Jump to content

בלומפילד | פעילות אחרונה | כולנו מתגייסים!


Recommended Posts

אוהדים יקרים,

 

אחים לסמל סוגרים עונת מטורפת של אליפות ומעשים טובים בפעילות ענקית באצטדיון בלומפילד!

 

ביום שני הקרוב, במשחק האחרון נגד בני יהודה, נפתח מסביב לבלומפילד 4(לך הפועל) דוכני התרמה, כדי שתינתן לכל אוהד ואוהדת הזדמנות לקחת חלק בפעילות הברוכה והאחרונה בהחלט לעונה הנוכחית, ולתרום כפי יכולתו למען האוהדים ולמען הקהילה הישראלית.

 

אז לאחר שבמהלך העונה התרמנו בגדים לנזקקים, הרמנו יחדיו ארוחת חג נדירה לנזקקים ופעלנו למען חיילים, ילדים חולים, ניצולי שואה, הומלסים, ילדים רעבים, אוהדים במצוקה, שחקנים בודדים ממחלקת הנוער ועוד אלפיי אנשים ואוהדים שהזדקקו לעזרה, החלטנו הפעם להתרכז בשני מישורים חשובים לא פחות:

 

1) חתימה על כרטיס אדי - לאחרונה נוצר קשר עם נציגים מעמותת אדי והוסכם על שיתוף פעולה על בסיס קבוע וחד שנתי בין עמותת אחים לסמל לעמותת אדי. למי שלא מכיר - עמותת אדי פועלת בתחום תרומת איברים - ובין היתר - מנסה להעלות למודעות את חשיבות תרומת האיברים בקרב הציבור הישראלי באמצעות כרטיס אדי. או במילים אחרות - יש לכם הזדמנות נדירה להציל חיים באמצעות חתימה על כרטיס אדי, אתם קולטים מה זה אומר?! לכם, אוהדי מכבי משערים 10-11, 13, 2, 7, 8 יש את הזכות להציל נשים ומבוגרים ומה שצריך לעשות זה לחתום בסה"כ על כרטיס קטן וסמלי שיכול לעזור לכל כך הרבה אנשים נואשים שמחכים לתרומה.

 

איך חותמים?

ביום המשחק, בכניסה לשערים, יעמדו יחד איתנו נציגי עמותת אדי מתוך מטרה להסביר בצורה מקצועית על הנושא, להחתים כמה שיותר אוהדים ולהגדיל את מאגר התורמים. הדבר חשוב ומציל חיים. ואנחנו אוהדי מכבי ת"א, הוכחנו גדולה לא אחת, אז חשוב שנוביל גם כאן ונתגייס בהמונינו למען המטרה הברוכה הזאת.

 

קטן עלינו.

 

2) פרויקט הלימודים - הדבר השני שבו תעסוק ההתרמה הוא הרצתו הרשמית של פרויקט האוניברסית"א הצהובה[פרויקט הלימודים, למי שלא מכיר], שגולת הכותרת שלו היא "אוהדים מלמדים אוהדים", בכל תחום, ללא עלות כספית, ונטו מתוך ערבות הדדית ואהבת מכבי. הפרויקט הוא בשיתוף מספר גורמים כמו: אגודת מכבי ת"א, מחלקות הכדורגל, הכדורעף, הכדוריד ושלל מחלקות הנוער של הקבוצות.

 

איך אפשר לעזור בנושא?

 

ביום שני הקרוב, נתרים כל דבר אפשרי, החל מספרי לימוד, ציוד לבית הספר וכל דבר שיכול לעזור בתחום הלימודי לאוהדים שידם אינם משגת.

 

שימו לב שזו תקופת מבחנים ובגרויות והקיץ שבא עלינו לטובה הוא התקופה שבה נדרשים התלמידים להכין עצמם לשנה הבאה. מי שיש ברשותו ספרי לימוד, כלי כתיבה ואביזרי לימוד שאינו זקוק להם, נשמח לקבלם ולהעבירם לאוהדים צעירים נזקקים, שישמחו לקבל עזרה בנושא.

 

חשוב לציין שלא יעמדו מתרימים לתרומות כספיות אלא עמדות גיוס וחתימה על כרטיסי אדי ועמדות התרמת אביזרי לימוד.

 

כל תרומה מבורכת, כל חתימה חשובה, כל אחד משפיע.

 

תודה רבה לכל האוהדים.

מצפים לראותכם.

4.

Link to comment
Share on other sites

כרגע אנחנו עובדים על זה בעיקר מאחורי הקלעים, בימים הקרובים יהיו עדכונים בנושא וכל מי שהראה רצון להצטרף(והיו הרבה מאוד) יקבל פניה מסודרת על איך הפרויקט יעבוד.

 

ובנוגע לאדי - מיותר לציין כמה זה חשוב. יש לכם אפשרות להציל כאן חיים.

Link to comment
Share on other sites

נושא חשוב מאוד.

עוד לא יודעים אם כדי לחתום? תבואו אלינו ותקבלו כל מידע שרק צריך.

Link to comment
Share on other sites

מי שאין לו איזשהי בעיה דתית עם הנושא (שגם את זה אני לא מבין אבל מכבד) פשוט חייב לחתום על כרטיס אדי,אין מצווה גדולה מזה.

Link to comment
Share on other sites

http://www.israelhay...l/article/88331

 

 

יתי רבינוביץ' בן ה־3 מת"א, שטבע לפני כשבוע במהלך רחצה בבריכה, הציל במותו שלושה ילדים. אתמול התבשרו הוריו של איתי, תמר ונועם, כי האיברים שתרם נקלטו בהצלחה בגופות המושתלים.

 

הכבד של איתי הושתל בחאלד ג'האלין, ילד בן 6 מאזור ערד, והכליות הושתלו בבן 9 ובבת 17. כל ההשתלות בוצעו במרכז שניידר לרפואת ילדים, ומצבם של הילדים מוגדר כעת יציב. נוסף על כך, הושתלו קרניות בגבר בן 39 ובגבר בן 56 בביה"ח איכילוב, שסייעו להציל את ראייתם. אף שהם עדיין נתונים באבל, ביקשו בני משפחתו של איתי להעביר מסר שנועד לעודד אחרים לתרום איברים. בהודעה מטעם המשפחה נמסר כי "המשפחה קיבלה את הבשורה על הצלחת ההשתלות ומאחלת בריאות ואושר למושתלים ולמשפחותיהם". מקורבים למשפחה סיפרו כי ההורים התרגשו מאוד, והביעו שמחה על כך שתרומת האיברים הצליחה לעזור לחמישה אנשים.

Link to comment
Share on other sites

וגם מי שלא בטוח, מוזמן להיוועץ עם רב שמקובל עליו ואם יחליט שזה בסדר - לחתום.

טפו טפו טפו שלא יקרה כלום, אבל זה מציל חיים. גם אם חס וחלילה קורה לאותו אדם שחתם על כרטיס משהו והוא זקוק להשתלה - הוא ימוקם גבוה יותר ברשימה של השתלות. ככה שלחתום בטח לא מזיק.

 

אה - ולא לשכוח ספרים :)

Link to comment
Share on other sites

אגב אפשר לסמן בכרטיס עצמו את האופציה "בתנאי שאיש דת לפי בחירת המשפחה יאשר את התרומה לאחר מותי" (חס וחלילה)

Link to comment
Share on other sites

מי שאין לו איזשהי בעיה דתית עם הנושא (שגם את זה אני לא מבין אבל מכבד) פשוט חייב לחתום על כרטיס אדי,אין מצווה גדולה מזה.

למען הסר ספק - למי שיש תהיות בגלל עניין הדת, אז יש סעיף בכרטיס שמתנה את התרומה "בתנאי שאיש דת, לפי בחירת המשפחה יאשר את התרומה לאחר מותי", אז זה מכסה את כל הלבטים ממניע דתי.

 

ולמי שרוצה להתעמק בנושא מבחינה דתית:

http://www.itc.gov.il/halaha.html

 

ורבנים שחתומים על אדי:

%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D02.jpg

 

(:

Link to comment
Share on other sites

מישהו יודע אם יש אופציה לא לתרום לערבים?

תעשה טובה ותערוך את ההודעה שלך. אם באמת קריטי לך איזה נפש אולי תציל אז תברר מול העמותה של אד"י. לא רוצים דיון פוליטי פה בנושא.

Link to comment
Share on other sites

חברים אתם לא מבינים כמה זה חשוב. "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו"

יש גם אפשרות להוסיף שהתרומה מותנית באישור של איש דת לפי בחירת המשפחה, למי שיש לו עניין בכך.

 

ואופיר, בבקשה בואו לא נכנס לדיון הזה. לא כאן.

Link to comment
Share on other sites

יוזמה מעולה! מקסימום תועלת במינימום מאמץ

 

יש לי כמות של ספרי לימוד אם יש מישהו שיכול לאסוף את זה מר"ג זה יהיה מצויין

 

אני אדבר איתך מחר

Link to comment
Share on other sites

אני יכול לאשר שאני מתכוון לחתום על כרטיס אד"י לאחר שנחשפתי למידע רב על דאגות שהטרידו אותי בזכות הפרסום של אחים לסמל (לצערי אפספס את המשחק ביום שני עקב חתונה אז אחתום דרך האינטרנט).

הפעילות של אחים לסמל מרגשת לא פחות מהאליפות.

 

תנו כתף ועזרו לזולת.

Link to comment
Share on other sites

חברה,חשוב מאוד מאוד, תעשו מצווה,אם חלקכם לא יודעים בדיוק על מה מדובר ומה השלכות, תיגשו לדוכנים ונציגים של עמותת אדי והחברה מהאחים כבר יסבירו לכם הכל.

וכמו תמיד אחים לסמל :wubyellow3:

Link to comment
Share on other sites

למתלבטים:

 

7 המיתוסים שמונעים מאיתנו לחתום על כרטיס אדי

 

דביר דורי מתנדב באדי כבר שנתיים וחצי והספיק לשמוע כל סיבה ותירוץ בעולם שמונעים מאיתנו הישראלים לחתום על הכרטיס. עין הרע, קונספירציה של רופאים, אי הסכמה של רבנים או הדחקה מלדבר על נושא המוות - המיתוסים מאחורי תרומות אברים:

 

כבר שנתיים וחצי שאני למעשה חי את אדי. אני מתנדב בארגון ועומד בחזית, שזה אומר בתוך דוכן ההחתמה שאנחנו מקימים בירידים, בכנסים, בימי סטודנט ובכל אירוע אחר אליו אנחנו מגיעים. הסקרנות תמיד שם. אנשים ניגשים, להפנים 4 עובדות חשובות על השתלות אברים:

 

1. ניתן לקחת אברים להשתלה רק לאחר שנקבע מוות מוחי, כלומר מוות סופי ומוחלט מבחינה רפואית, חוקית (משפטית) וגם הלכתית. 2. מאיברי גופו של אדם אחד ניתן להציל את חייהם של 7 (!) אנשים אחרים, ולהציל את ראייתם של עוד שניים. 3. חתימה על כרטיס אדי היא בשום אופן לא "תרימת הגוף למדע" - אלא רק חלק מהאברים הפנימיים למטרת הצלת חיים בלבד. 4. תמיד ניתן להתחרט ולבטל את החתימה על הכרטיס ע"י פנייה למרכז הארצי להשתלות.

שואלים שאלות, לעיתים מתווכחים, אבל בסוף, לצערי הרב, לא כולם חותמים.

 

בזמן שבמדינות אחרות בעולם המערבי עומד אחוז החתימה על 25% ואפילו 30% במדינות מסוימות, אצלנו אחוז החותמים נמוך מאוד ואפילו לא מגיע ל-10% מכלל האוכלוסייה.

 

למה זה קורה? אז ככה - לנו, הישראלים, יש סט קבוע של סיבות, תירוצים, קביעות. אני בוחר לקרוא להם מיתוסים, שחוזרים על עצמם בכל אירוע אליו אני מגיע. המדובר במיתוסים כי סיבות אלו שחוסמות אותנו מלחתום משוללות כל הגיון ישר ומתקיימות רק בדימיונם של אומריהם.

הנה לפניכם שבע הסיבות השכיחות ביותר בהן נתקלתי, בגללן אנשים נמנעים מלחתום על כרטיס אדי. לצד הסיבות הנפוצות - ההסבר ההגיוני ששולל אותן. אם אצליח להזיז אפילו אחד מכם מדעתו, נראה שעשיתי את העבודה.

 

1. אני מעדיף לא לחשוב או להחליט בעניין המוות

מובן לגמרי. אף אחד לא אוהב לדבר על מוות, זה מפחיד. אבל יודעים מה מפחיד יותר? שבכל שנה זקוקים אלף אנשים בארץ להשתלות אברים. מאה מתוכם מתים כי לא נמצא להם האיבר המתאים. ובינתיים, לפעמים באותו בית החולים, אנשים מתים, ובמקום להציל אחרים הם מסרבים לתרום את איבריהם. ורק בגלל שהעדיפו "לא להחליט בנושא" או "לא רצו לדבר על המוות".

 

כולנו פוחדים לדבר על המוות ולחשוב עליו, ועדיין יש לנו ביטוח חיים, הבטחת הכנסה, ביטוח בריאות ועוד. אז מהי עוד חתימה אחת קטנה על כרטיס אחד ירוק?

 

 

2. "אבל שמעתי בחדשות שחולה בתרדמת התעורר אחרי שנים"

פער בהבנה מונע מאנשים לתרום אברים. מוות מוחי הוא לא מצב המכונה "תרדמת", "צמח" או מוות קליני. אברים נלקחים להשתלה רק במצב של מוות מוחי, שכולל גם את מות גזע המוח. כאשר גזע המוח מת או עובר הרס בלתי הפיך, האדם לעולם לא יוכל לנשום בכוחות עצמו. לא מתואר שום מקרה בהיסטוריה הרפואית של אדם שנותר בחיים לאחר שנקבע לו מוות מוחי.

 

ניתן לחבר אדם שנפטר ממוות מוחי למכונת לב-ריאה, שתנשים ותשמור על דופק ולחץ דם, ובכך תשמר את האברים הפנימיים שיהיו ברי השתלה. אדם זה ייראה כאילו הוא ישן: עור בצבע ורוד, החזה עולה ויורד, אבל הוא לא ישוב לחיים. אחרי כשבוע, יפסיק גם הלב לפעום, האברים יפסיקו לתפקד וכבר לא ניתן יהיה להשתילם.

 

3. קונספירציה: הרופאים לא יילחמו להציל את חיי החתומים

זה חשש מובן, אנחנו נתקלים בו הרבה, והוא תלוש לחלוטין מהמציאות. ראשית, איש בבית החולים אינו יודע אם המטופל חתום על כרטיס אדי. לרופאים הבכירים שאמורים לקבוע מוות מוחי, אסור על פי חוק שתהיה להם נגיעה כלשהי לתחום ההשתלות או שיטפלו בחולים הזקוקים להשתלה.

 

בכל בית חולים יש רק אדם אחד שיכול לדעת אם מטופל כלשהו רשום במאגר הנתונים של משרד הבריאות כחתום על כרטיס תורם, וזוהי האחות מתאמת ההשתלות של בית החולים. אחות כזו יש רק בבתי החולים הגדולים, וגם לה יש גישה לנתונים אלה רק אחרי שנקבע מותו של האדם. רק אז היא פונה למשפחה בבקשה לתרום את איבריו של המת.

 

 

חשוב לציין שקביעת מוות רפואי בישראל נעשית בידי שני רופאים ותיקים לפחות, כל אחד מהם מומחה בתחום אחר (וכאמור לא קשור להשתלות), ולפחות אחד מהם חייב להיות בדרגת מנהל מחלקה ומעלה. קביעת המוות המוחי מתבצעת על פי נוהל ארוך ומפורט וכולל בדיקות רבות. בכל מקרה, הכלל לפני קביעת מוות מוחי הוא כי "אם יש ספק אז אין ספק": לא קובעים מוות מוחי אם יש אפילו הספק הקטן ביותר שהמצב הוא לא כזה.

 

עוד נקודה חשובה היא שהטיפול המשמש להצלת חיים הוא בדיוק אותו הטיפול הניתן כדי לשמור על האברים שיהיו כשירים להשתלה. כך שמצב בו "לא ילחמו על חיי אדם כדי שיהיה ניתן לקחת ממנו אברים להשתלה" אינו אפשרי.

 

4. אי רצון לתרום למגזרים מסוימים

הנוהל במרכז הלאומי להשתלות הוא כי מי שמתנה תנאי כזה אינו נכנס למאגר ושולחים לו את הטופס בחזרה. מדינה, חוקית ואתית, לא יכולה להפלות בין חולים הזקוקים להשתלה. ולכן חותמות כמו "ליהודים בלבד" או "לערבים בלבד" (נתקלתי גם בחילונים שלא מוכנים שדתי יקבל את האברים שלהם בטענה "שהדתיים גם ככה לא תורמים לאחרים", טענה שהיא כמובן שקר מוחלט) אסורות.

 

אז לפי מה קובעים מי יזכה להשתלה? הקביעה נעשית בידי מחשב, ראשית לפי קריטריונים רפואיים (סוג דם, גודל האיבר, תפקודו בהשוואה למצב הרפואי של המושתל, וכמובן מצבו הרפואי של המושתל). שיקולים נוספים הם למשל גיל: לקטינים מתחת לגיל 18 יש סיכוי רב יותר לזכות באיבר מלקשישים. אך כמובן שגזע, דת, ומין אינם נחשבים במערכת השיקולים. בדיוק כמו שערבים, ואפילו פלסטינים, תורמים ליהודים – ותתפלאו כמה סיפורים כאלה יש. למשל, איסמעיל קטיב, שתרם את איברי בנו אשר נהרג מירי בשוגג של חיילי צה"ל, ואיבריו הצילו בין השאר את חייהם של ארבעה ילדים יהודים ישראלים.

 

ועוד דבר: כאמור, מגופו של אדם ניתן להציל את חייהם של עד שבעה אנשים אחרים. הסיכוי שכל השבעה יהיו דווקא מהמגזר אליו לא מעוניינים לתרום הוא אפסי. האם תבחר לא להציל שבעה אנשים בגלל שאחד מהם נמנה על מגזר שאינו אהוד עליך?

 

5. ממילא נדרשת הסכמת המשפחה

החתימה על הכרטיס היא בקשה של החותם, אבל תמיד נדרשת הסכמת המשפחה והיא הקובעת בעניין. אחת הסיבות המכריעות לסירוב המשפחה היא חוסר הביטחון לגבי מה הנפטר באמת רצה.

 

הניסיון שלנו מראה שבשעת צערה של המשפחה, עם רגע קבלת הבשורה המרה, קשה לחשוב באופן הגיוני או לפשפש במעמקי הזיכרון כדי להחליט האם הנפטר רצה שאיבריו ייתרמו או לא. בעת הצער הבלבול כה רב עד שנתקלנו פעם ברופא מומחה שביקש שיסבירו לו שוב ושוב על מוות מוחי לאחר שנקבע כזה לאשתו, והוא עמד בפני ההחלטה הכואבת האם לתרום את איבריה של אשתו או לא.

 

הכרטיס מסמן למשפחה על רצון הנפטר ועוזר לה להחליט בשעת צערה.

 

6. פחד ממזל רע

מן הסתם אין זה נימוק רציונאלי. כמו בחתימה על ביטוח חיים, ביטוח בריאות וביטוח רכב, גם כאן יש להתגבר על החשש מעין הרע.

 

7. סיבות דתיות

לפני שהכרתי לעומק את הנושא, שאל אותי מישהו איך הוא אמור לעמוד בפני האל כשייאלץ לתת בפניו את הדין. עניתי לו שבמקומו הייתי מצביע למטה ואומר: "רואה את אלה שעכשיו חיים באושר שם למטה? הם חיים בזכותי. כתוב

שכל המקיים נפש אחת בעולם כאילו קיים עולם מלא. עכשיו אני מוכן לקבל את הדין".

 

יש בלבול רב בקרב הציבור הדתי בעניין תרומת אברים לאחר המוות. לפני קצת יותר מארבעים שנים היו רבנים שחשבו שתרומה כזו היא רצח כפול - של התורם והמקבל. עם התפתחות מדע הרפואה, שינו אותם הרבנים את עמדתם מקצה לקצה. כבר בשנות השמונים התקבל העיקרון לפיו מות גזע המוח הוא מוות סופי ומוחלט גם מבחינת ההלכה, ואם מתאפשר להציל חיים של אחר על ידי תרומת אברים אז ודאי שיש גם היבט של פיקוח נפש, שהיא אולי המצווה הראשונה במעלה ביהדות.

 

לא אדון כאן בכל הסוגיות והפינות הקטנות, אך אני מבקש ממי שהנושא חשוב לו, להיכנס לאתר של עמותת "הוד" ולצפות בראיונות וידאו עם רבנים שמסבירים את הסוגיה הזו.

Link to comment
Share on other sites

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now
×
×
  • Create New...

הודעה חשובה

בשימוש אתר זה אתה מסכים לתנאים הללו תנאי השימוש.