Jump to content

My Time Is Now.


Sawyer

Recommended Posts

ארוך מידי בשביל לקרוא הכל אז למקרה שהוא לא רשם

תבואו מוקדם אנשים אם יש יתרון לשעה המאוחרת זה שכולם כבר אחרי הכל

תהיו באיצטדיון שהשחקנים של מכבי עולים לחימום ולא פחות חשוב שהשחקנים של באזל עולים לתת תחושה של גהנום מהשנייה הראשונה שלהם על הדשא

Link to comment
Share on other sites

להוריד איש גדר לדשא לעשות את מ-כ-ב-י באמצע החימום

https://www.youtube.com/watch?v=fotmpIa0-EQ

 

או לתת למיטרוביץ לעשות את מ-כ-ב-י

 

http://www.youtube.com/watch?v=zyU1bE2ZAa4

 

עם דגל ישראל ככה

https://www.youtube.com/watch?v=oiLk1V9ivVY

Link to comment
Share on other sites

סחטיין סוייר.

 

וכמו בדר"כ לפני משחקים מהסוג הזה,

הציטוט האגדי של באיזלה, שחקן סקיפר בולניה לאחר הפיינל-פור בתל-אביב (118-74 למכבי כמובן):

 

 

"היתה לנו הרגשה טובה לפני המשחק. היינו במצב מנטלי מצוין ומוכנים במאה אחוז, אבל ברגע שעלינו במדרגות לכיוון הפרקט, הכל השתנה. זה היה כמו להיכנס ללוע הר געש. האמת היא שבמדרגות אמר לי פטריסיו פראטו שמפה לא נצא בחיים, אבל עניתי לו שתמיד זה ככה ואחרי כמה דקות זה עובר.

כשהגיעה הצגת השחקנים והציגו אותנו, היה מין הדף כזה של שריקות בוז. אף פעם לא שמעתי כזה דבר. הרגליים שלנו ממש רעדו. זה היה מצב בלתי ייאמן. מעולם לא חשבתי שקהל יכול כל כך להשפיע, אבל העסק נגמר עוד לפני שהוא התחיל. שם התחלתי להפנים שמה שאמר לי פראטו אולי היה נכון.

כשהתחיל המשחק, הכל התפוצץ לנו בפנים, ואם חשבתי שאנחנו נתעלם מהקהל ומהאווירה, באה מכבי וגמרה את המשחק תוך חמש דקות. בפסק הזמן הראשון רפשה כבר אמר שלא באנו להיות שטיח של מכבי, אבל גם הוא הבין את זה. זה היה פסק זמן משונה, כאילו כולנו הבנו שפה לא ננצח, אז לפחות נילחם בשביל הכבוד. במחצית כבר רצינו להיות במטוס. לעוף כמה שיותר מהר. הרגשנו כמו כלי השעשוע של מכבי והקהל שלה".

 

מחר גיהנום.

Link to comment
Share on other sites

אחרי ה"אני מודה" העוצמתי של ההתחלה, צריך לוותר על הצהוב עולה עולה, זה שמתאים לליגה, ולעבור לשריקות בוז צורמות אוזניים, מהדקה הראשונה.

אני באמת מצפה מהארגון להבין מה יותר יעיל במקרה הזה, 400 איש שרים צהוב עולה עולה וכל השאר כוססים ציפורניים, או שריקות בוז (או אהאעאהאעאעאהוווווווווו, לחלופין) של 12 אלף אוהדים, כשהשחקנים של באזל עוד קרים.

Link to comment
Share on other sites

ארוך מידי בשביל לקרוא הכל אז למקרה שהוא לא רשם

תבואו מוקדם אנשים אם יש יתרון לשעה המאוחרת זה שכולם כבר אחרי הכל

תהיו באיצטדיון שהשחקנים של מכבי עולים לחימום ולא פחות חשוב שהשחקנים של באזל עולים לתת תחושה של גהנום מהשנייה הראשונה שלהם על הדשא

לא יאומן שעם כל המגילה שלו הוא לא כתב את זה
Link to comment
Share on other sites

לא יאומן שעם כל המגילה שלו הוא לא כתב את זה

 

 

אחרי ה"אני מודה" העוצמתי של ההתחלה, צריך לוותר על הצהוב עולה עולה, זה שמתאים לליגה, ולעבור לשריקות בוז צורמות אוזניים, מהדקה הראשונה.

אני באמת מצפה מהארגון להבין מה יותר יעיל במקרה הזה, 400 איש שרים צהוב עולה עולה וכל השאר כוססים ציפורניים, או שריקות בוז (או אהאעאהאעאעאהוווווווווו, לחלופין) כשהשחקנים של באזל עוד קרים.

 

 

בואו נכניס אותם להלם מהרגע שהם נכנסים לבלומפילד (ולא רק משריקת הפתיחה). בואו נתן למכבי את ההזדמנות להכות אותם עוד לפני שהם מבינים לאן הם הגיעו. בואו ניתן למכבי הזדמנות להכריע את ההתמודדות הזאת עוד לפני שהיא מתחילה. בואו נעשה היסטוריה.

 

 

 

וכל אחד ואחד כאן, יעביר הלאה לכל אחד שהוא מכיר, לפני המשחק ובזמן המשחק. שבמשחק הזה לא מדברים, לא צוחקים, לא מקללים או יוצאים מריכוז. במשחק הזה מעודדים. מהשניה שהשחקנים עולים על כר הדשא ועד לרגע שהשופט מסיים את המלחמה. כי זאת החובה שלנו בתור אוהדים. מחר יותר מתמיד.

 

 

Link to comment
Share on other sites

ביום חמישי בשעה 22:00 יעלו למגרש שחקני מכבי ת"א למשחק שכל הקלישאות לגביו נכונות. למשחק שהוא מלחמת עולם, להיות או לחדול, רגע האמת.

כשאני מסתכל על המשחק ביום חמישי אני לא מסתכל עליו בתור המשחק הכי חשוב שלנו בעונה האירופית הזאת, אלא בתור המשחק הכי חשוב שלנו בשנים האחרונות.

שאני מסתכל על המשחק הזה אני נזכר ב10 השנים של הסבל, אני נזכר בהגעה של מיטש ואחר כך של ג'ורדי ואוסקר וסוזה. אני רואה לעיני את כל הדרך שעברנו כדי להגיע למשחק הזה.

את כל הדרך שעברנו כדי להפוך מהבדיחה שהיינו במשך עשור לאימפריה שאנחנו הופכים להיות בתהוות. אני מסתכל על המשחק הזה בתור השלב הכי חשוב עד כה בהתהוות האימפריה מכבי תל אביב.

 

ואיזה קבוצה קיבלנו למשחק הזה, כמה סמלי שזאת תיהיה אותה קבוצה בדיוק שסיכלה את הדרך שלנו לליגת האלופות, שחיבלה במאמצים שלנו ליצור פה משהו שעוד לא היה פה, שעיכבה אותנו בדרך ליצירת השושלת.

באזל. שוב פעם הקירח שלף לנו אותה, שוב פעם באזל. אבל הפעם זאת תיהיה אופרה אחרת. ולא בגלל שסלאח (מת) חסר, לא בגלל בעיות בבלמים, ריכוז של באזל בליגה או החיסרון של שטרלר. הפעם תגיע מכבי אחרת.

 

בשבועות האחרונים אני שומע יותר פילוגים בקהל. המועדון מול הקהל מול הארגון שמול הקהל שמול המועדון שמול הארגון. זה לא הזמן. זה לא המקום.

ביום חמישי הקרוב. למשך כמה שעות, כל אוהדי מכבי, כל בן אדם צהוב שדורך בבלומפילד. אגרוף אחד. כוח אחד. מטרה אחת. ניצחון.

זה המקום של כולם לשים בצד את הכל, את הריבים הפנימיים, את הגזענות ואת השירה לערבים, דעות קדומות על פלגים, הרחקות, מעצרים, ריבים. למשך כמה שעות להתנקות לחלוטין מכל המסביב.

כמה שעות של אחדות אמיתית, של 12,000 אוהדים בצהוב שמגינים על הקבוצה שלהם במבצר הכי מפחיד באירופה. בהר געש הצהוב - בבלומפילד.

 

 

התגובות של שחקני באזל אחרי המשחק הן אלו שצריכים לתת לנו את המוטביציה לעשות את מה שמוטל עלינו יותר מאיי פעם. הן אלו שמראות לנו את החשיבות שלנו כקהל בהתמודדות הזאת.

"מדהים לראות את הקהל שלהם" "מפחיד לראות איך הם אף פעם לא מוותרים גם ב3-0" "לא ידענו מה לחשוב כשהם חזרו מולנו מ3-0" - כל אלו תגובות שמראות לכם שבאזל לא מוכנה ומפחדת ממכבי בבלומפילד, ממה שמכבי בבלומפילד אומר. מהמשחק ביום חמישי.

בואו ננצל את היתרון הכי גדול שלנו על הקבוצה השוויצרית, בואו נכניס אותם להלם מהרגע שהם נכנסים לבלומפילד (ולא רק משריקת הפתיחה). בואו נתן למכבי את ההזדמנות להכות אותם עוד לפני שהם מבינים לאן הם הגיעו. בואו ניתן למכבי הזדמנות להכריע את ההתמודדות הזאת עוד לפני שהיא מתחילה. בואו נעשה היסטוריה.

 

במשחק הזה, בניגוד למשחקים בארץ (כמו "משחק העונה" מול ב"ש, דרבים או חיפה) יש לנו עבודה הרבה יותר קשה, תפקיד הרבה יותר חשוב. במשחקים בליגה אנחנו צריכים לתת גב לקבוצה שלנו, לתת לה להתבטא על המגרש ולעשות את שלה, זה כבר יספיק. היא תנצח. היא עדיפה.

מחר זה יהיה סיפור אחר לגמריי, אנחנו צריכים להציג לשחקני באזל מצג שווא, אנחנו צריכים לבלבל אותם, להלחיץ אותם, להטעות אותם. לתת להם הרגשה שהם הגיעו למקום שהם עוד לא היו בו, לתת להם הרגשה שהם מתמודדים במקום שאי אפשר לנצח בו, לתת להם הרגשה שהם לא יוצאים מבלומפילד חיים.

ומצד שני לתת הרגשה לשחקני מכבי ת"א שזה ברגליים שלהם, שמכבי ת"א גם פה היא הקבוצה העדיפה, שעם התמיכה מאחורה של הקהל הצהוב זה אפשרי, שהכל אפשרי. שהיתרון נמצא ברגליים שלהם בכל רגע, שהביטחון העצמי שלהם לא מוטל בספק לרגע, שהיום זה היום שלהם.

 

 

הרבה פעמים אנשים מתייחסים בזלזול לאוהדים ולתרומה שלהם. חושבים שזה רק השחקנים והכסף מדברים בכדורגל. אבל זה לא ככה, התרומה של הקהל והעידוד היא עצומה, היא משמעותית, היא מכריעה. היא יכולה לשנות גורל של משחק.

לא סתם יש הבדלים כאלו בין בית לחוץ, לא סתם בכל שנה אפשר לראות "הפתעות" כשהקבוצה הביתית מפתיעה את האורחת. לא סתם מדברים על הביתיות של סלטיק, על האצטדיון של ליברפול או על הקהל של דורטמונד - כי זה משפיע. כי זה יכול להיות האקס פקטור, כי זה יכול לשנות גורל של קבוצה.

את הנקודות הבאות שעליהן אני חוזר כמו מנטרה אני מצפה מכל אחד כאן באמת להפנים, אני מבקש ממכם להעביר אותם הלאה. לכל אוהד שיהיה באצטדיון. אני דורש ממכם לעשות את העבודה שלכם בתור אוהדי מכבי, בתור אנשים שמכבי חשובה להם. אני דורש ממכם להתייצב למלחמה כי הקבוצה צריכה אותכם. ואני דורש ממכם להעביר את זה הלאה, לכל חייל צהוב בתפקיד מחר. וזה לא משנה אם הוא אוהד מהגוש ב11 או "סבא" משער 2. זה לא משנה אם הוא מנוי כל החיים ולא מפספס משחקי חוץ או ילד בן 14 שעשה מנוי שנה ראשונה לשער 7.

כי מחר, החל מהשעה 22:00. כולנו לוחמים בצבא של מכבי, וכולנו ניתן את הכל כדי להביא את הניצחון.

 

 

צהוב - לצבוע את בלומפילד בצהוב.

זאת בקשה כ"כ פשוטה, כ"כ קלה לביצוע. בואו נעשה שהפעם היא באמת תתגשם, שהפעם היא באמת תיתן את האפקט שבלומפילד צהוב יכול לתת.

אני הייתי בבאזל השנה, לקהל שלהם אין בכלל צבע. הם לא יודעים מה זה אומר בכלל. הם לא יודעים איך להתמודד עם דבר כזה, הם לא ידעו איך בכלל מגיבים ל12,000 אוהדים בצהוב. שלכל מקום שהם מסתובבים הם רואים חייל בצבא של מכבי, מוכן למלחמה עם רצח בעיניים. הם לא ידעו איך לצאת מהסיוט הזה.

אין בן אדם שאין לו צהוב בארון, או שהוא לא יכול להביא צהוב מחבר. תדאגו שזה יקרה, תדאגו שאין סיכוי שאתם יוצאים מהבית בלי חולצה צהובה, ושאין סיכוי שאף אחד מהחברים שלכם מגיע לאצטדיון כשהוא לא לובש את צבעי הקבוצה.

וזה לא משנה אם אתם אולטראס בשחור, או אוהדות בורוד או סתם אוהדים שמנסים להראות טוב לטלווזיה/למצוא בחורות ביציע/הזייה כלשהי אחרת (ח'ברה, יש יחס של 154891 אוהדים על אוהדת, זה לא יקרה. צאו מזה). מחר כולם בצהוב. כולם.

 

עידוד - אין צורך לציין שזאת הנקודה החשובה ביותר. הנקודה המכריעה ביותר, והנקודה הקשה ביותר לביצוע.

עידוד 90 דקות הוא דבר פסיכולוגי, נטו. הוא עניין של החלטה, הוא עניין של מוטיבציה, של רצון, של דבקות במטרה. הוא עניין שתלוי בך. ובחבר שלך, ובחבר שלו. הוא תלוי בנו, בכל אחד מאיתנו. בכל אחד שמכבי חשובה לו.

המשחק הזה הוא לא באר שבע, וגם לא דרבי. אני לא צריך לזייף פחד או לחץ, אני לא צריך לצייר לכם תמונה שבה היריבה מסוכנת ומכבי זקוקה לנו. כי זה לא המצב. אנחנו מתמודדים מול קבוצה גדולה עלינו, עדיפה עלינו בכל אספקט של כדורגל טהור. אנחנו מתייצבים מול קבוצה שהיתרון שלנו עליה הוא רק אנחנו, האוהדים, הקהל.

וזה מתבטא בשירה, זה מתבטא ב90 דקות שהשחקנים של באזל יצטרכו לסתום את האוזניים, ב90 דקות שהשחקנים של מכבי יראו שהמשחק הזה חשוב לנו יותר מהכל, שהוא יותר קריטי מכל משחק שהיה עד עכשיו, שאנחנו נותנים מעצמנו יותר משנתנו בכל משחק העונה.

במשחק מחר אני מצפה שלא יהיה הבדל בין השערים, שאנשים לא ישבו בכלל (לא ב13 לא ב2, לא ב7 ולא ב8) שאנשים לא יגידו "זה התפקיד שלהם לעודד, אני באתי לצפות" שאנשים יקבלו החלטה. שהיום הם חלק מההיסטוריה, שהיום הם חלק מהמפך, שהיום הם הצבא של מכבי, והם מביאים את הניצחון הזה. ולא מוותרים לעצמם.

אז כל אוהד כאן שקורא את ההודעה הזאת, ושילם 100-200 שקל כדי להיות באצטדיון צריך להבין למה הוא הגיע. לא כדי לצפות בכדורגל - בשביל זה יש את הטלווזיה. הוא הגיע בשביל לעשות היסטוריה, הוא הגיע בשביל לדחוף את הקבוצה שלו לניצחון, לשלב הבא. הוא בא כדי להלחם. וזה מה שהוא יעשה.

וכל אחד ואחד כאן, יעביר הלאה לכל אחד שהוא מכיר, לפני המשחק ובזמן המשחק. שבמשחק הזה לא מדברים, לא צוחקים, לא מקללים או יוצאים מריכוז. במשחק הזה מעודדים. מהשניה שהשחקנים עולים על כר הדשא ועד לרגע שהשופט מסיים את המלחמה. כי זאת החובה שלנו בתור אוהדים. מחר יותר מתמיד.

 

שריקות בוז - החשיבות של הבוז במשחק כזה היא סופר מכריעה.

כי אם יש דבר אחד שיכול להפחיד קבוצה זרה, זה העוינות. הבוז, הטירוף בעיניים של הקהל שנמצא מולך, של הצבא שבא להרוג אותך. וזה המקום שלנו להשפיע.

שריקות בוז בכל החלטה גבולית של השופט הן בגדר חובה. תחשבו שהלחצת השופט יכולה לתת לנו פנדל/לשלוף לשחקן שלהם כרטיס אדום או כל החלטה קריטית אחרת שיכולה פשוט להכריע את גורל ההתמודדות הזאת. זה המקום שלנו לשנות את התוצאה לחלוטין, לשבור את כללי המשחק. להכריע אותו.

שריקות בוז צורמות בהתקפות של היריב, בבעיטות חופשיות שלהם, במצבים טובים. הם לא מכירים את הלחץ הזה, הם לא מכירים את האינטסטיביות הזאת. הם ילחצו, הם יפחדו, הם ירעדו, הם יטעו. בוא נהפוך את יחסי הכוחות כאן.

 

סבלנות - יחסי הכוחות במשחק ברורים לכולם. היתרון של באזל עלינו גדול וידוע לכל.

אבל אם יש משהו שמראה לכם שהכל אפשרי, שאף פעם לא מאוחר מדי הוא המשחק הקודם בבלומפילד. מכבי ת"א בבלומפילד יכולה לחזור מכל מצב. מכל פיגור, מכל סכנה.

מכבי ת"א יכולה לחזור לחיים ממצבים בלתי אפשריים, רק בעזרתנו. רק בעזרת הקהל שלה. רק בעזרת הדחיפה שלו, רק בעזרת הנאמנות המוחלטת.

מחר אין מקום לדעות קדומות, אין מקום לעצבים על ההרכב שסוזה יעלה, אין מקום לקללות על שחקנים שאנחנו פחות אוהבים, אין מקום לכל מני גניחות, קללות או שריקות בוז בטעויות של שחקנים שלנו.

אין מקום להשבר אם סופגים גול, אין מקום להוריד את הרגל מהדוושה ומהעידוד והתמיכה במצבים קשים. אלא להפך. מחר זאת תמיכה מוחלטת שלנו בקבוצה. תמיכה מוחלטת וחסרת פשרות, ללא שום קשר למתרחש על המגרש.

 

אחדות - כמו שפתחתי את ההודעה הזאת אני גם אסגור את נקודות המפתח שלנו כקהל מחר. הכוח שלנו הוא באחדות. הכוח שלנו הוא במספרים, בעוצמה, בכמות.

ואם מחר, מישהו כאן מפלג כלשהו של הקהל יעז להפר את זה, התוצאה תיהיה ברורה. כישלון. המחיר שאנחנו נשלם על טעות של אינדובידואל מחר היא בהפעלה לשלב הבא, היא בנקמה על היריבה המרה, היא ביצירת השושלת.

מחר כולנו (וזה לא משנה בכלל המטענים שבאנו איתם) מאוחדים ביחד. מחר כולנו אוהבים, מחר כולנו אחים. אותה מטרה, אותה דרך, אותה תוצאה. ניצחון.

 

 

 

עוד 24 שעות אני כבר אהיה בבלומפילד. הרעד שלי מתחיל כבר מעכשיו. הריכוז שלי במשחק הוא מוחלט, אני לא רואה שום דבר אחד.

בעוד 24 שעות אנחנו, מכבי ת"א נעמוד בפני קרב שיכול לשנות את ההיסטוריה שלנו, אנחנו נעמוד בפני קרב ואנחנו ננצח אותו, ביחד.

בגלל שהגיע הזמן שלנו לזהור, הגיע הזמן שלנו לנקום, הגיע הזמן של האימפריה לעלות מעל כולם.

My time is NOW.

 

http://www.youtube.com/watch?v=Rzy22VjfIpg

כל מילה בסלע אבל כרגיל לא נפתח טוב כולם נכנסים לפניקה ואז התוצאה ברורה חבל

Link to comment
Share on other sites

ב"ה לעלות עם נחישות , הקרבה ואנרגיות טובות !!

 

 

לאוהדים: לאכול ארוחה טובה לפני המשחק, שהקול יהיה עבה ומפחיד כמו קהל יווני - ולא צרוד/מזייף אחרי שיר אחד ..

לא לפהק עם דמעות של עייפות בעיניים ! תשנו צהריים(כתבו פה) .. + לא לגעת בסמארטפונים.. זו לא מדונה/ביונסה בביריות ! זו מלחמה !! מלחמה !

 

+לעודד באחידות ובהתאמה מופתית.

 

יאללה מכבי עושים היסטוריה !

Link to comment
Share on other sites

גם אם אין ג'קט או מעיל צהוב להגיע עם חולצה צהובה מתחת ולפתוח את המעיל.. העיקר שיראו את הצהוב, האפקט הזה נורא חשוב.

טירוף, אין אחד שלא מעודד.

Link to comment
Share on other sites

גם אם אין ג'קט או מעיל צהוב להגיע עם חולצה צהובה מתחת ולפתוח את המעיל.. העיקר שיראו את הצהוב, האפקט הזה נורא חשוב.

טירוף, אין אחד שלא מעודד.

מחר לא יהיה כל כך קר... גם חולצה קצרה צהובה מעל גופיה או משהו כזה אמור להספיק.

Link to comment
Share on other sites

טוב כבר אמרו את זה, אבל אני אחזק

בלי שירים ששרים אותם רק חצי משער 11, שגם הוא הרי רק חצי מ 10-11

רק "להיטים", שירים מיציע ליציע ובוז. הרבה בוז.

Link to comment
Share on other sites

כולם בטירוף ושגעת,לא עושים שום דבר חוץ מלעודד בטירוף , מזיינים ת'גרון

 

 

 

(סוייר,מה עם החולצה שהבטחת לי?)

Link to comment
Share on other sites

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.