Jump to content

הפורום על שם בית מכבי ברחוב המכבי 4 בתל אביב


משמר הפורום
 שתף

Recommended Posts

בעת שפתחנו בשנת 2008 פורום מיוחד לקבוצות הכדורסל, הכדורעף והכדוריד של המועדון, החלטנו לקרוא לפורום זה על שם אחד המקומות המכביסטים בהיסטורית מכבי תל אביב.

בית מכבי היה ברחוב המכבי 4 בתל אביב ובמבנה שלו היו משרדי האגודה ומקום אימוני מחלקות האגרוף, הג'ודו, התעמלות והאבקות.
בצמוד למבנה בית מכבי היו המגרשים של קבוצות הכדורסל, הכדורעף והטניס של המועדון, שגם קבוצת הכדורגל נהגה להתאמן במקום מדי פעם.



בראשית שנות ה-30 הגיעה אגודת מכבי תל אביב למגרשים ברחוב המכבי, לאחר סיוע מצד עיריית ת"א שהקצתה את השטחים לאגודה.
ומאז למעשה, היה המתחם לבית לאגודה על קבוצותיה השונות, לספורטאים ולאוהדים במשך למעלה מ-50 שנה.

cornet_stone_davar_060731.jpg
עיתון "דבר" 1931 (קרדיט: פרויקט העיתונות היהודית ההיסטורית של הספרייה הלאומית ואונ' ת"א").

המגרש ברחוב המכבי שכן לא רחוק משוק בצלאל, וזכה ברבות השנים לכמה שמות (מכבי הישן, מגרש מכבי, מגרש הבלטות ואוריון/אורלי - על שם בית הקולנוע הצמוד למגרשים שהחליף את שמו), ונצרב עמוק בתודעה של אין ספור מכביסטים שגדלו במתחם בשלל הענפים ובתודעה של תל אביב הישנה, עד כדי כך שאריק אינשטיין האדום הקדיש למקום שיר.
במגרש מכבי אף צולם הסרט
, והספר "כפפות" נכתב בהשראת מועדון האגרוף של מכבי שבמקום.

ייחודו של המקום היה במשפחתיות שנוצרה שם ובקרבה הגדולה שהיתה בו בין כוכבי מכבי משלל הענפים לבין הקהילה.
דמיינו לעצמכם שקבוצת הכדורגל או הכדורסל של מכבי היתה מתאמנת במגרש השכונתי שלכם ואתם יכולים לעמוד חופשי בשולי המגרש ולא פעם גם להתרוצץ בתוכו בזמן שאגדות הספורט של מכבי מתאמנות.
ילדים שהתאמנו בטניס גדלו לצד כוכבי מכבי כדורסל, נערים צעירים שלמדו אגרוף במכבי הקיפו בהתרגשות את שייע גלזר וג'רי בית הלוי רגע לפני אימון, וילדי הסביבה התל אביבית עלו לשחק במגרש עם חבריהם שניה אחרי שאלופי הארץ פינו את המגרש.

בלי מחיצות, בלי מעמדות, משפחה צהובה אחת גדולה.

moshe_lycental_vs_elitzur_75.jpg
מכבי משחקת כדורעף במגרש מכבי.

קסמו גם היה באווירה המכביסטית שבו.
מי שהיה מגיע מכיוון רחוב טשרניחובסקי היה רואה את שחקני הטניס של מכבי מתאמנים, שהיה ממשיך לאורך רחוב המכבי לכיוון רחוב קינג ג'ורג' היה רואה את שחקני הכדורסל של מכבי קולעים לסל ששחקני הכדורעף עומדים בצדי המגרש ממתינים לתורם לעלות להתאמן, בצד, היה את חדר האפסנאי המיתולוגי של מכבי פטקה (פנחס חפץ ז"ל) עם תמונות היסטורית של המועדון, ובשנות ה-80 חדרו של האפסנאי אמנון נתנאל ובו היו הגביעים שזכתה בהם מכבי.
על קיר המגרש נכתב בגדול המשפט שעליו חונכו ספורטאי מכבי תל אביב "הצלחה קודמת לעבודה רק במילון".

שהיה עולה במדרגות מבנה בית מכבי היה פוגש את מזכירת המועדון המיתולוגית, שולה שינטוב, ורואה את שחקני הכדורגל יושבים לאסיפה קבוצתית בחדר, ושהיה יורד בחזרה לרחוב, היה שומע את צופי קולנוע אוריון/אורלי זועמים על כך שבמהלך הצפייה בסרט הם סבלו מרעשים מהקומה השניה של בית מכבי, שם התאמנה מחלקת האגרוף.

במודעה על עמוד החשמל שברחוב, ראה הזמנה של אגודת מכבי לחוגי ג'ודו, התעמלות, הרמת משקולות והאבקות שיתקיימו בבית מכבי.

לא פחות משזה היה בית לקבוצות ולספורטאי מכבי, היה המקום בית לאוהדים. מרכז קהילתי צהוב-כחול.
שם התאספו מדי יום אוהדי הקבוצה לצפות ולדבר עם ועל שחקני הקבוצה, חברויות נוצרו, ופעילויות לטובת הקבוצות ולטובת ועזרה בחיים האישיים של האוהדים נוצרו שם.
בימים בהם לא היה אתרי אינטרנט או פייסבוק, זה היה אחד המקומות המרכזיים לאוהדי מכבי תל אביב.

אבל ככל שהשנים חלפו, המקום התאים פחות לעידן המקצועני שעמד בפתח.
במהלך שנות ה-60 עזבה קבוצת הבוגרים של הכדורסל את המתחם לטובת יד אליהו, ובעונת 69/70 חזרה הקבוצה לשחק במגרש מכבי למשך שתי עונות שבמסגרת החזרה עבר מגרש הכדורסל/כדורעף שיפוץ מאסיבי של חיזוק התאורה, בניית חומה מסביב למגרש כדי שיוכלו למכור כרטיסים, הוספת טריבונות (לבסוף המגרש הכיל למעלה מאלף מקומות) ובניית חדרי הלבשה ראויים.
במהלך עונת 71/72 עזבה מכבי כדורסל סופית את המגרש לטובת יד אליהו, כאשר קבוצות הילדים והנוער המשיכו להתאמן במגרש.
הכדורגל העבירו את כל אימוניהם לאיצטדיון המכבייה.
הכדורעף עברו בסוף שנות ה-70 לשחק באולם בכפר המכבייה.

mta_basketball_old_coret.jpg
מגרש הכדורסל בימים שלפני השיפוץ המאסיבי שעבר.

בשנות ה-80 פעלו במתחם מחלקות הנוער של הכדורסל, הטניס, הג'ודו, האבקות, האגרוף והמשרדים של האגודה, כאשר במהלך עשור זה מכרה אגודת מכבי את המתחם לעיריית ת"א בתמורה לשטחים חילופים בעיר במטרה להקים למחלקות הספורט של מכבי אולם ביתי הראוי לתקופה.
עיריית ת"א החליטה להקים במגרשי מכבי ברחוב המכבי חניון גדול לטובת תושבי הסביבה, וכתוצאה מכך, מגרשי הטניס והכדורסל הושטחו ונהרסו. המגרשים שעיצבו רבים מספורטאי ישראל והשאירו אצל רבים מאוהדי מכבי זכרונות נעלמו.

משרדי האגודה המשיכו לפעול במבנה בית מכבי עד תחילת שנות האלפיים בצמוד למחלקת האגרוף שפעלה אף היא בבניין במשך כמה שנים אח"כ עד שעברה למשכנה החדש בדרום ת"א.
לבסוף, גם בניין בית מכבי ומחלקת האגרוף נהרס.

כיום החלו לבנות בשטח בנייני מגורים במסגרת פרוייקט בצלאל.

old_boxing_house.JPG
מבנה בית מכבי ומחלקת האגרוף רגע לפני ההריסה. מסביב החניון שפעם התרוצצו עליו אגדות מכבי.


זה היה מקום בו חינכו לאהבת הספורט, לאהבת מכבי, לציונות ולערכים.
בישראל של שנות ה-30-80, ללא אמצעי הטכנולוגיה ותרבות הפנאי של היום, המקום היה לבית שני של רבים מתושבי תל אביב, אוהדי הקבוצה, ספורטאים ואנשי האגודה שבילו במתחם שעות רבות סביב מכבי והספורט.

שם על מגרש הבלטות העקומות התאמנו אגדות קבוצת הכדורגל שייע גלזר, יוסל'ה מרימוביץ, רפי לוי.
שם גדלו ושיחקו אגדות קבוצת הכדורסל מיקי ברקוביץ, מוטי ארואסטי, תנחום כהן מינץ, אברהם שניאור, טל ברודי.
שם שיחקו כשחקני מכבי ונהיו בהמשך למאמנים טובי מאמני הכדורסל של ישראל: יהושע רוזין ז"ל, רלף קליין ז"ל, פיני גרשון וצביקה שרף.
שם גדלו כאוהדים, כשחקנים וכמנהלים מיטב מנהלי הספורט הישראלי: שמעון מזרחי, שמלוק מחרובסקי, ג'רי בית הלוי ז"ל, מוני פנאן ז"ל, שרגא שמש (כשחקן צעיר במכבי כדורעף שנות ה-60) ומשה רש (מאמן מכבי בכדוריד ולימים גם אחד ממנהלי אגודת מכבי).
שם נוסדה קבוצת הכדורעף של מכבי בסוף שנות ה-50 ושם היא גם זכתה באליפות הראשונה בתולדותיה בעונת 75/76,
שם צמחו אלופי ישראל בטניס, אגרוף וענפי הספורט השונים.
שם יעל ארד רכשה ידע בג'ודו שבעזרתו הביאה מדליה באולימפיאדת ברצלונה 92',

שם, על מגרש הבלטות ובמבנה בית מכבי, צמחה אגדת הספורט וקהילת מכבי תל אביב.
שם נצרבו אין ספור זכרונות צהובים-כחולים.
Link to comment
Share on other sites

כתבות על בית מכבי-מגרש:

 

maccabi_house_newsletter.jpg

 

טשרניחובסקי היה אחד מרחובות המפתח של ילדותי. בתחילתו שוק בצלאל עם דוכני הפלאפל והצ'יפס הפריך בשמן עמוק ששום מפעל לא יודע לייצר; בסופו גן מאיר, אז וגם היום מפלט מוצל ומקסים מהעיר שמסביב; ובאמצע רחוב המכבי, עם קולנוע אורלי (שפעם היה אוריון) ולצדו שער ברזל קטן שמאחוריו הסתתר מכבי הישן, עם הכתובת המיתולוגית, הכה מכביסטית, שעיטרה את קיר הבטון שלו: "הצלחה קודמת לעבודה רק במילון".

 

בשביל מי שבאמת אוהב כדורסל - ואני אהבתי כל כך - מגרש הוא אף פעם לא רק מגרש. לכל מגרש יש אישיות, נשמה, שק של זיכרונות וסנטימנטים. מגרש הבלטות של מכבי היה אנדרטה חיה ומכדררת לימים שבהם הספורט בישראל עדיין היה אירוע קהילתי, שכונתי.

 

עשור וקצת לפני שאני וילדותי הגענו עדיין הדהדו במגרש הפתוח הגערות של יהושע רוזין, שהרביץ תורה בשמות אגדיים כמו תני כהן מינץ וחיים שטרקמן, ועדיין נערכו בו משחקי דרבי סוערים, כשחצי עיר מצטופפת ביציעי העץ והחצי השני תופס עמדות בחלונות ועל גגות הבתים הסמוכים. המרחק בין האלפים לאלופים נמדד אז בסנטימטרים.

 

http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/290/970.html

 

באותם חודשים הנהלת הקבוצה חשבה רק על דבר אחד: הזרמת כסף למועדון כדי לייצב את המערכת ולקדם אותה. “אנחנו עובדים לאט אבל בטוח", צוטט אחד מפועלי הבנייה בהיכל יד אליהו, וראשי מכבי ידעו כי עליהם למצוא בית קבוע. "החלטנו להקים מחדש את המגרש הישן של מכבי כדי שיכניס כסף”, אומר ברנוביץ', קבלן ובן למשפחת קבלנים שסיפקה את הציוד הדרוש, ומכבי החלה לבנות מחדש את מגרשה הישן. עונת הכדורסל נפתחה בערב שבת, 17 באוקטובר 1969 במשחק חוץ בקריית חיים, ושבוע לאחר מכן מכבי אירחה באוסישקין את מכבי ר"ג. בכל אותו הזמן נמשכו העבודות ברחוב מכבי ביתר שאת. טריבונת העץ הקטנה, שלוש שורות שהכילו 170 איש, נותרה על מקומה, אך סביבה החלו להקים חומה ומאחורי הסל הוקמה טריבונה של כאלף איש. "רצינו לסגור את המגרש עם חומות, התחלנו לבנות ואז הדיירים התנגדו”, נזכר ברנוביץ'. "המשטרה באה, ולשמעון ולי היו קשרים טובים כי היכרנו הרבה שוטרים שאהדו את מכבי. אמרנו למשטרה שחייבים לסגור לצורכי בטיחות. כל לילה בנינו, השוטרים באו ועצרו אחד מאיתנו, וככה זה נמשך עד שהחומה נבנתה לגמרי. שמלוק בילה הרבה לילות בתחנת המשטרה בגלל זה".

 

בסוף נובמבר 1969 המשימה הראשונה הושלמה. הטריבונות החדשות היו מלאות עד אפס מקום באוהדים שבאו לצפות בצהובים מארחים את הפועל ניר דוד, והחידוש הגדול היה שכל אחד מהם שילם עבור כרטיס. "זו הייתה הפעם הראשונה אי פעם שמכבי מכרה כרטיסים בכסף למשחק”, מספר ברנוביץ' על אותו לילה, בו השתרש נוהג נוסף: כל חברי ההנהלה של הקבוצה רכשו בכספם כרטיסים. "עד אז, מי שרצה לצפות היה בא ונהנה. זה השתנה. חברי ההנהלה, האוהדים, כל מי שהיה במשחק שילם על כרטיס. בסוף הערב ספרנו הכנסה של 3,250 ל"י. רקדנו משמחה ומאושר, זה היה רגע בלתי נשכח. באותם ימים אילצנו כל בעל מקצוע שעבדנו איתו, כל ספק או מישהו שעשה עסקים עם אחד מהנהלת הקבוצה, להשאיר תרומה למכבי. אנשים פחדו לעבור לידינו ברחוב”.

 

http://sports.walla.co.il/?w=//1581557

 

סרטון על מאמן האגרוף האגדי של מכבי תל אביב, פימה ליפמנוביץ ז"ל, שגידל מתאגרפים רבים בבית מכבי.

הסרטון צולם בין היתר במועדון האגרוף בבית מכבי.

מומלץ לראות - על אהבה לספורט ולמדינה.

 

 

ב- 1933 עמדה אגודת מכבי ת"א בפני סגירה בגלל חובותיה לעיריית תל אביב . מתקני הספורט שלה ברחוב סלמה הסמוך לשכונת שפירא בדרום העיר ננעלו והועמדו תחת כונס נכסים . באישון לילה באותה שנה עקר הנער י?צ?ח?ק פ?ד?ר?מ?ן את עמודי הסלים במגרש ברחוב סלמה , העמיס אותם בעגלה רתומה לסוס , והעבירם לרחוב המכבי ליד קולנוע "או?ר?יו?ן" ושם נטע אותם בקרקע החו?לית . זאת הייתה ראשית ההיסטוריה של המועדון המפואר .

 

http://yoashtvblog.co.il/2012/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%96%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A6/

 

איך התחלת?

התחלתי כמו כל ילד לשחק כדורסל עם יתר הילדים, ולמזלי אימן אותי בתור ילד בני קונפורטי,שהיה מבכירי מורי הספורט בארץ ואימן בנוער של מכבי ת"א כדורסל ואף היה עוזר מאמן בכדורגל.בכיתה ו' הוא איתר אותי ושלח אותי למעין קורס של ילדי כדורסל מצטיינים שהתקיים במושב נהלל,היו כ-300 ילדים. חזרתי משם ככדורסלן מס' 1 ב"סמינר", ולכן המליץ לי קונפורטי להצטרף לאגודת ספורט שבה אוכל להתפתח. גרתי באותם ימים ברח' דיזנגוף, לא רחוק מאזור אוסישקין. היו לי חברים שעודדו את הפועל ת"א (אני עודדתי את מכבי) שאמרו לי "לך להפועל" ואכן-הלכתי. אנשי ההנהלה שבחנו אותי רצו להחתים אותי על כרטיס חבר באגודה, אך משום מה, אינסטינקטיבית, לא חתמי ורציתי לחשוב יום נוסף. למחרת במקום לעלות על אוטובוס מספר 5 שהוביל לאזור אוסישיקין עליתי על קו 61 שהוביל לרח' קינג-ג'ורג' אשר לידו היה מגרש מכבי הישן ברח' מכבי 4. הגעתי לאימון, ומי שראה אותי שם היה אחד מגדולי מאמני הכדורסל בארץ אי פעם- יהושע רוזין, שהיה אחראי על כל קבוצות מכבי ת"א-מילדים ועד בוגרים. הוא התעניין בי ושאל אותי "ילד,מי אתה? מאיפה אתה?"

הוא שלח אותי לבניין סמוך בו היו משרדי מכבי (ליד מחלקת האיגרוף), ושם חתמתי על כרטיס השחקן שלי וכך הצטרפתי לאגודת מכבי ת"א.

 

תאר לך מה היה קורה אם לא הייתה משתהה אצל אנשי הפועל וחותם שם?הכל היה נראה אחרת!

מיקי מחייך- "לא רוצה לחשוב על זה".

 

http://www.maccabifans.co.il/News.asp?ID=4993

Link to comment
Share on other sites

כמה נק' לחידוד ואנקדוטות:

 

הדרבי האחרון במגרש מכבינערך במחזור הסיום של 1963. מכבי והפועל הגיעו למשחק שבו המנצחת תהיה אלופה. מכבי ניצחה 42-38 לעיניי למעלה מ-1000 צופים.

בעונת 63/64 עברה למכבי ליד אליהו, וכך גם עד אמצע עונת 64/65. באמצע עונת 65' מכבי והפועל הסתכסכו עם העירייה בנוגע לדמי השימוש, וחזרו למגרשיהן וכך חזרה מכהי למגרש הבלטות.

בעונת 67' ולאחריה בעונת 68' שוב ארחה מכבי את רוב משחקיה ביד אליהו, ומיעוט בבלטות.

סגירתו של יד אליהו לשיפוץ החזירה את מכבי למגרש הבלטות בעונת 69', 70, 71 ו-72. בחלק השני של עונת 72' קיימה מכבי מס' משחקי ליגה בהיכל המשופץ.

בעונת 73' עזבה מכבי סופית את מגרשה הישן מבחינת משחקים. המשחק האחרון שנערך במגרש הבלטות היה ב-75' נגד מכבי חיפה, מאחר ויד אליהו היה תפוס.

Link to comment
Share on other sites

המגרש עצמו, יש לומר, היה חרא של מגרש. כזה שכבר בתחילת שנות ה-60' תואר כפרימיטיבי ולא ומתאים. המדהים הוא שב-1972 מכבי עדיין שיחקה במגרש המצחיק הזה.

Link to comment
Share on other sites

  • 4 years later...
  • 1 year later...

כל פעם שאני עובר בקינג גורג עם קו 25 אני מתרגש שאני ליד המקום הזה. לפני בערך חודש הייתי באיזור (ברגל) וניסיתי להבין איפה היה בדיוק, צילמתי תמונה לפי המבנים בצד שמאל שחלקם שרדו עד היום

לצערי לא מצליח כרגע להעלות, אנסה מאוחר יותר

Link to comment
Share on other sites

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
 שתף

×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.