך ומתיש, אבל אותו משחק לא היה משהו. זה היה הניצחון הכי "הפועל" שיש. הם רצו בצמרת, אנחנו גמרנו את העונה. הם ישבו עלינו בגדול, אנחנו פרט לפנדל של חוטבא על זיו לא עשינו כלום. כיף להתפרק אחרי שנים בלי ניצחון אבל מה שבעיקר עשה את זה לכיף זו ההשתוללות שלהם בסיום המשחק.

 

לעמת זאת, במשך כל השנים אני שומע ממבוגרים ממני שפעם, בימים שהיינו שולטים פה נתנו להם 4. יצא לי גם לראות סרטונים. בחיים לא ידעתי איך זה מרגיש. השער הרביעי של ראדי שיחרר אצלי כל-כך הרבה אמוציות, אין מה להשוות לדרבי סתמי של 1-0 בחאווה. הם עומדים מולך, מושפלים, תשושי כוחות, אתה בדרך לאליפות אחרי 10 שנים, בדרך להחזיר את המצב למצב הנכון והאמיתי. והם רק מתחננים שתחוס עליהם ושהשופט ישרוק לסיום, כבר מהמחצית. ואז ראדי בא ומפציץ בהם את הרביעי.

 

על ה 3-2 אני בכלל לא מדבר. זה משהו הזוי שלא נתפס. אבל באמת שבאותו 0-4 היתה תכונה באוויר של שינוי פאזה, של כיבוש מחדש, של עליונות. זה הרבה יותר מכל דרבי שיצא לי אי פעם להיות בו. לפחות בשבילי.

Link to comment
Share on other sites

הגול הזה של ראדי.. זה לא "עוד גול". כל אחד משלושת השערים הראשונים היו "עוד גול" אבל הגול הזה כשהוא נשלח בכדור עומק (ע"י זהבי) ופשוט הפציץ עם כל הלב בעוד שאדל מפחד מהכדור. אני זוכר עדיין את התנועות והבעת חוסר האונים של שחקני ההגנה של הפועל בשניות שלאחר השער. זה משהו שיישאר איתנו תמיד

Link to comment
Share on other sites

כנראה שאתם צודקים בכל זאת אבל הדרבי שדיברתי עליו בשבילי הוא אחד המרגשים גם כי הפכתי עולם כדי לצאת מהבסיס לדרבי הזה, גם זה היה ביום הולדת שלי והכי חשוב לראות ניצחון בדרבי אחרי הרבה שנים של סבל קשה שזה היה נראה כאילו כבר לא ננצח דרבי בחיים.

 

ה4-0 וכל הדרבים שבאו אחרי זה כבר אופרה אחרת וכל אחד מרגש בפני עצמו.

Link to comment
Share on other sites

הגול הזה של ראדי.. זה לא "עוד גול". כל אחד משלושת השערים הראשונים היו "עוד גול" אבל הגול הזה כשהוא נשלח בכדור עומק (ע"י זהבי) ופשוט הפציץ עם כל הלב בעוד שאדל מפחד מהכדור. אני זוכר עדיין את התנועות והבעת חוסר האונים של שחקני ההגנה של הפועל בשניות שלאחר השער. זה משהו שיישאר איתנו תמיד

כל מילה. ובכל זאת, זה דברים שאתה קולט אחר-כך בשידור החוזר ובתקצירים. אולי אתה קלטת את זה בזמן אמת. אני פשוט הרגשתי רעד בגוף כשראדי הניף את הרגל. בערך כמו אדל, גם אני הרגשתי את הבום שמגיע.

Link to comment
Share on other sites

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.