מונולוג פרידה + סיכום עונת האליפות ההיסטורית של מכבי כדוריד

[מנג'ר יונייטד]

*מעתיק מהפייסבוק שלי.
אני יודע שזה לא הזמן הכי מתאים, אבל בעוד כמה שעות אשתי ואני נעלה על מטוס בדרך להרפתקה חדשה מחוץ לישראל (תואר שני במשפטים בארה"ב פלוס לעבוד שם כמה שנים לאחר מכן, בשאיפה), ולא להיפרד כמו שצריך יהיה עוול, וגם הבטחתי נושא סיכום עונה אז הנה מה שכתבתי.

מונולוג פרידה - מכבי

"מכבי זה לא רק כדורגל, מכבי זה דרך חיים".

מהילדות עם אבא, הדאבל של קשטן, המנוי הראשון, השנים בשחקן ה-12, הניצחונות, האכזבות, התארים - מכבי תמיד הייתה שם בשבילי, ואני כמעט תמיד הייתי שם בשבילה.

מכבי הוציאה ממני כל צד וכל רגש אפשרי, וככל שחלפו השנים, היה אמור לקרות ההיפך, אבל הקשר בינינו הלך והתהדק.

בזכות מכבי פגשתי אנשים מדהימים, רכשתי חברים יקרים, והצלחתי לשמור על איזון בחיים שלי (ואם את/ה לא חלק מזה, את/ה לעולם לא תבין).

השנה האחרונה הייתה כמעט מושלמת - אליפויות בכדורגל, בכדורסל וכמובן באהובתי מכבי כדוריד, לצד אליפות אירופה בכדורסל, עוד אליפות באתלטיקה (יום יבוא ואצליח לאתר מישהו שיודע מה המספר המדויק) ובקיצור - צבע צהוב בוהק ושולט.

הפרידה שלי ממכבי תתמקד בשלושה פרויקטים "חדשים" יחסית בהם הייתי מעורב -

הראשון, והטרי מכולם, הוא שער 7. שער 7 ריכז לתוכו הרבה אנשים כמוני, שגדלו בשער 11, עודדו בטירוף ופשוט קצת "התעייפו/התבגרו"/תקראו לזה איך שתרצו. שער 7 הצליח לחבר ביני לבין חבורת אנשים מדהימים, שלא הייתי פוגש בשום נסיבות אחרות, ככל הנראה, ואני פשוט מאושר שזה קרה. מגיל 6 עד גיל 60, מכבי הצליחה לחבר בינינו, אנשים שונים מרקעים שונים, עם דעות שונות, והכל תודות לאהבה אחת - אז לחבר'ה בשער 7 - אתם בלב שלי ובמחשבות שלי (דיר באלאק לא למחוא כפיים בשירים ולא לשיר מהר), ואני כבר מתגעגע אליכם. אני בטוח שתמשיכו להיות חלק מהאימפריה הצהובה.

השני, והחשוב מכולם, הוא אחים לסמל. כל מה שאני לא אכתוב על העמותה הזאת, שהייתה לי זכות להשתייך אליה, וכל מילה שאני לא אשתמש בה כדי לתאר את הלב הענק של כל אחד ואחד מהאנשים שפעילים בה, או שהשתתפו בפעילויות שלה, פשוט לא יהוו את קצה הקרחון. העמותה הזאת היא התשובה שלי לשאלה "מה ישראלי בעינייך". העזרה, התמיכה, ההקרבה העצמית למען הזולת, קבלת האחר, הירתמות ללא פשרות וללא שאלות. קשה לי מאוד להיפרד מכם, כי הנתינה והעשייה שלכם מדבקים, וגורמים לי תמיד להרגיש שאני יכול לעשות יותר למען הקהילה, למרות שהסברתם לי, ובצדק, שכל עשייה קטנה היא תרומה ענקית וחשובה. אז תודה לכם על כל מה שאתם עושים, ועל שאפשרתם לי את הזכות לתרום ולעשות.

השלישי, והמרגש ביותר מבחינתי, הוא מכבי כדוריד. הבטחתי מזמן סיכום עונה עם סטטוס חופר והנה זה מגיע, הקול מהיציע.

סגירת מעגל, בהזדמנות האחרונה. ככה אני יכול לתאר את העונה הזאת.

אי שם בשנת 2007, פתח בחור בשם Avi Resch נושא בפורום השחקן ה-12. הציג את עצמו כמאמן של מכבי בכדוריד וכמנהל הספורט של האגודה. נעניתי לקריאה, ביחד עם השחקן ה-12, והגעתי למשחק. את מה שהתחיל משם אני יכול לתאר כסיפור אהבה. התאהבתי במשחק שנקרא כדוריד, התאהבתי באנשים של הקבוצה, התאהבתי בזה שהסמל הוא הסמל הישן של מכבי, בספורט הנקי והטהור. אבי רש הפך לחבר, וביחד עם איל פרולינגר היו"ר, כמעט כל שבוע, במשך כל אחת מהעונות האחרונות, יצא לי לדבר עם אחד מהם.

ההיכרות עם אבי התגבשה בראיון שערכתי עימו לאתר השחקן ה-12 בפתיחת עונת 2008, ומאז "לקחתי פיקוד" והתחלתי לנסות ולגייס אוהדים, לארגן הסעות ולחשוף אנשים למשחק הזה שנקרא כדוריד.

הגענו לשיאים מדהימים מבחינת קהל אבל היה חסר משהו, המשהו שמאפיין יותר מהכל את מכבי וזה תארים. אחרי אכזבות בגמרים ובפלייאוף שנה אחרי שנה, לא התייאשנו. המשכנו להאמין. האמת, העונה בשלב מסוים אפילו אני הפסקתי להאמין, ואז זה קרה. לקחנו אליפות. בצורה הכי משכנעת, הכי מוחצת, הכי מכבי, ומול הקבוצה עם הכי הרבה מסורת ותארים בענף. זאת הייתה ההזדמנות האחרונה שלי לחוות תואר עם הבחורים האדירים האלה, שפגשתי מהיציע ועל הפרקט בכל שישי לפחות חצי מהשנה, והם לא אכזבו.

חלק מהשחקנים הפכו לחברים שלי, כמו גם חלק מהאנשים שהצטרפו ל"קומץ" של הכדוריד, ויש בינינו שפה ודיבור שרק אנחנו מסוגלים להתחבר אליו. השחקנים אפילו הופיעו בקליפ שהכינו החברים לחתונה שלי.

התמונה ששמתי כאן היא אחד הרגעים הכי מרגשים שחוויתי עם מכבי, ומקבילות מבחינתי לאליפויות ב-2003 וב-2013, שחיכיתי להן אחרי תקופת בצורה ויובש (כדורגל זה עדיין כדורגל, אבל רבאק, אליפות ראשונה אי פעם למכבי בענף כלשהו, אחרי 50 שנים בלי תואר).

האנשים היקרים שפגשתי בכדוריד הם שותפים לדרך, דרך שאני מקווה שהם ימשיכו ללכת בה, ושיצליחו לצרף אליה כמה שיותר אנשים, כי אנחנו מכבי ומכבי צריכה להיות במקום הראוי לה בכל הענפים.

הפעולה האחרונה שלי בקשר עם מכבי הייתה הנחיית טקס סיום העונה של

Maccabi Tel Aviv Handball - Official. החבר'ה מהאגודה הפתיעו אותי והעניקו לי כתשורה צלחת אליפות קטנה. מעולם לא ביקשתי מהם הוקרה או תודה, אלא רק שייתנו הכל על המגרש ואם אפשר קצת שיתוף פעולה על הדרך עם האוהדים, הרי זה מבורך. לכן, השותפים שלי לדרך, הם אקורד הסיום של הפרק הזה ברומן המתמשך שלי עם מכבי.

ואם למישהו היה ספק - הפריטים הראשונים ששמתי במזוודה היו צעיף כחול-צהוב (של השחקן ה-12) וחולצות של מכבי כדורגל וכדוריד, כמו שאנחנו שרים "תמיד קראו לי דפוק, ולא מצאו היגיון, אמרו לי חלאס עם הכל, תחזיר ת'צעיף לארון, אף פעם לא מתייאש, זה ממלא ת'חיים, ואם אתה לא חלק מזה, אתה לעולם לא תבין".

תודה לך מכבי, תודה לכם חברים צהובים שלי, תשמרו על האימפריה כמה שנים עד שאחזור.

[מנג'ר יונייטד]

ואם מישהו שואל - הרגע שאני לוקח מהעונה הזאת כרגע המכונן, כמו באליפות של אוסקר, היה ברמת השרון.

אחרי ההפסד בגמר הגביע והפסד הליגה הראשון שבה מיד לאחריו, חשבתי ששום דבר לא יהיה שונה בעונה הזאת.

ואז התחיל הפלייאוף, ואחרי דריסה משכנעת מול רמת השרון, הגיע תיקו בחוץ שהזכיר את כל הדברים הרעים שהיו בעונות הקודמות, חוסר אופי, חוסר לחימה, היעלמות במאני טיים. כתבתי בפורום (או במקום אחר) אחרי אותו משחק שאם יהיה נס וניקח אליפות זה יהיה הרגע המכונן, כי הרגע הזה העיר את השחקנים והבהיר להם שאליפות לוקחים במעשים, בלחימה ובהקרבה.

 

מכבי ניצחה את כל ששת המשחקים הבאים שלה בפלייאוף, כולל התעלות בגמר הפלייאוף למרות אובדן של אחד השחקנים הכי משמעותיים שלנו, והשאר היסטוריה.

[Sawyer]

[מנג'ר יונייטד]

ציפיתי לפחות לאיזה |: . אין מקום לעצב בסיכום עונה של הכדוריד

[מקובי]

תיארת בערך את מה שאני מרגיש עם הכדורעף, איך התאהבתי במשחק וחיכיתי שהם יהפכו לאימפריה שהם היום (עם כל המאבקים עם מוסינזון וכד')

 

מכבי ללא ספק מביאה לנו את הרגעים הכי טובים.

שאלתי את עצמי אם אני אהיה מסוגל לעבור לחו"ל... אבל אני לא רואה את זה קורה מכמה סיבות אבל מכבי היא אחת המרכזיות שבהן.

 

לא יודע ממתי אני מכיר אותך...

אבל תמיד היית שם ברקע, אם זה בשחקן, אם זה בצוות אתר או אם זה באיצטדיונים/ אולמות.

שיהיה לך המון בהצלחה בכל מה שתעשה.

[הצבר]

האירועים מרגשים

העזיבה שלך מאוד מעציבה, ברמה האישית (שלי) הקהילתית (מכבי) והאפילו הישראלית כללית

חבל שאנשים כמוך עוזבים ומי יודע מתי ואם יחזרו

 

ובתפנית חדה, איפה כבודו הולך ללמוד ?

[yuval21]

קודם כל - שיהיה בהצלחה.

 

אני אמנם עוד צעיר יחסית, רק בן 23, אבל קשה לי אשכרה לראות את עצמי חי בחו״ל בגלל מכבי.

קיץ קודם הייתי בטיול אחרי צבא ופיספסתי את כל המוקדמות(גיורי באזל). הרגשתי שאני משתגע. מתחרפן. יום של משחק היה סבל והמחשבות של איך אני לא שם לא עזבו אותיי.

איך אתה הולך להתמודד? קשה..

[מנג'ר יונייטד]

תודה. אני הולך לעשות תואר שני במשפטים ב-Penn בפילדלפיה. ואני אחזור. ללא ספק.

[YNWA]

אחי המון בהצלחה בכל מה שתבחר אתה בן אדם מדהים! איזה צעד לקחת שיא אללה

שאחד האוהדים הכי מכביסטים לוקח את הרגליים שלו למקום אחר

זה מהרגעים האלה שאתה נכנס לפרופורציה שספורט הוא עדיין רק ספורט

בהצלחה בהצלחה בהצלחה

[לכל משחק הגעתי]

בהצלחה בהמשך!

[Moryo]

מעיין אתה בן אדם נדיר, מכביסט אמיתי, ויהיה לך רק בהצלחה שם!

[חןחן]

תותח על

בהצלחה !

[שורה]

בהצלחה מעיין, מלך!!

[זיגפלד]

מגיעה לך העונה המופלאה שעברה על כולנו. המון בהצלחה!

 

(ביי מעיין)

[Tamiry]

בהצלחה!

[bister]

נשמע מדהים, שיהיה בהצלחה!

[חרישי הוא הלילה ואפל]

בהצלחה!

[דקסטר]

אמנם לא יצא לי להכיר אותך אישית אבל מודע לתרומה הגדולה שלך בשער 7, אחים לסמל וכמובן במכבי כדוריד.

תודה על הכל והמון בהצלחה !

[primetime21]

בהצלחה! ומקווה שהמרחק ממכבי יגרום לך לכתוב פה יותר.

[dilen]

מרגש! בהצלחה תותח

[DoW]

בהצלחה!

[צ'וצ'מק]

האדם שקיבל אותי לתחום הכדוריד ואני ללא ספק חייב לו.
המון בהצלחה מעיין, אוהב אותך!

[yellowgunner]

בהצלחה תותח

[itanar]

בהצלחה, נשמע כמו חוויה מעניינת.

זה שאתה יהודי זה כבר יתרון בלהיות עו"ד בארה"ב.

[benjamin]

בהצלחה לך בהמשך,באמת בנאדם נדיר!