שיא קריירה ללברון ג'יימס, 61 נקודות נגד שארלוט

[Barksdale]

השחקן הטוב בעולם והטוב בהיסטוריה אחרי ג'ורדן עשה את זה.. 61 נקודות למשחק, השיא הקודם שלו עמד על 56 מ2005.

המשחק העשירי שלו בקריירה כשהוא קולע 50 נקודות ויותר.

שבר את השיא של מיאמי שעמד על 58.

8 מ10 מהשלוש ו22 מ33 מהשדה, עד המחצית היה עם 24 נקודות וברבע השלישי קלע 25 נקודות.

לראות ולהריע למלך:

[DoW]

השחקן הטוב בעולם והטוב בהיסטוריה אחרי ג'ורדן עשה את זה..

נו באמת

[Castor Troy]

1. גם עבור סדרת הגמר לא נוהגים לפתוח פה נושא נפרד, אז לזה?

 

2. מה שערן כתב.

[כפכף הזהב]

מילא היה שובר את השיא של ווילט, או לפחות את של קובי..

[ravid]

השיא של ווילט לעולם לא ישבר

[DoW]

השיא של ווילט לעולם לא ישבר

שיאים נועדו להישבר

[roei p]

סבבה אחי הוא הכי טוב בהיסטוריה אחריי ג׳ורדן

[Barksdale]

סבבה אחי הוא הכי טוב בהיסטוריה אחריי ג׳ורדן

אז אתה גבר אחושרמוטה כי אתה מבין יותר ממני בכדורסל, כל הכבוד אהבל.

[g0lan]

סבבה אחי הוא הכי טוב בהיסטוריה אחריי ג׳ורדן

 

וואלה עושה רושם שכן, ואני ממש לא ממעריציו הגדולים של לברון.

[DoW]

וואלה עושה רושם שכן, ואני ממש לא ממעריציו הגדולים של לברון.

מג'יק ג'ונסון, לארי בירד

שניהם כנראה ייחשבו לעד כמספרי 2 ו 3 (כל אחד ימקם אותם בסדר שונה) אחרי ג'ורדן.

[yoash]

ביל ראסל.

הבן אדם מעולם לא הפסיד משחק של להיות או לחדול (משחק מספר 7 בסדרות פלייאוף)

[DoW]

היריבות הכי היסטורית והכי מפורסמת בליגה היא של לארי בירד ומג'יק גונסון. השניים הללו הגיעו לשיא שלהם בשנות ה-80 וסחפו את כל הליגה אחריהם עם התחרותיות המדהימה שלהם והעובדה שהיה כמעט בלתי אפשרי לקבוע מי טוב יותר מבין השניים. לאורך השנים לא זכינו לראות יריבויות ברמה כזו, רמה בה בירד ומג'יק נפגשו עם הקבוצות שלהם שנה אחר שנה בפיינלס והחליפו תארים אחד עם השני. באיזשהו שלב נדמה היה שזה קורה עם צ'ארלס בארקלי ומייקל ג'ורדן, אבל בסופו של דבר התברר שמייקל היה רמה אחת מעל.

העונה מאזן הכוחות בין דוראנט ללברון מזכיר לי את המצב עם בארקלי וג'ורדן ב-1993. מייקל נכנס לעונה הזו אחרי שתי אליפויות רצופות ובארקלי נכנס חדור מוטיבציה לקחת תואר ראשון בקריירה. זה נגמר עם MVP והמאזן הטוב בליגה, אבל בפיינלס ג'ון פקסון קבר את הסאנס וג'ורדן חגג ת'רי-פיט ראשון, אבל הגמר הזה נתן הזדמנות לליגה לשים את שני השחקנים הכי טובים שלה על במה אחת. מאז ועד היום זה כמעט ולא קרה. מייקל והאקים אולג'וואן מעולם לא נפגשו בגמר, כך גם קובי ולברון. אולם העונה, נראה שיש לנו הזדמנות לראות שני סופרסטארים בשיא הקריירה הולכים ראש בראש עד הסוף, כך שכרגע זה אולי מזכיר יותר את סר צ'ארלס ו-MJ, אבל אולי עוד כמה חודשים זה יהיה דומה יותר למצב בין בירד ומג'יק.

בכלל, יופי של כתבה. ממליץ לקרוא

http://yuvaloz.wordpress.com/2014/03/06/kd-vs-king-james/

 

[BMTA]

לא כל כך מבין בכדורסל אבל בראיינט לא השני הכי טוב אחרי גורדן?

[yoash]

לא כל כך מבין בכדורסל אבל בראיינט לא השני הכי טוב אחרי גורדן?

אין דעה אחידה בנושא כמו הדעה שג'ורדן מס 1. יש המון שחקנים שכל אחד מהם בקלות יכול להיות "השני הכי טוב"

בעיניי, אגב,זה ביל ראסל.

[DoW]

לא כל כך מבין בכדורסל אבל בראיינט לא השני הכי טוב אחרי גורדן?

לא נראה לי שהיה בן אדם אחד שראיתי שדירג את בראיינט בטופ 3

יש שיגידו שהוא ה SG השני בטיבו, אבל גם לגבי זה אני בספק.

[yuval21]

נהוג למדוד ולדרג את הרשימה הזו גם לפי הצלחות קבוצתיות ולא רק על פי יכולת אישית. זאת אומרת -מספר אליפויות. לעניות דעתי, לברון שחקן טוב יותר ממייקל והנתונים שלו הם הכי טובים בהיסטוריה של הכדורסל העולמי. אבל, וזה אבל גדול, עד שלא יהיו לו 6 אליפויות אי אפשר יהיה לעשות את ההשוואה. צריך להביא קבלות. קובי בהחלט נכנס לקטגוריה הזאת ובגדול עם 5 אליפויות, ולדעתי אם לא האופי המסריח שלו הוא היה נכנס קל לטופ 5(במידה והיה מקבל קצת מהאופי של דוראנט ודאנקן למשל), אבל קובי מצטייר כחרא טיפוס וזה פוגע בו. יותר קל לאהוב את לארי בירד או מג'יק למרות שיש להם פחות אליפויות.

בכל מקרה, לדעתי הוא נכנס לטופ 5.

מעניין לראות מה חושבים בפורום לגבי הטופ 10 נכון לעכשיו בכל הזמנים(חשוב לי להדגיש, נטו מבחינת יכולת אישית ולאו דווקא בשילוב עם תארים).

לדעתי:

לברון - מייקל (במידה ולברון ישמור על הרמה ואפילו ישפר אותה הוא ייקח את הבכורה)

מג'יק

ביל ראסל

לארי בירד

שאקיל אוניל

קארים עבדול ג'אבר

קובי ברייאנט

טים דאנקן

דר ג'יי

חייב להכניס את ווילט צ'מברליין לפה, למרות שבחיים שלי לא ראיתי אותו משחק. הדומיננטיות שלו באותה תקופה ככל הנראה מכניסה אותו לרשימה באחד המקומות.

[DoW]

אני לא חושב שאי פעם לברון יעבור את מייקל (גם לא את בירד ומג'יק) ברוב הרשימות, מהסיבה הפשוטה שהמיתוס של השחקנים האלה הוא עצום. הם היו הפנים של המשחק והרבה בזכותם הוא הפך לכל כך פופולרי ברחבי העולם.

הייתי מכניס לרשימה הזאת את אולאיג'ואן וצמברליין, שניים מהסנטרים הכי איכותיים ששיחקו את המשחק (יחד עם שאקיל, ראסל וקארים) במקום קובי ודר ג'יי (בכלל לא כזה גדול)

אגב, לא הרבה מכירים, אבל אוסקר רוברטסון יכול בכיף להיכנס לרשימות כאלה, הבעיה היא שלא לקח מספיק תארים. הרכז השני הכי טוב אי פעם.

[yuval21]

אני לא חושב שאי פעם לברון יעבור את מייקל (גם לא את בירד ומג'יק) ברוב הרשימות, מהסיבה הפשוטה שהמיתוס של השחקנים האלה הוא עצום. הם היו הפנים של המשחק והרבה בזכותם הוא הפך לכל כך פופולרי ברחבי העולם.

הייתי מכניס לרשימה הזאת את אולאיג'ואן וצמברליין, שניים מהסנטרים הכי איכותיים ששיחקו את המשחק (יחד עם שאקיל, ראסל וקארים) במקום קובי ודר ג'יי (בכלל לא כזה גדול)

אגב, לא הרבה מכירים, אבל אוסקר רוברטסון יכול בכיף להיכנס לרשימות כאלה, הבעיה היא שלא לקח מספיק תארים. הרכז השני הכי טוב אי פעם.

אתה צודק לגבי זה שהם הפנים של הליגה הזאת, אבל מבחינת נטו יכולות כדורסל, לברון לדעתי עולה עליהם ואולי גם על מייקל.

לגבי אוסקר רוברטסון, חשבתי עליו, אבל באותה מידה אפשר להכניס לרשימה הזאת את קארל מלון, סטיב נאש, ג'יימס וורטי ואולי גם רג'י מילר. קשה מאוד לבנות רשימה של 10 שחקנים כאלה אפילו בלתי אפשרי.

היו ויש כל כך הרבה כישרונות מטורפים בליגה הזאת שיעשה עוול בכל מקרה.

[DoW]

אתה צודק לגבי זה שהם הפנים של הליגה הזאת, אבל מבחינת נטו יכולות כדורסל, לברון לדעתי עולה עליהם ואולי גם על מייקל.

לגבי אוסקר רוברטסון, חשבתי עליו, אבל באותה מידה אפשר להכניס לרשימה הזאת את קארל מלון, סטיב נאש, ג'יימס וורטי ואולי גם רג'י מילר. קשה מאוד לבנות רשימה של 10 שחקנים כאלה אפילו בלתי אפשרי.

היו ויש כל כך הרבה כישרונות מטורפים בליגה הזאת שיעשה עוול בכל מקרה.

אוסקר רוברטסון נתן עונה עם ממוצע של טריפל דאבל למשחק - 30.8 נק', 11.4 אסיסטים ו 12.5 ריבאונדים. מעמדת הרכז!

הוא היחיד בהיסטוריה להשיג עונה כזאת, וכמו כן, הוא השחקן עם הכי הרבה טריפל דאבל - עם 181 (מקום שני מג'יק ג'ונסון עם 138 ושלישי ג'ייסון קיד עם 107, שתבין את הפער)

עם כל ההערכה ללברון, הוא יכול רק לחלום על מספרים כאלה.

[Mike]

dow,או כל אחד אחר שמבין,תקנו אותי אם אני טועה - הרבה אומרים שהדומיננטיות האדירה של צ'מברליין,ובכלל של סנטרים פעם,לא היתה ממש חוכמה גדולה,בגלל שלא היה אז את חוק ה3 שניות ואת החוק שחסימה מעל הטבעת זה נק' לקבוצה השנייה.

[DoW]

הדומיננטיות שלו כן הייתה חוכמה גדולה, כי גם אם היה משחק היום, הוא היה אחד השחקנים הטובים ביותר. לא אומר שהיה קולע 100 נק' במשחק, או מעמיד ממוצע של 50 נק' במשך עונה שלמה (מדהים!), אבל הוא בהחלט היה דומיננטי.

מה שכן, יש כמה הסברים לממוצעים שלו בנק' וריבאונדים - הקצב פעם היה הרבה יותר גבוה, והאחוזים נמוכים יותר, מה שאפשר יותר כדורים חוזרים, ואי אפשר להתעלם מכך שהיה גבוה, חזק ואתלט יותר מרוב השחקנים בליגה. מעין גרסה משופרת של ג'אבייל מקגי רק עם כישרון כדורסל.

 

אני לא יודע ספציפית לגבי צ'מברליין, אבל בהחלט נוצרו וחוקקו חוקים בעקבות דומיננטיות יתרה של שחקנים מסויימים, למשל חוק 3 השניות בצבע, 5 שניות עם הגב לסל, גולטנדינג, הרחקה של קו העונשין, האק-א-שאק...

קראתי איפשהו שצ'מברליין היה נוהג לזרוק את הכדור מהעונשין לקרש, לתפוס את הריבאונד ולקלוע, או שבזמן הוצאות חוץ מתחת לסל, המוסר היה מעיף את הכדור מעל לסל, צ'מברליין היה תופס (כי היה הכי גבוה וחזק) וקולע מקרוב.

[Castor Troy]

לברון לעולם לא יהיה מייקל כי מייקל שינה את הכדורסל העולמי, בכלל, ואת ה- NBA בפרט. ולברון הוא רק שחקן אדיר, אבל לא שינה כלום.

 

אבל יכול להיות שאם לברון היה נולד לפני 50 שנה ומייקל לפני 30, דברים היו נראים אחרת.

[yoash]

אני יודע שאני משוחד- אבל במשחקים בין צמברליין לראסל, ראסל ניצח ב90 אחוז מהפעמים

[yuval21]

אוסקר רוברטסון נתן עונה עם ממוצע של טריפל דאבל למשחק - 30.8 נק', 11.4 אסיסטים ו 12.5 ריבאונדים. מעמדת הרכז!

הוא היחיד בהיסטוריה להשיג עונה כזאת, וכמו כן, הוא השחקן עם הכי הרבה טריפל דאבל - עם 181 (מקום שני מג'יק ג'ונסון עם 138 ושלישי ג'ייסון קיד עם 107, שתבין את הפער)

עם כל ההערכה ללברון, הוא יכול רק לחלום על מספרים כאלה.

אכן מספרים אדירים ושחקן ענק, אבל אתה לא יכול להתעלם מהשינוי האדיר שהליגה חוותה ב15-20 שנה האחרונות. הרמה עלתה בטירוף